פיל האנסן: לאמץ את הרעד
-
0:01 - 0:03במהלך לימודיי בבית הספר לאמנות,
-
0:03 - 0:04פיתחתי מין רעד ביד,
-
0:04 - 0:07וכך נראה הקו הכי ישר שיכולתי לצייר.
-
0:07 - 0:10במחשבה ראשונה, זה היה טוב לכמה דברים,
-
0:10 - 0:13כמו לערבב פחית צבע או לטלטל צילום פולארויד,
-
0:13 - 0:16אבל באותו זמן, זה היה ממש יום הדין.
-
0:16 - 0:19זה היה החורבן של החלום שלי, להפוך לאמן.
-
0:19 - 0:22הרעד הזה התפתח, בעצם,
-
0:22 - 0:24מהתמקדות ממושכת בטכניקה של ציור בנקודות,
-
0:24 - 0:26שנים של ציור נקודות קטנטנות.
-
0:26 - 0:30ובסופו של דבר הנקודות האלה, שהיו עגולות באופן מושלם,
-
0:30 - 0:34הפכו לדמויות - ראשנים, בגלל הרעד.
-
0:34 - 0:36כדי לחפות על זה, הייתי אוחז חזק יותר בעט,
-
0:36 - 0:38וזה בהדרגה החמיר את הרעד,
-
0:38 - 0:41ואז הייתי מהדק את האחיזה בעט עוד יותר.
-
0:41 - 0:43וזה הפך למעגל קסמים מרושע, שהסתיים
-
0:43 - 0:45בגרימה של כל כך הרבה כאבים ובעיות פרקים,
-
0:45 - 0:47עד שהתקשיתי להחזיק כל דבר.
-
0:47 - 0:51ואחרי שביליתי את כל חיי ברצון ליצור אמנות,
-
0:51 - 0:55עזבתי את בית הספר לאמנות ואז נטשתי את האמנות לגמרי.
-
0:55 - 0:58אבל אחרי מספר שנים, פשוט לא יכולתי יותר בלי האמנות,
-
0:58 - 1:00והחלטתי ללכת לנוירולוג בקשר לרעד
-
1:00 - 1:03וגיליתי שיש לי נזק עצבי קבוע.
-
1:03 - 1:06הוא פשוט העיף מבט חטוף בקו המשורבט שציירתי,
-
1:06 - 1:09ואז אמר: "טוב, למה שלא פשוט תאמץ אל חיקך את הרעד?"
-
1:09 - 1:12אז זה מה שעשיתי. הלכתי הביתה, נטלתי עיפרון,
-
1:12 - 1:13ופשוט נתתי ליד שלי לרעוד ולרעוד.
-
1:13 - 1:16ויצרתי את כל התמונות המשורבטות האלה.
-
1:16 - 1:17ואף על פי שזה לא היה סוג האמנות
-
1:17 - 1:21שהייתי הכי נלהב לגביו, זה הרגיש מעולה.
-
1:21 - 1:24וחשוב יותר, ברגע שאימצתי את הרעד,
-
1:24 - 1:26גיליתי שאני עדיין יכול ליצור אמנות.
-
1:26 - 1:27הייתי פשוט צריך למצוא גישה אחרת
-
1:27 - 1:30ליצור את האמנות שרציתי ליצור.
-
1:30 - 1:32עדיין נהניתי מקיטוע התמונה בטכניקה של הציור בנקודות,
-
1:32 - 1:34לראות את הנקודות הקטנטנות האלה מצטרפות יחד
-
1:34 - 1:36ומתאחדות לשלמות אחת.
-
1:36 - 1:39אז התחלתי לנסות דרכים אחרות להרכיב תמונות ממקטעים
-
1:39 - 1:41דרכים שבהן הרעד לא ישפיע על העבודה,
-
1:41 - 1:46כמו לטבול את רגליי בצבע וללכת על יריעת הציור,
-
1:46 - 1:49או, במבנה תלת ממדי של כלונסאות,
-
1:49 - 1:55ביצירת דמות דו-ממדית, בטכניקה של חריכה במבער.
-
1:55 - 1:58גיליתי שאם אני עובד בקנה מידה גדול יותר ועם חומרים גדולים יותר,
-
1:58 - 2:01הידיים שלי ממש לא כואבות,
-
2:01 - 2:04וממצב של צורת הסתכלות אחת על אמנות,
-
2:04 - 2:07הגעתי למצב שבו הייתה לי צורת הסתכלות על יצירתיות
-
2:07 - 2:10ששינתה לגמרי את האופקים האמנותיים שלי.
-
2:10 - 2:12זו הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי ברעיון
-
2:12 - 2:18שאימוץ של מגבלה יכול בעצם להניע את היצירתיות.
-
2:18 - 2:20באותו זמן, סיימתי בדיוק את בית הספר,
-
2:20 - 2:24והייתי כל כך נרגש להשיג עבודה אמיתית ולהרשות לעצמי לרכוש סוף סוף ציוד אמנות חדש,
-
2:24 - 2:27היה לי אוסף כלים מצומצם להחריד, והרגשתי
-
2:27 - 2:30שאני יכול לעשות הרבה יותר עם ציוד
-
2:30 - 2:32שחשבתי שצריך להיות לאמן.
-
2:32 - 2:34למעשה, אפילו לא היו לי מספריים הגונים,
-
2:34 - 2:37השתמשתי במקצצת - מתכת עד שסחבתי זוג מספריים
-
2:37 - 2:39מהמשרד שבו עבדתי.
-
2:39 - 2:42אז סיימתי את בית הספר, קיבלתי עבודה, קיבלתי תלוש שכר,
-
2:42 - 2:44נכנסתי לחנות לציוד אמנות,
-
2:44 - 2:47ופשוט קניתי כמות משוגעת של ציוד.
-
2:47 - 2:48ואז כשחזרתי הביתה, התיישבתי
-
2:48 - 2:51וניגשתי למלאכה, באמת ליצור משהו
-
2:51 - 2:54שהוא לגמרי מחוץ לקופסה.
-
2:54 - 2:59אבל ישבתי שם במשך שעות, ושום רעיון לא עלה במוחי.
-
2:59 - 3:01אותו הדבר קרה למחרת, וביום שאחריו,
-
3:01 - 3:05והחלקתי במהירות במדרון היצירתיות.
-
3:05 - 3:09הייתי במקום חשוך במשך זמן רב, חסר יכולת ליצור.
-
3:09 - 3:12וזה ממש לא היה הגיוני, כי סוף סוף הייתי יכול
-
3:12 - 3:16לממן את האמנות שלי, ועדיין - הייתי מרוקן מבחינה יצירתית.
-
3:16 - 3:18אבל בעודי מגשש בחשיכה,
-
3:18 - 3:22הבנתי שבעצם הייתי משותק בגלל כל האפשרויות,
-
3:22 - 3:24שמעולם לא היו לי קודם.
-
3:24 - 3:28ואז נזכרתי בידיים חסרות המנוחה שלי.
-
3:28 - 3:31אמץ את הרעד.
-
3:31 - 3:33והבנתי, שאם אני רוצה אי פעם להחזיר אליי את היצירתיות,
-
3:33 - 3:37אני חייב להפסיק להתאמץ כל כך לחשוב מחוץ לקופסה
-
3:37 - 3:40ולחזור לתוך הקופסה.
-
3:40 - 3:42תהיתי, האם אתה יכול להפוך להיות יצירתי יותר,
-
3:42 - 3:45על ידי חיפוש מגבלות?
-
3:45 - 3:50מה היה קורה אילו הייתי צריך ליצור עם ציוד בשווי דולר אחד בלבד?
-
3:50 - 3:52באותו זמן, הייתי מבלי את רוב הערבים שלי ב -
-
3:52 - 3:55טוב, בעצם אני עדיין מבלה הרבה מהערבים שלי ב"סטארבאקס" -
-
3:55 - 3:58אבל אני יודע שאתה יכול לבקש שם עוד כוס אם אתה רוצה,
-
3:58 - 4:01אז החלטתי לבקש 50.
-
4:01 - 4:03באופן מפתיע, הם פשוט הושיטו לי אותן מיד,
-
4:03 - 4:05ואז עם עפרונות שהכינותי מראש,
-
4:05 - 4:08יצרתי את הפרויקט הזה בעלות של 80 סנט בלבד.
-
4:08 - 4:10זה ממש היה רגע שהבהיר לי
-
4:10 - 4:13שאנחנו צריכים להיות מוגבלים קודם,
-
4:13 - 4:16כדי להגיע למצב של היעדר גבולות.
-
4:16 - 4:18לקחתי את הגישה הזו של "לחשוב בתוך הקופסה"
-
4:18 - 4:20אל בד הציור שלי, ותהיתי, מה יכול להיות אם במקום
-
4:20 - 4:23לצייר על בד, הייתי מצייר על החזה שלי?
-
4:23 - 4:26אז ציירתי 30 תמונות, שכבה אחר שכבה,
-
4:26 - 4:27אחת על גבי השנייה,
-
4:27 - 4:32כשכל תמונה מייצגת השפעה כלשהי בחיי.
-
4:32 - 4:34או מה אם, במקום לצייר עם מכחול,
-
4:34 - 4:37יכולתי לצייר רק באמצעות מכות קראטה? (צחוק)
-
4:37 - 4:39אז טבלתי את הידיים שלי בצבע,
-
4:39 - 4:40ופשוט תקפתי את בד הציור,
-
4:40 - 4:43ולמעשה היכיתי כל כך חזק, שקיבלתי חבורות במפרק הזרת,
-
4:43 - 4:46ולא יכולתי לכופף אותה במשך כמה שבועות.
-
4:46 - 4:49(צחוק) (מחיאות כפיים)
-
4:49 - 4:53או, מה אם במקום לסמוך על עצמי,
-
4:53 - 4:55הייתי צריך לסמוך על אנשים אחרים
-
4:55 - 4:58בכדי ליצור את התוכן לאמנות?
-
4:58 - 5:01אז במשך שישה ימים, חייתי מול מצלמת - רשת.
-
5:01 - 5:03ישנתי על הרצפה ואכלתי טייק-אאוט,
-
5:03 - 5:06וביקשתי מאנשים להתקשר אליי ולחלוק איתי סיפורים
-
5:06 - 5:08על רגעים ששינו את חייהם.
-
5:08 - 5:11הסיפורים שלהם הפכו לאמנות
-
5:11 - 5:14כשכתבתי אותם על כן הציור המסתובב.
-
5:14 - 5:19(מחיאות כפיים)
-
5:19 - 5:23או מה אם במקום ליצור אמנות שמטרתה להיות מוצגת,
-
5:23 - 5:25הייתי הורס אותה?
-
5:25 - 5:28זו נראתה כמו המגבלה האולטימטיבית,
-
5:28 - 5:30להיות אמן ללא אמנות.
-
5:30 - 5:33רעיון ההרס הזה הפך לפרויקט של שנה,
-
5:33 - 5:34שנתתי לו את השם "אמנות היי-שלום",
-
5:34 - 5:39כשכל פריט אמנות בו היה חייב להיהרס אחרי שנוצר.
-
5:39 - 5:40בתחילת "אמנות היי-שלום", התמקדתי
-
5:40 - 5:43בהרס כפוי, כמו הדמות הזו של ג'ימי הנדריקס,
-
5:43 - 5:46שעשויה ממעל 7000 גפרורים.
-
5:46 - 5:47(צחוק)
-
5:47 - 5:50ואז התרחבתי ליצירת אמנות שתיהרס באופן טבעי.
-
5:50 - 5:53חיפשתי חומרים זמניים,
-
5:53 - 5:55כמו לירוק אוכל לעוס-
-
5:55 - 5:59(צחוק)-
-
5:59 - 6:02גיר לציור על מדרכות
-
6:02 - 6:07אפילו יין קפוא.
-
6:07 - 6:09המהלך האחרון של הרס
-
6:09 - 6:13היה לנסות וליצור משהו שבעצם מעולם לא היה קיים מלכתחילה.
-
6:13 - 6:16אז ארגנתי נרות על שולחן, הדלקתי אותם, ואז כיביתי אותם בנשיפה,
-
6:16 - 6:20ואז חזרתי על התהליך הזה שוב ושוב עם אותם נרות,
-
6:20 - 6:24ואז חיברתי את צילומי הוידאו שלהם לתמונה גדולה יותר.
-
6:24 - 6:28יוצא שהתמונה הסופית, מעולם לא התקיימה כישות ממשית במציאות.
-
6:28 - 6:32היא נהרסה אפילו עוד לפני שנוצרה.
-
6:32 - 6:35תוך כדי יצירת סידרת "אמנות היי-שלום" הזו,
-
6:35 - 6:37יצרתי 23 פריטים
-
6:37 - 6:41שלא נשאר מהם משהו אמיתי להציג.
-
6:41 - 6:43מה שחשבתי שיהיה המגבלה האולטימטיבית,
-
6:43 - 6:46הפך למעשה להיות השחרור האולטימטיבי,
-
6:46 - 6:48כי בכל פעם שבה יצרתי,
-
6:48 - 6:50ההרס הביא אותי חזרה לנקודה נייטרלית
-
6:50 - 6:55שבה הרגשתי מרוענן ומוכן להתחיל את הפרויקט הבא.
-
6:55 - 6:57זה לא התרחש בן לילה.
-
6:57 - 6:59היו זמנים שבהם הפרויקטים שלי לא המריאו,
-
6:59 - 7:02או, אפילו יותר גרוע, אחרי שבזבזתי עליהם טונות של זמן,
-
7:02 - 7:04התוצר הסופי היה מביך.
-
7:04 - 7:07אבל מכיוון שהייתי מחויב לתהליך, המשכתי הלאה,
-
7:07 - 7:09ומשהו ממש מפתיע יצא מכל זה.
-
7:09 - 7:12בכל פעם שהרסתי פרויקט,
-
7:12 - 7:15למדתי לשחרר,
-
7:15 - 7:18להניח לתוצאות, להניח לכשלונות,
-
7:18 - 7:21ולהניח לחוסר השלמות.
-
7:21 - 7:23ובתמורה, מצאתי תהליך של יצירת אמנות,
-
7:23 - 7:28שהוא נצחי ולא נותן לתוצאות להפריע לו.
-
7:28 - 7:30מצאתי את עצמי במצב של יצירה תמידית,
-
7:30 - 7:32חושב רק על מה הלאה,
-
7:32 - 7:35ושופע רעיונות יותר מתמיד.
-
7:35 - 7:37כשאני נזכר בשלוש השנים שעברתי ללא האמנות,
-
7:37 - 7:41הרחק מהחלום שלי, פשוט נסחף בזרם החיים,
-
7:41 - 7:44במקום למצוא דרך אחרת להמשיך את החלום הזה,
-
7:44 - 7:48פשוט פרשתי, פשוט ויתרתי.
-
7:48 - 7:51ומה היה אילו לא אימצתי את הרעד?
-
7:51 - 7:52כי לאמץ את הרעד עבורי,
-
7:52 - 7:55לא נגע רק לאמנות ולרכישת כישורי אמנות.
-
7:55 - 8:00הסתבר שזה נוגע לחיים, ולרכישת כישורים לחיים.
-
8:00 - 8:02כי בסופו של דבר, רוב הדברים שאנחנו עושים,
-
8:02 - 8:08מתרחשים כאן, בתוך הקופסה, עם משאבים מוגבלים.
-
8:08 - 8:11ללמוד להיות יצירתיים במסגרת המגבלות שלנו,
-
8:11 - 8:15היא התקווה הגדולה ביותר שלנו לשינוי עצמי
-
8:15 - 8:19וביחד כולנו, לשינוי של העולם שבו אנו חיים.
-
8:19 - 8:23הסתכלות על מגבלות כמקור ליצירתיות
-
8:23 - 8:26שינתה את מסלול חיי.
-
8:26 - 8:28עכשיו, כשאני נתקל במכשול
-
8:28 - 8:31או מוצא את עצמי במשבר יצירתיות,
-
8:31 - 8:33אני עדיין נאבק לפעמים,
-
8:33 - 8:35אבל אני ממשיך בתהליך
-
8:35 - 8:38ומנסה להזכיר לעצמי את האפשרויות,
-
8:38 - 8:43כמו למשל להשתמש במאות תולעים חיות כדי ליצור תמונה,
-
8:43 - 8:47להשתמש בסיכת-נעץ כדי לקעקע בננה,
-
8:47 - 8:53או לצייר תמונה תוך שימוש בשומן המבורגר.
-
8:53 - 8:55(צחוק)
-
8:55 - 8:57אחד מהנסיונות האחרונים שלי
-
8:57 - 9:00הוא לנסות ולתרגם את ההרגלים היצירתיים שלמדתי
-
9:00 - 9:03למשהו שמישהו אחר יוכל לחקות.
-
9:03 - 9:07מגבלות הן אולי המקור הכי לא צפוי
-
9:07 - 9:11לרתימת היצירתיות, אבל אולי
-
9:11 - 9:14אחת הדרכים הטובות ביותר להוציא אותנו מהתלם,
-
9:14 - 9:18לחשוב מחדש על דברים ולקרוא תיגר על נורמות מקובלות.
-
9:18 - 9:22ובמקום להגיד האחד לשני לנצור את היום
-
9:22 - 9:26אולי אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו בכל יום
-
9:26 - 9:28לנצור את המגבלות.
-
9:28 - 9:30תודה לכם.
-
9:30 - 9:35(מחיאות כפיים)
- Title:
- פיל האנסן: לאמץ את הרעד
- Speaker:
- Phil Hansen
- Description:
-
כשלמד בבית הספר לאמנות, פיל האנסן פיתח רעד בלתי נשלט בידו, שמנע ממנו ליצור בטכניקת הנקודות שכה אהב. האנסן נשאר הרוס, תלוי באוויר ללא מטרה. עד שניורולוג הציע לו הצעה פשוטה: אמץ את המגבלה שלך... והתעלה עליה.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 10:01
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Embrace the shake | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Embrace the shake | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Embrace the shake | ||
David Forrai edited Hebrew subtitles for Embrace the shake | ||
David Forrai edited Hebrew subtitles for Embrace the shake | ||
David Forrai edited Hebrew subtitles for Embrace the shake | ||
David Forrai edited Hebrew subtitles for Embrace the shake | ||
David Forrai added a translation |