אמנדה פאלמר: האמנות לבקש

Edit subtitles

0:10 - 0:16

(שאיפה, נשיפה)
0:17 - 0:21

לא תמיד התפרנסתי ממוסיקה.
0:21 - 0:24

במשך כחמש שנים
מאז שעשיתי תואר
0:24 - 0:27

באוניברסיטה מכובדת
ללימודים בין-תחומיים,
0:27 - 0:31

זו היתה העבודה שלי.
0:31 - 0:36

העסקתי את עצמי כפסל חי
בשם "כלה בגובה 2.5 מטר",
0:36 - 0:39

ואני נהנית לספר לאנשים
שזו היתה העבודה שלי,
0:39 - 0:41

כי כולם רוצים תמיד לדעת
0:41 - 0:44

מי הם באמת המשוגעים האלה?
0:44 - 0:46

שלום.
0:46 - 0:49

צבעתי את עצמי בלבן יום אחד,
נעמדתי על תיבה,
0:49 - 0:51

הנחתי לרגלי פחית או כובע,
0:51 - 0:54

וכשמישהו עבר והשליך פנימה כסף,
0:54 - 1:02

הושטתי לו פרח
וקצת קשר עין אינטנסיבי.
1:02 - 1:03

ואם הוא לא לקח את הפרח,
1:03 - 1:08

הוספתי מחווה של עצב וכמיהה
1:08 - 1:12

בעודו מתרחק משם.
1:12 - 1:15

[צחוק]
1:15 - 1:19

כך שהיו לי מפגשים מאד רציניים
עם אנשים,
1:19 - 1:21

במיוחד אנשים בודדים שנראו
1:21 - 1:24

כמי שלא דיברו עם מישהו
כבר שבועות,
1:24 - 1:28

היינו זוכים ברגע יפהפה
1:28 - 1:33

של קשר עין ממושך
ככל שראוי לקיימו ברחובות העיר,
1:33 - 1:36

והיינו קצת מתאהבים.
1:36 - 1:42

עיני היו אומרות,
"תודה לך. אני רואה אותך."
1:42 - 1:44

ועיניו היו אומרות,
1:44 - 1:50

"אף פעם לא רואים אותי.
תודה לך."
1:50 - 1:52

לפעמים היו מטרידים אותי.
1:52 - 1:54

אנשים היו צועקים אלי
ממכוניותיהם החולפות.
1:54 - 1:57

"תמצאי לך עבודה!"
1:57 - 2:00

ואני, כאילו, "זאת העבודה שלי."
2:00 - 2:04

אבל זה פוגע,
כי זה גרם לי לחשוש
2:04 - 2:07

שאולי אני עושה משהו שהוא
לא-עבודה
2:07 - 2:11

ושאיננו הוגן, ומביש.
2:11 - 2:16

לא היה לי מושג כמה מושלם הוא
החינוך האמיתי שאני זוכה לו
2:16 - 2:19

בעיסקי המוסיקה,
מעל גבי התיבה הזו.
2:19 - 2:20

ולכל הכלכלנים:
2:20 - 2:24

אולי יעניין אתכם לדעת
שהיתה לי הכנסה די ניתנת לחיזוי,
2:24 - 2:26

וזה היה הלם בשבילי,
2:26 - 2:28

כי לא היו לי לקוחות קבועים,
2:28 - 2:31

אבל בד"כ זה היה 60 דולר
בימי ג', 90 דולר בימי שישי.
2:31 - 2:33

בעקביות.
2:33 - 2:35

ובינתיים, עשיתי
מסע הופעות מקומי
2:35 - 2:38

והופעתי במועדוני לילה עם להקתי,
"בובות דרזדן".
2:38 - 2:40

הנה אני על הפסנתר,
עם מתופף גאון.
2:40 - 2:42

כתבתי את השירים, ובסופו של דבר
2:42 - 2:46

התחלנו להרוויח מספיק כסף
ויכולתי להתפטר מלעבוד בתור פסל,
2:46 - 2:48

וכשהתחלנו לצאת לסיבובי הופעות,
2:48 - 2:51

לא רציתי לאבד את התחושה הזו
2:51 - 2:54

של קשר ישיר עם האנשים,
כי זה מצא חן בעיני.
2:54 - 2:57

אז אחרי כל הופעה
היינו מחלקים חתימות
2:57 - 3:00

ומחבקים את המעריצים,
ונשארים ומשוחחים עם האנשים,
3:00 - 3:05

ויצרנו אמנות מכך
שביקשנו מאנשים לעזור לנו
3:05 - 3:08

ולהצטרף אלינו,
והייתי מחפשת מוסיקאים
3:08 - 3:12

ואמנים מקומיים שהיו מתארגנים
מחוץ למופע שלנו,
3:12 - 3:14

והם היו מעבירים את הכובע,
3:14 - 3:16

ואז היו נכנסים ומצטרפים אלינו
על הבמה.
3:16 - 3:20

אז היה לנו מזנון מגוון
של אורחי קרקס מוזרים ואקראיים,
3:20 - 3:23

ואז הופיע "טוויטר",
3:23 - 3:26

ועשה את הכל לעוד יותר קסום,
כי כעת יכולתי לבקש
3:26 - 3:28

מיד, כל דבר, בכל מקום.
3:28 - 3:30

למשל, אם הייתי זקוקה לפסנתר
כדי להתאמן,
3:30 - 3:33

תוך שעה יכולתי להגיע
לבית של מעריץ. זה בלונדון.
3:33 - 3:36

אנשים הביאו לנו תבשילים ביתיים
3:36 - 3:40

בכל העולם, אל מאחורי הקלעים,
ומאכילים אותנו ואוכלים איתנו. זה בסיאטל.
3:40 - 3:43

מעריצים שעבדו במוזיאונים ובחנויות
3:43 - 3:47

ובכל מרחב ציבורי
היו מנופפים בידיהם
3:47 - 3:50

לשאול אם בא לי לעשות
מופע-חינם ספונטני של הרגע האחרון.
3:50 - 3:53

זאת ספריה באוקלנד.
3:53 - 3:58

בשבת צייצתי וביקשתי
את הארגז והכובע האלה,
3:58 - 4:00

כי לא רציתי לסחוב אותם איתי
מן החוף המזרחי.
4:00 - 4:02

והם הופיעו,
באדיבות הבחור הזה, כריס
4:02 - 4:05

מחוף ניופורט, שאומר לכם שלום.
4:05 - 4:09

פעם צייצתי, איפה במלבורן
אני יכולה לקנות נטיפוט?
4:09 - 4:12

ואחות בית-חולים הביאה לי כזה
4:12 - 4:14

ממש באותו רגע
לבית הקפה שבו הייתי,
4:14 - 4:15

ואני קניתי לה סמות'י
4:15 - 4:18

וישבנו שם ודיברנו
על עבודת האחות ועל המוות.
4:18 - 4:21

אני אוהבת את הקירבה
האקראית הזו,
4:21 - 4:25

וזה מזל, כי אני עושה המון
גלישת כורסא.
4:25 - 4:29

באחוזות שבהן כל אחד מהצוות שלי
מקבל חדר משלו
4:29 - 4:32

אבל אין חיבור אלחוטי,
ובבתים נטושים מאוכלסי פנקיסטים,
4:32 - 4:35

כולם על הרצפה בחדר אחד
בלי שירותים
4:35 - 4:39

אבל עם אינטרנט אלחוטי,
ברור שזו אופציה עדיפה.
4:39 - 4:41

[צחוק]
4:41 - 4:43

הצוות שלי גרר פעם את הרכב שלנו
4:43 - 4:47

לתוך שכונה ממש עלובה במיאמי
4:47 - 4:49

וגילינו שמארחת הכורסא שלנו
לאותו לילה
4:49 - 4:52

היא נערה בת 18,
שעדיין גרה עם ההורים,
4:52 - 4:57

וכל בני משפחתה הם מהגרים
בלי מסמכים מהונדורס.
4:57 - 5:00

ובאותו ערב, כל משפחתה
5:00 - 5:03

ישנו על הספות
והיא ישנה עם אימה
5:03 - 5:06

כדי שנוכל לקבל את המיטות שלהם.
5:06 - 5:08

שכבתי שם וחשבתי,
5:08 - 5:11

לאנשים האלה יש כה מעט.
5:11 - 5:14

האם זה הוגן?
5:14 - 5:16

בבוקר, אמא שלה לימדה אותנו
5:16 - 5:19

לנסות להכין טורטיות,
ורצתה לתת לי תנ"ך,
5:19 - 5:25

היא לקחה אותי הצידה
ואמרה לי באנגלית הרצוצה שלה,
5:25 - 5:30

"המוסיקה שלך
עזרה כל-כך לבת שלי.
5:30 - 5:34

תודה לך שישנת פה.
כולנו אסירי תודה."
5:34 - 5:38

ואני חשבתי, זה הוגן.
5:38 - 5:41

זה הדבר הזה.
5:41 - 5:44

כעבור כמה חודשים הייתי במנהטן,
5:44 - 5:47

וצייצתי בחיפוש אחר אכסניה, ובחצות,
5:47 - 5:48

אני מצלצלת בפעמון של דלת
בדרום-מזרח מנהטן,
5:48 - 5:51

ועולה בדעתי שמעולם
לא עשיתי את זה לבד.
5:51 - 5:52

תמיד הייתי עם הלהקה
או הצוות שלי.
5:52 - 5:57

זה מה שמטומטמים עושים?
[צחוק]
5:57 - 5:59

ככה מטומטמים מתים?
5:59 - 6:01

לפני שיכולתי לשנות את דעתי,
הדלת נפתחה בחבטה.
6:01 - 6:05

היא אמנית.
הוא בלוגר פיננסי עבור "רויטרס",
6:05 - 6:07

והם מוזגים לי כוס יין אדום
6:07 - 6:09

ומציעים לי להתרחץ,
6:09 - 6:13

היו לי אלפי לילות כאלה וגם כאלה.
6:13 - 6:17

אני עושה הרבה גלישת כורסא.
וגם הרבה גלישת-קהל.
6:17 - 6:21

בעיני, גלישת-כורסא וגלישת-קהל
6:21 - 6:23

הן בעצם אותו הדבר.
6:23 - 6:26

את נופלת לתוך הקהל
6:26 - 6:27

ויש ביניכם אמון הדדי.
6:27 - 6:30

פעם שאלתי את להקת החימום
6:30 - 6:32

אם הם רוצים לצאת אל הקהל
ולהעביר את הכובע
6:32 - 6:34

כדי להשיג עוד קצת כסף לעצמם,
דבר שעשיתי המון פעמים.
6:34 - 6:37

וכרגיל, הלהקה התלהבה מהרעיון,
6:37 - 6:39

אבל היה בחור אחד בלהקה
6:39 - 6:43

שאמר לי שהוא פשוט לא מסוגל
להביא את עצמו לידי כך שייצא החוצה.
6:43 - 6:47

הוא הרגיש שזה יותר מדי קבצנות
לעמוד שם עם הכובע.
6:47 - 6:55

ואני זיהיתי את החשש שלו,
של "האם זה הוגן?" ו"תמצאי לך עבודה".
6:55 - 6:59

ובינתיים, הלהקה שלי הולכת וגדלה.
6:59 - 7:01

חתמנו אצל חברה גדולה.
7:01 - 7:04

והמוסיקה שלנו היא שילוב
של פאנק וקברט.
7:04 - 7:06

היא לא מיועדת לכל אחד.
7:06 - 7:09

טוב, אולי עבורכם כן.
7:09 - 7:13

חתמנו, והתחיל כל הרעש
סביב התקליט הבא שלנו.
7:13 - 7:19

הוא יצא ומכר כ-25,000 עותקים
בשבועות הראשונים,
7:19 - 7:22

והחברה ראתה בכך כשלון.
7:22 - 7:25

ואני, כאילו, "25,000.
מה, זה לא הרבה?"
7:25 - 7:27

הם אמרו, "לא. המכירות בירידה.
זה כשלון."
7:27 - 7:30

והסתלקו.
7:30 - 7:33

בדיוק אז, אני מחלקת חתימות
ומתחבקת אחרי הופעה,
7:33 - 7:35

וניגש אלי בחור
7:35 - 7:37

מושיט לי שטר של 10 דולר,
7:37 - 7:38

ואומר,
7:38 - 7:42

"מצטער. צרבתי את התקליטור שלך מחבר."
7:42 - 7:45

[צחוק]
7:45 - 7:49

"אבל אני קורא את הבלוג שלך.
אני יודע שאת שונאת את החברה שלך.
7:49 - 7:51

אני רוצה שתקחי את הכסף הזה."
7:51 - 7:55

וזה מתחיל לקרות כל הזמן.
7:55 - 7:59

הפכתי להיות הכובע
שאחרי ההופעות שלי.
7:59 - 8:02

אבל עלי לעמוד שם פיזית
ולקבל את העזרה מהאנשים,
8:02 - 8:04

ושלא כמו הבחור מלהקת החימום,
8:04 - 8:08

יש לי בעצם
המון נסיון בלעמוד ככה.
8:08 - 8:10

"תודה רבה."
8:10 - 8:12

וזה היה הרגע בו החלטתי
8:12 - 8:15

שאני אתן את המוסיקה שלי בחינם,
8:15 - 8:17

במקוון ומתי שרק אפשר,
8:17 - 8:20

אז זה כמו "מטליקה"
ו"נאפסטר" מצד אחד. לא טוב;
8:20 - 8:23

ואמנדה פלמר מצד שני,
ואני מתכוונת לעודד
8:23 - 8:27

טורנטים, הורדות, שיתוף,
אבל אני מתכוונת לבקש עזרה,
8:27 - 8:31

כי ראיתי שזה עובד ברחוב.
8:31 - 8:34

אז נאבקתי כדי להשתחרר מהחברה
ובשביל המיזם הבא שלי
8:34 - 8:37

עם הלהקה החדשה שלי,
"גראנד ת'פט אורקסטרה",
8:37 - 8:39

פניתי למימון-המון,
8:39 - 8:44

נפלתי לתוך אותם
אלפי חיבורים שיצרתי,
8:44 - 8:46

וביקשתי מהקהל שלי לתפוס אותי.
8:46 - 8:49

המטרה היתה 100,000 דולר.
8:49 - 8:53

המעריצים שלי גיבו אותי
בכמעט 1.2 מיליון,
8:53 - 8:56

שזה מיזם מימון ההמון
הכי גדול עד היום.
8:56 - 9:00

[מחיאות כפיים]
9:00 - 9:04

אתם יכולים לראות
כמה אנשים זה.
9:04 - 9:08

זה בערך 25,000 אנשים.
9:08 - 9:11

התקשורת שואלת, "אמנדה,
9:11 - 9:13

עסקי המוסיקה בצרות
ואת מעודדת פירטיות.
9:13 - 9:15

איך אילצת את כל האנשים האלה
לשלם עבור מוסיקה?"
9:15 - 9:20

והאמת היא שלא אילצתי אותם.
ביקשתי מהם.
9:20 - 9:23

ובעצם האקט של בקשה מאנשים,
9:23 - 9:26

יצרתי איתם קשר,
9:26 - 9:31

וכשיוצרים קשר עם אנשים,
הם רוצים לעזור.
9:31 - 9:35

זה מנוגד להגיון של המון אמנים.
9:35 - 9:36

הם לא רוצים לבקש דברים.
9:36 - 9:42

אבל זה לא קל.
לא קל לבקש.
9:42 - 9:44

ולהמון אמנים יש בעיה עם זה.
9:44 - 9:47

לבקש הופך אותך לפגיע.
9:47 - 9:51

ואני מקבלת המון ביקורת ברשת
9:51 - 9:53

אחרי שהרעיון שלי התממש
9:53 - 9:56

על כך שאני ממשיכה
במנהגי מימון ההמון המשוגעים שלי,
9:56 - 9:58

במיוחד על כך שאני שואלת מוסיקאים
9:58 - 10:01

שהם מעריצים, אם בא להם
להצטרף אלינו על הבמה
10:01 - 10:04

לכמה שירים, בתמורה לאהבה וכרטיסים
10:04 - 10:07

ובירה, וזו תמונה "מטופלת" שלי
10:07 - 10:11

שעלתה באתר אחד.
10:11 - 10:14

וזה פגע בי בצורה מוכרת מאד.
10:14 - 10:17

כשאנשים אומרים, "אסור לך יותר
10:17 - 10:19

לבקש עזרה כזאת,"
10:19 - 10:23

הזכיר לי את אלה במכוניות
שצעקו, "תמצאי לך עבודה."
10:23 - 10:28

כי הם לא עמדו איתנו
על המדרכה,
10:28 - 10:31

ולא יכלו לראות את יחסי הגומלין
10:31 - 10:33

שהתרחשו ביני ובין הקהל שלי,
10:33 - 10:39

יחסים שהיו מאד הוגנים בינינו,
אך זרים להם.
10:39 - 10:41

אז זה לא הכי בטוח
בתור עבודה.
10:41 - 10:43

זאת מסיבת הפתיחה
של המיזם שלי בברלין.
10:43 - 10:47

בסוף הערב, התפשטתי
ואיפשרתי לכולם לצייר עלי.
10:47 - 10:50

ואני אומרת לכם,
אם אתם רוצים לחוות
10:50 - 10:53

תחושה אמיתית של נתינת אמון בזרים,
10:53 - 10:55

אני ממליצה על זה,
10:55 - 10:59

במיוחד אם הזרים האלה
הם שיכורים גרמנים.
10:59 - 11:04

זה היה קשר עם מעריצים
ברמת נינג'ה מאסטר.
11:04 - 11:07

כי אני למעשה אמרתי להם,
11:07 - 11:09

אני נותנת בכם אמון
עד כדי כך.
11:09 - 11:13

אני צודקת? תוכיחו לי.
11:13 - 11:15

במשך רוב ההיסטוריה האנושית,
11:15 - 11:20

מוסיקאים, אמנים, היו חלק מהקהילה,
11:20 - 11:25

הם יצרו קשרים ופתיחות,
ולא היו כוכבים מרוחקים.
11:25 - 11:29

להיות "סלב" זה כשהמון אנשים
אוהבים אותך מרחוק,
11:29 - 11:31

אבל האינטרנט והתכנים
11:31 - 11:34

שאנו יכולים לשתף עליו בחופשיות
11:34 - 11:37

מחזירים אותנו אחורה.
11:37 - 11:40

העניין הוא כמה אנשים
שאוהבים אותך באופן אישי
11:40 - 11:45

ושזה יספיק לך.
11:45 - 11:47

הרבה אנשים מתבלבלים מהרעיון
11:47 - 11:48

שאין מחיר קבוע.
11:48 - 11:52

הם רואים בכך סיכון לא צפוי,
אבל הדברים שעשיתי,
11:52 - 11:54

מופע הפתיחה, הרחוב,
פעמון הדלת,
11:54 - 11:56

אני לא רואה בדברים האלה סיכון.
11:56 - 11:58

אני רואה בהם אמון.
11:58 - 12:01

הכלים המקוונים לביצוע החליפין
12:01 - 12:05

הם קלים ומובנים מאליהם
כמו הרחוב,
12:05 - 12:07

הם מתקרבים לכך,
12:07 - 12:10

אבל הכלים המושלמים
לא יעזרו לנו
12:10 - 12:13

אם לא נוכל לעמוד פנים אל פנים
12:13 - 12:15

ולתת ולקבל בלי פחד,
12:15 - 12:18

ויותר חשוב,
12:18 - 12:22

לבקש בלי בושה.
12:22 - 12:24

הקריירה המוסיקלית שלי הוקדשה
12:24 - 12:28

לנסיון לפגוש אנשים באינטרנט
12:28 - 12:30

כפי שעשיתי מעל גבי הארגז,
12:30 - 12:34

לכתוב בלוג ולצייץ
לא רק על תאריכי ההופעות שלי
12:34 - 12:37

ועל הקליפ החדש שלי, אלא גם
על העבודה והאמנות שלנו
12:37 - 12:42

ועל פחדינו ועל החמרמורות שלנו
ועל שגיאותינו,
12:42 - 12:44

אנו רואים זה את זה.
12:44 - 12:48

ולדעתי, כשאנו באמת רואים
זה את זה,
12:48 - 12:50

אנו רוצים לעזור זה לזה.
12:50 - 12:55

אני חושבת שאנשים מתעסקים
עם השאלה הלא נכונה,
12:55 - 12:59

שהיא, "איך נאלץ אנשים
לשלם עבור מוסיקה?"
12:59 - 13:01

מה אם נתחיל לשאול,
13:01 - 13:06

"איך נאפשר לאנשים
לשלם עבור מוסיקה?"
13:06 - 13:08

תודה לכם.
13:08 - 13:12

[מחיאות כפיים]

Title:: אמנדה פאלמר: האמנות לבקש
Speaker:: Amanda Palmer
Description:: אל תאלצו אנשים לשלם תמורת מוסיקה, אומרת אמנדה פאלמר. אפשרו להם זאת. בהרצאה מלאת להט, שפותחת בימיה כאמנית רחוב (שים דולר בכובע בשביל הכלה הענקית!), היא בוחנת את מערכת היחסים החדשה בין האמן והמעריצים.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 13:47

	Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for The art of asking
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The art of asking
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The art of asking
	Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for The art of asking
	Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for The art of asking
	Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for The art of asking
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The art of asking
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The art of asking

Show all

Hebrew subtitles

Revisions

Revision 7

Shlomo Adam

אמנדה פאלמר: האמנות לבקש

Revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)