David Fincher - And the Other Way is Wrong
-
0:06 - 0:10היי, קוראים לי טוני
ואתם צופים ב”Every Frame a Painting”. -
0:10 - 0:12אם יש תכונה שמעניינת אותי
אצל קולנוענים זה שככל שהם מביימים יותר, -
0:12 - 0:16כך הם מצליחים להביע את עצמם טוב יותר
בפרטים הכי קטנים של כל סצנה. -
0:16 - 0:18—אז מה אתה רוצה?
-
0:23 - 0:29הרבה אנשים חושבים שבמאים מובחנים זה מזה באופן שבו הם
מצלמים את הסצנות הגדולות, הוואן-שוטים המטורפים, הדברים המסוגננים ממש. -
0:29 - 0:34וכן, אלה השוטים שמחקים אותם, והם
באמת נותנים לך אינדיקציה לגבי החזון של אותו אדם. -
0:34 - 0:38אבל במוקדם או במאוחר, כל במאי חוזר
לסצנות כמו זו: -
0:38 - 0:42שני אנשים בחדר, מדברים. בערך
הדבר הכי פחות קולנועי שיש. -
0:42 - 0:45וסצנות כאלה מספרות לך
ממה אכפת להם באמת. -
0:45 - 0:50אם לא הייתי זקוק לקצין רפואה, לא הייתי
נותן לך להתקרב מרחק שנות אור מהמבצע הזה. -
0:50 - 0:53—אני אסיר תודה לנצח.
—שמור את הסרקזם שלך לעצמך. -
0:53 - 0:57ודייויד פינצ’ר?
אותו מעניינת - אינפורמציה. -
0:57 - 1:01שלא כמו הרבה במאים, שמנסים להימנע
מאקספוזיציה, לפעמים פינצ’ר לא עושה דבר חוץ מאקספוזיציה. -
1:01 - 1:03—איזון המלח צריך להיות בדיוק נכון.
-
1:03 - 1:06ולכן השומן הכי טוב ליצירת סבון
מגיע מבני אדם. -
1:07 - 1:09—רגע, מה זה המקום הזה?
—קליניקה לשאיבת שומן. -
1:10 - 1:14בעולם שלו, דרמה מתרחשת כאשר
דמות לומדת אינפורמציה חדשה. -
1:14 - 1:15—שם למטה, במרתף.
-
1:15 - 1:17איך זה מסתדר עם מה שהם
כבר יודעים? -
1:17 - 1:20—אין הרבה אנשים שיש להם
מרתף בקליפורניה. -
1:20 - 1:23ואיך הם מגיבים לכך שהם לומדים
עוד קצת מן האמת? -
1:23 - 1:24—לי יש.
-
1:26 - 1:30הסגנון של פינצ’ר הוא הרחבה של הרעיון הזה,
ומעניין לשמוע אותו מתאר את התהליך. -
1:30 - 1:33הם יודעים שאתה יכול לעשות הכל
ולכן השאלה היא: -
1:33 - 1:36מה אתה לא עושה,
לא מה אתה כן עושה. -
1:36 - 1:40אם כך, אז מה דייויד פינצ’ר לא עושה?
-
1:47 - 1:51דבר ראשון - מצלמה מוחזקת ביד. פינצ’ר הוא במאי
של לנעול-את-זה ולשים-את-זה-על-חצובה. -
1:51 - 1:54הוא שונא מצלמה מוחזקת ביד
ועושה את זה אולי פעם אחת בסרט. -
1:54 - 1:56בקעקוע דרקון יש 2 סצנות כאלה,
ובזודיאק יש אחת. -
1:56 - 1:58ברשת החברתית יש רק את
השוט הזה. -
2:01 - 2:03בשבעה חטאים יש הכי הרבה סצנות מצלמה מוחזקת ביד
בכל סרטיו של פינצ’ר: חמש סצנות. -
2:03 - 2:06—טלפון. טלפון. טלפון? טלפון?
-
2:06 - 2:09אבל אפילו כשהוא משתמש בזה,
שימו לב איך הוא מעצב מסביב לזה. -
2:09 - 2:11עבודת המצלמה סביב הבלשים
נראית רועדת, אבל ג’ון דו, -
2:11 - 2:14שלו יש את כל הכוח בסצנה,
מצולם מחצובה, ישר ויציב. -
2:14 - 2:16—מה יש בקופסה?
—רק אחרי שתיתן לי את האקדח. -
2:16 - 2:18—מה יש בקופסה המזויינת?
—תן לי את האקדח. -
2:18 - 2:20—הוא כרגע אמר לך.
-
2:20 - 2:23דבר נוסף שפינצ’ר נמנע ממנו הוא תחושה של
בן אנוש המפעיל את המצלמה. -
2:23 - 2:26בעידן שבו במאים רבים מוסיפים
במכוון רעידות מצלמה -
2:26 - 2:29או טעויות לשוטים שלהם כדי לגרום
לזה להיראות כאילו היה שם אדם, -
2:29 - 2:31פינצ’ר עושה את ההיפך.
-
2:31 - 2:37—אני פשוט אוהב את הרעיון של ידיעת-כל,
המצלמה הולכת לכאן באופן מושלם, -
2:37 - 2:38והיא עושה את זה שם באופן די מושלם
-
2:38 - 2:42ואין לה שום אישיות,
וזה ממש כאילו שמה שקורה -
2:42 - 2:44פשוט נדון להתרחש.
-
2:47 - 2:52לפעמים אי אפשר לדעת אם השוט נוצר
בשליטת אדם, בשליטת מכונה או באופן ממוחשב. -
2:52 - 2:55האפקט הסופי הוא מאיים, כמו משהו
מתוך מלון אוברלוק (מהסרט “הניצוץ”). -
3:02 - 3:04בנוסף, הוא לא חותך לקלוז אפ,
אלא אם כן הוא חייב. -
3:04 - 3:07למרות שהקלוז אפים והאינסרטים של
פינצ’ר נראים מאוד ייחודיים, -
3:07 - 3:11הוא חותך פנימה לעתים נדירות, מפני ש-
—בכל פעם שאתה חותך לקלוז אפ -
3:12 - 3:16…הצופים יודעים: “תסתכלו על זה,
זה חשוב.” אתה צריך להיות מאוד מאוד -
3:16 - 3:20מודע וזהיר מתי אתה
בוחר לעשות את זה. -
3:23 - 3:26בכל סצנה נתונה, הוא יישתמש
בקלוז אפ רק עבור רגע אחד או שניים. -
3:26 - 3:29וככל שהוא מביים יותר,
כך הוא משתמש בזה פחות. -
3:29 - 3:31—היית יכול להיות
מזכיר המדינה מצוין. -
3:32 - 3:36לרגעים האלה יש כוח בדיוק בגלל
שהוא נמנע מהשוט במקום אחר. -
3:39 - 3:41ודבר אחרון, הוא לעולם לא יניע
את המצלמה אם אפשר להימנע מכך. -
3:41 - 3:45—רציתי להציג, בפריים
רחב ככל הניתן, -
3:45 - 3:49ובסיטואציה הכי פחות
טעונה שאפשר, -
3:49 - 3:51עד כמה שאפשר
בדרך בימתית שכזו, -
3:51 - 3:54זה מה שקורה,
זה מה שהבחור הזה רואה. -
3:54 - 3:57—אתה לא שם לב.
—מה זה? -
3:57 - 4:00אז תחשבו על כל ההגבלות
האלה שהוא מציב לעצמו. -
4:00 - 4:04בלי מצלמה מוחזקת ביד, בלי מפעיל אנושי,
בלי קלוז אפים, בלי תנועות מצלמה ללא סיבה. -
4:04 - 4:08עכשיו בואו ניתן לו סצנה שיש בה רק אנשים
מדברים. האם יוכל להפוך אותה לקולנועית? -
4:08 - 4:11הרוצח שם מתחתיו דלי, והמשיך להגיש לו.
-
4:11 - 4:14הפתולוג אומר שיכול להיות שזה נמשך יותר מ-12 שעות.
-
4:14 - 4:17אה כן. לדבר זה לא קולנועי. אבל דרמה היא כן קולנועית.
-
4:17 - 4:20בסצנה הזו יש שלושה אנשים. אחד עומד, שניים יושבים.
-
4:20 - 4:22הדבר הראשון שפינצ'ר עושה זה להביא אותנו לכאן, לשמוע את שני אלה.
-
4:22 - 4:27רק מגדלי הפריים אפשר להבין שזה יותר חשוב לסומרסט מאשר למפקד, אבל אף אחד מהם לא יזוז.
-
4:27 - 4:31כשהבלש מנסה להיפטר מהמקרה -
—אני רוצה שתציב אותי מחדש. -
4:31 - 4:34אנחנו עוברים לזווית אחרת של המפקד ושל סומרסט.
-
4:34 - 4:36זה הרמז שלנו לכך שמילס מנסה להשתחל פנימה.
-
4:36 - 4:39אבל סומרסט, שלא מסתכל בכלל לאיזור קו העיניים, מתעלם ממנו.
-
4:39 - 4:42כאשר הבלש הצעיר מתפרץ:
—היי בנאדם! אני ממש כאן! -
4:42 - 4:43—אתה יכול להגיד לי את החרא הזה בפנים.
-
4:43 - 4:46אנחנו עוברים לזווית הזו, ועכשיו סומרסט סוף סוף עומד מולו.
-
4:46 - 4:49זה מעמיד את המפקד במצב לא נעים, והוא חייב להיות זה שמכריע.
-
4:49 - 4:52—תן את זה לי.
—לא. אני נותן לך משהו אחר. -
4:52 - 4:57זה הקלוז אפ היחיד של המפקד בכל הסצנה, ופינצ'ר שומר אותו לרגע שבו מזלזלים לגמרי במילס.
-
4:57 - 5:00אז אפילו בלי סאונד אפשר להבין את המטרה של הסצנה הזו.
-
5:00 - 5:03פינצ'ר לקח את העיניים שלכם והביא אותן לכאן כדי לראות את הדרמה הזו,
-
5:03 - 5:06לכאן כדאי לראות את זה, ואז לכאן כדי לראות את העימות הסופי.
-
5:06 - 5:10שלוש דמויות, שלוש מערכות יחסית, הכל מבויים לעיני המצלמה.
-
5:10 - 5:12—מצטער, ידידי.
-
5:12 - 5:15בפעם הבאה שהדמויות האלה ביחד, שימו לב כמה רחוק מילס יושב.
-
5:15 - 5:17אבל ברגע שסומרסט מתחיל להסביר את התיאוריה שלו:
-
5:18 - 5:22—גרגרנות. תאוות בצע.
-
5:22 - 5:26פינצ'ר לוקח אותנו לכאן ומראה אותם מסתכלים זה על זה באותו פריים.
-
5:26 - 5:28אפילו שהם מתחילים לעבוד ביחד רק כעבור 10 דקות,
-
5:28 - 5:30זהו הרגע שבו הם מתחילים לכבד זה את זה.
-
5:30 - 5:33אפשר ממש לצפות בשבעה חטאים ולהבחין בהתקדמות של מערכת היחסים הזאת
-
5:33 - 5:36בכל שוט שבו שניהם נמצאים יחד,
-
5:36 - 5:39עד לזו שבסוף.
ככה נראה בימוי טוב. -
5:39 - 5:42ככל שפינצ'ר מתבגר, הוא נעשה יותר מרומז.
-
5:42 - 5:45למשל, עכשיו הוא ממש טוב בלהשתמש בריקנות בפריים.
-
5:45 - 5:47והוא יחתוך אל כסא שאין בו אף אחד.
-
5:47 - 5:51—אדוארדו היה נשיא איגוד המשקיעים של הארוורד, והוא היה גם החבר הכי טוב שלי.
-
5:51 - 5:53או חלל ריק שמייצג בעל נעדר.
-
5:53 - 5:55זה ממש חבל, אנחנו עוד נדבר על זה.
-
5:57 - 5:58ומתי זה יהיה גמור?
-
5:58 - 6:02הוא בונה סצנה שלמה עבור רגע שבו מישהו מביט אל תוך המצלמה, שמח.
-
6:02 - 6:05—אני מאוד שמחה להיות כאן, תודה שאירחתם אותי.
-
6:05 - 6:09או מבועת.
—שמור על עצמך, סאם. -
6:09 - 6:11והוא יראה לנו איך נראה המקרר של מישהו מבפנים.
-
6:16 - 6:22זה נכון שלפינצ'ר יש מוניטין של מישהו שאינו מתפשר, שמצלם 50 או 60 או 99 טייקים לסצנה.
-
6:22 - 6:26—קשת כפולה? אלוהים, מה זה אומר?
-
6:26 - 6:30באותו זמן, זה תענוג לראות מישהו שפשוט טוב במה שהוא עושה.
-
6:30 - 6:35מישהו שיכול להראות איך מערך הכוחות ביחסים משתנה, באמצעות קאט בודד.
-
6:35 - 6:36—נתקו את הטלפונים.
-
6:36 - 6:39מישהו שמוכן לתת לרגע הזה להתפתח במלואו...
-
6:45 - 6:48או פשוט להראות את הדמויות הולכות מנקודה א' לנקודה ב'.
-
6:48 - 6:54אפילו אם אתם לא אוהבים את פינצ'ר, מדובר בעבודת הבימוי מן הטובות שיש כרגע, ופשוט שווה ללמוד מזה.
-
6:55 - 7:01—אני לא הזודיאק, ואם הייתי, בטח לא הייתי אומר לך.
-
7:01 - 7:03ואם אתם כן מחבבים אותו, אז הנה מה הוא חושב עליכם.
-
7:03 - 7:07—אני חושב שאנשים הם סוטים.
-
7:07 - 7:09חשבתי כך, ואני מאמין
-
7:09 - 7:11שזה הבסיס של הקריירה שלי.
- Title:
- David Fincher - And the Other Way is Wrong
- Description:
-
more » « less
For sheer directorial craft, there are few people working today who can match David Fincher. And yet he describes his own process as “not what I do, but what I don’t do.” Join me today in answering the question: What does David Fincher not do?
For educational purposes only.
You can support the channel at http://www.patreon.com/everyframeapainting
And you can follow me at http://www.twitter.com/tonyszhou - Video Language:
- English
- Duration:
- 07:29
|
sng.kolnoa edited Hebrew subtitles for David Fincher - And the Other Way is Wrong |