0:00:00.000,0:00:00.650 0:00:00.650,0:00:03.140 כבר דיברנו בעבר על מחזור החיים של כוכבים 0:00:03.140,0:00:06.070 במסה של השמש שלנו, פחות או יותר. 0:00:06.070,0:00:07.710 מה שאני רוצה לעשות בסרטון הזה, 0:00:07.710,0:00:09.260 זה לדבר על כוכבים בעלי מסה גדולה יותר. 0:00:09.260,0:00:12.372 0:00:12.372,0:00:14.080 וכשאני מדבר על כוכבים בעלי מסה גדולה יותר, 0:00:14.080,0:00:17.180 אני מדבר על כוכבים שמסתם יותר מפי 9 0:00:17.180,0:00:20.960 ממסת השמש שלנו. 0:00:20.960,0:00:23.330 אז הרעיון הכללי הוא בדיוק אותו הדבר. 0:00:23.330,0:00:27.170 נתחיל עם ענן ענק שבעיקר מורכב 0:00:27.170,0:00:27.910 ממימן. 0:00:27.910,0:00:29.410 וכעת, הענן הזה הולך להיות גדול יותר 0:00:29.410,0:00:34.070 מאשר העננים שנדחסו כדי ליצור כוכבים 0:00:34.070,0:00:34.741 כמו השמש שלנו. 0:00:34.741,0:00:36.240 אבל נתחיל מהענן הזה, 0:00:36.240,0:00:40.440 ולבסוף כוח המשיכה ימשוך הכל יחד. 0:00:40.440,0:00:43.330 והליבה של הענן הזה תהיה חמה ודחוסה מספיק 0:00:43.330,0:00:47.090 כדי שמימן יוצת, כדי שמימן יתחיל לעבור היתוך. 0:00:47.090,0:00:49.534 אז זה מימן, וכעת הוא עובר היתוך 0:00:49.534,0:00:50.200 תנו לי לכתוב את זה. 0:00:50.200,0:00:51.630 הוא עכשיו עובר היתוך. 0:00:51.630,0:00:53.550 היתוך מימן. 0:00:53.550,0:00:55.360 תנו לי לכתוב את זה ככה. 0:00:55.360,0:01:01.000 יש עכשיו היתוך של מימן במרכז. 0:01:01.000,0:01:03.280 אז הוא מוצת, ומסביבו, יש 0:01:03.280,0:01:05.820 רק את החומרים האחרים שמרכיבים את הענן. 0:01:05.820,0:01:06.990 אז שאר המימן... 0:01:06.990,0:01:09.640 ועכשיו, מכיוון שזה כל כך חם, זה רק פלזמה. 0:01:09.640,0:01:12.280 זה בעצם סוג של מרק של אלקטרונים וגרעינים 0:01:12.280,0:01:15.957 בניגוד לאטומים שלמים, בעיקר ליד הליבה. 0:01:15.957,0:01:17.290 אז עכשיו יש היתוך של מימן. 0:01:17.290,0:01:19.820 ראינו שזה קורה בערך ב-10 מליון קלווין. 0:01:19.820,0:01:21.276 ואני רוצה שזה יהיה מאוד ברור. 0:01:21.276,0:01:23.150 מכיוון שאנו מדברים על כוכבים מאסיביים, 0:01:23.150,0:01:25.650 אפילו בשלב הזה, הולך להיות 0:01:25.650,0:01:31.710 יותר כוח משיכה, אפילו בשלב הזה, 0:01:31.710,0:01:34.020 במהלך הסדרה הראשית של הכוכב. 0:01:34.020,0:01:35.560 בגלל שהוא יותר מאסיבי. 0:01:35.560,0:01:38.460 ולכן זה הולך להישרף מהר יותר ובטמפרטורה גבוהה יותר. 0:01:38.460,0:01:42.650 אז זה הולך להיות חם יותר ומהר יותר מאשר משהו 0:01:42.650,0:01:43.670 במסה של השמש שלנו. 0:01:43.670,0:01:46.350 0:01:46.350,0:01:50.850 ולכן אפילו השלב הזה הולך להתרחש בפרק זמן 0:01:50.850,0:01:54.470 קצר הרבה יותר מאשר עבור כוכבים בעלי מסה 0:01:54.470,0:01:55.100 כמו השמש שלנו. 0:01:55.100,0:01:58.747 אורך החיים של השמש שלנו הוא בסך הכל 10 עד 11 מיליארד שנים. 0:01:58.747,0:02:00.580 כאן, אנחנו מדברים על אולי 0:02:00.580,0:02:02.840 עשרות מליוני שנים. 0:02:02.840,0:02:05.579 משך חיים קצר יותר פי 1000. 0:02:05.579,0:02:07.370 אבל בכל אופן, בואו נחשוב על מה שקורה. 0:02:07.370,0:02:09.500 ועד כה, על התבנית של מה שקורה, 0:02:09.500,0:02:11.083 זה הולך להתרחש מהר יותר בגלל 0:02:11.083,0:02:13.850 שיש יותר לחץ, יותר כוח משיכה וטמפרטורה גבוהה יותר. 0:02:13.850,0:02:16.460 אבל זה הולך להתרחש באותה הדרך 0:02:16.460,0:02:20.000 כמו מה שראינו במקרה של כוכב במסה הדומה לשמש שלנו. 0:02:20.000,0:02:23.060 בסופו של דבר ההליום הזה -- סליחה, המימן 0:02:23.060,0:02:25.930 יותך לליבת הליום שתהיה לה 0:02:25.930,0:02:28.164 קליפה העשויה ממימן, מסביבה. 0:02:28.164,0:02:30.080 תהיה לה קליפה עשויה מימן, 0:02:30.080,0:02:31.520 קליפה שבה מימן שעובר היתוך. 0:02:31.520,0:02:34.170 ואז יש את שאר הכוכב מסביב. 0:02:34.170,0:02:35.870 אז תנו לי לכתוב את זה. 0:02:35.870,0:02:41.740 מה שנמצא כאן זו ליבת ההליום שלנו. 0:02:41.740,0:02:43.420 ויותר ויותר הליום הולך 0:02:43.420,0:02:45.970 להיווצר ככל שהמימן בקליפה מסביב עובר היתוך. 0:02:45.970,0:02:49.930 ובכוכב בגודל של השמש שלנו או במסה של השמש שלנו, 0:02:49.930,0:02:52.020 זו הנקודה בה הוא מתחיל להפוך לענק אדום. 0:02:52.020,0:02:56.020 בגלל שהליבה הזו הופכת לדחוסה יותר ויותר 0:02:56.020,0:02:58.670 ככל שיותר ויותר הליום מופק. 0:02:58.670,0:03:01.110 וככל שזה הופך ליותר ויותר דחוס, 0:03:01.110,0:03:03.370 יש יותר לחץ גרוויטציוני 0:03:03.370,0:03:06.490 שמופעל על המימן, בקליפת המימן הזו 0:03:06.490,0:03:09.600 כאן בחוץ, איפה שעדיין מתרחש היתוך המימן. 0:03:09.600,0:03:14.440 ולכן זה הולך לשחרר יותר אנרגיה כלפי חוץ כדי להגדיל 0:03:14.440,0:03:17.836 את הרדיוס של הכוכב עצמו. 0:03:17.836,0:03:19.210 אז התהליך בכללי, ואנחנו 0:03:19.210,0:03:21.430 הולכים לראות את זה ככל שהכוכב יותר ויותר מאסיבי, 0:03:21.430,0:03:23.888 הוא שיווצרו יסודות כבדים יותר ויותר 0:03:23.888,0:03:25.142 בליבה. 0:03:25.142,0:03:26.600 היסודות הכבדים יותר ויותר האלו, 0:03:26.600,0:03:28.370 ככל שהליבה נעשית דחוסה יותר, 0:03:28.370,0:03:31.170 יוצתו לבסוף, וסוג של יתמכו בליבה. 0:03:31.170,0:03:33.900 אבל מכיוון שהליבה עצמה הופכת לדחוסה יותר ויותר, 0:03:33.900,0:03:36.920 חומר נדחף כלפי חוץ רחוק יותר ויותר 0:03:36.920,0:03:38.010 עם יותר אנרגיה. 0:03:38.010,0:03:39.710 למרות שאם הכוכב מספיק מאסיבי, 0:03:39.710,0:03:41.460 הוא לא יהיה מסוגל לדחוף חומר החוצה 0:03:41.460,0:03:44.330 כמו שענק אדום היה מסוגל, 0:03:44.330,0:03:45.824 כמו כוכב בסדר גודל של השמש שלנו. 0:03:45.824,0:03:47.740 אבל בואו נחשוב על איך שהתבנית 0:03:47.740,0:03:48.490 הולכת להמשיך. 0:03:48.490,0:03:52.280 אז לבסוף, ההליום הזה, ברגע שזה יהיה מספיק צפוף, 0:03:52.280,0:03:55.340 יוצת ויעבור היתוך לפחמן. 0:03:55.340,0:03:57.760 ותחל להיווצר ליבת פחמן. 0:03:57.760,0:03:59.350 אז זו ליבת פחמן. 0:03:59.350,0:04:00.840 זו ליבת פחמן. 0:04:00.840,0:04:02.810 מסביבה, יש ליבת הליום. 0:04:02.810,0:04:05.650 0:04:05.650,0:04:07.980 וליד מרכז ליבת ההליום, 0:04:07.980,0:04:10.180 יש קליפה של הליום שעובר היתוך - 0:04:10.180,0:04:13.150 זה הליום, לא מימן - שהופך לפחמן, וגורם 0:04:13.150,0:04:15.310 לליבת הפחמן להיות דחוסה יותר וחמה יותר. 0:04:15.310,0:04:18.680 ואז מסביבו, מתרחש היתוך של הליום, היתוך של מימן! 0:04:18.680,0:04:20.139 חייב לשים לב לזה... 0:04:20.139,0:04:21.180 יש היתוך של מימן. 0:04:21.180,0:04:23.925 ואז מסביב לזה, יש את שאר הכוכב. 0:04:23.925,0:04:27.172 0:04:27.172,0:04:29.380 וככה התהליך הזה הולך להמשיך. 0:04:29.380,0:04:31.700 בסופו של דבר הפחמן הולך לעבור היתוך. 0:04:31.700,0:04:33.090 והולכים להיווצר יסודות כבדים יותר ויותר בתוך הליבה. 0:04:33.090,0:04:34.048 והולכים להיווצר יסודות כבדים יותר ויותר בתוך הליבה. 0:04:34.048,0:04:36.130 וזה התיאור מתוך ויקיפדיה 0:04:36.130,0:04:39.440 של כוכב מאסיבי יחסית בוגר. 0:04:39.440,0:04:41.760 והקליפות האלו ממשיכות להיווצר 0:04:41.760,0:04:43.760 מיסודות כבדים יותר ויותר, וליבות העשויות 0:04:43.760,0:04:46.380 מיסודות כבדים יותר, עד שלבסוף, 0:04:46.380,0:04:47.310 מגיעים לברזל. 0:04:47.310,0:04:52.650 ובפרט, אנחנו מדברים על ברזל 56. 0:04:52.650,0:04:54.920 ברזל בעל מסה אטומית של 56. 0:04:54.920,0:04:57.980 כאן בטבלה המחזורית הזו 26 זה המספר האטומי שלו. 0:04:57.980,0:04:59.680 זה מציין את מספר הפרוטונים שיש לו. 0:04:59.680,0:05:03.010 56, אפשר לחשוב על זה כמספר הפרוטונים 0:05:03.010,0:05:05.940 והניוטרונים, למרות שזה לא מדויק. 0:05:05.940,0:05:08.720 אבל בנקודה הזו, הסיבה שעוצרים כאן היא 0:05:08.720,0:05:12.290 שאי אפשר לקבל עוד אנרגיה על ידי היתוך של ברזל. 0:05:12.290,0:05:15.210 היתוך של ברזל ליסודות כבדים יותר מברזל 0:05:15.210,0:05:16.720 למעשה דורש אנרגיה מהסביבה. 0:05:16.720,0:05:19.070 אז למעשה זהו תהליך אנדותרמי. 0:05:19.070,0:05:23.200 לכן התכה של ברזל, לא תתמוך בליבה. 0:05:23.200,0:05:25.980 אז מה שאני רוצה לעשות כאן, רק כדי להיות מאוד ברור, 0:05:25.980,0:05:28.630 זו הצורה שבה האלמנטים כבדים נוצרים למעשה. 0:05:28.630,0:05:31.500 התחלנו עם מימן, היתוך של מימן 0:05:31.500,0:05:34.090 להליום, היתוך של הליום לפחמן, 0:05:34.090,0:05:36.979 ואז כל הדברים האלו בקומבינציות שונות - 0:05:36.979,0:05:38.520 ואני לא נכנס לכל הפרטים הקטנים - 0:05:38.520,0:05:40.380 מתיכים ויוצרים יסודות כבדים יותר. 0:05:40.380,0:05:42.650 נאון, חמצן, וניתן לראות את זה כאן בצד. 0:05:42.650,0:05:43.700 צורן (סיליקון). 0:05:43.700,0:05:45.300 ואלו לא היסודות היחידים שנוצרים, 0:05:45.300,0:05:47.820 אבל אלו פחות או יותר היסודות המרכזיים שמהם מורכבות הליבות. 0:05:47.820,0:05:50.236 אבל במהלך הדרך, יש כל מני דברים אחרים, אבנן (ליתיום), 0:05:50.236,0:05:51.070 בריליום, בורון. 0:05:51.070,0:05:53.520 כל היסודות האלו גם נוצרים. 0:05:53.520,0:05:57.330 אז ככה נוצרים יסודות עד ברזל 56. 0:05:57.330,0:06:00.980 וזה גם הדרך שבה נוצרים יסודות עד ניקל 56. 0:06:00.980,0:06:03.600 רק כדי להיות מדויק. 0:06:03.600,0:06:05.470 יהיה גם קצת ניקל 56, 0:06:05.470,0:06:07.770 שלו את אותה המסה של ברזל 56. 0:06:07.770,0:06:11.400 רק שיש לו פחות שני ניוטרונים ויותר שני פרוטונים. 0:06:11.400,0:06:15.590 אז ניקל 56 יכול גם להיווצר, יכול להיות גם, 0:06:15.590,0:06:17.420 זו תהיה ליבת ניקל-ברזל. 0:06:17.420,0:06:19.250 אבל זה בערך הגבול אליו כוכב יכול להגיע, 0:06:19.250,0:06:23.940 ללא קשר לכמה מאסיבי הוא יהיה, לפחות בדרך 0:06:23.940,0:06:26.150 של היתוך רגיל, באמצעות 0:06:26.150,0:06:28.280 מנגון ההצתה הרגיל. 0:06:28.280,0:06:30.310 מה שאני רוצה לעשות זה לעצור כאן 0:06:30.310,0:06:33.180 רק כדי שתוכלו לחשוב על מה שעשוי לקרות בהמשך, 0:06:33.180,0:06:36.400 כעת שאנו לא מסוגלים להתיך את הכוכב יותר. 0:06:36.400,0:06:39.890 ומה שאנחנו הולכים לראות זה שהכוכב יעבור סופרנובה. 0:06:39.890,0:06:40.427