ברוס שנאייר: תעתועי הבטחון
-
0:00 - 0:02בטחון הוא שני דברים שונים:
-
0:02 - 0:04הוא תחושה, והוא מציאות.
-
0:04 - 0:06ואלו דברים שונים.
-
0:06 - 0:08אתה יכול לחוש בטוח
-
0:08 - 0:10אפילו כשאתה לא.
-
0:10 - 0:12ואתה יכול להיות בטוח
-
0:12 - 0:14אפילו בלי לחוש כך.
-
0:14 - 0:16באמת, יש לנו שני מושגים שונים
-
0:16 - 0:18שמתייחסים לאותה המילה.
-
0:18 - 0:20ומה שאני רוצה לעשות
בהרצאה זו -
0:20 - 0:22הוא להפריד ביניהם --
-
0:22 - 0:24למצוא מתי הם נפרדים
-
0:24 - 0:26ומתי הם מתלכדים.
-
0:26 - 0:28והשפה היא למעשה בעיה כאן.
-
0:28 - 0:30אין הרבה מילים טובות
-
0:30 - 0:33עבור המושגים עליהם נדבר.
-
0:33 - 0:35אז כשמסתכלים על בטחון
-
0:35 - 0:37מבחינה כלכלית,
-
0:37 - 0:39יש פה פשרה.
-
0:39 - 0:41בכל פעם שמשיגים קצת בטחון,
-
0:41 - 0:43מתפשרים על משהו.
-
0:43 - 0:45בין אם זו החלטה אישית --
-
0:45 - 0:47אם מחליטים להתקין בבית
אזעקה נגד פורצים -- -
0:47 - 0:50או החלטה לאומית --
כשמחליטים לפלוש לאיזו מדינה -- -
0:50 - 0:52צריך להתפשר על משהו,
-
0:52 - 0:55כסף או זמן, נוחות, יכולות,
-
0:55 - 0:58ואולי חירויות יסוד.
-
0:58 - 1:01והשאלה שיש לשאול
כשבוחנים אבטחה כלשהי -
1:01 - 1:04היא לא אם היא משפרת
את הבטחון שלנו, -
1:04 - 1:07אלא אם היא שווה את הפשרה.
-
1:07 - 1:09שמעתם במהלך השנים האחרונות,
-
1:09 - 1:11שהעולם בטוח יותר
כי סדאם חוסיין כבר לא בשלטון. -
1:11 - 1:14זה עשוי להיות נכון,
אבל זה לא ממש רלבנטי. -
1:14 - 1:17השאלה היא,
האם זה השתלם? -
1:17 - 1:20ואתם יכולים להחליט בעצמכם,
-
1:20 - 1:22אתם תחליטו האם הפלישה השתלמה.
-
1:22 - 1:24כך אתם צריכים לחשוב על בטחון --
-
1:24 - 1:26במונחים של פשרה.
-
1:26 - 1:29לעתים אין "נכון" או "לא נכון".
-
1:29 - 1:31לחלקנו יש בבית מערכת אזעקה,
-
1:31 - 1:33ולחלקנו לא.
-
1:33 - 1:35וזה תלוי במקום בו אנו גרים,
-
1:35 - 1:37האם אנחנו גרים לבד
או שיש לנו משפחה, -
1:37 - 1:39בכמות הדברים היקרים שיש לנו,
-
1:39 - 1:41עד כמה אנחנו מוכנים לקבל
-
1:41 - 1:43את הסיכון שתהיה גניבה.
-
1:43 - 1:45גם בפוליטיקה,
-
1:45 - 1:47יש דיעות שונות.
-
1:47 - 1:49במקרים רבים, פשרות אלו
-
1:49 - 1:51קשורות ביותר מאשר בטחון,
-
1:51 - 1:53ואני חושב שזה מאוד חשוב.
-
1:53 - 1:55לאנשים יש אינטואיציה טבעית
-
1:55 - 1:57לגבי פשרות אלו.
-
1:57 - 1:59אנו עושים אותן כל יום --
-
1:59 - 2:01אתמול בלילה, בחדרי במלון,
-
2:01 - 2:03כשהחלטתי לנעול את הדלת
נעילה כפולה, -
2:03 - 2:05או אתם במכונית,
כשנהגתם הנה, -
2:05 - 2:07כשאנחנו הולכים לאכול ארוחת צהריים
-
2:07 - 2:10ומחליטים שהמזון אינו רעיל
ואוכלים אותו. -
2:10 - 2:12אנו מתפשרים כך שוב ושוב
-
2:12 - 2:14פעמים רבות ביום.
-
2:14 - 2:16לרוב אנו בכלל לא מבחינים בזאת.
-
2:16 - 2:18הן פשוט חלק מהחיים.
כולנו עושים את זה. -
2:18 - 2:21כל המינים עושים את זה.
-
2:21 - 2:23דמיינו ארנב שאוכל עשב בשדה,
-
2:23 - 2:26והארנב רואה שועל.
-
2:26 - 2:28הארנב יעשה פשרת-אבטחה:
-
2:28 - 2:30"האם עלי להישאר או לברוח?"
-
2:30 - 2:32ואם חושבים על זה,
-
2:32 - 2:35הארנבים שטובים בעשיית הפשרה הזו
-
2:35 - 2:37יזכו לחיות ולהתרבות,
-
2:37 - 2:39והארנבים שישגו בבחירתם
-
2:39 - 2:41ייטרפו או יגוועו ברעב.
-
2:41 - 2:43הייתם חושבים
-
2:43 - 2:46שאנחנו, כמין מצליח בכדור הארץ --
-
2:46 - 2:48אתם, אני, כולם --
-
2:48 - 2:51נהיה ממש טובים בהתפשרויות האלה.
-
2:51 - 2:53ובכל זאת נראה, פעם אחר פעם,
-
2:53 - 2:56שאנחנו גרועים בזה ללא תקנה.
-
2:56 - 2:59ואני חושב שזוהי שאלה
מעניינת מיסודה. -
2:59 - 3:01אתן לכם תשובה קצרה.
-
3:01 - 3:03התשובה היא,
שאנחנו מגיבים לתחושת הבטחון -
3:03 - 3:06ולא למציאות.
-
3:06 - 3:09לרוב, זה עובד.
-
3:10 - 3:12ברוב המקרים,
-
3:12 - 3:15התחושה והמציאות שווים.
-
3:15 - 3:17זה ללא ספק נכון
-
3:17 - 3:20במשך רוב הפרהיסטוריה האנושית.
-
3:20 - 3:23פיתחנו את היכולת הזו
-
3:23 - 3:25כי היא היתה הגיונית
מבחינה אבולוציונית. -
3:25 - 3:27דרך אחת להסתכל על זה
-
3:27 - 3:29היא שהגענו למיטוב גבוה מאוד
-
3:29 - 3:31בהחלטות הנוגעות לסיכונים
-
3:31 - 3:34ששייכים לחיים בקבוצות משפחתיות קטנות
-
3:34 - 3:37ברמות של מזרח אפריקה,
כ-100,000 שנה לפני הספירה -- -
3:37 - 3:40ולא כל כך בניו-יורק של 2010.
-
3:41 - 3:44קיימות הטיות מסויימות
בקשר לתפישת סיכון. -
3:44 - 3:46נעשו מחקרים טובים רבים על כך,
-
3:46 - 3:49וניתן לראות שהטיות מסויימות
עולות שוב ושוב. -
3:49 - 3:51אתן לכם ארבע.
-
3:51 - 3:54אנו נוטים להגזים
בנוגע לסיכונים מרשימים ונדירים -
3:54 - 3:56ולהמעיט בסיכונים נפוצים --
-
3:56 - 3:59כמו טיסה לעומת נהיגה.
-
3:59 - 4:01הבלתי ידוע נתפש
-
4:01 - 4:04כמסוכן יותר מאשר המוכּר.
-
4:05 - 4:07דוגמה אחת תהיה:
-
4:07 - 4:10אנשים חוששים מחטיפה ע"י זרים,
-
4:10 - 4:13כשהנתונים מראים שחטיפה ע"י קרובים
נפוצה הרבה יותר. -
4:13 - 4:15זה בנוגע לילדים.
-
4:15 - 4:18שלישית, סיכונים מזוהים
-
4:18 - 4:21נתפשים כגדולים יותר מסיכונים אנונימיים --
-
4:21 - 4:24אז בן-לאדן מפחיד יותר
כי יש לו שם. -
4:24 - 4:26ורביעית,
-
4:26 - 4:28אנשים מפחיתים בהערכת עוצמת הסיכונים
-
4:28 - 4:30במצבים שבהם הם שולטים
-
4:30 - 4:34ומפריזים בהערכתם
במצבים בהם אינם שולטים. -
4:34 - 4:37אז כשמתחילים בצניחה חופשית ובעישון,
-
4:37 - 4:39ממעיטים בערך הסיכונים.
-
4:39 - 4:42אם הסיכון נכפה עליכם --
טרור הוא דוגמה טובה -- -
4:42 - 4:45אתם תפריזו בהערכתו,
כי אינכם חשים שזה בשליטתכם. -
4:47 - 4:50יש המון הטיות כאלה,
הטיות קוגניטיביות, -
4:50 - 4:53שמשפיעות על החלטותינו
בנוגע לסיכונים. -
4:53 - 4:55ישנה יוריסטיקת הנגישות,
-
4:55 - 4:57שאומרת, בעיקרון,
-
4:57 - 5:00שאנחנו מעריכים
את ההסתברות של משהו -
5:00 - 5:04לפי המידה בה קל לחשוב
על מקרים דומים. -
5:04 - 5:06אז אתם יכולים לדמיין
איך זה עובד. -
5:06 - 5:09אם שומעים הרבה על תקיפות נמרים,
יש ודאי הרבה נמרים באיזור. -
5:09 - 5:12לא שומעים על תקיפות אריות,
אז אין הרבה אריות באיזור. -
5:12 - 5:15זה עובד עד שממציאים
את העיתונים. -
5:15 - 5:17כי מה שהעיתונים עושים
-
5:17 - 5:19הוא לחזור שוב ושוב
-
5:19 - 5:21על סיכונים נדירים
-
5:21 - 5:23אני אומר לאנשים, אם זה בחדשות,
אין לכם מה לדאוג. -
5:23 - 5:25כי בהגדרה,
-
5:25 - 5:28חדשות הן משהו
שכמעט אף פעם לא קורה. -
5:28 - 5:30(צחוק)
-
5:30 - 5:33כשמשהו נפוץ,
הוא כבר לא חדשות -- -
5:33 - 5:35התנגשויות של מכוניות,
אלימות במשפחה -- -
5:35 - 5:38מהדברים האלה צריך לחשוש.
-
5:38 - 5:40אנו גם מין של מספרי סיפורים.
-
5:40 - 5:43אנו מגיבים לסיפורים
יותר מאשר לנתונים. -
5:43 - 5:45וקיימת כאן גם בעיה
של כישורי-יסוד מתמטיים. -
5:45 - 5:48הבדיחה "אחת, שתיים, שלוש, הרבה"
היא די נכונה. -
5:48 - 5:51אנחנו ממש טובים במספרים קטנים.
-
5:51 - 5:53מנגו אחד, שני מנגואים,
שלושה מנגואים, -
5:53 - 5:5510,000 מנגואים,
100,000 מנגואים -- -
5:55 - 5:58זה עדיין יותר מנגואים
ממה שתוכלו לאכול לפני שיירקבו. -
5:58 - 6:01אז חצי אחד, רבע אחד,
חמישית -- אנחנו טובים בזה. -
6:01 - 6:03אחד למיליון, אחד למיליארד,
-
6:03 - 6:06שניהם זהים ל"כמעט אף פעם".
-
6:06 - 6:08אז יש לנו בעיה עם הסיכונים
-
6:08 - 6:10שאינם מאוד נפוצים.
-
6:10 - 6:12ומה שההטיות הקוגניטיביות האלה עושות
-
6:12 - 6:15הוא שהן חוצצות בינינו
לבין המציאות. -
6:15 - 6:17והתוצאה היא
-
6:17 - 6:19שהתחושה והמציאות לא מתואמות,
-
6:19 - 6:22הן נעשות שונות.
-
6:22 - 6:25אז או שיש לכם תחושה-- אתם חשים
יותר בטוחים מכפי שאתם באמת. -
6:25 - 6:27זוהי תחושת שווא של בטחון.
-
6:27 - 6:29או להיפך,
-
6:29 - 6:31וזוהי תחושת שווא של חוסר בטחון.
-
6:31 - 6:34כתבתי רבות על "תיאטרון הביטחון",
-
6:34 - 6:37מוצרים שגורמים לאנשים לחוש בטוחים,
-
6:37 - 6:39אבל למעשה לא עושים כלום.
-
6:39 - 6:41אין מילה אמיתית עבור משהו
שגורם לנו להיות בטוחים, -
6:41 - 6:43אבל לא גורם לנו לחוש בטוחים.
-
6:43 - 6:46אולי זה מה שהסי-איי-איי
אמור לספק לנו. -
6:48 - 6:50אז בחזרה לכלכלה.
-
6:50 - 6:54אם כלכלה, אם השוק,
מניעים את הביטחון, -
6:54 - 6:56ואם אנשים מתפשרים
-
6:56 - 6:59על סמך תחושת הבטחון,
-
6:59 - 7:01אז הדבר החכם
שחברות צריכות לעשות -
7:01 - 7:03בגלל התמריץ הכלכלי
-
7:03 - 7:06הוא לגרום לאנשים לחוש בטוחים.
-
7:06 - 7:09ויש שתי דרכים לעשות זאת.
-
7:09 - 7:11אחת, אפשר לגרום לאנשים
להיות באמת בטוחים -
7:11 - 7:13ולקוות שישגיחו בכך.
-
7:13 - 7:16או שתיים, אפשר לגרום להם
רק לחוש בטוחים -
7:16 - 7:19ולקוות שהם לא ישימו לב.
-
7:20 - 7:23אז מה גורם לאנשים לשים לב?
-
7:23 - 7:25ובכן, מספר דברים:
-
7:25 - 7:27הבנה בביטחון,
-
7:27 - 7:29של הסיכונים, האיומים,
-
7:29 - 7:32של אמצעי הנגד,
איך הם פועלים. -
7:32 - 7:34אבל אם מבינים משהו,
-
7:34 - 7:37סביר יותר שהתחושות יתאימו למציאות.
-
7:37 - 7:40די במספיק דוגמאות מהעולם האמיתי.
-
7:40 - 7:43כולנו יודעים מהי רמת הפשע
בשכונה שלנו, -
7:43 - 7:46כי אנחנו גרים שם,
ויש לנו תחושה בקשר לזה -
7:46 - 7:49שעקרונית תואמת למציאות.
-
7:49 - 7:52תיאטרון הביטחון נחשף
-
7:52 - 7:55כשברור שזה לא עובד טוב.
-
7:55 - 7:59אז מה גורם לאנשים
לא לשים לב? -
7:59 - 8:01ובכן, הבנה גרועה.
-
8:01 - 8:04אם לא מבינים את הסיכונים,
לא מבינים את העלויות, -
8:04 - 8:06וסביר שעושים פשרות שגויות,
-
8:06 - 8:09והתחושה לא תואמת את המציאות.
-
8:09 - 8:11לא מספיק דוגמאות.
-
8:11 - 8:13יש בעייתיות מובנית
-
8:13 - 8:15באירועים בעלי הסתברות נמוכה.
-
8:15 - 8:17אם, לדוגמה,
-
8:17 - 8:19הטרור לא מתרחש
כמעט אף פעם, -
8:19 - 8:21ממש קשה להעריך
-
8:21 - 8:24את יעילותם של אמצעים נגד טרור.
-
8:25 - 8:28לכן ממשיכים להקריב בתולות,
-
8:28 - 8:31ולכן הגנות החד-קרן שלכם
פשוט עובדות מעולה. -
8:31 - 8:34אין מספיק דוגמאות לכשלונות.
-
8:35 - 8:38ובנוסף, תחושות שמערפלות את הבעיות --
-
8:38 - 8:40ההטיות המחשבתיות
שדיברתי עליהן קודם, -
8:40 - 8:43פחד, אמונות עממיות,
-
8:43 - 8:46בעקרון, מודל לא מספק של המציאות.
-
8:47 - 8:50אז הרשו לי לסבך את הדברים.
-
8:50 - 8:52יש לי תחושה ומציאות.
-
8:52 - 8:55אני רוצה להוסיף גורם שלישי.
אני רוצה להוסיף מודל. -
8:55 - 8:57תחושה ומודל נמצאים בראש שלנו,
-
8:57 - 8:59המציאות היא העולם החיצון.
-
8:59 - 9:02היא לא משתנה. היא ממשית.
-
9:02 - 9:04אז התחושה מבוססת
על האינטואיציה שלנו. -
9:04 - 9:06המודל מבוסס על מחשבה.
-
9:06 - 9:09זהו בעקרון ההבדל.
-
9:09 - 9:11בעולם פרימיטיבי ופשוט,
-
9:11 - 9:14אין סיבה אמיתית למודל.
-
9:14 - 9:17כי התחושה קרובה למציאות.
-
9:17 - 9:19לא צריך מודל.
-
9:19 - 9:21אבל בעולם מודרני ומורכב,
-
9:21 - 9:23צריך מודל
-
9:23 - 9:26כדי להבין רבים מהסיכונים שניצבים בפנינו.
-
9:27 - 9:29אין תחושה בנוגע לחיידקים.
-
9:29 - 9:32צריך מודל כדי להבין אותם.
-
9:32 - 9:34אז המודל הזה
-
9:34 - 9:37הוא ייצוג תבוני של המציאות.
-
9:37 - 9:40הוא מוגבל כמובן ע"י המדע,
-
9:40 - 9:42ע"י הטכנולוגיה.
-
9:42 - 9:45לא יכלה להיות לנו
תאוריית חיידקים על מחלות -
9:45 - 9:48לפני שהמצאנו את המיקרוסקופ
שמאפשר לראות אותם. -
9:49 - 9:52הוא מוגבל ע"י
ההטיות המחשבתיות שלנו. -
9:52 - 9:54אבל יש לו היכולת
-
9:54 - 9:56להתגבר על התחושות שלנו
-
9:56 - 9:59מאין אנחנו מקבלים מודלים אלה?
אנחנו מקבלים אותם מאחרים. -
9:59 - 10:02אנחנו מקבלים אותם מהדת, מהמסורת,
-
10:02 - 10:04ממורים, מזקנים.
-
10:04 - 10:06לפני כמה שנים
-
10:06 - 10:08הייתי בספארי בדרום אפריקה.
-
10:08 - 10:11הגשש שהייתי איתו
גדל בפארק הלאומי קרוגר. -
10:11 - 10:14היו לו כמה מודלים מורכבים מאוד
כיצד לשרוד. -
10:14 - 10:16וזה היה תלוי בשאלה אם הותקפת
-
10:16 - 10:18ע"י אריה, נמר, קרנף או פיל --
-
10:18 - 10:21מתי היית צריך לברוח,
או מתי היית צריך לטפס על עץ -- -
10:21 - 10:23או שלא היית מצליח
לטפס על עץ. -
10:23 - 10:26הייתי מת תוך יום אחד,
-
10:26 - 10:28אבל הוא נולד שם,
-
10:28 - 10:30והוא הבין איך לשרוד.
-
10:30 - 10:32אני נולדתי בעיר ניו יורק.
-
10:32 - 10:35הייתי יכול לקחת אותו לניו יורק,
והוא היה מת תוך יום. -
10:35 - 10:37(צחוק)
-
10:37 - 10:39בגלל שיש לנו מודלים שונים
-
10:39 - 10:42המבוססים על נסיון החיים
השונה שלנו. -
10:43 - 10:45מודלים יכולים לבוא מהתקשורת,
-
10:45 - 10:48מהנבחרים שלנו.
-
10:48 - 10:51חישבו על מודלים של טרור,
-
10:51 - 10:54חטיפות ילדים,
-
10:54 - 10:56בטיחות טיסה, בטיחות רכב.
-
10:56 - 10:59מודלים יכולים לבוא מהתעשייה.
-
10:59 - 11:01השניים שאני עוקב אחריהם
הם מצלמות מעקב, -
11:01 - 11:03תעודות זהות,
-
11:03 - 11:06רבים ממודלי אבטחת המחשבים שלנו
באים משם. -
11:06 - 11:09מודלים רבים באים מהמדע.
-
11:09 - 11:11מודלים רפואיים הם דוגמא מצויינת.
-
11:11 - 11:14חישבו על סרטן, שפעת העופות,
שפעת החזירים, סארס. -
11:14 - 11:17כל התחושות שלנו לגבי ביטחון
-
11:17 - 11:19לגבי המחלות האלה
-
11:19 - 11:21מגיעות ממודלים
-
11:21 - 11:24שניתנים לנו, באמת, ע"י מדענים
לאחר סינון של התקשורת. -
11:25 - 11:28אז מודלים עשויים להשתנות.
-
11:28 - 11:30מודלים אינם סטטיים.
-
11:30 - 11:33ככל שאנחנו חשים יותר בנוח
בסביבה שלנו, -
11:33 - 11:37המודלים שלנו יכולים להתקרב לתחושותינו.
-
11:38 - 11:40דוגמה אחת עשויה להיות,
-
11:40 - 11:42אם חוזרים 100 שנה לאחור
-
11:42 - 11:45כשהחשמל החל להיות נפוץ,
-
11:45 - 11:47הוא לווה בהרבה מאוד חששות.
-
11:47 - 11:49היו אנשים שחששו ללחוץ
על פעמוני דלתות, -
11:49 - 11:52כי חששו מהחשמל שבהם,
וזה היה מסוכן. -
11:52 - 11:55אנחנו מרגישים בנוח עם חשמל.
-
11:55 - 11:57אנחנו מחליפים נורות
-
11:57 - 11:59אפילו בלי לחשוב על זה.
-
11:59 - 12:03המודל שלנו לגבי בטחון עם חשמל,
-
12:03 - 12:06הוא משהו שנולדנו לתוכו.
-
12:06 - 12:09הוא לא השתנה כשהתבגרנו.
-
12:09 - 12:12ואנחנו טובים בזה.
-
12:12 - 12:14או חישבו על הסיכונים
-
12:14 - 12:16שבאינטרנט בין הדורות --
-
12:16 - 12:18איך ההורים שלכם מתייחסים
לביטחון באינטרנט, -
12:18 - 12:20לעומתכם,
-
12:20 - 12:23ולעומת הילדים שלכם.
-
12:23 - 12:26מודלים סופם להימוג ברקע.
-
12:27 - 12:30"אינטואיטיבי" היא בסה"כ
מילה אחרת ל"מוכר". -
12:30 - 12:32אז ככל שהמודל שלכם קרוב למציאות,
-
12:32 - 12:34והוא מתמזג עם התחושות,
-
12:34 - 12:37אתם לא יודעים שהוא שם.
-
12:37 - 12:39אז דוגמה נחמדה לזה
-
12:39 - 12:42באה משנה שעברה ומשפעת החזירים.
-
12:42 - 12:44כששפעת החזירים הופיעה לראשונה,
-
12:44 - 12:48החדשות הראשונות
יצרו תגובת-יתר רבה. -
12:48 - 12:50עכשיו יש לזה שם,
-
12:50 - 12:52שהפך את זה למפחיד יותר
משפעת רגילה, -
12:52 - 12:54למרות שהיתה קטלנית יותר.
-
12:54 - 12:58ואנשים חשבו שרופאים אמורים להיות
מסוגלים לטפל בזה. -
12:58 - 13:00אז היתה התחושה הזו
של חוסר שליטה. -
13:00 - 13:02ושני הדברים האלה
-
13:02 - 13:04העצימו את הסיכון יותר מפי
שהיה באמת. -
13:04 - 13:07כשהחידוש נמוג, החודשים עברו,
-
13:07 - 13:09נוצרה תחושה מסויימת של עמידות,
-
13:09 - 13:11אנשים התרגלו.
-
13:11 - 13:14לא היו נתונים חדשים,
אבל היה פחות פחד. -
13:14 - 13:16עד לסתיו,
-
13:16 - 13:18אנשים חשבו
-
13:18 - 13:20שהרופאים היו צריכים כבר
לפתור את זה. -
13:20 - 13:22ויש כאן סוג של התפצלות --
-
13:22 - 13:24אנשים נאלצו לבחור
-
13:24 - 13:28בין פחד לקבלה --
-
13:28 - 13:30למעשה בין פחד לעצמאות --
-
13:30 - 13:33הם די בחרו בחשד.
-
13:33 - 13:36וכשהחיסון הופיע בחורף שעבר,
-
13:36 - 13:39היו הרבה אנשים -- מספר מפתיע --
-
13:39 - 13:42שסירבו לקבל אותו --
-
13:43 - 13:45דוגמה נחמדה
-
13:45 - 13:48איך תחושות הבטחון של אנשים משתנות,
איך המודלים שלהם משתנים, -
13:48 - 13:50בצורה די פרועה
-
13:50 - 13:52ללא מידע חדש,
-
13:52 - 13:54ללא קלט חדש.
-
13:54 - 13:57דברים כאלה קורים פעמים רבות.
-
13:57 - 14:00אוסיף עוד מרכיב.
-
14:00 - 14:03יש לנו תחושה, מודל, מציאות,
-
14:03 - 14:05יש לי השקפה מאוד יחסית
על בטחון. -
14:05 - 14:08אני חושב שהיא תלויה במשקיף.
-
14:08 - 14:10ורוב החלטות הבטחון
-
14:10 - 14:14מערבות מגוון אנשים.
-
14:14 - 14:16ובעלי עניין,
-
14:16 - 14:19עם פשרות ספציפיות
-
14:19 - 14:21ינסו להשפיע על ההחלטה.
-
14:21 - 14:23ואני קורא לזה
"סדר היום שלהם". -
14:23 - 14:25וסדר היום הזה --
-
14:25 - 14:28הוא שיווק, פוליטיקה --
-
14:28 - 14:31נסיון לשכנע לאמץ מודל כזה
ולא אחר, -
14:31 - 14:33נסיון לשכנע להתעלם ממודל
-
14:33 - 14:36ולסמוך על התחושות,
-
14:36 - 14:39לדחוק לשוליים אנשים
עם מודלים שהם לא אוהבים. -
14:39 - 14:42זה לא נדיר.
-
14:42 - 14:45דוגמה, דוגמה מצויינת,
היא הסיכון שבעישון. -
14:46 - 14:49בהיסטוריה של 50 השנים האחרונות,
הסיכון שבעישון -
14:49 - 14:51מדגים איך המודל השתנה,
-
14:51 - 14:54וגם מראה איך תעשייה נלחמת נגד
-
14:54 - 14:56מודל שהיא לא אוהבת.
-
14:56 - 14:59השוו את זה לדיון
על מעשנים פסיבים -- -
14:59 - 15:02בטח בפיגור של כ-20 שנה.
-
15:02 - 15:04חישבו על חגורות בטיחות.
-
15:04 - 15:06כשהייתי ילד, איש לא חגר
חגורות בטיחות. -
15:06 - 15:08היום, אף ילד לא ייתן לך לנהוג
-
15:08 - 15:10אם לא תחגור חגורת בטיחות.
-
15:11 - 15:13השוו את זה לדיון
לגבי כריות האוויר -- -
15:13 - 15:16בטח בפיגור של כ-30 שנה.
-
15:16 - 15:19כל הדוגמאות של שינוי מודלים.
-
15:21 - 15:24מה שאנחנו למדים הוא
ששינוי מודלים הוא קשה. -
15:24 - 15:26קשה לסלק מודלים.
-
15:26 - 15:28אם הם שווים לתחושות,
-
15:28 - 15:31אפילו לא יודעים שיש מודל.
-
15:31 - 15:33וישנה גם הטיה מחשבתית אחרת
-
15:33 - 15:35אני קורא לה הטיית האישוש,
-
15:35 - 15:38שבה אנחנו נוטים לקבל נתונים
-
15:38 - 15:40שמאששים את האמונות שלנו
-
15:40 - 15:43ודוחים מידע שסותר
את האמונות שלנו. -
15:44 - 15:46אז עדויות נגד המודל שלנו,
-
15:46 - 15:49צפוי שנתעלם מהן,
אפילו אם הן משכנעות. -
15:49 - 15:52הן חייבות להיות מאוד משכנעות
לפני שנשים לב אליהן. -
15:53 - 15:55מודלים חדשים שמשתרעים
על פני תקופה ארוכה הם קשים. -
15:55 - 15:57התחממות גלובלית היא דוגמא מצויינת.
-
15:57 - 15:59אנחנו גרועים
-
15:59 - 16:01בנוגע למודלים שמשתרעים
על פני 80 שנה. -
16:01 - 16:03אנחנו יכולים לתכנן
עד לקציר הקרוב. -
16:03 - 16:06אנחנו יכולים לעתים לתכנן
עד שילדינו יגדלו. -
16:06 - 16:09אבל 80 שנה -
אנחנו פשוט לא טובים בזה. -
16:09 - 16:12אז זה מודל שקשה מאוד לקבלו.
-
16:12 - 16:16אנחנו יכולים להחזיק בראשינו
את שני המודלים בו-זמנית, -
16:16 - 16:19הבעיה הזו,
-
16:19 - 16:22שבה אנחנו מחזיקים
את שתי האמונות ביחד, -
16:22 - 16:24הדיסוננס הקוגניטיבי הזה.
-
16:24 - 16:26לבסוף,
-
16:26 - 16:29המודל החדש יחליף את המודל הישן.
-
16:29 - 16:32תחושות עזות יכולות ליצור מודל.
-
16:32 - 16:35ה-11 בספטמבר יצר מודל בטחון
-
16:35 - 16:37בראשי אנשים רבים.
-
16:37 - 16:40בנוסף, גם ניסיון אישי של היתקלות בפשע
יכול לעשות את זה, -
16:40 - 16:42פחד מפני בעיות בריאות אישיות,
-
16:42 - 16:44הפחדה בנוגע לבריאות בחדשות.
-
16:44 - 16:46הם נקראים "אירועי הבזק"
-
16:46 - 16:48ע"י פסיכיאטרים.
-
16:48 - 16:51הם יכולים ליצור מודל באופן מיידי,
-
16:51 - 16:54כי הם מאוד רגשיים.
-
16:54 - 16:56אז בעולם הטכנולוגי,
-
16:56 - 16:58אין לנו ניסיון
-
16:58 - 17:00כדי לשפוט מודלים.
-
17:00 - 17:02ואנחנו סומכים על אחרים.
אנחנו סומכים על נציגים. -
17:02 - 17:06כלומר, זה עובד
כל עוד זה נועד לתקן אחרים. -
17:06 - 17:08אנחנו סומכים על סוכנויות ממשלתיות
-
17:08 - 17:13כדי שיגידו לנו אילו תרופות בטוחות.
-
17:13 - 17:15טסתי לכאן אתמול.
-
17:15 - 17:17לא בדקתי את המטוס.
-
17:17 - 17:19סמכתי על קבוצה אחרת
-
17:19 - 17:22שתקבע אם המטוס שלי
בטוח לטיסה. -
17:22 - 17:25אנחנו כאן, איש מאיתנו לא חושש
שהגג יתמוטט עלינו, -
17:25 - 17:28לא בגלל שבדקנו,
-
17:28 - 17:30אלא בגלל שאנחנו די בטוחים
-
17:30 - 17:33שתקני הבנייה פה טובים.
-
17:33 - 17:35זהו מודל שאנחנו פשוט מקבלים
-
17:35 - 17:37פחות או יותר ע"י אמונה.
-
17:37 - 17:40וזה בסדר.
-
17:42 - 17:44ומה שאנחנו רוצים
-
17:44 - 17:46הוא שאנשים יכירו טוב יותר
-
17:46 - 17:48מודלים טובים יותר --
-
17:48 - 17:50שישתקפו בתחושותיהם --
-
17:50 - 17:54שיאפשרו להם לעשות פשרות בטחון.
-
17:54 - 17:56וכשזה יוצא משליטה,
-
17:56 - 17:58יש שתי אופציות.
-
17:58 - 18:00אחת, אפשר לתקן
את התחושות של אנשים, -
18:00 - 18:02לפנות ישר אל התחושות.
-
18:02 - 18:05זוהי מניפולציה,
אבל זה יכול לעבוד. -
18:05 - 18:07שתיים, דרך הוגנת יותר
-
18:07 - 18:10היא לתקן ממש את המודל.
-
18:11 - 18:13שינוי מתרחש לאט.
-
18:13 - 18:16הדיון על העישון לקח 40 שנה,
-
18:16 - 18:19וזה עוד היה קל.
-
18:19 - 18:21חלק מהדברים האלה קשים.
-
18:21 - 18:23אבל ממש,
-
18:23 - 18:25מידע נראה כתקווה
הטובה ביותר שלנו. -
18:25 - 18:27ואני שיקרתי.
-
18:27 - 18:29זיכרו שאמרתי תחושות, מודל, מציאות.
-
18:29 - 18:32אמרתי שמציאות אינה משתנה.
היא כן. -
18:32 - 18:34אנחנו חיים בעולם טכנולוגי.
-
18:34 - 18:37המציאות משתנה כל הזמן.
-
18:37 - 18:40יכול להיות שיש לנו --
לראשונה בתולדות האנושות -- -
18:40 - 18:43תחושה שרודפת אחרי מודל, מודל שרודף
אחרי המציאות, המציאות מתקדמת -- -
18:43 - 18:46אולי הם לעולם
לא ישיגו זה את זה. -
18:47 - 18:49אנחנו לא יודעים.
-
18:49 - 18:51אבל בטווח הארוך,
-
18:51 - 18:54גם התחושות וגם המציאות חשובות.
-
18:54 - 18:57ואני רוצה לסכם עם שני סיפורים קצרים
כדי להמחיש את זה. -
18:57 - 18:59ב-1982 -- לא יודע אם אנשים
יזכרו את זה -- -
18:59 - 19:02היתה מגיפה קצרה
-
19:02 - 19:04של הרעלת טיילנול בארה"ב.
-
19:04 - 19:07זהו סיפור נורא.
מישהו לקח בקבוק טיילנול, -
19:07 - 19:10שם בתוכו רעל,
סגר והחזיר למדף. -
19:10 - 19:12מישהו אחר קנה אותו ומת.
-
19:12 - 19:14זה הפחיד מאוד אנשים.
-
19:14 - 19:16היו מספר התקפות של חקיינים.
-
19:16 - 19:19לא כל היה סיכון אמיתי,
אבל אנשים חששו. -
19:19 - 19:21וכך
-
19:21 - 19:23הומצאה תעשיית התרופות
שלא ניתן "לטפל" בהן. -
19:23 - 19:25המכסים האלה שלא ניתן לפתוח,
שבאו בעקבות זה. -
19:25 - 19:27זהו "תיאטרון בטחון" שלם.
-
19:27 - 19:29בתור שיעורי בית, חישבו
על 10 דרכים שונות לעקוף את זה. -
19:29 - 19:32אתן לכם אחת, מזרק.
-
19:32 - 19:35אבל זה שיפר את תחושתם
של אנשים. -
19:35 - 19:37זה גרם לתחושת הבטחון שלהם
-
19:37 - 19:39להתאים יותר למציאות.
-
19:39 - 19:42סיפור אחרון: לפני כמה שנים,
ידידה שלי ילדה. -
19:42 - 19:44ביקרתי אותה בבית החולים.
-
19:44 - 19:46מתברר שהיום, כשתינוק נולד,
-
19:46 - 19:48מצמידים ליד שלו צמיד
עם משדר רדיו, -
19:48 - 19:50ומצמידים צמיד תואם לאמא שלו,
-
19:50 - 19:52כך שאם מישהו פרט לאמא
מוציא את התינוק ממחלקת היולדות, -
19:52 - 19:54נשמעת אזעקה.
-
19:54 - 19:56אמרתי: "טוב, זה מגניב.
-
19:56 - 19:58"מעניין עד כמה נפוצות הן
חטיפות של תינוקות -
19:58 - 20:00"מבתי חולים."
-
20:00 - 20:02חזרתי הביתה, בדקתי את זה.
-
20:02 - 20:04זה למעשה מעולם לא קרה.
-
20:04 - 20:06אבל כשחושבים על זה,
-
20:06 - 20:08אם אתם בית חולים,
-
20:08 - 20:10ואתם צריך להרחיק תינוק
מאמא שלו, -
20:10 - 20:12אל מחוץ לחדר
כדי לערוך כמה בדיקות, -
20:12 - 20:14עדיף שיהיה לכם
קצת תיאטרון בטחון טוב, -
20:14 - 20:16אחרת היא תתלוש לך את היד.
-
20:16 - 20:18(צחוק)
-
20:18 - 20:20אז זה חשוב לנו,
-
20:20 - 20:22אלו מאיתנו שמתכננים אבטחה,
-
20:22 - 20:25שבוחנים מדיניות אבטחה,
-
20:25 - 20:27או אפילו בוחנים מדיניות ציבורית
-
20:27 - 20:29בדרכים שמשפיעות על בטחון.
-
20:29 - 20:32לא מדובר רק במציאות,
אלא בתחושות ובמציאות. -
20:32 - 20:34מה שחשוב
-
20:34 - 20:36הוא שהן תהיינה בערך אותו דבר.
-
20:36 - 20:38חשוב שאם התחושות שלנו
יתאמו למציאות, -
20:38 - 20:40נעשה פשרות בטחון טובות יותר.
-
20:40 - 20:42תודה
-
20:42 - 20:44(מחיאות כפיים)
- Title:
- ברוס שנאייר: תעתועי הבטחון
- Speaker:
- ברוס שנאייר
- Description:
-
more » « less
תחושת הבטחון והמציאות הביטחונית לא תמיד תואמים, אומר המומחה לאבטחת מחשבים ברוס שנאייר. ב-TEDxPSU, הוא מסביר למה אנחנו מבזבזים מיליארדים על סיכונים שמהווים סיפורים חדשותיים, כמו "תאטרון הבטחון" שמציג עכשיו בשדה התעופה שלך, בעודנו מזניחים סיכונים סבירים יותר -- ואיך ניתן לפרוץ את התבנית.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:44
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The security mirage | |
|
Moshe Sayag added a translation |