אוליבר סאקס: מה הזיות מגלות אודות הנפש שלנו
-
0:00 - 0:03אנחנו רואים באמצעות העיניים.
-
0:03 - 0:06אבל אנחנו גם רואים באמצעות המוח.
-
0:06 - 0:10ראיה באמצעות המוח מכונה לעיתים קרובות - דמיון.
-
0:10 - 0:15אנחנו מכירים את הנופים של הדמיון שלנו -
-
0:15 - 0:19הנופים הפנימיים שלנו. חיינו איתם במשך כל חיינו.
-
0:19 - 0:23אבל ישנן גם הזיות.
-
0:23 - 0:26והזיות הן שונות לחלוטין.
-
0:26 - 0:28הן לא משהו שאנו יצרנו.
-
0:28 - 0:30הן לא נמצאות תחת שליטתנו.
-
0:30 - 0:32הן מגיעות מבחוץ
-
0:32 - 0:35ומחקות תפיסה.
-
0:35 - 0:39אני אדבר על הזיות -
-
0:39 - 0:43על סוג מסויים של הזיה חזותית
-
0:43 - 0:48שאני פוגש בין המטופלים שלי.
-
0:48 - 0:52לפני מספר חודשים קיבלתי שיחת טלפון
-
0:52 - 0:54מבית אבות בו אני עובד.
-
0:54 - 0:59הם אמרו לי שאחת מתושבות המקום, גברת מבוגרת בשנות ה-90
-
0:59 - 1:01רואה דברים.
-
1:01 - 1:04הם תהו אם היא יצאה מדעתה.
-
1:04 - 1:06או, מכיוון שהיא גברת מבוגרת,
-
1:06 - 1:09אם היה לה שבץ, או אולי אלצהיימר.
-
1:09 - 1:14הם ביקשו שאגיע ואפגוש את רוזלי,
-
1:14 - 1:16הגברת המבוגרת.
-
1:16 - 1:18הלכתי לפגוש אותה.
-
1:18 - 1:20ותכף ומייד היה לי ברור
-
1:20 - 1:23שהיא שפויה לחלוטין
-
1:23 - 1:26וצלולה ושכושר ההבנה שלה מצויין.
-
1:26 - 1:30אבל היא היתה מאוד מבוהלת ומאוד נבוכה
-
1:30 - 1:33כי היא ראתה דברים.
-
1:33 - 1:36והיא סיפרה לי,
-
1:36 - 1:38האחיות לא הזכירו את זה,
-
1:38 - 1:40שהיא עיוורת,
-
1:40 - 1:45שהיא כבר חמש שנים עיוורת מוחלטת עקב ניוון מקולרי.
-
1:45 - 1:48אבל עכשיו, בימים האחרונים, היא התחילה לראות דברים.
-
1:48 - 1:51אז שאלתי, "איזה סוג של דברים?"
-
1:51 - 1:54והיא ענתה, "אנשים בלבוש מזרחי,
-
1:54 - 1:58בגלימות, עולים ויורדים במדרגות;
-
1:58 - 2:01אדם שמסתובב לעברי ומחייך,
-
2:01 - 2:05אבל יש לו שיניים ענקיות בצד אחד של הפה;
-
2:05 - 2:07וגם חיות.
-
2:07 - 2:10אני רואה בניין לבן. ויורד שלג, שלג רך.
-
2:10 - 2:15אני רואה סוס, עם רתמה, גורר את השלג הלאה.
-
2:15 - 2:19ואז, לילה אחד, התמונה משתנה.
-
2:19 - 2:21אני רואה חתולים וכלבים הולכים לקראתי.
-
2:21 - 2:24הם מגיעים עד לנקודה מסויימת ואז עוצרים.
-
2:24 - 2:26ואז היא שוב משתנה.
-
2:26 - 2:29אני רואה המון ילדים. הם עולים ויורדים במדרגות.
-
2:29 - 2:32הם לבושים בצבעים עליזים - ורוד וכחול,
-
2:32 - 2:35כמו לבוש מזרחי."
-
2:35 - 2:38היא אמרה שלפעמים, לפני שהאנשים מגיעים
-
2:38 - 2:42היא רואה ריבועים ורודים וכחולים על הרצפה,
-
2:42 - 2:45שעולים אל התקרה.
-
2:45 - 2:49"אז," אמרתי, "זה כמו חלום?"
-
2:49 - 2:52והיא אמרה, "לא, זה לא כמו חלום. זה כמו סרט."
-
2:52 - 2:55היא אמרה, "יש בו צבעים. יש בו תנועה.
-
2:55 - 2:59אבל הוא שקט לגמרי, כמו סרט אילם."
-
2:59 - 3:01והיא אמרה שזה סרט די משעמם.
-
3:01 - 3:04היא אמרה, "כל האנשים האלה עם הלבוש המזרחי
-
3:04 - 3:09עולים ויורדים. כל הזמן חוזר על עצמו. מאוד מוגבל."
-
3:09 - 3:11[צחוק]
-
3:11 - 3:13ויש לה חוש הומור.
-
3:13 - 3:15היא ידעה שאלו הזיות.
-
3:15 - 3:17אבל היא היתה מפוחדת.
-
3:17 - 3:20היא חיה 95 שנים ואף פעם לא היו לה הזיות.
-
3:20 - 3:23היא אמרה שההזיות לא קשורות
-
3:23 - 3:27לשום דבר שהיא חושבת עליו או מרגישה או עושה.
-
3:27 - 3:31שהן מגיעות מעצמן ונעלמות מעצמן.
-
3:31 - 3:33שאין לה שום שליטה עליהן.
-
3:33 - 3:35היא אמרה שהיא לא מזהה
-
3:35 - 3:37את האנשים ואת המקומות
-
3:37 - 3:39שמופיעים בהזיות.
-
3:39 - 3:41וכל האנשים והחיות
-
3:41 - 3:45פשוט מתעלמים ממנה.
-
3:45 - 3:47והיא לא מבינה מה קורה.
-
3:47 - 3:49היא תהתה אם היא משתגעת,
-
3:49 - 3:51או מאבדת את צלילות דעתה.
-
3:51 - 3:53בדקתי אותה ביסודיות.
-
3:53 - 3:55היא היתה גברת זקנה מבריקה.
-
3:55 - 3:59שפויה לחלוטין. ללא כל בעיות רפואיות.
-
3:59 - 4:03היא לא קיבלה תרופות שיכלו לגרום להזיות.
-
4:03 - 4:05אבל היא היתה עיוורת.
-
4:05 - 4:07ואז אמרתי לה,
-
4:07 - 4:09"אני חושב שאני יודע ממה זה נובע."
-
4:09 - 4:13אמרתי, "יש סוג מיוחד של הזיה חזותית
-
4:13 - 4:17שנובע מהדרדרות בראיה, או מעיוורון."
-
4:17 - 4:20"לראשונה תיארו את התופעה," אמרתי,
-
4:20 - 4:22"במאה ה-18,
-
4:22 - 4:25על ידי אדם בשם צ'רלס בונה.
-
4:25 - 4:28ויש לך סינדרום צ'רלס בונה.
-
4:28 - 4:30המוח שלך תקין לחלוטין. הנפש שלך תקינה לחלוטין.
-
4:30 - 4:33יש לך סינדרום צ'רלס בונה."
-
4:33 - 4:36והוקל לה מאוד
-
4:36 - 4:40שאין לה בעיה חמורה
-
4:40 - 4:43והיא גם די הסתקרנה.
-
4:43 - 4:45היא שאלה, "מי זה הצ'רלס בונה הזה?"
-
4:45 - 4:48היא שאלה, "היו לו את ההזיות האלה?"
-
4:48 - 4:51והיא אמרה, "תספר לכל האחיות
-
4:51 - 4:54שיש לי סינדרום צ'רלס בונה."
-
4:54 - 4:56[צחוק]
-
4:56 - 5:00"אני לא משוגעת. לא איבדתי את הצלילות. יש לי סינדרום צ'רלס בונה."
-
5:00 - 5:02אז סיפרתי לאחיות.
-
5:02 - 5:05עבורי זהו מצב שגרתי.
-
5:05 - 5:07אני עובד הרבה בדיור של הגיל המבוגר.
-
5:07 - 5:09אני פוגש באנשים מבוגרים רבים
-
5:09 - 5:13עם ליקויי שמיעה או ליקויי ראיה.
-
5:13 - 5:15כ-10 אחוזים מהאנשים לקויי השמיעה
-
5:15 - 5:18סובלים מהזיות מוזיקליות.
-
5:18 - 5:21כ-10 אחוזים מהאנשים לקויי הראיה
-
5:21 - 5:23סובלים מהזיות חזותיות.
-
5:23 - 5:25לא צריכים להיות לגמרי עיוורים,
-
5:25 - 5:27רק לקויים במידה מספקת.
-
5:27 - 5:31בתיאור המקורי מהמאה ה-18
-
5:31 - 5:33צ'רלס בונה לא סבל מהן,
-
5:33 - 5:36לסבא שלו היו הזיות כאלה.
-
5:36 - 5:39סבא שלו היה שופט שלום, אדם מבוגר.
-
5:39 - 5:42הוא עבר ניתוח קטרקט.
-
5:42 - 5:44הראיה שלו היתה די חלשה.
-
5:44 - 5:49ב-1759 הוא תיאר לנכד שלו
-
5:49 - 5:51דברים שונים שהוא ראה.
-
5:51 - 5:53הדבר הראשון שהוא ראה
-
5:53 - 5:55היה מטפחת תלויה באוויר.
-
5:55 - 5:57זו היתה מטפחת כחולה גדולה
-
5:57 - 5:59עם 4 עיגולים כתומים.
-
5:59 - 6:02והוא ידע שזוהי הזיה.
-
6:02 - 6:04מטפחות לא תלויות באמצע האוויר.
-
6:04 - 6:08ואז הוא ראה גלגל גדול תלוי באוויר.
-
6:08 - 6:13אבל לפעמים הוא לא היה בטוח אם הוא הוזה או לא.
-
6:13 - 6:15כי ההזיות התאימו
-
6:15 - 6:17להקשר של הדברים שהוא ראה.
-
6:17 - 6:20פעם אחת, כשהנכדות שלו ביקרו אותו
-
6:20 - 6:25הוא שאל, "ומי הם הגברים הצעירים והנאים שהגיעו איתכן?"
-
6:25 - 6:29והן אמרו, "אבל, סבא, אין כאן שום גברים צעירים ונאים."
-
6:29 - 6:33ואז הגברים הצעירים והנאים נעלמו.
-
6:33 - 6:36זה טיפוסי להזיות האלה
-
6:36 - 6:39שהן מגיעות בהבזק ונעלמות בהבזק.
-
6:39 - 6:41בד"כ הן לא מופיעות ונמוגות בהדרגה.
-
6:41 - 6:44הן די פתאומיות. והן משתנות בפתאומיות.
-
6:44 - 6:47צ'רלס לולנד, הסבא
-
6:47 - 6:50ראה מאות דמויות שונות,
-
6:50 - 6:52נופים שונים ומשונים.
-
6:52 - 6:56פעם אחת הוא ראה אדם בחלוק רחצה מעשן מקטרת,
-
6:56 - 6:59והבין שזה הוא עצמו.
-
6:59 - 7:02זאת היתה הדמות היחידה שהוא זיהה.
-
7:02 - 7:06פעם אחת כשהוא הלך ברחובות פריס,
-
7:06 - 7:09הוא ראה, והפעם באמת, פיגומים.
-
7:09 - 7:12אבל כשהוא חזר הביתה הוא ראה מיניאטורה של הפיגומים
-
7:12 - 7:16בגובה 15 ס"מ על שולחן העבודה שלו.
-
7:16 - 7:19החזרה הזו על התפיסה
-
7:19 - 7:21נקראת לפעמים פלינופסיה.
-
7:21 - 7:26אצלו, ואצל רוזלי,
-
7:26 - 7:28מה שכנראה קורה...
-
7:28 - 7:30ורוזלי אמרה, "מה קורה פה?"
-
7:30 - 7:33ואמרתי לה שכאשר מאבדים את הראיה,
-
7:33 - 7:36כאשר החלקים החזותיים של המוח מפסיקים לקבל נתונים,
-
7:36 - 7:39הם נעשים היפראקטיביים ומעוררים בקלות.
-
7:39 - 7:41והם מתחילים לירות באופן ספונטני.
-
7:41 - 7:44ואז מתחילים לראות דברים.
-
7:44 - 7:47אפשר לראות דברים מאוד מורכבים.
-
7:47 - 7:51מטופלת אחרת שלי,
-
7:51 - 7:53שגם לה נותרו שרידי ראיה,
-
7:53 - 7:57לעיתים היו לה מראות מטרידים.
-
7:57 - 8:00היא סיפרה שפעם אחת היא ראתה
-
8:00 - 8:03אדם בחולצת פסים במסעדה.
-
8:03 - 8:05הוא הסתובב.
-
8:05 - 8:08ואז הוא התחלק לשש דמויות בחולצות פסים
-
8:08 - 8:11שהתחילו להתקדם לעברה.
-
8:11 - 8:14ואז שש הדמויות התאחדו כמו קונצרטינה.
-
8:14 - 8:16פעם, כשהיא נהגה,
-
8:16 - 8:18או בעצם, כשבעלה נהג,
-
8:18 - 8:20הדרך התחלקה לארבע.
-
8:20 - 8:24והיא הרגישה שהיא ממשיכה בו זמנית בארבע הדרכים.
-
8:24 - 8:29היו לה גם הזיות עם הרבה תנועה.
-
8:29 - 8:32רבות מהן עסקו במכונית.
-
8:32 - 8:34לפעמים היא ראתה מתבגר
-
8:34 - 8:37יושב על מכסה המנוע של המכונית.
-
8:37 - 8:39הוא היה מאוד נחוש בדעתו והוא נע בחינניות
-
8:39 - 8:41כשהמכונית הסתובבה.
-
8:41 - 8:44וכאשר המכונית עצרה,
-
8:44 - 8:47הנער היה באופן פתאומי ממריא אנכית
-
8:47 - 8:50לגובה של 30 מטר באוויר, ואז נעלם.
-
8:50 - 8:55למטופלת אחרת שלי היה סוג אחר של הזיות.
-
8:55 - 8:58לאישה הזאת לא היו בעיות בעיניים עצמן,
-
8:58 - 9:00אלא בחלקים החזותיים של המוח -
-
9:00 - 9:03גידול קטן בקליפה העורפית.
-
9:03 - 9:08יותר מכל, היא ראתה סרטים מצויירים.
-
9:08 - 9:13והסרטים המצויירים היו שקופים
-
9:13 - 9:16וכיסו חצי משדה הראיה, כמו מסך.
-
9:16 - 9:22והיא ראתה בעיקר סרטים מצויירים של קרמיט הצפרדע.
-
9:22 - 9:23[צחוק]
-
9:23 - 9:26אני לא צופה ברחוב סומסום.
-
9:26 - 9:29אבל היא חזרה ואמרה,
-
9:29 - 9:33"למה קרמיט? לקרמיט הצפרדע אין שום משמעות עבורי."
-
9:33 - 9:36ואני תהיתי לגבי קובעי ההתנהגות של פרויד.
-
9:36 - 9:38למה קרמיט?
-
9:38 - 9:40"לקרמיט הצפרדע אין שום משמעות עבורי."
-
9:40 - 9:42הסרטים המצויירים לא הטרידו אותה כל כך,
-
9:42 - 9:46אבל תמונות או הזיות מאוד עקשניות של פרצופים
-
9:46 - 9:49הפריעו לה מאוד.
-
9:49 - 9:52וכמו אצל רוזלי, הפרצופים היו לעיתים קרובות מעוותים
-
9:52 - 9:56עם שיניים גדולות מאוד או עיניים גדולות מאוד.
-
9:56 - 9:59והם הפחידו אותה.
-
9:59 - 10:03מה קורה אצל האנשים האלה?
-
10:03 - 10:06כרופא, אני צריך לנסות להגדיר מה קורה שם
-
10:06 - 10:08ולהרגיע אנשים.
-
10:08 - 10:12בעיקר להרגיע אותם שהם לא מתחילים להשתגע.
-
10:12 - 10:15כ-10 אחוזים, כמו שאמרתי,
-
10:15 - 10:18מהאנשים לקויי הראיה סובלים מהתופעה.
-
10:18 - 10:22אבל לא יותר מאחוז אחד מהם מודה בכך.
-
10:22 - 10:25מכיוון שהם מפחדים שיחשבו שהם יצאו מדעתם.
-
10:25 - 10:27ואם הם מתייעצים עם הרופאים שלהם -
-
10:27 - 10:30יכול להיות שמבוצעות טעויות באבחנות.
-
10:30 - 10:32אנשים חושבים שאם אתה רואה דברים
-
10:32 - 10:35או שומע דברים, אתה משתגע.
-
10:35 - 10:38אבל ההזיות הפסיכוטיות שונות לחלוטין.
-
10:38 - 10:41הזיות פסיכוטיות חזותיות או קוליות
-
10:41 - 10:43פונות אליכם. הן מאשימות אתכם.
-
10:43 - 10:45הן מפתות אתכם. הן משפילות אתכם.
-
10:45 - 10:48הן לועגות לכם.
-
10:48 - 10:50אתם מתקשרים איתן.
-
10:50 - 10:53כל זה לא קורה
-
10:53 - 10:56בהזיות של צ'רלס בונה.
-
10:56 - 11:00יש סרט ואתם צופים בסרט שכלל לא קשור אליכם.
-
11:00 - 11:03זו הדרך בה אנשים מתארים את זה.
-
11:03 - 11:07יש גם דבר נדיר שנקרא אפילפסיה של האונה הרקתית.
-
11:07 - 11:10ולפעמים, אם מישהו סובל מכך,
-
11:10 - 11:12הוא עלול להרגיש שהוא נוסע לאחור
-
11:12 - 11:15לזמן או למקום מהעבר.
-
11:15 - 11:17הוא נמצא בצומת דרכים מסויים.
-
11:17 - 11:19הוא מריח ערמונים קלויים על האש.
-
11:19 - 11:22הוא שומע את התנועה. כל החושים מעורבים.
-
11:22 - 11:24הוא מחכה לחברה שלו.
-
11:24 - 11:28וזהו יום שלישי בערב בשנת 1982.
-
11:28 - 11:30הזיות של האונה הרקתית
-
11:30 - 11:32הן הזיות של כל החושים,
-
11:32 - 11:35מלאות בתחושות, מלאות בדברים מוכרים,
-
11:35 - 11:37הן ממוקמות במרחב ובזמן,
-
11:37 - 11:39הגיוניות, דרמטיות.
-
11:39 - 11:42ההזיות של צ'רלס בונה שונות לגמרי.
-
11:42 - 11:46בהזיות של צ'רלס בונה
-
11:46 - 11:48יש כל מיני רמות.
-
11:48 - 11:50החל מההזיות הגיאומטריות,
-
11:50 - 11:53כמו הריבועים הוורודים והכחולים שהאשה ראתה,
-
11:53 - 11:57ועד להזיות מאוד מפורטות
-
11:57 - 12:00עם דמויות ומיוחד עם פנים.
-
12:00 - 12:03פנים, ולפעמים פנים מעוותות,
-
12:03 - 12:06הן הדבר הכי שכיח
-
12:06 - 12:08בהזיות האלה.
-
12:08 - 12:11והדבר השני הכי שכיח הוא הסרטים המצויירים.
-
12:11 - 12:14אז מה קורה כאן?
-
12:14 - 12:16באופן מרתק, בשנים האחרונות,
-
12:16 - 12:20היה אפשר לבצע דימות מוח תפקודי,
-
12:20 - 12:24לבצע fMRI לאנשים בזמן ההזיות שלהם.
-
12:24 - 12:28ולמעשה, לגלות שחלקים שונים
-
12:28 - 12:31של המוח החזותי מופעלים
-
12:31 - 12:33בזמן ההזיות.
-
12:33 - 12:36בזמן ההזיות הגיאומטריות הפשוטות
-
12:36 - 12:40מופעלת קליפת הראיה העיקרית.
-
12:40 - 12:43זהו החלק של המוח שתופס גבולות ודפוסים.
-
12:43 - 12:47לא יוצרים תמונות בעזרת קליפת הראיה העיקרית.
-
12:47 - 12:50כשנוצרות תמונות
-
12:50 - 12:52מעורב חלק גבוה יותר של קליפת הראיה
-
12:52 - 12:54באונה הרקתית.
-
12:54 - 12:59ובמיוחד, איזור מסויים באונה הרקתית
-
12:59 - 13:01שנקרא הפיתול דמוי הכישור (fusiform gyrus).
-
13:01 - 13:05ידוע שאם נגרם לאנשים נזק בפיתול דמוי הכישור
-
13:05 - 13:09הם עלולים לאבד את היכולת לזהות פנים.
-
13:09 - 13:13אבל אם יש פעילות לא נורמלית בפיתול דמוי הכישור,
-
13:13 - 13:15הם עלולים להזות פנים.
-
13:15 - 13:18וזה בדיוק מה שאנו מוצאים בחלק מהאנשים האלה.
-
13:18 - 13:22ישנו שטח בחלק הקדמי של הפיתול הזה
-
13:22 - 13:27בו מיוצגות השיניים והעיניים.
-
13:27 - 13:30והחלק הזה של הפיתול מופעל
-
13:30 - 13:34כאשר מופיעות ההזיות המעוותות.
-
13:34 - 13:36ישנו חלק נוסף של המוח
-
13:36 - 13:38שמופעל במיוחד
-
13:38 - 13:40כשאנשים צופים בסרטים מצויירים.
-
13:40 - 13:43הוא מופעל כשאנשים מזהים סרטים מצויירים,
-
13:43 - 13:47מציירים סרטים מצויירים או הוזים סרטים מצויירים.
-
13:47 - 13:50זה מאוד מעניין שיש לכך חלק יחודי.
-
13:50 - 13:53ישנם חלקים אחרים במוח שמעורבים באופן יחודי
-
13:53 - 13:55בזיהוי ובהזיות
-
13:55 - 13:58של בניינים ושל נופים.
-
13:58 - 14:01בסביבות 1970 התגלה שלא מדובר רק בחלקים של המוח
-
14:01 - 14:03אלא בתאים מסויימים.
-
14:03 - 14:08תאי פנים התגלו בסביבות 1970.
-
14:08 - 14:10ועכשיו אנחנו יודעים שיש מאות סוגים
-
14:10 - 14:12נוספים של תאים,
-
14:12 - 14:14שיכולים להיות מאוד מאוד יחודיים.
-
14:14 - 14:16יתכן שיש לנו לא רק
-
14:16 - 14:18תאים של מכוניות.
-
14:18 - 14:21יתכן שיש לנו תאים של אסטון מרטין.
-
14:21 - 14:23[צחוק]
-
14:23 - 14:25ראיתי אסטון מרטין הבוקר.
-
14:25 - 14:27הייתי חייב להזכיר אותה.
-
14:27 - 14:30ועכשיו היא שם בפנים איפשהו.
-
14:30 - 14:33[צחוק]
-
14:33 - 14:37ברמה הזאת, בקליפה הרקתית התחתונה
-
14:37 - 14:40ישנן רק תמונות שנצפו
-
14:40 - 14:43או תמונות פרי הדמיון או מקטעי תמונות.
-
14:43 - 14:46רק ברמות הגבוהות יותר
-
14:46 - 14:48מצטרפים החושים האחרים
-
14:48 - 14:50וישנם קישורים עם הזכרון ועם הרגשות.
-
14:50 - 14:53ובסינדרום צ'רלס בונה
-
14:53 - 14:55לא מגיעים לרמות הגבוהות יותר האלה.
-
14:55 - 14:58נמצאים ברמה של קליפת הראיה התחתונה
-
14:58 - 15:00בה ישנן אלפי ועשרות אלפי
-
15:00 - 15:03ומליוני תמונות,
-
15:03 - 15:05או תמונות פרי הדמיון, או מקטעים שלהן,
-
15:05 - 15:07כולם מקודדים באופן עצבי
-
15:07 - 15:11בתאים מסויימים או בקבוצות קטנות של תאים.
-
15:11 - 15:14באופן רגיל, כל אלה הם חלק
-
15:14 - 15:18מזרם מאוחד של תפיסה או של דמיון,
-
15:18 - 15:21ואנחנו לא מודעים להם.
-
15:21 - 15:25רק כאשר האדם לקויי ראיה, או עיוור,
-
15:25 - 15:27התהליך מופרע.
-
15:27 - 15:30ובמקום תפיסה נורמלית
-
15:30 - 15:32מתקבלת סימולציה אנרכית,
-
15:32 - 15:35עוויתית, או שחרור
-
15:35 - 15:37של כל התאים הראייתיים האלה
-
15:37 - 15:39בקליפה הרקתית התחתונה.
-
15:39 - 15:42ואז, פתאום רואים פרצוף. פתאום רואים מכונית.
-
15:42 - 15:45פתאום את זה, ופתאום את זה.
-
15:45 - 15:47המוח עושה את מיטבו כדי לארגן,
-
15:47 - 15:50למצוא איזשהו סוג של עקביות.
-
15:50 - 15:52אבל לא כל כך בהצלחה.
-
15:52 - 15:54כשתיארו אותן לראשונה
-
15:54 - 15:58חשבו שניתן לפרש אותן כמו חלומות.
-
15:58 - 16:00אבל למעשה אנשים אומרים,
-
16:00 - 16:03"אני לא מזהה את האנשים. אני לא מקשר אותן לשום דבר."
-
16:03 - 16:06"לקרמיט אין שום משמעות עבורי."
-
16:06 - 16:11התייחסות אליהן כאל חלומות לא מובילה לשום מקום.
-
16:11 - 16:16ובכן, אמרתי פחות או יותר את מה שרציתי לומר.
-
16:16 - 16:19אני חושב שאני רק רוצה לסכם
-
16:19 - 16:21ולהגיד שזה שכיח.
-
16:21 - 16:23חישבו על כמות האנשים העיוורים.
-
16:23 - 16:25ישנם מאות אלפי אנשים עיוורים
-
16:25 - 16:27שסובלים מההזיות האלה
-
16:27 - 16:29אבל מפחדים להזכיר אותן.
-
16:29 - 16:32ולכן צריך להביא את הנושא למודעות
-
16:32 - 16:38עבור המטופלים, עבור הרופאים, עבור הציבור הרחב.
-
16:38 - 16:40ולבסוף, אני חושב שהן
-
16:40 - 16:43מעניינות ביותר ורבות ערך
-
16:43 - 16:47ונותנות לנו תובנות לגבי דרך הפעולה של המוח.
-
16:47 - 16:50צ'רלס בונה אמר לפני 250 שנים
-
16:50 - 16:54מתוך מחשבה על ההזיות האלה, שהוא תוהה,
-
16:54 - 16:57כפי שהוא ניסח את זה, כיצד תיאטרון הנפש
-
16:57 - 17:00נוצר על ידי המנגנונים של המוח.
-
17:00 - 17:03ועכשיו, לאחר 250 שנים, אני חושב
-
17:03 - 17:06שאנחנו מתחילים לקבל חלון הצצה לדרך בה הדבר מתבצע.
-
17:06 - 17:08תודה רבה.
-
17:08 - 17:11[מחיאות כפיים]
-
17:11 - 17:14כריס אנדרסון: זה היה נפלא. תודה רבה לך.
-
17:14 - 17:16אתה מדבר על הדברים האלה
-
17:16 - 17:19עם כל כך הרבה הבנה ואמפתיה למטופלים שלך.
-
17:19 - 17:24האם חווית את אחד מהסינדרומים שאתה כותב עליהם?
-
17:24 - 17:26אוליבר סאקס: חששתי שתשאל את זה.
-
17:26 - 17:27[צחוק]
-
17:27 - 17:30ובכן, כן, רבים מהם.
-
17:30 - 17:33ולמעשה, אני עצמי קצת לקויי ראיה.
-
17:33 - 17:36אני עיוור בעין אחת, וגם השניה לא מי יודע מה.
-
17:36 - 17:40ואני רואה את ההזיות הגיאומטריות.
-
17:40 - 17:42אבל בזה זה מסתיים.
-
17:42 - 17:44כ.א.: והן לא מפריעות לך?
-
17:44 - 17:46כי אתה מבין מה גורם לכך. הן לא מדאיגות אותך?
-
17:46 - 17:50א.ס.: הן לא מפריעות לי יותר מאשר הטיניטוס שלי,
-
17:50 - 17:53ממנו אני מתעלם.
-
17:53 - 17:55לפעמים הן מעניינות אותי.
-
17:55 - 17:58ויש לי הרבה ציורים שלהן במחברות שלי.
-
17:58 - 18:01עברתי בעצמי fMRI
-
18:01 - 18:04כדי לראות את קליפת הראיה שלי משתלטת.
-
18:04 - 18:08וכשאני רואה את כל המשושים האלה
-
18:08 - 18:10ואת כל הדברים המורכבים,
-
18:10 - 18:12במיגרנה ראייתית,
-
18:12 - 18:14אני תוהה האם כולם רואים דברים כאלה,
-
18:14 - 18:17והאם יתכן שדברים כמו אומנות המערות, או אומנות עיטורית
-
18:17 - 18:20שאבו קצת מהם.
-
18:20 - 18:22כ.א.: זו היתה שיחה מרתקת ביותר.
-
18:22 - 18:24תודה רבה ששתפת אותנו.
-
18:24 - 18:26א.ס: תודה לכם. תודה לכם.
-
18:26 - 18:28[מחיאות כפיים]
- Title:
- אוליבר סאקס: מה הזיות מגלות אודות הנפש שלנו
- Speaker:
- Oliver Sacks
- Description:
-
more » « less
הנוירולוג והסופר אוליבר סאקס מביא לתשומת ליבנו את סינדרום צ'רלס בונה - אנשים לקויי ראיה שחווים הזיות צלולות וברורות. הוא מחמם את ליבנו בתיאורי ההתנסויות של המטופלים שלו ומציג בפנינו את הביולוגיה של התופעה הלא-מדווחת-מספיק הזו.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:32
|
Yifat Adler added a translation |