-
-
כבר דיברנו בעבר על מחזור החיים של כוכבים
-
במסה של השמש שלנו, פחות או יותר.
-
מה שאני רוצה לעשות בסרטון הזה,
-
זה לדבר על כוכבים בעלי מסה גדולה יותר.
-
-
וכשאני מדבר על כוכבים בעלי מסה גדולה יותר,
-
אני מדבר על כוכבים שמסתם יותר מפי 9
-
ממסת השמש שלנו.
-
אז הרעיון הכללי הוא בדיוק אותו הדבר.
-
נתחיל עם ענן ענק שבעיקר מורכב
-
ממימן.
-
וכעת, הענן הזה הולך להיות גדול יותר
-
מאשר העננים שנדחסו כדי ליצור כוכבים
-
כמו השמש שלנו.
-
אבל נתחיל מהענן הזה,
-
ולבסוף כוח המשיכה ימשוך הכל יחד.
-
והליבה של הענן הזה תהיה חמה ודחוסה מספיק
-
כדי שמימן יוצת, כדי שמימן יתחיל לעבור היתוך.
-
אז זה מימן, וכעת הוא עובר היתוך
-
תנו לי לכתוב את זה.
-
הוא עכשיו עובר היתוך.
-
היתוך מימן.
-
תנו לי לכתוב את זה ככה.
-
יש עכשיו היתוך של מימן במרכז.
-
אז הוא מוצת, ומסביבו, יש
-
רק את החומרים האחרים שמרכיבים את הענן.
-
אז שאר המימן...
-
ועכשיו, מכיוון שזה כל כך חם, זה רק פלזמה.
-
זה בעצם סוג של מרק של אלקטרונים וגרעינים
-
בניגוד לאטומים שלמים, בעיקר ליד הליבה.
-
אז עכשיו יש היתוך של מימן.
-
ראינו שזה קורה בערך ב-10 מליון קלווין.
-
ואני רוצה שזה יהיה מאוד ברור.
-
מכיוון שאנו מדברים על כוכבים מאסיביים,
-
אפילו בשלב הזה, הולך להיות
-
יותר כוח משיכה, אפילו בשלב הזה,
-
במהלך הסדרה הראשית של הכוכב.
-
בגלל שהוא יותר מאסיבי.
-
ולכן זה הולך להישרף מהר יותר ובטמפרטורה גבוהה יותר.
-
אז זה הולך להיות חם יותר ומהר יותר מאשר משהו
-
במסה של השמש שלנו.
-
-
ולכן אפילו השלב הזה הולך להתרחש בפרק זמן
-
קצר הרבה יותר מאשר עבור כוכבים בעלי מסה
-
כמו השמש שלנו.
-
אורך החיים של השמש שלנו הוא בסך הכל 10 עד 11 מיליארד שנים.
-
כאן, אנחנו מדברים על אולי
-
עשרות מליוני שנים.
-
משך חיים קצר יותר פי 1000.
-
אבל בכל אופן, בואו נחשוב על מה שקורה.
-
ועד כה, על התבנית של מה שקורה,
-
זה הולך להתרחש מהר יותר בגלל
-
שיש יותר לחץ, יותר כוח משיכה וטמפרטורה גבוהה יותר.
-
אבל זה הולך להתרחש באותה הדרך
-
כמו מה שראינו במקרה של כוכב במסה הדומה לשמש שלנו.
-
בסופו של דבר ההליום הזה -- סליחה, המימן
-
יותך לליבת הליום שתהיה לה
-
קליפה העשויה ממימן, מסביבה.
-
תהיה לה קליפה עשויה מימן,
-
קליפה שבה מימן שעובר היתוך.
-
ואז יש את שאר הכוכב מסביב.
-
אז תנו לי לכתוב את זה.
-
מה שנמצא כאן זו ליבת ההליום שלנו.
-
ויותר ויותר הליום הולך
-
להיווצר ככל שהמימן בקליפה מסביב עובר היתוך.
-
ובכוכב בגודל של השמש שלנו או במסה של השמש שלנו,
-
זו הנקודה בה הוא מתחיל להפוך לענק אדום.
-
בגלל שהליבה הזו הופכת לדחוסה יותר ויותר
-
ככל שיותר ויותר הליום מופק.
-
וככל שזה הופך ליותר ויותר דחוס,
-
יש יותר לחץ גרוויטציוני
-
שמופעל על המימן, בקליפת המימן הזו
-
כאן בחוץ, איפה שעדיין מתרחש היתוך המימן.
-
ולכן זה הולך לשחרר יותר אנרגיה כלפי חוץ כדי להגדיל
-
את הרדיוס של הכוכב עצמו.
-
אז התהליך בכללי, ואנחנו
-
הולכים לראות את זה ככל שהכוכב יותר ויותר מאסיבי,
-
הוא שיווצרו יסודות כבדים יותר ויותר
-
בליבה.
-
היסודות הכבדים יותר ויותר האלו,
-
ככל שהליבה נעשית דחוסה יותר,
-
יוצתו לבסוף, וסוג של יתמכו בליבה.
-
אבל מכיוון שהליבה עצמה הופכת לדחוסה יותר ויותר,
-
חומר נדחף כלפי חוץ רחוק יותר ויותר
-
עם יותר אנרגיה.
-
למרות שאם הכוכב מספיק מאסיבי,
-
הוא לא יהיה מסוגל לדחוף חומר החוצה
-
כמו שענק אדום היה מסוגל,
-
כמו כוכב בסדר גודל של השמש שלנו.
-
אבל בואו נחשוב על איך שהתבנית
-
הולכת להמשיך.
-
אז לבסוף, ההליום הזה, ברגע שזה יהיה מספיק צפוף,
-
יוצת ויעבור היתוך לפחמן.
-
ותחל להיווצר ליבת פחמן.
-
אז זו ליבת פחמן.
-
זו ליבת פחמן.
-
מסביבה, יש ליבת הליום.
-
-
וליד מרכז ליבת ההליום,
-
יש קליפה של הליום שעובר היתוך -
-
זה הליום, לא מימן - שהופך לפחמן, וגורם
-
לליבת הפחמן להיות דחוסה יותר וחמה יותר.
-
ואז מסביבו, מתרחש היתוך של הליום, היתוך של מימן!
-
חייב לשים לב לזה...
-
יש היתוך של מימן.
-
ואז מסביב לזה, יש את שאר הכוכב.
-
-
וככה התהליך הזה הולך להמשיך.
-
בסופו של דבר הפחמן הולך לעבור היתוך.
-
והולכים להיווצר יסודות כבדים יותר ויותר בתוך הליבה.
-
והולכים להיווצר יסודות כבדים יותר ויותר בתוך הליבה.
-
וזה התיאור מתוך ויקיפדיה
-
של כוכב מאסיבי יחסית בוגר.
-
והקליפות האלו ממשיכות להיווצר
-
מיסודות כבדים יותר ויותר, וליבות העשויות
-
מיסודות כבדים יותר, עד שלבסוף,
-
מגיעים לברזל.
-
ובפרט, אנחנו מדברים על ברזל 56.
-
ברזל בעל מסה אטומית של 56.
-
כאן בטבלה המחזורית הזו 26 זה המספר האטומי שלו.
-
זה מציין את מספר הפרוטונים שיש לו.
-
56, אפשר לחשוב על זה כמספר הפרוטונים
-
והניוטרונים, למרות שזה לא מדויק.
-
אבל בנקודה הזו, הסיבה שעוצרים כאן היא
-
שאי אפשר לקבל עוד אנרגיה על ידי היתוך של ברזל.
-
היתוך של ברזל ליסודות כבדים יותר מברזל
-
למעשה דורש אנרגיה מהסביבה.
-
אז למעשה זהו תהליך אנדותרמי.
-
לכן התכה של ברזל, לא תתמוך בליבה.
-
אז מה שאני רוצה לעשות כאן, רק כדי להיות מאוד ברור,
-
זו הצורה שבה האלמנטים כבדים נוצרים למעשה.
-
התחלנו עם מימן, היתוך של מימן
-
להליום, היתוך של הליום לפחמן,
-
ואז כל הדברים האלו בקומבינציות שונות -
-
ואני לא נכנס לכל הפרטים הקטנים -
-
מתיכים ויוצרים יסודות כבדים יותר.
-
נאון, חמצן, וניתן לראות את זה כאן בצד.
-
צורן (סיליקון).
-
ואלו לא היסודות היחידים שנוצרים,
-
אבל אלו פחות או יותר היסודות המרכזיים שמהם מורכבות הליבות.
-
אבל במהלך הדרך, יש כל מני דברים אחרים, אבנן (ליתיום),
-
בריליום, בורון.
-
כל היסודות האלו גם נוצרים.
-
אז ככה נוצרים יסודות עד ברזל 56.
-
וזה גם הדרך שבה נוצרים יסודות עד ניקל 56.
-
רק כדי להיות מדויק.
-
יהיה גם קצת ניקל 56,
-
שלו את אותה המסה של ברזל 56.
-
רק שיש לו פחות שני ניוטרונים ויותר שני פרוטונים.
-
אז ניקל 56 יכול גם להיווצר, יכול להיות גם,
-
זו תהיה ליבת ניקל-ברזל.
-
אבל זה בערך הגבול אליו כוכב יכול להגיע,
-
ללא קשר לכמה מאסיבי הוא יהיה, לפחות בדרך
-
של היתוך רגיל, באמצעות
-
מנגון ההצתה הרגיל.
-
מה שאני רוצה לעשות זה לעצור כאן
-
רק כדי שתוכלו לחשוב על מה שעשוי לקרות בהמשך,
-
כעת שאנו לא מסוגלים להתיך את הכוכב יותר.
-
ומה שאנחנו הולכים לראות זה שהכוכב יעבור סופרנובה.
-