WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:03.000
אנחנו רואים באמצעות העיניים.

00:00:03.000 --> 00:00:06.000
אבל אנחנו גם רואים באמצעות המוח.

00:00:06.000 --> 00:00:10.000
ראיה באמצעות המוח מכונה לעיתים קרובות - דמיון.

00:00:10.000 --> 00:00:15.000
אנחנו מכירים את הנופים של הדמיון שלנו -

00:00:15.000 --> 00:00:19.000
הנופים הפנימיים שלנו. חיינו איתם במשך כל חיינו.

00:00:19.000 --> 00:00:23.000
אבל ישנן גם הזיות.

00:00:23.000 --> 00:00:26.000
והזיות הן שונות לחלוטין.

00:00:26.000 --> 00:00:28.000
הן לא משהו שאנו יצרנו.

00:00:28.000 --> 00:00:30.000
הן לא נמצאות תחת שליטתנו.

00:00:30.000 --> 00:00:32.000
הן מגיעות מבחוץ

00:00:32.000 --> 00:00:35.000
ומחקות תפיסה.

NOTE Paragraph

00:00:35.000 --> 00:00:39.000
אני אדבר על הזיות -

00:00:39.000 --> 00:00:43.000
על סוג מסויים של הזיה חזותית

00:00:43.000 --> 00:00:48.000
שאני פוגש בין המטופלים שלי.

00:00:48.000 --> 00:00:52.000
לפני מספר חודשים קיבלתי שיחת טלפון

00:00:52.000 --> 00:00:54.000
מבית אבות בו אני עובד.

00:00:54.000 --> 00:00:59.000
הם אמרו לי שאחת מתושבות המקום, גברת מבוגרת בשנות ה-90

00:00:59.000 --> 00:01:01.000
רואה דברים.

00:01:01.000 --> 00:01:04.000
הם תהו אם היא יצאה מדעתה.

00:01:04.000 --> 00:01:06.000
או, מכיוון שהיא גברת מבוגרת,

00:01:06.000 --> 00:01:09.000
אם היה לה שבץ, או אולי אלצהיימר.

NOTE Paragraph

00:01:09.000 --> 00:01:14.000
הם ביקשו שאגיע ואפגוש את רוזלי,

00:01:14.000 --> 00:01:16.000
הגברת המבוגרת.

00:01:16.000 --> 00:01:18.000
הלכתי לפגוש אותה.

00:01:18.000 --> 00:01:20.000
ותכף ומייד היה לי ברור

00:01:20.000 --> 00:01:23.000
שהיא שפויה לחלוטין

00:01:23.000 --> 00:01:26.000
וצלולה ושכושר ההבנה שלה מצויין.

00:01:26.000 --> 00:01:30.000
אבל היא היתה מאוד מבוהלת ומאוד נבוכה

00:01:30.000 --> 00:01:33.000
כי היא ראתה דברים.

00:01:33.000 --> 00:01:36.000
והיא סיפרה לי,

00:01:36.000 --> 00:01:38.000
האחיות לא הזכירו את זה,

00:01:38.000 --> 00:01:40.000
שהיא עיוורת,

00:01:40.000 --> 00:01:45.000
שהיא כבר חמש שנים עיוורת מוחלטת עקב ניוון מקולרי.

00:01:45.000 --> 00:01:48.000
אבל עכשיו, בימים האחרונים, היא התחילה לראות דברים.

NOTE Paragraph

00:01:48.000 --> 00:01:51.000
אז שאלתי, "איזה סוג של דברים?"

00:01:51.000 --> 00:01:54.000
והיא ענתה, "אנשים בלבוש מזרחי,

00:01:54.000 --> 00:01:58.000
בגלימות, עולים ויורדים במדרגות;

00:01:58.000 --> 00:02:01.000
אדם שמסתובב לעברי ומחייך,

00:02:01.000 --> 00:02:05.000
אבל יש לו שיניים ענקיות בצד אחד של הפה;

00:02:05.000 --> 00:02:07.000
וגם חיות.

00:02:07.000 --> 00:02:10.000
אני רואה בניין לבן. ויורד שלג, שלג רך.

00:02:10.000 --> 00:02:15.000
אני רואה סוס, עם רתמה, גורר את השלג הלאה.

00:02:15.000 --> 00:02:19.000
ואז, לילה אחד, התמונה משתנה.

00:02:19.000 --> 00:02:21.000
אני רואה חתולים וכלבים הולכים לקראתי.

00:02:21.000 --> 00:02:24.000
הם מגיעים עד לנקודה מסויימת ואז עוצרים.

00:02:24.000 --> 00:02:26.000
ואז היא שוב משתנה.

00:02:26.000 --> 00:02:29.000
אני רואה המון ילדים. הם עולים ויורדים במדרגות.

00:02:29.000 --> 00:02:32.000
הם לבושים בצבעים עליזים - ורוד וכחול,

00:02:32.000 --> 00:02:35.000
כמו לבוש מזרחי."

NOTE Paragraph

00:02:35.000 --> 00:02:38.000
היא אמרה שלפעמים, לפני שהאנשים מגיעים

00:02:38.000 --> 00:02:42.000
היא רואה ריבועים ורודים וכחולים על הרצפה,

00:02:42.000 --> 00:02:45.000
שעולים אל התקרה.

00:02:45.000 --> 00:02:49.000
"אז," אמרתי, "זה כמו חלום?"

00:02:49.000 --> 00:02:52.000
והיא אמרה, "לא, זה לא כמו חלום. זה כמו סרט."

00:02:52.000 --> 00:02:55.000
היא אמרה, "יש בו צבעים. יש בו תנועה.

00:02:55.000 --> 00:02:59.000
אבל הוא שקט לגמרי, כמו סרט אילם."

00:02:59.000 --> 00:03:01.000
והיא אמרה שזה סרט די משעמם.

00:03:01.000 --> 00:03:04.000
היא אמרה, "כל האנשים האלה עם הלבוש המזרחי

00:03:04.000 --> 00:03:09.000
עולים ויורדים. כל הזמן חוזר על עצמו. מאוד מוגבל."

00:03:09.000 --> 00:03:11.000
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
ויש לה חוש הומור.

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
היא ידעה שאלו הזיות.

00:03:15.000 --> 00:03:17.000
אבל היא היתה מפוחדת.

00:03:17.000 --> 00:03:20.000
היא חיה 95 שנים ואף פעם לא היו לה הזיות.

00:03:20.000 --> 00:03:23.000
היא אמרה שההזיות לא קשורות

00:03:23.000 --> 00:03:27.000
לשום דבר שהיא חושבת עליו או מרגישה או עושה.

00:03:27.000 --> 00:03:31.000
שהן מגיעות מעצמן ונעלמות מעצמן.

00:03:31.000 --> 00:03:33.000
שאין לה שום שליטה עליהן.

00:03:33.000 --> 00:03:35.000
היא אמרה שהיא לא מזהה

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
את האנשים ואת המקומות

00:03:37.000 --> 00:03:39.000
שמופיעים בהזיות.

00:03:39.000 --> 00:03:41.000
וכל האנשים והחיות

00:03:41.000 --> 00:03:45.000
פשוט מתעלמים ממנה.

00:03:45.000 --> 00:03:47.000
והיא לא מבינה מה קורה.

00:03:47.000 --> 00:03:49.000
היא תהתה אם היא משתגעת,

00:03:49.000 --> 00:03:51.000
או מאבדת את צלילות דעתה.

NOTE Paragraph

00:03:51.000 --> 00:03:53.000
בדקתי אותה ביסודיות.

00:03:53.000 --> 00:03:55.000
היא היתה גברת זקנה מבריקה.

00:03:55.000 --> 00:03:59.000
שפויה לחלוטין. ללא כל בעיות רפואיות.

00:03:59.000 --> 00:04:03.000
היא לא קיבלה תרופות שיכלו לגרום להזיות.

00:04:03.000 --> 00:04:05.000
אבל היא היתה עיוורת.

00:04:05.000 --> 00:04:07.000
ואז אמרתי לה,

00:04:07.000 --> 00:04:09.000
"אני חושב שאני יודע ממה זה נובע."

00:04:09.000 --> 00:04:13.000
אמרתי, "יש סוג מיוחד של הזיה חזותית

00:04:13.000 --> 00:04:17.000
שנובע מהדרדרות בראיה, או מעיוורון."

00:04:17.000 --> 00:04:20.000
"לראשונה תיארו את התופעה," אמרתי,

00:04:20.000 --> 00:04:22.000
"במאה ה-18,

00:04:22.000 --> 00:04:25.000
על ידי אדם בשם צ'רלס בונה.

00:04:25.000 --> 00:04:28.000
ויש לך סינדרום צ'רלס בונה.

00:04:28.000 --> 00:04:30.000
המוח שלך תקין לחלוטין. הנפש שלך תקינה לחלוטין.

00:04:30.000 --> 00:04:33.000
יש לך סינדרום צ'רלס בונה."

NOTE Paragraph

00:04:33.000 --> 00:04:36.000
והוקל לה מאוד

00:04:36.000 --> 00:04:40.000
שאין לה בעיה חמורה

00:04:40.000 --> 00:04:43.000
והיא גם די הסתקרנה.

00:04:43.000 --> 00:04:45.000
היא שאלה, "מי זה הצ'רלס בונה הזה?"

00:04:45.000 --> 00:04:48.000
היא שאלה, "היו לו את ההזיות האלה?"

00:04:48.000 --> 00:04:51.000
והיא אמרה, "תספר לכל האחיות

00:04:51.000 --> 00:04:54.000
שיש לי סינדרום צ'רלס בונה."

00:04:54.000 --> 00:04:56.000
[צחוק]

00:04:56.000 --> 00:05:00.000
"אני לא משוגעת. לא איבדתי את הצלילות. יש לי סינדרום צ'רלס בונה."

00:05:00.000 --> 00:05:02.000
אז סיפרתי לאחיות.

NOTE Paragraph

00:05:02.000 --> 00:05:05.000
עבורי זהו מצב שגרתי.

00:05:05.000 --> 00:05:07.000
אני עובד הרבה בדיור של הגיל המבוגר.

00:05:07.000 --> 00:05:09.000
אני פוגש באנשים מבוגרים רבים

00:05:09.000 --> 00:05:13.000
עם ליקויי שמיעה או ליקויי ראיה.

00:05:13.000 --> 00:05:15.000
כ-10 אחוזים מהאנשים לקויי השמיעה

00:05:15.000 --> 00:05:18.000
סובלים מהזיות מוזיקליות.

00:05:18.000 --> 00:05:21.000
כ-10 אחוזים מהאנשים לקויי הראיה

00:05:21.000 --> 00:05:23.000
סובלים מהזיות חזותיות.

00:05:23.000 --> 00:05:25.000
לא צריכים להיות לגמרי עיוורים,

00:05:25.000 --> 00:05:27.000
רק לקויים במידה מספקת.

NOTE Paragraph

00:05:27.000 --> 00:05:31.000
בתיאור המקורי מהמאה ה-18

00:05:31.000 --> 00:05:33.000
צ'רלס בונה לא סבל מהן,

00:05:33.000 --> 00:05:36.000
לסבא שלו היו הזיות כאלה.

00:05:36.000 --> 00:05:39.000
סבא שלו היה שופט שלום, אדם מבוגר.

00:05:39.000 --> 00:05:42.000
הוא עבר ניתוח קטרקט.

00:05:42.000 --> 00:05:44.000
הראיה שלו היתה די חלשה.

00:05:44.000 --> 00:05:49.000
ב-1759 הוא תיאר לנכד שלו

00:05:49.000 --> 00:05:51.000
דברים שונים שהוא ראה.

NOTE Paragraph

00:05:51.000 --> 00:05:53.000
הדבר הראשון שהוא ראה

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
היה מטפחת תלויה באוויר.

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
זו היתה מטפחת כחולה גדולה

00:05:57.000 --> 00:05:59.000
עם 4 עיגולים כתומים.

00:05:59.000 --> 00:06:02.000
והוא ידע שזוהי הזיה.

00:06:02.000 --> 00:06:04.000
מטפחות לא תלויות באמצע האוויר.

00:06:04.000 --> 00:06:08.000
ואז הוא ראה גלגל גדול תלוי באוויר.

00:06:08.000 --> 00:06:13.000
אבל לפעמים הוא לא היה בטוח אם הוא הוזה או לא.

00:06:13.000 --> 00:06:15.000
כי ההזיות התאימו

00:06:15.000 --> 00:06:17.000
להקשר של הדברים שהוא ראה.

00:06:17.000 --> 00:06:20.000
פעם אחת, כשהנכדות שלו ביקרו אותו

00:06:20.000 --> 00:06:25.000
הוא שאל, "ומי הם הגברים הצעירים והנאים שהגיעו איתכן?"

00:06:25.000 --> 00:06:29.000
והן אמרו, "אבל, סבא, אין כאן שום גברים צעירים ונאים."

00:06:29.000 --> 00:06:33.000
ואז הגברים הצעירים והנאים נעלמו.

00:06:33.000 --> 00:06:36.000
זה טיפוסי להזיות האלה

00:06:36.000 --> 00:06:39.000
שהן מגיעות בהבזק ונעלמות בהבזק.

00:06:39.000 --> 00:06:41.000
בד"כ הן לא מופיעות ונמוגות בהדרגה.

00:06:41.000 --> 00:06:44.000
הן די פתאומיות. והן משתנות בפתאומיות.

NOTE Paragraph

00:06:44.000 --> 00:06:47.000
צ'רלס לולנד, הסבא

00:06:47.000 --> 00:06:50.000
ראה מאות דמויות שונות,

00:06:50.000 --> 00:06:52.000
נופים שונים ומשונים.

00:06:52.000 --> 00:06:56.000
פעם אחת הוא ראה אדם בחלוק רחצה מעשן מקטרת,

00:06:56.000 --> 00:06:59.000
והבין שזה הוא עצמו.

00:06:59.000 --> 00:07:02.000
זאת היתה הדמות היחידה שהוא זיהה.

00:07:02.000 --> 00:07:06.000
פעם אחת כשהוא הלך ברחובות פריס,

00:07:06.000 --> 00:07:09.000
הוא ראה, והפעם באמת, פיגומים.

00:07:09.000 --> 00:07:12.000
אבל כשהוא חזר הביתה הוא ראה מיניאטורה של הפיגומים

00:07:12.000 --> 00:07:16.000
בגובה 15 ס"מ על שולחן העבודה שלו.

00:07:16.000 --> 00:07:19.000
החזרה הזו על התפיסה

00:07:19.000 --> 00:07:21.000
נקראת לפעמים פלינופסיה.

NOTE Paragraph

00:07:21.000 --> 00:07:26.000
אצלו, ואצל רוזלי,

00:07:26.000 --> 00:07:28.000
מה שכנראה קורה...

00:07:28.000 --> 00:07:30.000
ורוזלי אמרה, "מה קורה פה?"

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
ואמרתי לה שכאשר מאבדים את הראיה,

00:07:33.000 --> 00:07:36.000
כאשר החלקים החזותיים של המוח מפסיקים לקבל נתונים,

00:07:36.000 --> 00:07:39.000
הם נעשים היפראקטיביים ומעוררים בקלות.

00:07:39.000 --> 00:07:41.000
והם מתחילים לירות באופן ספונטני.

00:07:41.000 --> 00:07:44.000
ואז מתחילים לראות דברים.

00:07:44.000 --> 00:07:47.000
אפשר לראות דברים מאוד מורכבים.

NOTE Paragraph

00:07:47.000 --> 00:07:51.000
מטופלת אחרת שלי,

00:07:51.000 --> 00:07:53.000
שגם לה נותרו שרידי ראיה,

00:07:53.000 --> 00:07:57.000
לעיתים היו לה מראות מטרידים.

00:07:57.000 --> 00:08:00.000
היא סיפרה שפעם אחת היא ראתה

00:08:00.000 --> 00:08:03.000
אדם בחולצת פסים במסעדה.

00:08:03.000 --> 00:08:05.000
הוא הסתובב.

00:08:05.000 --> 00:08:08.000
ואז הוא התחלק לשש דמויות בחולצות פסים

00:08:08.000 --> 00:08:11.000
שהתחילו להתקדם לעברה.

00:08:11.000 --> 00:08:14.000
ואז שש הדמויות התאחדו כמו קונצרטינה.

00:08:14.000 --> 00:08:16.000
פעם, כשהיא נהגה,

00:08:16.000 --> 00:08:18.000
או בעצם, כשבעלה נהג,

00:08:18.000 --> 00:08:20.000
הדרך התחלקה לארבע.

00:08:20.000 --> 00:08:24.000
והיא הרגישה שהיא ממשיכה בו זמנית בארבע הדרכים.

NOTE Paragraph

00:08:24.000 --> 00:08:29.000
היו לה גם הזיות עם הרבה תנועה.

00:08:29.000 --> 00:08:32.000
רבות מהן עסקו במכונית.

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
לפעמים היא ראתה מתבגר

00:08:34.000 --> 00:08:37.000
יושב על מכסה המנוע של המכונית.

00:08:37.000 --> 00:08:39.000
הוא היה מאוד נחוש בדעתו והוא נע בחינניות

00:08:39.000 --> 00:08:41.000
כשהמכונית הסתובבה.

00:08:41.000 --> 00:08:44.000
וכאשר המכונית עצרה,

00:08:44.000 --> 00:08:47.000
הנער היה באופן פתאומי ממריא אנכית

00:08:47.000 --> 00:08:50.000
לגובה של 30 מטר באוויר, ואז נעלם.

NOTE Paragraph

00:08:50.000 --> 00:08:55.000
למטופלת אחרת שלי היה סוג אחר של הזיות.

00:08:55.000 --> 00:08:58.000
לאישה הזאת לא היו בעיות בעיניים עצמן,

00:08:58.000 --> 00:09:00.000
אלא בחלקים החזותיים של המוח -

00:09:00.000 --> 00:09:03.000
גידול קטן בקליפה העורפית.

00:09:03.000 --> 00:09:08.000
יותר מכל, היא ראתה סרטים מצויירים.

00:09:08.000 --> 00:09:13.000
והסרטים המצויירים היו שקופים

00:09:13.000 --> 00:09:16.000
וכיסו חצי משדה הראיה, כמו מסך.

00:09:16.000 --> 00:09:22.000
והיא ראתה בעיקר סרטים מצויירים של קרמיט הצפרדע.

00:09:22.000 --> 00:09:23.000
[צחוק]

00:09:23.000 --> 00:09:26.000
אני לא צופה ברחוב סומסום.

00:09:26.000 --> 00:09:29.000
אבל היא חזרה ואמרה,

00:09:29.000 --> 00:09:33.000
"למה קרמיט? לקרמיט הצפרדע אין שום משמעות עבורי."

00:09:33.000 --> 00:09:36.000
ואני תהיתי לגבי קובעי ההתנהגות של פרויד.

00:09:36.000 --> 00:09:38.000
למה קרמיט?

00:09:38.000 --> 00:09:40.000
"לקרמיט הצפרדע אין שום משמעות עבורי."

NOTE Paragraph

00:09:40.000 --> 00:09:42.000
הסרטים המצויירים לא הטרידו אותה כל כך,

00:09:42.000 --> 00:09:46.000
אבל תמונות או הזיות מאוד עקשניות של פרצופים

00:09:46.000 --> 00:09:49.000
הפריעו לה מאוד.

00:09:49.000 --> 00:09:52.000
וכמו אצל רוזלי, הפרצופים היו לעיתים קרובות מעוותים

00:09:52.000 --> 00:09:56.000
עם שיניים גדולות מאוד או עיניים גדולות מאוד.

00:09:56.000 --> 00:09:59.000
והם הפחידו אותה.

00:09:59.000 --> 00:10:03.000
מה קורה אצל האנשים האלה?

00:10:03.000 --> 00:10:06.000
כרופא, אני צריך לנסות להגדיר מה קורה שם

00:10:06.000 --> 00:10:08.000
ולהרגיע אנשים.

00:10:08.000 --> 00:10:12.000
בעיקר להרגיע אותם שהם לא מתחילים להשתגע.

NOTE Paragraph

00:10:12.000 --> 00:10:15.000
כ-10 אחוזים, כמו שאמרתי,

00:10:15.000 --> 00:10:18.000
מהאנשים לקויי הראיה סובלים מהתופעה.

00:10:18.000 --> 00:10:22.000
אבל לא יותר מאחוז אחד מהם מודה בכך.

00:10:22.000 --> 00:10:25.000
מכיוון שהם מפחדים שיחשבו שהם יצאו מדעתם.

00:10:25.000 --> 00:10:27.000
ואם הם מתייעצים עם הרופאים שלהם -

00:10:27.000 --> 00:10:30.000
יכול להיות שמבוצעות טעויות באבחנות.

NOTE Paragraph

00:10:30.000 --> 00:10:32.000
אנשים חושבים שאם אתה רואה דברים

00:10:32.000 --> 00:10:35.000
או שומע דברים, אתה משתגע.

00:10:35.000 --> 00:10:38.000
אבל ההזיות הפסיכוטיות שונות לחלוטין.

00:10:38.000 --> 00:10:41.000
הזיות פסיכוטיות חזותיות או קוליות

00:10:41.000 --> 00:10:43.000
פונות אליכם. הן מאשימות אתכם.

00:10:43.000 --> 00:10:45.000
הן מפתות אתכם. הן משפילות אתכם.

00:10:45.000 --> 00:10:48.000
הן לועגות לכם.

00:10:48.000 --> 00:10:50.000
אתם מתקשרים איתן.

00:10:50.000 --> 00:10:53.000
כל זה לא קורה

00:10:53.000 --> 00:10:56.000
בהזיות של צ'רלס בונה.

00:10:56.000 --> 00:11:00.000
יש סרט ואתם צופים בסרט שכלל לא קשור אליכם.

00:11:00.000 --> 00:11:03.000
זו הדרך בה אנשים מתארים את זה.

NOTE Paragraph

00:11:03.000 --> 00:11:07.000
יש גם דבר נדיר שנקרא אפילפסיה של האונה הרקתית.

00:11:07.000 --> 00:11:10.000
ולפעמים, אם מישהו סובל מכך,

00:11:10.000 --> 00:11:12.000
הוא עלול להרגיש שהוא נוסע לאחור

00:11:12.000 --> 00:11:15.000
לזמן או למקום מהעבר.

00:11:15.000 --> 00:11:17.000
הוא נמצא בצומת דרכים מסויים.

00:11:17.000 --> 00:11:19.000
הוא מריח ערמונים קלויים על האש.

00:11:19.000 --> 00:11:22.000
הוא שומע את התנועה. כל החושים מעורבים.

00:11:22.000 --> 00:11:24.000
הוא מחכה לחברה שלו.

00:11:24.000 --> 00:11:28.000
וזהו יום שלישי בערב בשנת 1982.

00:11:28.000 --> 00:11:30.000
הזיות של האונה הרקתית

00:11:30.000 --> 00:11:32.000
הן הזיות של כל החושים,

00:11:32.000 --> 00:11:35.000
מלאות בתחושות, מלאות בדברים מוכרים,

00:11:35.000 --> 00:11:37.000
הן ממוקמות במרחב ובזמן,

00:11:37.000 --> 00:11:39.000
הגיוניות, דרמטיות.

00:11:39.000 --> 00:11:42.000
ההזיות של צ'רלס בונה שונות לגמרי.

NOTE Paragraph

00:11:42.000 --> 00:11:46.000
בהזיות של צ'רלס בונה

00:11:46.000 --> 00:11:48.000
יש כל מיני רמות.

00:11:48.000 --> 00:11:50.000
החל מההזיות הגיאומטריות,

00:11:50.000 --> 00:11:53.000
כמו הריבועים הוורודים והכחולים שהאשה ראתה,

00:11:53.000 --> 00:11:57.000
ועד להזיות מאוד מפורטות

00:11:57.000 --> 00:12:00.000
עם דמויות ומיוחד עם פנים.

00:12:00.000 --> 00:12:03.000
פנים, ולפעמים פנים מעוותות,

00:12:03.000 --> 00:12:06.000
הן הדבר הכי שכיח

00:12:06.000 --> 00:12:08.000
בהזיות האלה.

00:12:08.000 --> 00:12:11.000
והדבר השני הכי שכיח הוא הסרטים המצויירים.

NOTE Paragraph

00:12:11.000 --> 00:12:14.000
אז מה קורה כאן?

00:12:14.000 --> 00:12:16.000
באופן מרתק, בשנים האחרונות,

00:12:16.000 --> 00:12:20.000
היה אפשר לבצע דימות מוח תפקודי,

00:12:20.000 --> 00:12:24.000
לבצע fMRI לאנשים בזמן ההזיות שלהם.

00:12:24.000 --> 00:12:28.000
ולמעשה, לגלות שחלקים שונים

00:12:28.000 --> 00:12:31.000
של המוח החזותי מופעלים

00:12:31.000 --> 00:12:33.000
בזמן ההזיות.

00:12:33.000 --> 00:12:36.000
בזמן ההזיות הגיאומטריות הפשוטות

00:12:36.000 --> 00:12:40.000
מופעלת קליפת הראיה העיקרית.

00:12:40.000 --> 00:12:43.000
זהו החלק של המוח שתופס גבולות ודפוסים.

00:12:43.000 --> 00:12:47.000
לא יוצרים תמונות בעזרת קליפת הראיה העיקרית.

NOTE Paragraph

00:12:47.000 --> 00:12:50.000
כשנוצרות תמונות

00:12:50.000 --> 00:12:52.000
מעורב חלק גבוה יותר של קליפת הראיה

00:12:52.000 --> 00:12:54.000
באונה הרקתית.

00:12:54.000 --> 00:12:59.000
ובמיוחד, איזור מסויים באונה הרקתית

00:12:59.000 --> 00:13:01.000
שנקרא הפיתול דמוי הכישור (fusiform gyrus).

00:13:01.000 --> 00:13:05.000
ידוע שאם נגרם לאנשים נזק בפיתול דמוי הכישור

00:13:05.000 --> 00:13:09.000
הם עלולים לאבד את היכולת לזהות פנים.

00:13:09.000 --> 00:13:13.000
אבל אם יש פעילות לא נורמלית בפיתול דמוי הכישור,

00:13:13.000 --> 00:13:15.000
הם עלולים להזות פנים.

00:13:15.000 --> 00:13:18.000
וזה בדיוק מה שאנו מוצאים בחלק מהאנשים האלה.

00:13:18.000 --> 00:13:22.000
ישנו שטח בחלק הקדמי של הפיתול הזה

00:13:22.000 --> 00:13:27.000
בו מיוצגות השיניים והעיניים.

00:13:27.000 --> 00:13:30.000
והחלק הזה של הפיתול מופעל

00:13:30.000 --> 00:13:34.000
כאשר מופיעות ההזיות המעוותות.

NOTE Paragraph

00:13:34.000 --> 00:13:36.000
ישנו חלק נוסף של המוח

00:13:36.000 --> 00:13:38.000
שמופעל במיוחד

00:13:38.000 --> 00:13:40.000
כשאנשים צופים בסרטים מצויירים.

00:13:40.000 --> 00:13:43.000
הוא מופעל כשאנשים מזהים סרטים מצויירים,

00:13:43.000 --> 00:13:47.000
מציירים סרטים מצויירים או הוזים סרטים מצויירים.

00:13:47.000 --> 00:13:50.000
זה מאוד מעניין שיש לכך חלק יחודי.

00:13:50.000 --> 00:13:53.000
ישנם חלקים אחרים במוח שמעורבים באופן יחודי

00:13:53.000 --> 00:13:55.000
בזיהוי ובהזיות

00:13:55.000 --> 00:13:58.000
של בניינים ושל נופים.

NOTE Paragraph

00:13:58.000 --> 00:14:01.000
בסביבות 1970 התגלה שלא מדובר רק בחלקים של המוח

00:14:01.000 --> 00:14:03.000
אלא בתאים מסויימים.

00:14:03.000 --> 00:14:08.000
תאי פנים התגלו בסביבות 1970.

00:14:08.000 --> 00:14:10.000
ועכשיו אנחנו יודעים שיש מאות סוגים

00:14:10.000 --> 00:14:12.000
נוספים של תאים,

00:14:12.000 --> 00:14:14.000
שיכולים להיות מאוד מאוד יחודיים.

00:14:14.000 --> 00:14:16.000
יתכן שיש לנו לא רק

00:14:16.000 --> 00:14:18.000
תאים של מכוניות.

00:14:18.000 --> 00:14:21.000
יתכן שיש לנו תאים של אסטון מרטין.

00:14:21.000 --> 00:14:23.000
[צחוק]

00:14:23.000 --> 00:14:25.000
ראיתי אסטון מרטין הבוקר.

00:14:25.000 --> 00:14:27.000
הייתי חייב להזכיר אותה.

00:14:27.000 --> 00:14:30.000
ועכשיו היא שם בפנים איפשהו.

00:14:30.000 --> 00:14:33.000
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:14:33.000 --> 00:14:37.000
ברמה הזאת, בקליפה הרקתית התחתונה

00:14:37.000 --> 00:14:40.000
ישנן רק תמונות שנצפו

00:14:40.000 --> 00:14:43.000
או תמונות פרי הדמיון או מקטעי תמונות.

00:14:43.000 --> 00:14:46.000
רק ברמות הגבוהות יותר

00:14:46.000 --> 00:14:48.000
מצטרפים החושים האחרים

00:14:48.000 --> 00:14:50.000
וישנם קישורים עם הזכרון ועם הרגשות.

00:14:50.000 --> 00:14:53.000
ובסינדרום צ'רלס בונה

00:14:53.000 --> 00:14:55.000
לא מגיעים לרמות הגבוהות יותר האלה.

00:14:55.000 --> 00:14:58.000
נמצאים ברמה של קליפת הראיה התחתונה

00:14:58.000 --> 00:15:00.000
בה ישנן אלפי ועשרות אלפי

00:15:00.000 --> 00:15:03.000
ומליוני תמונות,

00:15:03.000 --> 00:15:05.000
או תמונות פרי הדמיון, או מקטעים שלהן,

00:15:05.000 --> 00:15:07.000
כולם מקודדים באופן עצבי

00:15:07.000 --> 00:15:11.000
בתאים מסויימים או בקבוצות קטנות של תאים.

NOTE Paragraph

00:15:11.000 --> 00:15:14.000
באופן רגיל, כל אלה הם חלק

00:15:14.000 --> 00:15:18.000
מזרם מאוחד של תפיסה או של דמיון,

00:15:18.000 --> 00:15:21.000
ואנחנו לא מודעים להם.

00:15:21.000 --> 00:15:25.000
רק כאשר האדם לקויי ראיה, או עיוור,

00:15:25.000 --> 00:15:27.000
התהליך מופרע.

00:15:27.000 --> 00:15:30.000
ובמקום תפיסה נורמלית

00:15:30.000 --> 00:15:32.000
מתקבלת סימולציה אנרכית,

00:15:32.000 --> 00:15:35.000
עוויתית, או שחרור

00:15:35.000 --> 00:15:37.000
של כל התאים הראייתיים האלה

00:15:37.000 --> 00:15:39.000
בקליפה הרקתית התחתונה.

00:15:39.000 --> 00:15:42.000
ואז, פתאום רואים פרצוף. פתאום רואים מכונית.

00:15:42.000 --> 00:15:45.000
פתאום את זה, ופתאום את זה.

00:15:45.000 --> 00:15:47.000
המוח עושה את מיטבו כדי לארגן,

00:15:47.000 --> 00:15:50.000
למצוא איזשהו סוג של עקביות.

00:15:50.000 --> 00:15:52.000
אבל לא כל כך בהצלחה.

NOTE Paragraph

00:15:52.000 --> 00:15:54.000
כשתיארו אותן לראשונה

00:15:54.000 --> 00:15:58.000
חשבו שניתן לפרש אותן כמו חלומות.

00:15:58.000 --> 00:16:00.000
אבל למעשה אנשים אומרים,

00:16:00.000 --> 00:16:03.000
"אני לא מזהה את האנשים. אני לא מקשר אותן לשום דבר."

00:16:03.000 --> 00:16:06.000
"לקרמיט אין שום משמעות עבורי."

00:16:06.000 --> 00:16:11.000
התייחסות אליהן כאל חלומות לא מובילה לשום מקום.

NOTE Paragraph

00:16:11.000 --> 00:16:16.000
ובכן, אמרתי פחות או יותר את מה שרציתי לומר.

00:16:16.000 --> 00:16:19.000
אני חושב שאני רק רוצה לסכם

00:16:19.000 --> 00:16:21.000
ולהגיד שזה שכיח.

00:16:21.000 --> 00:16:23.000
חישבו על כמות האנשים העיוורים.

00:16:23.000 --> 00:16:25.000
ישנם מאות אלפי אנשים עיוורים

00:16:25.000 --> 00:16:27.000
שסובלים מההזיות האלה

00:16:27.000 --> 00:16:29.000
אבל מפחדים להזכיר אותן.

00:16:29.000 --> 00:16:32.000
ולכן צריך להביא את הנושא למודעות

00:16:32.000 --> 00:16:38.000
עבור המטופלים, עבור הרופאים, עבור הציבור הרחב.

00:16:38.000 --> 00:16:40.000
ולבסוף, אני חושב שהן

00:16:40.000 --> 00:16:43.000
מעניינות ביותר ורבות ערך

00:16:43.000 --> 00:16:47.000
ונותנות לנו תובנות לגבי דרך הפעולה של המוח.

NOTE Paragraph

00:16:47.000 --> 00:16:50.000
צ'רלס בונה אמר לפני 250 שנים

00:16:50.000 --> 00:16:54.000
מתוך מחשבה על ההזיות האלה, שהוא תוהה,

00:16:54.000 --> 00:16:57.000
כפי שהוא ניסח את זה, כיצד תיאטרון הנפש

00:16:57.000 --> 00:17:00.000
נוצר על ידי המנגנונים של המוח.

00:17:00.000 --> 00:17:03.000
ועכשיו, לאחר 250 שנים, אני חושב

00:17:03.000 --> 00:17:06.000
שאנחנו מתחילים לקבל חלון הצצה לדרך בה הדבר מתבצע.

00:17:06.000 --> 00:17:08.000
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:17:08.000 --> 00:17:11.000
[מחיאות כפיים]

NOTE Paragraph

00:17:11.000 --> 00:17:14.000
כריס אנדרסון: זה היה נפלא. תודה רבה לך.

00:17:14.000 --> 00:17:16.000
אתה מדבר על הדברים האלה

00:17:16.000 --> 00:17:19.000
עם כל כך הרבה הבנה ואמפתיה למטופלים שלך.

00:17:19.000 --> 00:17:24.000
האם חווית את אחד מהסינדרומים שאתה כותב עליהם?

NOTE Paragraph

00:17:24.000 --> 00:17:26.000
אוליבר סאקס: חששתי שתשאל את זה.

00:17:26.000 --> 00:17:27.000
[צחוק]

00:17:27.000 --> 00:17:30.000
ובכן, כן, רבים מהם.

00:17:30.000 --> 00:17:33.000
ולמעשה, אני עצמי קצת לקויי ראיה.

00:17:33.000 --> 00:17:36.000
אני עיוור בעין אחת, וגם השניה לא מי יודע מה.

00:17:36.000 --> 00:17:40.000
ואני רואה את ההזיות הגיאומטריות.

00:17:40.000 --> 00:17:42.000
אבל בזה זה מסתיים.

NOTE Paragraph

00:17:42.000 --> 00:17:44.000
כ.א.: והן לא מפריעות לך?

00:17:44.000 --> 00:17:46.000
כי אתה מבין מה גורם לכך. הן לא מדאיגות אותך?

NOTE Paragraph

00:17:46.000 --> 00:17:50.000
א.ס.: הן לא מפריעות לי יותר מאשר הטיניטוס שלי,

00:17:50.000 --> 00:17:53.000
ממנו אני מתעלם.

00:17:53.000 --> 00:17:55.000
לפעמים הן מעניינות אותי.

00:17:55.000 --> 00:17:58.000
ויש לי הרבה ציורים שלהן במחברות שלי.

00:17:58.000 --> 00:18:01.000
עברתי בעצמי fMRI

00:18:01.000 --> 00:18:04.000
כדי לראות את קליפת הראיה שלי משתלטת.

00:18:04.000 --> 00:18:08.000
וכשאני רואה את כל המשושים האלה

00:18:08.000 --> 00:18:10.000
ואת כל הדברים המורכבים,

00:18:10.000 --> 00:18:12.000
במיגרנה ראייתית,

00:18:12.000 --> 00:18:14.000
אני תוהה האם כולם רואים דברים כאלה,

00:18:14.000 --> 00:18:17.000
והאם יתכן שדברים כמו אומנות המערות, או אומנות עיטורית

00:18:17.000 --> 00:18:20.000
שאבו קצת מהם.

NOTE Paragraph

00:18:20.000 --> 00:18:22.000
כ.א.: זו היתה שיחה מרתקת ביותר.

00:18:22.000 --> 00:18:24.000
תודה רבה ששתפת אותנו.

NOTE Paragraph

00:18:24.000 --> 00:18:26.000
א.ס: תודה לכם. תודה לכם.

00:18:26.000 --> 00:18:28.000
[מחיאות כפיים]