1 00:00:13,974 --> 00:00:16,411 כבריות אנושיות, 2 00:00:16,411 --> 00:00:21,076 אנחנו רואים את עצמינו כפרטים יחודיים ועצמאים, 3 00:00:21,076 --> 00:00:23,064 אבל אנחנו לעולם לא לבד! 4 00:00:23,064 --> 00:00:26,956 מליוני יצורים מיקרוסקופיים מאכלסים את גופינו, 5 00:00:26,956 --> 00:00:29,462 ואין שני גופים שהם זהים. 6 00:00:29,462 --> 00:00:33,080 כל אחד הוא סביבת חיים שונה לקהילות מיקרובים: 7 00:00:33,080 --> 00:00:35,319 מהמדבריות היבשים של עורינו, 8 00:00:35,319 --> 00:00:38,106 לכפרים על שפתינו, 9 00:00:38,106 --> 00:00:39,978 והערים בפיותינו. 10 00:00:39,978 --> 00:00:44,696 אפילו כל שן היא שכונה יחודית כשלעצמה, 11 00:00:44,696 --> 00:00:50,326 והמעיים שלנו הן ערי ענק רוחשות במיקרובים שמגיבים אחד עם השני. 12 00:00:50,326 --> 00:00:52,866 וברחובות המפוצצים האלה של המעיים שלנו, 13 00:00:52,866 --> 00:00:56,306 אנחנו רואים זרם קבוע של אוכל, 14 00:00:56,306 --> 00:00:59,111 ולכל מיקרוב יש עבודה לעשות. 15 00:00:59,111 --> 00:01:01,947 הנה בקטריה צלולוזית, לדוגמה. 16 00:01:01,947 --> 00:01:04,837 העבודה היחידה שלהם היא לפרק צלולוזה, 17 00:01:04,837 --> 00:01:08,567 מרכיב נפוץ בירקות וסוכרים. 18 00:01:08,567 --> 00:01:11,690 הסוכרים הפשוטים האלה עוברים למאווררים, 19 00:01:11,690 --> 00:01:13,955 עוד סט של מיקרובים שחוטף 20 00:01:13,955 --> 00:01:17,347 את הסוכרים הפשוטים האלה ושורף אותם כדלק. 21 00:01:17,347 --> 00:01:19,813 כשהאוכל נע דרך מערכת העיכול שלנו, 22 00:01:19,813 --> 00:01:23,716 הוא מגיע למתסיסים שמוציאים את האנרגיה מהסוכרים 23 00:01:23,716 --> 00:01:25,247 על ידי המרתם לכימיקלים, 24 00:01:25,247 --> 00:01:27,446 כמו אלכוהול וגז מימן, 25 00:01:27,446 --> 00:01:30,512 שאז מוצא כמוצר פסולת. 26 00:01:30,512 --> 00:01:33,165 עמוק יותר במעמקי עיר המעיים שלנו, 27 00:01:33,165 --> 00:01:37,518 הסינטרופים חיים על הפסולת של המתסיסים. 28 00:01:37,518 --> 00:01:39,589 בכל שלב של התהליך, 29 00:01:39,589 --> 00:01:41,251 אנרגיה משתחררת, 30 00:01:41,251 --> 00:01:42,776 והאנרגיה הזו נספגת 31 00:01:42,776 --> 00:01:44,492 על ידי התאים במערכת העיכול. 32 00:01:44,492 --> 00:01:48,169 העיר הזו שראינו שונה אצל כל אחד. 33 00:01:48,169 --> 00:01:52,130 לכל אדם יש קהילה יחודית ומגוונת של מיקרובי מעיים 34 00:01:52,130 --> 00:01:55,032 שיכולה לעבד אוכל בדרכים שונות. 35 00:01:55,032 --> 00:01:57,642 מיקרובי מעיים של אדם אחד יכולים להיות מסוגלים 36 00:01:57,642 --> 00:01:59,907 לשחרר רק חלקיק מהקלוריות 37 00:01:59,907 --> 00:02:03,113 שמיקרובים של אדם אחר יכולים לשחרר. 38 00:02:03,113 --> 00:02:07,663 אז, מה קובע את החברות של קהילת המקרובים במעיים שלנו? 39 00:02:07,663 --> 00:02:10,661 ובכן, דברים כמו ההרכב הגנטי שלנו 40 00:02:10,661 --> 00:02:13,073 והמקרובים שאנחנו נתקלים בהם בחיינו 41 00:02:13,073 --> 00:02:16,829 יכולים לתרום לסביבות החיים המקרוביאליות שלנו. 42 00:02:16,829 --> 00:02:19,073 האוכל שאנחנו אוכלים גם משפיע 43 00:02:19,073 --> 00:02:21,275 על המקרובים שחיים במעיים שלנו. 44 00:02:21,275 --> 00:02:24,354 לדוגמה, אוכל שעשוי ממולקולות מורכבות, 45 00:02:24,354 --> 00:02:25,213 כמו תפוחים, 46 00:02:25,213 --> 00:02:28,751 דורש הרבה פועלים מיקרוביאליים שונים כדי לפרק אותו. 47 00:02:28,751 --> 00:02:30,858 אבל, אם אוכל עשוי ממולקולות פשוטות, 48 00:02:30,858 --> 00:02:31,951 כמו סוכריה, 49 00:02:31,951 --> 00:02:34,989 כמה מהפועלים האלה מובטלים מעבודה. 50 00:02:34,989 --> 00:02:38,005 הפועלים האלה עוזבים את העיר, ולא חוזרים לעולם. 51 00:02:38,005 --> 00:02:40,623 מה שלא פועל טוב הן קהילות מיקרובי מעיים 52 00:02:40,623 --> 00:02:43,718 עם רק מספר סוגים שונים של פועלים. 53 00:02:43,718 --> 00:02:46,406 לדוגמה, לאנשים שסובלים ממחלות 54 00:02:46,406 --> 00:02:49,016 כמו סוכרת או דלקות מעיים כרוניות 55 00:02:49,016 --> 00:02:52,550 יש בדרך כלל פחות גיוון מיקרוביאלי במעיים שלהם. 56 00:02:52,550 --> 00:02:54,886 אנחנו לא לגמרי מבינים את הדרך הטובה ביותר 57 00:02:54,886 --> 00:02:58,100 לנהל את הקהילות המיקרוביאליות הפרטיות שלנו, 58 00:02:58,100 --> 00:03:00,269 אבל כנראה שינויים באורח החיים, 59 00:03:00,269 --> 00:03:04,704 כמו אכילה של דיאטות מגוונות של מאכלים מורכבים מבוססי צמחים, 60 00:03:04,704 --> 00:03:07,874 יכולים להחיות את הסביבות המיקרוביאליות במעיים שלנו 61 00:03:07,874 --> 00:03:10,813 ובכל שטח הפנים של גופינו. 62 00:03:10,813 --> 00:03:13,291 אז, אנחנו באמת לא לבד בגופינו. 63 00:03:13,291 --> 00:03:17,126 הגופים שלנו הם מעונם של מיליוני מיקרובים שונים, 64 00:03:17,126 --> 00:03:20,957 ואנחנו צריכים אותם בדיוק כמו שהם צריכים אותנו. 65 00:03:20,957 --> 00:03:23,048 כשאנחנו לומדים יותר על איך המיקרובים שלנו 66 00:03:23,048 --> 00:03:25,319 חיים אחד עם השני ועם הגוף שלנו, 67 00:03:25,319 --> 00:03:27,546 נגלה איך אנחנו יכולים להזין 68 00:03:27,546 --> 00:03:29,294 את העולם המורכב, הבלתי נראה הזה 69 00:03:29,294 --> 00:03:31,176 שמעצב את הזהות האישית שלנו, 70 00:03:31,176 --> 00:03:32,184 את בריאותנו, 71 00:03:32,184 --> 00:03:33,945 ואת מצבנו הכללי.