WEBVTT

00:00:00.631 --> 00:00:04.133
לפני שנתחיל לעסוק בדברים שמחוץ למערכת השמש שלנו

00:00:04.133 --> 00:00:08.200
אני רוצה לקחת כמה צעדים לאחור, בגלל שמצאתי תמונה מדליקה של

00:00:08.200 --> 00:00:11.933
השמש, והסיבה שלדעתי היא כל כך מדליקה

00:00:11.933 --> 00:00:16.800
היא בגלל שבקנה המידה הזה השמש היא עדיין עצם ענקי

00:00:16.800 --> 00:00:21.800
בקנה המידה הזה, כדור הארץ יהיה בערך, וזה רק קירוב,

00:00:21.800 --> 00:00:28.467
בערך בגודל כזה, כך שבשבילי לפחות זה משהו מדליק, כי הרעיון הזה

00:00:28.467 --> 00:00:33.460
שכל כוכב הלכת שלנו, , הכל יכול להיכנס לתוך אחת מהתפרצויות הפלאזמה האלה

00:00:33.460 --> 00:00:37.039
המתפרצות מהשמש שלנו, ואתם יכולים רק לדמיין, אנחנו לא באמת יכולים

00:00:37.054 --> 00:00:40.333
להיות שם, אבל אילו היה לנו סוג כלשהו של מגן, אתם יכולים לדמיין איך זה

00:00:40.333 --> 00:00:43.047
להיות בסוג כזה של סביבה

00:00:43.047 --> 00:00:46.600
אז חשבתי פשוט שזאת פשוט מחשבה מרתקת. אבל בכל אופן

00:00:46.600 --> 00:00:50.000
אחרי שדיברנו על זה, בואו נחשוב איך זה להיות בגבול החיצון של מערכת השמש.

00:00:50.028 --> 00:00:53.225
בוידאו האחרון בחנו את חגורת אורט

00:00:53.225 --> 00:00:59.133
שנמצאת, מתחילה, במרחק של כמעט שנת אור אחת מהשמש

00:00:59.133 --> 00:01:03.133
אבל בהתאם לתפיסה של רעיון הגבול, הוא יכול להיות גם

00:01:03.133 --> 00:01:07.779
רחוק יותר מענן אורט

00:01:07.779 --> 00:01:13.533
כך שאם השמש, טוב אנחנו רואים את הדברים האלה מתפרצים ממנה, אבל אפילו דברים שאי אפשר לראות

00:01:13.533 --> 00:01:21.533
חלקיקים שאי אפשר לראות, אלקטרונים ופרוטונים בעלי אנרגיה מאד גבוהה,

00:01:21.533 --> 00:01:29.032
גם הם מתפרצים מהשמש במהירויות מאד גבוהות, 400 ק"מ לשניה

00:01:29.047 --> 00:01:33.372
נכתוב את זה

00:01:33.403 --> 00:01:36.667
ועל פני הארץ אנחנו מוגנים מאותם חלקיקים מאד אנרגטיים

00:01:36.667 --> 00:01:42.721
בגלל השדה המגנטי של כדור הארץ, אבל אם אתם נמצאים על פני הירח

00:01:42.736 --> 00:01:47.892
כשהשמש נמצאת מעל הירח ואתם לא נמצאים בצד האפל של הירח

00:01:47.892 --> 00:01:51.897
אתם תהיו במגע ישיר עם הקרינה הזו, וכמו שאתם יכולים לדמיין לא כדאי

00:01:51.897 --> 00:01:56.600
להיות שם יותר מדי זמן, אבל הסיבה שאני מדבר על זה

00:01:56.600 --> 00:02:00.028
היא שאותם חלקיקים טעונים שבאים במהירויות על

00:02:00.059 --> 00:02:02.533
מפני השמש, מכנים אותם "רוח השמש"

00:02:02.533 --> 00:02:08.848
ואני אשים את ה"רוח" במרכאות

00:02:08.848 --> 00:02:12.702
בגלל שהיא רחוקה מלהיות בריזה נעימה

00:02:12.702 --> 00:02:17.903
אלה פשוט חלקיקים טעונים שיוצאים במהירות גבוהה מאד מהשמש

00:02:17.903 --> 00:02:21.930
ואני עוסק ברעיון הזה של רוח השמש משום שהוא יכול לעזור לנו

00:02:21.930 --> 00:02:26.933
למצוא הגדרה מסויימת של הגבול החיצון של מערכת השמש

00:02:26.933 --> 00:02:31.400
וזהו הגבול אליו מגיעה רוח השמש

00:02:31.400 --> 00:02:36.129
לפני שהיא מתנגשת במובן כלשהו עם התווך הבין כוכבי

00:02:36.129 --> 00:02:40.400
וכאן אנחנו רואים ציור של זה, כך שענן אורט

00:02:40.400 --> 00:02:44.175
לפחות הקצוות של החלק הסמיך שלו

00:02:44.175 --> 00:02:47.950
נמצא מחוץ לגבול הזה, וכמו שראינו כאן בערך נמצאות וויאג'ר 1 ו-2

00:02:47.950 --> 00:02:55.385
אם היינו רוצים להקיף את סדנה, זה יהיה משהו כמו, החלק הקרוב יהיה

00:02:55.431 --> 00:02:58.743
משהו באזור הזה, ואז ייצא החוצה, אבל ענן אורט

00:02:58.743 --> 00:03:03.498
הוא הרבה יותר בחוץ, כך שמערכת השמש

00:03:03.498 --> 00:03:07.007
היא הרבה יותר קטנה מענן אורט

00:03:07.007 --> 00:03:12.359
אבל היא עדיין די גדולה, כך שההליופאוזה נמצאת כאן

00:03:12.359 --> 00:03:19.508
לקחתי את זה מויקיפדיה, זה המקום בו הכוחות והמהירות של רוח השמש

00:03:19.508 --> 00:03:26.048
כבר נחלשים כדי כך שהם נעצרים על ידי כוח הנגד

00:03:26.064 --> 00:03:32.046
של, בעיקר, המימן וההליום הנמצאים בחלל הבין כוכבי

00:03:32.046 --> 00:03:38.000
ואחרי הנקודה הזו רוח השמש

00:03:38.000 --> 00:03:42.421
כאילו "נעצרת",

00:03:42.421 --> 00:03:46.298
ווויאג'ר 1 ו-2 הגיעו די קרוב

00:03:46.298 --> 00:03:51.348
לנקודה הזו, וזו אחת ההשקפות לגבי הגבול של מערכת השמש

00:03:51.348 --> 00:03:55.462
השקפה אחרת מדברת על ענן אורט

00:03:55.508 --> 00:04:01.323
האיזור בו ישנם העצמים הדוממים

00:04:01.323 --> 00:04:05.477
וזה - למעשה לא ראינו ישירות אובייקטים בענן אורט,

00:04:05.477 --> 00:04:11.031
אבל אנחנו חושבים שהם נמצאים שם

00:04:11.031 --> 00:04:16.569
ואולי ההגדרה הכי מופשטת תהיה ההשפעה המשמעותית של כוח המשיכה של השמש

00:04:16.569 --> 00:04:21.431
כך שכל ההגדרות האלה מתארות את גבול מערכת השמש, אבל מותירות סוג של איזור אפור

00:04:21.431 --> 00:04:25.456
אבל הנקודה שלי היא,

00:04:25.456 --> 00:04:28.329
מה שאני רוצה לעשות הוא להתחיל להסביר קצת מחוץ למערכת השמש

00:04:28.329 --> 00:04:33.579
ולתת לכם תחושה של קנה המידה כשאנחנו עוברים לכוכב הקרוב ביותר

00:04:33.595 --> 00:04:38.575
כך שאם נעבור ישר הנה, זה מראה לנו את השכונה שלנו

00:04:38.575 --> 00:04:42.320
מנקודת מבט של כוכבים אחרים, ולמרות שהכוכבים האלה נראים די גדולים,

00:04:42.320 --> 00:04:48.369
אם הייתם מציירים בפועל, זוהי מערכת השמש כאן,

00:04:48.369 --> 00:04:51.267
ואתם הייתם אולי אומרים "אוה, זוהי השמש", לא- השמש,

00:04:51.267 --> 00:04:54.034
אם אתם תירצו לצייר אותה כאן, היא אפילו לא תהיה בגודל של פיקסל אחד

00:04:54.034 --> 00:04:59.654
למעשה כל המסלול של פלוטו וכל מה שעד אליו

00:04:59.654 --> 00:05:05.933
לא יגיעו לכדי פיקסל אחד כאן, ומה שאנחנו רואים כאן, הרדיוס הזה

00:05:05.933 --> 00:05:12.867
הוא בערך שנת אור אחת

00:05:12.867 --> 00:05:19.298
זהו בערך הרדיוס של ענן אורט, ובסרט הקודם ראינו כמה הוא גדול

00:05:19.298 --> 00:05:28.267
במיוחד יחסית, נגיד, לרדיוס של המסלול של פלוטו

00:05:28.267 --> 00:05:37.595
שהוא בערך כזה, והוא כשלעצמו רדיוס ענק, ענק, מרחק ענק מהשמש

00:05:37.595 --> 00:05:44.255
וזה אפילו לא יהוה פיקסל אחד בדיאגרמה הזו כאן

00:05:44.255 --> 00:05:52.246
אבל כדי לתת לכם מושג כמה אחנו רחוקים, אנחנו שבריר של שבריר של שבריר כאן בפנים

00:05:52.246 --> 00:05:59.236
פיקסל של פיקסל של פיקסל במרכז כאן. כדי להגיע ממערכת השמש, או במיוחד מכדור הארץ

00:05:59.236 --> 00:06:04.205
אל הכוכב הקרוב ביותר, או צבר הכוכבים הקרוב, האלפא קנטאורי

00:06:04.205 --> 00:06:09.375
יש שם 3 כוכבים - אלפא קנטאורי

00:06:09.375 --> 00:06:13.029
A
שהוא הגדול ביותר, 
B

00:06:13.029 --> 00:06:18.333
ועוד אחד שאי אפשר לראות בעין בלתי מזויינת, אני חושב שקוראים לו פרוקסימוס קנטאורי

00:06:18.333 --> 00:06:22.642
והוא הרבה יותר קטן

00:06:22.642 --> 00:06:30.629
אבל הוא הכי קרוב אלינו, וכל הצבר הזה של כוכבים

00:06:30.629 --> 00:06:40.000
והוא הכי קרוב לכדור הארץ, הוא בערך במרחק 4.2 שנות אור מאיתנו, כך שעוברות 4.2 שנים עד שאור

00:06:40.000 --> 00:06:44.224
מגיע משם לכאן

00:06:44.224 --> 00:06:49.704
או אם החבר'ה האלה ייעלמו יום אחד, אנחנו לא נדע על כך רק אחרי 4.2 שנים

00:06:49.704 --> 00:06:54.053
ואתם יכולים להגיד "הי, זה לא כל כך נורא, אפשר לטייל לשם ולבדוק אותם

00:06:54.053 --> 00:06:58.354
ולראות אם יש שם אנשים שאפשר לפגוש ולהחליף טכנולוגיות

00:06:58.354 --> 00:07:06.331
אבל זה מרחק עצום, אפילו ה4.2 שנות אור האלה

00:07:06.331 --> 00:07:11.134
הם מרחק עצום בצורה שלא תיאמן, וכדי לתת לכם תחושה של המרחק, וויאג'ר 1 ו-2 שדיברנו עליהן

00:07:11.134 --> 00:07:13.684
בסרט הקודם ואפילו ראינו כמה רחוק הם הגיעו

00:07:13.684 --> 00:07:25.529
בערך עד להליופאוזה, החבר'ה האלה נעים במהירות של 60000 ק"מ בשעה

00:07:25.529 --> 00:07:34.044
כך שאם נצליח להגיע למהירויות כאלה

00:07:34.044 --> 00:07:38.990
והחבר'ה האלה הגיעו למהירויות כאלה ע"י מינוף של

00:07:38.990 --> 00:07:42.698
המשיכה הגרביטציונית של כוכבי לכת גדולים וזה איפשר להם להאיץ בהתמדה

00:07:42.698 --> 00:07:48.579
כך שזו מהירות שלא קל להגיע אליה, אבל אם נצליח להגיע למהירות כזו

00:07:48.579 --> 00:07:57.913
וניסע בה ישירות אל אלפא קנטאורי, הכוכבים הכי קרובים אלינו,

00:07:57.913 --> 00:08:09.200
יקח לנו 80 אלף שנה - במהירות של וויאג'ר 1

00:08:09.200 --> 00:08:14.918
להגיע לשם, וזה זמן ארוך בצורה ממש מגוחכת, כך שנצטרך לחשוב על דרך טובה יותר

00:08:14.918 --> 99:59:59.999
לעשות מסע כזה