1
00:00:00,000 --> 00:00:03,000
אנחנו רואים באמצעות העיניים.

2
00:00:03,000 --> 00:00:06,000
אבל אנחנו גם רואים באמצעות המוח.

3
00:00:06,000 --> 00:00:10,000
ראיה באמצעות המוח מכונה לעיתים קרובות - דמיון.

4
00:00:10,000 --> 00:00:15,000
אנחנו מכירים את הנופים של הדמיון שלנו -

5
00:00:15,000 --> 00:00:19,000
הנופים הפנימיים שלנו. חיינו איתם במשך כל חיינו.

6
00:00:19,000 --> 00:00:23,000
אבל ישנן גם הזיות.

7
00:00:23,000 --> 00:00:26,000
והזיות הן שונות לחלוטין.

8
00:00:26,000 --> 00:00:28,000
הן לא משהו שאנו יצרנו.

9
00:00:28,000 --> 00:00:30,000
הן לא נמצאות תחת שליטתנו.

10
00:00:30,000 --> 00:00:32,000
הן מגיעות מבחוץ

11
00:00:32,000 --> 00:00:35,000
ומחקות תפיסה.

12
00:00:35,000 --> 00:00:39,000
אני אדבר על הזיות -

13
00:00:39,000 --> 00:00:43,000
על סוג מסויים של הזיה חזותית

14
00:00:43,000 --> 00:00:48,000
שאני פוגש בין המטופלים שלי.

15
00:00:48,000 --> 00:00:52,000
לפני מספר חודשים קיבלתי שיחת טלפון

16
00:00:52,000 --> 00:00:54,000
מבית אבות בו אני עובד.

17
00:00:54,000 --> 00:00:59,000
הם אמרו לי שאחת מתושבות המקום, גברת מבוגרת בשנות ה-90

18
00:00:59,000 --> 00:01:01,000
רואה דברים.

19
00:01:01,000 --> 00:01:04,000
הם תהו אם היא יצאה מדעתה.

20
00:01:04,000 --> 00:01:06,000
או, מכיוון שהיא גברת מבוגרת,

21
00:01:06,000 --> 00:01:09,000
אם היה לה שבץ, או אולי אלצהיימר.

22
00:01:09,000 --> 00:01:14,000
הם ביקשו שאגיע ואפגוש את רוזלי,

23
00:01:14,000 --> 00:01:16,000
הגברת המבוגרת.

24
00:01:16,000 --> 00:01:18,000
הלכתי לפגוש אותה.

25
00:01:18,000 --> 00:01:20,000
ותכף ומייד היה לי ברור

26
00:01:20,000 --> 00:01:23,000
שהיא שפויה לחלוטין

27
00:01:23,000 --> 00:01:26,000
וצלולה ושכושר ההבנה שלה מצויין.

28
00:01:26,000 --> 00:01:30,000
אבל היא היתה מאוד מבוהלת ומאוד נבוכה

29
00:01:30,000 --> 00:01:33,000
כי היא ראתה דברים.

30
00:01:33,000 --> 00:01:36,000
והיא סיפרה לי,

31
00:01:36,000 --> 00:01:38,000
האחיות לא הזכירו את זה,

32
00:01:38,000 --> 00:01:40,000
שהיא עיוורת,

33
00:01:40,000 --> 00:01:45,000
שהיא כבר חמש שנים עיוורת מוחלטת עקב ניוון מקולרי.

34
00:01:45,000 --> 00:01:48,000
אבל עכשיו, בימים האחרונים, היא התחילה לראות דברים.

35
00:01:48,000 --> 00:01:51,000
אז שאלתי, "איזה סוג של דברים?"

36
00:01:51,000 --> 00:01:54,000
והיא ענתה, "אנשים בלבוש מזרחי,

37
00:01:54,000 --> 00:01:58,000
בגלימות, עולים ויורדים במדרגות;

38
00:01:58,000 --> 00:02:01,000
אדם שמסתובב לעברי ומחייך,

39
00:02:01,000 --> 00:02:05,000
אבל יש לו שיניים ענקיות בצד אחד של הפה;

40
00:02:05,000 --> 00:02:07,000
וגם חיות.

41
00:02:07,000 --> 00:02:10,000
אני רואה בניין לבן. ויורד שלג, שלג רך.

42
00:02:10,000 --> 00:02:15,000
אני רואה סוס, עם רתמה, גורר את השלג הלאה.

43
00:02:15,000 --> 00:02:19,000
ואז, לילה אחד, התמונה משתנה.

44
00:02:19,000 --> 00:02:21,000
אני רואה חתולים וכלבים הולכים לקראתי.

45
00:02:21,000 --> 00:02:24,000
הם מגיעים עד לנקודה מסויימת ואז עוצרים.

46
00:02:24,000 --> 00:02:26,000
ואז היא שוב משתנה.

47
00:02:26,000 --> 00:02:29,000
אני רואה המון ילדים. הם עולים ויורדים במדרגות.

48
00:02:29,000 --> 00:02:32,000
הם לבושים בצבעים עליזים - ורוד וכחול,

49
00:02:32,000 --> 00:02:35,000
כמו לבוש מזרחי."

50
00:02:35,000 --> 00:02:38,000
היא אמרה שלפעמים, לפני שהאנשים מגיעים

51
00:02:38,000 --> 00:02:42,000
היא רואה ריבועים ורודים וכחולים על הרצפה,

52
00:02:42,000 --> 00:02:45,000
שעולים אל התקרה.

53
00:02:45,000 --> 00:02:49,000
"אז," אמרתי, "זה כמו חלום?"

54
00:02:49,000 --> 00:02:52,000
והיא אמרה, "לא, זה לא כמו חלום. זה כמו סרט."

55
00:02:52,000 --> 00:02:55,000
היא אמרה, "יש בו צבעים. יש בו תנועה.

56
00:02:55,000 --> 00:02:59,000
אבל הוא שקט לגמרי, כמו סרט אילם."

57
00:02:59,000 --> 00:03:01,000
והיא אמרה שזה סרט די משעמם.

58
00:03:01,000 --> 00:03:04,000
היא אמרה, "כל האנשים האלה עם הלבוש המזרחי

59
00:03:04,000 --> 00:03:09,000
עולים ויורדים. כל הזמן חוזר על עצמו. מאוד מוגבל."

60
00:03:09,000 --> 00:03:11,000
[צחוק]

61
00:03:11,000 --> 00:03:13,000
ויש לה חוש הומור.

62
00:03:13,000 --> 00:03:15,000
היא ידעה שאלו הזיות.

63
00:03:15,000 --> 00:03:17,000
אבל היא היתה מפוחדת.

64
00:03:17,000 --> 00:03:20,000
היא חיה 95 שנים ואף פעם לא היו לה הזיות.

65
00:03:20,000 --> 00:03:23,000
היא אמרה שההזיות לא קשורות

66
00:03:23,000 --> 00:03:27,000
לשום דבר שהיא חושבת עליו או מרגישה או עושה.

67
00:03:27,000 --> 00:03:31,000
שהן מגיעות מעצמן ונעלמות מעצמן.

68
00:03:31,000 --> 00:03:33,000
שאין לה שום שליטה עליהן.

69
00:03:33,000 --> 00:03:35,000
היא אמרה שהיא לא מזהה

70
00:03:35,000 --> 00:03:37,000
את האנשים ואת המקומות

71
00:03:37,000 --> 00:03:39,000
שמופיעים בהזיות.

72
00:03:39,000 --> 00:03:41,000
וכל האנשים והחיות

73
00:03:41,000 --> 00:03:45,000
פשוט מתעלמים ממנה.

74
00:03:45,000 --> 00:03:47,000
והיא לא מבינה מה קורה.

75
00:03:47,000 --> 00:03:49,000
היא תהתה אם היא משתגעת,

76
00:03:49,000 --> 00:03:51,000
או מאבדת את צלילות דעתה.

77
00:03:51,000 --> 00:03:53,000
בדקתי אותה ביסודיות.

78
00:03:53,000 --> 00:03:55,000
היא היתה גברת זקנה מבריקה.

79
00:03:55,000 --> 00:03:59,000
שפויה לחלוטין. ללא כל בעיות רפואיות.

80
00:03:59,000 --> 00:04:03,000
היא לא קיבלה תרופות שיכלו לגרום להזיות.

81
00:04:03,000 --> 00:04:05,000
אבל היא היתה עיוורת.

82
00:04:05,000 --> 00:04:07,000
ואז אמרתי לה,

83
00:04:07,000 --> 00:04:09,000
"אני חושב שאני יודע ממה זה נובע."

84
00:04:09,000 --> 00:04:13,000
אמרתי, "יש סוג מיוחד של הזיה חזותית

85
00:04:13,000 --> 00:04:17,000
שנובע מהדרדרות בראיה, או מעיוורון."

86
00:04:17,000 --> 00:04:20,000
"לראשונה תיארו את התופעה," אמרתי,

87
00:04:20,000 --> 00:04:22,000
"במאה ה-18,

88
00:04:22,000 --> 00:04:25,000
על ידי אדם בשם צ'רלס בונה.

89
00:04:25,000 --> 00:04:28,000
ויש לך סינדרום צ'רלס בונה.

90
00:04:28,000 --> 00:04:30,000
המוח שלך תקין לחלוטין. הנפש שלך תקינה לחלוטין.

91
00:04:30,000 --> 00:04:33,000
יש לך סינדרום צ'רלס בונה."

92
00:04:33,000 --> 00:04:36,000
והוקל לה מאוד

93
00:04:36,000 --> 00:04:40,000
שאין לה בעיה חמורה

94
00:04:40,000 --> 00:04:43,000
והיא גם די הסתקרנה.

95
00:04:43,000 --> 00:04:45,000
היא שאלה, "מי זה הצ'רלס בונה הזה?"

96
00:04:45,000 --> 00:04:48,000
היא שאלה, "היו לו את ההזיות האלה?"

97
00:04:48,000 --> 00:04:51,000
והיא אמרה, "תספר לכל האחיות

98
00:04:51,000 --> 00:04:54,000
שיש לי סינדרום צ'רלס בונה."

99
00:04:54,000 --> 00:04:56,000
[צחוק]

100
00:04:56,000 --> 00:05:00,000
"אני לא משוגעת. לא איבדתי את הצלילות. יש לי סינדרום צ'רלס בונה."

101
00:05:00,000 --> 00:05:02,000
אז סיפרתי לאחיות.

102
00:05:02,000 --> 00:05:05,000
עבורי זהו מצב שגרתי.

103
00:05:05,000 --> 00:05:07,000
אני עובד הרבה בדיור של הגיל המבוגר.

104
00:05:07,000 --> 00:05:09,000
אני פוגש באנשים מבוגרים רבים

105
00:05:09,000 --> 00:05:13,000
עם ליקויי שמיעה או ליקויי ראיה.

106
00:05:13,000 --> 00:05:15,000
כ-10 אחוזים מהאנשים לקויי השמיעה

107
00:05:15,000 --> 00:05:18,000
סובלים מהזיות מוזיקליות.

108
00:05:18,000 --> 00:05:21,000
כ-10 אחוזים מהאנשים לקויי הראיה

109
00:05:21,000 --> 00:05:23,000
סובלים מהזיות חזותיות.

110
00:05:23,000 --> 00:05:25,000
לא צריכים להיות לגמרי עיוורים,

111
00:05:25,000 --> 00:05:27,000
רק לקויים במידה מספקת.

112
00:05:27,000 --> 00:05:31,000
בתיאור המקורי מהמאה ה-18

113
00:05:31,000 --> 00:05:33,000
צ'רלס בונה לא סבל מהן,

114
00:05:33,000 --> 00:05:36,000
לסבא שלו היו הזיות כאלה.

115
00:05:36,000 --> 00:05:39,000
סבא שלו היה שופט שלום, אדם מבוגר.

116
00:05:39,000 --> 00:05:42,000
הוא עבר ניתוח קטרקט.

117
00:05:42,000 --> 00:05:44,000
הראיה שלו היתה די חלשה.

118
00:05:44,000 --> 00:05:49,000
ב-1759 הוא תיאר לנכד שלו

119
00:05:49,000 --> 00:05:51,000
דברים שונים שהוא ראה.

120
00:05:51,000 --> 00:05:53,000
הדבר הראשון שהוא ראה

121
00:05:53,000 --> 00:05:55,000
היה מטפחת תלויה באוויר.

122
00:05:55,000 --> 00:05:57,000
זו היתה מטפחת כחולה גדולה

123
00:05:57,000 --> 00:05:59,000
עם 4 עיגולים כתומים.

124
00:05:59,000 --> 00:06:02,000
והוא ידע שזוהי הזיה.

125
00:06:02,000 --> 00:06:04,000
מטפחות לא תלויות באמצע האוויר.

126
00:06:04,000 --> 00:06:08,000
ואז הוא ראה גלגל גדול תלוי באוויר.

127
00:06:08,000 --> 00:06:13,000
אבל לפעמים הוא לא היה בטוח אם הוא הוזה או לא.

128
00:06:13,000 --> 00:06:15,000
כי ההזיות התאימו

129
00:06:15,000 --> 00:06:17,000
להקשר של הדברים שהוא ראה.

130
00:06:17,000 --> 00:06:20,000
פעם אחת, כשהנכדות שלו ביקרו אותו

131
00:06:20,000 --> 00:06:25,000
הוא שאל, "ומי הם הגברים הצעירים והנאים שהגיעו איתכן?"

132
00:06:25,000 --> 00:06:29,000
והן אמרו, "אבל, סבא, אין כאן שום גברים צעירים ונאים."

133
00:06:29,000 --> 00:06:33,000
ואז הגברים הצעירים והנאים נעלמו.

134
00:06:33,000 --> 00:06:36,000
זה טיפוסי להזיות האלה

135
00:06:36,000 --> 00:06:39,000
שהן מגיעות בהבזק ונעלמות בהבזק.

136
00:06:39,000 --> 00:06:41,000
בד"כ הן לא מופיעות ונמוגות בהדרגה.

137
00:06:41,000 --> 00:06:44,000
הן די פתאומיות. והן משתנות בפתאומיות.

138
00:06:44,000 --> 00:06:47,000
צ'רלס לולנד, הסבא

139
00:06:47,000 --> 00:06:50,000
ראה מאות דמויות שונות,

140
00:06:50,000 --> 00:06:52,000
נופים שונים ומשונים.

141
00:06:52,000 --> 00:06:56,000
פעם אחת הוא ראה אדם בחלוק רחצה מעשן מקטרת,

142
00:06:56,000 --> 00:06:59,000
והבין שזה הוא עצמו.

143
00:06:59,000 --> 00:07:02,000
זאת היתה הדמות היחידה שהוא זיהה.

144
00:07:02,000 --> 00:07:06,000
פעם אחת כשהוא הלך ברחובות פריס,

145
00:07:06,000 --> 00:07:09,000
הוא ראה, והפעם באמת, פיגומים.

146
00:07:09,000 --> 00:07:12,000
אבל כשהוא חזר הביתה הוא ראה מיניאטורה של הפיגומים

147
00:07:12,000 --> 00:07:16,000
בגובה 15 ס"מ על שולחן העבודה שלו.

148
00:07:16,000 --> 00:07:19,000
החזרה הזו על התפיסה

149
00:07:19,000 --> 00:07:21,000
נקראת לפעמים פלינופסיה.

150
00:07:21,000 --> 00:07:26,000
אצלו, ואצל רוזלי,

151
00:07:26,000 --> 00:07:28,000
מה שכנראה קורה...

152
00:07:28,000 --> 00:07:30,000
ורוזלי אמרה, "מה קורה פה?"

153
00:07:30,000 --> 00:07:33,000
ואמרתי לה שכאשר מאבדים את הראיה,

154
00:07:33,000 --> 00:07:36,000
כאשר החלקים החזותיים של המוח מפסיקים לקבל נתונים,

155
00:07:36,000 --> 00:07:39,000
הם נעשים היפראקטיביים ומעוררים בקלות.

156
00:07:39,000 --> 00:07:41,000
והם מתחילים לירות באופן ספונטני.

157
00:07:41,000 --> 00:07:44,000
ואז מתחילים לראות דברים.

158
00:07:44,000 --> 00:07:47,000
אפשר לראות דברים מאוד מורכבים.

159
00:07:47,000 --> 00:07:51,000
מטופלת אחרת שלי,

160
00:07:51,000 --> 00:07:53,000
שגם לה נותרו שרידי ראיה,

161
00:07:53,000 --> 00:07:57,000
לעיתים היו לה מראות מטרידים.

162
00:07:57,000 --> 00:08:00,000
היא סיפרה שפעם אחת היא ראתה

163
00:08:00,000 --> 00:08:03,000
אדם בחולצת פסים במסעדה.

164
00:08:03,000 --> 00:08:05,000
הוא הסתובב.

165
00:08:05,000 --> 00:08:08,000
ואז הוא התחלק לשש דמויות בחולצות פסים

166
00:08:08,000 --> 00:08:11,000
שהתחילו להתקדם לעברה.

167
00:08:11,000 --> 00:08:14,000
ואז שש הדמויות התאחדו כמו קונצרטינה.

168
00:08:14,000 --> 00:08:16,000
פעם, כשהיא נהגה,

169
00:08:16,000 --> 00:08:18,000
או בעצם, כשבעלה נהג,

170
00:08:18,000 --> 00:08:20,000
הדרך התחלקה לארבע.

171
00:08:20,000 --> 00:08:24,000
והיא הרגישה שהיא ממשיכה בו זמנית בארבע הדרכים.

172
00:08:24,000 --> 00:08:29,000
היו לה גם הזיות עם הרבה תנועה.

173
00:08:29,000 --> 00:08:32,000
רבות מהן עסקו במכונית.

174
00:08:32,000 --> 00:08:34,000
לפעמים היא ראתה מתבגר

175
00:08:34,000 --> 00:08:37,000
יושב על מכסה המנוע של המכונית.

176
00:08:37,000 --> 00:08:39,000
הוא היה מאוד נחוש בדעתו והוא נע בחינניות

177
00:08:39,000 --> 00:08:41,000
כשהמכונית הסתובבה.

178
00:08:41,000 --> 00:08:44,000
וכאשר המכונית עצרה,

179
00:08:44,000 --> 00:08:47,000
הנער היה באופן פתאומי ממריא אנכית

180
00:08:47,000 --> 00:08:50,000
לגובה של 30 מטר באוויר, ואז נעלם.

181
00:08:50,000 --> 00:08:55,000
למטופלת אחרת שלי היה סוג אחר של הזיות.

182
00:08:55,000 --> 00:08:58,000
לאישה הזאת לא היו בעיות בעיניים עצמן,

183
00:08:58,000 --> 00:09:00,000
אלא בחלקים החזותיים של המוח -

184
00:09:00,000 --> 00:09:03,000
גידול קטן בקליפה העורפית.

185
00:09:03,000 --> 00:09:08,000
יותר מכל, היא ראתה סרטים מצויירים.

186
00:09:08,000 --> 00:09:13,000
והסרטים המצויירים היו שקופים

187
00:09:13,000 --> 00:09:16,000
וכיסו חצי משדה הראיה, כמו מסך.

188
00:09:16,000 --> 00:09:22,000
והיא ראתה בעיקר סרטים מצויירים של קרמיט הצפרדע.

189
00:09:22,000 --> 00:09:23,000
[צחוק]

190
00:09:23,000 --> 00:09:26,000
אני לא צופה ברחוב סומסום.

191
00:09:26,000 --> 00:09:29,000
אבל היא חזרה ואמרה,

192
00:09:29,000 --> 00:09:33,000
"למה קרמיט? לקרמיט הצפרדע אין שום משמעות עבורי."

193
00:09:33,000 --> 00:09:36,000
ואני תהיתי לגבי קובעי ההתנהגות של פרויד.

194
00:09:36,000 --> 00:09:38,000
למה קרמיט?

195
00:09:38,000 --> 00:09:40,000
"לקרמיט הצפרדע אין שום משמעות עבורי."

196
00:09:40,000 --> 00:09:42,000
הסרטים המצויירים לא הטרידו אותה כל כך,

197
00:09:42,000 --> 00:09:46,000
אבל תמונות או הזיות מאוד עקשניות של פרצופים

198
00:09:46,000 --> 00:09:49,000
הפריעו לה מאוד.

199
00:09:49,000 --> 00:09:52,000
וכמו אצל רוזלי, הפרצופים היו לעיתים קרובות מעוותים

200
00:09:52,000 --> 00:09:56,000
עם שיניים גדולות מאוד או עיניים גדולות מאוד.

201
00:09:56,000 --> 00:09:59,000
והם הפחידו אותה.

202
00:09:59,000 --> 00:10:03,000
מה קורה אצל האנשים האלה?

203
00:10:03,000 --> 00:10:06,000
כרופא, אני צריך לנסות להגדיר מה קורה שם

204
00:10:06,000 --> 00:10:08,000
ולהרגיע אנשים.

205
00:10:08,000 --> 00:10:12,000
בעיקר להרגיע אותם שהם לא מתחילים להשתגע.

206
00:10:12,000 --> 00:10:15,000
כ-10 אחוזים, כמו שאמרתי,

207
00:10:15,000 --> 00:10:18,000
מהאנשים לקויי הראיה סובלים מהתופעה.

208
00:10:18,000 --> 00:10:22,000
אבל לא יותר מאחוז אחד מהם מודה בכך.

209
00:10:22,000 --> 00:10:25,000
מכיוון שהם מפחדים שיחשבו שהם יצאו מדעתם.

210
00:10:25,000 --> 00:10:27,000
ואם הם מתייעצים עם הרופאים שלהם -

211
00:10:27,000 --> 00:10:30,000
יכול להיות שמבוצעות טעויות באבחנות.

212
00:10:30,000 --> 00:10:32,000
אנשים חושבים שאם אתה רואה דברים

213
00:10:32,000 --> 00:10:35,000
או שומע דברים, אתה משתגע.

214
00:10:35,000 --> 00:10:38,000
אבל ההזיות הפסיכוטיות שונות לחלוטין.

215
00:10:38,000 --> 00:10:41,000
הזיות פסיכוטיות חזותיות או קוליות

216
00:10:41,000 --> 00:10:43,000
פונות אליכם. הן מאשימות אתכם.

217
00:10:43,000 --> 00:10:45,000
הן מפתות אתכם. הן משפילות אתכם.

218
00:10:45,000 --> 00:10:48,000
הן לועגות לכם.

219
00:10:48,000 --> 00:10:50,000
אתם מתקשרים איתן.

220
00:10:50,000 --> 00:10:53,000
כל זה לא קורה

221
00:10:53,000 --> 00:10:56,000
בהזיות של צ'רלס בונה.

222
00:10:56,000 --> 00:11:00,000
יש סרט ואתם צופים בסרט שכלל לא קשור אליכם.

223
00:11:00,000 --> 00:11:03,000
זו הדרך בה אנשים מתארים את זה.

224
00:11:03,000 --> 00:11:07,000
יש גם דבר נדיר שנקרא אפילפסיה של האונה הרקתית.

225
00:11:07,000 --> 00:11:10,000
ולפעמים, אם מישהו סובל מכך,

226
00:11:10,000 --> 00:11:12,000
הוא עלול להרגיש שהוא נוסע לאחור

227
00:11:12,000 --> 00:11:15,000
לזמן או למקום מהעבר.

228
00:11:15,000 --> 00:11:17,000
הוא נמצא בצומת דרכים מסויים.

229
00:11:17,000 --> 00:11:19,000
הוא מריח ערמונים קלויים על האש.

230
00:11:19,000 --> 00:11:22,000
הוא שומע את התנועה. כל החושים מעורבים.

231
00:11:22,000 --> 00:11:24,000
הוא מחכה לחברה שלו.

232
00:11:24,000 --> 00:11:28,000
וזהו יום שלישי בערב בשנת 1982.

233
00:11:28,000 --> 00:11:30,000
הזיות של האונה הרקתית

234
00:11:30,000 --> 00:11:32,000
הן הזיות של כל החושים,

235
00:11:32,000 --> 00:11:35,000
מלאות בתחושות, מלאות בדברים מוכרים,

236
00:11:35,000 --> 00:11:37,000
הן ממוקמות במרחב ובזמן,

237
00:11:37,000 --> 00:11:39,000
הגיוניות, דרמטיות.

238
00:11:39,000 --> 00:11:42,000
ההזיות של צ'רלס בונה שונות לגמרי.

239
00:11:42,000 --> 00:11:46,000
בהזיות של צ'רלס בונה

240
00:11:46,000 --> 00:11:48,000
יש כל מיני רמות.

241
00:11:48,000 --> 00:11:50,000
החל מההזיות הגיאומטריות,

242
00:11:50,000 --> 00:11:53,000
כמו הריבועים הוורודים והכחולים שהאשה ראתה,

243
00:11:53,000 --> 00:11:57,000
ועד להזיות מאוד מפורטות

244
00:11:57,000 --> 00:12:00,000
עם דמויות ומיוחד עם פנים.

245
00:12:00,000 --> 00:12:03,000
פנים, ולפעמים פנים מעוותות,

246
00:12:03,000 --> 00:12:06,000
הן הדבר הכי שכיח

247
00:12:06,000 --> 00:12:08,000
בהזיות האלה.

248
00:12:08,000 --> 00:12:11,000
והדבר השני הכי שכיח הוא הסרטים המצויירים.

249
00:12:11,000 --> 00:12:14,000
אז מה קורה כאן?

250
00:12:14,000 --> 00:12:16,000
באופן מרתק, בשנים האחרונות,

251
00:12:16,000 --> 00:12:20,000
היה אפשר לבצע דימות מוח תפקודי,

252
00:12:20,000 --> 00:12:24,000
לבצע fMRI לאנשים בזמן ההזיות שלהם.

253
00:12:24,000 --> 00:12:28,000
ולמעשה, לגלות שחלקים שונים

254
00:12:28,000 --> 00:12:31,000
של המוח החזותי מופעלים

255
00:12:31,000 --> 00:12:33,000
בזמן ההזיות.

256
00:12:33,000 --> 00:12:36,000
בזמן ההזיות הגיאומטריות הפשוטות

257
00:12:36,000 --> 00:12:40,000
מופעלת קליפת הראיה העיקרית.

258
00:12:40,000 --> 00:12:43,000
זהו החלק של המוח שתופס גבולות ודפוסים.

259
00:12:43,000 --> 00:12:47,000
לא יוצרים תמונות בעזרת קליפת הראיה העיקרית.

260
00:12:47,000 --> 00:12:50,000
כשנוצרות תמונות

261
00:12:50,000 --> 00:12:52,000
מעורב חלק גבוה יותר של קליפת הראיה

262
00:12:52,000 --> 00:12:54,000
באונה הרקתית.

263
00:12:54,000 --> 00:12:59,000
ובמיוחד, איזור מסויים באונה הרקתית

264
00:12:59,000 --> 00:13:01,000
שנקרא הפיתול דמוי הכישור (fusiform gyrus).

265
00:13:01,000 --> 00:13:05,000
ידוע שאם נגרם לאנשים נזק בפיתול דמוי הכישור

266
00:13:05,000 --> 00:13:09,000
הם עלולים לאבד את היכולת לזהות פנים.

267
00:13:09,000 --> 00:13:13,000
אבל אם יש פעילות לא נורמלית בפיתול דמוי הכישור,

268
00:13:13,000 --> 00:13:15,000
הם עלולים להזות פנים.

269
00:13:15,000 --> 00:13:18,000
וזה בדיוק מה שאנו מוצאים בחלק מהאנשים האלה.

270
00:13:18,000 --> 00:13:22,000
ישנו שטח בחלק הקדמי של הפיתול הזה

271
00:13:22,000 --> 00:13:27,000
בו מיוצגות השיניים והעיניים.

272
00:13:27,000 --> 00:13:30,000
והחלק הזה של הפיתול מופעל

273
00:13:30,000 --> 00:13:34,000
כאשר מופיעות ההזיות המעוותות.

274
00:13:34,000 --> 00:13:36,000
ישנו חלק נוסף של המוח

275
00:13:36,000 --> 00:13:38,000
שמופעל במיוחד

276
00:13:38,000 --> 00:13:40,000
כשאנשים צופים בסרטים מצויירים.

277
00:13:40,000 --> 00:13:43,000
הוא מופעל כשאנשים מזהים סרטים מצויירים,

278
00:13:43,000 --> 00:13:47,000
מציירים סרטים מצויירים או הוזים סרטים מצויירים.

279
00:13:47,000 --> 00:13:50,000
זה מאוד מעניין שיש לכך חלק יחודי.

280
00:13:50,000 --> 00:13:53,000
ישנם חלקים אחרים במוח שמעורבים באופן יחודי

281
00:13:53,000 --> 00:13:55,000
בזיהוי ובהזיות

282
00:13:55,000 --> 00:13:58,000
של בניינים ושל נופים.

283
00:13:58,000 --> 00:14:01,000
בסביבות 1970 התגלה שלא מדובר רק בחלקים של המוח

284
00:14:01,000 --> 00:14:03,000
אלא בתאים מסויימים.

285
00:14:03,000 --> 00:14:08,000
תאי פנים התגלו בסביבות 1970.

286
00:14:08,000 --> 00:14:10,000
ועכשיו אנחנו יודעים שיש מאות סוגים

287
00:14:10,000 --> 00:14:12,000
נוספים של תאים,

288
00:14:12,000 --> 00:14:14,000
שיכולים להיות מאוד מאוד יחודיים.

289
00:14:14,000 --> 00:14:16,000
יתכן שיש לנו לא רק

290
00:14:16,000 --> 00:14:18,000
תאים של מכוניות.

291
00:14:18,000 --> 00:14:21,000
יתכן שיש לנו תאים של אסטון מרטין.

292
00:14:21,000 --> 00:14:23,000
[צחוק]

293
00:14:23,000 --> 00:14:25,000
ראיתי אסטון מרטין הבוקר.

294
00:14:25,000 --> 00:14:27,000
הייתי חייב להזכיר אותה.

295
00:14:27,000 --> 00:14:30,000
ועכשיו היא שם בפנים איפשהו.

296
00:14:30,000 --> 00:14:33,000
[צחוק]

297
00:14:33,000 --> 00:14:37,000
ברמה הזאת, בקליפה הרקתית התחתונה

298
00:14:37,000 --> 00:14:40,000
ישנן רק תמונות שנצפו

299
00:14:40,000 --> 00:14:43,000
או תמונות פרי הדמיון או מקטעי תמונות.

300
00:14:43,000 --> 00:14:46,000
רק ברמות הגבוהות יותר

301
00:14:46,000 --> 00:14:48,000
מצטרפים החושים האחרים

302
00:14:48,000 --> 00:14:50,000
וישנם קישורים עם הזכרון ועם הרגשות.

303
00:14:50,000 --> 00:14:53,000
ובסינדרום צ'רלס בונה

304
00:14:53,000 --> 00:14:55,000
לא מגיעים לרמות הגבוהות יותר האלה.

305
00:14:55,000 --> 00:14:58,000
נמצאים ברמה של קליפת הראיה התחתונה

306
00:14:58,000 --> 00:15:00,000
בה ישנן אלפי ועשרות אלפי

307
00:15:00,000 --> 00:15:03,000
ומליוני תמונות,

308
00:15:03,000 --> 00:15:05,000
או תמונות פרי הדמיון, או מקטעים שלהן,

309
00:15:05,000 --> 00:15:07,000
כולם מקודדים באופן עצבי

310
00:15:07,000 --> 00:15:11,000
בתאים מסויימים או בקבוצות קטנות של תאים.

311
00:15:11,000 --> 00:15:14,000
באופן רגיל, כל אלה הם חלק

312
00:15:14,000 --> 00:15:18,000
מזרם מאוחד של תפיסה או של דמיון,

313
00:15:18,000 --> 00:15:21,000
ואנחנו לא מודעים להם.

314
00:15:21,000 --> 00:15:25,000
רק כאשר האדם לקויי ראיה, או עיוור,

315
00:15:25,000 --> 00:15:27,000
התהליך מופרע.

316
00:15:27,000 --> 00:15:30,000
ובמקום תפיסה נורמלית

317
00:15:30,000 --> 00:15:32,000
מתקבלת סימולציה אנרכית,

318
00:15:32,000 --> 00:15:35,000
עוויתית, או שחרור

319
00:15:35,000 --> 00:15:37,000
של כל התאים הראייתיים האלה

320
00:15:37,000 --> 00:15:39,000
בקליפה הרקתית התחתונה.

321
00:15:39,000 --> 00:15:42,000
ואז, פתאום רואים פרצוף. פתאום רואים מכונית.

322
00:15:42,000 --> 00:15:45,000
פתאום את זה, ופתאום את זה.

323
00:15:45,000 --> 00:15:47,000
המוח עושה את מיטבו כדי לארגן,

324
00:15:47,000 --> 00:15:50,000
למצוא איזשהו סוג של עקביות.

325
00:15:50,000 --> 00:15:52,000
אבל לא כל כך בהצלחה.

326
00:15:52,000 --> 00:15:54,000
כשתיארו אותן לראשונה

327
00:15:54,000 --> 00:15:58,000
חשבו שניתן לפרש אותן כמו חלומות.

328
00:15:58,000 --> 00:16:00,000
אבל למעשה אנשים אומרים,

329
00:16:00,000 --> 00:16:03,000
"אני לא מזהה את האנשים. אני לא מקשר אותן לשום דבר."

330
00:16:03,000 --> 00:16:06,000
"לקרמיט אין שום משמעות עבורי."

331
00:16:06,000 --> 00:16:11,000
התייחסות אליהן כאל חלומות לא מובילה לשום מקום.

332
00:16:11,000 --> 00:16:16,000
ובכן, אמרתי פחות או יותר את מה שרציתי לומר.

333
00:16:16,000 --> 00:16:19,000
אני חושב שאני רק רוצה לסכם

334
00:16:19,000 --> 00:16:21,000
ולהגיד שזה שכיח.

335
00:16:21,000 --> 00:16:23,000
חישבו על כמות האנשים העיוורים.

336
00:16:23,000 --> 00:16:25,000
ישנם מאות אלפי אנשים עיוורים

337
00:16:25,000 --> 00:16:27,000
שסובלים מההזיות האלה

338
00:16:27,000 --> 00:16:29,000
אבל מפחדים להזכיר אותן.

339
00:16:29,000 --> 00:16:32,000
ולכן צריך להביא את הנושא למודעות

340
00:16:32,000 --> 00:16:38,000
עבור המטופלים, עבור הרופאים, עבור הציבור הרחב.

341
00:16:38,000 --> 00:16:40,000
ולבסוף, אני חושב שהן

342
00:16:40,000 --> 00:16:43,000
מעניינות ביותר ורבות ערך

343
00:16:43,000 --> 00:16:47,000
ונותנות לנו תובנות לגבי דרך הפעולה של המוח.

344
00:16:47,000 --> 00:16:50,000
צ'רלס בונה אמר לפני 250 שנים

345
00:16:50,000 --> 00:16:54,000
מתוך מחשבה על ההזיות האלה, שהוא תוהה,

346
00:16:54,000 --> 00:16:57,000
כפי שהוא ניסח את זה, כיצד תיאטרון הנפש

347
00:16:57,000 --> 00:17:00,000
נוצר על ידי המנגנונים של המוח.

348
00:17:00,000 --> 00:17:03,000
ועכשיו, לאחר 250 שנים, אני חושב

349
00:17:03,000 --> 00:17:06,000
שאנחנו מתחילים לקבל חלון הצצה לדרך בה הדבר מתבצע.

350
00:17:06,000 --> 00:17:08,000
תודה רבה.

351
00:17:08,000 --> 00:17:11,000
[מחיאות כפיים]

352
00:17:11,000 --> 00:17:14,000
כריס אנדרסון: זה היה נפלא. תודה רבה לך.

353
00:17:14,000 --> 00:17:16,000
אתה מדבר על הדברים האלה

354
00:17:16,000 --> 00:17:19,000
עם כל כך הרבה הבנה ואמפתיה למטופלים שלך.

355
00:17:19,000 --> 00:17:24,000
האם חווית את אחד מהסינדרומים שאתה כותב עליהם?

356
00:17:24,000 --> 00:17:26,000
אוליבר סאקס: חששתי שתשאל את זה.

357
00:17:26,000 --> 00:17:27,000
[צחוק]

358
00:17:27,000 --> 00:17:30,000
ובכן, כן, רבים מהם.

359
00:17:30,000 --> 00:17:33,000
ולמעשה, אני עצמי קצת לקויי ראיה.

360
00:17:33,000 --> 00:17:36,000
אני עיוור בעין אחת, וגם השניה לא מי יודע מה.

361
00:17:36,000 --> 00:17:40,000
ואני רואה את ההזיות הגיאומטריות.

362
00:17:40,000 --> 00:17:42,000
אבל בזה זה מסתיים.

363
00:17:42,000 --> 00:17:44,000
כ.א.: והן לא מפריעות לך?

364
00:17:44,000 --> 00:17:46,000
כי אתה מבין מה גורם לכך. הן לא מדאיגות אותך?

365
00:17:46,000 --> 00:17:50,000
א.ס.: הן לא מפריעות לי יותר מאשר הטיניטוס שלי,

366
00:17:50,000 --> 00:17:53,000
ממנו אני מתעלם.

367
00:17:53,000 --> 00:17:55,000
לפעמים הן מעניינות אותי.

368
00:17:55,000 --> 00:17:58,000
ויש לי הרבה ציורים שלהן במחברות שלי.

369
00:17:58,000 --> 00:18:01,000
עברתי בעצמי fMRI

370
00:18:01,000 --> 00:18:04,000
כדי לראות את קליפת הראיה שלי משתלטת.

371
00:18:04,000 --> 00:18:08,000
וכשאני רואה את כל המשושים האלה

372
00:18:08,000 --> 00:18:10,000
ואת כל הדברים המורכבים,

373
00:18:10,000 --> 00:18:12,000
במיגרנה ראייתית,

374
00:18:12,000 --> 00:18:14,000
אני תוהה האם כולם רואים דברים כאלה,

375
00:18:14,000 --> 00:18:17,000
והאם יתכן שדברים כמו אומנות המערות, או אומנות עיטורית

376
00:18:17,000 --> 00:18:20,000
שאבו קצת מהם.

377
00:18:20,000 --> 00:18:22,000
כ.א.: זו היתה שיחה מרתקת ביותר.

378
00:18:22,000 --> 00:18:24,000
תודה רבה ששתפת אותנו.

379
00:18:24,000 --> 00:18:26,000
א.ס: תודה לכם. תודה לכם.

380
00:18:26,000 --> 00:18:28,000
[מחיאות כפיים]