רופוס גרישקום ואליסה וולקמן: בואו נדבר על טאבוים של הורות
-
0:03 - 0:06אליסה וולקמן: אז הסיפור שלנו מתחיל כאן --
-
0:06 - 0:08ברגעים הדרמטיים של לידת
-
0:08 - 0:10בננו הבכור, דקלן.
-
0:10 - 0:12כמובן רגע ממש עמוק,
-
0:12 - 0:14והוא שינה את חיינו בהרבה דרכים.
-
0:14 - 0:16הוא גם שינה את החיים שלנו בדרכים לא צפויות,
-
0:16 - 0:19וכשאח"כ חשבנו עליהם,
-
0:19 - 0:21זה הוליד אצלנו יוזמה עסקית של שנינו,
-
0:21 - 0:23ושנה מאוחר יותר השקנו את באבל (פטפוט),
-
0:23 - 0:25אתר להורים.
-
0:25 - 0:27רופוס גרישקום: היום אני חושב שהסיפור שלנו
-
0:27 - 0:30החל כמה שנים קודם לכן (אליסה: זה נכון.)
-
0:30 - 0:33רופוס: אולי את זוכרת, התאהבנו קשות.
-
0:33 - 0:35אליסה: נכון.
-
0:35 - 0:37רופוס: באותו זמן הפעלנו אתר מאוד שונה.
-
0:37 - 0:39קראו לו נרב.קום (עצבים),
-
0:39 - 0:42והסיסמה שלו היתה "תועבה מושכלת."
-
0:42 - 0:45בתיאוריה, ואולי גם במעשה,
-
0:45 - 0:47זה היה מגזין מקוון חכם
-
0:47 - 0:50על סקס ותרבות.
-
0:50 - 0:53אליסה: שהוליד אתר לדייטים.
-
0:53 - 0:55אבל תבינו את הבדיחות עלינו: סקס מוליד תינוקות.
-
0:55 - 0:58אם תעקבו אחר ההוראות בנרב תסיימו בבאבל,
-
0:58 - 1:00וזה מה שקרה לנו.
-
1:00 - 1:03ואולי נשיק אתר גריאטרי בתור אתר שלישי. נראה.
-
1:04 - 1:07רופוס: אבל בשבילנו ההמשכיות בין נרב לבאבל
-
1:07 - 1:09לא היתה רק שלב בחיים,
-
1:09 - 1:11שזה גם כמובן רלוונטי,
-
1:11 - 1:13זה היה יותר קשור
-
1:13 - 1:15לרצון שלנו לדבר בכנות
-
1:15 - 1:18על נושאים שאנשים מתקשים לדבר עליהם בכנות.
-
1:18 - 1:20נראה לנו
-
1:20 - 1:23שכשאנשים מתחילים להעמיד פנים, הם מתחילים גם לשקר,
-
1:23 - 1:25ואז זה נהיה ממש מעניין,
-
1:25 - 1:27וזה נושא שאנחנו רוצים להרחיב עליו.
-
1:27 - 1:29והופתענו לגלות, כהורים צעירים,
-
1:29 - 1:32שכמות הטאבוים שיש סביב הורות,
-
1:32 - 1:34גדולה מזו שיש סביב סקס.
-
1:34 - 1:36אליסה: נכון. אז כמו שאמרנו,
-
1:36 - 1:38השנים הראשונות היו באמת נפלאות,
-
1:38 - 1:40אבל הן גם היו באמת קשות.
-
1:40 - 1:42והרגשנו שחלק מהקושי
-
1:42 - 1:45נבע מפרסומות שקריות על הורות.
-
1:45 - 1:47(צחוק)
-
1:47 - 1:50אנחנו עשינו מנוי להרבה מגזינים, עשינו שיעורי בית,
-
1:50 - 1:53אבל באמת בכל מקום בו הבטנו ראינו תמונות כמו אלה.
-
1:53 - 1:55ונכנסו להורות
-
1:55 - 1:57בציפייה שחיינו ייראו כך.
-
1:57 - 2:00השמש תמיד תאיר עלינו, וילדינו לעולם לא יבכו.
-
2:00 - 2:03אני אהיה נינוחה ומסורקת למשעי.
-
2:04 - 2:06ולמעשה, זה לא היה כך כלל.
-
2:06 - 2:09רופוס: כשהורדנו את מגזין ההורות המבריק
-
2:09 - 2:11בו הבטנו, עם התמונות הנפלאות האלה,
-
2:11 - 2:13והבטנו בסצינה בסלון הממשי שלנו,
-
2:13 - 2:15זה נראה יותר כך.
-
2:15 - 2:17אלה שלושת הבנים שלנו.
-
2:17 - 2:19וכמובן, הם לא תמיד בוכים וצורחים.
-
2:19 - 2:21אבל עם שלושה בנים, ישנו סיכוי סביר
-
2:21 - 2:23שלפחות אחד מהם לא
-
2:23 - 2:25יתנהג בדיוק כמצופה.
-
2:25 - 2:28אליסה: כן, אתם רואים היכן התרחש הנתק.
-
2:28 - 2:31אנחנו ממש הרגשנו שלא היה שום קשר
-
2:31 - 2:34בין הציפיות איתן הגענו, לבין החוויות הממשיות שלנו.
-
2:34 - 2:37אז החלטנו שאנחנו רוצים לתת להורים את הנתונים כמו שהם.
-
2:37 - 2:40ממש רצינו שהם יבינו
-
2:40 - 2:43את המציאות של ההורות בדרך ישרה.
-
2:43 - 2:45רופוס: אז היום, מה שהיינו רוצים לעשות
-
2:45 - 2:48זה לשתף אתכם בארבעה טאבוים של הורות.
-
2:48 - 2:50וכמובן, יש הרבה יותר מארבעה דברים
-
2:50 - 2:52שאסור לומר על הורות.
-
2:52 - 2:54אבל אנחנו נשתף אתכם היום
-
2:54 - 2:57בארבעה שהם רלוונטים במיוחד עבורנו.
-
2:57 - 3:00אז הראשון, טאבו מספר אחד:
-
3:00 - 3:03אסור לך לומר שלא התאהבת בתינוק שלך
-
3:03 - 3:05ברגע הראשון.
-
3:05 - 3:08אני זוכר בבירור, אני יושב בביה"ח.
-
3:08 - 3:11אנחנו במהלך הלידה של בננו הראשון.
-
3:11 - 3:13אליסה: אנחנו או אני?
-
3:13 - 3:15רופוס: סליחה.
-
3:15 - 3:17טעות שלי.
-
3:17 - 3:19אליסה, בנדיבות רבה, היתה במהלך
-
3:19 - 3:21הלידה של בננו הראשון (אליסה: תודה)
-
3:21 - 3:23ואני הייתי שם מוכן לתפיסה.
-
3:23 - 3:25עמדתי בזרועות פתוחות.
-
3:25 - 3:27האחות התקדמה לעברי
-
3:27 - 3:29עם הילד היפהפה הזה.
-
3:29 - 3:31ואני זוכר, בעוד היא מתקרבת אלי,
-
3:31 - 3:34קולות של חברים שאומרים לי:
-
3:34 - 3:36"ברגע שהם ישימו את התינוק בידיים שלך,
-
3:36 - 3:39אתה תרגיש תחושת אהבה שתעבור בך
-
3:39 - 3:41בעוצמה כזו שמעולם
-
3:41 - 3:44לא חווית במהלך חייך."
-
3:44 - 3:46אז אני החזקתי את עצמי בציפייה לרגע.
-
3:46 - 3:48התינוק עמד להגיע,
-
3:48 - 3:50ואני הייתי מוכן למשאית של אהבה
-
3:50 - 3:53שתפיל אותי מרגליי.
-
3:53 - 3:56ובמקום זאת, כשהניחו את התינוק בידי,
-
3:56 - 3:58זה היה רגע יוצא דופן.
-
3:58 - 4:01התמונה הזו צולמה ממש שניות אחרי
-
4:01 - 4:04שהתינוק הונח בידי ואני הבאתי אותו.
-
4:04 - 4:06ואתם יכולים לראות, העינים שלנו נוצצות.
-
4:06 - 4:09אני הייתי המום מאהבה לאשתי,
-
4:09 - 4:11עם הכרת תודה עמוקה ביותר
-
4:11 - 4:13לכך שנולד לנו ילד שנראה בריא.
-
4:13 - 4:15וזה כמובן היה סוריאליסטי.
-
4:15 - 4:17כלומר, אני הייתי חייב לבדוק את השמות ולוודא.
-
4:17 - 4:19הייתי ספקן, "את בטוחה שזה הילד שלנו?"
-
4:19 - 4:22והכל היה בלתי רגיל.
-
4:22 - 4:25אבל מה שהרגשתי כלפי הילד באותו רגע היה היתה חיבה עמוקה,
-
4:25 - 4:28אבל זה היה כלום לעומת מה שאני מרגיש כלפיו היום, 5 שנים מאוחר יותר.
-
4:28 - 4:30אז עשינו כאן משהו
-
4:30 - 4:32אפיקורסי.
-
4:32 - 4:35שמנו על גרף
-
4:35 - 4:38את אהבתנו לילד שלנו לאורך זמן.
-
4:38 - 4:40(צחוק)
-
4:40 - 4:43זה, כידוע, מעשה כפירה.
-
4:43 - 4:45אסור לך לכמת אהבה.
-
4:45 - 4:47הסיבה שאסור לך לכמת אהבה
-
4:47 - 4:49היא משום שאנחנו חושבים שאהבה היא דבר בינארי.
-
4:49 - 4:51או שאתה מאוהב, או שלא.
-
4:51 - 4:53אתה אוהב, או לא אוהב.
-
4:53 - 4:56ואני חושב שהאמת היא שאהבה היא תהליך.
-
4:56 - 4:58ואני חושב שהקושי במחשבה שאהבה
-
4:58 - 5:00היא דבר בינארי
-
5:00 - 5:02הוא שזה גורם לנו
-
5:02 - 5:04להיות יותר מדי מוטרדים
-
5:04 - 5:07שהאהבה שקרית, או לא מספקת, או מה שלא תרצו.
-
5:07 - 5:10ואני חושב שאני מדבר כאן בבירור על החוויה האבהית.
-
5:10 - 5:12אבל אני חושב שהרבה אבות מרגישים כך
-
5:12 - 5:15בחודשים הראשונים, אולי בשנה הראשונה,
-
5:15 - 5:18שהתגובה הרגשית שלהם היא לא מספקת באיזה שהוא אופן.
-
5:18 - 5:20אליסה: טוב, אני שמחה שרופוס מעלה את זה,
-
5:20 - 5:23כי אפשר לראות את הנפילות שלו בשנים הראשונות
-
5:23 - 5:26בהן אני חושבת שאני עשיתי את רוב העבודה.
-
5:26 - 5:28אבל אנחנו אוהבים לצחוק על זה,
-
5:28 - 5:30שבחודשים הראשונים בחיי הילדים שלנו,
-
5:30 - 5:32זהו דוד רופוס.
-
5:32 - 5:34(צחוק)
-
5:34 - 5:36רופוס: אני דוד מאוד אוהב, דוד מאוד אוהב.
-
5:36 - 5:39אליסה: כן, ואני צוחקת עם רופוס הרבה פעמים כשהוא מגיע הביתה
-
5:39 - 5:42שאני לא בטוחה שהוא היה מצליח לזהות את הילד שלנו במסדר זיהוי
-
5:42 - 5:44בין תינוקות אחרים.
-
5:44 - 5:46אז הכנתי בוחן פתע כאן לרופוס.
-
5:46 - 5:48רופוס: אוי.
-
5:48 - 5:51אליסה: אני לא רוצה להביך אותו יותר מדי. אבל אני אתן לו 3 שניות.
-
5:51 - 5:54רופוס: זה לא פייר. זו שאלה מכשילה. הוא לא שם, נכון?
-
5:54 - 5:57אליסה: הבן שלנו, בן 8 שבועות, נמצא שם.
-
5:57 - 5:59ואני רוצה לראות אם רופוס יכול לזהות אותו במהירות.
-
5:59 - 6:01רופוס: השמאלי ביותר. (אליסה: לא!)
-
6:01 - 6:08(צחוק)
-
6:08 - 6:10רופוס: אכזרית.
-
6:10 - 6:12אליסה: אין צורך להוסיף מילה.
-
6:12 - 6:14(צחוק)
-
6:14 - 6:16אני אעבור לטאבו מס' 2.
-
6:16 - 6:19אסור לכם לדבר על הבדידות שמתלווה לגידול תינוק.
-
6:19 - 6:21אני נהניתי להיות בהריון, אהבתי את זה.
-
6:21 - 6:24הרגשתי ממש מחוברת לקהילה שסביבי.
-
6:24 - 6:27הרגשתי שכולם סביבי השתתפו בהריון שלי,
-
6:27 - 6:30ועקבו וספרו את הימים עד למועד הלידה.
-
6:31 - 6:34הרגשתי שאני נושאת את עתיד האנושות.
-
6:34 - 6:37וזה נמשך גם לתוך ביה"ח, זה באמת היה משמח.
-
6:37 - 6:40המטירו עלי מתנות ופרחים ואורחים.
-
6:40 - 6:43זו היתה חוויה נפלאה באמת.
-
6:43 - 6:45אבל כשהגעתי הביתה,
-
6:45 - 6:47פתאום הרגשתי מאוד מנותקת
-
6:47 - 6:50ופתאום הייתי נעולה בפנים ומחוץ לעניינים.
-
6:50 - 6:52ומאוד הופתעתי מהרגשות הללו.
-
6:52 - 6:54ציפיתי שיהיה קשה,
-
6:54 - 6:56שיהיו לילות חסרי שינה, האכלות תמידיות,
-
6:56 - 6:58אבל לא ציפיתי לרגשות
-
6:58 - 7:01של בידוד ובדידות שחוויתי.
-
7:01 - 7:03ומאוד הופתעתי שאף אחד לא סיפר לי
-
7:03 - 7:05שכך ארגיש.
-
7:05 - 7:07והתקשרתי לאחותי
-
7:07 - 7:10אליה אני מאוד קרובה, ויש לה 3 ילדים,
-
7:10 - 7:12ושאלתי אותה: "למה לא סיפרת לי
-
7:12 - 7:14שאני הולכת להרגיש כך,
-
7:14 - 7:17שארגיש נורא מבודדת?"
-
7:18 - 7:20והיא אמרה - אני לא אשכח את זה -
-
7:20 - 7:22"זה פשוט לא משהו שרוצים לספר למישהי
-
7:22 - 7:25שעומדת להיות אמא לראשונה."
-
7:25 - 7:27רופוס: ואנחנו, כמובן, חושבים
-
7:27 - 7:30שזה בדיוק מה שבאמת צריך לומר
-
7:30 - 7:33לאמהות שעומדות ללדת לראשונה.
-
7:33 - 7:36וזה כמובן אחד הנושאים שחשובים לנו
-
7:36 - 7:38והוא שאנחנו חושבים
-
7:38 - 7:40שגילוי לב וכנות כואבת
-
7:40 - 7:42הם קריטיים לכולנו בהפיכתנו
-
7:42 - 7:44בהפיכתנו להורים נהדרים.
-
7:44 - 7:46וקשה שלא לחשוב
-
7:46 - 7:48שחלק ממה שגורם לתחושת הבידוד הזו
-
7:48 - 7:50הוא העולם המודרני שלנו.
-
7:50 - 7:52אז החוויה של אליסה היא לא יוצאת דופן.
-
7:52 - 7:54אז 58% מהאמהות בסקר
-
7:54 - 7:56דיווחו על רגשות של בדידות.
-
7:56 - 7:58מתוכן, 67% היו הכי בודדות
-
7:58 - 8:01כשילדיהם בני 0-5, כנראה באמת בשנתיים הראשונות.
-
8:01 - 8:03בתהליך ההכנה של זה
-
8:03 - 8:05הסתכלנו על איך תרבויות אחרות בעולם
-
8:05 - 8:08מתמודדות עם תקופה זו של החיים,
-
8:08 - 8:10כי כאן בעולם המערבי,
-
8:10 - 8:13פחות מ50% מאיתנו גרים ליד בני משפחה,
-
8:13 - 8:16ואני חושב שזו אחת הסיבות לכך שזו תקופה כל-כך קשה.
-
8:16 - 8:18אז קחו דוגמא אחת מני רבות:
-
8:18 - 8:20בדרום הודו
-
8:20 - 8:22יש מנהג הנקרא ז'ולביהארי
-
8:22 - 8:25בו האשה בחודש השביעי או השמיני להריונה
-
8:25 - 8:27עוברת לגור עם אמה
-
8:27 - 8:29ועוברת סדרה של פולחנים וטקסים,
-
8:29 - 8:32יולדת וחוזרת הביתה למשפחה הגרעינית שלה
-
8:32 - 8:34כמה חודשים לאחר הלידה.
-
8:34 - 8:36וזו רק דרך אחת מרבות
-
8:36 - 8:39בהן אנחנו חושבים שתרבויות אחרות מפצות על התקופה הבודדה הזו.
-
8:39 - 8:41אליסה: אז, טאבו מס' 3:
-
8:41 - 8:44אסור לך לדבר על ההפלה שלך - אבל היום אדבר על שלי.
-
8:44 - 8:46אז אחרי שילדנו את דקלן,
-
8:46 - 8:48כיילנו מחדש את הציפיות שלנו.
-
8:48 - 8:51חשבנו שנוכל לעבור זאת שוב
-
8:51 - 8:54וחשבנו שאנחנו יודעים מול מה נתמודד.
-
8:54 - 8:57והיינו אסירי תודה על כך שנכנסתי להריון.
-
8:57 - 8:59וגילינו די מהר שיהיה לנו בן.
-
8:59 - 9:01ואז כשהייתי בחודש החמישי,
-
9:01 - 9:03גילינו שאיבדנו את הילד שלנו.
-
9:03 - 9:06זו בעצם התמונה האחרונה שיש לנו ממנו.
-
9:07 - 9:09וזו כמובן היתה תקופה קשה -
-
9:09 - 9:12מאוד כואבת.
-
9:12 - 9:15ובזמן שעברתי את תהליך האבל,
-
9:15 - 9:18נדהמתי מכך שלא רציתי לראות אף אחד.
-
9:18 - 9:21רציתי לזחול לתוך חור באדמה.
-
9:21 - 9:23ולא ידעתי איך אצליח לחזור
-
9:23 - 9:26לקהילה שסביבי.
-
9:26 - 9:29ואני מבינה, אני חושבת, את הדרך בה הרגשתי,
-
9:29 - 9:31ברמה מאוד ראשונית ורגשית,
-
9:31 - 9:34הרגשתי הרבה בושה,
-
9:34 - 9:36הייתי נבוכה מכך שבכנות,
-
9:36 - 9:38במובנים מסויימים נכשלתי
-
9:38 - 9:41במשימה אותה הונדסתי גנטית לבצע.
-
9:41 - 9:43וכמובן, זה גרם לי לתהות,
-
9:43 - 9:45אם אני לא יכולה ללדת עוד ילד,
-
9:45 - 9:47מה יהיו ההשלכות על הנישואין שלי,
-
9:47 - 9:49ועלי כאשה.
-
9:49 - 9:51אז זו היתה תקופה מאוד קשה.
-
9:51 - 9:53וכשהתחלתי לעבד את זה יותר,
-
9:53 - 9:56התחלתי לטפס מחוץ לבור ולדבר עם אנשים אחרים.
-
9:56 - 9:58ונדהמתי ממש
-
9:58 - 10:00מכל הסיפורים שהחלו לצוף.
-
10:00 - 10:02אנשים שפגשתי כל יום,
-
10:02 - 10:04שעבדתי איתם, שהתחברתי איתם,
-
10:04 - 10:06חברי משפחה שהכרתי הרבה זמן,
-
10:06 - 10:08מעולם לא שיתפו אותי בסיפורים שלהם.
-
10:08 - 10:11ואני זוכרת שכל הסיפורים האלה הופיעו משום מקום.
-
10:11 - 10:13והרגשתי כאילו נפלתי על
-
10:13 - 10:16אגודה סודית של נשים שעכשיו הייתי חברה בה,
-
10:16 - 10:19שהיתה מרגיעה ודואגת.
-
10:20 - 10:22ואני חושבת,
-
10:22 - 10:24הפלה היא אובדן בלתי-נראה.
-
10:24 - 10:26אין באמת הרבה תמיכה קהילתית סביבה.
-
10:26 - 10:28אין באמת טקסים,
-
10:28 - 10:30פולחנים או מנהגים.
-
10:30 - 10:33ואני חושבת, במקרה של מוות יש לוויה, חוגגים את החיים,
-
10:33 - 10:35ויש הרבה תמיכה קהילתית.
-
10:35 - 10:37וזה משהו שאין לנשים שעברו הפלה.
-
10:37 - 10:39רופוס: וחבל כי, כמובן,
-
10:39 - 10:41זו חוויה מאוד שכיחה ומאוד טראומטית.
-
10:41 - 10:4415-20% מכל ההריונות מסתיימים בהפלה.
-
10:44 - 10:46ובעיני זה מדהים.
-
10:46 - 10:4874% מהנשים בסקר אמרו
-
10:48 - 10:51שההפלה שלהן, הן הרגישו, היתה חלקית באשמתן, וזה נורא.
-
10:51 - 10:53ולמרבה הפלא, 22%
-
10:53 - 10:55אמרו שהם היו מסתירים הפלה מפני בעליהן.
-
10:55 - 10:57אז טאבו מס' 4:
-
10:57 - 11:00אתם לא יכולים לומר שהאושר הממוצע שלכם
-
11:00 - 11:03ירד מאז שנולד לכם ילד.
-
11:03 - 11:06הסיסמא היא שכל פן בחיי
-
11:06 - 11:08השתפר באופן דרמטי
-
11:08 - 11:10מאז שהשתתפתי
-
11:10 - 11:13בנס שהוא לידה ומשפחה.
-
11:14 - 11:17לעולם לא אשכח, אני זוכר את זה היטב גם היום,
-
11:17 - 11:20הבן הבכור שלנו, דקלן, היה בן 9 חודשים,
-
11:20 - 11:22ואני ישבתי על הכורסא,
-
11:22 - 11:25וקראתי את הספר הנהדר של דניאל גילברט "להיתקל באושר."
-
11:25 - 11:27והגעתי בערך לשני שליש,
-
11:27 - 11:30ושם הופיעה טבלה בצד ימין,
-
11:30 - 11:32בדף הימני,
-
11:32 - 11:34שקראנו לה כאן
-
11:34 - 11:36"הטבלה הכי מפחידה שיכולה להיות
-
11:36 - 11:38להורה הטרי."
-
11:38 - 11:41הטבלה הזו מורכבת מארבעה מחקרים בלתי תלויים.
-
11:41 - 11:44בעקרון, הנה הנפילה התלולה
-
11:44 - 11:46בשביעות הרצון הזוגית,
-
11:46 - 11:49שקשורה מאוד, כפי שאנו יודעים, עם אושר בכלל,
-
11:49 - 11:51והיא לא עולה שוב
-
11:51 - 11:54עד שהילד הבכור שלכם יוצא למכללה.
-
11:54 - 11:57אז אני יושב כאן ומסתכל על שני העשורים הבאים של חיי,
-
11:57 - 11:59תהום האושר
-
11:59 - 12:02אליה פנינו מועדות.
-
12:02 - 12:05היינו מיואשים.
-
12:05 - 12:07אליסה: אז אתם יכולים לדמיין, שוב, החודשים הראשונים היו קשים,
-
12:07 - 12:09אבל יצאנו מזה,
-
12:09 - 12:11והיינו בשוק לראות את המחקר הזה.
-
12:11 - 12:14אז רצינו להתעמק בזה
-
12:14 - 12:16בתקוה שנמצא צד חיובי.
-
12:16 - 12:18רופוס: וברגעים כאלה טוב להיות מנהל אתר להורים,
-
12:18 - 12:21כי שלחנו כתבת נהדרת
-
12:21 - 12:24שתלך ותראיין את כל המדענים
-
12:24 - 12:26שערכו את 4 המחקרים הללו.
-
12:26 - 12:28אמרנו, משהו לא נכון כאן.
-
12:28 - 12:30משהו חסר במחקרים האלה.
-
12:30 - 12:33לא יכול להיות שזה כ"כ גרוע.
-
12:34 - 12:37אז ליז מיטשל עשתה עבודה נהדרת עם הכתבה הזו.
-
12:37 - 12:40והיא ראיינה את כל 4 המדענים,
-
12:40 - 12:42והיא ראיינה גם את דניאל גילברט.
-
12:42 - 12:44ואכן מצאנו צד חיובי.
-
12:44 - 12:46אז זה הניחוש שלנו
-
12:46 - 12:49איך נראה האושר הממוצע
-
12:49 - 12:51במהלך החיים.
-
12:51 - 12:53אושר ממוצע הוא כמובן לא מדד טוב,
-
12:53 - 12:55כי הוא לא מתייחס
-
12:55 - 12:57לחוייות שחווים מרגע לרגע.
-
12:57 - 13:00אז אנחנו חושבים שכך זה נראה
-
13:00 - 13:02כשמכניסים פנימה
-
13:02 - 13:05חוייות רגעיות.
-
13:05 - 13:07וכולנו זוכרים כילדים,
-
13:07 - 13:10הדבר הכי קטן - ורואים את זה על פניהם של ילדינו -
-
13:10 - 13:12הדבר הכי קטן
-
13:12 - 13:14יכול לשגר אותם לגבהים
-
13:14 - 13:16של התפעלות עילאית,
-
13:16 - 13:18והדבר הקטן הבא
-
13:18 - 13:20יגרום להם לשקוע אל מעמקי הייאוש.
-
13:20 - 13:23ומדהים לראות את זה, ואנחנו זוכרים את זה בעצמנו.
-
13:23 - 13:25וכמובן ככל שאתה מתבגר,
-
13:25 - 13:27זה כאילו שגיל הוא סוג של ליתיום,
-
13:27 - 13:30ככל שאתה מתבגר אתה נהיה יציב יותר.
-
13:30 - 13:33וחלק ממה שקורה, אני חושב בשנות העשרים השלושים,
-
13:33 - 13:35הוא שאתה מתחיל ללמוד להגביל את האושר שלך.
-
13:35 - 13:37אתה מתחיל להבין
-
13:37 - 13:40ש"הי, יכולתי ללכת למופע מוזיקה חיה
-
13:40 - 13:42ושתהיה לי חוויה משנת חיים
-
13:42 - 13:45שתכסה את הגוף שלי בעור ברווז,
-
13:45 - 13:47אבל סביר יותר שאני ארגיש קלסטרופוביה
-
13:47 - 13:50ולא אצליח לקנות בירה.
-
13:50 - 13:52אז אני לא אלך.
-
13:52 - 13:55יש לי מערכת טובה בבית, אז אני לא אלך."
-
13:55 - 13:58אז האושר הממוצע שלך עולה,
-
13:58 - 14:00אבל אתה מאבד את כל הרגעים הנעלים האלה.
-
14:00 - 14:03אליסה: כן, ואז נולד לך הילד הראשון.
-
14:03 - 14:05את חוזרת חזרה
-
14:05 - 14:07לכל אותם שיאים ומורדות -
-
14:07 - 14:10השיאים הם הצעדים הראשונים, החיוך הראשון,
-
14:10 - 14:12הילד שלך קורא לראשונה -
-
14:12 - 14:15הירידות הן הבית בכל רגע נתון בין 6-7 בערב.
-
14:17 - 14:19אבל את יודעת שאת חוזרת
-
14:19 - 14:22לאבד שליטה בדרך נפלאה,
-
14:22 - 14:24שלדעתנו נותנת המון משמעות לחיינו
-
14:24 - 14:26והיא די מספקת.
-
14:26 - 14:28רופוס: אז למעשה,
-
14:28 - 14:30אנחנו מחליפים אושר ממוצע,
-
14:30 - 14:32אנחנו מחליפים את הבטחון
-
14:32 - 14:34ברמה מסויימת של שביעות רצון
-
14:34 - 14:37עבור הרגעים הנעלים האלה.
-
14:37 - 14:39אז איפה זה משאיר את שנינו
-
14:39 - 14:41עם משפחה עם שלושה בנים קטנים
-
14:41 - 14:43בתוך כל זה?
-
14:43 - 14:45יש עוד מרכיב במקרה שלנו.
-
14:45 - 14:47אנחנו הפרנו עוד טאבו
-
14:47 - 14:49בחיים שלנו.
-
14:49 - 14:52וזה טאבו בונוס.
-
14:52 - 14:55אליסה: טאבו בונוס מהיר בשבילכם, שאסור לנו לעבוד יחד,
-
14:55 - 14:57במיוחד לא עם שלושה ילדים -
-
14:57 - 14:59ואנחנו כן.
-
14:59 - 15:02רופוס: והיו לנו הסתייגויות לגבי זה מהרגע הראשון.
-
15:02 - 15:05כולם יודעים שאסור בשום אופן לעבוד עם בן הזוג שלך.
-
15:05 - 15:08למעשה, כשיצאנו בהתחלה לגייס כסף כדי להתחיל את באבל,
-
15:08 - 15:10אנשי ההון סיכון אמרו:
-
15:10 - 15:12"אנחנו בשום אופן לא משקיעים
-
15:12 - 15:14בחברות שמיוסדות ע"י בעל ואשה,
-
15:14 - 15:16כי יש בהן מרכיב נוסף לכשלון.
-
15:16 - 15:18זה רעיון רע. אל תעשו את זה."
-
15:18 - 15:20ואנחנו כמובן המשכנו. עשינו את זה.
-
15:20 - 15:23גייסנו את הכסף, ואנחנו מאושרים מכך,
-
15:23 - 15:25כי בשלב הזה בחיים,
-
15:25 - 15:28המשאב הכי נדיר הוא הזמן.
-
15:28 - 15:31ואם אתה באמת נלהב ממה שאתה עושה כל יום - ואנחנו כאלה -
-
15:31 - 15:33ואתה גם נלהב מהקשר שלך,
-
15:33 - 15:36זו הדרך היחידה שאנחנו מכירים.
-
15:36 - 15:38אז השאלה האחרונה שלנו היא:
-
15:38 - 15:41האם אנחנו יכולים יחד לעקם את גרף האושר כלפי מעלה?
-
15:41 - 15:44זה מצוין שיש לנו רגעים של אושר עילאי,
-
15:44 - 15:47אבל לפעמים הם מאוד קצרים.
-
15:47 - 15:50אז מה לגבי האושר הממוצע?
-
15:50 - 15:52האם אפשר להרים אותו מעט יותר גבוה?
-
15:52 - 15:55אליסה: ואנחנו מרגישים שהפער באושר שדיברנו עליו,
-
15:55 - 15:57הוא בעצם תוצאה של כניסה לתוך ההורות -
-
15:57 - 15:59ולמעשה לכל שותפות ארוכת טווח -
-
15:59 - 16:01עם ציפיות שגויות.
-
16:01 - 16:04ואם יש לך את הציפיות הנכונות, ואתה מנהל את הציפיות שלך,
-
16:04 - 16:07אנחנו מרגישים שזו תהיה חוויה מספקת.
-
16:07 - 16:09רופוס: אז זה מה ש...
-
16:09 - 16:11ואנחנו חושבים שהרבה הורים,
-
16:11 - 16:13כשמגיעים לרגע הזה - לפחות כך היה עבורנו -
-
16:13 - 16:16אתה אורז את המזוודות שלך לטיול באירופה, ואתה מתרגש.
-
16:16 - 16:18אתה יוצא מהמטוס,
-
16:18 - 16:20ומתברר שאתה בטרק בנפאל.
-
16:20 - 16:23וטרק בנפאל הוא חוויה יוצאת דופן,
-
16:23 - 16:25במיוחד אם ארזת נכון
-
16:25 - 16:27ואתה יודע מה צפוי לך, ואתה מתלהב.
-
16:27 - 16:29אז הנקודה העיקרית עבורנו
-
16:29 - 16:32היא לא רק להיות כן למען הכנות,
-
16:32 - 16:35אלה התקוה שאם נהיה יותר כנים לגבי החויות האלה,
-
16:35 - 16:37כולנו נוכל
-
16:37 - 16:40לכופף את עקומת האושר הממוצע מעט למעלה.
-
16:40 - 16:42רופוס ואליסה: תודה רבה.
-
16:42 - 16:47(מחיאות כפיים)
- Title:
- רופוס גרישקום ואליסה וולקמן: בואו נדבר על טאבוים של הורות
- Speaker:
- Rufus Griscom + Alisa Volkman
- Description:
-
more » « less
רופוס גרישקום ואליסה וולקמן הם המוציאים לאור של Babble.com. בהרצאה משותפת הם חושפים 4 עובדות שהורים לעולם לא יודו בהן, וטוענים למה צריך להודות בהן. מצחיק ואמיתי, להורים ולא-הורים כאחד.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:48
|
Sigal Tifferet added a translation |