< Return to Video

איך לקרוא מוזיקה - טים הנסן

  • 0:06 - 0:08
    כשאנחנו צופים בסרט או מחזה,
  • 0:08 - 0:09
    אנחנו יודעים שהשחקנים
  • 0:09 - 0:11
    כנראה למדו את השורות מהתסריט,
  • 0:11 - 0:12
    שבעיקרון אומר להם
  • 0:12 - 0:13
    מה להגיד
  • 0:13 - 0:14
    ומתי להגיד את זה.
  • 0:15 - 0:16
    פיסה של מוזיקה כתובה
  • 0:16 - 0:18
    פועלת בדיוק לפי אותו עיקרון.
  • 0:18 - 0:20
    במובן מאוד בסיסי,
  • 0:20 - 0:22
    היא אומרת למבצע מה לנגן
  • 0:22 - 0:23
    ומתי לנגן את זה.
  • 0:24 - 0:26
    באופן אסטטי, יש עולם של הבדל
  • 0:26 - 0:28
    בין נגיד, בטהובן
  • 0:28 - 0:29
    וג'סטין ביבר,
  • 0:29 - 0:31
    אבל שני האמנים השתמשו
  • 0:31 - 0:33
    באותן אבני בניין ליצור את המוזיקה שלהם:
  • 0:33 - 0:34
    תווים.
  • 0:34 - 0:35
    ולמרות שהתוצאה הסופית
  • 0:35 - 0:37
    יכולה להשמע די מסובכת,
  • 0:37 - 0:38
    ההגיון מאחורי תווים מוזיקליים
  • 0:38 - 0:40
    הוא למעשה די ישיר.
  • 0:40 - 0:41
    בואו נביט
  • 0:41 - 0:44
    ביסודות של כתיבה מוזיקלית
  • 0:44 - 0:47
    ואיך הם מתקשרים כדי ליצור עבודת אמנות.
  • 0:47 - 0:50
    מוזיקה נכתבת על חמישה קווים מקבילים
  • 0:50 - 0:51
    שהולכים לרוחב הדף.
  • 0:51 - 0:54
    חמשת הקווים האלה נקראים חמשה,
  • 0:54 - 0:56
    וחמשה פועלת בשני צירים:
  • 0:56 - 0:57
    למעלה ולמטה
  • 0:57 - 0:59
    ושמאלה וימינה.
  • 0:59 - 1:01
    הציר האנכי אומר למבצע
  • 1:01 - 1:03
    את גובה הצליל
  • 1:03 - 1:04
    או איזה תו הם מנגנים,
  • 1:04 - 1:06
    והציר האופקי אומר למבצע
  • 1:06 - 1:07
    את הקצב של התו
  • 1:07 - 1:09
    או מתי לנגן אותו.
  • 1:09 - 1:11
    בואו נתחיל עם גובה הצליל.
  • 1:11 - 1:13
    כדי לעזור, אנחנו נשתמש בפסנתר,
  • 1:13 - 1:15
    אבל המערכת הזו עובד ממש
  • 1:15 - 1:17
    על כל כלי שאתם יכולים לחשוב עליו.
  • 1:17 - 1:19
    במסורת המוזיקלית המערבית,
  • 1:19 - 1:20
    גובה הצליל נקרא אחרי
  • 1:20 - 1:22
    השבע האותיות הראשונות באלף בית,
  • 1:22 - 1:23
    A,(דו)
  • 1:23 - 1:23
    B, (רה)
  • 1:23 - 1:24
    C, (מי)
  • 1:24 - 1:24
    D, (פה)
  • 1:24 - 1:25
    E, (סול)
  • 1:25 - 1:25
    F, (לה)
  • 1:25 - 1:26
    ו G. (סי)
  • 1:26 - 1:29
    אחרי זה, הסדר חוזר על עצמו:
  • 1:29 - 1:29
    A,
  • 1:29 - 1:29
    B,
  • 1:29 - 1:30
    C,
  • 1:30 - 1:30
    D,
  • 1:30 - 1:30
    E,
  • 1:30 - 1:30
    F,
  • 1:30 - 1:31
    G,;
  • 1:31 - 1:31
    A,
  • 1:31 - 1:31
    B,
  • 1:31 - 1:31
    C,
  • 1:31 - 1:32
    D,
  • 1:32 - 1:32
    E,
  • 1:32 - 1:32
    F,
  • 1:32 - 1:32
    G,
  • 1:32 - 1:34
    וכך הלאה.
  • 1:34 - 1:36
    אבל איך גבהי הצליל האלה מקבלים את שמם?
  • 1:36 - 1:38
    ובכן, לדוגמה, אם אתם מנגנים F
  • 1:38 - 1:39
    ואז מנגנים F נוסף
  • 1:39 - 1:41
    גבוה יותר או נמוך יותר על הפסנתר,
  • 1:41 - 1:43
    אתם תשימו לב שהם נשמעים דומה
  • 1:43 - 1:46
    יחסית נגיד ל B.
  • 1:46 - 1:47
    נחזור אחורה לחמשה,
  • 1:47 - 1:50
    כל קו וכל מרווח בין שני קווים
  • 1:50 - 1:52
    מייצג גובה צליל שונה.
  • 1:52 - 1:54
    אם אנחנו שמים תו על אחד הקוים האלה
  • 1:54 - 1:55
    או אחד המרווחים האלה,
  • 1:55 - 1:58
    אנחנו אומרים למבצע לנגן את גובה הצליל ההוא.
  • 1:58 - 2:00
    כמה שהוא גבוה יותר בחמשה,
  • 2:00 - 2:01
    גובה הצליל גבוה יותר.
  • 2:01 - 2:04
    אבל יש כמובן עוד הרבה הרבה גבהי צליל
  • 2:04 - 2:07
    ממה שתשעת הקוים והמרווחים יכולים לתת לנו.
  • 2:07 - 2:08
    פסנתר, לדוגמה, יכול לנגן
  • 2:08 - 2:10
    88 תוים נפרדים.
  • 2:10 - 2:14
    אז איך אנחנו דוחסים 88 תוים לחמשה בודדת?
  • 2:14 - 2:16
    אנחנו משתמים במשהו שנקרא מפתח.
  • 2:16 - 2:17
    מפתח או צורה מוזרה
  • 2:17 - 2:19
    שממקומת בתחילת החמשה
  • 2:19 - 2:20
    ומשמשת כנקודת יחוס,
  • 2:20 - 2:22
    שאומרת לכם ששורה או מרווח מסויימים
  • 2:22 - 2:26
    תואמים לתו ספציפי על הכלי שלכם.
  • 2:26 - 2:28
    אם אנחנו רוצים לנגן תוים שלא על החמשה,
  • 2:28 - 2:30
    אנחנו סוג של מרמים ומותחים עוד קוים קטנים נוספים
  • 2:30 - 2:31
    שנקראים קוי לדג'ר
  • 2:31 - 2:33
    ושמים את התוים עליהם.
  • 2:33 - 2:35
    אם אנחנו צריכים לצייר כל כך הרבה קווי לדג'ר
  • 2:35 - 2:36
    שזה נעשה מבלבל,
  • 2:36 - 2:40
    אז אנחנו צריכים לשנות למפתח אחר.
  • 2:40 - 2:42
    ובנוגע להגיד למבצע מתי לנגן את התווים,
  • 2:42 - 2:44
    שני פריטים עיקריים שולטים בזה:
  • 2:44 - 2:45
    המקצב
  • 2:45 - 2:46
    והקצב.
  • 2:46 - 2:48
    המקצב של יצירת מוזיקה הוא,
  • 2:48 - 2:50
    כשלעצמו, סוג של משעמם.
  • 2:50 - 2:52
    הוא נשמע משהו כמו זה.
  • 2:54 - 2:56
    שימו לב שהוא לא משתנה,
  • 2:56 - 2:58
    הוא פשוט מתנגן די בשמחה.
  • 2:58 - 3:01
    הוא יכול להיות איטי
  • 3:01 - 3:02
    או מהיר
  • 3:02 - 3:04
    או מה שתרצו, באמת.
  • 3:04 - 3:07
    הנקודה היא שבדיוק כמו שהיד השניה של השעון
  • 3:07 - 3:09
    מחלקת דקה אחת לשישים שניות,
  • 3:09 - 3:12
    עם כל שניה בדיוק באותו אורך כמו כל שניה אחרת,
  • 3:12 - 3:14
    המקצב מחלק יצירת מוזיקה
  • 3:14 - 3:16
    לחלקים קטנים של זמן
  • 3:16 - 3:17
    שכולם שווים באורכם,
  • 3:17 - 3:19
    מקצבים.
  • 3:19 - 3:20
    עם מקצב קבוע כיסוד,
  • 3:20 - 3:22
    אנחנו יכולים להתחיל להוסיף קצב לצלילים שלנו,
  • 3:22 - 3:24
    ואז המוזיקה מתחילה לקרות.
  • 3:25 - 3:27
    זה רבע תו.
  • 3:27 - 3:29
    זו היחידה הכי בסיסית של קצב,
  • 3:29 - 3:31
    והיא שווה מקצב אחד.
  • 3:31 - 3:33
    זה חצי תו, והוא שווה שני מקצבים.
  • 3:33 - 3:35
    התו השלם הזה שווה ארבעה מקצבים,
  • 3:35 - 3:37
    והבחור הקטן הזה הוא שמינית תו,
  • 3:37 - 3:39
    ששווה חצי מקצב.
  • 3:39 - 3:42
    "מעולה" אתם אומרים, " מה זה אומר?"
  • 3:42 - 3:43
    אתם אולי שמתם לב
  • 3:43 - 3:44
    שלאורך החמשה,
  • 3:44 - 3:47
    יש קוים קטנים שמחלקים אותה לחלקים קטנים.
  • 3:47 - 3:49
    אלי קוי הבר
  • 3:49 - 3:52
    ואנחנו מתייחסים לכל חלק כבר.
  • 3:52 - 3:53
    בהתחלת יצירת מוזיקה,
  • 3:53 - 3:55
    מייד אחרי המפתח,
  • 3:55 - 3:57
    יש משהו שנקרא חתימת זמן,
  • 3:57 - 4:00
    מה שאומר למבצע כמה מקצבים יש בכל בר.
  • 4:00 - 4:02
    זה אומר שיש שני מקצבים בכל בר,
  • 4:02 - 4:04
    זה אומר שיש שלושה,
  • 4:04 - 4:04
    זה לארבעה,
  • 4:04 - 4:06
    וכך הלאה.
  • 4:06 - 4:08
    המספר התחתון אומר לנו באיזה סוג של תו
  • 4:08 - 4:11
    צריך להשתמש כיחידת הבסיס למקצב.
  • 4:11 - 4:13
    אחד מתייחס לתו שלם,
  • 4:13 - 4:14
    שתיים לחצי תו,
  • 4:14 - 4:16
    ארבע לרבע,
  • 4:16 - 4:16
    ושמונה לשמינית תו,
  • 4:16 - 4:18
    וכך הלאה.
  • 4:18 - 4:19
    אז חתימת הזמן הזו פה
  • 4:19 - 4:22
    אומרת לנו שיש ארבעה רבעי תווים בכל בר,
  • 4:22 - 4:23
    אחד,
  • 4:23 - 4:23
    שניים,
  • 4:23 - 4:23
    שלושה,
  • 4:23 - 4:24
    ארבעה;
  • 4:24 - 4:24
    אחד,
  • 4:24 - 4:25
    שניים,
  • 4:25 - 4:25
    שלושה,
  • 4:25 - 4:26
    ארבעה,
  • 4:26 - 4:27
    וכך הלאה.
  • 4:27 - 4:28
    אבל כמו שאמרתי קודם לכן,
  • 4:28 - 4:30
    אם רק נדבוק למקצב,
  • 4:30 - 4:31
    זה נעשה די משעמם,
  • 4:31 - 4:33
    אז אנחנו נחליף כמה רבעי תוים
  • 4:33 - 4:35
    עם קצבים שונים.
  • 4:35 - 4:37
    שימו לב שאפילו שמספר התוים
  • 4:37 - 4:38
    בכל בר השתנה,
  • 4:38 - 4:41
    מספר המקצבים הכללי בכל בר לא השתנה.
  • 4:42 - 4:45
    אז איך יצירת המוזיקה שלנו נשמעת?
  • 4:48 - 4:51
    אה, נשמעת בסדר, אבל אולי מעט דקה, נכון?
  • 4:51 - 4:52
    בואו נוסיף כלי נוסף
  • 4:52 - 4:54
    עם גובה צליל וקצב משלו.
  • 4:54 - 4:57
    עכשיו זה נשמע כמו מוזיקה.
  • 4:58 - 4:59
    כמובן, זה מצריך קצת אימון
  • 4:59 - 5:00
    כדי להתרגל לקרוא את זה מהר
  • 5:00 - 5:02
    ולנגן מה שרואים על הכלי שלנו,
  • 5:02 - 5:04
    אבל, עם מעט זמן וסבלנות,
  • 5:04 - 5:06
    אתם יכולים להיות הבטהובן הבא
  • 5:06 - 5:07
    או
  • 5:07 - 5:08
    ג'סטין ביבר.
Title:
איך לקרוא מוזיקה - טים הנסן
Speaker:
Tim Hansen
Description:

כמו תסריט של שחקנים, דף תווים מורה למוזיקאי על מה לנגן (גובה הצליל) ומתי לנגן את זה (הקצב). דפי תווים אולי נראים מסובכים, אבל ברגע שאתם תפסתם כמה כללים בסיסיים כמו תווים, ברים ומפתחות, אתם מוכנים לנגן.

טים הנסן מראה את היסודות של התווים כך שתוכלו לקרוא מוזיקה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:24
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How to read music
Zeeva Livshitz accepted Hebrew subtitles for How to read music
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for How to read music
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for How to read music
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to read music
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to read music
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to read music
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to read music

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.