< Return to Video

למה אנשים נופלים קורבן למיסאינפורמציה - ג'וסף אייזק

  • 0:07 - 0:10
    ב-1901, דייויד הניג פירסם מאמר
  • 0:10 - 0:14
    ששינה לעד את מה שידענו על טעם.
  • 0:14 - 0:18
    המחקר שלו הוביל למה שמוכר היום
    כמפת הטעמים:
  • 0:18 - 0:22
    איור שמחלק את הלשון לארבעה אזורים נפרדים.
  • 0:22 - 0:24
    לפי המפה הזו,
  • 0:24 - 0:27
    קולטנים בקצה הלשון מזהים מתיקות,
  • 0:27 - 0:30
    מרירות מזוהה בבסיס הלשון,
  • 0:30 - 0:35
    ולאורך הצדדים,
    קולטנים מזהים מליחות וחמיצות.
  • 0:35 - 0:38
    מאז המצאתה, מפת הטעם פורסמה
  • 0:38 - 0:40
    בספרי לימוד ועיתונים.
  • 0:40 - 0:44
    הבעיה היחידה עם המפה היתה שהיא שגויה.
  • 0:44 - 0:47
    למעשה, היא אפילו לא ייצוג מדוייק
  • 0:47 - 0:50
    של מה שהניג גילה במקור.
  • 0:50 - 0:53
    מפת הלשון היא תפיסה מוטעית נפוצה --
  • 0:53 - 0:57
    משהו שרבים מאמינים בו,
    אבל הוא במידה רבה שגוי.
  • 0:57 - 0:59
    אז מהיכן מגיעות תפיסות מוטעות כאלה,
  • 0:59 - 1:03
    ולמה כל-כך קל להאמין לנתונים שקריים?
  • 1:03 - 1:07
    זה נכון שסיפור מפת הלשון
    התחיל עם דייויד הניג.
  • 1:07 - 1:10
    כחלק מהדִּיסֶרְטַצְיָה שלו
    באוניברסיטת לייפציג,
  • 1:10 - 1:16
    הניג ניתח את הרגישות בלשון
    לארבעת הטעמים הבסיסיים.
  • 1:16 - 1:20
    הוא השתמש בסוכרוז למתוק, כינין גופרתי למר,
  • 1:20 - 1:24
    חומצת מימן כלורי לחמוץ, ומלח למלוח.
  • 1:24 - 1:29
    הניג השתמש בגירויים האלה
    כדי לבחון הבדלים בסיפי הטעם
  • 1:29 - 1:31
    באיזורים שונים בלשונו של נבדק.
  • 1:31 - 1:34
    הוא רצה להבין טוב יותר
    את המנגנונים הפיזיולוגיים
  • 1:34 - 1:36
    שמשפיעים על ארבעת הטעמים האלה,
  • 1:36 - 1:40
    והנתונים שלו הראו שהרגישות לכל טעם
  • 1:40 - 1:43
    השתנתה בין איזורים שונים בלשון.
  • 1:43 - 1:47
    תחושת המתיקות המירבית נמצאה בקצה הלשון;
  • 1:47 - 1:52
    טעמים מרים היו הכי חזקים מאחור;
    מלח הורגש הכי טוב באיזור הזה,
  • 1:52 - 1:55
    וחמוץ במרכז צידי הלשון.
  • 1:55 - 1:58
    אבל הניג ציין בזהירות שניתן לחוש
  • 1:58 - 2:01
    כל טעם בכל מקום בלשון,
  • 2:01 - 2:07
    ושבין האיזורים שהוא זיהה
    היתה שונות קטנה מאוד בעוצמה.
  • 2:07 - 2:09
    כמו תפיסות מוטעות רבות,
  • 2:09 - 2:13
    מפת הלשון מייצגת עיוות של המקור שלה,
  • 2:13 - 2:16
    אך ישנם כמה סוגים של עיוותים.
  • 2:16 - 2:19
    יש תפיסות מוטעות
    שמבוססות על דִּיסאִינְפוֹרְמַצְיָה --
  • 2:19 - 2:23
    מידע כוזב שנועד בכוונה להונות אנשים.
  • 2:23 - 2:26
    אבל תפיסות מוטעות רבות, כולל מפת הלשון,
  • 2:26 - 2:30
    מבוססות על מיסאינפורמציה --
    מידע כוזב או מטעה
  • 2:30 - 2:35
    הנובע מאי דיוק לא מכוון.
  • 2:35 - 2:39
    מיסאינפורמציה נגרמת בדרך-כלל מטעויות אנוש,
  • 2:39 - 2:42
    אבל הטעויות הללו
  • 2:42 - 2:45
    יכולות להיות שונות זו מזו באופן מפתיע.
  • 2:45 - 2:46
    במקרה של מפת הלשון,
  • 2:46 - 2:49
    הדיסרטציה של הניג נכתבה בגרמנית,
  • 2:49 - 2:53
    ולכן יכלו להבין אותה רק דוברי גרמנית
  • 2:53 - 2:57
    המתמצאים היטב בתחום האקדמי הצר של הניג.
  • 2:57 - 3:02
    זה גרם לטלפון שבור ששינה את מחקרו של הניג
  • 3:02 - 3:05
    בכל פעם שהמידע הועבר.
  • 3:05 - 3:08
    פחות מעשור לאחר הדיסרטציה שלו,
  • 3:08 - 3:11
    עיתונים טענו בתוקף מוטעה
  • 3:11 - 3:16
    שניסויים יכולים להוכיח שמתיקות
    אינה מורגשת באחורי הלשון.
  • 3:16 - 3:19
    הגורם השני להתפשטות מפת הלשון
  • 3:19 - 3:22
    היה התמונות שנוצרו בעקבות עבודתו של הניג.
  • 3:22 - 3:27
    ב-1912, הופיעה גרסה כללית של המפה
    בכתבה בעיתון
  • 3:27 - 3:29
    שתיארה בזהירות כמה מהתעלומות
  • 3:29 - 3:32
    במחקר הטעם והריח.
  • 3:32 - 3:36
    האיור בכתבה כלל תוויות ברורות על הלשון
  • 3:36 - 3:40
    ופישט את הדיאגרמה היותר מורכבת של הניג.
  • 3:40 - 3:45
    וריאציות של התמונה הנגישה הזו
    צוטטו שוב ושוב,
  • 3:45 - 3:49
    לעיתים קרובות מבלי להזכיר
    את מחקרו של הניג, או את פרטיו.
  • 3:49 - 3:53
    לבסוף התמונה הזו התפשטה
    והגיעה לספרי לימוד ולבתי ספר
  • 3:53 - 3:58
    כטענה אמיתית לאיך אנחנו חווים טעם.
  • 3:58 - 4:01
    אבל אולי הגורם שהכי תרם לתפיסה המוטעית הזו
  • 4:01 - 4:04
    היה פשטות הנרטיב שלו.
  • 4:04 - 4:05
    בדרכים רבות,
  • 4:05 - 4:10
    המפה מתאימה לאהבתנו
    לסיפורים ברורים על העולם שסביבנו --
  • 4:10 - 4:15
    תכונה שלא תמיד קיימת
    במציאות המדעית שאינה תמיד מסודרת.
  • 4:15 - 4:16
    לדוגמה,
  • 4:16 - 4:21
    אפילו מספר הטעמים שיש לנו
    יותר מורכב ממה שהניג הציע.
  • 4:21 - 4:27
    טעם אוממי נחשב כיום לטעם הבסיסי החמישי,
  • 4:27 - 4:30
    ורבים עוד דנים על קיומם של טעמים
  • 4:30 - 4:34
    כמו שומני, אַלְקָלִי, מתכתי, ודמוי מים.
  • 4:34 - 4:36
    כשאנחנו שומעים סיפור טוב,
  • 4:36 - 4:40
    יכול להיות לנו קשה לשנות
    את הדרך בה אנחנו רואים את המידע,
  • 4:40 - 4:42
    אפילו כאשר עולות עדויות חדשות.
  • 4:42 - 4:47
    אז בפעם הבאה כשאתם רואים טבלה נוחה
    או קוראים אנקדוטה מפתיעה,
  • 4:47 - 4:50
    נסו לשמור על ספקנות בריאה --
  • 4:50 - 4:53
    כי תפיסות מוטעות עלולות להשאיר טעם מר
  • 4:53 - 4:55
    על כל חלק בלשון.
Title:
למה אנשים נופלים קורבן למיסאינפורמציה - ג'וסף אייזק
Speaker:
ג'וזף אייזק
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/why-people-fall-for-misinformation-joseph-isaac

ב-1901, דייויד הניג פירסם מחקר שהוביל למה שאנחנו מכירים כיום כמפת הטעמים: ציור שמחלק את הלשון לארבעה אזורים נפרדים. מאז המפה פורסמה בספרי לימוד ועיתונים. יש רק בעיה אחת: המפה שגויה. אז איך מתפשטות תפיסות מוטעות כמו זו, ולמה כל כך קל לנו להאמין למידע כוזב? ג'וזף אייזק צולל לעולם המיסאינפורמציה.

שיעור מאת ג'וזף אייזק, בימוי של CUB אנימציה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:57

Hebrew subtitles

Revisions