< Return to Video

הירידה המפתיעה באלימות

  • 0:01 - 0:04
    תמונות כאלה, ממחנה הריכוז אושוויץ,
  • 0:04 - 0:09
    נצרבו בתודעתנו במהלך המאה העשרים
  • 0:09 - 0:14
    והקנו לנו הבנה חדשה מי אנחנו,
  • 0:14 - 0:17
    מאין באנו ובאיזו תקופה אנו חיים.
  • 0:18 - 0:21
    במהלך המאה ה-20 היינו עדים לזוועות
  • 0:21 - 0:26
    סטלין, היטלר, מאו, פול פוט, רואנדה
    והשמדות-עם נוספות,
  • 0:27 - 0:30
    ואף שהמאה ה-21
    היא רק בת 7 שנים,
  • 0:30 - 0:34
    כבר הספקנו להיות עדים
    לרצח-עם מתמשך בדארפור
  • 0:34 - 0:36
    ולזוועות היומיום של עירק.
  • 0:37 - 0:40
    זה הביא לתפישה מקובלת
    לגבי מצבנו,
  • 0:40 - 0:44
    לפיה, העידן המודרני
    הביא לאלימות נוראה,
  • 0:44 - 0:47
    ושייתכן כי העמים הילידיים חיו בהרמוניה
  • 0:47 - 0:51
    והתרחקותנו ממנה סיכנה אותנו.
  • 0:51 - 0:55
    הנה דוגמה ממדור הדעות
    של ה"בוסטון גלוב" בחג ההודיה
  • 0:55 - 0:58
    לפני שנתיים, שבו נכתב:
  • 0:58 - 1:02
    "חיי האינדיאנים היו קשים,
    אך לא היו להם בעיות תעסוקה,
  • 1:02 - 1:05
    "ההרמוניה הקהילתית היתה חזקה,
    לא התמכרו לסמים,
  • 1:05 - 1:09
    "כמעט ולא היתה פשיעה,
    אם היו מלחמות בין השבטים
  • 1:09 - 1:14
    "הן היו בעיקר טקסיות,
    ונדיר שהסתיימו בהרג ללא אבחנה."
  • 1:14 - 1:17
    כולכם מכירים אידיליה מתקתקה זו.
  • 1:17 - 1:21
    אנו מלמדים אותה לילדינו
    ושומעים אותה בטלוויזיה וברומנים.
  • 1:22 - 1:25
    הכותרת המקורית של מפגש זה היתה:
  • 1:25 - 1:28
    "כל מה שידוע לך הוא מוטעה",
    ואני אוכיח
  • 1:28 - 1:31
    שחלק מסוים זה בתפישה המקובלת
    הוא מוטעה.
  • 1:31 - 1:35
    ולמעשה אבותינו היו אלימים בהרבה מאיתנו,
  • 1:35 - 1:39
    שהאלימות נמצאת בירידה
    במשת תקופות ארוכות מאד,
  • 1:39 - 1:42
    ושכיום, קרוב לוודאי שאנו חיים
    בעידן השליו ביותר
  • 1:42 - 1:44
    בתולדות המין שלנו.
  • 1:44 - 1:47
    נכון שכיום, בימי דארפור ועירק,
  • 1:47 - 1:52
    משפט כזה נחשב למשהו
    שבין הזיה לתועבה,
  • 1:52 - 1:53
    אך אני אנסה לשכנע אתכם
  • 1:53 - 1:58
    שזו התמונה הנכונה.
  • 1:58 - 2:01
    היא תופעה פרקטלית.
  • 2:01 - 2:06
    אפשר לראותה על פני אלפים,
    מאות, עשרות שנים ושנים בודדות,
  • 2:06 - 2:08
    אף שנראה שהיתה נקודת שיא
  • 2:08 - 2:12
    בתחילת עידן התבונה במאה ה-16.
  • 2:12 - 2:16
    רואים זאת בכל העולם,
    אם כי לא בצורה אחידה.
  • 2:16 - 2:18
    זה בולט במיוחד במערב,
  • 2:18 - 2:21
    החל מאנגליה והולנד,
    בערך בתקופת ההשכלה.
  • 2:22 - 2:26
    הבה ואקח אתכם למסע
    על פני כמה כפולות של עשר--
  • 2:26 - 2:28
    מקנה המידה של אלפי שנים
    ועד לשנה הבודדת,
  • 2:28 - 2:30
    כדי לשכנע אתכם.
  • 2:30 - 2:34
    עד לפני 10,000 שנה,
    כל בני האדם חיו כציידים-לקטים,
  • 2:34 - 2:39
    ללא יישובי קבע או מימשל.
    וזה המצב שבדרך כלל נחשב
  • 2:40 - 2:44
    להרמוניה הקדמונית. אבל הארכיאולוג
  • 2:44 - 2:48
    לורנס קילי,
    שבחן את שיעור האבדות
  • 2:48 - 2:51
    בקרב הציידים-הלקטים של ימינו -
  • 2:51 - 2:54
    המקור הטוב ביותר שלנו לראיות
    לדרך חיים זו -
  • 2:54 - 3:00
    הגיע למסקנה שונה למדי.
    הנה גרף שהוא שרטט,
  • 3:00 - 3:03
    המראה את אחוז תמותת הזכרים
    עקב מלחמות
  • 3:03 - 3:07
    במספר חברות של מחפשי מזון
    או ציידים-מלקטים.
  • 3:08 - 3:14
    הקווים האדומים מציינים
    את סבירות מותו של אדם
  • 3:14 - 3:19
    מידי אדם אחר,
    בניגוד למוות מסיבות טבעיות,
  • 3:19 - 3:21
    במגוון חברות חיפוש-מזון
  • 3:21 - 3:24
    ברמות גיניאה החדשה
    וביער הגשם של האמזונס.
  • 3:25 - 3:27
    והם נעים מסיכוי של
    כמעט 60%
  • 3:27 - 3:30
    שאדם ימות מידי אדם אחר,
  • 3:30 - 3:32
    ועד - במקרה של שבט הגבוסי -
  • 3:32 - 3:34
    סיכוי של 15% בלבד.
  • 3:34 - 3:37
    הקו הכחול הזעיר משמאל למטה
  • 3:37 - 3:42
    מציין את הסטטיסטיקה המקבילה
    בארה"ב ובאירופה במאה ה-20,
  • 3:42 - 3:46
    והוא כולל את כל המיתות
    בשתי מלחמות העולם.
  • 3:46 - 3:51
    אילו שיעור התמותה
    במלחמות שבטים נשמר במאה ה-20,
  • 3:51 - 3:55
    היו שני מיליארד מיתות
    ולא 100 מיליון.
  • 3:56 - 3:58
    עדיין ברמת המילניום,
  • 3:58 - 4:01
    אפשר לבחון את דרך החיים
    של תרבויות קדומות
  • 4:01 - 4:05
    כגון אלו שתוארו בתנ"ך.
  • 4:05 - 4:08
    ובמקור-לכאורה זה של ערכינו המוסריים
  • 4:08 - 4:12
    ניתן למצוא תיאורים
    של הצפוי במלחמה,
  • 4:12 - 4:15
    כמו קטע זה
    מתוך 'במדבר' ל"א:
  • 4:15 - 4:18
    "ויצבאו על מדין
    כאשר ציווה ה' את משה,
  • 4:18 - 4:21
    "ויהרגו כל זכר.
    ויאמר אליהם משה,
  • 4:21 - 4:27
    "החייתם כל נקבה?
    ועתה, הירגו כל זכר בטף,
  • 4:27 - 4:30
    "וכל אישה יודעת-איש
    למשכב זכר הרוגו,
  • 4:30 - 4:34
    "וכל הטף בנשים, אשר לא ידעו
    משכב זכר, החיו לכם."
  • 4:34 - 4:35
    במלים אחרות,
  • 4:35 - 4:39
    "הירגו את הגברים,
    הירגו את הילדים,
  • 4:39 - 4:41
    "ואם תמצאו בתולות,
  • 4:41 - 4:43
    "שימרו אותן בחיים
    כדי שתוכלו לאנוס אותן."
  • 4:43 - 4:47
    תוכלו למצוא בתנ"ך
    4 או 5 קטעים כאלה.
  • 4:48 - 4:51
    בתנ"ך ניתן גם לראות שעונש המוות
  • 4:51 - 4:55
    היה העונש המקובל
    על פשעים כגון הומוסקסואליות,
  • 4:55 - 4:59
    ניאוף, חילול השם, עבודת אלילים,
    התחצפות להורים -
  • 4:59 - 5:01
    [צחוק]
  • 5:01 - 5:03
    והרמת מקלות בשבת.
  • 5:04 - 5:09
    כעת נרד בסדר-גודל אחד
    ונתייחס למאות שנים.
  • 5:10 - 5:13
    אף שאין לנו נתונים סטטיסטיים של המלחמות
  • 5:14 - 5:15
    מימי הביניים ועד לעידן המודרני,
  • 5:15 - 5:18
    אנו יודעים לפי ההיסטוריה הרגילה--
    העדות נמצאה
  • 5:18 - 5:22
    כל הזמן מתחת לאפנו,
    שהיתה ירידה
  • 5:22 - 5:25
    בצורות האלימות המותרות מבחינה חברתית. לדוגמה,
  • 5:25 - 5:29
    ההיסטוריה של כל חברה תגלה
    שכריתת איברים ועינויים
  • 5:29 - 5:32
    היוו צורות ענישה שגרתיות על פשע.
    הפרת-חוק
  • 5:32 - 5:36
    הנענשת בימינו בקנס,
    היתה מביאה באותם ימים
  • 5:36 - 5:40
    לכריתת לשונכם או אוזניכם,
    לעקירת עיניכם,
  • 5:40 - 5:42
    לכריתת היד וכן הלאה.
  • 5:42 - 5:46
    היו כמה צורות עתירות-דמיון
    של עונש מוות סדיסטי:
  • 5:47 - 5:49
    שריפה על המוקד, שפיכת מעיים,
    שבירה על גבי גלגל,
  • 5:50 - 5:52
    משיכה ותלישה בעזרת סוסים וכן הלאה.
  • 5:53 - 5:57
    עונש המוות הוטל על שורה ארוכה
    של פשעים לא-אלימים:
  • 5:57 - 6:01
    מתיחת ביקורת על המלך,
    גניבת ככר לחם. כמובן שהעבדות
  • 6:02 - 6:05
    היתה השיטה המועדפת לחסכון בעבודה,
    והאכזריות היתה
  • 6:06 - 6:09
    צורת בידור מקובלת.
    אולי הדוגמה הכי ברורה
  • 6:09 - 6:12
    היא שריפת חתולים, שבה היו קושרים חתול
  • 6:12 - 6:15
    מעל גבי במה ומנמיכים אותו לתוך מדורה,
  • 6:15 - 6:20
    כשהצופים צורחים וצוחקים,
    בעוד החתול המיילל מכאבים
  • 6:21 - 6:23
    נשרף למוות. מה עם רצח אחד-על-אחד?
  • 6:23 - 6:26
    ובכן, כאן יש סטטיסטיקות טובות,
  • 6:26 - 6:32
    מפני שרשויות רבות תיעדו את גורמי המוות.
  • 6:32 - 6:36
    והקרימינולוג מנואל אייזנר
  • 6:37 - 6:39
    סרק את כל הרשומות ההיסטוריות
    של אירופה כדי למצוא
  • 6:39 - 6:44
    את שיעורי הרציחות בכל כפר,
    עיירה, עיר ומחוז
  • 6:44 - 6:46
    שיכול היה למצוא, והוסיף לכך
  • 6:46 - 6:49
    נתונים לאומיים,
    כשהמדינות החלו לנהל סטטיסטיקה.
  • 6:50 - 6:57
    הוא שרטט זאת על סולם לוגריתמי,
    החל ממאה מיתות
  • 6:57 - 7:03
    למאה אלף איש לשנה,
    שהיה בערך שיעור הרציחות
  • 7:03 - 7:08
    בימי הביניים. והגרף צולל
  • 7:08 - 7:12
    עד פחות מרצח אחד ל-100,000 איש לשנה
  • 7:13 - 7:17
    ב-7 או 8 ארצות אירופיות.
    אחר יש עלייה קלה
  • 7:17 - 7:21
    בשנות ה-60.
    אלה שאמרו שהרוק'נ'רול יוביל
  • 7:21 - 7:24
    לירידה בערכי המוסר,
    היה קורטוב של אמת בדבריהם.
  • 7:25 - 7:28
    אך היתה ירידה לפחות
    בשני סדרי-גודל ברציחות
  • 7:29 - 7:31
    מימי הביניים ועד היום,
  • 7:32 - 7:35
    והתפנית אירעה בתחילת המאה ה-16.
  • 7:37 - 7:39
    הבה נרד לסקאלת העשרות.
  • 7:39 - 7:41
    לפי ארגונים לא-ממשלתיים
  • 7:42 - 7:46
    המנהלים סטטיסטיקות כאלה,
    מאז 1945 באירופה ובאמריקות
  • 7:46 - 7:49
    יש ירידה חדה במלחמות פנימיות,
  • 7:50 - 7:54
    במהומות אתניות ופוגרומים עם אבדות
    ובהפיכות צבאיות,
  • 7:54 - 7:58
    אפילו בדרום אפריקה.
    בכל העולם יש ירידה תלולה
  • 7:58 - 8:03
    במיתות במלחמות פנימיות.
    הקווים הצהובים כאן מראים
  • 8:04 - 8:08
    את מספרי המיתות למלחמה
    מ-1950 ועד היום.
  • 8:09 - 8:13
    וכפי שאתם רואים,
    שיעור המיתות יורד מ-65,000 מיתות
  • 8:13 - 8:17
    לסכסוך לשנה ב-1950,
    לכדי פחות מ-2,000 מיתות
  • 8:17 - 8:21
    לסכסוך לשנה בעשור הנוכחי,
    נורא ככל שהוא.
  • 8:21 - 8:24
    גם ברמת השנה נראית ירידה באלימות.
  • 8:25 - 8:28
    מאז תום המלחמה הקרה
    יש פחות מלחמות אזרחים,
  • 8:28 - 8:34
    והשמדות-עם-- למעשה, ירידה
    של 90% מאז השיאים של אחרי מלח"ע השניה
  • 8:34 - 8:40
    ואף היפוך של העלייה של שנות ה-60
    מבחינת רציחות ופשעים אלימים.
  • 8:40 - 8:44
    זה מגיע מסטטיסטיקות הפשיעה של ה-אף.בי.איי.
  • 8:44 - 8:47
    אתם רואים רמת אלימות נמוכה למדי
    בשנות ה-50 וה-60,
  • 8:48 - 8:52
    אחר זה עולה במשך מספר עשורים
    ומתחיל בירידה תלולה
  • 8:52 - 8:56
    החל משנות ה-90, כך שזה חזר
  • 8:56 - 9:00
    כמעט לרמה שנהנינו ממנה ב-1960.
  • 9:00 - 9:02
    הנשיא קלינטון, אם אתה נוכח כאן,
    תודה לך.
  • 9:02 - 9:04
    [צחוק]
  • 9:04 - 9:07
    אז השאלה היא:
    מדוע כה הרבה אנשים כה טועים
  • 9:07 - 9:11
    לגבי דבר כה חשוב?
    לדעתי יש מספר סיבות.
  • 9:11 - 9:14
    האחת, תקשורת טובה יותר.
    סוכנות "אסוסייאטד פרס"
  • 9:14 - 9:18
    מתעדת מלחמות שמתרחשות עלי-אדמות
    טוב יותר
  • 9:18 - 9:22
    מאשר הנזירים של המאה ה-16.
    ישנה אשליה קוגניטיבית:
  • 9:22 - 9:27
    אנו, הפסיכולוגים הקוגניטיביים,
    יודעים שככל שקל יותר
  • 9:27 - 9:30
    להיזכר בדוגמאות ספציפיות של משהו,
  • 9:30 - 9:33
    גדלה הסבירות שאנו מייחסים לו.
  • 9:33 - 9:36
    מה שאנו קוראים בעיתון לצד צילומים מבחילים
  • 9:37 - 9:41
    נצרב בזכרון יותר מדיווחים
    על הרבה יותר אנשים
  • 9:41 - 9:46
    שמתים במיטותיהם מזקנה.
    יש דינמיקה בבורסות הדעות והתמיכה:
  • 9:47 - 9:52
    איש מעולם לא הצליח למשוך
    צופים, תומכים ותורמים
  • 9:52 - 9:53
    בכך שאמר:
  • 9:54 - 9:56
    נראה שהמצב רק הולך ומשתפר.
  • 9:56 - 9:57
    [צחוק]
  • 9:57 - 9:59
    קיים רגש-אשמה בנוגע ליחסנו לעמים ילידיים
  • 10:00 - 10:03
    בחיים האינטלקטואליים המודרניים,
    ואי-מוכנות להודות
  • 10:03 - 10:05
    שיכול להיות משהו טוב בתרבות המערבית.
  • 10:06 - 10:10
    וכמובן, שינוי הסטנדרטים שלנו יכול להקדים
  • 10:11 - 10:13
    את השינוי בהתנהגות.
    אחת הסיבות לירידה באלימות
  • 10:14 - 10:17
    היא שלאנשים נמאס
    מהטבח והאכזריות של תקופתם.
  • 10:17 - 10:20
    נראה שתהליך זה נמשך,
  • 10:20 - 10:24
    אך אם הוא מקדים את ההתנהגות
    לפי הסטנדרטים של היום,
  • 10:24 - 10:27
    הדברים תמיד נראים יותר ברבריים
    מכפי שהיו נראים
  • 10:27 - 10:31
    בסטנדרטים היסטוריים.
    אז היום אנו מתרגשים, ובצדק,
  • 10:31 - 10:37
    כשקומץ רוצחים מוצאים להורג
    בזריקת רעל בטקסס,
  • 10:37 - 10:41
    אחרי ערעור שנמשך 15 שנה.
    איננו לוקחים בחשבון
  • 10:42 - 10:45
    שלפני מאתיים שנה
    היו שורפים אותם על המוקד
  • 10:45 - 10:48
    בגלל שמתחו ביקורת על המלך,
    אחרי 10 דקות משפט
  • 10:48 - 10:51
    ושזה למעשה קרה כל הזמן.
  • 10:51 - 10:55
    אנו רואים בעונש המוות
  • 10:56 - 10:59
    עדות לכמה נמוך יכולה התנהגותנו לרדת,
  • 10:59 - 11:01
    ולא כמה גבוה עלו הסטנדרטים שלנו.
  • 11:03 - 11:06
    ובכן, מדוע באמת פחתה האלימות?
    איש לא יודע לבטח,
  • 11:06 - 11:10
    אך קראתי ארבעה הסברים,
    שבכולם לדעתי
  • 11:11 - 11:14
    יש שמץ סבירות. הראשון:
  • 11:14 - 11:17
    אולי תומס הובס הבין זאת.
    הוא זה שאמר
  • 11:17 - 11:22
    שהחיים בטבע היו
    "בודדים, עלובים, נאלחים, גסים
  • 11:22 - 11:26
    וקצרים." ולטענתו, לא בגלל
  • 11:26 - 11:29
    שבבני האדם חבוי איזה צמא קדמוני לדם,
  • 11:29 - 11:32
    או אינסטינקט תוקפני או ציווי טריטוריאלי,
  • 11:33 - 11:36
    אלא עקב הלוגיקה של האנרכיה.
    במצב של אנרכיה
  • 11:36 - 11:40
    קיים פיתוי מתמיד
    לפלוש אל שכניך כאמצעי-מנע,
  • 11:40 - 11:43
    בטרם יפלשו הם אליך.
    מאוחר יותר, תומס שלינג
  • 11:43 - 11:45
    הציג את הדוגמה של בעל-הבית
    ששומע רשרוש במרתף.
  • 11:46 - 11:48
    כאמריקאי טוב, הוא מחזיק אקדח
  • 11:48 - 11:51
    בשידה שלצד המיטה.
    הוא שולף אותו ויורד במדרגות.
  • 11:52 - 11:54
    והוא כמובן מגלה פורץ ובידו אקדח.
  • 11:55 - 11:56
    כל אחד מהם חושב,
  • 11:56 - 12:00
    אינני באמת רוצה להרוג אותו,
    אבל הוא עומד להרוג אותי.
  • 12:00 - 12:04
    אולי כדאי לי לירות בו לפני שיירה בי,
  • 12:04 - 12:06
    במיוחד כי אפילו
    אם הוא לא רוצה להרוג אותי,
  • 12:06 - 12:09
    הוא בטח מפחד שאהרוג אותו
  • 12:09 - 12:11
    לפני שיהרוג אותי." וכן הלאה.
  • 12:12 - 12:16
    במיוחד עמי ציידים-מלקטים
    חווים שרשרת מחשבות זו,
  • 12:17 - 12:20
    ולרוב יפשטו על שכניהם
    מחשש שאלה יפשטו עליהם ראשונים.
  • 12:22 - 12:25
    אז דרך אחת להתמודד עם בעיה זו
    היא ע"י הרתעה:
  • 12:25 - 12:30
    אינך תוקף ראשון,
    אך יש לך מדיניות מוצהרת וידועה
  • 12:30 - 12:33
    לפיה תגיב בפראות אם תותקף.
  • 12:33 - 12:35
    הפגם היחיד במדיניות זו הוא הסיכון
  • 12:35 - 12:39
    שבחשיפת הבלוף,
    ולכן היא תפעל רק אם
  • 12:40 - 12:44
    היא אמינה.
    לשם כך עליך לנקום כל עלבון
  • 12:45 - 12:49
    וליישב כל חשבון,
    מה שיוצר מעגל של נקמות-דם.
  • 12:49 - 12:54
    החיים הופכים לפרק מה"סופרנוס".
    הפתרון של הובס,
  • 12:54 - 12:58
    ה"לוויתן", הוא שהסמכות לשימוש לגיטימי
  • 12:58 - 13:03
    באלימות מוקנית
    לרשות דמוקרטית יחידה-- "לוויתן"--
  • 13:04 - 13:07
    ומצב כזה עשוי להקטין את הפיתוי לתקוף,
  • 13:07 - 13:10
    מפני שכל סוג של תוקפנות ייענש
  • 13:10 - 13:15
    ויהיה באפס כדאיות.
    זה עשוי לבטל את הפיתוי
  • 13:15 - 13:19
    לפלוש כאמצעי-מנע מחשש שתותקף קודם
  • 13:19 - 13:23
    ואת ההכרח להחזיק אצבע על ההדק
    לצורך נקמה,
  • 13:23 - 13:26
    ואת שימור אמינות איום ההרתעה שלך.
    ולכן זה עשוי להוביל
  • 13:26 - 13:32
    למצב של שלום.
    אייזנר, ששרטט את גרף הרציחות
  • 13:32 - 13:34
    שלא הצלחתם לראות בשקופית הקודמת--
  • 13:35 - 13:38
    טען שהירידה בשיעור הרציחות באירופה
  • 13:39 - 13:43
    חלה בד-בבד עם הגידול במדינות
    בעלות הממשל המרכזי.
  • 13:43 - 13:46
    יש בכך משום תמיכה בתיאוריית ה"לוויתן".
  • 13:46 - 13:50
    תומכת בכך גם העובדה
    שאנו רואים כיום התפרצויות של אלימות
  • 13:50 - 13:54
    באזורי אנרכיה:
    במדינות שכשלו, באימפריות שקרסו,
  • 13:54 - 13:58
    באזורי גבול, בארגוני מאפיה,
    בחבורות רחוב וכדומה.
  • 14:00 - 14:03
    ההסבר השני הוא שבהרבה תקופות ומקומות
  • 14:03 - 14:06
    רווחה התחושה שהחיים הם זולים.
  • 14:07 - 14:11
    בעבר, כשהסבל והמוות בטרם-עת היו נפוצים,
  • 14:11 - 14:15
    היו פחות נקיפות מצפון לגבי גרימתם לזולת.
  • 14:15 - 14:19
    וככל שהטכנולוגיה והיעילות הכלכלית
    עשו את החיים
  • 14:19 - 14:23
    לארוכים ונעימים יותר,
    ערכם הכללי עולה.
  • 14:23 - 14:26
    זה היה טיעון
    של המדען הפוליטי ג'יימס פיין.
  • 14:27 - 14:31
    הסבר שלישי פונה אל המושג
    "משחק סכום לא-אפס",
  • 14:31 - 14:35
    והוא נוסח בספר "אין-אפס"
    מאת העיתונאי רוברט רייט
  • 14:35 - 14:38
    רייט מצביע על כך שבנסיבות מסוימות,
  • 14:39 - 14:42
    שיתוף-פעולה והעדר-אלימות
    עשויים לתרום לשני הצדדים המשתתפים,
  • 14:42 - 14:48
    כמו ברווחי-מסחר, כששני הצדדים
  • 14:48 - 14:52
    סוחרים בעודפיהם ושניהם מרוויחים,
    או כששני הצדדים
  • 14:52 - 14:55
    מניחים את נשקם ומתחלקים ברווחי השלום
  • 14:55 - 14:58
    כתוצאה מכך
    שהם לא צריכים להילחם כל הזמן.
  • 14:59 - 15:01
    רייט טוען שהטכנולוגיה הגדילה את מספרם של
  • 15:01 - 15:05
    משחקי סכום-חיובי
    בהם אנשים נוטים לקחת חלק
  • 15:06 - 15:09
    בכך שהיא מאפשרת לסחור במוצרים,
    שירותים ורעיונות
  • 15:09 - 15:12
    על פני מרחקים גדולים
    ובין קבוצות גדולות של בני אדם.
  • 15:13 - 15:16
    התוצאה היא שערכו של הזולת רב יותר
    כשהוא חי מאשר כשהוא מת,
  • 15:16 - 15:21
    והאלימות פוחתת מסיבות אנוכיות.
    כפי שרייט מנסח זאת,
  • 15:22 - 15:24
    "אחת הסיבות הרבות מדוע לדעתי
    אל לנו להפציץ את היפנים,
  • 15:24 - 15:27
    היא שהם בנו את המכונית המשפחתית שלי."
  • 15:27 - 15:29
    [צחוק]
  • 15:29 - 15:33
    ההסבר הרביעי תומצת בכותרת של ספר
  • 15:33 - 15:36
    ששמו "המעגל המתרחב",
    מאת הפילוסוף פיטר סינגר,
  • 15:37 - 15:40
    הטוען שהאבולוציה הנחילה לבני האדם
    תחושה של אמפתיה:
  • 15:40 - 15:45
    יכולת להתייחס לאינטרסים של אחרים
  • 15:45 - 15:49
    כברי-השוואה לאלה שלך.
    למרבה הצער כברירת מחדל אנו
  • 15:49 - 15:53
    מיישמים זאת רק למעגל צר מאד
    של חברים ומשפחה.
  • 15:53 - 15:56
    האנשים שמחוץ למעגל זה
    זוכים ליחס של תת-אנושיים,
  • 15:56 - 16:00
    וניתן לנצלם מבלי להיענש על כך.
    אך במשך ההיסטוריה,
  • 16:00 - 16:04
    המעגל התרחב.
    ניתן לראות ברשומות ההיסטוריות
  • 16:04 - 16:07
    שהוא מתרחב מהכפר, לחמולה, לשבט,
  • 16:08 - 16:11
    למדינה, אל גזעים אחרים, לשני המינים,
  • 16:11 - 16:13
    ובדבריו של סינגר עצמו,
    זהו דבר שעלינו להרחיב ולהחיל
  • 16:13 - 16:18
    על גזעים מרגישים נוספים. השאלה היא,
  • 16:18 - 16:21
    אם כך קרה, מה הניע התרחבות זו?
  • 16:21 - 16:24
    יש מספר אפשרויות. מעגלים גדלים
  • 16:24 - 16:28
    של הדדיות, במובן בו צידד רוברט רייט.
  • 16:29 - 16:33
    הלוגיקה של כלל הזהב:
    ככל שאתה חושב על אחרים
  • 16:33 - 16:37
    ובא עימם במגע,
    אתה מבין כמה תלושה היא
  • 16:37 - 16:41
    העדפת האינטרסים שלך על אלה שלהם,
  • 16:41 - 16:44
    לפחות אם ברצונך שהם יקשיבו לך.
    אינך יכול לומר,
  • 16:44 - 16:47
    "האינטרסים שלי מיוחדים יותר משלך",
  • 16:47 - 16:49
    ממש כפי שאינך יכול לומר:
    "המקום עליו אני עומד
  • 16:50 - 16:52
    הוא חלק ייחודי של היקום
  • 16:53 - 16:55
    רק מכיוון שבמקרה אני עומד עליו כרגע."
  • 16:56 - 17:00
    זה עשוי להיות מונע ע"י קוסמופוליטיות:
    ע"י היסטוריות
  • 17:00 - 17:04
    ועיתונות וזכרונות וסיפורת מציאותית ונסיעות
  • 17:04 - 17:08
    והשכלה, המאפשרים לך
    להשליך עצמך לתוך חיי אחרים,
  • 17:08 - 17:12
    שייתכן שבעבר התייחסת אליהם
    כאל תת-אנושיים,
  • 17:12 - 17:16
    וגם להבין את ארעיות מיקומך-שלך בחיים;
  • 17:16 - 17:19
    תחושה של
    "שם הייתי, אלמלא הגורל."
  • 17:21 - 17:24
    תהיינה הסיבות אשר תהיינה,
    לירידה באלימות יש
  • 17:24 - 17:28
    השלכות מעמיקות.
    היא צריכה לאלץ אותנו לשאול לא רק
  • 17:28 - 17:32
    מדוע יש מלחמה,
    אלא גם מדוע יש שלום?
  • 17:33 - 17:36
    לא רק "איפה טעינו?",
    אלא גם "מה עשינו נכון?"
  • 17:37 - 17:38
    מפני שאכן עשינו משהו נכון,
  • 17:39 - 17:41
    ואין ספק שמוטב לגלות מהו.
  • 17:41 - 17:42
    תודה רבה לכם.
  • 17:42 - 17:53
    [מחיאות כפיים]
  • 17:53 - 17:57
    כריס אנדרסון: אהבתי את ההרצאה.
    לדעתי רבים כאן
  • 17:57 - 18:00
    היו אומרים שההרחבה של--
    מה שדיברת עליו,
  • 18:00 - 18:03
    מה שפיטר סינגר דיבר עליו,
    מונע גם ע"י הטכנולוגיה
  • 18:03 - 18:07
    ע"י ראייה טובה יותר של הזולת
    והתחושה שהעולם
  • 18:07 - 18:10
    נעשה לפיכך קטן יותר.
    האם יש בכך שמץ אמת?
  • 18:11 - 18:14
    ס"פ: הרבה מאד.
    זה מתאים גם לתיאוריה של רייט,
  • 18:15 - 18:18
    שזה מאפשר לנו ליהנות
    מיתרונות שיתוף הפעולה
  • 18:19 - 18:22
    במעגלים הולכים וגדלים.
    אבל לדעתי זה גם עוזר לנו
  • 18:24 - 18:27
    לדמיין מה משמע להיות מישהו אחר.
    לדעתי, כשקוראים
  • 18:27 - 18:30
    על העינויים המחרידים של ימי הביניים, חושבים,
  • 18:30 - 18:32
    "איך הם יכלו בכלל לעשות זאת?
  • 18:32 - 18:34
    איך הם יכלו
    שלא לחוש הזדהות עם האיש
  • 18:35 - 18:37
    שאת מעיו שפכו?" אבל ברור,
  • 18:38 - 18:41
    שמבחינתם הוא היה סתם חייזר,
  • 18:41 - 18:44
    שאין לו רגשות כמותם.
    כל דבר, לדעתי,
  • 18:44 - 18:46
    שמקל לדמיין
    כיצד זה להיות בנעלי הזולת,
  • 18:47 - 18:50
    משמעו התגברות ההתחשבות המוסרית שלך
  • 18:50 - 18:51
    באותו אדם.
  • 18:51 - 18:55
    כ"א: הלוואי שכל אילי התקשורת ישמעו הרצאה זו
  • 18:55 - 18:57
    מתי שהוא בשנה הבאה.
    לדעתי זה באמת חשוב. תודה רבה.
  • 18:57 - 18:58
    ס"פ: לעונג לי.
Title:
הירידה המפתיעה באלימות
Speaker:
סטיבן פינקר
Description:

סטיבן פינקר משרטט את הירידה באלימות מימי התנ"ך ועד ימינו-אנו, וגורס שבלתי הגיוני ואף לא מתקבל על הדעת ככל שיישמע הדבר לנוכח אירועי עיראק ודארפור, הרינו חיים בעידן השליו ביותר בתולדות המין שלנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:58

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.