ברוס שנאייר: תעתועי הבטחון

Edit subtitles

0:00 - 0:02

בטחון הוא שני דברים שונים:
0:02 - 0:04

הוא תחושה, והוא מציאות.
0:04 - 0:06

ואלו דברים שונים.
0:06 - 0:08

אתה יכול לחוש בטוח
0:08 - 0:10

אפילו כשאתה לא.
0:10 - 0:12

ואתה יכול להיות בטוח
0:12 - 0:14

אפילו בלי לחוש כך.
0:14 - 0:16

באמת, יש לנו שני מושגים שונים
0:16 - 0:18

שמתייחסים לאותה המילה.
0:18 - 0:20

ומה שאני רוצה לעשות
בהרצאה זו
0:20 - 0:22

הוא להפריד ביניהם --
0:22 - 0:24

למצוא מתי הם נפרדים
0:24 - 0:26

ומתי הם מתלכדים.
0:26 - 0:28

והשפה היא למעשה בעיה כאן.
0:28 - 0:30

אין הרבה מילים טובות
0:30 - 0:33

עבור המושגים עליהם נדבר.
0:33 - 0:35

אז כשמסתכלים על בטחון
0:35 - 0:37

מבחינה כלכלית,
0:37 - 0:39

יש פה פשרה.
0:39 - 0:41

בכל פעם שמשיגים קצת בטחון,
0:41 - 0:43

מתפשרים על משהו.
0:43 - 0:45

בין אם זו החלטה אישית --
0:45 - 0:47

אם מחליטים להתקין בבית
אזעקה נגד פורצים --
0:47 - 0:50

או החלטה לאומית --
כשמחליטים לפלוש לאיזו מדינה --
0:50 - 0:52

צריך להתפשר על משהו,
0:52 - 0:55

כסף או זמן, נוחות, יכולות,
0:55 - 0:58

ואולי חירויות יסוד.
0:58 - 1:01

והשאלה שיש לשאול
כשבוחנים אבטחה כלשהי
1:01 - 1:04

היא לא אם היא משפרת
את הבטחון שלנו,
1:04 - 1:07

אלא אם היא שווה את הפשרה.
1:07 - 1:09

שמעתם במהלך השנים האחרונות,
1:09 - 1:11

שהעולם בטוח יותר
כי סדאם חוסיין כבר לא בשלטון.
1:11 - 1:14

זה עשוי להיות נכון,
אבל זה לא ממש רלבנטי.
1:14 - 1:17

השאלה היא,
האם זה השתלם?
1:17 - 1:20

ואתם יכולים להחליט בעצמכם,
1:20 - 1:22

אתם תחליטו האם הפלישה השתלמה.
1:22 - 1:24

כך אתם צריכים לחשוב על בטחון --
1:24 - 1:26

במונחים של פשרה.
1:26 - 1:29

לעתים אין "נכון" או "לא נכון".
1:29 - 1:31

לחלקנו יש בבית מערכת אזעקה,
1:31 - 1:33

ולחלקנו לא.
1:33 - 1:35

וזה תלוי במקום בו אנו גרים,
1:35 - 1:37

האם אנחנו גרים לבד
או שיש לנו משפחה,
1:37 - 1:39

בכמות הדברים היקרים שיש לנו,
1:39 - 1:41

עד כמה אנחנו מוכנים לקבל
1:41 - 1:43

את הסיכון שתהיה גניבה.
1:43 - 1:45

גם בפוליטיקה,
1:45 - 1:47

יש דיעות שונות.
1:47 - 1:49

במקרים רבים, פשרות אלו
1:49 - 1:51

קשורות ביותר מאשר בטחון,
1:51 - 1:53

ואני חושב שזה מאוד חשוב.
1:53 - 1:55

לאנשים יש אינטואיציה טבעית
1:55 - 1:57

לגבי פשרות אלו.
1:57 - 1:59

אנו עושים אותן כל יום --
1:59 - 2:01

אתמול בלילה, בחדרי במלון,
2:01 - 2:03

כשהחלטתי לנעול את הדלת
נעילה כפולה,
2:03 - 2:05

או אתם במכונית,
כשנהגתם הנה,
2:05 - 2:07

כשאנחנו הולכים לאכול ארוחת צהריים
2:07 - 2:10

ומחליטים שהמזון אינו רעיל
ואוכלים אותו.
2:10 - 2:12

אנו מתפשרים כך שוב ושוב
2:12 - 2:14

פעמים רבות ביום.
2:14 - 2:16

לרוב אנו בכלל לא מבחינים בזאת.
2:16 - 2:18

הן פשוט חלק מהחיים.
כולנו עושים את זה.
2:18 - 2:21

כל המינים עושים את זה.
2:21 - 2:23

דמיינו ארנב שאוכל עשב בשדה,
2:23 - 2:26

והארנב רואה שועל.
2:26 - 2:28

הארנב יעשה פשרת-אבטחה:
2:28 - 2:30

"האם עלי להישאר או לברוח?"
2:30 - 2:32

ואם חושבים על זה,
2:32 - 2:35

הארנבים שטובים בעשיית הפשרה הזו
2:35 - 2:37

יזכו לחיות ולהתרבות,
2:37 - 2:39

והארנבים שישגו בבחירתם
2:39 - 2:41

ייטרפו או יגוועו ברעב.
2:41 - 2:43

הייתם חושבים
2:43 - 2:46

שאנחנו, כמין מצליח בכדור הארץ --
2:46 - 2:48

אתם, אני, כולם --
2:48 - 2:51

נהיה ממש טובים בהתפשרויות האלה.
2:51 - 2:53

ובכל זאת נראה, פעם אחר פעם,
2:53 - 2:56

שאנחנו גרועים בזה ללא תקנה.
2:56 - 2:59

ואני חושב שזוהי שאלה
מעניינת מיסודה.
2:59 - 3:01

אתן לכם תשובה קצרה.
3:01 - 3:03

התשובה היא,
שאנחנו מגיבים לתחושת הבטחון
3:03 - 3:06

ולא למציאות.
3:06 - 3:09

לרוב, זה עובד.
3:10 - 3:12

ברוב המקרים,
3:12 - 3:15

התחושה והמציאות שווים.
3:15 - 3:17

זה ללא ספק נכון
3:17 - 3:20

במשך רוב הפרהיסטוריה האנושית.
3:20 - 3:23

פיתחנו את היכולת הזו
3:23 - 3:25

כי היא היתה הגיונית
מבחינה אבולוציונית.
3:25 - 3:27

דרך אחת להסתכל על זה
3:27 - 3:29

היא שהגענו למיטוב גבוה מאוד
3:29 - 3:31

בהחלטות הנוגעות לסיכונים
3:31 - 3:34

ששייכים לחיים בקבוצות משפחתיות קטנות
3:34 - 3:37

ברמות של מזרח אפריקה,
כ-100,000 שנה לפני הספירה --
3:37 - 3:40

ולא כל כך בניו-יורק של 2010.
3:41 - 3:44

קיימות הטיות מסויימות
בקשר לתפישת סיכון.
3:44 - 3:46

נעשו מחקרים טובים רבים על כך,
3:46 - 3:49

וניתן לראות שהטיות מסויימות
עולות שוב ושוב.
3:49 - 3:51

אתן לכם ארבע.
3:51 - 3:54

אנו נוטים להגזים
בנוגע לסיכונים מרשימים ונדירים
3:54 - 3:56

ולהמעיט בסיכונים נפוצים --
3:56 - 3:59

כמו טיסה לעומת נהיגה.
3:59 - 4:01

הבלתי ידוע נתפש
4:01 - 4:04

כמסוכן יותר מאשר המוכּר.
4:05 - 4:07

דוגמה אחת תהיה:
4:07 - 4:10

אנשים חוששים מחטיפה ע"י זרים,
4:10 - 4:13

כשהנתונים מראים שחטיפה ע"י קרובים
נפוצה הרבה יותר.
4:13 - 4:15

זה בנוגע לילדים.
4:15 - 4:18

שלישית, סיכונים מזוהים
4:18 - 4:21

נתפשים כגדולים יותר מסיכונים אנונימיים --
4:21 - 4:24

אז בן-לאדן מפחיד יותר
כי יש לו שם.
4:24 - 4:26

ורביעית,
4:26 - 4:28

אנשים מפחיתים בהערכת עוצמת הסיכונים
4:28 - 4:30

במצבים שבהם הם שולטים
4:30 - 4:34

ומפריזים בהערכתם
במצבים בהם אינם שולטים.
4:34 - 4:37

אז כשמתחילים בצניחה חופשית ובעישון,
4:37 - 4:39

ממעיטים בערך הסיכונים.
4:39 - 4:42

אם הסיכון נכפה עליכם --
טרור הוא דוגמה טובה --
4:42 - 4:45

אתם תפריזו בהערכתו,
כי אינכם חשים שזה בשליטתכם.
4:47 - 4:50

יש המון הטיות כאלה,
הטיות קוגניטיביות,
4:50 - 4:53

שמשפיעות על החלטותינו
בנוגע לסיכונים.
4:53 - 4:55

ישנה יוריסטיקת הנגישות,
4:55 - 4:57

שאומרת, בעיקרון,
4:57 - 5:00

שאנחנו מעריכים
את ההסתברות של משהו
5:00 - 5:04

לפי המידה בה קל לחשוב
על מקרים דומים.
5:04 - 5:06

אז אתם יכולים לדמיין
איך זה עובד.
5:06 - 5:09

אם שומעים הרבה על תקיפות נמרים,
יש ודאי הרבה נמרים באיזור.
5:09 - 5:12

לא שומעים על תקיפות אריות,
אז אין הרבה אריות באיזור.
5:12 - 5:15

זה עובד עד שממציאים
את העיתונים.
5:15 - 5:17

כי מה שהעיתונים עושים
5:17 - 5:19

הוא לחזור שוב ושוב
5:19 - 5:21

על סיכונים נדירים
5:21 - 5:23

אני אומר לאנשים, אם זה בחדשות,
אין לכם מה לדאוג.
5:23 - 5:25

כי בהגדרה,
5:25 - 5:28

חדשות הן משהו
שכמעט אף פעם לא קורה.
5:28 - 5:30

(צחוק)
5:30 - 5:33

כשמשהו נפוץ,
הוא כבר לא חדשות --
5:33 - 5:35

התנגשויות של מכוניות,
אלימות במשפחה --
5:35 - 5:38

מהדברים האלה צריך לחשוש.
5:38 - 5:40

אנו גם מין של מספרי סיפורים.
5:40 - 5:43

אנו מגיבים לסיפורים
יותר מאשר לנתונים.
5:43 - 5:45

וקיימת כאן גם בעיה
של כישורי-יסוד מתמטיים.
5:45 - 5:48

הבדיחה "אחת, שתיים, שלוש, הרבה"
היא די נכונה.
5:48 - 5:51

אנחנו ממש טובים במספרים קטנים.
5:51 - 5:53

מנגו אחד, שני מנגואים,
שלושה מנגואים,
5:53 - 5:55

10,000 מנגואים,
100,000 מנגואים --
5:55 - 5:58

זה עדיין יותר מנגואים
ממה שתוכלו לאכול לפני שיירקבו.
5:58 - 6:01

אז חצי אחד, רבע אחד,
חמישית -- אנחנו טובים בזה.
6:01 - 6:03

אחד למיליון, אחד למיליארד,
6:03 - 6:06

שניהם זהים ל"כמעט אף פעם".
6:06 - 6:08

אז יש לנו בעיה עם הסיכונים
6:08 - 6:10

שאינם מאוד נפוצים.
6:10 - 6:12

ומה שההטיות הקוגניטיביות האלה עושות
6:12 - 6:15

הוא שהן חוצצות בינינו
לבין המציאות.
6:15 - 6:17

והתוצאה היא
6:17 - 6:19

שהתחושה והמציאות לא מתואמות,
6:19 - 6:22

הן נעשות שונות.
6:22 - 6:25

אז או שיש לכם תחושה-- אתם חשים
יותר בטוחים מכפי שאתם באמת.
6:25 - 6:27

זוהי תחושת שווא של בטחון.
6:27 - 6:29

או להיפך,
6:29 - 6:31

וזוהי תחושת שווא של חוסר בטחון.
6:31 - 6:34

כתבתי רבות על "תיאטרון הביטחון",
6:34 - 6:37

מוצרים שגורמים לאנשים לחוש בטוחים,
6:37 - 6:39

אבל למעשה לא עושים כלום.
6:39 - 6:41

אין מילה אמיתית עבור משהו
שגורם לנו להיות בטוחים,
6:41 - 6:43

אבל לא גורם לנו לחוש בטוחים.
6:43 - 6:46

אולי זה מה שהסי-איי-איי
אמור לספק לנו.
6:48 - 6:50

אז בחזרה לכלכלה.
6:50 - 6:54

אם כלכלה, אם השוק,
מניעים את הביטחון,
6:54 - 6:56

ואם אנשים מתפשרים
6:56 - 6:59

על סמך תחושת הבטחון,
6:59 - 7:01

אז הדבר החכם
שחברות צריכות לעשות
7:01 - 7:03

בגלל התמריץ הכלכלי
7:03 - 7:06

הוא לגרום לאנשים לחוש בטוחים.
7:06 - 7:09

ויש שתי דרכים לעשות זאת.
7:09 - 7:11

אחת, אפשר לגרום לאנשים
להיות באמת בטוחים
7:11 - 7:13

ולקוות שישגיחו בכך.
7:13 - 7:16

או שתיים, אפשר לגרום להם
רק לחוש בטוחים
7:16 - 7:19

ולקוות שהם לא ישימו לב.
7:20 - 7:23

אז מה גורם לאנשים לשים לב?
7:23 - 7:25

ובכן, מספר דברים:
7:25 - 7:27

הבנה בביטחון,
7:27 - 7:29

של הסיכונים, האיומים,
7:29 - 7:32

של אמצעי הנגד,
איך הם פועלים.
7:32 - 7:34

אבל אם מבינים משהו,
7:34 - 7:37

סביר יותר שהתחושות יתאימו למציאות.
7:37 - 7:40

די במספיק דוגמאות מהעולם האמיתי.
7:40 - 7:43

כולנו יודעים מהי רמת הפשע
בשכונה שלנו,
7:43 - 7:46

כי אנחנו גרים שם,
ויש לנו תחושה בקשר לזה
7:46 - 7:49

שעקרונית תואמת למציאות.
7:49 - 7:52

תיאטרון הביטחון נחשף
7:52 - 7:55

כשברור שזה לא עובד טוב.
7:55 - 7:59

אז מה גורם לאנשים
לא לשים לב?
7:59 - 8:01

ובכן, הבנה גרועה.
8:01 - 8:04

אם לא מבינים את הסיכונים,
לא מבינים את העלויות,
8:04 - 8:06

וסביר שעושים פשרות שגויות,
8:06 - 8:09

והתחושה לא תואמת את המציאות.
8:09 - 8:11

לא מספיק דוגמאות.
8:11 - 8:13

יש בעייתיות מובנית
8:13 - 8:15

באירועים בעלי הסתברות נמוכה.
8:15 - 8:17

אם, לדוגמה,
8:17 - 8:19

הטרור לא מתרחש
כמעט אף פעם,
8:19 - 8:21

ממש קשה להעריך
8:21 - 8:24

את יעילותם של אמצעים נגד טרור.
8:25 - 8:28

לכן ממשיכים להקריב בתולות,
8:28 - 8:31

ולכן הגנות החד-קרן שלכם
פשוט עובדות מעולה.
8:31 - 8:34

אין מספיק דוגמאות לכשלונות.
8:35 - 8:38

ובנוסף, תחושות שמערפלות את הבעיות --
8:38 - 8:40

ההטיות המחשבתיות
שדיברתי עליהן קודם,
8:40 - 8:43

פחד, אמונות עממיות,
8:43 - 8:46

בעקרון, מודל לא מספק של המציאות.
8:47 - 8:50

אז הרשו לי לסבך את הדברים.
8:50 - 8:52

יש לי תחושה ומציאות.
8:52 - 8:55

אני רוצה להוסיף גורם שלישי.
אני רוצה להוסיף מודל.
8:55 - 8:57

תחושה ומודל נמצאים בראש שלנו,
8:57 - 8:59

המציאות היא העולם החיצון.
8:59 - 9:02

היא לא משתנה. היא ממשית.
9:02 - 9:04

אז התחושה מבוססת
על האינטואיציה שלנו.
9:04 - 9:06

המודל מבוסס על מחשבה.
9:06 - 9:09

זהו בעקרון ההבדל.
9:09 - 9:11

בעולם פרימיטיבי ופשוט,
9:11 - 9:14

אין סיבה אמיתית למודל.
9:14 - 9:17

כי התחושה קרובה למציאות.
9:17 - 9:19

לא צריך מודל.
9:19 - 9:21

אבל בעולם מודרני ומורכב,
9:21 - 9:23

צריך מודל
9:23 - 9:26

כדי להבין רבים מהסיכונים שניצבים בפנינו.
9:27 - 9:29

אין תחושה בנוגע לחיידקים.
9:29 - 9:32

צריך מודל כדי להבין אותם.
9:32 - 9:34

אז המודל הזה
9:34 - 9:37

הוא ייצוג תבוני של המציאות.
9:37 - 9:40

הוא מוגבל כמובן ע"י המדע,
9:40 - 9:42

ע"י הטכנולוגיה.
9:42 - 9:45

לא יכלה להיות לנו
תאוריית חיידקים על מחלות
9:45 - 9:48

לפני שהמצאנו את המיקרוסקופ
שמאפשר לראות אותם.
9:49 - 9:52

הוא מוגבל ע"י
ההטיות המחשבתיות שלנו.
9:52 - 9:54

אבל יש לו היכולת
9:54 - 9:56

להתגבר על התחושות שלנו
9:56 - 9:59

מאין אנחנו מקבלים מודלים אלה?
אנחנו מקבלים אותם מאחרים.
9:59 - 10:02

אנחנו מקבלים אותם מהדת, מהמסורת,
10:02 - 10:04

ממורים, מזקנים.
10:04 - 10:06

לפני כמה שנים
10:06 - 10:08

הייתי בספארי בדרום אפריקה.
10:08 - 10:11

הגשש שהייתי איתו
גדל בפארק הלאומי קרוגר.
10:11 - 10:14

היו לו כמה מודלים מורכבים מאוד
כיצד לשרוד.
10:14 - 10:16

וזה היה תלוי בשאלה אם הותקפת
10:16 - 10:18

ע"י אריה, נמר, קרנף או פיל --
10:18 - 10:21

מתי היית צריך לברוח,
או מתי היית צריך לטפס על עץ --
10:21 - 10:23

או שלא היית מצליח
לטפס על עץ.
10:23 - 10:26

הייתי מת תוך יום אחד,
10:26 - 10:28

אבל הוא נולד שם,
10:28 - 10:30

והוא הבין איך לשרוד.
10:30 - 10:32

אני נולדתי בעיר ניו יורק.
10:32 - 10:35

הייתי יכול לקחת אותו לניו יורק,
והוא היה מת תוך יום.
10:35 - 10:37

(צחוק)
10:37 - 10:39

בגלל שיש לנו מודלים שונים
10:39 - 10:42

המבוססים על נסיון החיים
השונה שלנו.
10:43 - 10:45

מודלים יכולים לבוא מהתקשורת,
10:45 - 10:48

מהנבחרים שלנו.
10:48 - 10:51

חישבו על מודלים של טרור,
10:51 - 10:54

חטיפות ילדים,
10:54 - 10:56

בטיחות טיסה, בטיחות רכב.
10:56 - 10:59

מודלים יכולים לבוא מהתעשייה.
10:59 - 11:01

השניים שאני עוקב אחריהם
הם מצלמות מעקב,
11:01 - 11:03

תעודות זהות,
11:03 - 11:06

רבים ממודלי אבטחת המחשבים שלנו
באים משם.
11:06 - 11:09

מודלים רבים באים מהמדע.
11:09 - 11:11

מודלים רפואיים הם דוגמא מצויינת.
11:11 - 11:14

חישבו על סרטן, שפעת העופות,
שפעת החזירים, סארס.
11:14 - 11:17

כל התחושות שלנו לגבי ביטחון
11:17 - 11:19

לגבי המחלות האלה
11:19 - 11:21

מגיעות ממודלים
11:21 - 11:24

שניתנים לנו, באמת, ע"י מדענים
לאחר סינון של התקשורת.
11:25 - 11:28

אז מודלים עשויים להשתנות.
11:28 - 11:30

מודלים אינם סטטיים.
11:30 - 11:33

ככל שאנחנו חשים יותר בנוח
בסביבה שלנו,
11:33 - 11:37

המודלים שלנו יכולים להתקרב לתחושותינו.
11:38 - 11:40

דוגמה אחת עשויה להיות,
11:40 - 11:42

אם חוזרים 100 שנה לאחור
11:42 - 11:45

כשהחשמל החל להיות נפוץ,
11:45 - 11:47

הוא לווה בהרבה מאוד חששות.
11:47 - 11:49

היו אנשים שחששו ללחוץ
על פעמוני דלתות,
11:49 - 11:52

כי חששו מהחשמל שבהם,
וזה היה מסוכן.
11:52 - 11:55

אנחנו מרגישים בנוח עם חשמל.
11:55 - 11:57

אנחנו מחליפים נורות
11:57 - 11:59

אפילו בלי לחשוב על זה.
11:59 - 12:03

המודל שלנו לגבי בטחון עם חשמל,
12:03 - 12:06

הוא משהו שנולדנו לתוכו.
12:06 - 12:09

הוא לא השתנה כשהתבגרנו.
12:09 - 12:12

ואנחנו טובים בזה.
12:12 - 12:14

או חישבו על הסיכונים
12:14 - 12:16

שבאינטרנט בין הדורות --
12:16 - 12:18

איך ההורים שלכם מתייחסים
לביטחון באינטרנט,
12:18 - 12:20

לעומתכם,
12:20 - 12:23

ולעומת הילדים שלכם.
12:23 - 12:26

מודלים סופם להימוג ברקע.
12:27 - 12:30

"אינטואיטיבי" היא בסה"כ
מילה אחרת ל"מוכר".
12:30 - 12:32

אז ככל שהמודל שלכם קרוב למציאות,
12:32 - 12:34

והוא מתמזג עם התחושות,
12:34 - 12:37

אתם לא יודעים שהוא שם.
12:37 - 12:39

אז דוגמה נחמדה לזה
12:39 - 12:42

באה משנה שעברה ומשפעת החזירים.
12:42 - 12:44

כששפעת החזירים הופיעה לראשונה,
12:44 - 12:48

החדשות הראשונות
יצרו תגובת-יתר רבה.
12:48 - 12:50

עכשיו יש לזה שם,
12:50 - 12:52

שהפך את זה למפחיד יותר
משפעת רגילה,
12:52 - 12:54

למרות שהיתה קטלנית יותר.
12:54 - 12:58

ואנשים חשבו שרופאים אמורים להיות
מסוגלים לטפל בזה.
12:58 - 13:00

אז היתה התחושה הזו
של חוסר שליטה.
13:00 - 13:02

ושני הדברים האלה
13:02 - 13:04

העצימו את הסיכון יותר מפי
שהיה באמת.
13:04 - 13:07

כשהחידוש נמוג, החודשים עברו,
13:07 - 13:09

נוצרה תחושה מסויימת של עמידות,
13:09 - 13:11

אנשים התרגלו.
13:11 - 13:14

לא היו נתונים חדשים,
אבל היה פחות פחד.
13:14 - 13:16

עד לסתיו,
13:16 - 13:18

אנשים חשבו
13:18 - 13:20

שהרופאים היו צריכים כבר
לפתור את זה.
13:20 - 13:22

ויש כאן סוג של התפצלות --
13:22 - 13:24

אנשים נאלצו לבחור
13:24 - 13:28

בין פחד לקבלה --
13:28 - 13:30

למעשה בין פחד לעצמאות --
13:30 - 13:33

הם די בחרו בחשד.
13:33 - 13:36

וכשהחיסון הופיע בחורף שעבר,
13:36 - 13:39

היו הרבה אנשים -- מספר מפתיע --
13:39 - 13:42

שסירבו לקבל אותו --
13:43 - 13:45

דוגמה נחמדה
13:45 - 13:48

איך תחושות הבטחון של אנשים משתנות,
איך המודלים שלהם משתנים,
13:48 - 13:50

בצורה די פרועה
13:50 - 13:52

ללא מידע חדש,
13:52 - 13:54

ללא קלט חדש.
13:54 - 13:57

דברים כאלה קורים פעמים רבות.
13:57 - 14:00

אוסיף עוד מרכיב.
14:00 - 14:03

יש לנו תחושה, מודל, מציאות,
14:03 - 14:05

יש לי השקפה מאוד יחסית
על בטחון.
14:05 - 14:08

אני חושב שהיא תלויה במשקיף.
14:08 - 14:10

ורוב החלטות הבטחון
14:10 - 14:14

מערבות מגוון אנשים.
14:14 - 14:16

ובעלי עניין,
14:16 - 14:19

עם פשרות ספציפיות
14:19 - 14:21

ינסו להשפיע על ההחלטה.
14:21 - 14:23

ואני קורא לזה
"סדר היום שלהם".
14:23 - 14:25

וסדר היום הזה --
14:25 - 14:28

הוא שיווק, פוליטיקה --
14:28 - 14:31

נסיון לשכנע לאמץ מודל כזה
ולא אחר,
14:31 - 14:33

נסיון לשכנע להתעלם ממודל
14:33 - 14:36

ולסמוך על התחושות,
14:36 - 14:39

לדחוק לשוליים אנשים
עם מודלים שהם לא אוהבים.
14:39 - 14:42

זה לא נדיר.
14:42 - 14:45

דוגמה, דוגמה מצויינת,
היא הסיכון שבעישון.
14:46 - 14:49

בהיסטוריה של 50 השנים האחרונות,
הסיכון שבעישון
14:49 - 14:51

מדגים איך המודל השתנה,
14:51 - 14:54

וגם מראה איך תעשייה נלחמת נגד
14:54 - 14:56

מודל שהיא לא אוהבת.
14:56 - 14:59

השוו את זה לדיון
על מעשנים פסיבים --
14:59 - 15:02

בטח בפיגור של כ-20 שנה.
15:02 - 15:04

חישבו על חגורות בטיחות.
15:04 - 15:06

כשהייתי ילד, איש לא חגר
חגורות בטיחות.
15:06 - 15:08

היום, אף ילד לא ייתן לך לנהוג
15:08 - 15:10

אם לא תחגור חגורת בטיחות.
15:11 - 15:13

השוו את זה לדיון
לגבי כריות האוויר --
15:13 - 15:16

בטח בפיגור של כ-30 שנה.
15:16 - 15:19

כל הדוגמאות של שינוי מודלים.
15:21 - 15:24

מה שאנחנו למדים הוא
ששינוי מודלים הוא קשה.
15:24 - 15:26

קשה לסלק מודלים.
15:26 - 15:28

אם הם שווים לתחושות,
15:28 - 15:31

אפילו לא יודעים שיש מודל.
15:31 - 15:33

וישנה גם הטיה מחשבתית אחרת
15:33 - 15:35

אני קורא לה הטיית האישוש,
15:35 - 15:38

שבה אנחנו נוטים לקבל נתונים
15:38 - 15:40

שמאששים את האמונות שלנו
15:40 - 15:43

ודוחים מידע שסותר
את האמונות שלנו.
15:44 - 15:46

אז עדויות נגד המודל שלנו,
15:46 - 15:49

צפוי שנתעלם מהן,
אפילו אם הן משכנעות.
15:49 - 15:52

הן חייבות להיות מאוד משכנעות
לפני שנשים לב אליהן.
15:53 - 15:55

מודלים חדשים שמשתרעים
על פני תקופה ארוכה הם קשים.
15:55 - 15:57

התחממות גלובלית היא דוגמא מצויינת.
15:57 - 15:59

אנחנו גרועים
15:59 - 16:01

בנוגע למודלים שמשתרעים
על פני 80 שנה.
16:01 - 16:03

אנחנו יכולים לתכנן
עד לקציר הקרוב.
16:03 - 16:06

אנחנו יכולים לעתים לתכנן
עד שילדינו יגדלו.
16:06 - 16:09

אבל 80 שנה -
אנחנו פשוט לא טובים בזה.
16:09 - 16:12

אז זה מודל שקשה מאוד לקבלו.
16:12 - 16:16

אנחנו יכולים להחזיק בראשינו
את שני המודלים בו-זמנית,
16:16 - 16:19

הבעיה הזו,
16:19 - 16:22

שבה אנחנו מחזיקים
את שתי האמונות ביחד,
16:22 - 16:24

הדיסוננס הקוגניטיבי הזה.
16:24 - 16:26

לבסוף,
16:26 - 16:29

המודל החדש יחליף את המודל הישן.
16:29 - 16:32

תחושות עזות יכולות ליצור מודל.
16:32 - 16:35

ה-11 בספטמבר יצר מודל בטחון
16:35 - 16:37

בראשי אנשים רבים.
16:37 - 16:40

בנוסף, גם ניסיון אישי של היתקלות בפשע
יכול לעשות את זה,
16:40 - 16:42

פחד מפני בעיות בריאות אישיות,
16:42 - 16:44

הפחדה בנוגע לבריאות בחדשות.
16:44 - 16:46

הם נקראים "אירועי הבזק"
16:46 - 16:48

ע"י פסיכיאטרים.
16:48 - 16:51

הם יכולים ליצור מודל באופן מיידי,
16:51 - 16:54

כי הם מאוד רגשיים.
16:54 - 16:56

אז בעולם הטכנולוגי,
16:56 - 16:58

אין לנו ניסיון
16:58 - 17:00

כדי לשפוט מודלים.
17:00 - 17:02

ואנחנו סומכים על אחרים.
אנחנו סומכים על נציגים.
17:02 - 17:06

כלומר, זה עובד
כל עוד זה נועד לתקן אחרים.
17:06 - 17:08

אנחנו סומכים על סוכנויות ממשלתיות
17:08 - 17:13

כדי שיגידו לנו אילו תרופות בטוחות.
17:13 - 17:15

טסתי לכאן אתמול.
17:15 - 17:17

לא בדקתי את המטוס.
17:17 - 17:19

סמכתי על קבוצה אחרת
17:19 - 17:22

שתקבע אם המטוס שלי
בטוח לטיסה.
17:22 - 17:25

אנחנו כאן, איש מאיתנו לא חושש
שהגג יתמוטט עלינו,
17:25 - 17:28

לא בגלל שבדקנו,
17:28 - 17:30

אלא בגלל שאנחנו די בטוחים
17:30 - 17:33

שתקני הבנייה פה טובים.
17:33 - 17:35

זהו מודל שאנחנו פשוט מקבלים
17:35 - 17:37

פחות או יותר ע"י אמונה.
17:37 - 17:40

וזה בסדר.
17:42 - 17:44

ומה שאנחנו רוצים
17:44 - 17:46

הוא שאנשים יכירו טוב יותר
17:46 - 17:48

מודלים טובים יותר --
17:48 - 17:50

שישתקפו בתחושותיהם --
17:50 - 17:54

שיאפשרו להם לעשות פשרות בטחון.
17:54 - 17:56

וכשזה יוצא משליטה,
17:56 - 17:58

יש שתי אופציות.
17:58 - 18:00

אחת, אפשר לתקן
את התחושות של אנשים,
18:00 - 18:02

לפנות ישר אל התחושות.
18:02 - 18:05

זוהי מניפולציה,
אבל זה יכול לעבוד.
18:05 - 18:07

שתיים, דרך הוגנת יותר
18:07 - 18:10

היא לתקן ממש את המודל.
18:11 - 18:13

שינוי מתרחש לאט.
18:13 - 18:16

הדיון על העישון לקח 40 שנה,
18:16 - 18:19

וזה עוד היה קל.
18:19 - 18:21

חלק מהדברים האלה קשים.
18:21 - 18:23

אבל ממש,
18:23 - 18:25

מידע נראה כתקווה
הטובה ביותר שלנו.
18:25 - 18:27

ואני שיקרתי.
18:27 - 18:29

זיכרו שאמרתי תחושות, מודל, מציאות.
18:29 - 18:32

אמרתי שמציאות אינה משתנה.
היא כן.
18:32 - 18:34

אנחנו חיים בעולם טכנולוגי.
18:34 - 18:37

המציאות משתנה כל הזמן.
18:37 - 18:40

יכול להיות שיש לנו --
לראשונה בתולדות האנושות --
18:40 - 18:43

תחושה שרודפת אחרי מודל, מודל שרודף
אחרי המציאות, המציאות מתקדמת --
18:43 - 18:46

אולי הם לעולם
לא ישיגו זה את זה.
18:47 - 18:49

אנחנו לא יודעים.
18:49 - 18:51

אבל בטווח הארוך,
18:51 - 18:54

גם התחושות וגם המציאות חשובות.
18:54 - 18:57

ואני רוצה לסכם עם שני סיפורים קצרים
כדי להמחיש את זה.
18:57 - 18:59

ב-1982 -- לא יודע אם אנשים
יזכרו את זה --
18:59 - 19:02

היתה מגיפה קצרה
19:02 - 19:04

של הרעלת טיילנול בארה"ב.
19:04 - 19:07

זהו סיפור נורא.
מישהו לקח בקבוק טיילנול,
19:07 - 19:10

שם בתוכו רעל,
סגר והחזיר למדף.
19:10 - 19:12

מישהו אחר קנה אותו ומת.
19:12 - 19:14

זה הפחיד מאוד אנשים.
19:14 - 19:16

היו מספר התקפות של חקיינים.
19:16 - 19:19

לא כל היה סיכון אמיתי,
אבל אנשים חששו.
19:19 - 19:21

וכך
19:21 - 19:23

הומצאה תעשיית התרופות
שלא ניתן "לטפל" בהן.
19:23 - 19:25

המכסים האלה שלא ניתן לפתוח,
שבאו בעקבות זה.
19:25 - 19:27

זהו "תיאטרון בטחון" שלם.
19:27 - 19:29

בתור שיעורי בית, חישבו
על 10 דרכים שונות לעקוף את זה.
19:29 - 19:32

אתן לכם אחת, מזרק.
19:32 - 19:35

אבל זה שיפר את תחושתם
של אנשים.
19:35 - 19:37

זה גרם לתחושת הבטחון שלהם
19:37 - 19:39

להתאים יותר למציאות.
19:39 - 19:42

סיפור אחרון: לפני כמה שנים,
ידידה שלי ילדה.
19:42 - 19:44

ביקרתי אותה בבית החולים.
19:44 - 19:46

מתברר שהיום, כשתינוק נולד,
19:46 - 19:48

מצמידים ליד שלו צמיד
עם משדר רדיו,
19:48 - 19:50

ומצמידים צמיד תואם לאמא שלו,
19:50 - 19:52

כך שאם מישהו פרט לאמא
מוציא את התינוק ממחלקת היולדות,
19:52 - 19:54

נשמעת אזעקה.
19:54 - 19:56

אמרתי: "טוב, זה מגניב.
19:56 - 19:58

"מעניין עד כמה נפוצות הן
חטיפות של תינוקות
19:58 - 20:00

"מבתי חולים."
20:00 - 20:02

חזרתי הביתה, בדקתי את זה.
20:02 - 20:04

זה למעשה מעולם לא קרה.
20:04 - 20:06

אבל כשחושבים על זה,
20:06 - 20:08

אם אתם בית חולים,
20:08 - 20:10

ואתם צריך להרחיק תינוק
מאמא שלו,
20:10 - 20:12

אל מחוץ לחדר
כדי לערוך כמה בדיקות,
20:12 - 20:14

עדיף שיהיה לכם
קצת תיאטרון בטחון טוב,
20:14 - 20:16

אחרת היא תתלוש לך את היד.
20:16 - 20:18

(צחוק)
20:18 - 20:20

אז זה חשוב לנו,
20:20 - 20:22

אלו מאיתנו שמתכננים אבטחה,
20:22 - 20:25

שבוחנים מדיניות אבטחה,
20:25 - 20:27

או אפילו בוחנים מדיניות ציבורית
20:27 - 20:29

בדרכים שמשפיעות על בטחון.
20:29 - 20:32

לא מדובר רק במציאות,
אלא בתחושות ובמציאות.
20:32 - 20:34

מה שחשוב
20:34 - 20:36

הוא שהן תהיינה בערך אותו דבר.
20:36 - 20:38

חשוב שאם התחושות שלנו
יתאמו למציאות,
20:38 - 20:40

נעשה פשרות בטחון טובות יותר.
20:40 - 20:42

תודה
20:42 - 20:44

(מחיאות כפיים)

Title:: ברוס שנאייר: תעתועי הבטחון
Speaker:: ברוס שנאייר
Description:: תחושת הבטחון והמציאות הביטחונית לא תמיד תואמים, אומר המומחה לאבטחת מחשבים ברוס שנאייר. ב-TEDxPSU, הוא מסביר למה אנחנו מבזבזים מיליארדים על סיכונים שמהווים סיפורים חדשותיים, כמו "תאטרון הבטחון" שמציג עכשיו בשדה התעופה שלך, בעודנו מזניחים סיכונים סבירים יותר -- ואיך ניתן לפרוץ את התבנית.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 20:44

	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The security mirage
	Moshe Sayag added a translation

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Revision 2 Edited (legacy editor)

Shlomo Adam
Revision 1

Moshe Sayag

	Revision Number	Author	Created
	2	Shlomo Adam
	1	Moshe Sayag

ברוס שנאייר: תעתועי הבטחון

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)