1 00:00:10,101 --> 00:00:16,140 (שאיפה, נשיפה) 2 00:00:17,435 --> 00:00:21,480 לא תמיד התפרנסתי ממוסיקה. 3 00:00:21,480 --> 00:00:23,649 במשך כחמש שנים מאז שעשיתי תואר 4 00:00:23,649 --> 00:00:27,016 באוניברסיטה מכובדת ללימודים בין-תחומיים, 5 00:00:27,016 --> 00:00:31,103 זו היתה העבודה שלי. 6 00:00:31,103 --> 00:00:35,671 העסקתי את עצמי כפסל חי בשם "כלה בגובה 2.5 מטר", 7 00:00:35,671 --> 00:00:39,239 ואני נהנית לספר לאנשים שזו היתה העבודה שלי, 8 00:00:39,239 --> 00:00:41,266 כי כולם רוצים תמיד לדעת 9 00:00:41,266 --> 00:00:44,400 מי הם באמת המשוגעים האלה? 10 00:00:44,400 --> 00:00:46,210 שלום. 11 00:00:46,210 --> 00:00:49,071 צבעתי את עצמי בלבן יום אחד, נעמדתי על תיבה, 12 00:00:49,071 --> 00:00:51,479 הנחתי לרגלי פחית או כובע, 13 00:00:51,479 --> 00:00:53,675 וכשמישהו עבר והשליך פנימה כסף, 14 00:00:53,675 --> 00:01:01,736 הושטתי לו פרח וקצת קשר עין אינטנסיבי. 15 00:01:01,736 --> 00:01:03,207 ואם הוא לא לקח את הפרח, 16 00:01:03,207 --> 00:01:07,673 הוספתי מחווה של עצב וכמיהה 17 00:01:07,673 --> 00:01:11,738 בעודו מתרחק משם. 18 00:01:11,738 --> 00:01:15,060 [צחוק] 19 00:01:15,060 --> 00:01:19,384 כך שהיו לי מפגשים מאד רציניים עם אנשים, 20 00:01:19,384 --> 00:01:21,249 במיוחד אנשים בודדים שנראו 21 00:01:21,249 --> 00:01:24,345 כמי שלא דיברו עם מישהו כבר שבועות, 22 00:01:24,345 --> 00:01:28,118 היינו זוכים ברגע יפהפה 23 00:01:28,118 --> 00:01:32,629 של קשר עין ממושך ככל שראוי לקיימו ברחובות העיר, 24 00:01:32,629 --> 00:01:36,004 והיינו קצת מתאהבים. 25 00:01:36,004 --> 00:01:41,766 עיני היו אומרות, "תודה לך. אני רואה אותך." 26 00:01:41,766 --> 00:01:44,294 ועיניו היו אומרות, 27 00:01:44,294 --> 00:01:50,481 "אף פעם לא רואים אותי. תודה לך." 28 00:01:50,481 --> 00:01:52,357 לפעמים היו מטרידים אותי. 29 00:01:52,357 --> 00:01:54,321 אנשים היו צועקים אלי ממכוניותיהם החולפות. 30 00:01:54,321 --> 00:01:56,602 "תמצאי לך עבודה!" 31 00:01:56,602 --> 00:02:00,041 ואני, כאילו, "זאת העבודה שלי." 32 00:02:00,041 --> 00:02:03,774 אבל זה פוגע, כי זה גרם לי לחשוש 33 00:02:03,774 --> 00:02:07,431 שאולי אני עושה משהו שהוא לא-עבודה 34 00:02:07,431 --> 00:02:10,887 ושאיננו הוגן, ומביש. 35 00:02:10,887 --> 00:02:16,019 לא היה לי מושג כמה מושלם הוא החינוך האמיתי שאני זוכה לו 36 00:02:16,019 --> 00:02:18,755 בעיסקי המוסיקה, מעל גבי התיבה הזו. 37 00:02:18,755 --> 00:02:20,254 ולכל הכלכלנים: 38 00:02:20,254 --> 00:02:23,859 אולי יעניין אתכם לדעת שהיתה לי הכנסה די ניתנת לחיזוי, 39 00:02:23,859 --> 00:02:25,562 וזה היה הלם בשבילי, 40 00:02:25,562 --> 00:02:28,171 כי לא היו לי לקוחות קבועים, 41 00:02:28,171 --> 00:02:31,459 אבל בד"כ זה היה 60 דולר בימי ג', 90 דולר בימי שישי. 42 00:02:31,459 --> 00:02:32,996 בעקביות. 43 00:02:32,996 --> 00:02:35,490 ובינתיים, עשיתי מסע הופעות מקומי 44 00:02:35,490 --> 00:02:37,592 והופעתי במועדוני לילה עם להקתי, "בובות דרזדן". 45 00:02:37,592 --> 00:02:40,068 הנה אני על הפסנתר, עם מתופף גאון. 46 00:02:40,068 --> 00:02:42,101 כתבתי את השירים, ובסופו של דבר 47 00:02:42,101 --> 00:02:46,091 התחלנו להרוויח מספיק כסף ויכולתי להתפטר מלעבוד בתור פסל, 48 00:02:46,091 --> 00:02:48,443 וכשהתחלנו לצאת לסיבובי הופעות, 49 00:02:48,443 --> 00:02:50,560 לא רציתי לאבד את התחושה הזו 50 00:02:50,560 --> 00:02:53,822 של קשר ישיר עם האנשים, כי זה מצא חן בעיני. 51 00:02:53,822 --> 00:02:57,007 אז אחרי כל הופעה היינו מחלקים חתימות 52 00:02:57,007 --> 00:03:00,248 ומחבקים את המעריצים, ונשארים ומשוחחים עם האנשים, 53 00:03:00,248 --> 00:03:05,310 ויצרנו אמנות מכך שביקשנו מאנשים לעזור לנו 54 00:03:05,310 --> 00:03:07,966 ולהצטרף אלינו, והייתי מחפשת מוסיקאים 55 00:03:07,966 --> 00:03:12,292 ואמנים מקומיים שהיו מתארגנים מחוץ למופע שלנו, 56 00:03:12,292 --> 00:03:13,951 והם היו מעבירים את הכובע, 57 00:03:13,951 --> 00:03:15,501 ואז היו נכנסים ומצטרפים אלינו על הבמה. 58 00:03:15,501 --> 00:03:20,331 אז היה לנו מזנון מגוון של אורחי קרקס מוזרים ואקראיים, 59 00:03:20,331 --> 00:03:23,220 ואז הופיע "טוויטר", 60 00:03:23,220 --> 00:03:25,568 ועשה את הכל לעוד יותר קסום, כי כעת יכולתי לבקש 61 00:03:25,568 --> 00:03:28,035 מיד, כל דבר, בכל מקום. 62 00:03:28,035 --> 00:03:30,100 למשל, אם הייתי זקוקה לפסנתר כדי להתאמן, 63 00:03:30,100 --> 00:03:33,308 תוך שעה יכולתי להגיע לבית של מעריץ. זה בלונדון. 64 00:03:33,308 --> 00:03:35,804 אנשים הביאו לנו תבשילים ביתיים 65 00:03:35,804 --> 00:03:39,628 בכל העולם, אל מאחורי הקלעים, ומאכילים אותנו ואוכלים איתנו. זה בסיאטל. 66 00:03:39,628 --> 00:03:43,334 מעריצים שעבדו במוזיאונים ובחנויות 67 00:03:43,334 --> 00:03:46,614 ובכל מרחב ציבורי היו מנופפים בידיהם 68 00:03:46,614 --> 00:03:50,181 לשאול אם בא לי לעשות מופע-חינם ספונטני של הרגע האחרון. 69 00:03:50,181 --> 00:03:53,301 זאת ספריה באוקלנד. 70 00:03:53,301 --> 00:03:58,161 בשבת צייצתי וביקשתי את הארגז והכובע האלה, 71 00:03:58,161 --> 00:03:59,999 כי לא רציתי לסחוב אותם איתי מן החוף המזרחי. 72 00:03:59,999 --> 00:04:01,753 והם הופיעו, באדיבות הבחור הזה, כריס 73 00:04:01,753 --> 00:04:05,366 מחוף ניופורט, שאומר לכם שלום. 74 00:04:05,366 --> 00:04:09,089 פעם צייצתי, איפה במלבורן אני יכולה לקנות נטיפוט? 75 00:04:09,089 --> 00:04:11,880 ואחות בית-חולים הביאה לי כזה 76 00:04:11,880 --> 00:04:13,848 ממש באותו רגע לבית הקפה שבו הייתי, 77 00:04:13,848 --> 00:04:15,249 ואני קניתי לה סמות'י 78 00:04:15,249 --> 00:04:18,183 וישבנו שם ודיברנו על עבודת האחות ועל המוות. 79 00:04:18,183 --> 00:04:20,976 אני אוהבת את הקירבה האקראית הזו, 80 00:04:20,976 --> 00:04:24,890 וזה מזל, כי אני עושה המון גלישת כורסא. 81 00:04:24,890 --> 00:04:28,880 באחוזות שבהן כל אחד מהצוות שלי מקבל חדר משלו 82 00:04:28,880 --> 00:04:31,658 אבל אין חיבור אלחוטי, ובבתים נטושים מאוכלסי פנקיסטים, 83 00:04:31,658 --> 00:04:34,837 כולם על הרצפה בחדר אחד בלי שירותים 84 00:04:34,837 --> 00:04:38,654 אבל עם אינטרנט אלחוטי, ברור שזו אופציה עדיפה. 85 00:04:38,654 --> 00:04:40,579 [צחוק] 86 00:04:40,579 --> 00:04:42,982 הצוות שלי גרר פעם את הרכב שלנו 87 00:04:42,982 --> 00:04:46,933 לתוך שכונה ממש עלובה במיאמי 88 00:04:46,933 --> 00:04:49,358 וגילינו שמארחת הכורסא שלנו לאותו לילה 89 00:04:49,358 --> 00:04:52,382 היא נערה בת 18, שעדיין גרה עם ההורים, 90 00:04:52,382 --> 00:04:57,006 וכל בני משפחתה הם מהגרים בלי מסמכים מהונדורס. 91 00:04:57,006 --> 00:04:59,503 ובאותו ערב, כל משפחתה 92 00:04:59,503 --> 00:05:02,782 ישנו על הספות והיא ישנה עם אימה 93 00:05:02,782 --> 00:05:05,542 כדי שנוכל לקבל את המיטות שלהם. 94 00:05:05,542 --> 00:05:08,046 שכבתי שם וחשבתי, 95 00:05:08,046 --> 00:05:11,087 לאנשים האלה יש כה מעט. 96 00:05:11,087 --> 00:05:13,806 האם זה הוגן? 97 00:05:13,806 --> 00:05:16,362 בבוקר, אמא שלה לימדה אותנו 98 00:05:16,362 --> 00:05:18,914 לנסות להכין טורטיות, ורצתה לתת לי תנ"ך, 99 00:05:18,914 --> 00:05:24,827 היא לקחה אותי הצידה ואמרה לי באנגלית הרצוצה שלה, 100 00:05:24,827 --> 00:05:29,802 "המוסיקה שלך עזרה כל-כך לבת שלי. 101 00:05:29,802 --> 00:05:33,846 תודה לך שישנת פה. כולנו אסירי תודה." 102 00:05:33,846 --> 00:05:37,702 ואני חשבתי, זה הוגן. 103 00:05:37,702 --> 00:05:41,383 זה הדבר הזה. 104 00:05:41,383 --> 00:05:43,997 כעבור כמה חודשים הייתי במנהטן, 105 00:05:43,997 --> 00:05:46,537 וצייצתי בחיפוש אחר אכסניה, ובחצות, 106 00:05:46,537 --> 00:05:48,441 אני מצלצלת בפעמון של דלת בדרום-מזרח מנהטן, 107 00:05:48,441 --> 00:05:50,907 ועולה בדעתי שמעולם לא עשיתי את זה לבד. 108 00:05:50,907 --> 00:05:52,453 תמיד הייתי עם הלהקה או הצוות שלי. 109 00:05:52,453 --> 00:05:56,945 זה מה שמטומטמים עושים? [צחוק] 110 00:05:56,945 --> 00:05:59,432 ככה מטומטמים מתים? 111 00:05:59,432 --> 00:06:01,498 לפני שיכולתי לשנות את דעתי, הדלת נפתחה בחבטה. 112 00:06:01,498 --> 00:06:05,016 היא אמנית. הוא בלוגר פיננסי עבור "רויטרס", 113 00:06:05,016 --> 00:06:07,330 והם מוזגים לי כוס יין אדום 114 00:06:07,330 --> 00:06:08,501 ומציעים לי להתרחץ, 115 00:06:08,501 --> 00:06:13,456 היו לי אלפי לילות כאלה וגם כאלה. 116 00:06:13,456 --> 00:06:17,481 אני עושה הרבה גלישת כורסא. וגם הרבה גלישת-קהל. 117 00:06:17,481 --> 00:06:20,809 בעיני, גלישת-כורסא וגלישת-קהל 118 00:06:20,809 --> 00:06:23,097 הן בעצם אותו הדבר. 119 00:06:23,097 --> 00:06:25,601 את נופלת לתוך הקהל 120 00:06:25,601 --> 00:06:27,097 ויש ביניכם אמון הדדי. 121 00:06:27,097 --> 00:06:29,717 פעם שאלתי את להקת החימום 122 00:06:29,717 --> 00:06:32,240 אם הם רוצים לצאת אל הקהל ולהעביר את הכובע 123 00:06:32,240 --> 00:06:34,368 כדי להשיג עוד קצת כסף לעצמם, דבר שעשיתי המון פעמים. 124 00:06:34,368 --> 00:06:36,513 וכרגיל, הלהקה התלהבה מהרעיון, 125 00:06:36,513 --> 00:06:38,625 אבל היה בחור אחד בלהקה 126 00:06:38,625 --> 00:06:42,740 שאמר לי שהוא פשוט לא מסוגל להביא את עצמו לידי כך שייצא החוצה. 127 00:06:42,740 --> 00:06:46,728 הוא הרגיש שזה יותר מדי קבצנות לעמוד שם עם הכובע. 128 00:06:46,728 --> 00:06:55,410 ואני זיהיתי את החשש שלו, של "האם זה הוגן?" ו"תמצאי לך עבודה". 129 00:06:55,410 --> 00:06:58,856 ובינתיים, הלהקה שלי הולכת וגדלה. 130 00:06:58,856 --> 00:07:01,130 חתמנו אצל חברה גדולה. 131 00:07:01,130 --> 00:07:03,891 והמוסיקה שלנו היא שילוב של פאנק וקברט. 132 00:07:03,891 --> 00:07:06,096 היא לא מיועדת לכל אחד. 133 00:07:06,096 --> 00:07:09,464 טוב, אולי עבורכם כן. 134 00:07:09,464 --> 00:07:13,408 חתמנו, והתחיל כל הרעש סביב התקליט הבא שלנו. 135 00:07:13,408 --> 00:07:18,740 הוא יצא ומכר כ-25,000 עותקים בשבועות הראשונים, 136 00:07:18,740 --> 00:07:22,116 והחברה ראתה בכך כשלון. 137 00:07:22,116 --> 00:07:24,667 ואני, כאילו, "25,000. מה, זה לא הרבה?" 138 00:07:24,667 --> 00:07:27,300 הם אמרו, "לא. המכירות בירידה. זה כשלון." 139 00:07:27,300 --> 00:07:29,578 והסתלקו. 140 00:07:29,578 --> 00:07:32,609 בדיוק אז, אני מחלקת חתימות ומתחבקת אחרי הופעה, 141 00:07:32,609 --> 00:07:34,753 וניגש אלי בחור 142 00:07:34,753 --> 00:07:37,025 מושיט לי שטר של 10 דולר, 143 00:07:37,025 --> 00:07:38,379 ואומר, 144 00:07:38,379 --> 00:07:42,137 "מצטער. צרבתי את התקליטור שלך מחבר." 145 00:07:42,137 --> 00:07:45,386 [צחוק] 146 00:07:45,386 --> 00:07:48,851 "אבל אני קורא את הבלוג שלך. אני יודע שאת שונאת את החברה שלך. 147 00:07:48,851 --> 00:07:51,385 אני רוצה שתקחי את הכסף הזה." 148 00:07:51,385 --> 00:07:55,225 וזה מתחיל לקרות כל הזמן. 149 00:07:55,225 --> 00:07:58,690 הפכתי להיות הכובע שאחרי ההופעות שלי. 150 00:07:58,690 --> 00:08:01,976 אבל עלי לעמוד שם פיזית ולקבל את העזרה מהאנשים, 151 00:08:01,976 --> 00:08:04,185 ושלא כמו הבחור מלהקת החימום, 152 00:08:04,185 --> 00:08:08,215 יש לי בעצם המון נסיון בלעמוד ככה. 153 00:08:08,215 --> 00:08:10,331 "תודה רבה." 154 00:08:10,331 --> 00:08:12,482 וזה היה הרגע בו החלטתי 155 00:08:12,482 --> 00:08:15,274 שאני אתן את המוסיקה שלי בחינם, 156 00:08:15,274 --> 00:08:17,106 במקוון ומתי שרק אפשר, 157 00:08:17,106 --> 00:08:20,342 אז זה כמו "מטליקה" ו"נאפסטר" מצד אחד. לא טוב; 158 00:08:20,342 --> 00:08:23,130 ואמנדה פלמר מצד שני, ואני מתכוונת לעודד 159 00:08:23,130 --> 00:08:27,479 טורנטים, הורדות, שיתוף, אבל אני מתכוונת לבקש עזרה, 160 00:08:27,479 --> 00:08:30,999 כי ראיתי שזה עובד ברחוב. 161 00:08:30,999 --> 00:08:33,927 אז נאבקתי כדי להשתחרר מהחברה ובשביל המיזם הבא שלי 162 00:08:33,927 --> 00:08:36,631 עם הלהקה החדשה שלי, "גראנד ת'פט אורקסטרה", 163 00:08:36,631 --> 00:08:39,359 פניתי למימון-המון, 164 00:08:39,359 --> 00:08:43,527 נפלתי לתוך אותם אלפי חיבורים שיצרתי, 165 00:08:43,527 --> 00:08:46,295 וביקשתי מהקהל שלי לתפוס אותי. 166 00:08:46,295 --> 00:08:49,343 המטרה היתה 100,000 דולר. 167 00:08:49,343 --> 00:08:52,848 המעריצים שלי גיבו אותי בכמעט 1.2 מיליון, 168 00:08:52,848 --> 00:08:56,103 שזה מיזם מימון ההמון הכי גדול עד היום. 169 00:08:56,103 --> 00:09:00,191 [מחיאות כפיים] 170 00:09:00,191 --> 00:09:04,208 אתם יכולים לראות כמה אנשים זה. 171 00:09:04,208 --> 00:09:08,239 זה בערך 25,000 אנשים. 172 00:09:08,239 --> 00:09:10,567 התקשורת שואלת, "אמנדה, 173 00:09:10,567 --> 00:09:12,941 עסקי המוסיקה בצרות ואת מעודדת פירטיות. 174 00:09:12,941 --> 00:09:14,986 איך אילצת את כל האנשים האלה לשלם עבור מוסיקה?" 175 00:09:14,986 --> 00:09:20,258 והאמת היא שלא אילצתי אותם. ביקשתי מהם. 176 00:09:20,258 --> 00:09:23,387 ובעצם האקט של בקשה מאנשים, 177 00:09:23,387 --> 00:09:25,836 יצרתי איתם קשר, 178 00:09:25,836 --> 00:09:30,771 וכשיוצרים קשר עם אנשים, הם רוצים לעזור. 179 00:09:30,771 --> 00:09:34,545 זה מנוגד להגיון של המון אמנים. 180 00:09:34,545 --> 00:09:36,200 הם לא רוצים לבקש דברים. 181 00:09:36,200 --> 00:09:42,116 אבל זה לא קל. לא קל לבקש. 182 00:09:42,116 --> 00:09:44,331 ולהמון אמנים יש בעיה עם זה. 183 00:09:44,331 --> 00:09:46,572 לבקש הופך אותך לפגיע. 184 00:09:46,572 --> 00:09:50,935 ואני מקבלת המון ביקורת ברשת 185 00:09:50,935 --> 00:09:52,782 אחרי שהרעיון שלי התממש 186 00:09:52,782 --> 00:09:55,564 על כך שאני ממשיכה במנהגי מימון ההמון המשוגעים שלי, 187 00:09:55,564 --> 00:09:57,983 במיוחד על כך שאני שואלת מוסיקאים 188 00:09:57,983 --> 00:10:00,829 שהם מעריצים, אם בא להם להצטרף אלינו על הבמה 189 00:10:00,829 --> 00:10:04,331 לכמה שירים, בתמורה לאהבה וכרטיסים 190 00:10:04,331 --> 00:10:07,428 ובירה, וזו תמונה "מטופלת" שלי 191 00:10:07,428 --> 00:10:10,756 שעלתה באתר אחד. 192 00:10:10,756 --> 00:10:13,997 וזה פגע בי בצורה מוכרת מאד. 193 00:10:13,997 --> 00:10:16,971 כשאנשים אומרים, "אסור לך יותר 194 00:10:16,971 --> 00:10:18,735 לבקש עזרה כזאת," 195 00:10:18,735 --> 00:10:23,303 הזכיר לי את אלה במכוניות שצעקו, "תמצאי לך עבודה." 196 00:10:23,303 --> 00:10:27,687 כי הם לא עמדו איתנו על המדרכה, 197 00:10:27,687 --> 00:10:31,233 ולא יכלו לראות את יחסי הגומלין 198 00:10:31,233 --> 00:10:33,270 שהתרחשו ביני ובין הקהל שלי, 199 00:10:33,270 --> 00:10:38,760 יחסים שהיו מאד הוגנים בינינו, אך זרים להם. 200 00:10:38,760 --> 00:10:40,684 אז זה לא הכי בטוח בתור עבודה. 201 00:10:40,684 --> 00:10:43,356 זאת מסיבת הפתיחה של המיזם שלי בברלין. 202 00:10:43,356 --> 00:10:46,837 בסוף הערב, התפשטתי ואיפשרתי לכולם לצייר עלי. 203 00:10:46,837 --> 00:10:49,656 ואני אומרת לכם, אם אתם רוצים לחוות 204 00:10:49,656 --> 00:10:52,735 תחושה אמיתית של נתינת אמון בזרים, 205 00:10:52,735 --> 00:10:54,837 אני ממליצה על זה, 206 00:10:54,837 --> 00:10:58,953 במיוחד אם הזרים האלה הם שיכורים גרמנים. 207 00:10:58,953 --> 00:11:03,595 זה היה קשר עם מעריצים ברמת נינג'ה מאסטר. 208 00:11:03,595 --> 00:11:06,503 כי אני למעשה אמרתי להם, 209 00:11:06,503 --> 00:11:09,103 אני נותנת בכם אמון עד כדי כך. 210 00:11:09,103 --> 00:11:13,223 אני צודקת? תוכיחו לי. 211 00:11:13,223 --> 00:11:15,069 במשך רוב ההיסטוריה האנושית, 212 00:11:15,069 --> 00:11:20,411 מוסיקאים, אמנים, היו חלק מהקהילה, 213 00:11:20,411 --> 00:11:24,834 הם יצרו קשרים ופתיחות, ולא היו כוכבים מרוחקים. 214 00:11:24,834 --> 00:11:29,176 להיות "סלב" זה כשהמון אנשים אוהבים אותך מרחוק, 215 00:11:29,176 --> 00:11:31,199 אבל האינטרנט והתכנים 216 00:11:31,199 --> 00:11:33,807 שאנו יכולים לשתף עליו בחופשיות 217 00:11:33,807 --> 00:11:36,744 מחזירים אותנו אחורה. 218 00:11:36,744 --> 00:11:40,452 העניין הוא כמה אנשים שאוהבים אותך באופן אישי 219 00:11:40,452 --> 00:11:44,939 ושזה יספיק לך. 220 00:11:44,939 --> 00:11:47,154 הרבה אנשים מתבלבלים מהרעיון 221 00:11:47,154 --> 00:11:48,308 שאין מחיר קבוע. 222 00:11:48,308 --> 00:11:51,690 הם רואים בכך סיכון לא צפוי, אבל הדברים שעשיתי, 223 00:11:51,690 --> 00:11:53,874 מופע הפתיחה, הרחוב, פעמון הדלת, 224 00:11:53,874 --> 00:11:56,002 אני לא רואה בדברים האלה סיכון. 225 00:11:56,002 --> 00:11:57,807 אני רואה בהם אמון. 226 00:11:57,807 --> 00:12:01,315 הכלים המקוונים לביצוע החליפין 227 00:12:01,315 --> 00:12:04,681 הם קלים ומובנים מאליהם כמו הרחוב, 228 00:12:04,681 --> 00:12:06,603 הם מתקרבים לכך, 229 00:12:06,603 --> 00:12:10,202 אבל הכלים המושלמים לא יעזרו לנו 230 00:12:10,202 --> 00:12:12,670 אם לא נוכל לעמוד פנים אל פנים 231 00:12:12,670 --> 00:12:15,478 ולתת ולקבל בלי פחד, 232 00:12:15,478 --> 00:12:18,299 ויותר חשוב, 233 00:12:18,299 --> 00:12:21,818 לבקש בלי בושה. 234 00:12:21,818 --> 00:12:24,492 הקריירה המוסיקלית שלי הוקדשה 235 00:12:24,492 --> 00:12:27,506 לנסיון לפגוש אנשים באינטרנט 236 00:12:27,506 --> 00:12:30,003 כפי שעשיתי מעל גבי הארגז, 237 00:12:30,003 --> 00:12:33,515 לכתוב בלוג ולצייץ לא רק על תאריכי ההופעות שלי 238 00:12:33,515 --> 00:12:37,106 ועל הקליפ החדש שלי, אלא גם על העבודה והאמנות שלנו 239 00:12:37,106 --> 00:12:41,689 ועל פחדינו ועל החמרמורות שלנו ועל שגיאותינו, 240 00:12:41,689 --> 00:12:43,707 אנו רואים זה את זה. 241 00:12:43,707 --> 00:12:47,558 ולדעתי, כשאנו באמת רואים זה את זה, 242 00:12:47,558 --> 00:12:50,410 אנו רוצים לעזור זה לזה. 243 00:12:50,410 --> 00:12:54,926 אני חושבת שאנשים מתעסקים עם השאלה הלא נכונה, 244 00:12:54,926 --> 00:12:58,540 שהיא, "איך נאלץ אנשים לשלם עבור מוסיקה?" 245 00:12:58,540 --> 00:13:00,988 מה אם נתחיל לשאול, 246 00:13:00,988 --> 00:13:05,632 "איך נאפשר לאנשים לשלם עבור מוסיקה?" 247 00:13:05,632 --> 00:13:08,483 תודה לכם. 248 00:13:08,483 --> 00:13:12,483 [מחיאות כפיים]