0:00:06.104,0:00:07.981 כשאנחנו צופים בסרט או מחזה, 0:00:07.981,0:00:08.941 אנחנו יודעים שהשחקנים 0:00:08.941,0:00:11.024 כנראה למדו את השורות מהתסריט, 0:00:11.024,0:00:12.076 שבעיקרון אומר להם 0:00:12.076,0:00:12.823 מה להגיד 0:00:12.823,0:00:14.326 ומתי להגיד את זה. 0:00:15.080,0:00:16.167 פיסה של מוזיקה כתובה 0:00:16.167,0:00:18.256 פועלת בדיוק לפי אותו עיקרון. 0:00:18.256,0:00:19.615 במובן מאוד בסיסי, 0:00:19.615,0:00:21.799 היא אומרת למבצע מה לנגן 0:00:21.799,0:00:23.179 ומתי לנגן את זה. 0:00:23.901,0:00:26.205 באופן אסטטי, יש עולם של הבדל 0:00:26.205,0:00:28.126 בין נגיד, בטהובן 0:00:28.126,0:00:29.403 וג'סטין ביבר, 0:00:29.403,0:00:30.551 אבל שני האמנים השתמשו 0:00:30.551,0:00:33.490 באותן אבני בניין ליצור את המוזיקה שלהם: 0:00:33.490,0:00:34.182 תווים. 0:00:34.182,0:00:35.221 ולמרות שהתוצאה הסופית 0:00:35.221,0:00:36.890 יכולה להשמע די מסובכת, 0:00:36.890,0:00:38.383 ההגיון מאחורי תווים מוזיקליים 0:00:38.383,0:00:40.438 הוא למעשה די ישיר. 0:00:40.438,0:00:41.471 בואו נביט 0:00:41.471,0:00:43.641 ביסודות של כתיבה מוזיקלית 0:00:43.641,0:00:47.401 ואיך הם מתקשרים כדי ליצור עבודת אמנות. 0:00:47.401,0:00:49.821 מוזיקה נכתבת על חמישה קווים מקבילים 0:00:49.821,0:00:51.465 שהולכים לרוחב הדף. 0:00:51.465,0:00:53.748 חמשת הקווים האלה נקראים חמשה, 0:00:53.748,0:00:56.218 וחמשה פועלת בשני צירים: 0:00:56.218,0:00:57.224 למעלה ולמטה 0:00:57.224,0:00:59.258 ושמאלה וימינה. 0:00:59.258,0:01:01.203 הציר האנכי אומר למבצע 0:01:01.203,0:01:02.538 את גובה הצליל 0:01:02.538,0:01:03.936 או איזה תו הם מנגנים, 0:01:03.936,0:01:06.104 והציר האופקי אומר למבצע 0:01:06.104,0:01:07.262 את הקצב של התו 0:01:07.262,0:01:09.281 או מתי לנגן אותו. 0:01:09.281,0:01:11.013 בואו נתחיל עם גובה הצליל. 0:01:11.013,0:01:12.962 כדי לעזור, אנחנו נשתמש בפסנתר, 0:01:12.962,0:01:14.596 אבל המערכת הזו עובד ממש 0:01:14.596,0:01:16.823 על כל כלי שאתם יכולים לחשוב עליו. 0:01:16.823,0:01:18.600 במסורת המוזיקלית המערבית, 0:01:18.600,0:01:19.891 גובה הצליל נקרא אחרי 0:01:19.891,0:01:22.250 השבע האותיות הראשונות באלף בית, 0:01:22.250,0:01:22.775 A,(דו) 0:01:22.775,0:01:23.276 B, (רה) 0:01:23.276,0:01:23.717 C, (מי) 0:01:23.717,0:01:24.107 D, (פה) 0:01:24.107,0:01:24.557 E, (סול) 0:01:24.557,0:01:25.125 F, (לה) 0:01:25.125,0:01:26.446 ו G. (סי) 0:01:26.446,0:01:28.572 אחרי זה, הסדר חוזר על עצמו: 0:01:28.572,0:01:28.989 A, 0:01:28.989,0:01:29.369 B, 0:01:29.369,0:01:29.633 C, 0:01:29.633,0:01:29.866 D, 0:01:29.866,0:01:30.112 E, 0:01:30.112,0:01:30.404 F, 0:01:30.404,0:01:30.658 G,; 0:01:30.658,0:01:30.972 A, 0:01:30.972,0:01:31.215 B, 0:01:31.215,0:01:31.409 C, 0:01:31.409,0:01:31.572 D, 0:01:31.572,0:01:31.747 E, 0:01:31.747,0:01:31.948 F, 0:01:31.948,0:01:32.159 G, 0:01:32.159,0:01:33.537 וכך הלאה. 0:01:33.537,0:01:35.684 אבל איך גבהי הצליל האלה מקבלים את שמם? 0:01:35.684,0:01:38.293 ובכן, לדוגמה, אם אתם מנגנים F 0:01:38.293,0:01:39.471 ואז מנגנים F נוסף 0:01:39.471,0:01:41.216 גבוה יותר או נמוך יותר על הפסנתר, 0:01:41.216,0:01:42.945 אתם תשימו לב שהם נשמעים דומה 0:01:42.945,0:01:45.585 יחסית נגיד ל B. 0:01:45.585,0:01:46.979 נחזור אחורה לחמשה, 0:01:46.979,0:01:49.673 כל קו וכל מרווח בין שני קווים 0:01:49.673,0:01:51.779 מייצג גובה צליל שונה. 0:01:51.779,0:01:53.761 אם אנחנו שמים תו על אחד הקוים האלה 0:01:53.761,0:01:55.131 או אחד המרווחים האלה, 0:01:55.131,0:01:57.682 אנחנו אומרים למבצע לנגן את גובה הצליל ההוא. 0:01:57.682,0:01:59.805 כמה שהוא גבוה יותר בחמשה, 0:01:59.805,0:02:01.436 גובה הצליל גבוה יותר. 0:02:01.436,0:02:03.937 אבל יש כמובן עוד הרבה הרבה גבהי צליל 0:02:03.937,0:02:06.611 ממה שתשעת הקוים והמרווחים יכולים לתת לנו. 0:02:06.611,0:02:08.279 פסנתר, לדוגמה, יכול לנגן 0:02:08.279,0:02:10.028 88 תוים נפרדים. 0:02:10.028,0:02:13.535 אז איך אנחנו דוחסים 88 תוים לחמשה בודדת? 0:02:13.535,0:02:16.162 אנחנו משתמים במשהו שנקרא מפתח. 0:02:16.162,0:02:17.413 מפתח או צורה מוזרה 0:02:17.413,0:02:18.998 שממקומת בתחילת החמשה 0:02:18.998,0:02:20.468 ומשמשת כנקודת יחוס, 0:02:20.468,0:02:22.332 שאומרת לכם ששורה או מרווח מסויימים 0:02:22.332,0:02:25.606 תואמים לתו ספציפי על הכלי שלכם. 0:02:25.606,0:02:27.588 אם אנחנו רוצים לנגן תוים שלא על החמשה, 0:02:27.588,0:02:29.745 אנחנו סוג של מרמים ומותחים עוד קוים קטנים נוספים 0:02:29.745,0:02:31.219 שנקראים קוי לדג'ר 0:02:31.219,0:02:33.100 ושמים את התוים עליהם. 0:02:33.100,0:02:35.047 אם אנחנו צריכים לצייר כל כך הרבה קווי לדג'ר 0:02:35.047,0:02:36.473 שזה נעשה מבלבל, 0:02:36.473,0:02:39.622 אז אנחנו צריכים לשנות למפתח אחר. 0:02:39.622,0:02:42.230 ובנוגע להגיד למבצע מתי לנגן את התווים, 0:02:42.230,0:02:44.125 שני פריטים עיקריים שולטים בזה: 0:02:44.125,0:02:45.023 המקצב 0:02:45.023,0:02:46.234 והקצב. 0:02:46.234,0:02:47.987 המקצב של יצירת מוזיקה הוא, 0:02:47.987,0:02:50.024 כשלעצמו, סוג של משעמם. 0:02:50.024,0:02:51.713 הוא נשמע משהו כמו זה. 0:02:54.173,0:02:55.506 שימו לב שהוא לא משתנה, 0:02:55.506,0:02:57.985 הוא פשוט מתנגן די בשמחה. 0:02:57.985,0:03:00.546 הוא יכול להיות איטי 0:03:00.546,0:03:02.490 או מהיר 0:03:02.490,0:03:03.821 או מה שתרצו, באמת. 0:03:03.821,0:03:06.628 הנקודה היא שבדיוק כמו שהיד השניה של השעון 0:03:06.628,0:03:09.196 מחלקת דקה אחת לשישים שניות, 0:03:09.196,0:03:12.209 עם כל שניה בדיוק באותו אורך כמו כל שניה אחרת, 0:03:12.209,0:03:13.998 המקצב מחלק יצירת מוזיקה 0:03:13.998,0:03:15.504 לחלקים קטנים של זמן 0:03:15.504,0:03:17.252 שכולם שווים באורכם, 0:03:17.252,0:03:18.826 מקצבים. 0:03:18.826,0:03:20.461 עם מקצב קבוע כיסוד, 0:03:20.461,0:03:22.100 אנחנו יכולים להתחיל להוסיף קצב לצלילים שלנו, 0:03:22.100,0:03:24.366 ואז המוזיקה מתחילה לקרות. 0:03:25.413,0:03:27.056 זה רבע תו. 0:03:27.056,0:03:28.793 זו היחידה הכי בסיסית של קצב, 0:03:28.793,0:03:30.515 והיא שווה מקצב אחד. 0:03:30.515,0:03:33.316 זה חצי תו, והוא שווה שני מקצבים. 0:03:33.316,0:03:35.437 התו השלם הזה שווה ארבעה מקצבים, 0:03:35.437,0:03:37.378 והבחור הקטן הזה הוא שמינית תו, 0:03:37.378,0:03:39.261 ששווה חצי מקצב. 0:03:39.261,0:03:41.985 "מעולה" אתם אומרים, " מה זה אומר?" 0:03:41.985,0:03:42.807 אתם אולי שמתם לב 0:03:42.807,0:03:44.464 שלאורך החמשה, 0:03:44.464,0:03:47.239 יש קוים קטנים שמחלקים אותה לחלקים קטנים. 0:03:47.239,0:03:48.949 אלי קוי הבר 0:03:48.949,0:03:51.618 ואנחנו מתייחסים לכל חלק כבר. 0:03:51.618,0:03:53.465 בהתחלת יצירת מוזיקה, 0:03:53.465,0:03:54.589 מייד אחרי המפתח, 0:03:54.589,0:03:56.844 יש משהו שנקרא חתימת זמן, 0:03:56.844,0:04:00.009 מה שאומר למבצע כמה מקצבים יש בכל בר. 0:04:00.009,0:04:02.178 זה אומר שיש שני מקצבים בכל בר, 0:04:02.178,0:04:03.524 זה אומר שיש שלושה, 0:04:03.524,0:04:04.325 זה לארבעה, 0:04:04.325,0:04:05.596 וכך הלאה. 0:04:05.596,0:04:07.885 המספר התחתון אומר לנו באיזה סוג של תו 0:04:07.885,0:04:10.551 צריך להשתמש כיחידת הבסיס למקצב. 0:04:10.551,0:04:12.512 אחד מתייחס לתו שלם, 0:04:12.512,0:04:13.642 שתיים לחצי תו, 0:04:13.642,0:04:15.940 ארבע לרבע, 0:04:15.940,0:04:16.351 ושמונה לשמינית תו, 0:04:16.351,0:04:17.685 וכך הלאה. 0:04:17.685,0:04:19.329 אז חתימת הזמן הזו פה 0:04:19.329,0:04:22.125 אומרת לנו שיש ארבעה רבעי תווים בכל בר, 0:04:22.125,0:04:22.561 אחד, 0:04:22.561,0:04:23.038 שניים, 0:04:23.038,0:04:23.467 שלושה, 0:04:23.467,0:04:24.077 ארבעה; 0:04:24.077,0:04:24.485 אחד, 0:04:24.485,0:04:24.847 שניים, 0:04:24.847,0:04:25.230 שלושה, 0:04:25.230,0:04:25.641 ארבעה, 0:04:25.641,0:04:26.950 וכך הלאה. 0:04:26.950,0:04:28.359 אבל כמו שאמרתי קודם לכן, 0:04:28.359,0:04:29.662 אם רק נדבוק למקצב, 0:04:29.662,0:04:31.379 זה נעשה די משעמם, 0:04:31.379,0:04:32.863 אז אנחנו נחליף כמה רבעי תוים 0:04:32.863,0:04:34.913 עם קצבים שונים. 0:04:34.913,0:04:36.508 שימו לב שאפילו שמספר התוים 0:04:36.508,0:04:37.997 בכל בר השתנה, 0:04:37.997,0:04:40.998 מספר המקצבים הכללי בכל בר לא השתנה. 0:04:41.905,0:04:45.147 אז איך יצירת המוזיקה שלנו נשמעת? 0:04:47.760,0:04:51.076 אה, נשמעת בסדר, אבל אולי מעט דקה, נכון? 0:04:51.076,0:04:52.162 בואו נוסיף כלי נוסף 0:04:52.162,0:04:53.697 עם גובה צליל וקצב משלו. 0:04:54.435,0:04:56.611 עכשיו זה נשמע כמו מוזיקה. 0:04:57.903,0:04:59.147 כמובן, זה מצריך קצת אימון 0:04:59.147,0:05:00.398 כדי להתרגל לקרוא את זה מהר 0:05:00.398,0:05:02.316 ולנגן מה שרואים על הכלי שלנו, 0:05:02.316,0:05:04.065 אבל, עם מעט זמן וסבלנות, 0:05:04.065,0:05:06.379 אתם יכולים להיות הבטהובן הבא 0:05:06.379,0:05:07.072 או 0:05:07.072,0:05:08.484 ג'סטין ביבר.