WEBVTT 00:00:13.974 --> 00:00:16.411 כבריות אנושיות, 00:00:16.411 --> 00:00:21.076 אנחנו רואים את עצמינו כפרטים יחודיים ועצמאים, 00:00:21.076 --> 00:00:23.064 אבל אנחנו לעולם לא לבד! 00:00:23.064 --> 00:00:26.956 מליוני יצורים מיקרוסקופיים מאכלסים את גופינו, 00:00:26.956 --> 00:00:29.462 ואין שני גופים שהם זהים. 00:00:29.462 --> 00:00:33.080 כל אחד הוא סביבת חיים שונה לקהילות מיקרובים: 00:00:33.080 --> 00:00:35.319 מהמדבריות היבשים של עורינו, 00:00:35.319 --> 00:00:38.106 לכפרים על שפתינו, 00:00:38.106 --> 00:00:39.978 והערים בפיותינו. 00:00:39.978 --> 00:00:44.696 אפילו כל שן היא שכונה יחודית כשלעצמה, 00:00:44.696 --> 00:00:50.326 והמעיים שלנו הן ערי ענק רוחשות במיקרובים שמגיבים אחד עם השני. 00:00:50.326 --> 00:00:52.866 וברחובות המפוצצים האלה של המעיים שלנו, 00:00:52.866 --> 00:00:56.306 אנחנו רואים זרם קבוע של אוכל, 00:00:56.306 --> 00:00:59.111 ולכל מיקרוב יש עבודה לעשות. 00:00:59.111 --> 00:01:01.947 הנה בקטריה צלולוזית, לדוגמה. 00:01:01.947 --> 00:01:04.837 העבודה היחידה שלהם היא לפרק צלולוזה, 00:01:04.837 --> 00:01:08.567 מרכיב נפוץ בירקות וסוכרים. 00:01:08.567 --> 00:01:11.690 הסוכרים הפשוטים האלה עוברים למאווררים, 00:01:11.690 --> 00:01:13.955 עוד סט של מיקרובים שחוטף 00:01:13.955 --> 00:01:17.347 את הסוכרים הפשוטים האלה ושורף אותם כדלק. 00:01:17.347 --> 00:01:19.813 כשהאוכל נע דרך מערכת העיכול שלנו, 00:01:19.813 --> 00:01:23.716 הוא מגיע למתסיסים שמוציאים את האנרגיה מהסוכרים 00:01:23.716 --> 00:01:25.247 על ידי המרתם לכימיקלים, 00:01:25.247 --> 00:01:27.446 כמו אלכוהול וגז מימן, 00:01:27.446 --> 00:01:30.512 שאז מוצא כמוצר פסולת. 00:01:30.512 --> 00:01:33.165 עמוק יותר במעמקי עיר המעיים שלנו, 00:01:33.165 --> 00:01:37.518 הסינטרופים חיים על הפסולת של המתסיסים. 00:01:37.518 --> 00:01:39.589 בכל שלב של התהליך, 00:01:39.589 --> 00:01:41.251 אנרגיה משתחררת, 00:01:41.251 --> 00:01:42.776 והאנרגיה הזו נספגת 00:01:42.776 --> 00:01:44.492 על ידי התאים במערכת העיכול. 00:01:44.492 --> 00:01:48.169 העיר הזו שראינו שונה אצל כל אחד. 00:01:48.169 --> 00:01:52.130 לכל אדם יש קהילה יחודית ומגוונת של מיקרובי מעיים 00:01:52.130 --> 00:01:55.032 שיכולה לעבד אוכל בדרכים שונות. 00:01:55.032 --> 00:01:57.642 מיקרובי מעיים של אדם אחד יכולים להיות מסוגלים 00:01:57.642 --> 00:01:59.907 לשחרר רק חלקיק מהקלוריות 00:01:59.907 --> 00:02:03.113 שמיקרובים של אדם אחר יכולים לשחרר. 00:02:03.113 --> 00:02:07.663 אז, מה קובע את החברות של קהילת המקרובים במעיים שלנו? 00:02:07.663 --> 00:02:10.661 ובכן, דברים כמו ההרכב הגנטי שלנו 00:02:10.661 --> 00:02:13.073 והמקרובים שאנחנו נתקלים בהם בחיינו 00:02:13.073 --> 00:02:16.829 יכולים לתרום לסביבות החיים המקרוביאליות שלנו. 00:02:16.829 --> 00:02:19.073 האוכל שאנחנו אוכלים גם משפיע 00:02:19.073 --> 00:02:21.275 על המקרובים שחיים במעיים שלנו. 00:02:21.275 --> 00:02:24.354 לדוגמה, אוכל שעשוי ממולקולות מורכבות, 00:02:24.354 --> 00:02:25.213 כמו תפוחים, 00:02:25.213 --> 00:02:28.751 דורש הרבה פועלים מיקרוביאליים שונים כדי לפרק אותו. 00:02:28.751 --> 00:02:30.858 אבל, אם אוכל עשוי ממולקולות פשוטות, 00:02:30.858 --> 00:02:31.951 כמו סוכריה, 00:02:31.951 --> 00:02:34.989 כמה מהפועלים האלה מובטלים מעבודה. 00:02:34.989 --> 00:02:38.005 הפועלים האלה עוזבים את העיר, ולא חוזרים לעולם. 00:02:38.005 --> 00:02:40.623 מה שלא פועל טוב הן קהילות מיקרובי מעיים 00:02:40.623 --> 00:02:43.718 עם רק מספר סוגים שונים של פועלים. 00:02:43.718 --> 00:02:46.406 לדוגמה, לאנשים שסובלים ממחלות 00:02:46.406 --> 00:02:49.016 כמו סוכרת או דלקות מעיים כרוניות 00:02:49.016 --> 00:02:52.550 יש בדרך כלל פחות גיוון מיקרוביאלי במעיים שלהם. 00:02:52.550 --> 00:02:54.886 אנחנו לא לגמרי מבינים את הדרך הטובה ביותר 00:02:54.886 --> 00:02:58.100 לנהל את הקהילות המיקרוביאליות הפרטיות שלנו, 00:02:58.100 --> 00:03:00.269 אבל כנראה שינויים באורח החיים, 00:03:00.269 --> 00:03:04.704 כמו אכילה של דיאטות מגוונות של מאכלים מורכבים מבוססי צמחים, 00:03:04.704 --> 00:03:07.874 יכולים להחיות את הסביבות המיקרוביאליות במעיים שלנו 00:03:07.874 --> 00:03:10.813 ובכל שטח הפנים של גופינו. 00:03:10.813 --> 00:03:13.291 אז, אנחנו באמת לא לבד בגופינו. 00:03:13.291 --> 00:03:17.126 הגופים שלנו הם מעונם של מיליוני מיקרובים שונים, 00:03:17.126 --> 00:03:20.957 ואנחנו צריכים אותם בדיוק כמו שהם צריכים אותנו. 00:03:20.957 --> 00:03:23.048 כשאנחנו לומדים יותר על איך המיקרובים שלנו 00:03:23.048 --> 00:03:25.319 חיים אחד עם השני ועם הגוף שלנו, 00:03:25.319 --> 00:03:27.546 נגלה איך אנחנו יכולים להזין 00:03:27.546 --> 00:03:29.294 את העולם המורכב, הבלתי נראה הזה 00:03:29.294 --> 00:03:31.176 שמעצב את הזהות האישית שלנו, 00:03:31.176 --> 00:03:32.184 את בריאותנו, 00:03:32.184 --> 00:03:33.945 ואת מצבנו הכללי.