משבר המזון העולמי עלול להתרחש בתוך עשור אחד בלבד
-
0:01 - 0:06מאז 2009, העולם תקוע
בנרטיב אחד ויחיד -
0:06 - 0:10בנוגע למשבר מזון עולמי
הממשמש ובא -
0:10 - 0:12ולמה שעלינו לעשות כדי למנוע אותו:
-
0:13 - 0:17איך נאכיל תשעה מיליארד בני-אדם
עד 2050? -
0:18 - 0:23כל כנס, שידור ברשת ודו-שיח
שעוסקים בבטחון המזון הגלובלי -
0:23 - 0:25נפתחים בשאלה הזאת
-
0:25 - 0:27ומשיבים עליה
-
0:27 - 0:32בקביעה שעלינו לייצר
70% יותר מזון. -
0:33 - 0:36הנרטיב של 2050 החל להתפתח
-
0:36 - 0:41מעט אחרי שמחירי המזון בעולם
האמירו לשיאים חדשים ב-2008. -
0:41 - 0:44אנשים סבלו ונאבקו,
-
0:44 - 0:46ממשלות ומנהיגי העולם
-
0:46 - 0:48היו צריכים להראות
שהם מקשיבים להם -
0:48 - 0:51ושהם עובדים על פתרון הבעיה.
-
0:52 - 0:55העניין הוא ש-2050
כל-כך רחוקה בעתיד, -
0:55 - 0:58עד שאיננו חשים
שיש לנו קשר לבעיה, -
0:58 - 1:00וחשוב יותר,
-
1:00 - 1:02אם נמשיך להתנהג כרגיל,
-
1:02 - 1:05הבעיה תכה בנו מוקדם יותר.
-
1:06 - 1:10אני מאמינה שהשאלה שעלינו לשאול
היא שונה. -
1:10 - 1:15את התשובה לשאלה זו
צריך להציב על רקע שונה. -
1:17 - 1:20אם נוכל לתת לנרטיב הישן
מסגרת חדשה -
1:20 - 1:26ולהחליפו במספרים חדשים
שמציירים לנו תמונה שלמה יותר, -
1:26 - 1:29מספרים שכולם יכולים להבין
-
1:29 - 1:30ולהתחבר אליהם,
-
1:31 - 1:34נוכל להימנע לגמרי מהמשבר.
-
1:36 - 1:39בחיי הקודמים סחרתי במוצרים,
-
1:39 - 1:42ואחד הדברים שלמדתי כשעסקתי בכך
-
1:42 - 1:45הוא שלכל שוק יש נקודת מפנה,
-
1:45 - 1:49הנקודה בה השינוי קורה
במהירות כזאת, -
1:49 - 1:51שהוא משפיע על העולם
-
1:51 - 1:53ופני הדברים משתנים לנצח.
-
1:54 - 1:57חישבו על המשבר הפיננסי האחרון,
-
1:58 - 2:00או משבר ה"דוט.קום".
-
2:01 - 2:03הנה מה שמדאיג אותי:
-
2:05 - 2:07עלולה להיות לנו נקודת מפנה
-
2:07 - 2:09בתחום המזון והחקלאות הגלובליים
-
2:09 - 2:11אם העליה בביקוש
-
2:11 - 2:17תעבור את יכולתה המבנית
של המערכת החקלאית להפיק מזון. -
2:18 - 2:23כלומר שבאותה נקודה
ההיצע לא יוכל לעמוד בביקוש -
2:23 - 2:25למרות השתוללות המחירים,
-
2:25 - 2:30אלא אם נוכל להתחייב
לאיזשהו שינוי מבני. -
2:31 - 2:32בפעם הזאת,
-
2:32 - 2:35השינוי לא יהיה קשור במניות ובכסף
-
2:35 - 2:36אלא באנשים.
-
2:36 - 2:40אנשים יכולים לרעוב
וממשלות עלולות ליפול. -
2:41 - 2:43השאלה הזאת,
-
2:43 - 2:47באיזה שלב ההיצע נאבק
לעמוד בביקוש הגואה, -
2:47 - 2:51החלה מבחינתי כסוגיה מעניינת
כשעסקתי במסחר -
2:51 - 2:54והפכה לאובססיה מוחלטת.
-
2:54 - 2:57היא הפכה מנושא מעניין לאובססיה
-
2:57 - 3:01כשחקרתי והבנתי עד כמה המערכת מקולקת
-
3:01 - 3:05וכמה מעט מידע משמש
כדי לקבל החלטות קריטיות כאלה. -
3:05 - 3:10בנקודה זו החלטתי לנטוש קריירה בוול סטריט,
-
3:10 - 3:12לצאת לדרך של יזמות
-
3:12 - 3:14ולהקים את "גרו אינטליג'נס".
-
3:15 - 3:21ב"גרו" אנו מתמקדים בהבאת הנתונים האלה
והפיכתם למעשיים, -
3:21 - 3:24במטרה להעצים מקבלי החלטות
בכל הרמות. -
3:25 - 3:26אבל בעשיית המלאכה הזאת
-
3:27 - 3:29הבנו גם שלעולם,
-
3:29 - 3:30לא רק למנהיגי העולם,
-
3:30 - 3:35אלא גם לאנשי-עסקים ולאזרחים
כמו כל אחד ואחת באולם הזה, -
3:35 - 3:37חסר מדריך מעשי
-
3:38 - 3:42שמלמד איך ניתן למנוע
משבר בטחון מזון עתידי. -
3:42 - 3:44ולכן בנינו מודל
-
3:44 - 3:47שממנף את הררי הנתונים
שאנו יושבים עליהם, -
3:47 - 3:50ופתרנו את בעיית נקודת המפנה.
-
3:51 - 3:54איש איננו יודע
שעבדנו על הבעיה הזאת, -
3:54 - 3:58וזאת הפעם הראשונה בה אני חושפת
את מה שגילינו. -
4:00 - 4:05גילינו שלמעשה, נקודת המפנה
נמצאת במרחק של עשור אחד. -
4:06 - 4:10גילינו שבעולם יהיה מחסור
-
4:10 - 4:13של 214 טריליון קלוריות
-
4:15 - 4:17עד 2027.
-
4:17 - 4:22העולם איננו נמצא בעמדה
שתאפשר לו לסגור פער זה. -
4:22 - 4:24שימו לב
-
4:25 - 4:29שאני מנסחת זאת אחרת
מכפי שהתחלתי, -
4:29 - 4:31וזה נעשה בכוונה,
כי עד כה -
4:31 - 4:35הכימות בבעיה הזאת נעשה במסות:
-
4:35 - 4:37חשיבה בקילוגרמים, בטונות, בגרמים,
-
4:38 - 4:40כל מיני יחידות מידה של מסות.
-
4:40 - 4:43מדוע מדברים
על מזון במונחי משקל? -
4:43 - 4:45כי זה קל.
-
4:45 - 4:48אנו יכולים להביט בתצלום
ולקבוע מעמס של ספינה -
4:48 - 4:51בעזרת מחשבון פשוט.
-
4:51 - 4:54אנו יודעים לשקול משאיות,
מטוסים ועגלות רתומות לשוורים. -
4:54 - 4:58אבל מה שחשוב לנו במזון
הוא הערך התזונתי. -
4:59 - 5:02לא כל המזונות זהים,
-
5:02 - 5:04אפילו אם משקלם זהה.
-
5:05 - 5:07את זה למדתי באופן בלתי-אמצעי
-
5:07 - 5:11כשעברתי מאתיופיה לארה"ב
כדי ללמוד באוניברסיטה. -
5:11 - 5:13כשחזרתי הביתה,
-
5:13 - 5:16אבי, שהתרגש מאד לפגוש אותי,
-
5:16 - 5:20בירך אותי בשאלה
מדוע אני שמנה. -
5:21 - 5:27מסתבר שהאכילה
-
5:27 - 5:32של בערך אותה כמות מזון
כמו באתיופיה, אבל באמריקה, -
5:32 - 5:35גרמה לגזרתי להתמלא במידה מסוימת.
-
5:37 - 5:41ולכן עלינו להתייחס לקלוריות
-
5:41 - 5:43ולא לכמויות.
-
5:43 - 5:45הקלוריות הן שמקיימות אותנו.
-
5:47 - 5:53אז 214 טריליון קלוריות
הוא מספר גדול מאד, -
5:53 - 5:56ואפילו המקצוענים ביותר שבינינו
-
5:56 - 5:59לא חושבים במאות טריליוני קלוריות.
-
5:59 - 6:01אז בואו ואציג זאת אחרת,
-
6:02 - 6:05דרך חלופית לחשוב על זה
-
6:05 - 6:08היא לחשוב בהמבורגרים.
-
6:08 - 6:11214 טריליוני קלוריות.
-
6:11 - 6:14המבורגר "ביג מק"
מכיל 563 קלוריות. -
6:14 - 6:20זה אומר שלעולם יחסרו
379 טריליון המבורגרים בשנת 2027. -
6:20 - 6:25אלה יותר המבורגרים
מכפי ש"מקדונלדס" ייצרו אי-פעם. -
6:26 - 6:30אז איך בכלל הגענו למספרים האלה?
-
6:30 - 6:31לא המצאנו אותם.
-
6:32 - 6:37המפה הזאת מראה את פני העולם
לפני 40 שנה. -
6:37 - 6:41היא מראה את פערי הקלוריות נטו
בכל מדינה בעולם. -
6:41 - 6:43במלים פשוטות,
-
6:43 - 6:46אלה פשוט הקלוריות
שנצרכו בכל מדינה -
6:46 - 6:49פחות הקלוריות שהופקו באותה מדינה.
-
6:49 - 6:52אין כאן אמירה בנושא תת-תזונה
או משהו כזה. -
6:52 - 6:56אלא פשוט:
כמות הקלוריות שנצרכות בשנה -
6:56 - 6:58פחות כמות הקלוריות שמיוצרות.
-
6:58 - 7:01הארצות בכחול הן יצואניות קלוריות,
-
7:01 - 7:02או כאלה שמכלכלות את עצמן.
-
7:02 - 7:05יש להן מחסנים לעת צרה.
-
7:05 - 7:08הארצות באדום הן יבואניות קלוריות.
-
7:08 - 7:12ככל שהאדום עז יותר,
כך גדול גם היבוא. -
7:12 - 7:17לפני 40 שנה, ארצות מעטות כל-כך
היו יצואניות של קלוריות, -
7:17 - 7:19שיכולתי למנות אותן
על אצבעות יד אחת. -
7:19 - 7:21רוב יבשת אפריקה,
-
7:21 - 7:24אירופה, עיקר אסיה,
-
7:24 - 7:26דרום-אמריקה, חוץ מארגנטינה,
-
7:26 - 7:28היו כולן יבואניות של קלוריות.
-
7:29 - 7:32והמפתיע הוא שפעם,
סין היתה עצמאית מבחינת מזון. -
7:33 - 7:36הודו היתה יבואנית גדולה של קלוריות.
-
7:37 - 7:39אחרי 40 שנה, זה המצב היום.
-
7:40 - 7:43אתם רואים את השינוי הקיצוני שהתרחש בעולם.
-
7:44 - 7:48ברזיל עלתה כמעצמה חקלאית.
-
7:48 - 7:51אירופה שולטת בחקלאות העולמית.
-
7:51 - 7:54בהודו, הצבע התחלף מאדום לכחול.
-
7:54 - 7:56היא מכלכלת את עצמה.
-
7:56 - 7:59וסין עברה מכחול בהיר
-
7:59 - 8:02לאדום העז ביותר במפה.
-
8:02 - 8:05איך הגענו לכך? מה קרה?
-
8:06 - 8:09הטבלה הזאת מראה
את הודו ואת אפריקה. -
8:09 - 8:12הקו הכחול מייצג את הודו,
והאדום - את אפריקה. -
8:12 - 8:17איך קרה ששני האזורים האלה
התחילו מאותו מצב -
8:17 - 8:19המשיכו במסלולים כה דומים
-
8:19 - 8:21ופנו לכיוונים כה שונים?
-
8:21 - 8:23בהודו התחוללה מהפכה ירוקה.
-
8:24 - 8:28בשום ארץ אפריקנית
לא היתה מהפכה ירוקה. -
8:28 - 8:29והתוצאה נטו?
-
8:29 - 8:31הודו מכלכלת את עצמה
-
8:31 - 8:34ובעשור האחרון - אפילו מייצאת קלוריות.
-
8:34 - 8:39יבשת אפריקה מייבאת כיום
מעל 300 טריליון קלוריות בשנה. -
8:39 - 8:44כעת נוסיף את סין, הקו הירוק.
-
8:44 - 8:46זוכרים את המעבר מכחול לאדום עז?
-
8:47 - 8:50מה קרה, ומתי זה קרה?
-
8:50 - 8:55סין נראתה באותו כיוון כמו הודו
עד תחילת המאה ה-21, -
8:56 - 8:58ואז זה לפתע התהפך.
-
8:58 - 9:00אוכלוסיה צעירה הולכת וגדלה,
-
9:00 - 9:04לצד צמיחה כלכלית ניכרת
-
9:04 - 9:06הטביעו את חותמם במפץ גדול
-
9:06 - 9:09ואיש לא צפה זאת, בשווקי העולם.
-
9:10 - 9:13השינוי הזה היה הכל
מבחינת שווקי החקלאות העולמית. -
9:13 - 9:16למרבה המזל, דרום-אמריקה
-
9:16 - 9:21החלה לשגשג בד-בבד
עם צמיחתה של סין, -
9:21 - 9:25ולכן ההיצע והביקוש
נותרו איכשהו מאוזנים. -
9:26 - 9:28אז כעת, השאלה היא,
-
9:28 - 9:30איך ממשיכים מכאן?
-
9:32 - 9:33מוזר,
-
9:33 - 9:36אבל זה איננו סיפור חדש,
-
9:36 - 9:39אלא שהפעם לא מדובר רק בסין.
-
9:39 - 9:42זהו המשך הסיפור של סין,
-
9:42 - 9:44התעצמות הסיפור האפריקני
-
9:44 - 9:46ושינוי אורח החשיבה בהודו.
-
9:46 - 9:48עד 2023,
-
9:49 - 9:54אוכלוסיית אפריקה צפויה
לעבור את אלו של הודו וסין. -
9:54 - 9:57עד 2023,
שלושת האזורים האלה ביחד -
9:57 - 10:00יהוו יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
-
10:01 - 10:05נקודת המפנה הזאת מתחילה להציב
אתגרים מעניינים מאד -
10:05 - 10:07מבחינת בטחון המזון בעולם.
-
10:07 - 10:11ובעוד שנים אחדות
המציאות הזאת תכה בנו חזק. -
10:12 - 10:16איך ייראה העולם בעוד 10 שנים?
-
10:17 - 10:21עד כה, כפי שציינתי, הודו כלכלה את עצמה.
-
10:21 - 10:25רוב המומחים צופים שזה יימשך כך.
-
10:25 - 10:26אנו חולקים עליהם.
-
10:27 - 10:31הודו תהפוך במהרה
ליבואנית קלוריות חדשה. -
10:31 - 10:37זה ייגרם גם בגלל
העליה בביקוש עקב הגידול באוכלוסיה -
10:37 - 10:38וגם בגלל הצמיחה הכלכלית.
-
10:38 - 10:40שני אלה יובילו לכך.
-
10:40 - 10:44וגם עם ההנחות הכי אופטימיות
בנוגע לעליה בתוצרת, -
10:44 - 10:47עדיין ייווצר השינוי הקל הזה.
-
10:47 - 10:51לשינוי הקל הזה
יכולות להיות השלכות עצומות. -
10:52 - 10:56הלאה: אפריקה תמשיך להיות
יבואנית של קלוריות, -
10:56 - 11:00שוב, בגלל הגידול באוכלוסיה
והצמיחה הכלכלית. -
11:00 - 11:04שוב, לפי הנחות אופטימיות על גידול בתוצרת.
-
11:04 - 11:05כעת, בסין,
-
11:05 - 11:08שבה הגידול באוכלוסיה מתייצב,
-
11:08 - 11:10צריכת הקלוריות תצא משליטה
-
11:10 - 11:17כי הקלוריות הנצרכות
מתחילות להגיע ממזונות עתירי-קלוריות. -
11:18 - 11:19ולכן,
-
11:19 - 11:21שלושת האזורים האלה ביחד
-
11:21 - 11:25מתחילים להציב אתגר מעניין מאד
בפני העולם. -
11:25 - 11:29עד כה, אזורים בעלי
גרעון בקלוריות -
11:29 - 11:33יכלו להתמודד עם גרעון כזה
באמצעות יבוא מאזורי עודף. -
11:34 - 11:36ב"אזורי עודף" אני מתכוונת
-
11:36 - 11:40לצפון-אמריקה, דרום-אמריקה ואירופה.
-
11:40 - 11:42הגרף הזה מראה לכם
-
11:42 - 11:46את הצמיחה והצמיחה החזויה בתוצרת,
בעשור הקרוב -
11:46 - 11:49בצפון-אמריקה, דרום-אמריקה ואירופה.
-
11:49 - 11:50אבל הוא לא מראה לכם
-
11:50 - 11:54שרוב הצמיחה הזאת
תהיה בדרום-אמריקה, -
11:54 - 12:01ושרוב הצמיחה הזאת ייעשה
במחיר עצום של בירוא יערות. -
12:02 - 12:06אז כשמסתכלים על העליה המשולבת בביקוש
-
12:06 - 12:09מהודו, מסין ומיבשת אפריקה,
-
12:10 - 12:13לעומת העליה המשולבת בתוצרת
-
12:13 - 12:16מהודו, מסין, מיבשת אפריקה,
-
12:16 - 12:19מצפון-אמריקה, מדרום-אמריקה ומאירופה,
-
12:19 - 12:25נותר גרעון של
214 טריליון קלוריות, -
12:25 - 12:26גרעון שאיננו מסוגלים לכסות.
-
12:26 - 12:30וזה, אגב, בהנחה
שאנו לוקחים את כל הקלוריות העודפות -
12:30 - 12:33המיוצרות בצפון-אמריקה,
דרום-אמריקה ואירופה, -
12:34 - 12:38ומייצאים אותן אך ורק
להודו, סין ואפריקה. -
12:39 - 12:43מה שזה עתה הצגתי בפניכם
הוא חזון של עולם בלתי-אפשרי. -
12:43 - 12:45יש משהו שאנו יכולים לעשות
כדי לשנות זאת. -
12:46 - 12:49אנו יכולים לשנות
את דפוסי הצריכה שלנו, -
12:49 - 12:51אנו יכולים לצמצם את בזבוז המזון,
-
12:51 - 12:54או לקבל על עצמנו מחוייבות נועזת
-
12:54 - 12:57להגדלה מעריכית של התוצרת.
-
12:57 - 13:00אין בדעתי להיכנס לדיון
-
13:00 - 13:02סביב שינוי דפוסי הצריכה
או צמצום בזבוז המזון, -
13:02 - 13:05כי הדיונים האלה מתקיימים
מזה זמן רב -
13:05 - 13:06ודבר לא השתנה.
-
13:06 - 13:10דבר לא קרה, כי הטיעונים האלה
-
13:10 - 13:13דורשים מאזורי העודף
לשנות את התנהגותם -
13:13 - 13:16למען האזורים עם הגרעון.
-
13:17 - 13:19הציפיה שאחרים ישנו את התנהגותם
-
13:19 - 13:22למענך, למען הישרדותך,
-
13:22 - 13:23היא רעיון נורא ואיום.
-
13:23 - 13:25זה לא פרודוקטיבי.
-
13:26 - 13:30לכן ברצוני להציע חלופה
שמקורה באזורים האדומים; -
13:32 - 13:34סין, הודו, אפריקה.
-
13:34 - 13:39סין מוגבלת מבחינת אדמות נוספות
שפנויות אצלה לחקלאות, -
13:39 - 13:43ויש לה גם בעיות עצומות
של מקורות מים זמינים. -
13:43 - 13:47אז התשובה נמצאת בעצם
בהודו ובאפריקה. -
13:48 - 13:53להודו יש יתרון מסוים
מבחינת פוטנציאל הגברת התוצרת. -
13:53 - 13:55זהו הפער בין התוצרת הנוכחית שלה
-
13:55 - 13:59ולבין מקסימום התוצרת התיאורטי
אותו ביכולתה להשיג. -
13:59 - 14:03נותרה לה קצת אדמה ראויה לעיבוד
שאינה מנוצלת, אך לא הרבה, -
14:03 - 14:06הודו די מוגבלת מבחינת קרקע.
-
14:06 - 14:09ליבשת אפריקה, לעומת זאת,
-
14:09 - 14:12נותרו כמויות עצומות
של אדמה ראויה לעיבוד -
14:12 - 14:15ויתרון משמעותי בתוצרת פוטנציאלית.
-
14:16 - 14:18התמונה הזאת פשטנית במקצת,
-
14:18 - 14:23אבל אם מסתכלים על יבולי התירס
בתת-הסהרה האפריקנית כיום, -
14:23 - 14:27זו רמת היבולים בצפון-אמריקה ב-1940.
-
14:29 - 14:32אין לנו 70 שנה לפתור זאת,
-
14:32 - 14:35כלומר שעלינו לנסות משהו חדש
-
14:35 - 14:37ולנסות לעשות משהו אחרת.
-
14:38 - 14:41הפתרון מתחיל מרפורמות.
-
14:42 - 14:48עלינו לבצע רפורמות ומיסחור
בתעשיית החקלאות באפריקה -
14:48 - 14:50ובהודו.
-
14:50 - 14:52המיסחור --
-
14:52 - 14:56מיסחור איננו נוגע רק
לחקלאות ממוסחרת. -
14:56 - 14:58המיסחור קשור למינוף של נתונים
-
14:58 - 15:01כדי לעצב מדיניות טובה יותר,
-
15:01 - 15:02כדי לשפר את התשתיות,
-
15:02 - 15:04כדי להוריד את עלויות השינוע
-
15:04 - 15:08ולבצע רפורמה גמורה
בתעשיות הבנקאות והביטוח. -
15:08 - 15:11המיסחור הוא הפיכת החקלאות
-
15:11 - 15:16ממאמץ עתיר סיכונים
לכזה שניתן לעשות בו הון. -
15:16 - 15:19המיסחור אינו מוגבל רק לחקלאים.
-
15:19 - 15:24המיסחור קשור למערכת החקלאית כולה.
-
15:25 - 15:29אבל מיסחור קשור גם
להתמודדות עם העובדה -
15:29 - 15:32שכבר איננו יכולים להטיל
את נטל הייצור -
15:32 - 15:35על החקלאי הקטן בלבד,
-
15:36 - 15:42ושעלינו לקבל את העובדה
שכניסה של חוות מסחריות, -
15:42 - 15:45יכולה לייצר כלכלה רחבת-היקף
-
15:45 - 15:47שאפילו החקלאי הקטן יכול למנף.
-
15:48 - 15:52העניין איננו בחירה בין חקלאות בהיקף קטן
לבין חקלאות מסחרית, -
15:52 - 15:54לבין חקלאות בהיקף גדול.
-
15:54 - 15:59אנו יכולים ליצור את המודלים
המוצלחים הראשונים של קיימות והצלחה -
15:59 - 16:03בחקלאות בהיקף קטן
וגם בחקלאות מסחרית. -
16:03 - 16:06והסיבה היא, שלראשונה אי-פעם,
-
16:06 - 16:10הכלי המכריע מכולם
להצלחה בתעשייה - -
16:10 - 16:11נתונים וידע -
-
16:11 - 16:14הולך ונעשה זול מיום ליום.
-
16:15 - 16:18ומהר מאד לא ישנה
כמה כסף יש לכם -
16:18 - 16:19או כמה גדולים אתם
-
16:19 - 16:24מבחינת קבלת החלטות מיטביות
ומירוב הפוטנציאל להצלחה -
16:24 - 16:26של השגת מטרתכם הרצויה.
-
16:27 - 16:31חברות כמו "גרו" עמלות קשה מאד
כדי להפוך זאת למציאות. -
16:32 - 16:36כדי שנוכל להתחייב
ליוזמה חדשה ונועזת זו, -
16:36 - 16:38לשינוי חדש ונועז זה,
-
16:38 - 16:44לא רק נוכל לסגור את פער
214 הטריליון עליו דיברתי, -
16:44 - 16:47אלא בכלל להעביר את העולם
לכיוון חדש לגמרי. -
16:47 - 16:51הודו יכולה להישאר עצמאית מבחינת מזון
-
16:51 - 16:56ואפריקה יכולה להתגלות בתור
האזור הכחול-כהה החדש של העולם. -
16:57 - 16:59השאלה החדשה היא,
-
16:59 - 17:04איך נפיק 214 טריליון קלוריות
-
17:04 - 17:08כדי להאכיל 8.3 מיליארד בני-אדם
עד 2027? -
17:08 - 17:11הפתרון בידינו.
-
17:11 - 17:13כל שנותר לנו
הוא לעשות את המשתמע מכך. -
17:13 - 17:15תודה לכם.
-
17:15 - 17:18(מחיאות כפיים)
- Title:
- משבר המזון העולמי עלול להתרחש בתוך עשור אחד בלבד
- Speaker:
- שרה מנקר
- Description:
-
שרה מנקר נטשה קריירה של סוחרת במוצרים כדי להבין איך פועלת מערכת הערך החקלאי הגלובלית. תגליותיה הובילו אותה לכמה תחזיות מזעזעות: "מצפה לנו נקודת מפנה במזון ובחקלאות הגלובליים, אם העליות בביקוש תעבורנה את יכולתה המבנית של המערכת החקלאית לייצר מזון", היא אומרת. "בני-אדם עלולים לרעוב וממשלות עלולות ליפול". המודלים של מנקר צופים שתרחיש זה עלול להתממש בתוך עשור אחד, ושעד 2027 העולם עלול לסבול ממחסור ב-214 טריליון קלוריות לשנה. היא מתארת לנו את העולם הבלתי-אפשרי הזה, ומציעה כמה צעדים בהם נוכל לנקוט כדי להימנע ממנו.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:53
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away | ||
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A global food crisis may be less than a decade away |