1
00:00:06,104 --> 00:00:07,981
כשאנחנו צופים בסרט או מחזה,

2
00:00:07,981 --> 00:00:08,941
אנחנו יודעים שהשחקנים

3
00:00:08,941 --> 00:00:11,024
כנראה למדו את השורות מהתסריט,

4
00:00:11,024 --> 00:00:12,076
שבעיקרון אומר להם

5
00:00:12,076 --> 00:00:12,823
מה להגיד

6
00:00:12,823 --> 00:00:14,326
ומתי להגיד את זה.

7
00:00:15,080 --> 00:00:16,167
פיסה של מוזיקה כתובה

8
00:00:16,167 --> 00:00:18,256
פועלת בדיוק לפי אותו עיקרון.

9
00:00:18,256 --> 00:00:19,615
במובן מאוד בסיסי,

10
00:00:19,615 --> 00:00:21,799
היא אומרת למבצע מה לנגן

11
00:00:21,799 --> 00:00:23,179
ומתי לנגן את זה.

12
00:00:23,901 --> 00:00:26,205
באופן אסטטי, יש עולם של הבדל

13
00:00:26,205 --> 00:00:28,126
בין נגיד, בטהובן

14
00:00:28,126 --> 00:00:29,403
וג'סטין ביבר,

15
00:00:29,403 --> 00:00:30,551
אבל שני האמנים השתמשו

16
00:00:30,551 --> 00:00:33,490
באותן אבני בניין ליצור את המוזיקה שלהם:

17
00:00:33,490 --> 00:00:34,182
תווים.

18
00:00:34,182 --> 00:00:35,221
ולמרות שהתוצאה הסופית

19
00:00:35,221 --> 00:00:36,890
יכולה להשמע די מסובכת,

20
00:00:36,890 --> 00:00:38,383
ההגיון מאחורי תווים מוזיקליים

21
00:00:38,383 --> 00:00:40,438
הוא למעשה די ישיר.

22
00:00:40,438 --> 00:00:41,471
בואו נביט

23
00:00:41,471 --> 00:00:43,641
ביסודות של כתיבה מוזיקלית

24
00:00:43,641 --> 00:00:47,401
ואיך הם מתקשרים כדי ליצור עבודת אמנות.

25
00:00:47,401 --> 00:00:49,821
מוזיקה נכתבת על חמישה קווים מקבילים

26
00:00:49,821 --> 00:00:51,465
שהולכים לרוחב הדף.

27
00:00:51,465 --> 00:00:53,748
חמשת הקווים האלה נקראים חמשה,

28
00:00:53,748 --> 00:00:56,218
וחמשה פועלת בשני צירים:

29
00:00:56,218 --> 00:00:57,224
למעלה ולמטה

30
00:00:57,224 --> 00:00:59,258
ושמאלה וימינה.

31
00:00:59,258 --> 00:01:01,203
הציר האנכי אומר למבצע

32
00:01:01,203 --> 00:01:02,538
את גובה הצליל

33
00:01:02,538 --> 00:01:03,936
או איזה תו הם מנגנים,

34
00:01:03,936 --> 00:01:06,104
והציר האופקי אומר למבצע

35
00:01:06,104 --> 00:01:07,262
את הקצב של התו

36
00:01:07,262 --> 00:01:09,281
או מתי לנגן אותו.

37
00:01:09,281 --> 00:01:11,013
בואו נתחיל עם גובה הצליל.

38
00:01:11,013 --> 00:01:12,962
כדי לעזור, אנחנו נשתמש בפסנתר,

39
00:01:12,962 --> 00:01:14,596
אבל המערכת הזו עובד ממש

40
00:01:14,596 --> 00:01:16,823
על כל כלי שאתם יכולים לחשוב עליו.

41
00:01:16,823 --> 00:01:18,600
במסורת המוזיקלית המערבית,

42
00:01:18,600 --> 00:01:19,891
גובה הצליל נקרא אחרי

43
00:01:19,891 --> 00:01:22,250
השבע האותיות הראשונות באלף בית,

44
00:01:22,250 --> 00:01:22,775
A,(דו)

45
00:01:22,775 --> 00:01:23,276
B, (רה)

46
00:01:23,276 --> 00:01:23,717
C, (מי)

47
00:01:23,717 --> 00:01:24,107
D, (פה)

48
00:01:24,107 --> 00:01:24,557
E, (סול)

49
00:01:24,557 --> 00:01:25,125
F, (לה)

50
00:01:25,125 --> 00:01:26,446
ו G. (סי)

51
00:01:26,446 --> 00:01:28,572
אחרי זה, הסדר חוזר על עצמו:

52
00:01:28,572 --> 00:01:28,989
A,

53
00:01:28,989 --> 00:01:29,369
B,

54
00:01:29,369 --> 00:01:29,633
C,

55
00:01:29,633 --> 00:01:29,866
D,

56
00:01:29,866 --> 00:01:30,112
E,

57
00:01:30,112 --> 00:01:30,404
F,

58
00:01:30,404 --> 00:01:30,658
G,;

59
00:01:30,658 --> 00:01:30,972
A,

60
00:01:30,972 --> 00:01:31,215
B,

61
00:01:31,215 --> 00:01:31,409
C,

62
00:01:31,409 --> 00:01:31,572
D,

63
00:01:31,572 --> 00:01:31,747
E,

64
00:01:31,747 --> 00:01:31,948
F,

65
00:01:31,948 --> 00:01:32,159
G,

66
00:01:32,159 --> 00:01:33,537
וכך הלאה.

67
00:01:33,537 --> 00:01:35,684
אבל איך גבהי הצליל האלה מקבלים את שמם?

68
00:01:35,684 --> 00:01:38,293
ובכן, לדוגמה, אם אתם מנגנים F

69
00:01:38,293 --> 00:01:39,471
ואז מנגנים F נוסף

70
00:01:39,471 --> 00:01:41,216
גבוה יותר או נמוך יותר על הפסנתר,

71
00:01:41,216 --> 00:01:42,945
אתם תשימו לב שהם נשמעים דומה

72
00:01:42,945 --> 00:01:45,585
יחסית נגיד ל B.

73
00:01:45,585 --> 00:01:46,979
נחזור אחורה לחמשה,

74
00:01:46,979 --> 00:01:49,673
כל קו וכל מרווח בין שני קווים

75
00:01:49,673 --> 00:01:51,779
מייצג גובה צליל שונה.

76
00:01:51,779 --> 00:01:53,761
אם אנחנו שמים תו על אחד הקוים האלה

77
00:01:53,761 --> 00:01:55,131
או אחד המרווחים האלה,

78
00:01:55,131 --> 00:01:57,682
אנחנו אומרים למבצע לנגן את גובה הצליל ההוא.

79
00:01:57,682 --> 00:01:59,805
כמה שהוא גבוה יותר בחמשה,

80
00:01:59,805 --> 00:02:01,436
גובה הצליל גבוה יותר.

81
00:02:01,436 --> 00:02:03,937
אבל יש כמובן עוד הרבה הרבה גבהי צליל

82
00:02:03,937 --> 00:02:06,611
ממה שתשעת הקוים והמרווחים יכולים לתת לנו.

83
00:02:06,611 --> 00:02:08,279
פסנתר, לדוגמה, יכול לנגן

84
00:02:08,279 --> 00:02:10,028
88 תוים נפרדים.

85
00:02:10,028 --> 00:02:13,535
אז איך אנחנו דוחסים 88 תוים לחמשה בודדת?

86
00:02:13,535 --> 00:02:16,162
אנחנו משתמים במשהו שנקרא מפתח.

87
00:02:16,162 --> 00:02:17,413
מפתח או צורה מוזרה

88
00:02:17,413 --> 00:02:18,998
שממקומת בתחילת החמשה

89
00:02:18,998 --> 00:02:20,468
ומשמשת כנקודת יחוס,

90
00:02:20,468 --> 00:02:22,332
שאומרת לכם ששורה או מרווח מסויימים

91
00:02:22,332 --> 00:02:25,606
תואמים לתו ספציפי על הכלי שלכם.

92
00:02:25,606 --> 00:02:27,588
אם אנחנו רוצים לנגן תוים שלא על החמשה,

93
00:02:27,588 --> 00:02:29,745
אנחנו סוג של מרמים ומותחים עוד קוים קטנים נוספים

94
00:02:29,745 --> 00:02:31,219
שנקראים קוי לדג'ר

95
00:02:31,219 --> 00:02:33,100
ושמים את התוים עליהם.

96
00:02:33,100 --> 00:02:35,047
אם אנחנו צריכים לצייר כל כך הרבה קווי לדג'ר

97
00:02:35,047 --> 00:02:36,473
שזה נעשה מבלבל,

98
00:02:36,473 --> 00:02:39,622
אז אנחנו צריכים לשנות למפתח אחר.

99
00:02:39,622 --> 00:02:42,230
ובנוגע להגיד למבצע מתי לנגן את התווים,

100
00:02:42,230 --> 00:02:44,125
שני פריטים עיקריים שולטים בזה:

101
00:02:44,125 --> 00:02:45,023
המקצב

102
00:02:45,023 --> 00:02:46,234
והקצב.

103
00:02:46,234 --> 00:02:47,987
המקצב של יצירת מוזיקה הוא,

104
00:02:47,987 --> 00:02:50,024
כשלעצמו, סוג של משעמם.

105
00:02:50,024 --> 00:02:51,713
הוא נשמע משהו כמו זה.

106
00:02:54,173 --> 00:02:55,506
שימו לב שהוא לא משתנה,

107
00:02:55,506 --> 00:02:57,985
הוא פשוט מתנגן די בשמחה.

108
00:02:57,985 --> 00:03:00,546
הוא יכול להיות איטי

109
00:03:00,546 --> 00:03:02,490
או מהיר

110
00:03:02,490 --> 00:03:03,821
או מה שתרצו, באמת.

111
00:03:03,821 --> 00:03:06,628
הנקודה היא שבדיוק כמו שהיד השניה של השעון

112
00:03:06,628 --> 00:03:09,196
מחלקת דקה אחת לשישים שניות,

113
00:03:09,196 --> 00:03:12,209
עם כל שניה בדיוק באותו אורך כמו כל שניה אחרת,

114
00:03:12,209 --> 00:03:13,998
המקצב מחלק יצירת מוזיקה

115
00:03:13,998 --> 00:03:15,504
לחלקים קטנים של זמן

116
00:03:15,504 --> 00:03:17,252
שכולם שווים באורכם,

117
00:03:17,252 --> 00:03:18,826
מקצבים.

118
00:03:18,826 --> 00:03:20,461
עם מקצב קבוע כיסוד,

119
00:03:20,461 --> 00:03:22,100
אנחנו יכולים להתחיל להוסיף קצב לצלילים שלנו,

120
00:03:22,100 --> 00:03:24,366
ואז המוזיקה מתחילה לקרות.

121
00:03:25,413 --> 00:03:27,056
זה רבע תו.

122
00:03:27,056 --> 00:03:28,793
זו היחידה הכי בסיסית של קצב,

123
00:03:28,793 --> 00:03:30,515
והיא שווה מקצב אחד.

124
00:03:30,515 --> 00:03:33,316
זה חצי תו, והוא שווה שני מקצבים.

125
00:03:33,316 --> 00:03:35,437
התו השלם הזה שווה ארבעה מקצבים,

126
00:03:35,437 --> 00:03:37,378
והבחור הקטן הזה הוא שמינית תו,

127
00:03:37,378 --> 00:03:39,261
ששווה חצי מקצב.

128
00:03:39,261 --> 00:03:41,985
"מעולה" אתם אומרים, " מה זה אומר?"

129
00:03:41,985 --> 00:03:42,807
אתם אולי שמתם לב

130
00:03:42,807 --> 00:03:44,464
שלאורך החמשה,

131
00:03:44,464 --> 00:03:47,239
יש קוים קטנים שמחלקים אותה לחלקים קטנים.

132
00:03:47,239 --> 00:03:48,949
אלי קוי הבר

133
00:03:48,949 --> 00:03:51,618
ואנחנו מתייחסים לכל חלק כבר.

134
00:03:51,618 --> 00:03:53,465
בהתחלת יצירת מוזיקה,

135
00:03:53,465 --> 00:03:54,589
מייד אחרי המפתח,

136
00:03:54,589 --> 00:03:56,844
יש משהו שנקרא חתימת זמן,

137
00:03:56,844 --> 00:04:00,009
מה שאומר למבצע כמה מקצבים יש בכל בר.

138
00:04:00,009 --> 00:04:02,178
זה אומר שיש שני מקצבים בכל בר,

139
00:04:02,178 --> 00:04:03,524
זה אומר שיש שלושה,

140
00:04:03,524 --> 00:04:04,325
זה לארבעה,

141
00:04:04,325 --> 00:04:05,596
וכך הלאה.

142
00:04:05,596 --> 00:04:07,885
המספר התחתון אומר לנו באיזה סוג של תו

143
00:04:07,885 --> 00:04:10,551
צריך להשתמש כיחידת הבסיס למקצב.

144
00:04:10,551 --> 00:04:12,512
אחד מתייחס לתו שלם,

145
00:04:12,512 --> 00:04:13,642
שתיים לחצי תו,

146
00:04:13,642 --> 00:04:15,940
ארבע לרבע,

147
00:04:15,940 --> 00:04:16,351
ושמונה לשמינית תו,

148
00:04:16,351 --> 00:04:17,685
וכך הלאה.

149
00:04:17,685 --> 00:04:19,329
אז חתימת הזמן הזו פה

150
00:04:19,329 --> 00:04:22,125
אומרת לנו שיש ארבעה רבעי תווים בכל בר,

151
00:04:22,125 --> 00:04:22,561
אחד,

152
00:04:22,561 --> 00:04:23,038
שניים,

153
00:04:23,038 --> 00:04:23,467
שלושה,

154
00:04:23,467 --> 00:04:24,077
ארבעה;

155
00:04:24,077 --> 00:04:24,485
אחד,

156
00:04:24,485 --> 00:04:24,847
שניים,

157
00:04:24,847 --> 00:04:25,230
שלושה,

158
00:04:25,230 --> 00:04:25,641
ארבעה,

159
00:04:25,641 --> 00:04:26,950
וכך הלאה.

160
00:04:26,950 --> 00:04:28,359
אבל כמו שאמרתי קודם לכן,

161
00:04:28,359 --> 00:04:29,662
אם רק נדבוק למקצב,

162
00:04:29,662 --> 00:04:31,379
זה נעשה די משעמם,

163
00:04:31,379 --> 00:04:32,863
אז אנחנו נחליף כמה רבעי תוים

164
00:04:32,863 --> 00:04:34,913
עם קצבים שונים.

165
00:04:34,913 --> 00:04:36,508
שימו לב שאפילו שמספר התוים

166
00:04:36,508 --> 00:04:37,997
בכל בר השתנה,

167
00:04:37,997 --> 00:04:40,998
מספר המקצבים הכללי בכל בר לא השתנה.

168
00:04:41,905 --> 00:04:45,147
אז איך יצירת המוזיקה שלנו נשמעת?

169
00:04:47,760 --> 00:04:51,076
אה, נשמעת בסדר, אבל אולי מעט דקה, נכון?

170
00:04:51,076 --> 00:04:52,162
בואו נוסיף כלי נוסף

171
00:04:52,162 --> 00:04:53,697
עם גובה צליל וקצב משלו.

172
00:04:54,435 --> 00:04:56,611
עכשיו זה נשמע כמו מוזיקה.

173
00:04:57,903 --> 00:04:59,147
כמובן, זה מצריך קצת אימון

174
00:04:59,147 --> 00:05:00,398
כדי להתרגל לקרוא את זה מהר

175
00:05:00,398 --> 00:05:02,316
ולנגן מה שרואים על הכלי שלנו,

176
00:05:02,316 --> 00:05:04,065
אבל, עם מעט זמן וסבלנות,

177
00:05:04,065 --> 00:05:06,379
אתם יכולים להיות הבטהובן הבא

178
00:05:06,379 --> 00:05:07,072
או

179
00:05:07,072 --> 00:05:08,484
ג'סטין ביבר.