-
(פעמון)
-
(פעמון)
-
איך אני יכול להשאר ברגע הנוכחי כשזה מרגיש בלתי נסבל?
-
כי כאן בפלאם וילג' אנחנו תמיד אומרים
-
"מי יתן ולא נתפס בעבר או בעתיד"
-
"מי יתן ונחזור לרגע הנוכחי"
-
וזו שאלה על "איך אפשר להשאר ברגע הנוכחי
-
כשהרגע הנוכחי מרגיש בלתי נסבל?"
-
זו שאלה טובה.
-
(צחוק)
-
כל אחד שמכיר את התרגול של תשומת לב
-
יודע שצריך לחזור הביתה לרגע הנוכחי
-
כשאתה חוזר הביתה לרגע הנוכחי
-
אתה יכול למצוא..
-
שני מצבים:
-
המצב הראשון הוא
-
שיש כל כך הרבה תנאים אפשריים לאושר
-
בכאן ובעכשיו
-
כשאתה שואף ומביא את המחשבות בחזרה לגוף
-
אתה מתבסס ברגע הנוכחי.
-
ואתה מבחין שיש הרבה גורמים מרעננים ומרפאים
-
זמינים ברגע הנוכחי
-
יש הרבה תנאים לאושר ברגע הנוכחי.
-
ועם המודעות הזאת,
-
מאוד קל לטפח תחושת שמחה.
-
תוכלו לעשות את זה כדי להזין את עצמכם.
-
להזין את עצמכם בשמחה ואושר.
-
אז זה הדבר הראשון שנתקלים בו ברגע ההווה.
-
המצב השני הוא כשאתה חוזר לרגע ההווה
-
אתה עלול להתקל בהרגשה של כאב,
-
הרגשה של רגש כואב,
-
שנמצא בך.
-
למעשה רגשות כואבים
-
מופיעים מפעם לפעם.
-
כשהם מתחילים להופיע, אתה לא רוצה להיות שם.
-
אז אתה מנסה לברוח,
-
להעמיד פנים שזה לא שם.
-
אז אף אחד לא שם כדי לטפל בתחושה הכואבת.
-
אז לחזור בחזרה לרגע הנוכחי במצב כזה
-
זה כבר לא לשים לב לתנאים של שמחה שקיימים,
-
אלא לנצל את ההזדמנות לטפל בכאב שבנו.
-
ולשנות אותו.
-
אז גם אם רגע ההווה הוא בלתי נסבל
-
לחזור אל הרגע הזה זו ההזדמנות היחידה שלנו
-
לעשות משהו כדי להרגיע את הכאב
-
ולשנות אותו.
-
רוב האנשים לא עושים את זה
-
כי הם מפחדים שכשהם יחזרו הביתה אל עצמם
-
ויגעו בכאב שבפנים,
-
הם יהיו מוצפים על ידי הסבל
-
וזו הסיבה שהם מתאמנים בלברוח,
-
לדמיין משהו לגבי העתיד כדי לשכוח
-
לחזור לעבר כדי לשכוח
-
אבל העבר והעתיד הם כמו תמונות
-
לא מציאות.
-
רק הרגע הנוכחי אמיתי.
-
הרבה אנשים מנסים לכסות את הכאב שבפנים
-
לא רק על ידי חזרה לעבר או בריחה לעתיד,
-
אלא גם בדמיון שיש תקוה
-
שיש סוף לסבל בעתיד
-
אבל זה לא יכול להמשך הרבה זמן
-
ורוב האנשים מנסים לכסות את הכאב שבפנים
-
על ידי צרכנות.
-
אנחנו קוראים עיתונים וצופים בטלויזיה
-
ואנחנו מנסים למצוא משהו לאכול
-
אנחנו מקשיבים למוזיקה, מתקשרים בטלפון
-
אנחנו מקווים שכל מה שאנחנו עושים
-
ימנע מאיתנו להפגש עם הסבל שבתוכנו.
-
ואנחנו מרשים לכאב להמשיך לצמוח בתוכנו.
-
אז התרגול של תשומת לב עוזר לנו לחזור הביתה
-
לרגע הנוכחי
-
גם אם הרגע הנוכחי הוא לא נעים
-
אבל רק ברגע הזה
-
אנחנו יכולים להבין את הסבל,
-
ואנחנו יכולים למצוא דרך להרגיע אותו.
-
ולהתמיר אותו.
-
אז בפעם הבאה שהרגע הנוכחי לא נעים לך
-
אל תחשוב שלברוח ממנו זו הדרך הכי טובה.
-
יכול להיות שזו הזדמנות.
-
אז, השאר ברגע. התבונן לעומק לתוך טבע הסבל.
-
אם אתה יודע איך לתרגל נשימה מודעת
-
או הליכה מודעת.
-
אתה מטפח אנרגיה של תשומת לב
-
ואז האנרגיה של תשומת הלב שטיפחת
-
עוזרת לך להיות חזק מספיק
-
כדי להכיר ולהתמודד עם הכאב ולקבל אותו
-
על ידי התייחסות עדינה לכאב
-
בכמה דקות, אתה יכול להרגיע אותו
-
וגם...
-
אם יש אנשים שמתרגלים איתך
-
אתה יכול להרוויח מהתשומת לב שלהם
-
ומהחמלה שלהם
-
להתחבר לסבל,
-
מביא הבנה של סבל.
-
וגם...
-
האנרגיה של החמלה - הבנה וחמלה -
-
יש להן את היכולת לרפא.
-
לרפא אותך ולרפא את האנשים
-
שהזדמנו להיות סביבך באותו זמן
-
ואם יש קבוצה של אנשים שמתרגלים,
-
יחד, מקבלים את הסבל ברוך,
-
הם יחווה שהאנרגיה הקולקטיבית מרפאה אותם גם
-
וכשהם סובלים פחות, הם במצב לעזור לאנשים
-
לעשות אותו דבר.
-
יש בודהיסטבה שנקרא קסיטיגרבה
-
הנדר שלו הוא ללכת למקומות שבהם
-
יש הרבה סבל
-
כדי לנצל את ההזדמנות לשרת, לעזור.
-
ויש הרבה רופאים, אחיות, עובדים סוציאלים
-
שעושים אותו הדבר
-
הם מתנדבים ללכת למקומות הכואבים בכדור הארץ
-
כדי לעזור לאנשים
-
הם אמיתיים, הם לא רק דימויים.
-
אנשים צעירים מאוד משרתים כבודהיסטוות.
-
הם לא מפחדים מהסבל.
-
כי הם יודעים שהם יכולים להביא הקלה.
-
לבודהיסטווה יש כוח חזק
-
זו השאיפה
-
סוג המזון השלישי, רצון
-
אתה יודע שאתה שם - בחיים
-
ואתה רוצה לעשות משהו עם החיים שלך
-
אתה רוצה שהחיים שלך יהיו משמעותיים.
-
אז אתה מתחייב לעזור
-
כי אתה לא מפחד ללכת למקומות של סבל.
-
ואנחנו צריכים לתמוך באנשים האלה.
-
אנחנו רוצים לתמוך בהם כדי שהם לא יאבדו
-
את השאיפה שלהם אחרי כמה שנים של שירות
-
צריך לשלוח להם עידוד
-
הם צריכים הזנה וריפוי
-
אז אחרי חצי שנה של עבודה במקומות קשים
-
הם הולכים הביתה
-
ואנחנו מטפלים בהם,
-
זמן ריפוי, כדי שהם יצאו שוב בפעם הבאה
-
גם הבודהיסטווה צריך עזרה.
-
אנחנו כאן כדי לעזור לבודהיסטוות בעבודתם
-
בעולם
-
אם יש לך חמלה,
-
לא מפריע לך להיות במצבים קשים של סבל.
-
ואם יש לך מספיק חמלה
-
אז אתה מוגן. אתה לא תהיה מוצף
-
על ידי האנרגיה המשותפת של סבל
-
קסיטיגרבה יודע שהוא צריך סנגהה
-
כדי להמשיך לאורך זמן
-
התרגול לא צריך להיות רק אישי
-
התרגול צריך להיות גם קבוצתי.
-
אז ננסה לשכנע אנשים ממשפחתנו להצטרף
-
והדרך הכי טובה לעשות זאת היא להפוך להיות
-
יותר ויותר נעימים בכל יום
-
יותר מחייכים, יותר נחמדים.
-
והם יאמינו שהתרגול יעבוד גם בשבילם.
-
כשהמשפחה שלך, הקהילה שלך נהנית מהרמוניה
-
בריאות, אחווה,
-
אז אתה מגשים את השאיפה שלך.
-
בלי קהילה, בלי קבוצה של אנשים
-
החלום שלנו לא יכול להתגשם.
-
אז אנחנו לא רק מנסים בתור יחידים,
-
אלא אנחנו יודעים שלפעול בקבוצה של אנשים
-
זה הרבה יותר טוב.
-
(פעמון)
