1
00:00:00,000 --> 00:00:03,000
כשהייתי בן שבע ואחותי היתה רק בת חמש,

2
00:00:03,000 --> 00:00:06,000
שיחקנו על מיטת הקומותיים.

3
00:00:06,000 --> 00:00:08,000
היייתי מבוגר ממנה בשנתיים באותו הזמן --

4
00:00:08,000 --> 00:00:11,000
אני מתכוון, אני מבוגר ממנה בשנתיים עכשיו --

5
00:00:11,000 --> 00:00:14,000
אבל באותו הזמן זה אמר שהיא חייבת לעשות כל מה שאני רציתי שהיא תעשה,

6
00:00:14,000 --> 00:00:16,000
ורציתי לשחק במלחמה.

7
00:00:16,000 --> 00:00:18,000
אז היינו על המיטה העליונה.

8
00:00:18,000 --> 00:00:20,000
ובצד אחד של מיטת הקומותיים,

9
00:00:20,000 --> 00:00:22,000
שמתי את כל בובות החיילים שלי והנשק.

10
00:00:22,000 --> 00:00:25,000
ובצד השני היו כל הפונים הקטנים של אחותי

11
00:00:25,000 --> 00:00:27,000
מוכנים למתקפת רוכבים.

12
00:00:27,000 --> 00:00:29,000
יש דיווחים שונים למה שקרה באותו אחר צהריים,

13
00:00:29,000 --> 00:00:32,000
אבל מאחר ואחותי לא כאן איתנו היום,

14
00:00:32,000 --> 00:00:34,000
תנו לי לספר לכם את הסיפור האמיתי --

15
00:00:34,000 --> 00:00:36,000
(צחוק) --

16
00:00:36,000 --> 00:00:38,000
שהוא שאחותי היא קצת שלומיאלית.

17
00:00:38,000 --> 00:00:41,000
איכשהו, בלי שום עזרה או דחיפה מאחיה הגדול בכלל,

18
00:00:41,000 --> 00:00:43,000
פתאום איימי נעלמה מהמיטה העליונה

19
00:00:43,000 --> 00:00:45,000
ונחתה במין התרסקות על הרצפה.

20
00:00:45,000 --> 00:00:47,000
עכשיו אני הצצתי מעבר לצד המיטה בחרדה

21
00:00:47,000 --> 00:00:50,000
לראות מה קרה לאחותי הקטנה

22
00:00:50,000 --> 00:00:52,000
וראיתי שהיא נחתה בכאב על ידיה וברכיה

23
00:00:52,000 --> 00:00:54,000
על ארבע על הרצפה.

24
00:00:54,000 --> 00:00:56,000
הייתי חרד מפני שהורי הטילו עליי את האחריות

25
00:00:56,000 --> 00:00:58,000
לדאוג שאחותי ואני

26
00:00:58,000 --> 00:01:01,000
נשחק בבטחה ובשקט ככל האפשר.

27
00:01:01,000 --> 00:01:04,000
ובהתחשב בעובדה שבטעות שברתי את ידה של איימי

28
00:01:04,000 --> 00:01:06,000
רק שבוע לפני כן...

29
00:01:06,000 --> 00:01:10,000
(צחוק)

30
00:01:10,000 --> 00:01:12,000
... כשדחפתי אותה בגבורה

31
00:01:12,000 --> 00:01:15,000
מטווח כדור הצלף הדימיוני,

32
00:01:15,000 --> 00:01:17,000
(צחוק)

33
00:01:17,000 --> 00:01:19,000
שעדיין לא הודו לי על זה,

34
00:01:19,000 --> 00:01:21,000
ניסיתי ככל יכולתי --

35
00:01:21,000 --> 00:01:23,000
היא אפילו לא ראתה את זה מגיע --

36
00:01:23,000 --> 00:01:25,000
ניסיתי ככל יכולתי להתנהג הכי טוב שיכולתי.

37
00:01:25,000 --> 00:01:27,000
וראיתי את פניה של אחותי,

38
00:01:27,000 --> 00:01:29,000
את הצווחה הזו של כאב וסבל והפתעה

39
00:01:29,000 --> 00:01:31,000
מאיימת לבקוע מפיה ומאיימת להעיר

40
00:01:31,000 --> 00:01:34,000
את הורי משנת החורף הארוכה אליה נכנסו.

41
00:01:34,000 --> 00:01:36,000
אז עשיתי את הדבר היחידי

42
00:01:36,000 --> 00:01:39,000
שהמוח הקודח בן השבע שלי יכול לחשוב עליו כדי למנוע את הטרגדיה הזו.

43
00:01:39,000 --> 00:01:41,000
ואם יש לכם ילדים, ראיתם את זה מאות פעמים קודם.

44
00:01:41,000 --> 00:01:43,000
אמרתי, "איימי, איימי, חכי. אל תבכי. אל תבכי.

45
00:01:43,000 --> 00:01:45,000
ראית איך נחתת?

46
00:01:45,000 --> 00:01:48,000
אף אדם לא יכול לנחות על ארבע רגליים ככה.

47
00:01:48,000 --> 00:01:51,000
איימי, אני חושב שזה אומר שאת חד קרן."

48
00:01:51,000 --> 00:01:54,000
(צחוק)

49
00:01:54,000 --> 00:01:57,000
עכשיו זה היה לרמות, מפני שלא היה דבר שאחותי רצתה יותר בעולם מאשר

50
00:01:57,000 --> 00:01:59,000
לא להיות איימי בת החמש הכואבת,

51
00:01:59,000 --> 00:02:01,000
אלא איימי חד הקרן המיוחדת.

52
00:02:01,000 --> 00:02:04,000
כמובן, זו היתה אופציה שלא היתה פתוחה למוח שלה בשום נקודה בעבר.

53
00:02:04,000 --> 00:02:07,000
ויכולתם לראות את הקונפליקט מולו ניצבה אחותי המסכנה שעברה מניפולציה,

54
00:02:07,000 --> 00:02:09,000
כשהמוח הקטן שלה ניסה להקצות משאבים

55
00:02:09,000 --> 00:02:11,000
להרגשת הכאב והסבל וההפתעה

56
00:02:11,000 --> 00:02:13,000
שהיא כרגע חוותה,

57
00:02:13,000 --> 00:02:15,000
או לחשוב על הזהות החדשה שלה כחד קרן.

58
00:02:15,000 --> 00:02:17,000
והשני ניצח.

59
00:02:17,000 --> 00:02:19,000
במקום לבכות, במקום להפסיק את המשחק שלנו,

60
00:02:19,000 --> 00:02:21,000
במקום להעיר את הורי,

61
00:02:21,000 --> 00:02:23,000
עם כל ההשלכות השליליות שהיו מובטחות לי,

62
00:02:23,000 --> 00:02:25,000
במקום זה חיוך התפשט עם פניה

63
00:02:25,000 --> 00:02:28,000
והיא עלתה מיד למיטה העליונה עם כל החן של חד קרן תינוק...

64
00:02:28,000 --> 00:02:30,000
(צחוק)

65
00:02:30,000 --> 00:02:32,000
... עם רגל אחת שבורה.

66
00:02:32,000 --> 00:02:34,000
מה שגילינו

67
00:02:34,000 --> 00:02:36,000
בגיל הצעיר הזה של חמש ושבע --

68
00:02:36,000 --> 00:02:38,000
לא היה לנו מושג בגיל הזה --

69
00:02:38,000 --> 00:02:41,000
היה משהו שנמצא בחזית המהפכה המדעית

70
00:02:41,000 --> 00:02:44,000
וקרה שני עשורים מאוחר יותר בדרך בה אנחנו מביטים במוח האנושי.

71
00:02:44,000 --> 00:02:47,000
מה שנתקלנו בו זה דבר שנקרא פסיכולוגיה חיובית,

72
00:02:47,000 --> 00:02:49,000
וזו הסיבה שאני פה היום

73
00:02:49,000 --> 00:02:51,000
והסיבה שאני מתעורר כל בוקר.

74
00:02:51,000 --> 00:02:53,000
כשהתחלתי לדבר על המחקר הזה

75
00:02:53,000 --> 00:02:55,000
מחוץ לאקדמיה, עם חברות ובתי ספר,

76
00:02:55,000 --> 00:02:57,000
הדבר הראשון שהם אמרו שהם לעולם לא עשו

77
00:02:57,000 --> 00:02:59,000
זה להתחיל לדבר עם גרף.

78
00:02:59,000 --> 00:03:01,000
הדבר הראשון שאני רוצה לעשות הוא להתחיל את ההרצאה שלי עם גרף.

79
00:03:01,000 --> 00:03:03,000
הגרף הזה נראה משעמם,

80
00:03:03,000 --> 00:03:05,000
אבל הגרף הזה הוא הסיבה שאני מתרגש ומתעורר כל בוקר.

81
00:03:05,000 --> 00:03:07,000
והגרף הזה אפילו לא אומר כלום; זה מידע מזוייף.

82
00:03:07,000 --> 00:03:09,000
מה שמצאנו זה --

83
00:03:09,000 --> 00:03:13,000
(צחוק)

84
00:03:13,000 --> 00:03:16,000
אם הייתי מקבל את המידע הזה מללמוד אתכם פה בחדר, הייתי מאושר,

85
00:03:16,000 --> 00:03:18,000
מפני שיש כאן מגמה ברורה,

86
00:03:18,000 --> 00:03:20,000
וזה אומר שאני יכול לפרסם,

87
00:03:20,000 --> 00:03:22,000
שזה כל מה שמשנה באמת.

88
00:03:22,000 --> 00:03:24,000
העובדה שיש פה נקודה אדומה מוזרה מעל העקומה,

89
00:03:24,000 --> 00:03:26,000
יש מישהו מוזר פה בחדר --

90
00:03:26,000 --> 00:03:29,000
אני יודע מי אתה, ראיתי אותך קודם --

91
00:03:29,000 --> 00:03:31,000
זה לא בעיה.

92
00:03:31,000 --> 00:03:33,000
זו לא בעיה, כמו שרובכם יודעים,

93
00:03:33,000 --> 00:03:35,000
מפני שאני יכול למחוק את הנקודה הזו.

94
00:03:35,000 --> 00:03:37,000
אני יכול למחוק את הנקודה הזאת מפני שזו בברור שגיאת מדידה.

95
00:03:37,000 --> 00:03:39,000
ואנחנו יודעים שזו שגיאת מדידה

96
00:03:39,000 --> 00:03:42,000
מפני שהיא מקלקלת את הנתונים.

97
00:03:42,000 --> 00:03:44,000
אז אחד הדברים הראשונים שאנחנו מלמדים אנשים

98
00:03:44,000 --> 00:03:47,000
בקורסים לכלכלה וסטטיסטיקה ועסקים ופסיכולוגיה

99
00:03:47,000 --> 00:03:50,000
זה איך, בדרך סטטיסטית נכונה, אנחנו נפתרים מהמוזרים.

100
00:03:50,000 --> 00:03:52,000
איך אנחנו נפתרים מהקצוות

101
00:03:52,000 --> 00:03:54,000
כך שנוכל למצוא את הקו שהכי מתאים?

102
00:03:54,000 --> 00:03:56,000
שזה פנטסטי אם אני מנסה למצוא

103
00:03:56,000 --> 00:03:59,000
כמה אדוויל האדם הממוצע צריך לקחת -- שניים.

104
00:03:59,000 --> 00:04:01,000
אבל אם אני מתעניין בפוטנציאל, אם אני מתעניין בפוטנציאל שלכם,

105
00:04:01,000 --> 00:04:03,000
או באושר או ביעילות

106
00:04:03,000 --> 00:04:05,000
או אנרגיה או יצירתיות,

107
00:04:05,000 --> 00:04:07,000
מה שאנחנו עושים הוא ליצור את כת הממוצעים עם המדע.

108
00:04:07,000 --> 00:04:09,000
אם הייתי שואל שאלה כמו

109
00:04:09,000 --> 00:04:11,000
"כמה מהר ילד יכול ללמוד לקרוא בכיתה?"

110
00:04:11,000 --> 00:04:13,000
מדענים משנים את התשובה ל "כמה מהר ילד ממוצע

111
00:04:13,000 --> 00:04:15,000
לומד לקרוא בכיתה ההיא?"

112
00:04:15,000 --> 00:04:17,000
ואז אנחנו מתאימים את הכיתה ישר לממוצע.

113
00:04:17,000 --> 00:04:19,000
עכשיו אם אתם יורדים מתחת לממוצע בעקומה,

114
00:04:19,000 --> 00:04:21,000
הפסיכולוגים מתרגשים,

115
00:04:21,000 --> 00:04:24,000
מפני שזה אומר שאתה מדוכא או שיש לך הפרעה,

116
00:04:24,000 --> 00:04:26,000
או בתקוה שניהם.

117
00:04:26,000 --> 00:04:28,000
אנחנו מקוים לשניהם מפני שהמודל העיסקי שלנו הוא,

118
00:04:28,000 --> 00:04:30,000
אם אתה בא לפגישת טיפול עם בעיה אחת,

119
00:04:30,000 --> 00:04:32,000
אנחנו רוצים לוודא שאתה עוזב בידיעה שיש לך 10,

120
00:04:32,000 --> 00:04:34,000
כך שתמשיך לחזור שוב ושוב.

121
00:04:34,000 --> 00:04:36,000
נחזור לילדות שלך במקרה הצורך,

122
00:04:36,000 --> 00:04:38,000
אבל לבסוף מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להפוך אותך לנורמלי שוב.

123
00:04:38,000 --> 00:04:40,000
אבל נורמלי זה בסך הכל ממוצע.

124
00:04:40,000 --> 00:04:42,000
ומה שאני מציע ומה שפסיכולוגיה חיובית מציעה

125
00:04:42,000 --> 00:04:44,000
זה שאם נלמד רק את מה שממוצע,

126
00:04:44,000 --> 00:04:46,000
נישאר רק ממוצעים.

127
00:04:46,000 --> 00:04:48,000
אז במקום למחוק את הקיצונים החיוביים,

128
00:04:48,000 --> 00:04:50,000
מה שאני עושה בכוונה הוא להגיע לאוכלוסיה כמו זו

129
00:04:50,000 --> 00:04:52,000
ואומר, למה?

130
00:04:52,000 --> 00:04:54,000
למה כה רבים מכם כל כך גבוהים מעל העקומה

131
00:04:54,000 --> 00:04:56,000
במונחים של יכולת שכלית, יכולת אתלטית, יכולת מוזיקלית,

132
00:04:56,000 --> 00:04:58,000
יצירתיות, רמות אנרגיה,

133
00:04:58,000 --> 00:05:00,000
הגמישות שלכם מול אתגר, חוש ההומור שלכם?

134
00:05:00,000 --> 00:05:03,000
מה שלא יהיה, במקום לבטל אתכם, מה שאני רוצה לעשות זה ללמוד אתכם.

135
00:05:03,000 --> 00:05:05,000
מפני שאולי נוכל ללקט ידע --

136
00:05:05,000 --> 00:05:07,000
לא רק איך להזיז אנשים למעלה אל הממוצע,

137
00:05:07,000 --> 00:05:10,000
אלא איך אנחנו יכולים להעלות את כל הממוצע

138
00:05:10,000 --> 00:05:12,000
בחברות שלנו ובבתי הספר שלנו מסביב לעולם.

139
00:05:12,000 --> 00:05:14,000
הסיבה שהגרף הזה חשוב לי

140
00:05:14,000 --> 00:05:16,000
היא, כשאני מביט בחדשות, זה נראה כאילו רוב המידע

141
00:05:16,000 --> 00:05:18,000
הוא לא חיובי, למעשה הוא שלילי.

142
00:05:18,000 --> 00:05:21,000
רובו על רצח, שחיתות, מחלות, אסונות טבע.

143
00:05:21,000 --> 00:05:23,000
ומהר מאוד, המוח שלי מתחיל לחשוב

144
00:05:23,000 --> 00:05:25,000
שזה היחס המדוייק של שלילי לחיובי בעולם.

145
00:05:25,000 --> 00:05:27,000
מה שזה עושה זה ליצור משהו

146
00:05:27,000 --> 00:05:29,000
שנקרא סינדרום בתי הספר לרפואה --

147
00:05:29,000 --> 00:05:31,000
בו, אם אתם מכירים אנשים שהיו בבתי ספר לרפואה,

148
00:05:31,000 --> 00:05:33,000
במהלך השנה הראשונה להכשרה הרפואית,

149
00:05:33,000 --> 00:05:35,000
כשאתם קוראים את כל הסימפטומים והמחלות שיכולות לקרות,

150
00:05:35,000 --> 00:05:37,000
פתאום אתם מבינים שיש לכם את כולן.

151
00:05:37,000 --> 00:05:40,000
יש לי גיס בשם בובו - שזה סיפור אחר לחלוטין.

152
00:05:40,000 --> 00:05:43,000
בובו התחתן עם איימי חדת הקרן.

153
00:05:43,000 --> 00:05:46,000
בובו התקשר אלי בטלפון

154
00:05:46,000 --> 00:05:49,000
מבית הספר לרפואה של ייל,

155
00:05:49,000 --> 00:05:51,000
ובובו אמר, "שון, יש לי צרעת."

156
00:05:51,000 --> 00:05:53,000
(צחוק)

157
00:05:53,000 --> 00:05:55,000
שאפילו בייל, זה מאוד נדיר.

158
00:05:55,000 --> 00:05:58,000
אבל לא היה לי מושג איך לנחם את בובו המסכן

159
00:05:58,000 --> 00:06:00,000
מפני שהוא בדיוק עבר שבוע שלם של מנופוז (הפסקת המחזור).

160
00:06:00,000 --> 00:06:02,000
(צחוק)

161
00:06:02,000 --> 00:06:05,000
אז מה שאנחנו מוצאים זה שזה לא בהכרח המציאות שמעצבת אותנו,

162
00:06:05,000 --> 00:06:08,000
אלה העדשה שמעצבת את העולם דרכה המוח שלכם רואה את העולם.

163
00:06:08,000 --> 00:06:11,000
ואם נוכל לשנות את העדשה הזו, לא רק שנוכל לשנות את האושר שלכם,

164
00:06:11,000 --> 00:06:14,000
נוכל לשנות כל תוצאה חינוכית ועסקית באותו הזמן.

165
00:06:14,000 --> 00:06:16,000
כשניסיתי להתקבל להרווארד, ניגשתי כאתגר.

166
00:06:16,000 --> 00:06:19,000
לא ציפיתי להתקבל, ולמשפחה שלי לא היה כסף ללימודים.

167
00:06:19,000 --> 00:06:21,000
כשקיבלתי מלגה צבאית שבועיים מאוחר יותר, הם הרשו לי ללכת.

168
00:06:21,000 --> 00:06:24,000
פתאום, משהו שאפילו לא היה אפשרי הפך למציאות.

169
00:06:24,000 --> 00:06:27,000
כשהלכתי לשם, הנחתי שגם כל האחרים יראו את זה כזכות,

170
00:06:27,000 --> 00:06:29,000
שהם יהיו נלהבים להיות שם.

171
00:06:29,000 --> 00:06:31,000
אפילו אם אתם בכיתה מלאה סטודנטים שחכמים מכם,

172
00:06:31,000 --> 00:06:33,000
תהיו שמחים רק להיות בכיתה ההיא, שזה מה שאני הרגשתי.

173
00:06:33,000 --> 00:06:35,000
אבל מה שגיליתי שם

174
00:06:35,000 --> 00:06:37,000
היה, שבעוד שחלק מהאנשים הרגישו כך,

175
00:06:37,000 --> 00:06:39,000
כשסיימתי לאחר ארבע שנים

176
00:06:39,000 --> 00:06:41,000
ואז ביליתי את שמונה השנים הבאות במגורים במעונות עם הסטודנטים --

177
00:06:41,000 --> 00:06:44,000
הרווארד ביקשו ממני; לא הייתי הבחור ההוא.

178
00:06:44,000 --> 00:06:48,000
(צחוק)

179
00:06:48,000 --> 00:06:51,000
הייתי יועץ סטודנטים בהרווארד במשך ארבע השנים הקשות.

180
00:06:51,000 --> 00:06:53,000
ומה שגיליתי במחקר שלי ובהוראה שלי

181
00:06:53,000 --> 00:06:55,000
זה שהסטודנטים האלה, לא משנה כמה שמחים הם היו

182
00:06:55,000 --> 00:06:58,000
עם ההצלחה המקורית שלהם של להתקבל לבית הספר,

183
00:06:58,000 --> 00:07:01,000
שבועיים מאוחר יותר מוחותיהם היו מרוכזים, לא על הזכות של להיות פה,

184
00:07:01,000 --> 00:07:03,000
לא על הפילוסופיה או הפיסיקה.

185
00:07:03,000 --> 00:07:05,000
המוחות שלהם היו מרוכזים בתחרות, העומס,

186
00:07:05,000 --> 00:07:07,000
האתגרים, המתח, התלונות.

187
00:07:07,000 --> 00:07:09,000
כשנכנסתי לשם לראשונה, נכנסתי לאולם האוכל של תלמידי השנה הראשונה,

188
00:07:09,000 --> 00:07:12,000
שם חברי מוויקו טקסס, שם גדלתי --

189
00:07:12,000 --> 00:07:14,000
אני יודע שחלקכם שמעתם על המקום הזה.

190
00:07:14,000 --> 00:07:16,000
כשהם היו מגיעים לבקר אותי, הם היו מסתכלים מסביב,

191
00:07:16,000 --> 00:07:18,000
ואומרים, "אולם האוכל לתלמידי שנה ראשונה הזה נראה כמו משהו

192
00:07:18,000 --> 00:07:20,000
מהוגוורטס מהסרט הארי פוטר, שזה נכון.

193
00:07:20,000 --> 00:07:22,000
זה הוגורטס מהסרט הארי פוטר וזה הארוורד.

194
00:07:22,000 --> 00:07:24,000
וכשהם ראו את זה,

195
00:07:24,000 --> 00:07:26,000
הם אמרו, "שון, למה אתה מבזבז את הזמן בלימוד האושר בהרווארד?

196
00:07:26,000 --> 00:07:28,000
ברצינות, מה יכול להיות לסטודנט בהרווארד

197
00:07:28,000 --> 00:07:30,000
להיות עצוב בגללו?"

198
00:07:30,000 --> 00:07:32,000
עמוק בתוך השאלה

199
00:07:32,000 --> 00:07:34,000
נמצא המפתח להבנה של מדע האושר.

200
00:07:34,000 --> 00:07:36,000
מפני שמה שהשאלה מניחה

201
00:07:36,000 --> 00:07:39,000
זה שהעולם החיצוני שלנו מנבא את רמת האושר שלנו,

202
00:07:39,000 --> 00:07:41,000
כשבעצם, אם אני יודע הכל על העולם החיצוני שלך,

203
00:07:41,000 --> 00:07:44,000
אני יכול לחזות רק 10 אחוז מהאושר המתמשך שלכם.

204
00:07:44,000 --> 00:07:46,000
90 אחוז מהאושר לטווח ארוך שלכם

205
00:07:46,000 --> 00:07:48,000
נקבע לא על ידי העולם החיצוני,

206
00:07:48,000 --> 00:07:50,000
אלא על ידי הדרך בה המוח שלכם מנתח את העולם.

207
00:07:50,000 --> 00:07:52,000
ואם נשנה את זה,

208
00:07:52,000 --> 00:07:54,000
אם נשנה את הנוסחה לאושר והצלחה,

209
00:07:54,000 --> 00:07:56,000
מה שנוכל לעשות זה לשנות את הדרך

210
00:07:56,000 --> 00:07:58,000
בה נוכל להשפיע על המציאות.

211
00:07:58,000 --> 00:08:00,000
מה שמצאנו זה שרק 25 אחוז מההצלחה בעבודה

212
00:08:00,000 --> 00:08:02,000
מנובאת על ידי הIQ

213
00:08:02,000 --> 00:08:04,000
75 אחוז מההצלחה בעבודה

214
00:08:04,000 --> 00:08:07,000
מנובאים על ידי רמות האופטימיות שלכם, התמיכה החברתית

215
00:08:07,000 --> 00:08:10,000
והיכולת שלכם לראות לחץ כאתגר במקום כסיכון.

216
00:08:10,000 --> 00:08:13,000
דיברתי עם פנימיה בניו אינגלנד, כנראה הפנימיה הכי יוקרתית,

217
00:08:13,000 --> 00:08:15,000
והם אמרו, "אנחנו כבר יודעים את זה.

218
00:08:15,000 --> 00:08:18,000
אז כל שנה, במקום רק ללמד את התלמידים, יש לנו גם שבוע בריאות נפשית.

219
00:08:18,000 --> 00:08:21,000
ואנחנו כל כך מתלהבים. ביום שני בערב יש לנו את המומחה המוביל בעולם

220
00:08:21,000 --> 00:08:23,000
שבא לדבר על דיכאות בגיל ההתבגרות.

221
00:08:23,000 --> 00:08:25,000
ביום שלישי זה ערב אלימות והטרדה.

222
00:08:25,000 --> 00:08:27,000
יום רביעי זה ערב הפרעות אכילה.

223
00:08:27,000 --> 00:08:29,000
יום חמישי הוא יום הסתה לשימוש בסמים.

224
00:08:29,000 --> 00:08:32,000
ויום שישי אנחנו מנסים להחליט בין סקס בסיכון לאושר."

225
00:08:32,000 --> 00:08:35,000
(צחוק)

226
00:08:35,000 --> 00:08:37,000
אני אמרתי, "כך נראה יום שישי לרוב האנשים."

227
00:08:37,000 --> 00:08:40,000
(צחוק)

228
00:08:40,000 --> 00:08:43,000
(מחיאות כפיים)

229
00:08:43,000 --> 00:08:45,000
שאני שמח שאהבתם, אבל הם ממש לא אהבו את זה.

230
00:08:45,000 --> 00:08:47,000
שקט בקו הטלפון.

231
00:08:47,000 --> 00:08:49,000
ולתוך הדממה, אמרתי, "הייתי שמח להרצות בבית הספר,

232
00:08:49,000 --> 00:08:52,000
אבל רק שתדעו, זה לא שבוע בריאות נפשית, זה שבוע מחלה נפשית.

233
00:08:52,000 --> 00:08:54,000
מה שעשיתם הוא שהראתם את כל הדברים הרעים שיכולים לקרות,

234
00:08:54,000 --> 00:08:56,000
אבל לא דיברתם על החיובי."

235
00:08:56,000 --> 00:08:58,000
חוסר מחלה זה לא בריאות.

236
00:08:58,000 --> 00:09:00,000
הנה איך להיות בריאים:

237
00:09:00,000 --> 00:09:03,000
אנחנו צריכים להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה.

238
00:09:03,000 --> 00:09:05,000
בשלוש השנים האחרונות, נסעתי ל 45 מדינות שונות,

239
00:09:05,000 --> 00:09:07,000
עבדתי עם בתי ספר וחברות

240
00:09:07,000 --> 00:09:09,000
באמצע המשבר הכלכלי.

241
00:09:09,000 --> 00:09:11,000
ומה שגיליתי זה שרוב החברות ובתי הספר

242
00:09:11,000 --> 00:09:13,000
עוקבות אחרי אותה נוסחה להצלחה, שהיא:

243
00:09:13,000 --> 00:09:15,000
אם אני אעבוד קשה יותר, אני אהיה יותר מוצלח.

244
00:09:15,000 --> 00:09:18,000
ואם אני יותר מוצלח, אני אהיה מאושר יותר.

245
00:09:18,000 --> 00:09:20,000
זה תומך ברוב צורות ההורות שלנו, צורות הניהול שלנו,

246
00:09:20,000 --> 00:09:22,000
הדרך בה אנחנו מדרבנים את ההתנהגות שלנו.

247
00:09:22,000 --> 00:09:25,000
והבעיה היא שזו טעות מדעית והפוך משתי סיבות.

248
00:09:25,000 --> 00:09:28,000
ראשית, כל פעם שהמוח שלנו חווה הצלחה,

249
00:09:28,000 --> 00:09:30,000
אתם פשוט משנים את היחוס לאיך הצלחה נראית.

250
00:09:30,000 --> 00:09:32,000
קיבלתם ציונים טובים, עכשיו אתם צריכים לקבל ציונים טובים יותר,

251
00:09:32,000 --> 00:09:34,000
התקבלתם לבית ספר טוב ואחרי שנכנסתם לבית הספר הטוב יותר,

252
00:09:34,000 --> 00:09:36,000
התקבלתם לעבודה טובה, עכשיו אתם צריכים למצוא עבודה טובה יותר,

253
00:09:36,000 --> 00:09:38,000
הגעתם ליעד המכירות שלכם, נשנה את יעד המכירות שלכם.

254
00:09:38,000 --> 00:09:41,000
ואם אושר הוא בצד השני של הצלחה, המוח שלכם לעולם לא מגיע לשם.

255
00:09:41,000 --> 00:09:43,000
מה שעשינו זה לדחוף את האושר

256
00:09:43,000 --> 00:09:46,000
מעבר לאופק הקוגניטיבי כחברה.

257
00:09:46,000 --> 00:09:48,000
וזה בגלל שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות מוצלחים,

258
00:09:48,000 --> 00:09:50,000
ואז נהיה מאושרים.

259
00:09:50,000 --> 00:09:52,000
אבל הבעיה האמיתית היא שהמוחות שלנו עובדים בכיוון ההפוך.

260
00:09:52,000 --> 00:09:55,000
אם תוכלו להעלות את רמת החיוביות של מישהו בהווה,

261
00:09:55,000 --> 00:09:58,000
אז המוח חווה מה שאנחנו עכשיו קוראים לו יתרון אושר,

262
00:09:58,000 --> 00:10:00,000
שזה המוח שלכם במצב חיובי

263
00:10:00,000 --> 00:10:02,000
מבצע הרבה יותר טוב

264
00:10:02,000 --> 00:10:04,000
מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ.

265
00:10:04,000 --> 00:10:07,000
האינטליגנציה שלכם עולה, היצירתיות שלכם עולה, רמות האנרגיה שלכם עולות.

266
00:10:07,000 --> 00:10:09,000
למעשה, מה שמצאנו

267
00:10:09,000 --> 00:10:11,000
שכל תוצאה עסקית משתפרת.

268
00:10:11,000 --> 00:10:13,000
המוח שלכם בחיובי יצרני יותר ב31 אחוז

269
00:10:13,000 --> 00:10:16,000
מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ.

270
00:10:16,000 --> 00:10:18,000
אתם טובים ב37 אחוז יותר במכירות.

271
00:10:18,000 --> 00:10:20,000
רופאים ב 19 אחוז יותר מהירים, ומדוייקים

272
00:10:20,000 --> 00:10:22,000
בהגעה לאבחון נכון

273
00:10:22,000 --> 00:10:24,000
עם מוח חיובי במקום שלילי, ניטראלי או לחוץ.

274
00:10:24,000 --> 00:10:26,000
מה שאומר שאנחנו יכולים להפוך את הנוסחה.

275
00:10:26,000 --> 00:10:29,000
אם נוכל למצוא דרך לההפך לחיוביים בהווה,

276
00:10:29,000 --> 00:10:31,000
אז המוח שלנו יעבוד אפילו יותר טוב

277
00:10:31,000 --> 00:10:34,000
כי נוכל לעבוד קשה יותר, מהר יותר ובצורה חכמה יותר.

278
00:10:34,000 --> 00:10:37,000
מה שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות הוא להפוך את הנוסחה

279
00:10:37,000 --> 00:10:39,000
כך שנוכל להתחיל לראות מה המוחות שלנו בעצם מסוגלים לעשות.

280
00:10:39,000 --> 00:10:41,000
מפני שלדופמין, שמציף את המערכת שלכם כשאתם חיוביים,

281
00:10:41,000 --> 00:10:43,000
יש שתי מטרות.

282
00:10:43,000 --> 00:10:45,000
הוא לא רק עושה אתכם שמחים יותר,

283
00:10:45,000 --> 00:10:47,000
הוא מדליק את כל מרכזי הלמידה המוח שלכם

284
00:10:47,000 --> 00:10:50,000
ומאפשר לכם להתאים לעולם בדרך אחרת.

285
00:10:50,000 --> 00:10:52,000
מצאנו שיש דרכים שאפשר לאמן את המוח

286
00:10:52,000 --> 00:10:54,000
להיות מסוגל להיות חיובי.

287
00:10:54,000 --> 00:10:57,000
בתוך שתי דקות בלבד במשך 21 ימים רצופים,

288
00:10:57,000 --> 00:10:59,000
אנחנו יכולים לחווט מחדש את המוחות שלכם,

289
00:10:59,000 --> 00:11:01,000
ולאפשר לו למעשה לעבוד

290
00:11:01,000 --> 00:11:03,000
בצורה אופטימית יותר ומוצלחת יותר.

291
00:11:03,000 --> 00:11:05,000
עשינו את הדברים האלה במחקר עכשיו

292
00:11:05,000 --> 00:11:07,000
בכל חברה שעבדנו איתה,

293
00:11:07,000 --> 00:11:09,000
גרמנו להם לרשום שלושה דברים חדשים שהם מודים עליהם

294
00:11:09,000 --> 00:11:11,000
במשך 21 ימים ברציפות.

295
00:11:11,000 --> 00:11:13,000
ובסוף התהליך,

296
00:11:13,000 --> 00:11:15,000
המוח שלהם מתחיל לשמור על התבנית

297
00:11:15,000 --> 00:11:18,000
של לסרוק את העולם, לא לדברים הרעים, אלא לדברים החיוביים קודם.

298
00:11:18,000 --> 00:11:20,000
כתיבה על חוויה אחת טובה שעברתם ב24 השעות האחרונות

299
00:11:20,000 --> 00:11:22,000
מאפשרת למוח לחיות אותה מחדש.

300
00:11:22,000 --> 00:11:25,000
פעילות גופנית מלמדת את המוח שלכם שההתנהגות שלכם משנה.

301
00:11:25,000 --> 00:11:27,000
אנחנו מצאנו שמדיטציה מאפשרת למוח שלכם

302
00:11:27,000 --> 00:11:30,000
להתגבר על הפרעת הקשב התרבותית שיצרנו

303
00:11:30,000 --> 00:11:32,000
על ידי הניסיון לעשות משימות רבות באותו הזמן

304
00:11:32,000 --> 00:11:35,000
ומאפשרת למוח שלנו להתמקד במשימה שלפנינו.

305
00:11:35,000 --> 00:11:37,000
ולבסוף, מעשים אקראיים של טוב הם מעשים מודעים של טוב.

306
00:11:37,000 --> 00:11:39,000
אנחנו גורמים לאנשים, כשהם פותחים את תיבת המייל שלהם,

307
00:11:39,000 --> 00:11:41,000
לכתוב מייל חיובי אחד

308
00:11:41,000 --> 00:11:43,000
לשבח או להודות למישהו ברשת התמיכה החברתית שלהם.

309
00:11:43,000 --> 00:11:45,000
ועל ידי עשיית הפעולות האלו

310
00:11:45,000 --> 00:11:47,000
ואימון המוח כמו שמאמנים את הגוף,

311
00:11:47,000 --> 00:11:50,000
מה שמצאנו זה שאפשר להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה,

312
00:11:50,000 --> 00:11:53,000
ועל ידי כך, לא רק ליצור אדוות של חיוביות,

313
00:11:53,000 --> 00:11:55,000
אלא ליצור מהפכה אמיתית.

314
00:11:55,000 --> 00:11:57,000
תודה רבה לכם.

315
00:11:57,000 --> 00:12:00,000
(מחיאות כפיים)