WEBVTT

00:00:10.101 --> 00:00:16.140
(שאיפה, נשיפה)

NOTE Paragraph

00:00:17.435 --> 00:00:21.480
לא תמיד התפרנסתי ממוסיקה.

00:00:21.480 --> 00:00:23.649
במשך כחמש שנים
מאז שעשיתי תואר

00:00:23.649 --> 00:00:27.016
באוניברסיטה מכובדת
ללימודים בין-תחומיים,

00:00:27.016 --> 00:00:31.103
זו היתה העבודה שלי.

00:00:31.103 --> 00:00:35.671
העסקתי את עצמי כפסל חי
בשם "כלה בגובה 2.5 מטר",

00:00:35.671 --> 00:00:39.239
ואני נהנית לספר לאנשים
שזו היתה העבודה שלי,

00:00:39.239 --> 00:00:41.266
כי כולם רוצים תמיד לדעת

00:00:41.266 --> 00:00:44.400
מי הם באמת המשוגעים האלה?

00:00:44.400 --> 00:00:46.210
שלום.

00:00:46.210 --> 00:00:49.071
צבעתי את עצמי בלבן יום אחד,
נעמדתי על תיבה,

00:00:49.071 --> 00:00:51.479
הנחתי לרגלי פחית או כובע,

00:00:51.479 --> 00:00:53.675
וכשמישהו עבר והשליך פנימה כסף,

00:00:53.675 --> 00:01:01.736
הושטתי לו פרח
וקצת קשר עין אינטנסיבי.

00:01:01.736 --> 00:01:03.207
ואם הוא לא לקח את הפרח,

00:01:03.207 --> 00:01:07.673
הוספתי מחווה של עצב וכמיהה

00:01:07.673 --> 00:01:11.738
בעודו מתרחק משם.

NOTE Paragraph

00:01:11.738 --> 00:01:15.060
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:01:15.060 --> 00:01:19.384
כך שהיו לי מפגשים מאד רציניים
עם אנשים,

00:01:19.384 --> 00:01:21.249
במיוחד אנשים בודדים שנראו

00:01:21.249 --> 00:01:24.345
כמי שלא דיברו עם מישהו
כבר שבועות,

00:01:24.345 --> 00:01:28.118
היינו זוכים ברגע יפהפה

00:01:28.118 --> 00:01:32.629
של קשר עין ממושך
ככל שראוי לקיימו ברחובות העיר,

00:01:32.629 --> 00:01:36.004
והיינו קצת מתאהבים.

00:01:36.004 --> 00:01:41.766
עיני היו אומרות,
"תודה לך. אני רואה אותך."

00:01:41.766 --> 00:01:44.294
ועיניו היו אומרות,

00:01:44.294 --> 00:01:50.481
"אף פעם לא רואים אותי.
תודה לך."

NOTE Paragraph

00:01:50.481 --> 00:01:52.357
לפעמים היו מטרידים אותי.

00:01:52.357 --> 00:01:54.321
אנשים היו צועקים אלי
ממכוניותיהם החולפות.

00:01:54.321 --> 00:01:56.602
"תמצאי לך עבודה!"

00:01:56.602 --> 00:02:00.041
ואני, כאילו, "זאת העבודה שלי."

00:02:00.041 --> 00:02:03.774
אבל זה פוגע,
כי זה גרם לי לחשוש

00:02:03.774 --> 00:02:07.431
שאולי אני עושה משהו שהוא
לא-עבודה

00:02:07.431 --> 00:02:10.887
ושאיננו הוגן, ומביש.

00:02:10.887 --> 00:02:16.019
לא היה לי מושג כמה מושלם הוא
החינוך האמיתי שאני זוכה לו

00:02:16.019 --> 00:02:18.755
בעיסקי המוסיקה,
מעל גבי התיבה הזו.

00:02:18.755 --> 00:02:20.254
ולכל הכלכלנים:

00:02:20.254 --> 00:02:23.859
אולי יעניין אתכם לדעת
שהיתה לי הכנסה די ניתנת לחיזוי,

00:02:23.859 --> 00:02:25.562
וזה היה הלם בשבילי,

00:02:25.562 --> 00:02:28.171
כי לא היו לי לקוחות קבועים,

00:02:28.171 --> 00:02:31.459
אבל בד"כ זה היה 60 דולר
בימי ג', 90 דולר בימי שישי.

00:02:31.459 --> 00:02:32.996
בעקביות.

NOTE Paragraph

00:02:32.996 --> 00:02:35.490
ובינתיים, עשיתי
מסע הופעות מקומי

00:02:35.490 --> 00:02:37.592
והופעתי במועדוני לילה עם להקתי,
"בובות דרזדן".

00:02:37.592 --> 00:02:40.068
הנה אני על הפסנתר,
עם מתופף גאון.

00:02:40.068 --> 00:02:42.101
כתבתי את השירים, ובסופו של דבר

00:02:42.101 --> 00:02:46.091
התחלנו להרוויח מספיק כסף
ויכולתי להתפטר מלעבוד בתור פסל,

00:02:46.091 --> 00:02:48.443
וכשהתחלנו לצאת לסיבובי הופעות,

00:02:48.443 --> 00:02:50.560
לא רציתי לאבד את התחושה הזו

00:02:50.560 --> 00:02:53.822
של קשר ישיר עם האנשים,
כי זה מצא חן בעיני.

00:02:53.822 --> 00:02:57.007
אז אחרי כל הופעה
היינו מחלקים חתימות

00:02:57.007 --> 00:03:00.248
ומחבקים את המעריצים,
ונשארים ומשוחחים עם האנשים,

00:03:00.248 --> 00:03:05.310
ויצרנו אמנות מכך
שביקשנו מאנשים לעזור לנו

00:03:05.310 --> 00:03:07.966
ולהצטרף אלינו,
והייתי מחפשת מוסיקאים

00:03:07.966 --> 00:03:12.292
ואמנים מקומיים שהיו מתארגנים
מחוץ למופע שלנו,

00:03:12.292 --> 00:03:13.951
והם היו מעבירים את הכובע,

00:03:13.951 --> 00:03:15.501
ואז היו נכנסים ומצטרפים אלינו
על הבמה.

00:03:15.501 --> 00:03:20.331
אז היה לנו מזנון מגוון
של אורחי קרקס מוזרים ואקראיים,

NOTE Paragraph

00:03:20.331 --> 00:03:23.220
ואז הופיע "טוויטר",

00:03:23.220 --> 00:03:25.568
ועשה את הכל לעוד יותר קסום,
כי כעת יכולתי לבקש

00:03:25.568 --> 00:03:28.035
מיד, כל דבר, בכל מקום.

00:03:28.035 --> 00:03:30.100
למשל, אם הייתי זקוקה לפסנתר
כדי להתאמן,

00:03:30.100 --> 00:03:33.308
תוך שעה יכולתי להגיע
לבית של מעריץ. זה בלונדון.

00:03:33.308 --> 00:03:35.804
אנשים הביאו לנו תבשילים ביתיים

00:03:35.804 --> 00:03:39.628
בכל העולם, אל מאחורי הקלעים,
ומאכילים אותנו ואוכלים איתנו. זה בסיאטל.

00:03:39.628 --> 00:03:43.334
מעריצים שעבדו במוזיאונים ובחנויות

00:03:43.334 --> 00:03:46.614
ובכל מרחב ציבורי
היו מנופפים בידיהם

00:03:46.614 --> 00:03:50.181
לשאול אם בא לי לעשות
מופע-חינם ספונטני של הרגע האחרון.

00:03:50.181 --> 00:03:53.301
זאת ספריה באוקלנד.

00:03:53.301 --> 00:03:58.161
בשבת צייצתי וביקשתי
את הארגז והכובע האלה,

00:03:58.161 --> 00:03:59.999
כי לא רציתי לסחוב אותם איתי
מן החוף המזרחי.

00:03:59.999 --> 00:04:01.753
והם הופיעו,
באדיבות הבחור הזה, כריס

00:04:01.753 --> 00:04:05.366
מחוף ניופורט, שאומר לכם שלום.

00:04:05.366 --> 00:04:09.089
פעם צייצתי, איפה במלבורן
אני יכולה לקנות נטיפוט?

00:04:09.089 --> 00:04:11.880
ואחות בית-חולים הביאה לי כזה

00:04:11.880 --> 00:04:13.848
ממש באותו רגע
לבית הקפה שבו הייתי,

00:04:13.848 --> 00:04:15.249
ואני קניתי לה סמות'י

00:04:15.249 --> 00:04:18.183
וישבנו שם ודיברנו
על עבודת האחות ועל המוות.

NOTE Paragraph

00:04:18.183 --> 00:04:20.976
אני אוהבת את הקירבה
האקראית הזו,

00:04:20.976 --> 00:04:24.890
וזה מזל, כי אני עושה המון
גלישת כורסא.

00:04:24.890 --> 00:04:28.880
באחוזות שבהן כל אחד מהצוות שלי
מקבל חדר משלו

00:04:28.880 --> 00:04:31.658
אבל אין חיבור אלחוטי,
ובבתים נטושים מאוכלסי פנקיסטים,

00:04:31.658 --> 00:04:34.837
כולם על הרצפה בחדר אחד
בלי שירותים

00:04:34.837 --> 00:04:38.654
אבל עם אינטרנט אלחוטי,
ברור שזו אופציה עדיפה.

NOTE Paragraph

00:04:38.654 --> 00:04:40.579
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:04:40.579 --> 00:04:42.982
הצוות שלי גרר פעם את הרכב שלנו

00:04:42.982 --> 00:04:46.933
לתוך שכונה ממש עלובה במיאמי

00:04:46.933 --> 00:04:49.358
וגילינו שמארחת הכורסא שלנו
לאותו לילה

00:04:49.358 --> 00:04:52.382
היא נערה בת 18,
שעדיין גרה עם ההורים,

00:04:52.382 --> 00:04:57.006
וכל בני משפחתה הם מהגרים
בלי מסמכים מהונדורס.

00:04:57.006 --> 00:04:59.503
ובאותו ערב, כל משפחתה

00:04:59.503 --> 00:05:02.782
ישנו על הספות
והיא ישנה עם אימה

00:05:02.782 --> 00:05:05.542
כדי שנוכל לקבל את המיטות שלהם.

00:05:05.542 --> 00:05:08.046
שכבתי שם וחשבתי,

00:05:08.046 --> 00:05:11.087
לאנשים האלה יש כה מעט.

00:05:11.087 --> 00:05:13.806
האם זה הוגן?

00:05:13.806 --> 00:05:16.362
בבוקר, אמא שלה לימדה אותנו

00:05:16.362 --> 00:05:18.914
לנסות להכין טורטיות,
ורצתה לתת לי תנ"ך,

00:05:18.914 --> 00:05:24.827
היא לקחה אותי הצידה
ואמרה לי באנגלית הרצוצה שלה,

00:05:24.827 --> 00:05:29.802
"המוסיקה שלך
עזרה כל-כך לבת שלי.

00:05:29.802 --> 00:05:33.846
תודה לך שישנת פה.
כולנו אסירי תודה."

00:05:33.846 --> 00:05:37.702
ואני חשבתי, זה הוגן.

00:05:37.702 --> 00:05:41.383
זה הדבר הזה.

NOTE Paragraph

00:05:41.383 --> 00:05:43.997
כעבור כמה חודשים הייתי במנהטן,

00:05:43.997 --> 00:05:46.537
וצייצתי בחיפוש אחר אכסניה, ובחצות,

00:05:46.537 --> 00:05:48.441
אני מצלצלת בפעמון של דלת
בדרום-מזרח מנהטן,

00:05:48.441 --> 00:05:50.907
ועולה בדעתי שמעולם
לא עשיתי את זה לבד.

00:05:50.907 --> 00:05:52.453
תמיד הייתי עם הלהקה
או הצוות שלי.

00:05:52.453 --> 00:05:56.945
זה מה שמטומטמים עושים?
[צחוק]

00:05:56.945 --> 00:05:59.432
ככה מטומטמים מתים?

00:05:59.432 --> 00:06:01.498
לפני שיכולתי לשנות את דעתי,
הדלת נפתחה בחבטה.

00:06:01.498 --> 00:06:05.016
היא אמנית.
הוא בלוגר פיננסי עבור "רויטרס",

00:06:05.016 --> 00:06:07.330
והם מוזגים לי כוס יין אדום

00:06:07.330 --> 00:06:08.501
ומציעים לי להתרחץ,

00:06:08.501 --> 00:06:13.456
היו לי אלפי לילות כאלה וגם כאלה.

NOTE Paragraph

00:06:13.456 --> 00:06:17.481
אני עושה הרבה גלישת כורסא.
וגם הרבה גלישת-קהל.

00:06:17.481 --> 00:06:20.809
בעיני, גלישת-כורסא וגלישת-קהל

00:06:20.809 --> 00:06:23.097
הן בעצם אותו הדבר.

00:06:23.097 --> 00:06:25.601
את נופלת לתוך הקהל

00:06:25.601 --> 00:06:27.097
ויש ביניכם אמון הדדי.

00:06:27.097 --> 00:06:29.717
פעם שאלתי את להקת החימום

00:06:29.717 --> 00:06:32.240
אם הם רוצים לצאת אל הקהל
ולהעביר את הכובע

00:06:32.240 --> 00:06:34.368
כדי להשיג עוד קצת כסף לעצמם,
דבר שעשיתי המון פעמים.

00:06:34.368 --> 00:06:36.513
וכרגיל, הלהקה התלהבה מהרעיון,

00:06:36.513 --> 00:06:38.625
אבל היה בחור אחד בלהקה

00:06:38.625 --> 00:06:42.740
שאמר לי שהוא פשוט לא מסוגל
להביא את עצמו לידי כך שייצא החוצה.

00:06:42.740 --> 00:06:46.728
הוא הרגיש שזה יותר מדי קבצנות
לעמוד שם עם הכובע.

00:06:46.728 --> 00:06:55.410
ואני זיהיתי את החשש שלו,
של "האם זה הוגן?" ו"תמצאי לך עבודה".

NOTE Paragraph

00:06:55.410 --> 00:06:58.856
ובינתיים, הלהקה שלי הולכת וגדלה.

00:06:58.856 --> 00:07:01.130
חתמנו אצל חברה גדולה.

00:07:01.130 --> 00:07:03.891
והמוסיקה שלנו היא שילוב
של פאנק וקברט.

00:07:03.891 --> 00:07:06.096
היא לא מיועדת לכל אחד.

00:07:06.096 --> 00:07:09.464
טוב, אולי עבורכם כן.

00:07:09.464 --> 00:07:13.408
חתמנו, והתחיל כל הרעש
סביב התקליט הבא שלנו.

00:07:13.408 --> 00:07:18.740
הוא יצא ומכר כ-25,000 עותקים
בשבועות הראשונים,

00:07:18.740 --> 00:07:22.116
והחברה ראתה בכך כשלון.

NOTE Paragraph

00:07:22.116 --> 00:07:24.667
ואני, כאילו, "25,000.
מה, זה לא הרבה?"

NOTE Paragraph

00:07:24.667 --> 00:07:27.300
הם אמרו, "לא. המכירות בירידה.
זה כשלון."

00:07:27.300 --> 00:07:29.578
והסתלקו.

NOTE Paragraph

00:07:29.578 --> 00:07:32.609
בדיוק אז, אני מחלקת חתימות
ומתחבקת אחרי הופעה,

00:07:32.609 --> 00:07:34.753
וניגש אלי בחור

00:07:34.753 --> 00:07:37.025
מושיט לי שטר של 10 דולר,

00:07:37.025 --> 00:07:38.379
ואומר,

00:07:38.379 --> 00:07:42.137
"מצטער. צרבתי את התקליטור שלך מחבר."

00:07:42.137 --> 00:07:45.386
[צחוק]

00:07:45.386 --> 00:07:48.851
"אבל אני קורא את הבלוג שלך.
אני יודע שאת שונאת את החברה שלך.

00:07:48.851 --> 00:07:51.385
אני רוצה שתקחי את הכסף הזה."

NOTE Paragraph

00:07:51.385 --> 00:07:55.225
וזה מתחיל לקרות כל הזמן.

00:07:55.225 --> 00:07:58.690
הפכתי להיות הכובע
שאחרי ההופעות שלי.

00:07:58.690 --> 00:08:01.976
אבל עלי לעמוד שם פיזית
ולקבל את העזרה מהאנשים,

00:08:01.976 --> 00:08:04.185
ושלא כמו הבחור מלהקת החימום,

00:08:04.185 --> 00:08:08.215
יש לי בעצם
המון נסיון בלעמוד ככה.

00:08:08.215 --> 00:08:10.331
"תודה רבה."

NOTE Paragraph

00:08:10.331 --> 00:08:12.482
וזה היה הרגע בו החלטתי

00:08:12.482 --> 00:08:15.274
שאני אתן את המוסיקה שלי בחינם,

00:08:15.274 --> 00:08:17.106
במקוון ומתי שרק אפשר,

00:08:17.106 --> 00:08:20.342
אז זה כמו "מטליקה"
ו"נאפסטר" מצד אחד. לא טוב;

00:08:20.342 --> 00:08:23.130
ואמנדה פלמר מצד שני,
ואני מתכוונת לעודד

00:08:23.130 --> 00:08:27.479
טורנטים, הורדות, שיתוף,
אבל אני מתכוונת לבקש עזרה,

00:08:27.479 --> 00:08:30.999
כי ראיתי שזה עובד ברחוב.

00:08:30.999 --> 00:08:33.927
אז נאבקתי כדי להשתחרר מהחברה
ובשביל המיזם הבא שלי

00:08:33.927 --> 00:08:36.631
עם הלהקה החדשה שלי,
"גראנד ת'פט אורקסטרה",

00:08:36.631 --> 00:08:39.359
פניתי למימון-המון,

00:08:39.359 --> 00:08:43.527
נפלתי לתוך אותם
אלפי חיבורים שיצרתי,

00:08:43.527 --> 00:08:46.295
וביקשתי מהקהל שלי לתפוס אותי.

00:08:46.295 --> 00:08:49.343
המטרה היתה 100,000 דולר.

00:08:49.343 --> 00:08:52.848
המעריצים שלי גיבו אותי
בכמעט 1.2 מיליון,

00:08:52.848 --> 00:08:56.103
שזה מיזם מימון ההמון
הכי גדול עד היום.

NOTE Paragraph

00:08:56.103 --> 00:09:00.191
[מחיאות כפיים]

NOTE Paragraph

00:09:00.191 --> 00:09:04.208
אתם יכולים לראות
כמה אנשים זה.

00:09:04.208 --> 00:09:08.239
זה בערך 25,000 אנשים.

NOTE Paragraph

00:09:08.239 --> 00:09:10.567
התקשורת שואלת, "אמנדה,

00:09:10.567 --> 00:09:12.941
עסקי המוסיקה בצרות
ואת מעודדת פירטיות.

00:09:12.941 --> 00:09:14.986
איך אילצת את כל האנשים האלה
לשלם עבור מוסיקה?"

00:09:14.986 --> 00:09:20.258
והאמת היא שלא אילצתי אותם.
ביקשתי מהם.

00:09:20.258 --> 00:09:23.387
ובעצם האקט של בקשה מאנשים,

00:09:23.387 --> 00:09:25.836
יצרתי איתם קשר,

00:09:25.836 --> 00:09:30.771
וכשיוצרים קשר עם אנשים,
הם רוצים לעזור.

00:09:30.771 --> 00:09:34.545
זה מנוגד להגיון של המון אמנים.

00:09:34.545 --> 00:09:36.200
הם לא רוצים לבקש דברים.

00:09:36.200 --> 00:09:42.116
אבל זה לא קל.
לא קל לבקש.

00:09:42.116 --> 00:09:44.331
ולהמון אמנים יש בעיה עם זה.

00:09:44.331 --> 00:09:46.572
לבקש הופך אותך לפגיע.

NOTE Paragraph

00:09:46.572 --> 00:09:50.935
ואני מקבלת המון ביקורת ברשת

00:09:50.935 --> 00:09:52.782
אחרי שהרעיון שלי התממש

00:09:52.782 --> 00:09:55.564
על כך שאני ממשיכה
במנהגי מימון ההמון המשוגעים שלי,

00:09:55.564 --> 00:09:57.983
במיוחד על כך שאני שואלת מוסיקאים

00:09:57.983 --> 00:10:00.829
שהם מעריצים, אם בא להם
להצטרף אלינו על הבמה

00:10:00.829 --> 00:10:04.331
לכמה שירים, בתמורה לאהבה וכרטיסים

00:10:04.331 --> 00:10:07.428
ובירה, וזו תמונה "מטופלת" שלי

00:10:07.428 --> 00:10:10.756
שעלתה באתר אחד.

00:10:10.756 --> 00:10:13.997
וזה פגע בי בצורה מוכרת מאד.

00:10:13.997 --> 00:10:16.971
כשאנשים אומרים, "אסור לך יותר

00:10:16.971 --> 00:10:18.735
לבקש עזרה כזאת,"

00:10:18.735 --> 00:10:23.303
הזכיר לי את אלה במכוניות
שצעקו, "תמצאי לך עבודה."

00:10:23.303 --> 00:10:27.687
כי הם לא עמדו איתנו
על המדרכה,

00:10:27.687 --> 00:10:31.233
ולא יכלו לראות את יחסי הגומלין

00:10:31.233 --> 00:10:33.270
שהתרחשו ביני ובין הקהל שלי,

00:10:33.270 --> 00:10:38.760
יחסים שהיו מאד הוגנים בינינו,
אך זרים להם.

NOTE Paragraph

00:10:38.760 --> 00:10:40.684
אז זה לא הכי בטוח
בתור עבודה.

00:10:40.684 --> 00:10:43.356
זאת מסיבת הפתיחה
של המיזם שלי בברלין.

00:10:43.356 --> 00:10:46.837
בסוף הערב, התפשטתי
ואיפשרתי לכולם לצייר עלי.

00:10:46.837 --> 00:10:49.656
ואני אומרת לכם,
אם אתם רוצים לחוות

00:10:49.656 --> 00:10:52.735
תחושה אמיתית של נתינת אמון בזרים,

00:10:52.735 --> 00:10:54.837
אני ממליצה על זה,

00:10:54.837 --> 00:10:58.953
במיוחד אם הזרים האלה
הם שיכורים גרמנים.

00:10:58.953 --> 00:11:03.595
זה היה קשר עם מעריצים
ברמת נינג'ה מאסטר.

00:11:03.595 --> 00:11:06.503
כי אני למעשה אמרתי להם,

00:11:06.503 --> 00:11:09.103
אני נותנת בכם אמון
עד כדי כך.

00:11:09.103 --> 00:11:13.223
אני צודקת? תוכיחו לי.

NOTE Paragraph

00:11:13.223 --> 00:11:15.069
במשך רוב ההיסטוריה האנושית,

00:11:15.069 --> 00:11:20.411
מוסיקאים, אמנים, היו חלק מהקהילה,

00:11:20.411 --> 00:11:24.834
הם יצרו קשרים ופתיחות,
ולא היו כוכבים מרוחקים.

00:11:24.834 --> 00:11:29.176
להיות "סלב" זה כשהמון אנשים
אוהבים אותך מרחוק,

00:11:29.176 --> 00:11:31.199
אבל האינטרנט והתכנים

00:11:31.199 --> 00:11:33.807
שאנו יכולים לשתף עליו בחופשיות

00:11:33.807 --> 00:11:36.744
מחזירים אותנו אחורה.

00:11:36.744 --> 00:11:40.452
העניין הוא כמה אנשים
שאוהבים אותך באופן אישי

00:11:40.452 --> 00:11:44.939
ושזה יספיק לך.

00:11:44.939 --> 00:11:47.154
הרבה אנשים מתבלבלים מהרעיון

00:11:47.154 --> 00:11:48.308
שאין מחיר קבוע.

00:11:48.308 --> 00:11:51.690
הם רואים בכך סיכון לא צפוי,
אבל הדברים שעשיתי,

00:11:51.690 --> 00:11:53.874
מופע הפתיחה, הרחוב,
פעמון הדלת,

00:11:53.874 --> 00:11:56.002
אני לא רואה בדברים האלה סיכון.

00:11:56.002 --> 00:11:57.807
אני רואה בהם אמון.

00:11:57.807 --> 00:12:01.315
הכלים המקוונים לביצוע החליפין

00:12:01.315 --> 00:12:04.681
הם קלים ומובנים מאליהם
כמו הרחוב,

00:12:04.681 --> 00:12:06.603
הם מתקרבים לכך,

00:12:06.603 --> 00:12:10.202
אבל הכלים המושלמים
לא יעזרו לנו

00:12:10.202 --> 00:12:12.670
אם לא נוכל לעמוד פנים אל פנים

00:12:12.670 --> 00:12:15.478
ולתת ולקבל בלי פחד,

00:12:15.478 --> 00:12:18.299
ויותר חשוב,

00:12:18.299 --> 00:12:21.818
לבקש בלי בושה.

NOTE Paragraph

00:12:21.818 --> 00:12:24.492
הקריירה המוסיקלית שלי הוקדשה

00:12:24.492 --> 00:12:27.506
לנסיון לפגוש אנשים באינטרנט

00:12:27.506 --> 00:12:30.003
כפי שעשיתי מעל גבי הארגז,

00:12:30.003 --> 00:12:33.515
לכתוב בלוג ולצייץ
לא רק על תאריכי ההופעות שלי

00:12:33.515 --> 00:12:37.106
ועל הקליפ החדש שלי, אלא גם
על העבודה והאמנות שלנו

00:12:37.106 --> 00:12:41.689
ועל פחדינו ועל החמרמורות שלנו
ועל שגיאותינו,

00:12:41.689 --> 00:12:43.707
אנו רואים זה את זה.

00:12:43.707 --> 00:12:47.558
ולדעתי, כשאנו באמת רואים
זה את זה,

00:12:47.558 --> 00:12:50.410
אנו רוצים לעזור זה לזה.

NOTE Paragraph

00:12:50.410 --> 00:12:54.926
אני חושבת שאנשים מתעסקים
עם השאלה הלא נכונה,

00:12:54.926 --> 00:12:58.540
שהיא, "איך נאלץ אנשים
לשלם עבור מוסיקה?"

00:12:58.540 --> 00:13:00.988
מה אם נתחיל לשאול,

00:13:00.988 --> 00:13:05.632
"איך נאפשר לאנשים
לשלם עבור מוסיקה?"

NOTE Paragraph

00:13:05.632 --> 00:13:08.483
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:13:08.483 --> 00:13:12.483
[מחיאות כפיים]