WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:00.650


00:00:00.650 --> 00:00:03.140
כבר דיברנו בעבר על מחזור החיים של כוכבים

00:00:03.140 --> 00:00:06.070
במסה של השמש שלנו, פחות או יותר.

00:00:06.070 --> 00:00:07.710
מה שאני רוצה לעשות בסרטון הזה,

00:00:07.710 --> 00:00:09.260
זה לדבר על כוכבים בעלי מסה גדולה יותר.

00:00:09.260 --> 00:00:12.372


00:00:12.372 --> 00:00:14.080
וכשאני מדבר על כוכבים בעלי מסה גדולה יותר,

00:00:14.080 --> 00:00:17.180
אני מדבר על כוכבים שמסתם יותר מפי 9

00:00:17.180 --> 00:00:20.960
ממסת השמש שלנו.

00:00:20.960 --> 00:00:23.330
אז הרעיון הכללי הוא בדיוק אותו הדבר.

00:00:23.330 --> 00:00:27.170
נתחיל עם ענן ענק שבעיקר מורכב

00:00:27.170 --> 00:00:27.910
ממימן.

00:00:27.910 --> 00:00:29.410
וכעת, הענן הזה הולך להיות גדול יותר

00:00:29.410 --> 00:00:34.070
מאשר העננים שנדחסו כדי ליצור כוכבים

00:00:34.070 --> 00:00:34.741
כמו השמש שלנו.

00:00:34.741 --> 00:00:36.240
אבל נתחיל מהענן הזה,

00:00:36.240 --> 00:00:40.440
ולבסוף כוח המשיכה ימשוך הכל יחד.

00:00:40.440 --> 00:00:43.330
והליבה של הענן הזה תהיה חמה ודחוסה מספיק

00:00:43.330 --> 00:00:47.090
כדי שמימן יוצת, כדי שמימן יתחיל לעבור היתוך.

00:00:47.090 --> 00:00:49.534
אז זה מימן, וכעת הוא עובר היתוך

00:00:49.534 --> 00:00:50.200
תנו לי לכתוב את זה.

00:00:50.200 --> 00:00:51.630
הוא עכשיו עובר היתוך.

00:00:51.630 --> 00:00:53.550
היתוך מימן.

00:00:53.550 --> 00:00:55.360
תנו לי לכתוב את זה ככה.

00:00:55.360 --> 00:01:01.000
יש עכשיו היתוך של מימן במרכז.

00:01:01.000 --> 00:01:03.280
אז הוא מוצת, ומסביבו, יש

00:01:03.280 --> 00:01:05.820
רק את החומרים האחרים שמרכיבים את הענן.

00:01:05.820 --> 00:01:06.990
אז שאר המימן...

00:01:06.990 --> 00:01:09.640
ועכשיו, מכיוון שזה כל כך חם, זה רק פלזמה.

00:01:09.640 --> 00:01:12.280
זה בעצם סוג של מרק של אלקטרונים וגרעינים

00:01:12.280 --> 00:01:15.957
בניגוד לאטומים שלמים, בעיקר ליד הליבה.

00:01:15.957 --> 00:01:17.290
אז עכשיו יש היתוך של מימן.

00:01:17.290 --> 00:01:19.820
ראינו שזה קורה בערך ב-10 מליון קלווין.

00:01:19.820 --> 00:01:21.276
ואני רוצה שזה יהיה מאוד ברור.

00:01:21.276 --> 00:01:23.150
מכיוון שאנו מדברים על כוכבים מאסיביים,

00:01:23.150 --> 00:01:25.650
אפילו בשלב הזה, הולך להיות

00:01:25.650 --> 00:01:31.710
יותר כוח משיכה, אפילו בשלב הזה,

00:01:31.710 --> 00:01:34.020
במהלך הסדרה הראשית של הכוכב.

00:01:34.020 --> 00:01:35.560
בגלל שהוא יותר מאסיבי.

00:01:35.560 --> 00:01:38.460
ולכן זה הולך להישרף מהר יותר ובטמפרטורה גבוהה יותר.

00:01:38.460 --> 00:01:42.650
אז זה הולך להיות חם יותר ומהר יותר מאשר משהו

00:01:42.650 --> 00:01:43.670
במסה של השמש שלנו.

00:01:43.670 --> 00:01:46.350


00:01:46.350 --> 00:01:50.850
ולכן אפילו השלב הזה הולך להתרחש בפרק זמן

00:01:50.850 --> 00:01:54.470
קצר הרבה יותר מאשר עבור כוכבים בעלי מסה

00:01:54.470 --> 00:01:55.100
כמו השמש שלנו.

00:01:55.100 --> 00:01:58.747
אורך החיים של השמש שלנו הוא בסך הכל 10 עד 11 מיליארד שנים.

00:01:58.747 --> 00:02:00.580
כאן, אנחנו מדברים על אולי

00:02:00.580 --> 00:02:02.840
עשרות מליוני שנים.

00:02:02.840 --> 00:02:05.579
משך חיים קצר יותר פי 1000.

00:02:05.579 --> 00:02:07.370
אבל בכל אופן, בואו נחשוב על מה שקורה.

00:02:07.370 --> 00:02:09.500
ועד כה, על התבנית של מה שקורה,

00:02:09.500 --> 00:02:11.083
זה הולך להתרחש מהר יותר בגלל

00:02:11.083 --> 00:02:13.850
שיש יותר לחץ, יותר כוח משיכה וטמפרטורה גבוהה יותר.

00:02:13.850 --> 00:02:16.460
אבל זה הולך להתרחש באותה הדרך

00:02:16.460 --> 00:02:20.000
כמו מה שראינו במקרה של כוכב במסה הדומה לשמש שלנו.

00:02:20.000 --> 00:02:23.060
בסופו של דבר ההליום הזה -- סליחה, המימן

00:02:23.060 --> 00:02:25.930
יותך לליבת הליום שתהיה לה

00:02:25.930 --> 00:02:28.164
קליפה העשויה ממימן, מסביבה.

00:02:28.164 --> 00:02:30.080
תהיה לה קליפה עשויה מימן,

00:02:30.080 --> 00:02:31.520
קליפה שבה מימן שעובר היתוך.

00:02:31.520 --> 00:02:34.170
ואז יש את שאר הכוכב מסביב.

00:02:34.170 --> 00:02:35.870
אז תנו לי לכתוב את זה.

00:02:35.870 --> 00:02:41.740
מה שנמצא כאן זו ליבת ההליום שלנו.

00:02:41.740 --> 00:02:43.420
ויותר ויותר הליום הולך

00:02:43.420 --> 00:02:45.970
להיווצר ככל שהמימן בקליפה מסביב עובר היתוך.

00:02:45.970 --> 00:02:49.930
ובכוכב בגודל של השמש שלנו או במסה של השמש שלנו,

00:02:49.930 --> 00:02:52.020
זו הנקודה בה הוא מתחיל להפוך לענק אדום.

00:02:52.020 --> 00:02:56.020
בגלל שהליבה הזו הופכת לדחוסה יותר ויותר

00:02:56.020 --> 00:02:58.670
ככל שיותר ויותר הליום מופק.

00:02:58.670 --> 00:03:01.110
וככל שזה הופך ליותר ויותר דחוס,

00:03:01.110 --> 00:03:03.370
יש יותר לחץ גרוויטציוני

00:03:03.370 --> 00:03:06.490
שמופעל על המימן, בקליפת המימן הזו

00:03:06.490 --> 00:03:09.600
כאן בחוץ, איפה שעדיין מתרחש היתוך המימן.

00:03:09.600 --> 00:03:14.440
ולכן זה הולך לשחרר יותר אנרגיה כלפי חוץ כדי להגדיל

00:03:14.440 --> 00:03:17.836
את הרדיוס של הכוכב עצמו.

00:03:17.836 --> 00:03:19.210
אז התהליך בכללי, ואנחנו

00:03:19.210 --> 00:03:21.430
הולכים לראות את זה ככל שהכוכב יותר ויותר מאסיבי,

00:03:21.430 --> 00:03:23.888
הוא שיווצרו יסודות כבדים יותר ויותר

00:03:23.888 --> 00:03:25.142
בליבה.

00:03:25.142 --> 00:03:26.600
היסודות הכבדים יותר ויותר האלו,

00:03:26.600 --> 00:03:28.370
ככל שהליבה נעשית דחוסה יותר,

00:03:28.370 --> 00:03:31.170
יוצתו לבסוף, וסוג של יתמכו בליבה.

00:03:31.170 --> 00:03:33.900
אבל מכיוון שהליבה עצמה הופכת לדחוסה יותר ויותר,

00:03:33.900 --> 00:03:36.920
חומר נדחף כלפי חוץ רחוק יותר ויותר

00:03:36.920 --> 00:03:38.010
עם יותר אנרגיה.

00:03:38.010 --> 00:03:39.710
למרות שאם הכוכב מספיק מאסיבי,

00:03:39.710 --> 00:03:41.460
הוא לא יהיה מסוגל לדחוף חומר החוצה

00:03:41.460 --> 00:03:44.330
כמו שענק אדום היה מסוגל,

00:03:44.330 --> 00:03:45.824
כמו כוכב בסדר גודל של השמש שלנו.

00:03:45.824 --> 00:03:47.740
אבל בואו נחשוב על איך שהתבנית

00:03:47.740 --> 00:03:48.490
הולכת להמשיך.

00:03:48.490 --> 00:03:52.280
אז לבסוף, ההליום הזה, ברגע שזה יהיה מספיק צפוף,

00:03:52.280 --> 00:03:55.340
יוצת ויעבור היתוך לפחמן.

00:03:55.340 --> 00:03:57.760
ותחל להיווצר ליבת פחמן.

00:03:57.760 --> 00:03:59.350
אז זו ליבת פחמן.

00:03:59.350 --> 00:04:00.840
זו ליבת פחמן.

00:04:00.840 --> 00:04:02.810
מסביבה, יש ליבת הליום.

00:04:02.810 --> 00:04:05.650


00:04:05.650 --> 00:04:07.980
וליד מרכז ליבת ההליום,

00:04:07.980 --> 00:04:10.180
יש קליפה של הליום שעובר היתוך -

00:04:10.180 --> 00:04:13.150
זה הליום, לא מימן - שהופך לפחמן, וגורם

00:04:13.150 --> 00:04:15.310
לליבת הפחמן להיות דחוסה יותר וחמה יותר.

00:04:15.310 --> 00:04:18.680
ואז מסביבו, מתרחש היתוך של הליום, היתוך של מימן!

00:04:18.680 --> 00:04:20.139
חייב לשים לב לזה...

00:04:20.139 --> 00:04:21.180
יש היתוך של מימן.

00:04:21.180 --> 00:04:23.925
ואז מסביב לזה, יש את שאר הכוכב.

00:04:23.925 --> 00:04:27.172


00:04:27.172 --> 00:04:29.380
וככה התהליך הזה הולך להמשיך.

00:04:29.380 --> 00:04:31.700
בסופו של דבר הפחמן הולך לעבור היתוך.

00:04:31.700 --> 00:04:33.090
והולכים להיווצר יסודות כבדים יותר ויותר בתוך הליבה.

00:04:33.090 --> 00:04:34.048
והולכים להיווצר יסודות כבדים יותר ויותר בתוך הליבה.

00:04:34.048 --> 00:04:36.130
וזה התיאור מתוך ויקיפדיה

00:04:36.130 --> 00:04:39.440
של כוכב מאסיבי יחסית בוגר.

00:04:39.440 --> 00:04:41.760
והקליפות האלו ממשיכות להיווצר

00:04:41.760 --> 00:04:43.760
מיסודות כבדים יותר ויותר, וליבות העשויות

00:04:43.760 --> 00:04:46.380
מיסודות כבדים יותר, עד שלבסוף,

00:04:46.380 --> 00:04:47.310
מגיעים לברזל.

00:04:47.310 --> 00:04:52.650
ובפרט, אנחנו מדברים על ברזל 56.

00:04:52.650 --> 00:04:54.920
ברזל בעל מסה אטומית של 56.

00:04:54.920 --> 00:04:57.980
כאן בטבלה המחזורית הזו 26 זה המספר האטומי שלו.

00:04:57.980 --> 00:04:59.680
זה מציין את מספר הפרוטונים שיש לו.

00:04:59.680 --> 00:05:03.010
56, אפשר לחשוב על זה כמספר הפרוטונים

00:05:03.010 --> 00:05:05.940
והניוטרונים, למרות שזה לא מדויק.

00:05:05.940 --> 00:05:08.720
אבל בנקודה הזו, הסיבה שעוצרים כאן היא

00:05:08.720 --> 00:05:12.290
שאי אפשר לקבל עוד אנרגיה על ידי היתוך של ברזל.

00:05:12.290 --> 00:05:15.210
היתוך של ברזל ליסודות כבדים יותר מברזל

00:05:15.210 --> 00:05:16.720
למעשה דורש אנרגיה מהסביבה.

00:05:16.720 --> 00:05:19.070
אז למעשה זהו תהליך אנדותרמי.

00:05:19.070 --> 00:05:23.200
לכן התכה של ברזל, לא תתמוך בליבה.

00:05:23.200 --> 00:05:25.980
אז מה שאני רוצה לעשות כאן, רק כדי להיות מאוד ברור,

00:05:25.980 --> 00:05:28.630
זו הצורה שבה האלמנטים כבדים נוצרים למעשה.

00:05:28.630 --> 00:05:31.500
התחלנו עם מימן, היתוך של מימן

00:05:31.500 --> 00:05:34.090
להליום, היתוך של הליום לפחמן,

00:05:34.090 --> 00:05:36.979
ואז כל הדברים האלו בקומבינציות שונות -

00:05:36.979 --> 00:05:38.520
ואני לא נכנס לכל הפרטים הקטנים -

00:05:38.520 --> 00:05:40.380
מתיכים ויוצרים יסודות כבדים יותר.

00:05:40.380 --> 00:05:42.650
נאון, חמצן, וניתן לראות את זה כאן בצד.

00:05:42.650 --> 00:05:43.700
צורן (סיליקון).

00:05:43.700 --> 00:05:45.300
ואלו לא היסודות היחידים שנוצרים,

00:05:45.300 --> 00:05:47.820
אבל אלו פחות או יותר היסודות המרכזיים שמהם מורכבות הליבות.

00:05:47.820 --> 00:05:50.236
אבל במהלך הדרך, יש כל מני דברים אחרים, אבנן (ליתיום),

00:05:50.236 --> 00:05:51.070
בריליום, בורון.

00:05:51.070 --> 00:05:53.520
כל היסודות האלו גם נוצרים.

00:05:53.520 --> 00:05:57.330
אז ככה נוצרים יסודות עד ברזל 56.

00:05:57.330 --> 00:06:00.980
וזה גם הדרך שבה נוצרים יסודות עד ניקל 56.

00:06:00.980 --> 00:06:03.600
רק כדי להיות מדויק.

00:06:03.600 --> 00:06:05.470
יהיה גם קצת ניקל 56,

00:06:05.470 --> 00:06:07.770
שלו את אותה המסה של ברזל 56.

00:06:07.770 --> 00:06:11.400
רק שיש לו פחות שני ניוטרונים ויותר שני פרוטונים.

00:06:11.400 --> 00:06:15.590
אז ניקל 56 יכול גם להיווצר, יכול להיות גם,

00:06:15.590 --> 00:06:17.420
זו תהיה ליבת ניקל-ברזל.

00:06:17.420 --> 00:06:19.250
אבל זה בערך הגבול אליו כוכב יכול להגיע,

00:06:19.250 --> 00:06:23.940
ללא קשר לכמה מאסיבי הוא יהיה, לפחות בדרך

00:06:23.940 --> 00:06:26.150
של היתוך רגיל, באמצעות

00:06:26.150 --> 00:06:28.280
מנגון ההצתה הרגיל.

00:06:28.280 --> 00:06:30.310
מה שאני רוצה לעשות זה לעצור כאן

00:06:30.310 --> 00:06:33.180
רק כדי שתוכלו לחשוב על מה שעשוי לקרות בהמשך,

00:06:33.180 --> 00:06:36.400
כעת שאנו לא מסוגלים להתיך את הכוכב יותר.

00:06:36.400 --> 00:06:39.890
ומה שאנחנו הולכים לראות זה שהכוכב יעבור סופרנובה.

00:06:39.890 --> 00:06:40.427