WEBVTT

00:00:03.000 --> 00:00:06.000
אליסה וולקמן: אז הסיפור שלנו מתחיל כאן --

00:00:06.000 --> 00:00:08.000
ברגעים הדרמטיים של לידת

00:00:08.000 --> 00:00:10.000
בננו הבכור, דקלן.

00:00:10.000 --> 00:00:12.000
כמובן רגע ממש עמוק,

00:00:12.000 --> 00:00:14.000
והוא שינה את חיינו בהרבה דרכים.

00:00:14.000 --> 00:00:16.000
הוא גם שינה את החיים שלנו בדרכים לא צפויות,

00:00:16.000 --> 00:00:19.000
וכשאח"כ חשבנו עליהם,

00:00:19.000 --> 00:00:21.000
זה הוליד אצלנו יוזמה עסקית של שנינו,

00:00:21.000 --> 00:00:23.000
ושנה מאוחר יותר השקנו את באבל (פטפוט),

00:00:23.000 --> 00:00:25.000
אתר להורים.

NOTE Paragraph

00:00:25.000 --> 00:00:27.000
רופוס גרישקום: היום אני חושב שהסיפור שלנו

00:00:27.000 --> 00:00:30.000
החל כמה שנים קודם לכן (אליסה: זה נכון.)

NOTE Paragraph

00:00:30.000 --> 00:00:33.000
רופוס: אולי את זוכרת, התאהבנו קשות.

NOTE Paragraph

00:00:33.000 --> 00:00:35.000
אליסה: נכון.

NOTE Paragraph

00:00:35.000 --> 00:00:37.000
רופוס: באותו זמן הפעלנו אתר מאוד שונה.

00:00:37.000 --> 00:00:39.000
קראו לו נרב.קום (עצבים),

00:00:39.000 --> 00:00:42.000
והסיסמה שלו היתה "תועבה מושכלת."

00:00:42.000 --> 00:00:45.000
בתיאוריה, ואולי גם במעשה,

00:00:45.000 --> 00:00:47.000
זה היה מגזין מקוון חכם

00:00:47.000 --> 00:00:50.000
על סקס ותרבות.

NOTE Paragraph

00:00:50.000 --> 00:00:53.000
אליסה: שהוליד אתר לדייטים.

00:00:53.000 --> 00:00:55.000
אבל תבינו את הבדיחות עלינו: סקס מוליד תינוקות.

00:00:55.000 --> 00:00:58.000
אם תעקבו אחר ההוראות בנרב תסיימו בבאבל,

00:00:58.000 --> 00:01:00.000
וזה מה שקרה לנו.

00:01:00.000 --> 00:01:03.000
ואולי נשיק אתר גריאטרי בתור אתר שלישי. נראה.

NOTE Paragraph

00:01:04.000 --> 00:01:07.000
רופוס: אבל בשבילנו ההמשכיות בין נרב לבאבל

00:01:07.000 --> 00:01:09.000
לא היתה רק שלב בחיים,

00:01:09.000 --> 00:01:11.000
שזה גם כמובן רלוונטי,

00:01:11.000 --> 00:01:13.000
זה היה יותר קשור

00:01:13.000 --> 00:01:15.000
לרצון שלנו לדבר בכנות

00:01:15.000 --> 00:01:18.000
על נושאים שאנשים מתקשים לדבר עליהם בכנות.

00:01:18.000 --> 00:01:20.000
נראה לנו

00:01:20.000 --> 00:01:23.000
שכשאנשים מתחילים להעמיד פנים, הם מתחילים גם לשקר,

00:01:23.000 --> 00:01:25.000
ואז זה נהיה ממש מעניין,

00:01:25.000 --> 00:01:27.000
וזה נושא שאנחנו רוצים להרחיב עליו.

00:01:27.000 --> 00:01:29.000
והופתענו לגלות, כהורים צעירים,

00:01:29.000 --> 00:01:32.000
שכמות הטאבוים שיש סביב הורות,

00:01:32.000 --> 00:01:34.000
גדולה מזו שיש סביב סקס.

NOTE Paragraph

00:01:34.000 --> 00:01:36.000
אליסה: נכון. אז כמו שאמרנו,

00:01:36.000 --> 00:01:38.000
השנים הראשונות היו באמת נפלאות,

00:01:38.000 --> 00:01:40.000
אבל הן גם היו באמת קשות.

00:01:40.000 --> 00:01:42.000
והרגשנו שחלק מהקושי

00:01:42.000 --> 00:01:45.000
נבע מפרסומות שקריות על הורות.

00:01:45.000 --> 00:01:47.000
(צחוק)

00:01:47.000 --> 00:01:50.000
אנחנו עשינו מנוי להרבה מגזינים, עשינו שיעורי בית,

00:01:50.000 --> 00:01:53.000
אבל באמת בכל מקום בו הבטנו ראינו תמונות כמו אלה.

00:01:53.000 --> 00:01:55.000
ונכנסו להורות

00:01:55.000 --> 00:01:57.000
בציפייה שחיינו ייראו כך.

00:01:57.000 --> 00:02:00.000
השמש תמיד תאיר עלינו, וילדינו לעולם לא יבכו.

00:02:00.000 --> 00:02:03.000
אני אהיה נינוחה ומסורקת למשעי.

00:02:04.000 --> 00:02:06.000
ולמעשה, זה לא היה כך כלל.

NOTE Paragraph

00:02:06.000 --> 00:02:09.000
רופוס: כשהורדנו את מגזין ההורות המבריק

00:02:09.000 --> 00:02:11.000
בו הבטנו, עם התמונות הנפלאות האלה,

00:02:11.000 --> 00:02:13.000
והבטנו בסצינה בסלון הממשי שלנו,

00:02:13.000 --> 00:02:15.000
זה נראה יותר כך.

00:02:15.000 --> 00:02:17.000
אלה שלושת הבנים שלנו.

00:02:17.000 --> 00:02:19.000
וכמובן, הם לא תמיד בוכים וצורחים.

00:02:19.000 --> 00:02:21.000
אבל עם שלושה בנים, ישנו סיכוי סביר

00:02:21.000 --> 00:02:23.000
שלפחות אחד מהם לא

00:02:23.000 --> 00:02:25.000
יתנהג בדיוק כמצופה.

NOTE Paragraph

00:02:25.000 --> 00:02:28.000
אליסה: כן, אתם רואים היכן התרחש הנתק.

00:02:28.000 --> 00:02:31.000
אנחנו ממש הרגשנו שלא היה שום קשר

00:02:31.000 --> 00:02:34.000
בין הציפיות איתן הגענו, לבין החוויות הממשיות שלנו.

00:02:34.000 --> 00:02:37.000
אז החלטנו שאנחנו רוצים לתת להורים את הנתונים כמו שהם.

00:02:37.000 --> 00:02:40.000
ממש רצינו שהם יבינו

00:02:40.000 --> 00:02:43.000
את המציאות של ההורות בדרך ישרה.

NOTE Paragraph

00:02:43.000 --> 00:02:45.000
רופוס: אז היום, מה שהיינו רוצים לעשות

00:02:45.000 --> 00:02:48.000
זה לשתף אתכם בארבעה טאבוים של הורות.

00:02:48.000 --> 00:02:50.000
וכמובן, יש הרבה יותר מארבעה דברים

00:02:50.000 --> 00:02:52.000
שאסור לומר על הורות.

00:02:52.000 --> 00:02:54.000
אבל אנחנו נשתף אתכם היום

00:02:54.000 --> 00:02:57.000
בארבעה שהם רלוונטים במיוחד עבורנו.

00:02:57.000 --> 00:03:00.000
אז הראשון, טאבו מספר אחד:

00:03:00.000 --> 00:03:03.000
אסור לך לומר שלא התאהבת בתינוק שלך

00:03:03.000 --> 00:03:05.000
ברגע הראשון.

00:03:05.000 --> 00:03:08.000
אני זוכר בבירור, אני יושב בביה"ח.

00:03:08.000 --> 00:03:11.000
אנחנו במהלך הלידה של בננו הראשון.

NOTE Paragraph

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
אליסה: אנחנו או אני?

NOTE Paragraph

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
רופוס: סליחה.

00:03:15.000 --> 00:03:17.000
טעות שלי.

00:03:17.000 --> 00:03:19.000
אליסה, בנדיבות רבה, היתה במהלך

00:03:19.000 --> 00:03:21.000
הלידה של בננו הראשון (אליסה: תודה)

00:03:21.000 --> 00:03:23.000
ואני הייתי שם מוכן לתפיסה.

00:03:23.000 --> 00:03:25.000
עמדתי בזרועות פתוחות.

00:03:25.000 --> 00:03:27.000
האחות התקדמה לעברי

00:03:27.000 --> 00:03:29.000
עם הילד היפהפה הזה.

00:03:29.000 --> 00:03:31.000
ואני זוכר, בעוד היא מתקרבת אלי,

00:03:31.000 --> 00:03:34.000
קולות של חברים שאומרים לי:

00:03:34.000 --> 00:03:36.000
"ברגע שהם ישימו את התינוק בידיים שלך,

00:03:36.000 --> 00:03:39.000
אתה תרגיש תחושת אהבה שתעבור בך

00:03:39.000 --> 00:03:41.000
בעוצמה כזו שמעולם

00:03:41.000 --> 00:03:44.000
לא חווית במהלך חייך."

00:03:44.000 --> 00:03:46.000
אז אני החזקתי את עצמי בציפייה לרגע.

00:03:46.000 --> 00:03:48.000
התינוק עמד להגיע,

00:03:48.000 --> 00:03:50.000
ואני הייתי מוכן למשאית של אהבה

00:03:50.000 --> 00:03:53.000
שתפיל אותי מרגליי.

00:03:53.000 --> 00:03:56.000
ובמקום זאת, כשהניחו את התינוק בידי,

00:03:56.000 --> 00:03:58.000
זה היה רגע יוצא דופן.

00:03:58.000 --> 00:04:01.000
התמונה הזו צולמה ממש שניות אחרי

00:04:01.000 --> 00:04:04.000
שהתינוק הונח בידי ואני הבאתי אותו.

00:04:04.000 --> 00:04:06.000
ואתם יכולים לראות, העינים שלנו נוצצות.

00:04:06.000 --> 00:04:09.000
אני הייתי המום מאהבה לאשתי,

00:04:09.000 --> 00:04:11.000
עם הכרת תודה עמוקה ביותר

00:04:11.000 --> 00:04:13.000
לכך שנולד לנו ילד שנראה בריא.

00:04:13.000 --> 00:04:15.000
וזה כמובן היה סוריאליסטי.

00:04:15.000 --> 00:04:17.000
כלומר, אני הייתי חייב לבדוק את השמות ולוודא.

00:04:17.000 --> 00:04:19.000
הייתי ספקן, "את בטוחה שזה הילד שלנו?"

00:04:19.000 --> 00:04:22.000
והכל היה בלתי רגיל.

00:04:22.000 --> 00:04:25.000
אבל מה שהרגשתי כלפי הילד באותו רגע היה היתה חיבה עמוקה,

00:04:25.000 --> 00:04:28.000
אבל זה היה כלום לעומת מה שאני מרגיש כלפיו היום, 5 שנים מאוחר יותר.

NOTE Paragraph

00:04:28.000 --> 00:04:30.000
אז עשינו כאן משהו

00:04:30.000 --> 00:04:32.000
אפיקורסי.

00:04:32.000 --> 00:04:35.000
שמנו על גרף

00:04:35.000 --> 00:04:38.000
את אהבתנו לילד שלנו לאורך זמן.

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
(צחוק)

00:04:40.000 --> 00:04:43.000
זה, כידוע, מעשה כפירה.

00:04:43.000 --> 00:04:45.000
אסור לך לכמת אהבה.

00:04:45.000 --> 00:04:47.000
הסיבה שאסור לך לכמת אהבה

00:04:47.000 --> 00:04:49.000
היא משום שאנחנו חושבים שאהבה היא דבר בינארי.

00:04:49.000 --> 00:04:51.000
או שאתה מאוהב, או שלא.

00:04:51.000 --> 00:04:53.000
אתה אוהב, או לא אוהב.

00:04:53.000 --> 00:04:56.000
ואני חושב שהאמת היא שאהבה היא תהליך.

00:04:56.000 --> 00:04:58.000
ואני חושב שהקושי במחשבה שאהבה

00:04:58.000 --> 00:05:00.000
היא דבר בינארי

00:05:00.000 --> 00:05:02.000
הוא שזה גורם לנו

00:05:02.000 --> 00:05:04.000
להיות יותר מדי מוטרדים

00:05:04.000 --> 00:05:07.000
שהאהבה שקרית, או לא מספקת, או מה שלא תרצו.

00:05:07.000 --> 00:05:10.000
ואני חושב שאני מדבר כאן בבירור על החוויה האבהית.

00:05:10.000 --> 00:05:12.000
אבל אני חושב שהרבה אבות מרגישים כך

00:05:12.000 --> 00:05:15.000
בחודשים הראשונים, אולי בשנה הראשונה,

00:05:15.000 --> 00:05:18.000
שהתגובה הרגשית שלהם היא לא מספקת באיזה שהוא אופן.

NOTE Paragraph

00:05:18.000 --> 00:05:20.000
אליסה: טוב, אני שמחה שרופוס מעלה את זה,

00:05:20.000 --> 00:05:23.000
כי אפשר לראות את הנפילות שלו בשנים הראשונות

00:05:23.000 --> 00:05:26.000
בהן אני חושבת שאני עשיתי את רוב העבודה.

00:05:26.000 --> 00:05:28.000
אבל אנחנו אוהבים לצחוק על זה,

00:05:28.000 --> 00:05:30.000
שבחודשים הראשונים בחיי הילדים שלנו,

00:05:30.000 --> 00:05:32.000
זהו דוד רופוס.

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:34.000 --> 00:05:36.000
רופוס: אני דוד מאוד אוהב, דוד מאוד אוהב.

NOTE Paragraph

00:05:36.000 --> 00:05:39.000
אליסה: כן, ואני צוחקת עם רופוס הרבה פעמים כשהוא מגיע הביתה

00:05:39.000 --> 00:05:42.000
שאני לא בטוחה שהוא היה מצליח לזהות את הילד שלנו במסדר זיהוי

00:05:42.000 --> 00:05:44.000
בין תינוקות אחרים.

00:05:44.000 --> 00:05:46.000
אז הכנתי בוחן פתע כאן לרופוס.

NOTE Paragraph

00:05:46.000 --> 00:05:48.000
רופוס: אוי.

NOTE Paragraph

00:05:48.000 --> 00:05:51.000
אליסה: אני לא רוצה להביך אותו יותר מדי. אבל אני אתן לו 3 שניות.

NOTE Paragraph

00:05:51.000 --> 00:05:54.000
רופוס: זה לא פייר. זו שאלה מכשילה. הוא לא שם, נכון?

NOTE Paragraph

00:05:54.000 --> 00:05:57.000
אליסה: הבן שלנו, בן 8 שבועות, נמצא שם.

00:05:57.000 --> 00:05:59.000
ואני רוצה לראות אם רופוס יכול לזהות אותו במהירות.

NOTE Paragraph

00:05:59.000 --> 00:06:01.000
רופוס: השמאלי ביותר. (אליסה: לא!)

NOTE Paragraph

00:06:01.000 --> 00:06:08.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:08.000 --> 00:06:10.000
רופוס: אכזרית.

NOTE Paragraph

00:06:10.000 --> 00:06:12.000
אליסה: אין צורך להוסיף מילה.

NOTE Paragraph

00:06:12.000 --> 00:06:14.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:14.000 --> 00:06:16.000
אני אעבור לטאבו מס' 2.

00:06:16.000 --> 00:06:19.000
אסור לכם לדבר על הבדידות שמתלווה לגידול תינוק.

00:06:19.000 --> 00:06:21.000
אני נהניתי להיות בהריון, אהבתי את זה.

00:06:21.000 --> 00:06:24.000
הרגשתי ממש מחוברת לקהילה שסביבי.

00:06:24.000 --> 00:06:27.000
הרגשתי שכולם סביבי השתתפו בהריון שלי,

00:06:27.000 --> 00:06:30.000
ועקבו וספרו את הימים עד למועד הלידה.

00:06:31.000 --> 00:06:34.000
הרגשתי שאני נושאת את עתיד האנושות.

00:06:34.000 --> 00:06:37.000
וזה נמשך גם לתוך ביה"ח, זה באמת היה משמח.

00:06:37.000 --> 00:06:40.000
המטירו עלי מתנות ופרחים ואורחים.

00:06:40.000 --> 00:06:43.000
זו היתה חוויה נפלאה באמת.

00:06:43.000 --> 00:06:45.000
אבל כשהגעתי הביתה,

00:06:45.000 --> 00:06:47.000
פתאום הרגשתי מאוד מנותקת

00:06:47.000 --> 00:06:50.000
ופתאום הייתי נעולה בפנים ומחוץ לעניינים.

00:06:50.000 --> 00:06:52.000
ומאוד הופתעתי מהרגשות הללו.

00:06:52.000 --> 00:06:54.000
ציפיתי שיהיה קשה,

00:06:54.000 --> 00:06:56.000
שיהיו לילות חסרי שינה, האכלות תמידיות,

00:06:56.000 --> 00:06:58.000
אבל לא ציפיתי לרגשות

00:06:58.000 --> 00:07:01.000
של בידוד ובדידות שחוויתי.

00:07:01.000 --> 00:07:03.000
ומאוד הופתעתי שאף אחד לא סיפר לי

00:07:03.000 --> 00:07:05.000
שכך ארגיש.

00:07:05.000 --> 00:07:07.000
והתקשרתי לאחותי

00:07:07.000 --> 00:07:10.000
אליה אני מאוד קרובה, ויש לה 3 ילדים,

00:07:10.000 --> 00:07:12.000
ושאלתי אותה: "למה לא סיפרת לי

00:07:12.000 --> 00:07:14.000
שאני הולכת להרגיש כך,

00:07:14.000 --> 00:07:17.000
שארגיש נורא מבודדת?"

00:07:18.000 --> 00:07:20.000
והיא אמרה - אני לא אשכח את זה -

00:07:20.000 --> 00:07:22.000
"זה פשוט לא משהו שרוצים לספר למישהי

00:07:22.000 --> 00:07:25.000
שעומדת להיות אמא לראשונה."

NOTE Paragraph

00:07:25.000 --> 00:07:27.000
רופוס: ואנחנו, כמובן, חושבים

00:07:27.000 --> 00:07:30.000
שזה בדיוק מה שבאמת צריך לומר

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
לאמהות שעומדות ללדת לראשונה.

00:07:33.000 --> 00:07:36.000
וזה כמובן אחד הנושאים שחשובים לנו

00:07:36.000 --> 00:07:38.000
והוא שאנחנו חושבים

00:07:38.000 --> 00:07:40.000
שגילוי לב וכנות כואבת

00:07:40.000 --> 00:07:42.000
הם קריטיים לכולנו בהפיכתנו

00:07:42.000 --> 00:07:44.000
בהפיכתנו להורים נהדרים.

00:07:44.000 --> 00:07:46.000
וקשה שלא לחשוב

00:07:46.000 --> 00:07:48.000
שחלק ממה שגורם לתחושת הבידוד הזו

00:07:48.000 --> 00:07:50.000
הוא העולם המודרני שלנו.

00:07:50.000 --> 00:07:52.000
אז החוויה של אליסה היא לא יוצאת דופן.

00:07:52.000 --> 00:07:54.000
אז 58% מהאמהות בסקר

00:07:54.000 --> 00:07:56.000
דיווחו על רגשות של בדידות.

00:07:56.000 --> 00:07:58.000
מתוכן, 67% היו הכי בודדות

00:07:58.000 --> 00:08:01.000
כשילדיהם בני 0-5, כנראה באמת בשנתיים הראשונות.

00:08:01.000 --> 00:08:03.000
בתהליך ההכנה של זה

00:08:03.000 --> 00:08:05.000
הסתכלנו על איך תרבויות אחרות בעולם

00:08:05.000 --> 00:08:08.000
מתמודדות עם תקופה זו של החיים,

00:08:08.000 --> 00:08:10.000
כי כאן בעולם המערבי,

00:08:10.000 --> 00:08:13.000
פחות מ50% מאיתנו גרים ליד בני משפחה,

00:08:13.000 --> 00:08:16.000
ואני חושב שזו אחת הסיבות לכך שזו תקופה כל-כך קשה.

00:08:16.000 --> 00:08:18.000
אז קחו דוגמא אחת מני רבות:

00:08:18.000 --> 00:08:20.000
בדרום הודו

00:08:20.000 --> 00:08:22.000
יש מנהג הנקרא ז'ולביהארי

00:08:22.000 --> 00:08:25.000
בו האשה בחודש השביעי או השמיני להריונה

00:08:25.000 --> 00:08:27.000
עוברת לגור עם אמה

00:08:27.000 --> 00:08:29.000
ועוברת סדרה של פולחנים וטקסים,

00:08:29.000 --> 00:08:32.000
יולדת וחוזרת הביתה למשפחה הגרעינית שלה

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
כמה חודשים לאחר הלידה.

00:08:34.000 --> 00:08:36.000
וזו רק דרך אחת מרבות

00:08:36.000 --> 00:08:39.000
בהן אנחנו חושבים שתרבויות אחרות מפצות על התקופה הבודדה הזו.

NOTE Paragraph

00:08:39.000 --> 00:08:41.000
אליסה: אז, טאבו מס' 3:

00:08:41.000 --> 00:08:44.000
אסור לך לדבר על ההפלה שלך - אבל היום אדבר על שלי.

00:08:44.000 --> 00:08:46.000
אז אחרי שילדנו את דקלן,

00:08:46.000 --> 00:08:48.000
כיילנו מחדש את הציפיות שלנו.

00:08:48.000 --> 00:08:51.000
חשבנו שנוכל לעבור זאת שוב

00:08:51.000 --> 00:08:54.000
וחשבנו שאנחנו יודעים מול מה נתמודד.

00:08:54.000 --> 00:08:57.000
והיינו אסירי תודה על כך שנכנסתי להריון.

00:08:57.000 --> 00:08:59.000
וגילינו די מהר שיהיה לנו בן.

00:08:59.000 --> 00:09:01.000
ואז כשהייתי בחודש החמישי,

00:09:01.000 --> 00:09:03.000
גילינו שאיבדנו את הילד שלנו.

00:09:03.000 --> 00:09:06.000
זו בעצם התמונה האחרונה שיש לנו ממנו.

00:09:07.000 --> 00:09:09.000
וזו כמובן היתה תקופה קשה -

00:09:09.000 --> 00:09:12.000
מאוד כואבת.

00:09:12.000 --> 00:09:15.000
ובזמן שעברתי את תהליך האבל,

00:09:15.000 --> 00:09:18.000
נדהמתי מכך שלא רציתי לראות אף אחד.

00:09:18.000 --> 00:09:21.000
רציתי לזחול לתוך חור באדמה.

00:09:21.000 --> 00:09:23.000
ולא ידעתי איך אצליח לחזור

00:09:23.000 --> 00:09:26.000
לקהילה שסביבי.

00:09:26.000 --> 00:09:29.000
ואני מבינה, אני חושבת, את הדרך בה הרגשתי,

00:09:29.000 --> 00:09:31.000
ברמה מאוד ראשונית ורגשית,

00:09:31.000 --> 00:09:34.000
הרגשתי הרבה בושה,

00:09:34.000 --> 00:09:36.000
הייתי נבוכה מכך שבכנות,

00:09:36.000 --> 00:09:38.000
במובנים מסויימים נכשלתי

00:09:38.000 --> 00:09:41.000
במשימה אותה הונדסתי גנטית לבצע.

00:09:41.000 --> 00:09:43.000
וכמובן, זה גרם לי לתהות,

00:09:43.000 --> 00:09:45.000
אם אני לא יכולה ללדת עוד ילד,

00:09:45.000 --> 00:09:47.000
מה יהיו ההשלכות על הנישואין שלי,

00:09:47.000 --> 00:09:49.000
ועלי כאשה.

00:09:49.000 --> 00:09:51.000
אז זו היתה תקופה מאוד קשה.

00:09:51.000 --> 00:09:53.000
וכשהתחלתי לעבד את זה יותר,

00:09:53.000 --> 00:09:56.000
התחלתי לטפס מחוץ לבור ולדבר עם אנשים אחרים.

00:09:56.000 --> 00:09:58.000
ונדהמתי ממש

00:09:58.000 --> 00:10:00.000
מכל הסיפורים שהחלו לצוף.

00:10:00.000 --> 00:10:02.000
אנשים שפגשתי כל יום,

00:10:02.000 --> 00:10:04.000
שעבדתי איתם, שהתחברתי איתם,

00:10:04.000 --> 00:10:06.000
חברי משפחה שהכרתי הרבה זמן,

00:10:06.000 --> 00:10:08.000
מעולם לא שיתפו אותי בסיפורים שלהם.

00:10:08.000 --> 00:10:11.000
ואני זוכרת שכל הסיפורים האלה הופיעו משום מקום.

00:10:11.000 --> 00:10:13.000
והרגשתי כאילו נפלתי על

00:10:13.000 --> 00:10:16.000
אגודה סודית של נשים שעכשיו הייתי חברה בה,

00:10:16.000 --> 00:10:19.000
שהיתה מרגיעה ודואגת.

00:10:20.000 --> 00:10:22.000
ואני חושבת,

00:10:22.000 --> 00:10:24.000
הפלה היא אובדן בלתי-נראה.

00:10:24.000 --> 00:10:26.000
אין באמת הרבה תמיכה קהילתית סביבה.

00:10:26.000 --> 00:10:28.000
אין באמת טקסים,

00:10:28.000 --> 00:10:30.000
פולחנים או מנהגים.

00:10:30.000 --> 00:10:33.000
ואני חושבת, במקרה של מוות יש לוויה, חוגגים את החיים,

00:10:33.000 --> 00:10:35.000
ויש הרבה תמיכה קהילתית.

00:10:35.000 --> 00:10:37.000
וזה משהו שאין לנשים שעברו הפלה.

NOTE Paragraph

00:10:37.000 --> 00:10:39.000
רופוס: וחבל כי, כמובן,

00:10:39.000 --> 00:10:41.000
זו חוויה מאוד שכיחה ומאוד טראומטית.

00:10:41.000 --> 00:10:44.000
15-20% מכל ההריונות מסתיימים בהפלה.

00:10:44.000 --> 00:10:46.000
ובעיני זה מדהים.

00:10:46.000 --> 00:10:48.000
74% מהנשים בסקר אמרו

00:10:48.000 --> 00:10:51.000
שההפלה שלהן, הן הרגישו, היתה חלקית באשמתן, וזה נורא.

00:10:51.000 --> 00:10:53.000
ולמרבה הפלא, 22%

00:10:53.000 --> 00:10:55.000
אמרו שהם היו מסתירים הפלה מפני בעליהן.

NOTE Paragraph

00:10:55.000 --> 00:10:57.000
אז טאבו מס' 4:

00:10:57.000 --> 00:11:00.000
אתם לא יכולים לומר שהאושר הממוצע שלכם

00:11:00.000 --> 00:11:03.000
ירד מאז שנולד לכם ילד.

00:11:03.000 --> 00:11:06.000
הסיסמא היא שכל פן בחיי

00:11:06.000 --> 00:11:08.000
השתפר באופן דרמטי

00:11:08.000 --> 00:11:10.000
מאז שהשתתפתי

00:11:10.000 --> 00:11:13.000
בנס שהוא לידה ומשפחה.

00:11:14.000 --> 00:11:17.000
לעולם לא אשכח, אני זוכר את זה היטב גם היום,

00:11:17.000 --> 00:11:20.000
הבן הבכור שלנו, דקלן, היה בן 9 חודשים,

00:11:20.000 --> 00:11:22.000
ואני ישבתי על הכורסא,

00:11:22.000 --> 00:11:25.000
וקראתי את הספר הנהדר של דניאל גילברט "להיתקל באושר."

00:11:25.000 --> 00:11:27.000
והגעתי בערך לשני שליש,

00:11:27.000 --> 00:11:30.000
ושם הופיעה טבלה בצד ימין,

00:11:30.000 --> 00:11:32.000
בדף הימני,

00:11:32.000 --> 00:11:34.000
שקראנו לה כאן

00:11:34.000 --> 00:11:36.000
"הטבלה הכי מפחידה שיכולה להיות

00:11:36.000 --> 00:11:38.000
להורה הטרי."

00:11:38.000 --> 00:11:41.000
הטבלה הזו מורכבת מארבעה מחקרים בלתי תלויים.

00:11:41.000 --> 00:11:44.000
בעקרון, הנה הנפילה התלולה

00:11:44.000 --> 00:11:46.000
בשביעות הרצון הזוגית,

00:11:46.000 --> 00:11:49.000
שקשורה מאוד, כפי שאנו יודעים, עם אושר בכלל,

00:11:49.000 --> 00:11:51.000
והיא לא עולה שוב

00:11:51.000 --> 00:11:54.000
עד שהילד הבכור שלכם יוצא למכללה.

00:11:54.000 --> 00:11:57.000
אז אני יושב כאן ומסתכל על שני העשורים הבאים של חיי,

00:11:57.000 --> 00:11:59.000
תהום האושר

00:11:59.000 --> 00:12:02.000
אליה פנינו מועדות.

00:12:02.000 --> 00:12:05.000
היינו מיואשים.

NOTE Paragraph

00:12:05.000 --> 00:12:07.000
אליסה: אז אתם יכולים לדמיין, שוב, החודשים הראשונים היו קשים,

00:12:07.000 --> 00:12:09.000
אבל יצאנו מזה,

00:12:09.000 --> 00:12:11.000
והיינו בשוק לראות את המחקר הזה.

00:12:11.000 --> 00:12:14.000
אז רצינו להתעמק בזה

00:12:14.000 --> 00:12:16.000
בתקוה שנמצא צד חיובי.

NOTE Paragraph

00:12:16.000 --> 00:12:18.000
רופוס: וברגעים כאלה טוב להיות מנהל אתר להורים,

00:12:18.000 --> 00:12:21.000
כי שלחנו כתבת נהדרת

00:12:21.000 --> 00:12:24.000
שתלך ותראיין את כל המדענים

00:12:24.000 --> 00:12:26.000
שערכו את 4 המחקרים הללו.

00:12:26.000 --> 00:12:28.000
אמרנו, משהו לא נכון כאן.

00:12:28.000 --> 00:12:30.000
משהו חסר במחקרים האלה.

00:12:30.000 --> 00:12:33.000
לא יכול להיות שזה כ"כ גרוע.

00:12:34.000 --> 00:12:37.000
אז ליז מיטשל עשתה עבודה נהדרת עם הכתבה הזו.

00:12:37.000 --> 00:12:40.000
והיא ראיינה את כל 4 המדענים,

00:12:40.000 --> 00:12:42.000
והיא ראיינה גם את דניאל גילברט.

00:12:42.000 --> 00:12:44.000
ואכן מצאנו צד חיובי.

00:12:44.000 --> 00:12:46.000
אז זה הניחוש שלנו

00:12:46.000 --> 00:12:49.000
איך נראה האושר הממוצע

00:12:49.000 --> 00:12:51.000
במהלך החיים.

00:12:51.000 --> 00:12:53.000
אושר ממוצע הוא כמובן לא מדד טוב,

00:12:53.000 --> 00:12:55.000
כי הוא לא מתייחס

00:12:55.000 --> 00:12:57.000
לחוייות שחווים מרגע לרגע.

00:12:57.000 --> 00:13:00.000
אז אנחנו חושבים שכך זה נראה

00:13:00.000 --> 00:13:02.000
כשמכניסים פנימה

00:13:02.000 --> 00:13:05.000
חוייות רגעיות.

00:13:05.000 --> 00:13:07.000
וכולנו זוכרים כילדים,

00:13:07.000 --> 00:13:10.000
הדבר הכי קטן - ורואים את זה על פניהם של ילדינו -

00:13:10.000 --> 00:13:12.000
הדבר הכי קטן

00:13:12.000 --> 00:13:14.000
יכול לשגר אותם לגבהים

00:13:14.000 --> 00:13:16.000
של התפעלות עילאית,

00:13:16.000 --> 00:13:18.000
והדבר הקטן הבא

00:13:18.000 --> 00:13:20.000
יגרום להם לשקוע אל מעמקי הייאוש.

00:13:20.000 --> 00:13:23.000
ומדהים לראות את זה, ואנחנו זוכרים את זה בעצמנו.

00:13:23.000 --> 00:13:25.000
וכמובן ככל שאתה מתבגר,

00:13:25.000 --> 00:13:27.000
זה כאילו שגיל הוא סוג של ליתיום,

NOTE Paragraph

00:13:27.000 --> 00:13:30.000
ככל שאתה מתבגר אתה נהיה יציב יותר.

00:13:30.000 --> 00:13:33.000
וחלק ממה שקורה, אני חושב בשנות העשרים השלושים,

00:13:33.000 --> 00:13:35.000
הוא שאתה מתחיל ללמוד להגביל את האושר שלך.

00:13:35.000 --> 00:13:37.000
אתה מתחיל להבין

00:13:37.000 --> 00:13:40.000
ש"הי, יכולתי ללכת למופע מוזיקה חיה

00:13:40.000 --> 00:13:42.000
ושתהיה לי חוויה משנת חיים

00:13:42.000 --> 00:13:45.000
שתכסה את הגוף שלי בעור ברווז,

00:13:45.000 --> 00:13:47.000
אבל סביר יותר שאני ארגיש קלסטרופוביה

00:13:47.000 --> 00:13:50.000
ולא אצליח לקנות בירה.

00:13:50.000 --> 00:13:52.000
אז אני לא אלך.

00:13:52.000 --> 00:13:55.000
יש לי מערכת טובה בבית, אז אני לא אלך."

00:13:55.000 --> 00:13:58.000
אז האושר הממוצע שלך עולה,

00:13:58.000 --> 00:14:00.000
אבל אתה מאבד את כל הרגעים הנעלים האלה.

NOTE Paragraph

00:14:00.000 --> 00:14:03.000
אליסה: כן, ואז נולד לך הילד הראשון.

00:14:03.000 --> 00:14:05.000
את חוזרת חזרה

00:14:05.000 --> 00:14:07.000
לכל אותם שיאים ומורדות -

00:14:07.000 --> 00:14:10.000
השיאים הם הצעדים הראשונים, החיוך הראשון,

00:14:10.000 --> 00:14:12.000
הילד שלך קורא לראשונה -

00:14:12.000 --> 00:14:15.000
הירידות הן הבית בכל רגע נתון בין 6-7 בערב.

00:14:17.000 --> 00:14:19.000
אבל את יודעת שאת חוזרת

00:14:19.000 --> 00:14:22.000
לאבד שליטה בדרך נפלאה,

00:14:22.000 --> 00:14:24.000
שלדעתנו נותנת המון משמעות לחיינו

00:14:24.000 --> 00:14:26.000
והיא די מספקת.

NOTE Paragraph

00:14:26.000 --> 00:14:28.000
רופוס: אז למעשה,

00:14:28.000 --> 00:14:30.000
אנחנו מחליפים אושר ממוצע,

00:14:30.000 --> 00:14:32.000
אנחנו מחליפים את הבטחון

00:14:32.000 --> 00:14:34.000
ברמה מסויימת של שביעות רצון

00:14:34.000 --> 00:14:37.000
עבור הרגעים הנעלים האלה.

00:14:37.000 --> 00:14:39.000
אז איפה זה משאיר את שנינו

00:14:39.000 --> 00:14:41.000
עם משפחה עם שלושה בנים קטנים

00:14:41.000 --> 00:14:43.000
בתוך כל זה?

00:14:43.000 --> 00:14:45.000
יש עוד מרכיב במקרה שלנו.

00:14:45.000 --> 00:14:47.000
אנחנו הפרנו עוד טאבו

00:14:47.000 --> 00:14:49.000
בחיים שלנו.

00:14:49.000 --> 00:14:52.000
וזה טאבו בונוס.

NOTE Paragraph

00:14:52.000 --> 00:14:55.000
אליסה: טאבו בונוס מהיר בשבילכם, שאסור לנו לעבוד יחד,

00:14:55.000 --> 00:14:57.000
במיוחד לא עם שלושה ילדים -

00:14:57.000 --> 00:14:59.000
ואנחנו כן.

NOTE Paragraph

00:14:59.000 --> 00:15:02.000
רופוס: והיו לנו הסתייגויות לגבי זה מהרגע הראשון.

00:15:02.000 --> 00:15:05.000
כולם יודעים שאסור בשום אופן לעבוד עם בן הזוג שלך.

00:15:05.000 --> 00:15:08.000
למעשה, כשיצאנו בהתחלה לגייס כסף כדי להתחיל את באבל,

00:15:08.000 --> 00:15:10.000
אנשי ההון סיכון אמרו:

00:15:10.000 --> 00:15:12.000
"אנחנו בשום אופן לא משקיעים

00:15:12.000 --> 00:15:14.000
בחברות שמיוסדות ע"י בעל ואשה,

00:15:14.000 --> 00:15:16.000
כי יש בהן מרכיב נוסף לכשלון.

00:15:16.000 --> 00:15:18.000
זה רעיון רע. אל תעשו את זה."

00:15:18.000 --> 00:15:20.000
ואנחנו כמובן המשכנו. עשינו את זה.

00:15:20.000 --> 00:15:23.000
גייסנו את הכסף, ואנחנו מאושרים מכך,

00:15:23.000 --> 00:15:25.000
כי בשלב הזה בחיים,

00:15:25.000 --> 00:15:28.000
המשאב הכי נדיר הוא הזמן.

00:15:28.000 --> 00:15:31.000
ואם אתה באמת נלהב ממה שאתה עושה כל יום - ואנחנו כאלה -

00:15:31.000 --> 00:15:33.000
ואתה גם נלהב מהקשר שלך,

00:15:33.000 --> 00:15:36.000
זו הדרך היחידה שאנחנו מכירים.

00:15:36.000 --> 00:15:38.000
אז השאלה האחרונה שלנו היא:

00:15:38.000 --> 00:15:41.000
האם אנחנו יכולים יחד לעקם את גרף האושר כלפי מעלה?

00:15:41.000 --> 00:15:44.000
זה מצוין שיש לנו רגעים של אושר עילאי,

00:15:44.000 --> 00:15:47.000
אבל לפעמים הם מאוד קצרים.

00:15:47.000 --> 00:15:50.000
אז מה לגבי האושר הממוצע?

00:15:50.000 --> 00:15:52.000
האם אפשר להרים אותו מעט יותר גבוה?

NOTE Paragraph

00:15:52.000 --> 00:15:55.000
אליסה: ואנחנו מרגישים שהפער באושר שדיברנו עליו,

00:15:55.000 --> 00:15:57.000
הוא בעצם תוצאה של כניסה לתוך ההורות -

00:15:57.000 --> 00:15:59.000
ולמעשה לכל שותפות ארוכת טווח -

00:15:59.000 --> 00:16:01.000
עם ציפיות שגויות.

00:16:01.000 --> 00:16:04.000
ואם יש לך את הציפיות הנכונות, ואתה מנהל את הציפיות שלך,

00:16:04.000 --> 00:16:07.000
אנחנו מרגישים שזו תהיה חוויה מספקת.

NOTE Paragraph

00:16:07.000 --> 00:16:09.000
רופוס: אז זה מה ש...

00:16:09.000 --> 00:16:11.000
ואנחנו חושבים שהרבה הורים,

00:16:11.000 --> 00:16:13.000
כשמגיעים לרגע הזה - לפחות כך היה עבורנו -

00:16:13.000 --> 00:16:16.000
אתה אורז את המזוודות שלך לטיול באירופה, ואתה מתרגש.

00:16:16.000 --> 00:16:18.000
אתה יוצא מהמטוס,

00:16:18.000 --> 00:16:20.000
ומתברר שאתה בטרק בנפאל.

00:16:20.000 --> 00:16:23.000
וטרק בנפאל הוא חוויה יוצאת דופן,

00:16:23.000 --> 00:16:25.000
במיוחד אם ארזת נכון

00:16:25.000 --> 00:16:27.000
ואתה יודע מה צפוי לך, ואתה מתלהב.

00:16:27.000 --> 00:16:29.000
אז הנקודה העיקרית עבורנו

00:16:29.000 --> 00:16:32.000
היא לא רק להיות כן למען הכנות,

00:16:32.000 --> 00:16:35.000
אלה התקוה שאם נהיה יותר כנים לגבי החויות האלה,

00:16:35.000 --> 00:16:37.000
כולנו נוכל

00:16:37.000 --> 00:16:40.000
לכופף את עקומת האושר הממוצע מעט למעלה.

NOTE Paragraph

00:16:40.000 --> 00:16:42.000
רופוס ואליסה: תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:16:42.000 --> 00:16:47.000
(מחיאות כפיים)