מה אתם יכולים לעשות כדי למנוע אלצהיימר
-
0:01 - 0:06כמה אנשים כאן רוצים לחיות לפחות עד גיל 80?
-
0:06 - 0:08כן.
-
0:08 - 0:10אני חושבת שרובנו מצפים בתקווה
-
0:10 - 0:12לחיות עד גיל זקנה.
-
0:13 - 0:15בואו ונדמיין את העתיד,
-
0:15 - 0:16העתיד שהוא "אתם,"
-
0:17 - 0:19ונדמיין שכולנו בני 85.
-
0:20 - 0:22כעת, כולם יסתכלו על שני אנשים.
-
0:23 - 0:27לאחד מכם כנראה יש מחלת אלצהיימר.
-
0:27 - 0:31(צחוק)
-
0:31 - 0:32בסדר בסדר.
-
0:33 - 0:37ואולי אתם חושבים, "טוב, זה לא יהיה אני".
-
0:37 - 0:41אז בסדר. אתם המטפלים.
-
0:41 - 0:43אז --
-
0:43 - 0:45(צחוק)
-
0:45 - 0:47אז בדרך כלשהי,
-
0:47 - 0:50מחלה מפחידה זו עשויה להשפיע על כולנו.
-
0:51 - 0:54חלק מהפחד סביב אלצהיימר נובע מהתחושה
-
0:54 - 0:56שאין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בקשר לזה.
-
0:56 - 1:02למרות עשרות שנים של מחקר, עדיין
אין לנו טיפול למיתון המחלה -
1:02 - 1:03ולא ריפוי.
-
1:03 - 1:06אז אם יתמזל מזלנו לחיות מספיק זמן,
-
1:06 - 1:09מחלת האלצהיימר תהיה גורלו של המוח שלנו.
-
1:09 - 1:11אבל אולי זה לא חייב להיות.
-
1:12 - 1:15מה לו אמרתי לכם שנוכל
לשנות נתונים סטטיסטיים אלה, -
1:15 - 1:18פשוט לשנות את גורלו של המוח שלנו,
-
1:18 - 1:21מבלי להסתמך על תרופה,
או על התקדמות ברפואה? -
1:22 - 1:25בואו נתחיל בהתבוננות על
מה שאנחנו מבינים כרגע -
1:25 - 1:27על מדע המוח של האלצהיימר.
-
1:28 - 1:31הנה תמונה של שני נוירונים מתחברים.
-
1:31 - 1:34נקודת החיבור, השטח שמוקף באדום,
-
1:34 - 1:36ונקרא סינפסה.
-
1:36 - 1:39הסינפסה היא היכן
שנוירוטרנסמיטורים משתחררים. -
1:39 - 1:43זה המקום שבו האותות מועברים,
שבו מתרחשת תקשורת. -
1:43 - 1:48זה המקום בו אנו חושבים, מרגישים
רואים, שומעים, משתוקקים ... -
1:48 - 1:50וזוכרים.
-
1:50 - 1:53והסינפסה זה המקום בו האלצהיימר קורה.
-
1:53 - 1:55בואו ונתמקד על הסינפסה
-
1:55 - 1:58ונסתכל על קריקטורה שמייצגת את מה שקורה.
-
1:59 - 2:01במהלך העסקה של העברת מידע,
-
2:01 - 2:05בנוסף לשחרור נוירוטרנסמיטרים
כמו גלוטמט לתוך הסינפסה, -
2:05 - 2:10נוירונים גם משחררים פפטיד קטן
שנקרא עמילואיד-בטא. -
2:11 - 2:16בדרך כלל, עמילואיד-בטא מסולק
בעזרת מטבוליזם של המיקרוגלייה, -
2:16 - 2:18שרת הנקיון של המוח שלנו.
-
2:18 - 2:22בעוד הגורמים המולקולריים
של האלצהיימר עדיין נתונים לוויכוח, -
2:22 - 2:26רוב מדעני המוח מאמינים שהמחלה מתחילה
-
2:26 - 2:28כאשר העמילואיד-בטא מתחיל להצטבר.
-
2:29 - 2:32יותר מדי משתחרר,
או לא מספיק מפונה משם, -
2:32 - 2:35והסינפסה מתחילה להערם עם עמילואיד-בטא.
-
2:35 - 2:37וכאשר זה קורה, הוא נקשר לעצמו,
-
2:37 - 2:41ויוצר תלכידים דביקים
שנקראים רבדי עמילואיד. -
2:42 - 2:45כמה אנשים כאן הם בני 40 ומעלה?
-
2:45 - 2:48אתם פוחדים להודות בזה עכשיו.
-
2:48 - 2:50את הצעד הראשוני הזה לתוך המחלה,
-
2:50 - 2:53נוכחות זו של רבדי עמילואיד מצטברים,
-
2:53 - 2:56ניתן כבר למצוא במוח שלכם.
-
2:56 - 3:00נוכל להיות בטוחים בכך רק
באמצעות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים, -
3:00 - 3:04כי בשלב זה למרבה המזל, אינכם מודעים,
-
3:04 - 3:08אינכם מראה פגמים כלשהם
בזיכרון, בשפה או בקוגניציה . -
3:08 - 3:09עדיין.
-
3:09 - 3:14אנו חושבים שזה לוקח לפחות 15 עד 20 שנים
של הצטברות רובד עמילואיד -
3:14 - 3:16לפני שזה מגיע לנקודת מפנה,
-
3:16 - 3:19ואז מפעיל מפל מולקולרי
-
3:19 - 3:21שגורם לתסמינים הקליניים של המחלה.
-
3:22 - 3:24לפני נקודת המפנה,
-
3:24 - 3:27הכשלים בזיכרון עשויים לכלול דברים כמו,
-
3:27 - 3:30"למה באתי לחדר הזה?"
-
3:30 - 3:32או "אוי ... מה שמו?"
-
3:32 - 3:35או "איפה שמתי את המפתחות שלי?"
-
3:36 - 3:38עכשיו, לפני שאתם מתחילים שוב
להיות מוטרפים, -
3:38 - 3:44כי אני יודעת שחצי מכם עשו לפחות
אחד מאלה ב -24 השעות האחרונות - -
3:44 - 3:47כל אלה הם סוגים נורמליים של שכחה.
-
3:47 - 3:49למעשה, הייתי טוענת שדוגמאות אלו
-
3:49 - 3:51אולי אפילו לא מערבות את הזיכרון שלכם,
-
3:51 - 3:54כי לא שמתם לב היכן אתה מניחים
את המפתחות שלכם -
3:54 - 3:55מלכתחילה.
-
3:55 - 3:57לאחר נקודת המפנה,
-
3:57 - 4:01התקלות בזיכרון, בשפה ובקוגניציה הן שונות.
-
4:01 - 4:04במקום למצוא בסופו של דבר
את המפתחות בכיס המעיל שלכם -
4:04 - 4:06או על השולחן ליד הדלת,
-
4:06 - 4:08אתם מוצאים אותם במקרר,
-
4:08 - 4:10או שאתם מוצאים אותם וחושבים,
-
4:10 - 4:12"בשביל מה אלה?"
-
4:13 - 4:18אז מה קורה כאשר רבדי עמילואיד
מצטברים לנקודת המפנה הזאת? -
4:18 - 4:21תאי שרת המיקרוגלייה שלנו הופכים
היפר-פעילים, -
4:21 - 4:26משחררים כימיקלים שגורמים לדלקת ולנזק תאי.
-
4:26 - 4:28אנחנו חושבים שהם עשויים למעשה להתחיל לסלק
-
4:28 - 4:30את הסינפסות עצמן.
-
4:30 - 4:35חלבון תחבורה עצבי חיוני המכונה
"טאו" נעשה היפר-מזורחן -
4:35 - 4:37ומתפתל למשהו שנקרא "סבכים,"
-
4:37 - 4:41שחונקים את הנוירונים מבפנים.
-
4:41 - 4:44באלצהיימר, שבשלב הביניים
יש לנו דלקת מסיבית וסבכים -
4:44 - 4:46ומלחמת חורמה בסינפסה
-
4:46 - 4:48ומוות של תאים.
-
4:48 - 4:51אז אם הייתם מדענים
שמנסים לרפא את המחלה, -
4:51 - 4:54באיזו נקודה הייתם מעדיפים להתערב?
-
4:55 - 4:59מדענים רבים מהמרים בגדול
על הפתרון הפשוט ביותר: -
4:59 - 5:03לשמור על רבדי העמילואיד
מלהגיע לנקודת המפנה הזאת, -
5:03 - 5:07כלומר שמציאת תרופה ממוקדת במידה רבה
בפיתוח תרכובת -
5:07 - 5:12שתמנע, תחסל, או תפחית
הצטברות רובד עמילואידי. -
5:13 - 5:18אז תרופה לאלצהיימר צפויה להיות
רפואה מונעת. -
5:18 - 5:22נצטרך לקחת את הגלולה הזאת
לפני שנגיע לנקודת המפנה הזאת, -
5:22 - 5:24לפני שהמפל מותנע.
-
5:24 - 5:27לפני שאנחנו מתחילים להשאיר את
המפתחות שלנו במקרר. -
5:27 - 5:31אנחנו חושבים שזו הסיבה,
שסוגים אלה של תרופות נכשלו עד כה, -
5:31 - 5:32בניסויים קליניים -
-
5:32 - 5:35לא בגלל שהמדע לא היה מבוסס,
-
5:35 - 5:39אלא בגלל שהאנשים בניסויים האלה
כבר היו בעלי תסמינים. -
5:39 - 5:41זה היה מאוחר מדי.
-
5:41 - 5:44חישבו על רבדי עמילואיד כעל גפרור דולק.
-
5:44 - 5:47בנקודת המפנה, הגפרור מצית את היער.
-
5:48 - 5:50ברגע שהיער נשרף,
-
5:50 - 5:52אין תועלת בכיבוי הגפרור.
-
5:52 - 5:56צריך לכבות את הגפרור לפני שהיער עולה באש.
-
5:56 - 5:58אפילו לפני שהמדענים מסווגים את זה.
-
5:58 - 6:01מידע זה הוא למעשה חדשות טובות באמת עבורנו,
-
6:01 - 6:05כי מתברר שהדרך בה אנו חיים
יכולה להשפיע על ההצטברות -
6:05 - 6:06של רבדי העמילואיד.
-
6:06 - 6:08וכך יש דברים שאנחנו יכולים לעשות
-
6:08 - 6:11כדי להימנע מלהגיע לנקודת המפנה.
-
6:11 - 6:15בואו ונדמיין את הסיכון שלכם
לחלות באלצהיימר כסקאלת נדנדה. -
6:15 - 6:17אנחנו הולכים לערום גורמי סיכון על צד אחד,
-
6:17 - 6:20כשצד זה פוגע ברצפה, אתם בעלי תסמינים
-
6:20 - 6:22ומאובחנים עם אלצהיימר.
-
6:22 - 6:25בואו נדמיין שאתם בני 50.
-
6:25 - 6:27אתם כבר לא פרגיות,
-
6:27 - 6:30אז צברתם רובד עמילואיד כלשהו עם הגיל.
-
6:30 - 6:32כף המאזניים שלכם מוטה מעט.
-
6:32 - 6:34עכשיו בואו נסתכל על הדנ"א שלכם.
-
6:35 - 6:38כולנו ירשנו את הגנים שלנו
מהאימהות ומהאבות שלנו. -
6:38 - 6:42חלק מהגנים האלה יגדילו את הסיכון שלנו
וחלק יקטינו אותו. -
6:42 - 6:44אם אתם כמו אליס ב "עדיין אליס,"
-
6:44 - 6:49ירשתם מוטציה גנטית נדירה
שמתניעה עמילואיד-בטא, -
6:49 - 6:53וזה לבד יטה את הצד שלך בכף המאזניים לקרקע.
-
6:53 - 6:57אבל אצל רובנו, הגנים שאנו יורשים
יטו את הצד שלנו רק קצת. -
6:57 - 7:02APOE4 הוא גרסה גנטית שמגבירה עמילואיד,
-
7:02 - 7:05אבל אתם יכולים לרשת עותק של APOE4
מאמא ומאבא -
7:05 - 7:07ועדיין לא תקבלו אלצהיימר,
-
7:07 - 7:09מה שאומר, שעבור רובנו,
-
7:09 - 7:13הדנ"א שלנו לבדו אינו קובע
אם נקבל אלצהיימר. -
7:14 - 7:15אז מה כן גורם?
-
7:15 - 7:19איננו יכולים לעשות דבר בנוגע להזדקנות
או לגנים שירשנו. -
7:19 - 7:22עד כה, לא שינינו את גורלו של המוח שלנו.
-
7:23 - 7:25מה עם שינה?
-
7:25 - 7:29בשינה של גלים איטיים, תאי הגְלִייָה
שלנו שוטפים את הנוזל המוחי השדרתי -
7:29 - 7:31לאורך המוח שלנו,
-
7:31 - 7:34ומנקים פסולת מטבולית שהצטברה בסינפסות שלנו
-
7:34 - 7:36כשהיינו ערים.
-
7:36 - 7:39שינה עמוקה היא כמו טיהור עמוק למוח.
-
7:40 - 7:43אבל מה קורה אם אינכם ישנים כראוי?
-
7:43 - 7:45מדענים רבים מאמינים
-
7:45 - 7:49שהיגיינת שינה גרועה עשויה
להוות מנבא של אלצהיימר. -
7:50 - 7:55לילה אחד ללא שינה מוביל לעלייה
בעמילואיד-בטא. -
7:55 - 7:59והצטברות עמילואידית הוכחה כמפריעה לשינה,
-
7:59 - 8:01שבתורה גורמת ליותר עמילואיד להצטבר.
-
8:01 - 8:04וכך יש לנו כעת לולאת משוב חיובי זאת
-
8:04 - 8:07שתאיץ את ההטייה של סולם זה.
-
8:07 - 8:09מה עוד?
-
8:09 - 8:10בריאות הלב וכלי הדם.
-
8:11 - 8:15לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנת יתר,
עישון, כולסטרול גבוה, -
8:15 - 8:19כל אלה נצפו כמגדילים את הסיכון שלנו
להתפתחות אלצהיימר. -
8:19 - 8:21כמה מחקרים של בדיקות לאחר המוות הראו
-
8:21 - 8:24שכ-80 אחוזים של אנשים עם אלצהיימר
-
8:24 - 8:26סבלו גם ממחלות לב וכלי דם.
-
8:26 - 8:31תרגול אירובי הראה במחקרים רבים
כמפחית את העמילואיד-בטא -
8:31 - 8:33במודלים של המחלה בבעלי חיים.
-
8:34 - 8:37אז אורח חיים ים תיכוני, ודיאטה,
שבריאים ללב -
8:37 - 8:40יכולים לעזור כנגד ההטייה של סולם זה.
-
8:41 - 8:43אז יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות
-
8:43 - 8:45כדי למנוע או לעכב את הופעת האלצהיימר.
-
8:45 - 8:48אבל נניח שלא עשיתם אף אחד מהם.
-
8:48 - 8:51נניח שאתם בני 65;
-
8:51 - 8:54יש אלצהיימר במשפחה שלכם
אז כנראה שירשתם גן או שניים -
8:54 - 8:56שמטה את כף המאזניים מעט;
-
8:56 - 8:59שרפתם את הנר בשני הקצוות לאורך שנים;
-
8:59 - 9:01אתם אוהבים בייקון;
-
9:01 - 9:03ואינכם רצים אלא אם כן מישהו רודף אחריכם.
-
9:03 - 9:04(צחוק)
-
9:04 - 9:08בואו נדמיין שרבדי העמילואיד שלכם
הגיעו לנקודת המפנה הזאת. -
9:08 - 9:10כף המאזניים התרסקה לרצפה.
-
9:10 - 9:12הכשלתם את המפל,
-
9:12 - 9:13הבערתם את היער.
-
9:13 - 9:16גרמתם לדלקת, סבכים ומוות תאים,
-
9:17 - 9:20צריכים להיות לכם תסמינים של אלצהיימר.
-
9:20 - 9:23צריכות להיות לכם בעיות
במציאת מילים ומפתחות -
9:23 - 9:26ולזכור את מה שאמרתי בתחילת השיחה.
-
9:27 - 9:29אבל אולי לא.
-
9:29 - 9:32יש עוד דבר אחד שאתם יכולים לעשות
כדי להגן על עצמכם -
9:32 - 9:34מלחוות תסמינים של אלצהיימר,
-
9:34 - 9:39גם אם הפתולוגיה של המחלה בוערת במוח שלכם.
-
9:39 - 9:43זה קשור לפלסטיות עצבית ועתודה קוגניטיבית.
-
9:43 - 9:46זיכרו, החווייה של מחלת האלצהיימר
-
9:46 - 9:49היא בסופו של דבר תוצאה של אובדן הסינפסות.
-
9:49 - 9:53במוח הממוצע יש מעל מאה טריליון סינפסות,
-
9:53 - 9:55וזה פנטסטי; יש לנו הרבה עם מה לעבוד.
-
9:55 - 9:57וזה לא מספר סטטי.
-
9:57 - 10:00אנחנו מקבלים ומאבדים סינפסות כל הזמן,
-
10:00 - 10:02באמצעות תהליך שנקרא פלסטיות עצבית.
-
10:02 - 10:04בכל פעם שאנחנו לומדים משהו חדש,
-
10:05 - 10:09אנו יוצרים ומחזקים קשרים עצביים חדשים,
-
10:09 - 10:10סינפסות חדשות.
-
10:11 - 10:13במחקר הנזירות,
-
10:13 - 10:17678 נזירות, כולן מעל גיל 75
כאשר המחקר החל, -
10:18 - 10:20ועקבו אחריהן במשך יותר משני עשורים.
-
10:20 - 10:23הן עברו בקביעות בדיקות פיזיות
ומבחנים קוגניטיביים, -
10:23 - 10:27וכאשר הן נפטרו, המוחות שלהן כולם
נתרמו לנתיחה. -
10:27 - 10:32בחלק מהמוחות האלה, מדענים
גילו משהו מפתיע. -
10:32 - 10:36למרות הימצאותם של רבדים, וסבכים
והתכווצות המוחות - -
10:36 - 10:39מה שנראה ללא ספק כאלצהיימר -
-
10:39 - 10:43הנזירות שהיו בעלות המוחות האלה
לא הראו כל סימנים -
10:43 - 10:46כחולות במחלה בעודן בחיים.
-
10:46 - 10:48איך זה יכול להיות?
-
10:48 - 10:52אנחנו חושבים שזה בגלל שלנזירות האלה
היתה רמה גבוהה של עתודה קוגניטיבית, -
10:52 - 10:56שזוהי דרך לומר שהיו להן
יותר סינפסות פעילות. -
10:56 - 10:59אנשים בעלי יותר שנים של חינוך פורמלי,
-
10:59 - 11:01שהם בעלי רמה גבוהה של אוריינות,
-
11:01 - 11:05שעוסקים באופן קבוע בפעילות מנטלית מגרה,
-
11:05 - 11:07לכולם יש יותר עתודה קוגניטיבית .
-
11:07 - 11:11יש להם שפע ועודף של חיבורים עצביים.
-
11:11 - 11:14כך שגם אם יש להם מחלה כמו אלצהיימר
-
11:14 - 11:16שפוגעת בחלק מהסינפסות שלהם,
-
11:16 - 11:19יש להם הרבה גיבוי של חיבורים נוספים,
-
11:19 - 11:22וזה מונע מבעדם מלשים לב שמשהו לא בסדר.
-
11:23 - 11:25בואו ונדמיין דוגמה פשוטה.
-
11:25 - 11:28נניח שאתם יודעים רק דבר אחד על נושא.
-
11:28 - 11:30בוא נגיד שזה קשור אלי.
-
11:30 - 11:32אתם יודעים שליסה ג'נובה
כתבה את "עדיין אליס" -
11:32 - 11:34וזה הדבר היחידי שאתם יודעים עלי.
-
11:34 - 11:37יש לכם את החיבור העצבי היחיד,
-
11:37 - 11:39סינפסה אחת זו.
-
11:39 - 11:41עכשיו תארו לעצמכם שיש לכם אלצהיימר.
-
11:41 - 11:43יש לכם רבדים, וסבכים, ודלקת
-
11:43 - 11:46ומיקרוגלייה שטורפת את הסינפסה.
-
11:47 - 11:51עכשיו כשמישהו שואל אתכם,
"היי, מי כתב את "עדיין אליס?" -
11:51 - 11:52אתם לא יכולים לזכור,
-
11:52 - 11:55כי סינפסה זו כבר לקויה או נעלמה.
-
11:55 - 11:57שכחתם אותי לנצח.
-
11:58 - 12:00אבל מה אם הייתם לומדים עליי יותר?
-
12:00 - 12:02נניח שלמדתם עלי ארבעה דברים.
-
12:03 - 12:04כעת, דמיינו שיש לכם אלצהיימר,
-
12:04 - 12:07ושלוש מאותן סינפסות ניזוקו או נהרסו.
-
12:08 - 12:11עדיין יש לכם דרך לעקוף את ההריסות.
-
12:11 - 12:13אתם עדיין זוכרים את שמי.
-
12:13 - 12:17אז אנחנו יכולים להיות גמישים
לנוכחות הפתולוגיה של האלצהיימר -
12:17 - 12:20באמצעות גיוס של מסלולים שטרם נפגעו.
-
12:20 - 12:24ואנחנו יוצרים מסלולים אלה,
עתודה קוגניטיבית זו, -
12:24 - 12:26על ידי למידה של דברים חדשים.
-
12:26 - 12:31באופן אידיאלי, אנו רוצים שדברים חדשים אלה,
יהיו עשירים ובעלי משמעות, ככל האפשר, -
12:31 - 12:36תוך גיוס של מראות וצלילים,
ואסוציאציות ורגש. -
12:36 - 12:40כך שזה ממש לא אומר לפתור תשבצים.
-
12:40 - 12:44אינכם רוצים פשוט לאחזר מידע שכבר למדתם,
-
12:44 - 12:47כי זה כמו לנסוע ברחובות ישנים, ומוכרים,
-
12:47 - 12:50לנסוע בשכונות שאתם כבר מכירים.
-
12:50 - 12:53אתם רוצים לסלול כבישים עצביים חדשים.
-
12:53 - 12:55לבנות מוח עמיד לאלצהיימר
-
12:56 - 12:58פירושו ללמוד לדבר איטלקית,
-
12:58 - 12:59לפגוש חברים חדשים,
-
12:59 - 13:00לקרוא ספר,
-
13:00 - 13:03או להקשיב להרצאת TED מעולה.
-
13:03 - 13:09ואם, למרות כל זה,
תאובחנו יום אחד עם אלצהיימר, -
13:09 - 13:12יש שלושה לקחים שלמדתי מסבתי
-
13:12 - 13:16ומעשרות האנשים שהכרתי שחולים במחלה הזו,
-
13:16 - 13:19אבחון לא אומר שאתם גוססים מחר.
-
13:19 - 13:21המשיכו לחיות.
-
13:21 - 13:23אתם לא תאבדו את הזיכרון הרגשי שלכם.
-
13:23 - 13:27עדיין תוכלו להבין אהבה ושמחה.
-
13:27 - 13:30אתם עלולים לא לזכור את
מה שאמרתי לפני חמש דקות, -
13:30 - 13:32אבל תזכרו איך גרמתי לכם להרגיש.
-
13:33 - 13:36אתם יותר ממה שאתם יכולים לזכור.
-
13:36 - 13:38תודה.
-
13:38 - 13:43(מחיאות כפיים)
- Title:
- מה אתם יכולים לעשות כדי למנוע אלצהיימר
- Speaker:
- ליסה ג'נובה
- Description:
-
אלצהיימר לא צריך להיות גורלו של המוח שלך, אומרת מדענית המוח, והסופרת של "עדיין אליס," ליסה ג'נובה. היא חולקת את המחקר המדעי האחרון של המחלה - וכמה מחקרים מבטיחים על מה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לבנות מוח שעמיד בפני מחלת האלצהיימר.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:56
![]() |
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's | |
![]() |
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's | |
![]() |
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's | |
![]() |
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's | |
![]() |
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's | |
![]() |
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's | |
![]() |
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's | |
![]() |
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for What you can do to prevent Alzheimer's |