לפני שנתחיל לעסוק בדברים שמחוץ למערכת השמש שלנו
אני רוצה לקחת כמה צעדים לאחור, בגלל שמצאתי תמונה מדליקה של
השמש, והסיבה שלדעתי היא כל כך מדליקה
היא בגלל שבקנה המידה הזה השמש היא עדיין עצם ענקי
בקנה המידה הזה, כדור הארץ יהיה בערך, וזה רק קירוב,
בערך בגודל כזה, כך שבשבילי לפחות זה משהו מדליק, כי הרעיון הזה
שכל כוכב הלכת שלנו, , הכל יכול להיכנס לתוך אחת מהתפרצויות הפלאזמה האלה
המתפרצות מהשמש שלנו, ואתם יכולים רק לדמיין, אנחנו לא באמת יכולים
להיות שם, אבל אילו היה לנו סוג כלשהו של מגן, אתם יכולים לדמיין איך זה
להיות בסוג כזה של סביבה
אז חשבתי פשוט שזאת פשוט מחשבה מרתקת. אבל בכל אופן
אחרי שדיברנו על זה, בואו נחשוב איך זה להיות בגבול החיצון של מערכת השמש.
בוידאו האחרון בחנו את חגורת אורט
שנמצאת, מתחילה, במרחק של כמעט שנת אור אחת מהשמש
אבל בהתאם לתפיסה של רעיון הגבול, הוא יכול להיות גם
רחוק יותר מענן אורט
כך שאם השמש, טוב אנחנו רואים את הדברים האלה מתפרצים ממנה, אבל אפילו דברים שאי אפשר לראות
חלקיקים שאי אפשר לראות, אלקטרונים ופרוטונים בעלי אנרגיה מאד גבוהה,
גם הם מתפרצים מהשמש במהירויות מאד גבוהות, 400 ק"מ לשניה
נכתוב את זה
ועל פני הארץ אנחנו מוגנים מאותם חלקיקים מאד אנרגטיים
בגלל השדה המגנטי של כדור הארץ, אבל אם אתם נמצאים על פני הירח
כשהשמש נמצאת מעל הירח ואתם לא נמצאים בצד האפל של הירח
אתם תהיו במגע ישיר עם הקרינה הזו, וכמו שאתם יכולים לדמיין לא כדאי
להיות שם יותר מדי זמן, אבל הסיבה שאני מדבר על זה
היא שאותם חלקיקים טעונים שבאים במהירויות על
מפני השמש, מכנים אותם "רוח השמש"
ואני אשים את ה"רוח" במרכאות
בגלל שהיא רחוקה מלהיות בריזה נעימה
אלה פשוט חלקיקים טעונים שיוצאים במהירות גבוהה מאד מהשמש
ואני עוסק ברעיון הזה של רוח השמש משום שהוא יכול לעזור לנו
למצוא הגדרה מסויימת של הגבול החיצון של מערכת השמש
וזהו הגבול אליו מגיעה רוח השמש
לפני שהיא מתנגשת במובן כלשהו עם התווך הבין כוכבי
וכאן אנחנו רואים ציור של זה, כך שענן אורט
לפחות הקצוות של החלק הסמיך שלו
נמצא מחוץ לגבול הזה, וכמו שראינו כאן בערך נמצאות וויאג'ר 1 ו-2
אם היינו רוצים להקיף את סדנה, זה יהיה משהו כמו, החלק הקרוב יהיה
משהו באזור הזה, ואז ייצא החוצה, אבל ענן אורט
הוא הרבה יותר בחוץ, כך שמערכת השמש
היא הרבה יותר קטנה מענן אורט
אבל היא עדיין די גדולה, כך שההליופאוזה נמצאת כאן
לקחתי את זה מויקיפדיה, זה המקום בו הכוחות והמהירות של רוח השמש
כבר נחלשים כדי כך שהם נעצרים על ידי כוח הנגד
של, בעיקר, המימן וההליום הנמצאים בחלל הבין כוכבי
ואחרי הנקודה הזו רוח השמש
כאילו "נעצרת",
ווויאג'ר 1 ו-2 הגיעו די קרוב
לנקודה הזו, וזו אחת ההשקפות לגבי הגבול של מערכת השמש
השקפה אחרת מדברת על ענן אורט
האיזור בו ישנם העצמים הדוממים
וזה - למעשה לא ראינו ישירות אובייקטים בענן אורט,
אבל אנחנו חושבים שהם נמצאים שם
ואולי ההגדרה הכי מופשטת תהיה ההשפעה המשמעותית של כוח המשיכה של השמש
כך שכל ההגדרות האלה מתארות את גבול מערכת השמש, אבל מותירות סוג של איזור אפור
אבל הנקודה שלי היא,
מה שאני רוצה לעשות הוא להתחיל להסביר קצת מחוץ למערכת השמש
ולתת לכם תחושה של קנה המידה כשאנחנו עוברים לכוכב הקרוב ביותר
כך שאם נעבור ישר הנה, זה מראה לנו את השכונה שלנו
מנקודת מבט של כוכבים אחרים, ולמרות שהכוכבים האלה נראים די גדולים,
אם הייתם מציירים בפועל, זוהי מערכת השמש כאן,
ואתם הייתם אולי אומרים "אוה, זוהי השמש", לא- השמש,
אם אתם תירצו לצייר אותה כאן, היא אפילו לא תהיה בגודל של פיקסל אחד
למעשה כל המסלול של פלוטו וכל מה שעד אליו
לא יגיעו לכדי פיקסל אחד כאן, ומה שאנחנו רואים כאן, הרדיוס הזה
הוא בערך שנת אור אחת
זהו בערך הרדיוס של ענן אורט, ובסרט הקודם ראינו כמה הוא גדול
במיוחד יחסית, נגיד, לרדיוס של המסלול של פלוטו
שהוא בערך כזה, והוא כשלעצמו רדיוס ענק, ענק, מרחק ענק מהשמש
וזה אפילו לא יהוה פיקסל אחד בדיאגרמה הזו כאן
אבל כדי לתת לכם מושג כמה אחנו רחוקים, אנחנו שבריר של שבריר של שבריר כאן בפנים
פיקסל של פיקסל של פיקסל במרכז כאן. כדי להגיע ממערכת השמש, או במיוחד מכדור הארץ
אל הכוכב הקרוב ביותר, או צבר הכוכבים הקרוב, האלפא קנטאורי
יש שם 3 כוכבים - אלפא קנטאורי
A
שהוא הגדול ביותר,
B
ועוד אחד שאי אפשר לראות בעין בלתי מזויינת, אני חושב שקוראים לו פרוקסימוס קנטאורי
והוא הרבה יותר קטן
אבל הוא הכי קרוב אלינו, וכל הצבר הזה של כוכבים
והוא הכי קרוב לכדור הארץ, הוא בערך במרחק 4.2 שנות אור מאיתנו, כך שעוברות 4.2 שנים עד שאור
מגיע משם לכאן
או אם החבר'ה האלה ייעלמו יום אחד, אנחנו לא נדע על כך רק אחרי 4.2 שנים
ואתם יכולים להגיד "הי, זה לא כל כך נורא, אפשר לטייל לשם ולבדוק אותם
ולראות אם יש שם אנשים שאפשר לפגוש ולהחליף טכנולוגיות
אבל זה מרחק עצום, אפילו ה4.2 שנות אור האלה
הם מרחק עצום בצורה שלא תיאמן, וכדי לתת לכם תחושה של המרחק, וויאג'ר 1 ו-2 שדיברנו עליהן
בסרט הקודם ואפילו ראינו כמה רחוק הם הגיעו
בערך עד להליופאוזה, החבר'ה האלה נעים במהירות של 60000 ק"מ בשעה
כך שאם נצליח להגיע למהירויות כאלה
והחבר'ה האלה הגיעו למהירויות כאלה ע"י מינוף של
המשיכה הגרביטציונית של כוכבי לכת גדולים וזה איפשר להם להאיץ בהתמדה
כך שזו מהירות שלא קל להגיע אליה, אבל אם נצליח להגיע למהירות כזו
וניסע בה ישירות אל אלפא קנטאורי, הכוכבים הכי קרובים אלינו,
יקח לנו 80 אלף שנה - במהירות של וויאג'ר 1
להגיע לשם, וזה זמן ארוך בצורה ממש מגוחכת, כך שנצטרך לחשוב על דרך טובה יותר
לעשות מסע כזה