1
00:00:00,631 --> 00:00:04,133
לפני שנתחיל לעסוק בדברים שמחוץ למערכת השמש שלנו

2
00:00:04,133 --> 00:00:08,200
אני רוצה לקחת כמה צעדים לאחור, בגלל שמצאתי תמונה מדליקה של

3
00:00:08,200 --> 00:00:11,933
השמש, והסיבה שלדעתי היא כל כך מדליקה

4
00:00:11,933 --> 00:00:16,800
היא בגלל שבקנה המידה הזה השמש היא עדיין עצם ענקי

5
00:00:16,800 --> 00:00:21,800
בקנה המידה הזה, כדור הארץ יהיה בערך, וזה רק קירוב,

6
00:00:21,800 --> 00:00:28,467
בערך בגודל כזה, כך שבשבילי לפחות זה משהו מדליק, כי הרעיון הזה

7
00:00:28,467 --> 00:00:33,460
שכל כוכב הלכת שלנו, , הכל יכול להיכנס לתוך אחת מהתפרצויות הפלאזמה האלה

8
00:00:33,460 --> 00:00:37,039
המתפרצות מהשמש שלנו, ואתם יכולים רק לדמיין, אנחנו לא באמת יכולים

9
00:00:37,054 --> 00:00:40,333
להיות שם, אבל אילו היה לנו סוג כלשהו של מגן, אתם יכולים לדמיין איך זה

10
00:00:40,333 --> 00:00:43,047
להיות בסוג כזה של סביבה

11
00:00:43,047 --> 00:00:46,600
אז חשבתי פשוט שזאת פשוט מחשבה מרתקת. אבל בכל אופן

12
00:00:46,600 --> 00:00:50,000
אחרי שדיברנו על זה, בואו נחשוב איך זה להיות בגבול החיצון של מערכת השמש.

13
00:00:50,028 --> 00:00:53,225
בוידאו האחרון בחנו את חגורת אורט

14
00:00:53,225 --> 00:00:59,133
שנמצאת, מתחילה, במרחק של כמעט שנת אור אחת מהשמש

15
00:00:59,133 --> 00:01:03,133
אבל בהתאם לתפיסה של רעיון הגבול, הוא יכול להיות גם

16
00:01:03,133 --> 00:01:07,779
רחוק יותר מענן אורט

17
00:01:07,779 --> 00:01:13,533
כך שאם השמש, טוב אנחנו רואים את הדברים האלה מתפרצים ממנה, אבל אפילו דברים שאי אפשר לראות

18
00:01:13,533 --> 00:01:21,533
חלקיקים שאי אפשר לראות, אלקטרונים ופרוטונים בעלי אנרגיה מאד גבוהה,

19
00:01:21,533 --> 00:01:29,032
גם הם מתפרצים מהשמש במהירויות מאד גבוהות, 400 ק"מ לשניה

20
00:01:29,047 --> 00:01:33,372
נכתוב את זה

21
00:01:33,403 --> 00:01:36,667
ועל פני הארץ אנחנו מוגנים מאותם חלקיקים מאד אנרגטיים

22
00:01:36,667 --> 00:01:42,721
בגלל השדה המגנטי של כדור הארץ, אבל אם אתם נמצאים על פני הירח

23
00:01:42,736 --> 00:01:47,892
כשהשמש נמצאת מעל הירח ואתם לא נמצאים בצד האפל של הירח

24
00:01:47,892 --> 00:01:51,897
אתם תהיו במגע ישיר עם הקרינה הזו, וכמו שאתם יכולים לדמיין לא כדאי

25
00:01:51,897 --> 00:01:56,600
להיות שם יותר מדי זמן, אבל הסיבה שאני מדבר על זה

26
00:01:56,600 --> 00:02:00,028
היא שאותם חלקיקים טעונים שבאים במהירויות על

27
00:02:00,059 --> 00:02:02,533
מפני השמש, מכנים אותם "רוח השמש"

28
00:02:02,533 --> 00:02:08,848
ואני אשים את ה"רוח" במרכאות

29
00:02:08,848 --> 00:02:12,702
בגלל שהיא רחוקה מלהיות בריזה נעימה

30
00:02:12,702 --> 00:02:17,903
אלה פשוט חלקיקים טעונים שיוצאים במהירות גבוהה מאד מהשמש

31
00:02:17,903 --> 00:02:21,930
ואני עוסק ברעיון הזה של רוח השמש משום שהוא יכול לעזור לנו

32
00:02:21,930 --> 00:02:26,933
למצוא הגדרה מסויימת של הגבול החיצון של מערכת השמש

33
00:02:26,933 --> 00:02:31,400
וזהו הגבול אליו מגיעה רוח השמש

34
00:02:31,400 --> 00:02:36,129
לפני שהיא מתנגשת במובן כלשהו עם התווך הבין כוכבי

35
00:02:36,129 --> 00:02:40,400
וכאן אנחנו רואים ציור של זה, כך שענן אורט

36
00:02:40,400 --> 00:02:44,175
לפחות הקצוות של החלק הסמיך שלו

37
00:02:44,175 --> 00:02:47,950
נמצא מחוץ לגבול הזה, וכמו שראינו כאן בערך נמצאות וויאג'ר 1 ו-2

38
00:02:47,950 --> 00:02:55,385
אם היינו רוצים להקיף את סדנה, זה יהיה משהו כמו, החלק הקרוב יהיה

39
00:02:55,431 --> 00:02:58,743
משהו באזור הזה, ואז ייצא החוצה, אבל ענן אורט

40
00:02:58,743 --> 00:03:03,498
הוא הרבה יותר בחוץ, כך שמערכת השמש

41
00:03:03,498 --> 00:03:07,007
היא הרבה יותר קטנה מענן אורט

42
00:03:07,007 --> 00:03:12,359
אבל היא עדיין די גדולה, כך שההליופאוזה נמצאת כאן

43
00:03:12,359 --> 00:03:19,508
לקחתי את זה מויקיפדיה, זה המקום בו הכוחות והמהירות של רוח השמש

44
00:03:19,508 --> 00:03:26,048
כבר נחלשים כדי כך שהם נעצרים על ידי כוח הנגד

45
00:03:26,064 --> 00:03:32,046
של, בעיקר, המימן וההליום הנמצאים בחלל הבין כוכבי

46
00:03:32,046 --> 00:03:38,000
ואחרי הנקודה הזו רוח השמש

47
00:03:38,000 --> 00:03:42,421
כאילו "נעצרת",

48
00:03:42,421 --> 00:03:46,298
ווויאג'ר 1 ו-2 הגיעו די קרוב

49
00:03:46,298 --> 00:03:51,348
לנקודה הזו, וזו אחת ההשקפות לגבי הגבול של מערכת השמש

50
00:03:51,348 --> 00:03:55,462
השקפה אחרת מדברת על ענן אורט

51
00:03:55,508 --> 00:04:01,323
האיזור בו ישנם העצמים הדוממים

52
00:04:01,323 --> 00:04:05,477
וזה - למעשה לא ראינו ישירות אובייקטים בענן אורט,

53
00:04:05,477 --> 00:04:11,031
אבל אנחנו חושבים שהם נמצאים שם

54
00:04:11,031 --> 00:04:16,569
ואולי ההגדרה הכי מופשטת תהיה ההשפעה המשמעותית של כוח המשיכה של השמש

55
00:04:16,569 --> 00:04:21,431
כך שכל ההגדרות האלה מתארות את גבול מערכת השמש, אבל מותירות סוג של איזור אפור

56
00:04:21,431 --> 00:04:25,456
אבל הנקודה שלי היא,

57
00:04:25,456 --> 00:04:28,329
מה שאני רוצה לעשות הוא להתחיל להסביר קצת מחוץ למערכת השמש

58
00:04:28,329 --> 00:04:33,579
ולתת לכם תחושה של קנה המידה כשאנחנו עוברים לכוכב הקרוב ביותר

59
00:04:33,595 --> 00:04:38,575
כך שאם נעבור ישר הנה, זה מראה לנו את השכונה שלנו

60
00:04:38,575 --> 00:04:42,320
מנקודת מבט של כוכבים אחרים, ולמרות שהכוכבים האלה נראים די גדולים,

61
00:04:42,320 --> 00:04:48,369
אם הייתם מציירים בפועל, זוהי מערכת השמש כאן,

62
00:04:48,369 --> 00:04:51,267
ואתם הייתם אולי אומרים "אוה, זוהי השמש", לא- השמש,

63
00:04:51,267 --> 00:04:54,034
אם אתם תירצו לצייר אותה כאן, היא אפילו לא תהיה בגודל של פיקסל אחד

64
00:04:54,034 --> 00:04:59,654
למעשה כל המסלול של פלוטו וכל מה שעד אליו

65
00:04:59,654 --> 00:05:05,933
לא יגיעו לכדי פיקסל אחד כאן, ומה שאנחנו רואים כאן, הרדיוס הזה

66
00:05:05,933 --> 00:05:12,867
הוא בערך שנת אור אחת

67
00:05:12,867 --> 00:05:19,298
זהו בערך הרדיוס של ענן אורט, ובסרט הקודם ראינו כמה הוא גדול

68
00:05:19,298 --> 00:05:28,267
במיוחד יחסית, נגיד, לרדיוס של המסלול של פלוטו

69
00:05:28,267 --> 00:05:37,595
שהוא בערך כזה, והוא כשלעצמו רדיוס ענק, ענק, מרחק ענק מהשמש

70
00:05:37,595 --> 00:05:44,255
וזה אפילו לא יהוה פיקסל אחד בדיאגרמה הזו כאן

71
00:05:44,255 --> 00:05:52,246
אבל כדי לתת לכם מושג כמה אחנו רחוקים, אנחנו שבריר של שבריר של שבריר כאן בפנים

72
00:05:52,246 --> 00:05:59,236
פיקסל של פיקסל של פיקסל במרכז כאן. כדי להגיע ממערכת השמש, או במיוחד מכדור הארץ

73
00:05:59,236 --> 00:06:04,205
אל הכוכב הקרוב ביותר, או צבר הכוכבים הקרוב, האלפא קנטאורי

74
00:06:04,205 --> 00:06:09,375
יש שם 3 כוכבים - אלפא קנטאורי

75
00:06:09,375 --> 00:06:13,029
A
שהוא הגדול ביותר, 
B

76
00:06:13,029 --> 00:06:18,333
ועוד אחד שאי אפשר לראות בעין בלתי מזויינת, אני חושב שקוראים לו פרוקסימוס קנטאורי

77
00:06:18,333 --> 00:06:22,642
והוא הרבה יותר קטן

78
00:06:22,642 --> 00:06:30,629
אבל הוא הכי קרוב אלינו, וכל הצבר הזה של כוכבים

79
00:06:30,629 --> 00:06:40,000
והוא הכי קרוב לכדור הארץ, הוא בערך במרחק 4.2 שנות אור מאיתנו, כך שעוברות 4.2 שנים עד שאור

80
00:06:40,000 --> 00:06:44,224
מגיע משם לכאן

81
00:06:44,224 --> 00:06:49,704
או אם החבר'ה האלה ייעלמו יום אחד, אנחנו לא נדע על כך רק אחרי 4.2 שנים

82
00:06:49,704 --> 00:06:54,053
ואתם יכולים להגיד "הי, זה לא כל כך נורא, אפשר לטייל לשם ולבדוק אותם

83
00:06:54,053 --> 00:06:58,354
ולראות אם יש שם אנשים שאפשר לפגוש ולהחליף טכנולוגיות

84
00:06:58,354 --> 00:07:06,331
אבל זה מרחק עצום, אפילו ה4.2 שנות אור האלה

85
00:07:06,331 --> 00:07:11,134
הם מרחק עצום בצורה שלא תיאמן, וכדי לתת לכם תחושה של המרחק, וויאג'ר 1 ו-2 שדיברנו עליהן

86
00:07:11,134 --> 00:07:13,684
בסרט הקודם ואפילו ראינו כמה רחוק הם הגיעו

87
00:07:13,684 --> 00:07:25,529
בערך עד להליופאוזה, החבר'ה האלה נעים במהירות של 60000 ק"מ בשעה

88
00:07:25,529 --> 00:07:34,044
כך שאם נצליח להגיע למהירויות כאלה

89
00:07:34,044 --> 00:07:38,990
והחבר'ה האלה הגיעו למהירויות כאלה ע"י מינוף של

90
00:07:38,990 --> 00:07:42,698
המשיכה הגרביטציונית של כוכבי לכת גדולים וזה איפשר להם להאיץ בהתמדה

91
00:07:42,698 --> 00:07:48,579
כך שזו מהירות שלא קל להגיע אליה, אבל אם נצליח להגיע למהירות כזו

92
00:07:48,579 --> 00:07:57,913
וניסע בה ישירות אל אלפא קנטאורי, הכוכבים הכי קרובים אלינו,

93
00:07:57,913 --> 00:08:09,200
יקח לנו 80 אלף שנה - במהירות של וויאג'ר 1

94
00:08:09,200 --> 00:08:14,918
להגיע לשם, וזה זמן ארוך בצורה ממש מגוחכת, כך שנצטרך לחשוב על דרך טובה יותר

95
00:08:14,918 --> 99:59:59,999
לעשות מסע כזה