אתם המקרובים שלכם - ג'סיקה גרין וקרן גוילמין

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/you-are-your-microbes-jessica-green-and-karen-guillemin

מהמיקרובים בבטננו לאלה על שינינו, אנחנו בית למיליוני קהליות יחודיות ומגוונות שעוזרות לגוף שלנו לתפקד.
ג'סיקה גרין וקרן גוילמין מדגישות את החשיבות של ההבנה של שאורגניזמים הרבים שמרכיבים כל אורגניזם.

שיעור מאת ג'סיקה גרין וקרן גוילמין, אנימציה של ננטי.

כבריות אנושיות,

אנחנו רואים את עצמינו כפרטים יחודיים ועצמאים,

אבל אנחנו לעולם לא לבד!

מליוני יצורים מיקרוסקופיים מאכלסים את גופינו,

ואין שני גופים שהם זהים.

כל אחד הוא סביבת חיים שונה לקהילות מיקרובים:

מהמדבריות היבשים של עורינו,

לכפרים על שפתינו,

והערים בפיותינו.

אפילו כל שן היא שכונה יחודית כשלעצמה,

והמעיים שלנו הן ערי ענק רוחשות במיקרובים שמגיבים אחד עם השני.

וברחובות המפוצצים האלה של המעיים שלנו,

אנחנו רואים זרם קבוע של אוכל,

ולכל מיקרוב יש עבודה לעשות.

הנה בקטריה צלולוזית, לדוגמה.

העבודה היחידה שלהם היא לפרק צלולוזה,

מרכיב נפוץ בירקות וסוכרים.

הסוכרים הפשוטים האלה עוברים למאווררים,

עוד סט של מיקרובים שחוטף

את הסוכרים הפשוטים האלה ושורף אותם כדלק.

כשהאוכל נע דרך מערכת העיכול שלנו,

הוא מגיע למתסיסים שמוציאים את האנרגיה מהסוכרים

על ידי המרתם לכימיקלים,

כמו אלכוהול וגז מימן,

שאז מוצא כמוצר פסולת.

עמוק יותר במעמקי עיר המעיים שלנו,

הסינטרופים חיים על הפסולת של המתסיסים.

בכל שלב של התהליך,

אנרגיה משתחררת,

והאנרגיה הזו נספגת

על ידי התאים במערכת העיכול.

העיר הזו שראינו שונה אצל כל אחד.

לכל אדם יש קהילה יחודית ומגוונת של מיקרובי מעיים

שיכולה לעבד אוכל בדרכים שונות.

מיקרובי מעיים של אדם אחד יכולים להיות מסוגלים

לשחרר רק חלקיק מהקלוריות

שמיקרובים של אדם אחר יכולים לשחרר.

אז, מה קובע את החברות של קהילת המקרובים במעיים שלנו?

ובכן, דברים כמו ההרכב הגנטי שלנו

והמקרובים שאנחנו נתקלים בהם בחיינו

יכולים לתרום לסביבות החיים המקרוביאליות שלנו.

האוכל שאנחנו אוכלים גם משפיע

על המקרובים שחיים במעיים שלנו.

לדוגמה, אוכל שעשוי ממולקולות מורכבות,

כמו תפוחים,

דורש הרבה פועלים מיקרוביאליים שונים כדי לפרק אותו.

אבל, אם אוכל עשוי ממולקולות פשוטות,

כמו סוכריה,

כמה מהפועלים האלה מובטלים מעבודה.

הפועלים האלה עוזבים את העיר, ולא חוזרים לעולם.

מה שלא פועל טוב הן קהילות מיקרובי מעיים

עם רק מספר סוגים שונים של פועלים.

לדוגמה, לאנשים שסובלים ממחלות

כמו סוכרת או דלקות מעיים כרוניות

יש בדרך כלל פחות גיוון מיקרוביאלי במעיים שלהם.

אנחנו לא לגמרי מבינים את הדרך הטובה ביותר

לנהל את הקהילות המיקרוביאליות הפרטיות שלנו,

אבל כנראה שינויים באורח החיים,

כמו אכילה של דיאטות מגוונות של מאכלים מורכבים מבוססי צמחים,

יכולים להחיות את הסביבות המיקרוביאליות במעיים שלנו

ובכל שטח הפנים של גופינו.

אז, אנחנו באמת לא לבד בגופינו.

הגופים שלנו הם מעונם של מיליוני מיקרובים שונים,

ואנחנו צריכים אותם בדיוק כמו שהם צריכים אותנו.

כשאנחנו לומדים יותר על איך המיקרובים שלנו

חיים אחד עם השני ועם הגוף שלנו,

נגלה איך אנחנו יכולים להזין

את העולם המורכב, הבלתי נראה הזה

שמעצב את הזהות האישית שלנו,

את בריאותנו,

ואת מצבנו הכללי.