< Return to Video

Scale of Distance to Closest Stars

  • 0:01 - 0:04
    לפני שנתחיל לעסוק בדברים שמחוץ למערכת השמש שלנו
  • 0:04 - 0:08
    אני רוצה לקחת כמה צעדים לאחור, בגלל שמצאתי תמונה מדליקה של
  • 0:08 - 0:12
    השמש, והסיבה שלדעתי היא כל כך מדליקה
  • 0:12 - 0:17
    היא בגלל שבקנה המידה הזה השמש היא עדיין עצם ענקי
  • 0:17 - 0:22
    בקנה המידה הזה, כדור הארץ יהיה בערך, וזה רק קירוב,
  • 0:22 - 0:28
    בערך בגודל כזה, כך שבשבילי לפחות זה משהו מדליק, כי הרעיון הזה
  • 0:28 - 0:33
    שכל כוכב הלכת שלנו, , הכל יכול להיכנס לתוך אחת מהתפרצויות הפלאזמה האלה
  • 0:33 - 0:37
    המתפרצות מהשמש שלנו, ואתם יכולים רק לדמיין, אנחנו לא באמת יכולים
  • 0:37 - 0:40
    להיות שם, אבל אילו היה לנו סוג כלשהו של מגן, אתם יכולים לדמיין איך זה
  • 0:40 - 0:43
    להיות בסוג כזה של סביבה
  • 0:43 - 0:47
    אז חשבתי פשוט שזאת פשוט מחשבה מרתקת. אבל בכל אופן
  • 0:47 - 0:50
    אחרי שדיברנו על זה, בואו נחשוב איך זה להיות בגבול החיצון של מערכת השמש.
  • 0:50 - 0:53
    בוידאו האחרון בחנו את חגורת אורט
  • 0:53 - 0:59
    שנמצאת, מתחילה, במרחק של כמעט שנת אור אחת מהשמש
  • 0:59 - 1:03
    אבל בהתאם לתפיסה של רעיון הגבול, הוא יכול להיות גם
  • 1:03 - 1:08
    רחוק יותר מענן אורט
  • 1:08 - 1:14
    כך שאם השמש, טוב אנחנו רואים את הדברים האלה מתפרצים ממנה, אבל אפילו דברים שאי אפשר לראות
  • 1:14 - 1:22
    חלקיקים שאי אפשר לראות, אלקטרונים ופרוטונים בעלי אנרגיה מאד גבוהה,
  • 1:22 - 1:29
    גם הם מתפרצים מהשמש במהירויות מאד גבוהות, 400 ק"מ לשניה
  • 1:29 - 1:33
    נכתוב את זה
  • 1:33 - 1:37
    ועל פני הארץ אנחנו מוגנים מאותם חלקיקים מאד אנרגטיים
  • 1:37 - 1:43
    בגלל השדה המגנטי של כדור הארץ, אבל אם אתם נמצאים על פני הירח
  • 1:43 - 1:48
    כשהשמש נמצאת מעל הירח ואתם לא נמצאים בצד האפל של הירח
  • 1:48 - 1:52
    אתם תהיו במגע ישיר עם הקרינה הזו, וכמו שאתם יכולים לדמיין לא כדאי
  • 1:52 - 1:57
    להיות שם יותר מדי זמן, אבל הסיבה שאני מדבר על זה
  • 1:57 - 2:00
    היא שאותם חלקיקים טעונים שבאים במהירויות על
  • 2:00 - 2:03
    מפני השמש, מכנים אותם "רוח השמש"
  • 2:03 - 2:09
    ואני אשים את ה"רוח" במרכאות
  • 2:09 - 2:13
    בגלל שהיא רחוקה מלהיות בריזה נעימה
  • 2:13 - 2:18
    אלה פשוט חלקיקים טעונים שיוצאים במהירות גבוהה מאד מהשמש
  • 2:18 - 2:22
    ואני עוסק ברעיון הזה של רוח השמש משום שהוא יכול לעזור לנו
  • 2:22 - 2:27
    למצוא הגדרה מסויימת של הגבול החיצון של מערכת השמש
  • 2:27 - 2:31
    וזהו הגבול אליו מגיעה רוח השמש
  • 2:31 - 2:36
    לפני שהיא מתנגשת במובן כלשהו עם התווך הבין כוכבי
  • 2:36 - 2:40
    וכאן אנחנו רואים ציור של זה, כך שענן אורט
  • 2:40 - 2:44
    לפחות הקצוות של החלק הסמיך שלו
  • 2:44 - 2:48
    נמצא מחוץ לגבול הזה, וכמו שראינו כאן בערך נמצאות וויאג'ר 1 ו-2
  • 2:48 - 2:55
    אם היינו רוצים להקיף את סדנה, זה יהיה משהו כמו, החלק הקרוב יהיה
  • 2:55 - 2:59
    משהו באזור הזה, ואז ייצא החוצה, אבל ענן אורט
  • 2:59 - 3:03
    הוא הרבה יותר בחוץ, כך שמערכת השמש
  • 3:03 - 3:07
    היא הרבה יותר קטנה מענן אורט
  • 3:07 - 3:12
    אבל היא עדיין די גדולה, כך שההליופאוזה נמצאת כאן
  • 3:12 - 3:20
    לקחתי את זה מויקיפדיה, זה המקום בו הכוחות והמהירות של רוח השמש
  • 3:20 - 3:26
    כבר נחלשים כדי כך שהם נעצרים על ידי כוח הנגד
  • 3:26 - 3:32
    של, בעיקר, המימן וההליום הנמצאים בחלל הבין כוכבי
  • 3:32 - 3:38
    ואחרי הנקודה הזו רוח השמש
  • 3:38 - 3:42
    כאילו "נעצרת",
  • 3:42 - 3:46
    ווויאג'ר 1 ו-2 הגיעו די קרוב
  • 3:46 - 3:51
    לנקודה הזו, וזו אחת ההשקפות לגבי הגבול של מערכת השמש
  • 3:51 - 3:55
    השקפה אחרת מדברת על ענן אורט
  • 3:56 - 4:01
    האיזור בו ישנם העצמים הדוממים
  • 4:01 - 4:05
    וזה - למעשה לא ראינו ישירות אובייקטים בענן אורט,
  • 4:05 - 4:11
    אבל אנחנו חושבים שהם נמצאים שם
  • 4:11 - 4:17
    ואולי ההגדרה הכי מופשטת תהיה ההשפעה המשמעותית של כוח המשיכה של השמש
  • 4:17 - 4:21
    כך שכל ההגדרות האלה מתארות את גבול מערכת השמש, אבל מותירות סוג של איזור אפור
  • 4:21 - 4:25
    אבל הנקודה שלי היא,
  • 4:25 - 4:28
    מה שאני רוצה לעשות הוא להתחיל להסביר קצת מחוץ למערכת השמש
  • 4:28 - 4:34
    ולתת לכם תחושה של קנה המידה כשאנחנו עוברים לכוכב הקרוב ביותר
  • 4:34 - 4:39
    כך שאם נעבור ישר הנה, זה מראה לנו את השכונה שלנו
  • 4:39 - 4:42
    מנקודת מבט של כוכבים אחרים, ולמרות שהכוכבים האלה נראים די גדולים,
  • 4:42 - 4:48
    אם הייתם מציירים בפועל, זוהי מערכת השמש כאן,
  • 4:48 - 4:51
    ואתם הייתם אולי אומרים "אוה, זוהי השמש", לא- השמש,
  • 4:51 - 4:54
    אם אתם תירצו לצייר אותה כאן, היא אפילו לא תהיה בגודל של פיקסל אחד
  • 4:54 - 5:00
    למעשה כל המסלול של פלוטו וכל מה שעד אליו
  • 5:00 - 5:06
    לא יגיעו לכדי פיקסל אחד כאן, ומה שאנחנו רואים כאן, הרדיוס הזה
  • 5:06 - 5:13
    הוא בערך שנת אור אחת
  • 5:13 - 5:19
    זהו בערך הרדיוס של ענן אורט, ובסרט הקודם ראינו כמה הוא גדול
  • 5:19 - 5:28
    במיוחד יחסית, נגיד, לרדיוס של המסלול של פלוטו
  • 5:28 - 5:38
    שהוא בערך כזה, והוא כשלעצמו רדיוס ענק, ענק, מרחק ענק מהשמש
  • 5:38 - 5:44
    וזה אפילו לא יהוה פיקסל אחד בדיאגרמה הזו כאן
  • 5:44 - 5:52
    אבל כדי לתת לכם מושג כמה אחנו רחוקים, אנחנו שבריר של שבריר של שבריר כאן בפנים
  • 5:52 - 5:59
    פיקסל של פיקסל של פיקסל במרכז כאן. כדי להגיע ממערכת השמש, או במיוחד מכדור הארץ
  • 5:59 - 6:04
    אל הכוכב הקרוב ביותר, או צבר הכוכבים הקרוב, האלפא קנטאורי
  • 6:04 - 6:09
    יש שם 3 כוכבים - אלפא קנטאורי
  • 6:09 - 6:13
    A
    שהוא הגדול ביותר,
    B
  • 6:13 - 6:18
    ועוד אחד שאי אפשר לראות בעין בלתי מזויינת, אני חושב שקוראים לו פרוקסימוס קנטאורי
  • 6:18 - 6:23
    והוא הרבה יותר קטן
  • 6:23 - 6:31
    אבל הוא הכי קרוב אלינו, וכל הצבר הזה של כוכבים
  • 6:31 - 6:40
    והוא הכי קרוב לכדור הארץ, הוא בערך במרחק 4.2 שנות אור מאיתנו, כך שעוברות 4.2 שנים עד שאור
  • 6:40 - 6:44
    מגיע משם לכאן
  • 6:44 - 6:50
    או אם החבר'ה האלה ייעלמו יום אחד, אנחנו לא נדע על כך רק אחרי 4.2 שנים
  • 6:50 - 6:54
    ואתם יכולים להגיד "הי, זה לא כל כך נורא, אפשר לטייל לשם ולבדוק אותם
  • 6:54 - 6:58
    ולראות אם יש שם אנשים שאפשר לפגוש ולהחליף טכנולוגיות
  • 6:58 - 7:06
    אבל זה מרחק עצום, אפילו ה4.2 שנות אור האלה
  • 7:06 - 7:11
    הם מרחק עצום בצורה שלא תיאמן, וכדי לתת לכם תחושה של המרחק, וויאג'ר 1 ו-2 שדיברנו עליהן
  • 7:11 - 7:14
    בסרט הקודם ואפילו ראינו כמה רחוק הם הגיעו
  • 7:14 - 7:26
    בערך עד להליופאוזה, החבר'ה האלה נעים במהירות של 60000 ק"מ בשעה
  • 7:26 - 7:34
    כך שאם נצליח להגיע למהירויות כאלה
  • 7:34 - 7:39
    והחבר'ה האלה הגיעו למהירויות כאלה ע"י מינוף של
  • 7:39 - 7:43
    המשיכה הגרביטציונית של כוכבי לכת גדולים וזה איפשר להם להאיץ בהתמדה
  • 7:43 - 7:49
    כך שזו מהירות שלא קל להגיע אליה, אבל אם נצליח להגיע למהירות כזו
  • 7:49 - 7:58
    וניסע בה ישירות אל אלפא קנטאורי, הכוכבים הכי קרובים אלינו,
  • 7:58 - 8:09
    יקח לנו 80 אלף שנה - במהירות של וויאג'ר 1
  • 8:09 - 8:15
    להגיע לשם, וזה זמן ארוך בצורה ממש מגוחכת, כך שנצטרך לחשוב על דרך טובה יותר
  • 8:15 -
    לעשות מסע כזה
Title:
Scale of Distance to Closest Stars
Description:

Scale of Distance to Closest Stars
more » « less
Video Language:
English
Duration:
08:18

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.