שון אקור: הסוד השמח לעבודה טובה יותר

Edit subtitles

0:00 - 0:03

כשהייתי בן שבע ואחותי היתה רק בת חמש,
0:03 - 0:06

שיחקנו על מיטת הקומותיים.
0:06 - 0:08

היייתי מבוגר ממנה בשנתיים באותו הזמן --
0:08 - 0:11

אני מתכוון, אני מבוגר ממנה בשנתיים עכשיו --
0:11 - 0:14

אבל באותו הזמן זה אמר שהיא חייבת לעשות כל מה שאני רציתי שהיא תעשה,
0:14 - 0:16

ורציתי לשחק במלחמה.
0:16 - 0:18

אז היינו על המיטה העליונה.
0:18 - 0:20

ובצד אחד של מיטת הקומותיים,
0:20 - 0:22

שמתי את כל בובות החיילים שלי והנשק.
0:22 - 0:25

ובצד השני היו כל הפונים הקטנים של אחותי
0:25 - 0:27

מוכנים למתקפת רוכבים.
0:27 - 0:29

יש דיווחים שונים למה שקרה באותו אחר צהריים,
0:29 - 0:32

אבל מאחר ואחותי לא כאן איתנו היום,
0:32 - 0:34

תנו לי לספר לכם את הסיפור האמיתי --
0:34 - 0:36

(צחוק) --
0:36 - 0:38

שהוא שאחותי היא קצת שלומיאלית.
0:38 - 0:41

איכשהו, בלי שום עזרה או דחיפה מאחיה הגדול בכלל,
0:41 - 0:43

פתאום איימי נעלמה מהמיטה העליונה
0:43 - 0:45

ונחתה במין התרסקות על הרצפה.
0:45 - 0:47

עכשיו אני הצצתי מעבר לצד המיטה בחרדה
0:47 - 0:50

לראות מה קרה לאחותי הקטנה
0:50 - 0:52

וראיתי שהיא נחתה בכאב על ידיה וברכיה
0:52 - 0:54

על ארבע על הרצפה.
0:54 - 0:56

הייתי חרד מפני שהורי הטילו עליי את האחריות
0:56 - 0:58

לדאוג שאחותי ואני
0:58 - 1:01

נשחק בבטחה ובשקט ככל האפשר.
1:01 - 1:04

ובהתחשב בעובדה שבטעות שברתי את ידה של איימי
1:04 - 1:06

רק שבוע לפני כן...
1:06 - 1:10

(צחוק)
1:10 - 1:12

... כשדחפתי אותה בגבורה
1:12 - 1:15

מטווח כדור הצלף הדימיוני,
1:15 - 1:17

(צחוק)
1:17 - 1:19

שעדיין לא הודו לי על זה,
1:19 - 1:21

ניסיתי ככל יכולתי --
1:21 - 1:23

היא אפילו לא ראתה את זה מגיע --
1:23 - 1:25

ניסיתי ככל יכולתי להתנהג הכי טוב שיכולתי.
1:25 - 1:27

וראיתי את פניה של אחותי,
1:27 - 1:29

את הצווחה הזו של כאב וסבל והפתעה
1:29 - 1:31

מאיימת לבקוע מפיה ומאיימת להעיר
1:31 - 1:34

את הורי משנת החורף הארוכה אליה נכנסו.
1:34 - 1:36

אז עשיתי את הדבר היחידי
1:36 - 1:39

שהמוח הקודח בן השבע שלי יכול לחשוב עליו כדי למנוע את הטרגדיה הזו.
1:39 - 1:41

ואם יש לכם ילדים, ראיתם את זה מאות פעמים קודם.
1:41 - 1:43

אמרתי, "איימי, איימי, חכי. אל תבכי. אל תבכי.
1:43 - 1:45

ראית איך נחתת?
1:45 - 1:48

אף אדם לא יכול לנחות על ארבע רגליים ככה.
1:48 - 1:51

איימי, אני חושב שזה אומר שאת חד קרן."
1:51 - 1:54

(צחוק)
1:54 - 1:57

עכשיו זה היה לרמות, מפני שלא היה דבר שאחותי רצתה יותר בעולם מאשר
1:57 - 1:59

לא להיות איימי בת החמש הכואבת,
1:59 - 2:01

אלא איימי חד הקרן המיוחדת.
2:01 - 2:04

כמובן, זו היתה אופציה שלא היתה פתוחה למוח שלה בשום נקודה בעבר.
2:04 - 2:07

ויכולתם לראות את הקונפליקט מולו ניצבה אחותי המסכנה שעברה מניפולציה,
2:07 - 2:09

כשהמוח הקטן שלה ניסה להקצות משאבים
2:09 - 2:11

להרגשת הכאב והסבל וההפתעה
2:11 - 2:13

שהיא כרגע חוותה,
2:13 - 2:15

או לחשוב על הזהות החדשה שלה כחד קרן.
2:15 - 2:17

והשני ניצח.
2:17 - 2:19

במקום לבכות, במקום להפסיק את המשחק שלנו,
2:19 - 2:21

במקום להעיר את הורי,
2:21 - 2:23

עם כל ההשלכות השליליות שהיו מובטחות לי,
2:23 - 2:25

במקום זה חיוך התפשט עם פניה
2:25 - 2:28

והיא עלתה מיד למיטה העליונה עם כל החן של חד קרן תינוק...
2:28 - 2:30

(צחוק)
2:30 - 2:32

... עם רגל אחת שבורה.
2:32 - 2:34

מה שגילינו
2:34 - 2:36

בגיל הצעיר הזה של חמש ושבע --
2:36 - 2:38

לא היה לנו מושג בגיל הזה --
2:38 - 2:41

היה משהו שנמצא בחזית המהפכה המדעית
2:41 - 2:44

וקרה שני עשורים מאוחר יותר בדרך בה אנחנו מביטים במוח האנושי.
2:44 - 2:47

מה שנתקלנו בו זה דבר שנקרא פסיכולוגיה חיובית,
2:47 - 2:49

וזו הסיבה שאני פה היום
2:49 - 2:51

והסיבה שאני מתעורר כל בוקר.
2:51 - 2:53

כשהתחלתי לדבר על המחקר הזה
2:53 - 2:55

מחוץ לאקדמיה, עם חברות ובתי ספר,
2:55 - 2:57

הדבר הראשון שהם אמרו שהם לעולם לא עשו
2:57 - 2:59

זה להתחיל לדבר עם גרף.
2:59 - 3:01

הדבר הראשון שאני רוצה לעשות הוא להתחיל את ההרצאה שלי עם גרף.
3:01 - 3:03

הגרף הזה נראה משעמם,
3:03 - 3:05

אבל הגרף הזה הוא הסיבה שאני מתרגש ומתעורר כל בוקר.
3:05 - 3:07

והגרף הזה אפילו לא אומר כלום; זה מידע מזוייף.
3:07 - 3:09

מה שמצאנו זה --
3:09 - 3:13

(צחוק)
3:13 - 3:16

אם הייתי מקבל את המידע הזה מללמוד אתכם פה בחדר, הייתי מאושר,
3:16 - 3:18

מפני שיש כאן מגמה ברורה,
3:18 - 3:20

וזה אומר שאני יכול לפרסם,
3:20 - 3:22

שזה כל מה שמשנה באמת.
3:22 - 3:24

העובדה שיש פה נקודה אדומה מוזרה מעל העקומה,
3:24 - 3:26

יש מישהו מוזר פה בחדר --
3:26 - 3:29

אני יודע מי אתה, ראיתי אותך קודם --
3:29 - 3:31

זה לא בעיה.
3:31 - 3:33

זו לא בעיה, כמו שרובכם יודעים,
3:33 - 3:35

מפני שאני יכול למחוק את הנקודה הזו.
3:35 - 3:37

אני יכול למחוק את הנקודה הזאת מפני שזו בברור שגיאת מדידה.
3:37 - 3:39

ואנחנו יודעים שזו שגיאת מדידה
3:39 - 3:42

מפני שהיא מקלקלת את הנתונים.
3:42 - 3:44

אז אחד הדברים הראשונים שאנחנו מלמדים אנשים
3:44 - 3:47

בקורסים לכלכלה וסטטיסטיקה ועסקים ופסיכולוגיה
3:47 - 3:50

זה איך, בדרך סטטיסטית נכונה, אנחנו נפתרים מהמוזרים.
3:50 - 3:52

איך אנחנו נפתרים מהקצוות
3:52 - 3:54

כך שנוכל למצוא את הקו שהכי מתאים?
3:54 - 3:56

שזה פנטסטי אם אני מנסה למצוא
3:56 - 3:59

כמה אדוויל האדם הממוצע צריך לקחת -- שניים.
3:59 - 4:01

אבל אם אני מתעניין בפוטנציאל, אם אני מתעניין בפוטנציאל שלכם,
4:01 - 4:03

או באושר או ביעילות
4:03 - 4:05

או אנרגיה או יצירתיות,
4:05 - 4:07

מה שאנחנו עושים הוא ליצור את כת הממוצעים עם המדע.
4:07 - 4:09

אם הייתי שואל שאלה כמו
4:09 - 4:11

"כמה מהר ילד יכול ללמוד לקרוא בכיתה?"
4:11 - 4:13

מדענים משנים את התשובה ל "כמה מהר ילד ממוצע
4:13 - 4:15

לומד לקרוא בכיתה ההיא?"
4:15 - 4:17

ואז אנחנו מתאימים את הכיתה ישר לממוצע.
4:17 - 4:19

עכשיו אם אתם יורדים מתחת לממוצע בעקומה,
4:19 - 4:21

הפסיכולוגים מתרגשים,
4:21 - 4:24

מפני שזה אומר שאתה מדוכא או שיש לך הפרעה,
4:24 - 4:26

או בתקוה שניהם.
4:26 - 4:28

אנחנו מקוים לשניהם מפני שהמודל העיסקי שלנו הוא,
4:28 - 4:30

אם אתה בא לפגישת טיפול עם בעיה אחת,
4:30 - 4:32

אנחנו רוצים לוודא שאתה עוזב בידיעה שיש לך 10,
4:32 - 4:34

כך שתמשיך לחזור שוב ושוב.
4:34 - 4:36

נחזור לילדות שלך במקרה הצורך,
4:36 - 4:38

אבל לבסוף מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להפוך אותך לנורמלי שוב.
4:38 - 4:40

אבל נורמלי זה בסך הכל ממוצע.
4:40 - 4:42

ומה שאני מציע ומה שפסיכולוגיה חיובית מציעה
4:42 - 4:44

זה שאם נלמד רק את מה שממוצע,
4:44 - 4:46

נישאר רק ממוצעים.
4:46 - 4:48

אז במקום למחוק את הקיצונים החיוביים,
4:48 - 4:50

מה שאני עושה בכוונה הוא להגיע לאוכלוסיה כמו זו
4:50 - 4:52

ואומר, למה?
4:52 - 4:54

למה כה רבים מכם כל כך גבוהים מעל העקומה
4:54 - 4:56

במונחים של יכולת שכלית, יכולת אתלטית, יכולת מוזיקלית,
4:56 - 4:58

יצירתיות, רמות אנרגיה,
4:58 - 5:00

הגמישות שלכם מול אתגר, חוש ההומור שלכם?
5:00 - 5:03

מה שלא יהיה, במקום לבטל אתכם, מה שאני רוצה לעשות זה ללמוד אתכם.
5:03 - 5:05

מפני שאולי נוכל ללקט ידע --
5:05 - 5:07

לא רק איך להזיז אנשים למעלה אל הממוצע,
5:07 - 5:10

אלא איך אנחנו יכולים להעלות את כל הממוצע
5:10 - 5:12

בחברות שלנו ובבתי הספר שלנו מסביב לעולם.
5:12 - 5:14

הסיבה שהגרף הזה חשוב לי
5:14 - 5:16

היא, כשאני מביט בחדשות, זה נראה כאילו רוב המידע
5:16 - 5:18

הוא לא חיובי, למעשה הוא שלילי.
5:18 - 5:21

רובו על רצח, שחיתות, מחלות, אסונות טבע.
5:21 - 5:23

ומהר מאוד, המוח שלי מתחיל לחשוב
5:23 - 5:25

שזה היחס המדוייק של שלילי לחיובי בעולם.
5:25 - 5:27

מה שזה עושה זה ליצור משהו
5:27 - 5:29

שנקרא סינדרום בתי הספר לרפואה --
5:29 - 5:31

בו, אם אתם מכירים אנשים שהיו בבתי ספר לרפואה,
5:31 - 5:33

במהלך השנה הראשונה להכשרה הרפואית,
5:33 - 5:35

כשאתם קוראים את כל הסימפטומים והמחלות שיכולות לקרות,
5:35 - 5:37

פתאום אתם מבינים שיש לכם את כולן.
5:37 - 5:40

יש לי גיס בשם בובו - שזה סיפור אחר לחלוטין.
5:40 - 5:43

בובו התחתן עם איימי חדת הקרן.
5:43 - 5:46

בובו התקשר אלי בטלפון
5:46 - 5:49

מבית הספר לרפואה של ייל,
5:49 - 5:51

ובובו אמר, "שון, יש לי צרעת."
5:51 - 5:53

(צחוק)
5:53 - 5:55

שאפילו בייל, זה מאוד נדיר.
5:55 - 5:58

אבל לא היה לי מושג איך לנחם את בובו המסכן
5:58 - 6:00

מפני שהוא בדיוק עבר שבוע שלם של מנופוז (הפסקת המחזור).
6:00 - 6:02

(צחוק)
6:02 - 6:05

אז מה שאנחנו מוצאים זה שזה לא בהכרח המציאות שמעצבת אותנו,
6:05 - 6:08

אלה העדשה שמעצבת את העולם דרכה המוח שלכם רואה את העולם.
6:08 - 6:11

ואם נוכל לשנות את העדשה הזו, לא רק שנוכל לשנות את האושר שלכם,
6:11 - 6:14

נוכל לשנות כל תוצאה חינוכית ועסקית באותו הזמן.
6:14 - 6:16

כשניסיתי להתקבל להרווארד, ניגשתי כאתגר.
6:16 - 6:19

לא ציפיתי להתקבל, ולמשפחה שלי לא היה כסף ללימודים.
6:19 - 6:21

כשקיבלתי מלגה צבאית שבועיים מאוחר יותר, הם הרשו לי ללכת.
6:21 - 6:24

פתאום, משהו שאפילו לא היה אפשרי הפך למציאות.
6:24 - 6:27

כשהלכתי לשם, הנחתי שגם כל האחרים יראו את זה כזכות,
6:27 - 6:29

שהם יהיו נלהבים להיות שם.
6:29 - 6:31

אפילו אם אתם בכיתה מלאה סטודנטים שחכמים מכם,
6:31 - 6:33

תהיו שמחים רק להיות בכיתה ההיא, שזה מה שאני הרגשתי.
6:33 - 6:35

אבל מה שגיליתי שם
6:35 - 6:37

היה, שבעוד שחלק מהאנשים הרגישו כך,
6:37 - 6:39

כשסיימתי לאחר ארבע שנים
6:39 - 6:41

ואז ביליתי את שמונה השנים הבאות במגורים במעונות עם הסטודנטים --
6:41 - 6:44

הרווארד ביקשו ממני; לא הייתי הבחור ההוא.
6:44 - 6:48

(צחוק)
6:48 - 6:51

הייתי יועץ סטודנטים בהרווארד במשך ארבע השנים הקשות.
6:51 - 6:53

ומה שגיליתי במחקר שלי ובהוראה שלי
6:53 - 6:55

זה שהסטודנטים האלה, לא משנה כמה שמחים הם היו
6:55 - 6:58

עם ההצלחה המקורית שלהם של להתקבל לבית הספר,
6:58 - 7:01

שבועיים מאוחר יותר מוחותיהם היו מרוכזים, לא על הזכות של להיות פה,
7:01 - 7:03

לא על הפילוסופיה או הפיסיקה.
7:03 - 7:05

המוחות שלהם היו מרוכזים בתחרות, העומס,
7:05 - 7:07

האתגרים, המתח, התלונות.
7:07 - 7:09

כשנכנסתי לשם לראשונה, נכנסתי לאולם האוכל של תלמידי השנה הראשונה,
7:09 - 7:12

שם חברי מוויקו טקסס, שם גדלתי --
7:12 - 7:14

אני יודע שחלקכם שמעתם על המקום הזה.
7:14 - 7:16

כשהם היו מגיעים לבקר אותי, הם היו מסתכלים מסביב,
7:16 - 7:18

ואומרים, "אולם האוכל לתלמידי שנה ראשונה הזה נראה כמו משהו
7:18 - 7:20

מהוגוורטס מהסרט הארי פוטר, שזה נכון.
7:20 - 7:22

זה הוגורטס מהסרט הארי פוטר וזה הארוורד.
7:22 - 7:24

וכשהם ראו את זה,
7:24 - 7:26

הם אמרו, "שון, למה אתה מבזבז את הזמן בלימוד האושר בהרווארד?
7:26 - 7:28

ברצינות, מה יכול להיות לסטודנט בהרווארד
7:28 - 7:30

להיות עצוב בגללו?"
7:30 - 7:32

עמוק בתוך השאלה
7:32 - 7:34

נמצא המפתח להבנה של מדע האושר.
7:34 - 7:36

מפני שמה שהשאלה מניחה
7:36 - 7:39

זה שהעולם החיצוני שלנו מנבא את רמת האושר שלנו,
7:39 - 7:41

כשבעצם, אם אני יודע הכל על העולם החיצוני שלך,
7:41 - 7:44

אני יכול לחזות רק 10 אחוז מהאושר המתמשך שלכם.
7:44 - 7:46

90 אחוז מהאושר לטווח ארוך שלכם
7:46 - 7:48

נקבע לא על ידי העולם החיצוני,
7:48 - 7:50

אלא על ידי הדרך בה המוח שלכם מנתח את העולם.
7:50 - 7:52

ואם נשנה את זה,
7:52 - 7:54

אם נשנה את הנוסחה לאושר והצלחה,
7:54 - 7:56

מה שנוכל לעשות זה לשנות את הדרך
7:56 - 7:58

בה נוכל להשפיע על המציאות.
7:58 - 8:00

מה שמצאנו זה שרק 25 אחוז מההצלחה בעבודה
8:00 - 8:02

מנובאת על ידי הIQ
8:02 - 8:04

75 אחוז מההצלחה בעבודה
8:04 - 8:07

מנובאים על ידי רמות האופטימיות שלכם, התמיכה החברתית
8:07 - 8:10

והיכולת שלכם לראות לחץ כאתגר במקום כסיכון.
8:10 - 8:13

דיברתי עם פנימיה בניו אינגלנד, כנראה הפנימיה הכי יוקרתית,
8:13 - 8:15

והם אמרו, "אנחנו כבר יודעים את זה.
8:15 - 8:18

אז כל שנה, במקום רק ללמד את התלמידים, יש לנו גם שבוע בריאות נפשית.
8:18 - 8:21

ואנחנו כל כך מתלהבים. ביום שני בערב יש לנו את המומחה המוביל בעולם
8:21 - 8:23

שבא לדבר על דיכאות בגיל ההתבגרות.
8:23 - 8:25

ביום שלישי זה ערב אלימות והטרדה.
8:25 - 8:27

יום רביעי זה ערב הפרעות אכילה.
8:27 - 8:29

יום חמישי הוא יום הסתה לשימוש בסמים.
8:29 - 8:32

ויום שישי אנחנו מנסים להחליט בין סקס בסיכון לאושר."
8:32 - 8:35

(צחוק)
8:35 - 8:37

אני אמרתי, "כך נראה יום שישי לרוב האנשים."
8:37 - 8:40

(צחוק)
8:40 - 8:43

(מחיאות כפיים)
8:43 - 8:45

שאני שמח שאהבתם, אבל הם ממש לא אהבו את זה.
8:45 - 8:47

שקט בקו הטלפון.
8:47 - 8:49

ולתוך הדממה, אמרתי, "הייתי שמח להרצות בבית הספר,
8:49 - 8:52

אבל רק שתדעו, זה לא שבוע בריאות נפשית, זה שבוע מחלה נפשית.
8:52 - 8:54

מה שעשיתם הוא שהראתם את כל הדברים הרעים שיכולים לקרות,
8:54 - 8:56

אבל לא דיברתם על החיובי."
8:56 - 8:58

חוסר מחלה זה לא בריאות.
8:58 - 9:00

הנה איך להיות בריאים:
9:00 - 9:03

אנחנו צריכים להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה.
9:03 - 9:05

בשלוש השנים האחרונות, נסעתי ל 45 מדינות שונות,
9:05 - 9:07

עבדתי עם בתי ספר וחברות
9:07 - 9:09

באמצע המשבר הכלכלי.
9:09 - 9:11

ומה שגיליתי זה שרוב החברות ובתי הספר
9:11 - 9:13

עוקבות אחרי אותה נוסחה להצלחה, שהיא:
9:13 - 9:15

אם אני אעבוד קשה יותר, אני אהיה יותר מוצלח.
9:15 - 9:18

ואם אני יותר מוצלח, אני אהיה מאושר יותר.
9:18 - 9:20

זה תומך ברוב צורות ההורות שלנו, צורות הניהול שלנו,
9:20 - 9:22

הדרך בה אנחנו מדרבנים את ההתנהגות שלנו.
9:22 - 9:25

והבעיה היא שזו טעות מדעית והפוך משתי סיבות.
9:25 - 9:28

ראשית, כל פעם שהמוח שלנו חווה הצלחה,
9:28 - 9:30

אתם פשוט משנים את היחוס לאיך הצלחה נראית.
9:30 - 9:32

קיבלתם ציונים טובים, עכשיו אתם צריכים לקבל ציונים טובים יותר,
9:32 - 9:34

התקבלתם לבית ספר טוב ואחרי שנכנסתם לבית הספר הטוב יותר,
9:34 - 9:36

התקבלתם לעבודה טובה, עכשיו אתם צריכים למצוא עבודה טובה יותר,
9:36 - 9:38

הגעתם ליעד המכירות שלכם, נשנה את יעד המכירות שלכם.
9:38 - 9:41

ואם אושר הוא בצד השני של הצלחה, המוח שלכם לעולם לא מגיע לשם.
9:41 - 9:43

מה שעשינו זה לדחוף את האושר
9:43 - 9:46

מעבר לאופק הקוגניטיבי כחברה.
9:46 - 9:48

וזה בגלל שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות מוצלחים,
9:48 - 9:50

ואז נהיה מאושרים.
9:50 - 9:52

אבל הבעיה האמיתית היא שהמוחות שלנו עובדים בכיוון ההפוך.
9:52 - 9:55

אם תוכלו להעלות את רמת החיוביות של מישהו בהווה,
9:55 - 9:58

אז המוח חווה מה שאנחנו עכשיו קוראים לו יתרון אושר,
9:58 - 10:00

שזה המוח שלכם במצב חיובי
10:00 - 10:02

מבצע הרבה יותר טוב
10:02 - 10:04

מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ.
10:04 - 10:07

האינטליגנציה שלכם עולה, היצירתיות שלכם עולה, רמות האנרגיה שלכם עולות.
10:07 - 10:09

למעשה, מה שמצאנו
10:09 - 10:11

שכל תוצאה עסקית משתפרת.
10:11 - 10:13

המוח שלכם בחיובי יצרני יותר ב31 אחוז
10:13 - 10:16

מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ.
10:16 - 10:18

אתם טובים ב37 אחוז יותר במכירות.
10:18 - 10:20

רופאים ב 19 אחוז יותר מהירים, ומדוייקים
10:20 - 10:22

בהגעה לאבחון נכון
10:22 - 10:24

עם מוח חיובי במקום שלילי, ניטראלי או לחוץ.
10:24 - 10:26

מה שאומר שאנחנו יכולים להפוך את הנוסחה.
10:26 - 10:29

אם נוכל למצוא דרך לההפך לחיוביים בהווה,
10:29 - 10:31

אז המוח שלנו יעבוד אפילו יותר טוב
10:31 - 10:34

כי נוכל לעבוד קשה יותר, מהר יותר ובצורה חכמה יותר.
10:34 - 10:37

מה שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות הוא להפוך את הנוסחה
10:37 - 10:39

כך שנוכל להתחיל לראות מה המוחות שלנו בעצם מסוגלים לעשות.
10:39 - 10:41

מפני שלדופמין, שמציף את המערכת שלכם כשאתם חיוביים,
10:41 - 10:43

יש שתי מטרות.
10:43 - 10:45

הוא לא רק עושה אתכם שמחים יותר,
10:45 - 10:47

הוא מדליק את כל מרכזי הלמידה המוח שלכם
10:47 - 10:50

ומאפשר לכם להתאים לעולם בדרך אחרת.
10:50 - 10:52

מצאנו שיש דרכים שאפשר לאמן את המוח
10:52 - 10:54

להיות מסוגל להיות חיובי.
10:54 - 10:57

בתוך שתי דקות בלבד במשך 21 ימים רצופים,
10:57 - 10:59

אנחנו יכולים לחווט מחדש את המוחות שלכם,
10:59 - 11:01

ולאפשר לו למעשה לעבוד
11:01 - 11:03

בצורה אופטימית יותר ומוצלחת יותר.
11:03 - 11:05

עשינו את הדברים האלה במחקר עכשיו
11:05 - 11:07

בכל חברה שעבדנו איתה,
11:07 - 11:09

גרמנו להם לרשום שלושה דברים חדשים שהם מודים עליהם
11:09 - 11:11

במשך 21 ימים ברציפות.
11:11 - 11:13

ובסוף התהליך,
11:13 - 11:15

המוח שלהם מתחיל לשמור על התבנית
11:15 - 11:18

של לסרוק את העולם, לא לדברים הרעים, אלא לדברים החיוביים קודם.
11:18 - 11:20

כתיבה על חוויה אחת טובה שעברתם ב24 השעות האחרונות
11:20 - 11:22

מאפשרת למוח לחיות אותה מחדש.
11:22 - 11:25

פעילות גופנית מלמדת את המוח שלכם שההתנהגות שלכם משנה.
11:25 - 11:27

אנחנו מצאנו שמדיטציה מאפשרת למוח שלכם
11:27 - 11:30

להתגבר על הפרעת הקשב התרבותית שיצרנו
11:30 - 11:32

על ידי הניסיון לעשות משימות רבות באותו הזמן
11:32 - 11:35

ומאפשרת למוח שלנו להתמקד במשימה שלפנינו.
11:35 - 11:37

ולבסוף, מעשים אקראיים של טוב הם מעשים מודעים של טוב.
11:37 - 11:39

אנחנו גורמים לאנשים, כשהם פותחים את תיבת המייל שלהם,
11:39 - 11:41

לכתוב מייל חיובי אחד
11:41 - 11:43

לשבח או להודות למישהו ברשת התמיכה החברתית שלהם.
11:43 - 11:45

ועל ידי עשיית הפעולות האלו
11:45 - 11:47

ואימון המוח כמו שמאמנים את הגוף,
11:47 - 11:50

מה שמצאנו זה שאפשר להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה,
11:50 - 11:53

ועל ידי כך, לא רק ליצור אדוות של חיוביות,
11:53 - 11:55

אלא ליצור מהפכה אמיתית.
11:55 - 11:57

תודה רבה לכם.
11:57 - 12:00

(מחיאות כפיים)

Title:: שון אקור: הסוד השמח לעבודה טובה יותר
Speaker:: Shawn Achor
Description:: אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לעבוד כדי להיות שמחים, אבל האם זה יכול להיות הפוך? בשיחה המהירה ומבדרת הזו מ TEDxBloomington, הפסיכולוג שון אקור טוען שלמעשה אושר משרה יעילות.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 12:00

Ido Dekkers added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Revision 1

Ido Dekkers

שון אקור: הסוד השמח לעבודה טובה יותר

Revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)