0:00:00.876,0:00:02.665
במהלך לימודיי בבית הספר לאמנות,

0:00:02.665,0:00:04.084
פיתחתי מין רעד ביד,

0:00:04.084,0:00:07.116
וכך נראה הקו הכי ישר שיכולתי לצייר.

0:00:07.116,0:00:09.767
במחשבה ראשונה, זה היה טוב לכמה דברים,

0:00:09.767,0:00:12.956
כמו לערבב פחית צבע או לטלטל צילום פולארויד,

0:00:12.956,0:00:15.654
אבל באותו זמן, זה היה ממש יום הדין.

0:00:15.654,0:00:19.271
זה היה החורבן של החלום שלי, להפוך לאמן.

0:00:19.271,0:00:21.641
הרעד הזה התפתח, בעצם,

0:00:21.641,0:00:23.548
מהתמקדות ממושכת בטכניקה של ציור בנקודות,

0:00:23.548,0:00:26.102
שנים של ציור נקודות קטנטנות.

0:00:26.102,0:00:29.996
ובסופו של דבר הנקודות האלה, שהיו עגולות באופן מושלם,

0:00:29.996,0:00:33.684
הפכו לדמויות - ראשנים, בגלל הרעד.

0:00:33.684,0:00:35.929
כדי לחפות על זה, הייתי אוחז חזק יותר בעט,

0:00:35.929,0:00:38.244
וזה בהדרגה החמיר את הרעד,

0:00:38.244,0:00:40.516
ואז הייתי מהדק את האחיזה בעט עוד יותר.

0:00:40.516,0:00:42.732
וזה הפך למעגל קסמים מרושע, שהסתיים

0:00:42.732,0:00:44.956
בגרימה של כל כך הרבה כאבים ובעיות פרקים,

0:00:44.956,0:00:47.172
עד שהתקשיתי להחזיק כל דבר.

0:00:47.172,0:00:50.557
ואחרי שביליתי את כל חיי ברצון ליצור אמנות,

0:00:50.557,0:00:55.168
עזבתי את בית הספר לאמנות ואז נטשתי את האמנות לגמרי.

0:00:55.168,0:00:57.628
אבל אחרי מספר שנים, פשוט לא יכולתי יותר בלי האמנות,

0:00:57.628,0:00:59.920
והחלטתי ללכת לנוירולוג בקשר לרעד

0:00:59.920,0:01:02.780
וגיליתי שיש לי נזק עצבי קבוע.

0:01:02.780,0:01:05.509
הוא פשוט העיף מבט חטוף בקו המשורבט שציירתי,

0:01:05.509,0:01:08.932
ואז אמר: "טוב, למה שלא פשוט תאמץ אל חיקך את הרעד?"

0:01:08.932,0:01:11.542
אז זה מה שעשיתי. הלכתי הביתה, נטלתי עיפרון,

0:01:11.542,0:01:13.450
ופשוט נתתי ליד שלי לרעוד ולרעוד.

0:01:13.450,0:01:15.544
ויצרתי את כל התמונות המשורבטות האלה.

0:01:15.544,0:01:17.374
ואף על פי שזה לא היה סוג האמנות

0:01:17.374,0:01:21.030
שהייתי הכי נלהב לגביו, זה הרגיש מעולה.

0:01:21.030,0:01:23.509
וחשוב יותר, ברגע שאימצתי את הרעד,

0:01:23.509,0:01:25.884
גיליתי שאני עדיין יכול ליצור אמנות.

0:01:25.884,0:01:27.154
הייתי פשוט צריך למצוא גישה אחרת

0:01:27.154,0:01:29.507
ליצור את האמנות שרציתי ליצור.

0:01:29.507,0:01:32.347
עדיין נהניתי מקיטוע התמונה בטכניקה של הציור בנקודות,

0:01:32.347,0:01:34.176
לראות את הנקודות הקטנטנות האלה מצטרפות יחד

0:01:34.176,0:01:36.157
ומתאחדות לשלמות אחת.

0:01:36.157,0:01:39.108
אז התחלתי לנסות דרכים אחרות להרכיב תמונות ממקטעים

0:01:39.108,0:01:41.286
דרכים שבהן הרעד לא ישפיע על העבודה,

0:01:41.286,0:01:45.763
כמו לטבול את רגליי בצבע וללכת על יריעת הציור,

0:01:45.763,0:01:49.461
או, במבנה תלת ממדי של כלונסאות,

0:01:49.461,0:01:54.924
ביצירת דמות דו-ממדית, בטכניקה של חריכה במבער.

0:01:54.924,0:01:58.268
גיליתי שאם אני עובד בקנה מידה גדול יותר ועם חומרים גדולים יותר,

0:01:58.268,0:02:00.676
הידיים שלי ממש לא כואבות,

0:02:00.676,0:02:04.276
וממצב של צורת הסתכלות אחת על אמנות,

0:02:04.276,0:02:06.527
הגעתי למצב שבו הייתה לי צורת הסתכלות על יצירתיות

0:02:06.527,0:02:10.228
ששינתה לגמרי את האופקים האמנותיים שלי.

0:02:10.228,0:02:12.148
זו הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי ברעיון

0:02:12.148,0:02:17.620
שאימוץ של מגבלה יכול בעצם להניע את היצירתיות.

0:02:17.620,0:02:20.036
באותו זמן, סיימתי בדיוק את בית הספר,

0:02:20.036,0:02:23.644
והייתי כל כך נרגש להשיג עבודה אמיתית ולהרשות לעצמי לרכוש סוף סוף ציוד אמנות חדש,

0:02:23.644,0:02:27.405
היה לי אוסף כלים מצומצם להחריד, והרגשתי

0:02:27.405,0:02:29.515
שאני יכול לעשות הרבה יותר עם ציוד

0:02:29.515,0:02:32.047
שחשבתי שצריך להיות לאמן.

0:02:32.047,0:02:34.252
למעשה, אפילו לא היו לי מספריים הגונים,

0:02:34.252,0:02:36.764
השתמשתי במקצצת - מתכת עד שסחבתי זוג מספריים

0:02:36.764,0:02:39.012
מהמשרד שבו עבדתי.

0:02:39.012,0:02:41.944
אז סיימתי את בית הספר, קיבלתי עבודה, קיבלתי תלוש שכר,

0:02:41.944,0:02:43.598
נכנסתי לחנות לציוד אמנות,

0:02:43.598,0:02:46.712
ופשוט קניתי כמות משוגעת של ציוד.

0:02:46.712,0:02:48.340
ואז כשחזרתי הביתה, התיישבתי

0:02:48.340,0:02:51.448
וניגשתי למלאכה, באמת ליצור משהו

0:02:51.448,0:02:54.212
שהוא לגמרי מחוץ לקופסה.

0:02:54.212,0:02:58.636
אבל ישבתי שם במשך שעות, ושום רעיון לא עלה במוחי.

0:02:58.636,0:03:01.183
אותו הדבר קרה למחרת, וביום שאחריו,

0:03:01.183,0:03:04.872
והחלקתי במהירות במדרון היצירתיות.

0:03:04.872,0:03:09.120
הייתי במקום חשוך במשך זמן רב, חסר יכולת ליצור.

0:03:09.120,0:03:11.694
וזה ממש לא היה הגיוני, כי סוף סוף הייתי יכול

0:03:11.694,0:03:16.068
לממן את האמנות שלי, ועדיין - הייתי מרוקן מבחינה יצירתית.

0:03:16.068,0:03:18.280
אבל בעודי מגשש בחשיכה,

0:03:18.280,0:03:21.808
הבנתי שבעצם הייתי משותק בגלל כל האפשרויות,

0:03:21.808,0:03:24.376
שמעולם לא היו לי קודם.

0:03:24.376,0:03:28.099
ואז נזכרתי בידיים חסרות המנוחה שלי.

0:03:28.099,0:03:30.816
אמץ את הרעד.

0:03:30.816,0:03:33.492
והבנתי, שאם אני רוצה אי פעם להחזיר אליי את היצירתיות,

0:03:33.492,0:03:37.256
אני חייב להפסיק להתאמץ כל כך לחשוב מחוץ לקופסה

0:03:37.256,0:03:39.972
ולחזור לתוך הקופסה.

0:03:39.972,0:03:42.058
תהיתי, האם אתה יכול להפוך להיות יצירתי יותר,

0:03:42.058,0:03:44.956
על ידי חיפוש מגבלות?

0:03:44.956,0:03:50.137
מה היה קורה אילו הייתי צריך ליצור עם ציוד בשווי דולר אחד בלבד?

0:03:50.137,0:03:52.410
באותו זמן, הייתי מבלי את רוב הערבים שלי ב -

0:03:52.410,0:03:55.183
טוב, בעצם אני עדיין מבלה הרבה מהערבים שלי ב"סטארבאקס" -

0:03:55.183,0:03:58.391
אבל אני יודע שאתה יכול לבקש שם עוד כוס אם אתה רוצה,

0:03:58.391,0:04:00.784
אז החלטתי לבקש 50.

0:04:00.784,0:04:02.567
באופן מפתיע, הם פשוט הושיטו לי אותן מיד,

0:04:02.567,0:04:04.555
ואז עם עפרונות שהכינותי מראש,

0:04:04.555,0:04:07.735
יצרתי את הפרויקט הזה בעלות של 80 סנט בלבד.

0:04:07.735,0:04:10.271
זה ממש היה רגע שהבהיר לי

0:04:10.271,0:04:13.151
שאנחנו צריכים להיות מוגבלים קודם,

0:04:13.151,0:04:16.199
כדי להגיע למצב של היעדר גבולות.

0:04:16.199,0:04:18.207
לקחתי את הגישה הזו של "לחשוב בתוך הקופסה"

0:04:18.207,0:04:20.110
אל בד הציור שלי, ותהיתי, מה יכול להיות אם במקום

0:04:20.110,0:04:23.439
לצייר על בד, הייתי מצייר על החזה שלי?

0:04:23.439,0:04:26.023
אז ציירתי 30 תמונות, שכבה אחר שכבה,

0:04:26.023,0:04:27.223
אחת על גבי השנייה,

0:04:27.223,0:04:31.723
כשכל תמונה מייצגת השפעה כלשהי בחיי.

0:04:31.723,0:04:34.375
או מה אם, במקום לצייר עם מכחול,

0:04:34.375,0:04:37.127
יכולתי לצייר רק באמצעות מכות קראטה? (צחוק)

0:04:37.127,0:04:38.603
אז טבלתי את הידיים שלי בצבע,

0:04:38.603,0:04:40.023
ופשוט תקפתי את בד הציור,

0:04:40.023,0:04:42.732
ולמעשה היכיתי כל כך חזק, שקיבלתי חבורות במפרק הזרת,

0:04:42.732,0:04:45.664
ולא יכולתי לכופף אותה במשך כמה שבועות.

0:04:45.664,0:04:49.027
(צחוק) (מחיאות כפיים)

0:04:49.027,0:04:53.232
או, מה אם במקום לסמוך על עצמי,

0:04:53.232,0:04:55.165
הייתי צריך לסמוך על אנשים אחרים

0:04:55.165,0:04:57.817
בכדי ליצור את התוכן לאמנות?

0:04:57.817,0:05:00.608
אז במשך שישה ימים, חייתי מול מצלמת - רשת.

0:05:00.608,0:05:03.248
ישנתי על הרצפה ואכלתי טייק-אאוט,

0:05:03.248,0:05:05.553
וביקשתי מאנשים להתקשר אליי ולחלוק איתי סיפורים

0:05:05.553,0:05:08.236
על רגעים ששינו את חייהם.

0:05:08.236,0:05:10.688
הסיפורים שלהם הפכו לאמנות

0:05:10.688,0:05:14.200
כשכתבתי אותם על כן הציור המסתובב.

0:05:14.200,0:05:18.665
(מחיאות כפיים)

0:05:18.665,0:05:23.161
או מה אם במקום ליצור אמנות שמטרתה להיות מוצגת,

0:05:23.161,0:05:25.424
הייתי הורס אותה?

0:05:25.424,0:05:27.696
זו נראתה כמו המגבלה האולטימטיבית,

0:05:27.696,0:05:30.188
להיות אמן ללא אמנות.

0:05:30.188,0:05:32.736
רעיון ההרס הזה הפך לפרויקט של שנה,

0:05:32.736,0:05:34.089
שנתתי לו את השם "אמנות היי-שלום",

0:05:34.089,0:05:38.785
כשכל פריט אמנות בו היה חייב להיהרס אחרי שנוצר.

0:05:38.785,0:05:40.276
בתחילת "אמנות היי-שלום", התמקדתי

0:05:40.276,0:05:43.003
בהרס כפוי, כמו הדמות הזו של ג'ימי הנדריקס,

0:05:43.003,0:05:45.808
שעשויה ממעל 7000 גפרורים.

0:05:45.808,0:05:46.974
(צחוק)

0:05:46.974,0:05:50.163
ואז התרחבתי ליצירת אמנות שתיהרס באופן טבעי.

0:05:50.163,0:05:52.776
חיפשתי חומרים זמניים,

0:05:52.776,0:05:54.950
כמו לירוק אוכל לעוס-

0:05:54.950,0:05:59.012
(צחוק)-

0:05:59.012,0:06:02.225
גיר לציור על מדרכות

0:06:02.225,0:06:06.761
אפילו יין קפוא.

0:06:06.761,0:06:08.822
המהלך האחרון של הרס

0:06:08.822,0:06:12.865
היה לנסות וליצור משהו שבעצם מעולם לא היה קיים מלכתחילה.

0:06:12.865,0:06:16.208
אז ארגנתי נרות על שולחן, הדלקתי אותם, ואז כיביתי אותם בנשיפה,

0:06:16.208,0:06:19.848
ואז חזרתי על התהליך הזה שוב ושוב עם אותם נרות,

0:06:19.848,0:06:23.761
ואז חיברתי את צילומי הוידאו שלהם לתמונה גדולה יותר.

0:06:23.761,0:06:28.280
יוצא שהתמונה הסופית, מעולם לא התקיימה כישות ממשית במציאות.

0:06:28.280,0:06:32.122
היא נהרסה אפילו עוד לפני שנוצרה.

0:06:32.122,0:06:34.608
תוך כדי יצירת סידרת "אמנות היי-שלום" הזו,

0:06:34.608,0:06:37.440
יצרתי 23 פריטים

0:06:37.440,0:06:40.752
שלא נשאר מהם משהו אמיתי להציג.

0:06:40.752,0:06:43.176
מה שחשבתי שיהיה המגבלה האולטימטיבית,

0:06:43.176,0:06:46.104
הפך למעשה להיות השחרור האולטימטיבי,

0:06:46.104,0:06:48.307
כי בכל פעם שבה יצרתי,

0:06:48.307,0:06:50.319
ההרס הביא אותי חזרה לנקודה נייטרלית

0:06:50.319,0:06:54.604
שבה הרגשתי מרוענן ומוכן להתחיל את הפרויקט הבא.

0:06:54.604,0:06:56.960
זה לא התרחש בן לילה.

0:06:56.960,0:06:59.011
היו זמנים שבהם הפרויקטים שלי לא המריאו,

0:06:59.011,0:07:01.800
או, אפילו יותר גרוע, אחרי שבזבזתי עליהם טונות של זמן,

0:07:01.800,0:07:04.312
התוצר הסופי היה מביך.

0:07:04.312,0:07:07.032
אבל מכיוון שהייתי מחויב לתהליך, המשכתי הלאה,

0:07:07.032,0:07:09.043
ומשהו ממש מפתיע יצא מכל זה.

0:07:09.043,0:07:12.009
בכל פעם שהרסתי פרויקט,

0:07:12.009,0:07:14.841
למדתי לשחרר,

0:07:14.841,0:07:18.352
להניח לתוצאות, להניח לכשלונות,

0:07:18.352,0:07:20.875
ולהניח לחוסר השלמות.

0:07:20.875,0:07:23.304
ובתמורה, מצאתי תהליך של יצירת אמנות,

0:07:23.304,0:07:27.529
שהוא נצחי ולא נותן לתוצאות להפריע לו.

0:07:27.529,0:07:29.558
מצאתי את עצמי במצב של יצירה תמידית,

0:07:29.558,0:07:32.056
חושב רק על מה הלאה,

0:07:32.056,0:07:34.952
ושופע רעיונות יותר מתמיד.

0:07:34.952,0:07:37.437
כשאני נזכר בשלוש השנים שעברתי ללא האמנות,

0:07:37.437,0:07:40.688
הרחק מהחלום שלי, פשוט נסחף בזרם החיים,

0:07:40.688,0:07:44.440
במקום למצוא דרך אחרת להמשיך את החלום הזה,

0:07:44.440,0:07:47.640
פשוט פרשתי, פשוט ויתרתי.

0:07:47.640,0:07:51.256
ומה היה אילו לא אימצתי את הרעד?

0:07:51.256,0:07:52.453
כי לאמץ את הרעד עבורי,

0:07:52.453,0:07:55.093
לא נגע רק לאמנות ולרכישת כישורי אמנות.

0:07:55.093,0:07:59.528
הסתבר שזה נוגע לחיים, ולרכישת כישורים לחיים.

0:07:59.528,0:08:02.039
כי בסופו של דבר, רוב הדברים שאנחנו עושים,

0:08:02.039,0:08:07.611
מתרחשים כאן, בתוך הקופסה, עם משאבים מוגבלים.

0:08:07.611,0:08:11.280
ללמוד להיות יצירתיים במסגרת המגבלות שלנו,

0:08:11.280,0:08:15.359
היא התקווה הגדולה ביותר שלנו לשינוי עצמי

0:08:15.359,0:08:19.224
וביחד כולנו, לשינוי של העולם שבו אנו חיים.

0:08:19.224,0:08:23.392
הסתכלות על מגבלות כמקור ליצירתיות

0:08:23.392,0:08:26.248
שינתה את מסלול חיי.

0:08:26.248,0:08:27.939
עכשיו, כשאני נתקל במכשול

0:08:27.939,0:08:31.048
או מוצא את עצמי במשבר יצירתיות,

0:08:31.048,0:08:32.602
אני עדיין נאבק לפעמים,

0:08:32.602,0:08:34.696
אבל אני ממשיך בתהליך

0:08:34.696,0:08:38.193
ומנסה להזכיר לעצמי את האפשרויות,

0:08:38.193,0:08:42.788
כמו למשל להשתמש במאות תולעים חיות כדי ליצור תמונה,

0:08:42.788,0:08:47.175
להשתמש בסיכת-נעץ כדי לקעקע בננה,

0:08:47.175,0:08:53.198
או לצייר תמונה תוך שימוש בשומן המבורגר.

0:08:53.198,0:08:55.052
(צחוק)

0:08:55.052,0:08:56.659
אחד מהנסיונות האחרונים שלי

0:08:56.659,0:09:00.103
הוא לנסות ולתרגם את ההרגלים היצירתיים שלמדתי

0:09:00.103,0:09:03.287
למשהו שמישהו אחר יוכל לחקות.

0:09:03.287,0:09:07.144
מגבלות הן אולי המקור הכי לא צפוי

0:09:07.144,0:09:10.538
לרתימת היצירתיות, אבל אולי

0:09:10.538,0:09:14.208
אחת הדרכים הטובות ביותר להוציא אותנו מהתלם,

0:09:14.208,0:09:18.111
לחשוב מחדש על דברים ולקרוא תיגר על נורמות מקובלות.

0:09:18.111,0:09:21.970
ובמקום להגיד האחד לשני לנצור את היום

0:09:21.970,0:09:25.933
אולי אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו בכל יום

0:09:25.933,0:09:28.447
לנצור את המגבלות.

0:09:28.447,0:09:29.914
תודה לכם.

0:09:29.914,0:09:35.191
(מחיאות כפיים)