1
00:00:03,000 --> 00:00:06,000
אליסה וולקמן: אז הסיפור שלנו מתחיל כאן --

2
00:00:06,000 --> 00:00:08,000
ברגעים הדרמטיים של לידת

3
00:00:08,000 --> 00:00:10,000
בננו הבכור, דקלן.

4
00:00:10,000 --> 00:00:12,000
כמובן רגע ממש עמוק,

5
00:00:12,000 --> 00:00:14,000
והוא שינה את חיינו בהרבה דרכים.

6
00:00:14,000 --> 00:00:16,000
הוא גם שינה את החיים שלנו בדרכים לא צפויות,

7
00:00:16,000 --> 00:00:19,000
וכשאח"כ חשבנו עליהם,

8
00:00:19,000 --> 00:00:21,000
זה הוליד אצלנו יוזמה עסקית של שנינו,

9
00:00:21,000 --> 00:00:23,000
ושנה מאוחר יותר השקנו את באבל (פטפוט),

10
00:00:23,000 --> 00:00:25,000
אתר להורים.

11
00:00:25,000 --> 00:00:27,000
רופוס גרישקום: היום אני חושב שהסיפור שלנו

12
00:00:27,000 --> 00:00:30,000
החל כמה שנים קודם לכן (אליסה: זה נכון.)

13
00:00:30,000 --> 00:00:33,000
רופוס: אולי את זוכרת, התאהבנו קשות.

14
00:00:33,000 --> 00:00:35,000
אליסה: נכון.

15
00:00:35,000 --> 00:00:37,000
רופוס: באותו זמן הפעלנו אתר מאוד שונה.

16
00:00:37,000 --> 00:00:39,000
קראו לו נרב.קום (עצבים),

17
00:00:39,000 --> 00:00:42,000
והסיסמה שלו היתה "תועבה מושכלת."

18
00:00:42,000 --> 00:00:45,000
בתיאוריה, ואולי גם במעשה,

19
00:00:45,000 --> 00:00:47,000
זה היה מגזין מקוון חכם

20
00:00:47,000 --> 00:00:50,000
על סקס ותרבות.

21
00:00:50,000 --> 00:00:53,000
אליסה: שהוליד אתר לדייטים.

22
00:00:53,000 --> 00:00:55,000
אבל תבינו את הבדיחות עלינו: סקס מוליד תינוקות.

23
00:00:55,000 --> 00:00:58,000
אם תעקבו אחר ההוראות בנרב תסיימו בבאבל,

24
00:00:58,000 --> 00:01:00,000
וזה מה שקרה לנו.

25
00:01:00,000 --> 00:01:03,000
ואולי נשיק אתר גריאטרי בתור אתר שלישי. נראה.

26
00:01:04,000 --> 00:01:07,000
רופוס: אבל בשבילנו ההמשכיות בין נרב לבאבל

27
00:01:07,000 --> 00:01:09,000
לא היתה רק שלב בחיים,

28
00:01:09,000 --> 00:01:11,000
שזה גם כמובן רלוונטי,

29
00:01:11,000 --> 00:01:13,000
זה היה יותר קשור

30
00:01:13,000 --> 00:01:15,000
לרצון שלנו לדבר בכנות

31
00:01:15,000 --> 00:01:18,000
על נושאים שאנשים מתקשים לדבר עליהם בכנות.

32
00:01:18,000 --> 00:01:20,000
נראה לנו

33
00:01:20,000 --> 00:01:23,000
שכשאנשים מתחילים להעמיד פנים, הם מתחילים גם לשקר,

34
00:01:23,000 --> 00:01:25,000
ואז זה נהיה ממש מעניין,

35
00:01:25,000 --> 00:01:27,000
וזה נושא שאנחנו רוצים להרחיב עליו.

36
00:01:27,000 --> 00:01:29,000
והופתענו לגלות, כהורים צעירים,

37
00:01:29,000 --> 00:01:32,000
שכמות הטאבוים שיש סביב הורות,

38
00:01:32,000 --> 00:01:34,000
גדולה מזו שיש סביב סקס.

39
00:01:34,000 --> 00:01:36,000
אליסה: נכון. אז כמו שאמרנו,

40
00:01:36,000 --> 00:01:38,000
השנים הראשונות היו באמת נפלאות,

41
00:01:38,000 --> 00:01:40,000
אבל הן גם היו באמת קשות.

42
00:01:40,000 --> 00:01:42,000
והרגשנו שחלק מהקושי

43
00:01:42,000 --> 00:01:45,000
נבע מפרסומות שקריות על הורות.

44
00:01:45,000 --> 00:01:47,000
(צחוק)

45
00:01:47,000 --> 00:01:50,000
אנחנו עשינו מנוי להרבה מגזינים, עשינו שיעורי בית,

46
00:01:50,000 --> 00:01:53,000
אבל באמת בכל מקום בו הבטנו ראינו תמונות כמו אלה.

47
00:01:53,000 --> 00:01:55,000
ונכנסו להורות

48
00:01:55,000 --> 00:01:57,000
בציפייה שחיינו ייראו כך.

49
00:01:57,000 --> 00:02:00,000
השמש תמיד תאיר עלינו, וילדינו לעולם לא יבכו.

50
00:02:00,000 --> 00:02:03,000
אני אהיה נינוחה ומסורקת למשעי.

51
00:02:04,000 --> 00:02:06,000
ולמעשה, זה לא היה כך כלל.

52
00:02:06,000 --> 00:02:09,000
רופוס: כשהורדנו את מגזין ההורות המבריק

53
00:02:09,000 --> 00:02:11,000
בו הבטנו, עם התמונות הנפלאות האלה,

54
00:02:11,000 --> 00:02:13,000
והבטנו בסצינה בסלון הממשי שלנו,

55
00:02:13,000 --> 00:02:15,000
זה נראה יותר כך.

56
00:02:15,000 --> 00:02:17,000
אלה שלושת הבנים שלנו.

57
00:02:17,000 --> 00:02:19,000
וכמובן, הם לא תמיד בוכים וצורחים.

58
00:02:19,000 --> 00:02:21,000
אבל עם שלושה בנים, ישנו סיכוי סביר

59
00:02:21,000 --> 00:02:23,000
שלפחות אחד מהם לא

60
00:02:23,000 --> 00:02:25,000
יתנהג בדיוק כמצופה.

61
00:02:25,000 --> 00:02:28,000
אליסה: כן, אתם רואים היכן התרחש הנתק.

62
00:02:28,000 --> 00:02:31,000
אנחנו ממש הרגשנו שלא היה שום קשר

63
00:02:31,000 --> 00:02:34,000
בין הציפיות איתן הגענו, לבין החוויות הממשיות שלנו.

64
00:02:34,000 --> 00:02:37,000
אז החלטנו שאנחנו רוצים לתת להורים את הנתונים כמו שהם.

65
00:02:37,000 --> 00:02:40,000
ממש רצינו שהם יבינו

66
00:02:40,000 --> 00:02:43,000
את המציאות של ההורות בדרך ישרה.

67
00:02:43,000 --> 00:02:45,000
רופוס: אז היום, מה שהיינו רוצים לעשות

68
00:02:45,000 --> 00:02:48,000
זה לשתף אתכם בארבעה טאבוים של הורות.

69
00:02:48,000 --> 00:02:50,000
וכמובן, יש הרבה יותר מארבעה דברים

70
00:02:50,000 --> 00:02:52,000
שאסור לומר על הורות.

71
00:02:52,000 --> 00:02:54,000
אבל אנחנו נשתף אתכם היום

72
00:02:54,000 --> 00:02:57,000
בארבעה שהם רלוונטים במיוחד עבורנו.

73
00:02:57,000 --> 00:03:00,000
אז הראשון, טאבו מספר אחד:

74
00:03:00,000 --> 00:03:03,000
אסור לך לומר שלא התאהבת בתינוק שלך

75
00:03:03,000 --> 00:03:05,000
ברגע הראשון.

76
00:03:05,000 --> 00:03:08,000
אני זוכר בבירור, אני יושב בביה"ח.

77
00:03:08,000 --> 00:03:11,000
אנחנו במהלך הלידה של בננו הראשון.

78
00:03:11,000 --> 00:03:13,000
אליסה: אנחנו או אני?

79
00:03:13,000 --> 00:03:15,000
רופוס: סליחה.

80
00:03:15,000 --> 00:03:17,000
טעות שלי.

81
00:03:17,000 --> 00:03:19,000
אליסה, בנדיבות רבה, היתה במהלך

82
00:03:19,000 --> 00:03:21,000
הלידה של בננו הראשון (אליסה: תודה)

83
00:03:21,000 --> 00:03:23,000
ואני הייתי שם מוכן לתפיסה.

84
00:03:23,000 --> 00:03:25,000
עמדתי בזרועות פתוחות.

85
00:03:25,000 --> 00:03:27,000
האחות התקדמה לעברי

86
00:03:27,000 --> 00:03:29,000
עם הילד היפהפה הזה.

87
00:03:29,000 --> 00:03:31,000
ואני זוכר, בעוד היא מתקרבת אלי,

88
00:03:31,000 --> 00:03:34,000
קולות של חברים שאומרים לי:

89
00:03:34,000 --> 00:03:36,000
"ברגע שהם ישימו את התינוק בידיים שלך,

90
00:03:36,000 --> 00:03:39,000
אתה תרגיש תחושת אהבה שתעבור בך

91
00:03:39,000 --> 00:03:41,000
בעוצמה כזו שמעולם

92
00:03:41,000 --> 00:03:44,000
לא חווית במהלך חייך."

93
00:03:44,000 --> 00:03:46,000
אז אני החזקתי את עצמי בציפייה לרגע.

94
00:03:46,000 --> 00:03:48,000
התינוק עמד להגיע,

95
00:03:48,000 --> 00:03:50,000
ואני הייתי מוכן למשאית של אהבה

96
00:03:50,000 --> 00:03:53,000
שתפיל אותי מרגליי.

97
00:03:53,000 --> 00:03:56,000
ובמקום זאת, כשהניחו את התינוק בידי,

98
00:03:56,000 --> 00:03:58,000
זה היה רגע יוצא דופן.

99
00:03:58,000 --> 00:04:01,000
התמונה הזו צולמה ממש שניות אחרי

100
00:04:01,000 --> 00:04:04,000
שהתינוק הונח בידי ואני הבאתי אותו.

101
00:04:04,000 --> 00:04:06,000
ואתם יכולים לראות, העינים שלנו נוצצות.

102
00:04:06,000 --> 00:04:09,000
אני הייתי המום מאהבה לאשתי,

103
00:04:09,000 --> 00:04:11,000
עם הכרת תודה עמוקה ביותר

104
00:04:11,000 --> 00:04:13,000
לכך שנולד לנו ילד שנראה בריא.

105
00:04:13,000 --> 00:04:15,000
וזה כמובן היה סוריאליסטי.

106
00:04:15,000 --> 00:04:17,000
כלומר, אני הייתי חייב לבדוק את השמות ולוודא.

107
00:04:17,000 --> 00:04:19,000
הייתי ספקן, "את בטוחה שזה הילד שלנו?"

108
00:04:19,000 --> 00:04:22,000
והכל היה בלתי רגיל.

109
00:04:22,000 --> 00:04:25,000
אבל מה שהרגשתי כלפי הילד באותו רגע היה היתה חיבה עמוקה,

110
00:04:25,000 --> 00:04:28,000
אבל זה היה כלום לעומת מה שאני מרגיש כלפיו היום, 5 שנים מאוחר יותר.

111
00:04:28,000 --> 00:04:30,000
אז עשינו כאן משהו

112
00:04:30,000 --> 00:04:32,000
אפיקורסי.

113
00:04:32,000 --> 00:04:35,000
שמנו על גרף

114
00:04:35,000 --> 00:04:38,000
את אהבתנו לילד שלנו לאורך זמן.

115
00:04:38,000 --> 00:04:40,000
(צחוק)

116
00:04:40,000 --> 00:04:43,000
זה, כידוע, מעשה כפירה.

117
00:04:43,000 --> 00:04:45,000
אסור לך לכמת אהבה.

118
00:04:45,000 --> 00:04:47,000
הסיבה שאסור לך לכמת אהבה

119
00:04:47,000 --> 00:04:49,000
היא משום שאנחנו חושבים שאהבה היא דבר בינארי.

120
00:04:49,000 --> 00:04:51,000
או שאתה מאוהב, או שלא.

121
00:04:51,000 --> 00:04:53,000
אתה אוהב, או לא אוהב.

122
00:04:53,000 --> 00:04:56,000
ואני חושב שהאמת היא שאהבה היא תהליך.

123
00:04:56,000 --> 00:04:58,000
ואני חושב שהקושי במחשבה שאהבה

124
00:04:58,000 --> 00:05:00,000
היא דבר בינארי

125
00:05:00,000 --> 00:05:02,000
הוא שזה גורם לנו

126
00:05:02,000 --> 00:05:04,000
להיות יותר מדי מוטרדים

127
00:05:04,000 --> 00:05:07,000
שהאהבה שקרית, או לא מספקת, או מה שלא תרצו.

128
00:05:07,000 --> 00:05:10,000
ואני חושב שאני מדבר כאן בבירור על החוויה האבהית.

129
00:05:10,000 --> 00:05:12,000
אבל אני חושב שהרבה אבות מרגישים כך

130
00:05:12,000 --> 00:05:15,000
בחודשים הראשונים, אולי בשנה הראשונה,

131
00:05:15,000 --> 00:05:18,000
שהתגובה הרגשית שלהם היא לא מספקת באיזה שהוא אופן.

132
00:05:18,000 --> 00:05:20,000
אליסה: טוב, אני שמחה שרופוס מעלה את זה,

133
00:05:20,000 --> 00:05:23,000
כי אפשר לראות את הנפילות שלו בשנים הראשונות

134
00:05:23,000 --> 00:05:26,000
בהן אני חושבת שאני עשיתי את רוב העבודה.

135
00:05:26,000 --> 00:05:28,000
אבל אנחנו אוהבים לצחוק על זה,

136
00:05:28,000 --> 00:05:30,000
שבחודשים הראשונים בחיי הילדים שלנו,

137
00:05:30,000 --> 00:05:32,000
זהו דוד רופוס.

138
00:05:32,000 --> 00:05:34,000
(צחוק)

139
00:05:34,000 --> 00:05:36,000
רופוס: אני דוד מאוד אוהב, דוד מאוד אוהב.

140
00:05:36,000 --> 00:05:39,000
אליסה: כן, ואני צוחקת עם רופוס הרבה פעמים כשהוא מגיע הביתה

141
00:05:39,000 --> 00:05:42,000
שאני לא בטוחה שהוא היה מצליח לזהות את הילד שלנו במסדר זיהוי

142
00:05:42,000 --> 00:05:44,000
בין תינוקות אחרים.

143
00:05:44,000 --> 00:05:46,000
אז הכנתי בוחן פתע כאן לרופוס.

144
00:05:46,000 --> 00:05:48,000
רופוס: אוי.

145
00:05:48,000 --> 00:05:51,000
אליסה: אני לא רוצה להביך אותו יותר מדי. אבל אני אתן לו 3 שניות.

146
00:05:51,000 --> 00:05:54,000
רופוס: זה לא פייר. זו שאלה מכשילה. הוא לא שם, נכון?

147
00:05:54,000 --> 00:05:57,000
אליסה: הבן שלנו, בן 8 שבועות, נמצא שם.

148
00:05:57,000 --> 00:05:59,000
ואני רוצה לראות אם רופוס יכול לזהות אותו במהירות.

149
00:05:59,000 --> 00:06:01,000
רופוס: השמאלי ביותר. (אליסה: לא!)

150
00:06:01,000 --> 00:06:08,000
(צחוק)

151
00:06:08,000 --> 00:06:10,000
רופוס: אכזרית.

152
00:06:10,000 --> 00:06:12,000
אליסה: אין צורך להוסיף מילה.

153
00:06:12,000 --> 00:06:14,000
(צחוק)

154
00:06:14,000 --> 00:06:16,000
אני אעבור לטאבו מס' 2.

155
00:06:16,000 --> 00:06:19,000
אסור לכם לדבר על הבדידות שמתלווה לגידול תינוק.

156
00:06:19,000 --> 00:06:21,000
אני נהניתי להיות בהריון, אהבתי את זה.

157
00:06:21,000 --> 00:06:24,000
הרגשתי ממש מחוברת לקהילה שסביבי.

158
00:06:24,000 --> 00:06:27,000
הרגשתי שכולם סביבי השתתפו בהריון שלי,

159
00:06:27,000 --> 00:06:30,000
ועקבו וספרו את הימים עד למועד הלידה.

160
00:06:31,000 --> 00:06:34,000
הרגשתי שאני נושאת את עתיד האנושות.

161
00:06:34,000 --> 00:06:37,000
וזה נמשך גם לתוך ביה"ח, זה באמת היה משמח.

162
00:06:37,000 --> 00:06:40,000
המטירו עלי מתנות ופרחים ואורחים.

163
00:06:40,000 --> 00:06:43,000
זו היתה חוויה נפלאה באמת.

164
00:06:43,000 --> 00:06:45,000
אבל כשהגעתי הביתה,

165
00:06:45,000 --> 00:06:47,000
פתאום הרגשתי מאוד מנותקת

166
00:06:47,000 --> 00:06:50,000
ופתאום הייתי נעולה בפנים ומחוץ לעניינים.

167
00:06:50,000 --> 00:06:52,000
ומאוד הופתעתי מהרגשות הללו.

168
00:06:52,000 --> 00:06:54,000
ציפיתי שיהיה קשה,

169
00:06:54,000 --> 00:06:56,000
שיהיו לילות חסרי שינה, האכלות תמידיות,

170
00:06:56,000 --> 00:06:58,000
אבל לא ציפיתי לרגשות

171
00:06:58,000 --> 00:07:01,000
של בידוד ובדידות שחוויתי.

172
00:07:01,000 --> 00:07:03,000
ומאוד הופתעתי שאף אחד לא סיפר לי

173
00:07:03,000 --> 00:07:05,000
שכך ארגיש.

174
00:07:05,000 --> 00:07:07,000
והתקשרתי לאחותי

175
00:07:07,000 --> 00:07:10,000
אליה אני מאוד קרובה, ויש לה 3 ילדים,

176
00:07:10,000 --> 00:07:12,000
ושאלתי אותה: "למה לא סיפרת לי

177
00:07:12,000 --> 00:07:14,000
שאני הולכת להרגיש כך,

178
00:07:14,000 --> 00:07:17,000
שארגיש נורא מבודדת?"

179
00:07:18,000 --> 00:07:20,000
והיא אמרה - אני לא אשכח את זה -

180
00:07:20,000 --> 00:07:22,000
"זה פשוט לא משהו שרוצים לספר למישהי

181
00:07:22,000 --> 00:07:25,000
שעומדת להיות אמא לראשונה."

182
00:07:25,000 --> 00:07:27,000
רופוס: ואנחנו, כמובן, חושבים

183
00:07:27,000 --> 00:07:30,000
שזה בדיוק מה שבאמת צריך לומר

184
00:07:30,000 --> 00:07:33,000
לאמהות שעומדות ללדת לראשונה.

185
00:07:33,000 --> 00:07:36,000
וזה כמובן אחד הנושאים שחשובים לנו

186
00:07:36,000 --> 00:07:38,000
והוא שאנחנו חושבים

187
00:07:38,000 --> 00:07:40,000
שגילוי לב וכנות כואבת

188
00:07:40,000 --> 00:07:42,000
הם קריטיים לכולנו בהפיכתנו

189
00:07:42,000 --> 00:07:44,000
בהפיכתנו להורים נהדרים.

190
00:07:44,000 --> 00:07:46,000
וקשה שלא לחשוב

191
00:07:46,000 --> 00:07:48,000
שחלק ממה שגורם לתחושת הבידוד הזו

192
00:07:48,000 --> 00:07:50,000
הוא העולם המודרני שלנו.

193
00:07:50,000 --> 00:07:52,000
אז החוויה של אליסה היא לא יוצאת דופן.

194
00:07:52,000 --> 00:07:54,000
אז 58% מהאמהות בסקר

195
00:07:54,000 --> 00:07:56,000
דיווחו על רגשות של בדידות.

196
00:07:56,000 --> 00:07:58,000
מתוכן, 67% היו הכי בודדות

197
00:07:58,000 --> 00:08:01,000
כשילדיהם בני 0-5, כנראה באמת בשנתיים הראשונות.

198
00:08:01,000 --> 00:08:03,000
בתהליך ההכנה של זה

199
00:08:03,000 --> 00:08:05,000
הסתכלנו על איך תרבויות אחרות בעולם

200
00:08:05,000 --> 00:08:08,000
מתמודדות עם תקופה זו של החיים,

201
00:08:08,000 --> 00:08:10,000
כי כאן בעולם המערבי,

202
00:08:10,000 --> 00:08:13,000
פחות מ50% מאיתנו גרים ליד בני משפחה,

203
00:08:13,000 --> 00:08:16,000
ואני חושב שזו אחת הסיבות לכך שזו תקופה כל-כך קשה.

204
00:08:16,000 --> 00:08:18,000
אז קחו דוגמא אחת מני רבות:

205
00:08:18,000 --> 00:08:20,000
בדרום הודו

206
00:08:20,000 --> 00:08:22,000
יש מנהג הנקרא ז'ולביהארי

207
00:08:22,000 --> 00:08:25,000
בו האשה בחודש השביעי או השמיני להריונה

208
00:08:25,000 --> 00:08:27,000
עוברת לגור עם אמה

209
00:08:27,000 --> 00:08:29,000
ועוברת סדרה של פולחנים וטקסים,

210
00:08:29,000 --> 00:08:32,000
יולדת וחוזרת הביתה למשפחה הגרעינית שלה

211
00:08:32,000 --> 00:08:34,000
כמה חודשים לאחר הלידה.

212
00:08:34,000 --> 00:08:36,000
וזו רק דרך אחת מרבות

213
00:08:36,000 --> 00:08:39,000
בהן אנחנו חושבים שתרבויות אחרות מפצות על התקופה הבודדה הזו.

214
00:08:39,000 --> 00:08:41,000
אליסה: אז, טאבו מס' 3:

215
00:08:41,000 --> 00:08:44,000
אסור לך לדבר על ההפלה שלך - אבל היום אדבר על שלי.

216
00:08:44,000 --> 00:08:46,000
אז אחרי שילדנו את דקלן,

217
00:08:46,000 --> 00:08:48,000
כיילנו מחדש את הציפיות שלנו.

218
00:08:48,000 --> 00:08:51,000
חשבנו שנוכל לעבור זאת שוב

219
00:08:51,000 --> 00:08:54,000
וחשבנו שאנחנו יודעים מול מה נתמודד.

220
00:08:54,000 --> 00:08:57,000
והיינו אסירי תודה על כך שנכנסתי להריון.

221
00:08:57,000 --> 00:08:59,000
וגילינו די מהר שיהיה לנו בן.

222
00:08:59,000 --> 00:09:01,000
ואז כשהייתי בחודש החמישי,

223
00:09:01,000 --> 00:09:03,000
גילינו שאיבדנו את הילד שלנו.

224
00:09:03,000 --> 00:09:06,000
זו בעצם התמונה האחרונה שיש לנו ממנו.

225
00:09:07,000 --> 00:09:09,000
וזו כמובן היתה תקופה קשה -

226
00:09:09,000 --> 00:09:12,000
מאוד כואבת.

227
00:09:12,000 --> 00:09:15,000
ובזמן שעברתי את תהליך האבל,

228
00:09:15,000 --> 00:09:18,000
נדהמתי מכך שלא רציתי לראות אף אחד.

229
00:09:18,000 --> 00:09:21,000
רציתי לזחול לתוך חור באדמה.

230
00:09:21,000 --> 00:09:23,000
ולא ידעתי איך אצליח לחזור

231
00:09:23,000 --> 00:09:26,000
לקהילה שסביבי.

232
00:09:26,000 --> 00:09:29,000
ואני מבינה, אני חושבת, את הדרך בה הרגשתי,

233
00:09:29,000 --> 00:09:31,000
ברמה מאוד ראשונית ורגשית,

234
00:09:31,000 --> 00:09:34,000
הרגשתי הרבה בושה,

235
00:09:34,000 --> 00:09:36,000
הייתי נבוכה מכך שבכנות,

236
00:09:36,000 --> 00:09:38,000
במובנים מסויימים נכשלתי

237
00:09:38,000 --> 00:09:41,000
במשימה אותה הונדסתי גנטית לבצע.

238
00:09:41,000 --> 00:09:43,000
וכמובן, זה גרם לי לתהות,

239
00:09:43,000 --> 00:09:45,000
אם אני לא יכולה ללדת עוד ילד,

240
00:09:45,000 --> 00:09:47,000
מה יהיו ההשלכות על הנישואין שלי,

241
00:09:47,000 --> 00:09:49,000
ועלי כאשה.

242
00:09:49,000 --> 00:09:51,000
אז זו היתה תקופה מאוד קשה.

243
00:09:51,000 --> 00:09:53,000
וכשהתחלתי לעבד את זה יותר,

244
00:09:53,000 --> 00:09:56,000
התחלתי לטפס מחוץ לבור ולדבר עם אנשים אחרים.

245
00:09:56,000 --> 00:09:58,000
ונדהמתי ממש

246
00:09:58,000 --> 00:10:00,000
מכל הסיפורים שהחלו לצוף.

247
00:10:00,000 --> 00:10:02,000
אנשים שפגשתי כל יום,

248
00:10:02,000 --> 00:10:04,000
שעבדתי איתם, שהתחברתי איתם,

249
00:10:04,000 --> 00:10:06,000
חברי משפחה שהכרתי הרבה זמן,

250
00:10:06,000 --> 00:10:08,000
מעולם לא שיתפו אותי בסיפורים שלהם.

251
00:10:08,000 --> 00:10:11,000
ואני זוכרת שכל הסיפורים האלה הופיעו משום מקום.

252
00:10:11,000 --> 00:10:13,000
והרגשתי כאילו נפלתי על

253
00:10:13,000 --> 00:10:16,000
אגודה סודית של נשים שעכשיו הייתי חברה בה,

254
00:10:16,000 --> 00:10:19,000
שהיתה מרגיעה ודואגת.

255
00:10:20,000 --> 00:10:22,000
ואני חושבת,

256
00:10:22,000 --> 00:10:24,000
הפלה היא אובדן בלתי-נראה.

257
00:10:24,000 --> 00:10:26,000
אין באמת הרבה תמיכה קהילתית סביבה.

258
00:10:26,000 --> 00:10:28,000
אין באמת טקסים,

259
00:10:28,000 --> 00:10:30,000
פולחנים או מנהגים.

260
00:10:30,000 --> 00:10:33,000
ואני חושבת, במקרה של מוות יש לוויה, חוגגים את החיים,

261
00:10:33,000 --> 00:10:35,000
ויש הרבה תמיכה קהילתית.

262
00:10:35,000 --> 00:10:37,000
וזה משהו שאין לנשים שעברו הפלה.

263
00:10:37,000 --> 00:10:39,000
רופוס: וחבל כי, כמובן,

264
00:10:39,000 --> 00:10:41,000
זו חוויה מאוד שכיחה ומאוד טראומטית.

265
00:10:41,000 --> 00:10:44,000
15-20% מכל ההריונות מסתיימים בהפלה.

266
00:10:44,000 --> 00:10:46,000
ובעיני זה מדהים.

267
00:10:46,000 --> 00:10:48,000
74% מהנשים בסקר אמרו

268
00:10:48,000 --> 00:10:51,000
שההפלה שלהן, הן הרגישו, היתה חלקית באשמתן, וזה נורא.

269
00:10:51,000 --> 00:10:53,000
ולמרבה הפלא, 22%

270
00:10:53,000 --> 00:10:55,000
אמרו שהם היו מסתירים הפלה מפני בעליהן.

271
00:10:55,000 --> 00:10:57,000
אז טאבו מס' 4:

272
00:10:57,000 --> 00:11:00,000
אתם לא יכולים לומר שהאושר הממוצע שלכם

273
00:11:00,000 --> 00:11:03,000
ירד מאז שנולד לכם ילד.

274
00:11:03,000 --> 00:11:06,000
הסיסמא היא שכל פן בחיי

275
00:11:06,000 --> 00:11:08,000
השתפר באופן דרמטי

276
00:11:08,000 --> 00:11:10,000
מאז שהשתתפתי

277
00:11:10,000 --> 00:11:13,000
בנס שהוא לידה ומשפחה.

278
00:11:14,000 --> 00:11:17,000
לעולם לא אשכח, אני זוכר את זה היטב גם היום,

279
00:11:17,000 --> 00:11:20,000
הבן הבכור שלנו, דקלן, היה בן 9 חודשים,

280
00:11:20,000 --> 00:11:22,000
ואני ישבתי על הכורסא,

281
00:11:22,000 --> 00:11:25,000
וקראתי את הספר הנהדר של דניאל גילברט "להיתקל באושר."

282
00:11:25,000 --> 00:11:27,000
והגעתי בערך לשני שליש,

283
00:11:27,000 --> 00:11:30,000
ושם הופיעה טבלה בצד ימין,

284
00:11:30,000 --> 00:11:32,000
בדף הימני,

285
00:11:32,000 --> 00:11:34,000
שקראנו לה כאן

286
00:11:34,000 --> 00:11:36,000
"הטבלה הכי מפחידה שיכולה להיות

287
00:11:36,000 --> 00:11:38,000
להורה הטרי."

288
00:11:38,000 --> 00:11:41,000
הטבלה הזו מורכבת מארבעה מחקרים בלתי תלויים.

289
00:11:41,000 --> 00:11:44,000
בעקרון, הנה הנפילה התלולה

290
00:11:44,000 --> 00:11:46,000
בשביעות הרצון הזוגית,

291
00:11:46,000 --> 00:11:49,000
שקשורה מאוד, כפי שאנו יודעים, עם אושר בכלל,

292
00:11:49,000 --> 00:11:51,000
והיא לא עולה שוב

293
00:11:51,000 --> 00:11:54,000
עד שהילד הבכור שלכם יוצא למכללה.

294
00:11:54,000 --> 00:11:57,000
אז אני יושב כאן ומסתכל על שני העשורים הבאים של חיי,

295
00:11:57,000 --> 00:11:59,000
תהום האושר

296
00:11:59,000 --> 00:12:02,000
אליה פנינו מועדות.

297
00:12:02,000 --> 00:12:05,000
היינו מיואשים.

298
00:12:05,000 --> 00:12:07,000
אליסה: אז אתם יכולים לדמיין, שוב, החודשים הראשונים היו קשים,

299
00:12:07,000 --> 00:12:09,000
אבל יצאנו מזה,

300
00:12:09,000 --> 00:12:11,000
והיינו בשוק לראות את המחקר הזה.

301
00:12:11,000 --> 00:12:14,000
אז רצינו להתעמק בזה

302
00:12:14,000 --> 00:12:16,000
בתקוה שנמצא צד חיובי.

303
00:12:16,000 --> 00:12:18,000
רופוס: וברגעים כאלה טוב להיות מנהל אתר להורים,

304
00:12:18,000 --> 00:12:21,000
כי שלחנו כתבת נהדרת

305
00:12:21,000 --> 00:12:24,000
שתלך ותראיין את כל המדענים

306
00:12:24,000 --> 00:12:26,000
שערכו את 4 המחקרים הללו.

307
00:12:26,000 --> 00:12:28,000
אמרנו, משהו לא נכון כאן.

308
00:12:28,000 --> 00:12:30,000
משהו חסר במחקרים האלה.

309
00:12:30,000 --> 00:12:33,000
לא יכול להיות שזה כ"כ גרוע.

310
00:12:34,000 --> 00:12:37,000
אז ליז מיטשל עשתה עבודה נהדרת עם הכתבה הזו.

311
00:12:37,000 --> 00:12:40,000
והיא ראיינה את כל 4 המדענים,

312
00:12:40,000 --> 00:12:42,000
והיא ראיינה גם את דניאל גילברט.

313
00:12:42,000 --> 00:12:44,000
ואכן מצאנו צד חיובי.

314
00:12:44,000 --> 00:12:46,000
אז זה הניחוש שלנו

315
00:12:46,000 --> 00:12:49,000
איך נראה האושר הממוצע

316
00:12:49,000 --> 00:12:51,000
במהלך החיים.

317
00:12:51,000 --> 00:12:53,000
אושר ממוצע הוא כמובן לא מדד טוב,

318
00:12:53,000 --> 00:12:55,000
כי הוא לא מתייחס

319
00:12:55,000 --> 00:12:57,000
לחוייות שחווים מרגע לרגע.

320
00:12:57,000 --> 00:13:00,000
אז אנחנו חושבים שכך זה נראה

321
00:13:00,000 --> 00:13:02,000
כשמכניסים פנימה

322
00:13:02,000 --> 00:13:05,000
חוייות רגעיות.

323
00:13:05,000 --> 00:13:07,000
וכולנו זוכרים כילדים,

324
00:13:07,000 --> 00:13:10,000
הדבר הכי קטן - ורואים את זה על פניהם של ילדינו -

325
00:13:10,000 --> 00:13:12,000
הדבר הכי קטן

326
00:13:12,000 --> 00:13:14,000
יכול לשגר אותם לגבהים

327
00:13:14,000 --> 00:13:16,000
של התפעלות עילאית,

328
00:13:16,000 --> 00:13:18,000
והדבר הקטן הבא

329
00:13:18,000 --> 00:13:20,000
יגרום להם לשקוע אל מעמקי הייאוש.

330
00:13:20,000 --> 00:13:23,000
ומדהים לראות את זה, ואנחנו זוכרים את זה בעצמנו.

331
00:13:23,000 --> 00:13:25,000
וכמובן ככל שאתה מתבגר,

332
00:13:25,000 --> 00:13:27,000
זה כאילו שגיל הוא סוג של ליתיום,

333
00:13:27,000 --> 00:13:30,000
ככל שאתה מתבגר אתה נהיה יציב יותר.

334
00:13:30,000 --> 00:13:33,000
וחלק ממה שקורה, אני חושב בשנות העשרים השלושים,

335
00:13:33,000 --> 00:13:35,000
הוא שאתה מתחיל ללמוד להגביל את האושר שלך.

336
00:13:35,000 --> 00:13:37,000
אתה מתחיל להבין

337
00:13:37,000 --> 00:13:40,000
ש"הי, יכולתי ללכת למופע מוזיקה חיה

338
00:13:40,000 --> 00:13:42,000
ושתהיה לי חוויה משנת חיים

339
00:13:42,000 --> 00:13:45,000
שתכסה את הגוף שלי בעור ברווז,

340
00:13:45,000 --> 00:13:47,000
אבל סביר יותר שאני ארגיש קלסטרופוביה

341
00:13:47,000 --> 00:13:50,000
ולא אצליח לקנות בירה.

342
00:13:50,000 --> 00:13:52,000
אז אני לא אלך.

343
00:13:52,000 --> 00:13:55,000
יש לי מערכת טובה בבית, אז אני לא אלך."

344
00:13:55,000 --> 00:13:58,000
אז האושר הממוצע שלך עולה,

345
00:13:58,000 --> 00:14:00,000
אבל אתה מאבד את כל הרגעים הנעלים האלה.

346
00:14:00,000 --> 00:14:03,000
אליסה: כן, ואז נולד לך הילד הראשון.

347
00:14:03,000 --> 00:14:05,000
את חוזרת חזרה

348
00:14:05,000 --> 00:14:07,000
לכל אותם שיאים ומורדות -

349
00:14:07,000 --> 00:14:10,000
השיאים הם הצעדים הראשונים, החיוך הראשון,

350
00:14:10,000 --> 00:14:12,000
הילד שלך קורא לראשונה -

351
00:14:12,000 --> 00:14:15,000
הירידות הן הבית בכל רגע נתון בין 6-7 בערב.

352
00:14:17,000 --> 00:14:19,000
אבל את יודעת שאת חוזרת

353
00:14:19,000 --> 00:14:22,000
לאבד שליטה בדרך נפלאה,

354
00:14:22,000 --> 00:14:24,000
שלדעתנו נותנת המון משמעות לחיינו

355
00:14:24,000 --> 00:14:26,000
והיא די מספקת.

356
00:14:26,000 --> 00:14:28,000
רופוס: אז למעשה,

357
00:14:28,000 --> 00:14:30,000
אנחנו מחליפים אושר ממוצע,

358
00:14:30,000 --> 00:14:32,000
אנחנו מחליפים את הבטחון

359
00:14:32,000 --> 00:14:34,000
ברמה מסויימת של שביעות רצון

360
00:14:34,000 --> 00:14:37,000
עבור הרגעים הנעלים האלה.

361
00:14:37,000 --> 00:14:39,000
אז איפה זה משאיר את שנינו

362
00:14:39,000 --> 00:14:41,000
עם משפחה עם שלושה בנים קטנים

363
00:14:41,000 --> 00:14:43,000
בתוך כל זה?

364
00:14:43,000 --> 00:14:45,000
יש עוד מרכיב במקרה שלנו.

365
00:14:45,000 --> 00:14:47,000
אנחנו הפרנו עוד טאבו

366
00:14:47,000 --> 00:14:49,000
בחיים שלנו.

367
00:14:49,000 --> 00:14:52,000
וזה טאבו בונוס.

368
00:14:52,000 --> 00:14:55,000
אליסה: טאבו בונוס מהיר בשבילכם, שאסור לנו לעבוד יחד,

369
00:14:55,000 --> 00:14:57,000
במיוחד לא עם שלושה ילדים -

370
00:14:57,000 --> 00:14:59,000
ואנחנו כן.

371
00:14:59,000 --> 00:15:02,000
רופוס: והיו לנו הסתייגויות לגבי זה מהרגע הראשון.

372
00:15:02,000 --> 00:15:05,000
כולם יודעים שאסור בשום אופן לעבוד עם בן הזוג שלך.

373
00:15:05,000 --> 00:15:08,000
למעשה, כשיצאנו בהתחלה לגייס כסף כדי להתחיל את באבל,

374
00:15:08,000 --> 00:15:10,000
אנשי ההון סיכון אמרו:

375
00:15:10,000 --> 00:15:12,000
"אנחנו בשום אופן לא משקיעים

376
00:15:12,000 --> 00:15:14,000
בחברות שמיוסדות ע"י בעל ואשה,

377
00:15:14,000 --> 00:15:16,000
כי יש בהן מרכיב נוסף לכשלון.

378
00:15:16,000 --> 00:15:18,000
זה רעיון רע. אל תעשו את זה."

379
00:15:18,000 --> 00:15:20,000
ואנחנו כמובן המשכנו. עשינו את זה.

380
00:15:20,000 --> 00:15:23,000
גייסנו את הכסף, ואנחנו מאושרים מכך,

381
00:15:23,000 --> 00:15:25,000
כי בשלב הזה בחיים,

382
00:15:25,000 --> 00:15:28,000
המשאב הכי נדיר הוא הזמן.

383
00:15:28,000 --> 00:15:31,000
ואם אתה באמת נלהב ממה שאתה עושה כל יום - ואנחנו כאלה -

384
00:15:31,000 --> 00:15:33,000
ואתה גם נלהב מהקשר שלך,

385
00:15:33,000 --> 00:15:36,000
זו הדרך היחידה שאנחנו מכירים.

386
00:15:36,000 --> 00:15:38,000
אז השאלה האחרונה שלנו היא:

387
00:15:38,000 --> 00:15:41,000
האם אנחנו יכולים יחד לעקם את גרף האושר כלפי מעלה?

388
00:15:41,000 --> 00:15:44,000
זה מצוין שיש לנו רגעים של אושר עילאי,

389
00:15:44,000 --> 00:15:47,000
אבל לפעמים הם מאוד קצרים.

390
00:15:47,000 --> 00:15:50,000
אז מה לגבי האושר הממוצע?

391
00:15:50,000 --> 00:15:52,000
האם אפשר להרים אותו מעט יותר גבוה?

392
00:15:52,000 --> 00:15:55,000
אליסה: ואנחנו מרגישים שהפער באושר שדיברנו עליו,

393
00:15:55,000 --> 00:15:57,000
הוא בעצם תוצאה של כניסה לתוך ההורות -

394
00:15:57,000 --> 00:15:59,000
ולמעשה לכל שותפות ארוכת טווח -

395
00:15:59,000 --> 00:16:01,000
עם ציפיות שגויות.

396
00:16:01,000 --> 00:16:04,000
ואם יש לך את הציפיות הנכונות, ואתה מנהל את הציפיות שלך,

397
00:16:04,000 --> 00:16:07,000
אנחנו מרגישים שזו תהיה חוויה מספקת.

398
00:16:07,000 --> 00:16:09,000
רופוס: אז זה מה ש...

399
00:16:09,000 --> 00:16:11,000
ואנחנו חושבים שהרבה הורים,

400
00:16:11,000 --> 00:16:13,000
כשמגיעים לרגע הזה - לפחות כך היה עבורנו -

401
00:16:13,000 --> 00:16:16,000
אתה אורז את המזוודות שלך לטיול באירופה, ואתה מתרגש.

402
00:16:16,000 --> 00:16:18,000
אתה יוצא מהמטוס,

403
00:16:18,000 --> 00:16:20,000
ומתברר שאתה בטרק בנפאל.

404
00:16:20,000 --> 00:16:23,000
וטרק בנפאל הוא חוויה יוצאת דופן,

405
00:16:23,000 --> 00:16:25,000
במיוחד אם ארזת נכון

406
00:16:25,000 --> 00:16:27,000
ואתה יודע מה צפוי לך, ואתה מתלהב.

407
00:16:27,000 --> 00:16:29,000
אז הנקודה העיקרית עבורנו

408
00:16:29,000 --> 00:16:32,000
היא לא רק להיות כן למען הכנות,

409
00:16:32,000 --> 00:16:35,000
אלה התקוה שאם נהיה יותר כנים לגבי החויות האלה,

410
00:16:35,000 --> 00:16:37,000
כולנו נוכל

411
00:16:37,000 --> 00:16:40,000
לכופף את עקומת האושר הממוצע מעט למעלה.

412
00:16:40,000 --> 00:16:42,000
רופוס ואליסה: תודה רבה.

413
00:16:42,000 --> 00:16:47,000
(מחיאות כפיים)