העולם זקוק לכל מיני מוחות
-
0:00 - 0:02חושבני שקודם כל אספר מעט
-
0:02 - 0:04מהו בדיוק אוטיזם.
-
0:04 - 0:07האוטיזם הוא קשת רחבה מאד
-
0:07 - 0:10החל ממצב חמור ביותר, הילד שנותר לא-מילולי,
-
0:10 - 0:13ועד למדענים ולמהנדסים המבריקים.
-
0:13 - 0:15ואני למעשה מרגישה כאן בבית.
-
0:15 - 0:17כי יש כאן המון גנטיקה אוטיסטית.
-
0:17 - 0:19לא יהיו לכם...
-
0:19 - 0:23[מחיאות כפיים]
-
0:23 - 0:25מדובר בקשת של תכונות.
-
0:25 - 0:28מתי 'חנון' נחשב
-
0:28 - 0:30לבעל תסמונת אספרגר, שהיא אוטיזם קל ביותר?
-
0:30 - 0:33כלומר, איינשטיין ומוצרט
-
0:33 - 0:35וטסלה, כולם היו כנראה מאובחנים
-
0:35 - 0:37כיום על הספקטרום האוטיסטי.
-
0:37 - 0:40ואחד הדברים שבאמת יעסיקו אותי הוא
-
0:40 - 0:43להביא את הילדים האלה לכך שיהיו הממציאים
-
0:43 - 0:45של אמצעי האנרגיה הבאים,
-
0:45 - 0:49ביל גייטס דיבר על כך הבוקר.
-
0:49 - 0:51אוקיי. אם ברצונכם להבין
-
0:51 - 0:53אוטיזם, בעלי חיים.
-
0:53 - 0:55וכעת ברצוני לספר לכם על אופני חשיבה שונים.
-
0:55 - 0:58תצטרכו להתרחק מן השפה המילולית.
-
0:58 - 1:00אני חושבת בתמונות.
-
1:00 - 1:03אינני חושבת בעזרת השפה.
-
1:03 - 1:05העניין עם המוח האוטיסטי
-
1:05 - 1:08הוא התייחסותו לפרטים.
-
1:08 - 1:10זהו מבחן שבו עליכם לבחור
-
1:10 - 1:12או את האותיות הגדולות או את הקטנות.
-
1:12 - 1:14והמוח האוטיסטי בוחר
-
1:14 - 1:16את האותיות הקטנות מהר יותר.
-
1:16 - 1:20העניין הוא שהמוח הרגיל מתעלם מהפרטים.
-
1:20 - 1:22אך אם אתם בונים גשר, הפרטים חשובים מאד
-
1:22 - 1:25כי אם תתעלמו מהפרטים הוא יתמוטט.
-
1:25 - 1:28ואחת מדאגותי הגדולות כיום לגבי ענייני מדיניות רבים
-
1:28 - 1:30היא שהדברים נעשים מופשטים מדי.
-
1:30 - 1:32אנשים הולכים ומתרחקים
-
1:32 - 1:34מעשיית דברים במו-ידיהם.
-
1:34 - 1:36מדאיג אותי מאד שבתי ספר רבים ביטלו
-
1:36 - 1:38את השיעורים המעשיים,
-
1:38 - 1:40כי אמנות ושיעורים דומים,
-
1:40 - 1:42הם השיעורים בהם הצטיינתי.
-
1:42 - 1:44אז בעבודתי עם בקר,
-
1:44 - 1:47זיהיתי הרבה דברים קטנים שרוב האנשים לא רואים
-
1:47 - 1:49ואשר גורמים לבקר להירתע, לדוגמה,
-
1:49 - 1:52הדגל הזה, שמתנופף ממש בחזית המתקן הווטרינרי.
-
1:52 - 1:55חצר ההאכלה הזו כמעט הפילה את כל המתקן הוטרינרי,
-
1:55 - 1:57וכל שהיה עליהם לעשות הוא רק לסלק את הדגל.
-
1:57 - 2:00תנועה מהירה, ניגודיות.
-
2:00 - 2:02בתחילת שנות השבעים, כשהתחלתי, נכנסתי ממש
-
2:02 - 2:04לתוך המשפכים, כדי לראות מה רואה הבקר.
-
2:04 - 2:07חשבו שאני מטורפת. מעיל על הגדר גרם להן להירתע.
-
2:07 - 2:10צללים גרמו להן להירתע, צינור על הריצפה.
-
2:10 - 2:12אנשים לא שמו לב לדברים האלה,
-
2:12 - 2:14שרשרת תלויה,
-
2:14 - 2:16ובסרט רואים את זה טוב מאד.
-
2:16 - 2:18למעשה, אהבתי איך שבסרט
-
2:18 - 2:20שיחזרו את כל הפרוייקטים שלי. זה ההיבט החנוני.
-
2:20 - 2:23גם הציורים שלי זכו לככב בסרט.
-
2:23 - 2:25ושמו הוא באמת "טמפל גרנדין",
-
2:25 - 2:27ולא "חשיבה בתמונות".
-
2:27 - 2:29אז מהי חשיבה בתמונות? אלו ממש סרטים
-
2:29 - 2:31בתוך הראש.
-
2:31 - 2:33המוח שלי פועל כמו "גוגל תמונות".
-
2:33 - 2:36כשהייתי קטנה לא ידעתי שהחשיבה שלי שונה.
-
2:36 - 2:38חשבתי שכולם חושבים בתמונות.
-
2:38 - 2:40וכשכתבתי את ספרי, "חשיבה בתמונות",
-
2:40 - 2:43התחלתי לראיין אנשים בנוגע לדרך חשיבתם,
-
2:43 - 2:45ונדהמתי לגלות שאופן החשיבה שלי
-
2:45 - 2:47כל כך שונה. כלומר, אם אומר,
-
2:47 - 2:49"חישבו על צריח כנסיה"
-
2:49 - 2:51מרבית האנשים יראו מעין צריח כללי שכזה.
-
2:51 - 2:53אולי זה לא נכון ליושבים כאן
-
2:53 - 2:57אבל זה יקרה בהמון מקומות.
-
2:57 - 2:59אני רואה רק תמונות ספציפיות
-
2:59 - 3:03הם מבזיקות בזכרוני, ממש כמו ב"גוגל תמונות".
-
3:03 - 3:05ובסרט שלי יש סצינה נהדרת,
-
3:05 - 3:09שבה נאמרת המילה "נעל", והמון נעליים משנות ה-50 וה-60
-
3:09 - 3:11קופצות ומופיעות בדמיוני.
-
3:11 - 3:13אוקיי. זאת כנסיית ילדותי.
-
3:13 - 3:16בדיוק זו. ויש עוד. פורט קולינס.
-
3:16 - 3:18מה עם כנסיות מפורסמות?
-
3:18 - 3:21והן כאילו מופיעות, בערך ככה.
-
3:21 - 3:24מהר מאד. כמו ב"גוגל תמונות".
-
3:24 - 3:26והן מופיעות אחת אחת.
-
3:26 - 3:28ואני חושבת, אולי אעשה שיירד שלג,
-
3:28 - 3:30או שתהיה סופת רעמים,
-
3:30 - 3:33ואני יכולה לעצור ולהפוך אותן לסרטים.
-
3:33 - 3:36לחשיבה ויזואלית היה ערך עצום
-
3:36 - 3:39בעבודתי בתכנון מתקנים לטיפול בבקר.
-
3:39 - 3:41ועבדתי קשה מאד כדי לשפר
-
3:41 - 3:43את היחס לבקר במפעלי השחיטה.
-
3:43 - 3:46לא אציג את השיקופיות המבחילות של השחיטה.
-
3:46 - 3:48העליתי את זה ל"יו-טיוב", אם תרצו לראות.
-
3:48 - 3:52אך אחד הדברים שיכולתי לעשות בעבודת התכנון שלי
-
3:52 - 3:54הוא לבצע הרצת-מבחן
-
3:54 - 3:56לפריט-ציוד כלשהו במוחי,
-
3:56 - 3:59ממש כמו מערכת ממוחשבת של מציאות מדומה.
-
3:59 - 4:01וזהו מראה מהאוויר
-
4:01 - 4:04של שיחזור אחד הפרוייקטים שלי לצורך הסרט.
-
4:04 - 4:06זה היה כזה מעולה.
-
4:06 - 4:08והיו הרבה טיפוסי אספרגר
-
4:08 - 4:11ואוטיסטים שעבדו גם הם באתר ההסרטה.
-
4:11 - 4:13[צחוק]
-
4:13 - 4:15אך אחד הדברים שבאמת מדאיגים אותי הוא השאלה
-
4:15 - 4:19לאן פונות כיום הגרסאות הצעירות יותר של נערים אלה.
-
4:19 - 4:22הם לא מגיעים לעמק הסיליקון, ששם מקומם.
-
4:22 - 4:25[צחוק]
-
4:25 - 4:30[מחיאות כפיים]
-
4:30 - 4:33אחד הדברים שלמדתי מוקדם מאד, כי לא הייתי חברותית,
-
4:33 - 4:37הוא שעלי למכור את עבודתי, ולא את עצמי.
-
4:37 - 4:39והדרך בה אני מוכרת עבודות שקשורות בבעלי חיים
-
4:39 - 4:42היא שאני מציגה את שרטוטי, תמונות של דברים.
-
4:42 - 4:44מה שעוד עזר לי, כילדה קטנה,
-
4:44 - 4:46הוא שבשנות ה-50 לימדו אותנו נימוסים.
-
4:46 - 4:48לימדו אותנו שאסור לגנוב סחורה מהמדפים
-
4:48 - 4:50בחנות ולפזר אותה מסביב.
-
4:50 - 4:53כשילדים מגיעים לכיתה ד' או ה',
-
4:53 - 4:56אפשר לראות אם ילד זה עתיד לחשוב ויזואלית,
-
4:56 - 4:58הוא מצייר בפרספקטיבה. כעת, אני רוצה
-
4:58 - 5:00להדגיש שלא כל ילד אוטיסטי
-
5:00 - 5:02עתיד להיות חושב ויזואלי.
-
5:02 - 5:06את סריקת המוח הזו עשו לי לפני כמה שנים,
-
5:06 - 5:08ונהגתי להתלוצץ שיש לי
-
5:08 - 5:10שדירת אינטרנט ענקית
-
5:10 - 5:12שמגיעה עד למרכז הראייה בקליפת המוח שלי.
-
5:12 - 5:14זוהי הדמיה של מסילות העצבים במוח.
-
5:14 - 5:16וזו שדירת האינטרנט הרחבה שלי
-
5:16 - 5:18כפולה בגודלה יחסית לקבוצת הביקורת.
-
5:18 - 5:20הקווים האדומים מייצגים אותי,
-
5:20 - 5:24והכחולים - של קבוצת הביקורת המקבילה מבחינת מין וגיל.
-
5:24 - 5:26וכאן יש לי קו ענק.
-
5:26 - 5:28וקבוצת הביקורת כאן, הכחול הזה,
-
5:28 - 5:32הוא ממש קטן.
-
5:32 - 5:34וחלק מהמחקרים מוכיחים כעת
-
5:34 - 5:38שרוב החשיבה של מי שבספקטרום הזה נעשית במרכז הראיה הראשוני.
-
5:38 - 5:41העניין הוא שחשיבה ויזואלית היא רק סוג מוח אחד.
-
5:41 - 5:44עליכם להבין שהמוח האוטיסטי נוטה להיות מוח מומחה.
-
5:44 - 5:48טוב בדבר אחד, גרוע בדבר אחר.
-
5:48 - 5:50ואני הייתי גרועה באלגברה. לא הירשו לי ללמוד
-
5:50 - 5:52הנדסה או טריגונומטריה. טעות עצומה.
-
5:52 - 5:55אני מגלה ילדים רבים שצריכים לדלג על אלגברה.
-
5:55 - 5:57להמשיך ישר להנדסה וטריגונומטריה.
-
5:57 - 6:00סוג נוסף הוא המוח שחושב בתבניות.
-
6:00 - 6:02עוד יותר מופשט. אלה המהנדסים שלכם,
-
6:02 - 6:04מתכנתי המחשבים שלכם.
-
6:04 - 6:06הנה חשיבה תבניתית. גמל שלמה הזה
-
6:06 - 6:08עשוי מגליון נייר יחיד,
-
6:08 - 6:10ללא נייר דבק, ללא גזירות.
-
6:10 - 6:13וברקע רואים את תבנית הקיפול שלו.
-
6:13 - 6:15הנה סוגי החשיבה,
-
6:15 - 6:18חושבים ויזואליים בצילומים ריאליסטיים, כמוני.
-
6:18 - 6:22חושבים תבניתיים, מוחות מוזיקליים ומתמטיים.
-
6:22 - 6:24לחלקם יש לפעמים קשיי קריאה.
-
6:24 - 6:26תמצאו בעיות כאלה גם
-
6:26 - 6:29אצל ילדים דיסלקטיים.
-
6:29 - 6:31תגלו שיש סוגי מוחות שונים.
-
6:31 - 6:34וישנו גם המוח המילולי. אלה מכירים כל עובדה על כל דבר.
-
6:34 - 6:36כעת, דבר נוסף הוא הנושא התחושתי.
-
6:36 - 6:40הייתי מוטרדת מאד לגבי ענידת האביזר הזה על פני.
-
6:40 - 6:43ולכן הגעתי חצי שעה מוקדם יותר
-
6:43 - 6:45כדי שירכיבו לי אותו ושאוכל קצת להתרגל אליו.
-
6:45 - 6:48הם כופפו לי אותו כדי שזה לא יפגע לי בסנטר.
-
6:48 - 6:51אך תחושתיות זו בעיה. יש ילדים שרגישים לאור נאון.
-
6:51 - 6:54לאחרים יש בעיות של רגישות לצלילים.
-
6:54 - 6:57זה משתנה.
-
6:57 - 7:01החשיבה הויזואלית נתנה לי המון תובנה
-
7:01 - 7:03לגבי מוחו של בעל החיים.
-
7:03 - 7:06חישבו על כך: חיה חושבת בתחושות,
-
7:06 - 7:10לא בצורה מילולית. היא חושבת בתמונות.
-
7:10 - 7:13היא חושבת בצלילים, בריחות.
-
7:13 - 7:16חישבו כמה מידע מצוי על ברז כיבוי-האש ברחובכם.
-
7:16 - 7:19היא יודעת מי היה שם, ומתי,
-
7:19 - 7:22ואם זה ידיד או אויב, או מישהו שאפשר להזדווג איתו.
-
7:22 - 7:25יש טונות של מידע על ברז הכיבוי ההוא.
-
7:25 - 7:29וזהו מידע מפורט ביותר.
-
7:29 - 7:31ומתוך התבוננות בסוג זה של פרטים
-
7:31 - 7:33זכיתי בהבנה מעמיקה בבעלי חיים.
-
7:33 - 7:37מוח החיה, והמוח שלי
-
7:37 - 7:39מסדרים מידע מבוסס-תחושות
-
7:39 - 7:41לפי קטגוריות.
-
7:41 - 7:43אדם על סוס,
-
7:43 - 7:45ואדם על הקרקע,
-
7:45 - 7:47נתפסים כשני דברים שונים לחלוטין.
-
7:47 - 7:50יכול להיות לכם לכם סוס שרוכבו התעלל בו.
-
7:50 - 7:52הוטרינר יחשוב שהכל בסדר,
-
7:52 - 7:55וכך גם המפרזל. אבל אי אפשר לרכב עליו.
-
7:55 - 7:58ואילו סוס אחר, שהמפרזל אולי היכה אותו,
-
7:58 - 8:00והוא יתנהג איום ונורא לכל מה שנמצא על הקרקע,
-
8:00 - 8:03אל הוטרינר, אבל ניתן לרכב עליו.
-
8:03 - 8:05כך גם הבקר.
-
8:05 - 8:07גבר על סוס,
-
8:07 - 8:09גבר שהולך ברגל - שני דברים שונים.
-
8:09 - 8:11זו הרי כבר תמונה אחרת.
-
8:11 - 8:14אני רוצה שתחשבו כמה זה ספציפי.
-
8:14 - 8:18והיכולת הזו לסווג מידע לפי קטגוריות,
-
8:18 - 8:21מצאתי שהרבה אנשים לא טובים בזה.
-
8:21 - 8:23כשאני בשטח, מתקנת ציוד
-
8:23 - 8:25או בעיות שקשורות במשהו במפעל
-
8:25 - 8:29הם כנראה לא מסוגלים לסווג: "יש לי בעיה להכשיר אנשים
-
8:29 - 8:31או יש לי בעיה בציוד?"
-
8:31 - 8:33במלים אחרות, סיווג בעיית הציוד
-
8:33 - 8:35להבדיל מבעיית האנשים.
-
8:35 - 8:38אני מוצאת שלאנשים רבים קשה לעשות זאת.
-
8:38 - 8:41נניח שסיווגתי זאת כבעיית ציוד.
-
8:41 - 8:43האם זו בעיה קטנה, משהו פשוט שאני יכולה לתקן?
-
8:43 - 8:46או שכל תכנון המערכת שגוי?
-
8:46 - 8:49לאנשים קשה לעשות הבחנות כאלה.
-
8:49 - 8:51ניקח משהו כמו
-
8:51 - 8:53פתרון בעיות לצורך שיפור בטיחות התעבורה האווירית.
-
8:53 - 8:55כן, אני נוסעת מתמידה.
-
8:55 - 8:57אני טסה המון,
-
8:57 - 9:00ואם הייתי חברה באיגוד הטיסות הפדרלי,
-
9:00 - 9:04על מה הייתי עורכת תצפיות ישירות?
-
9:04 - 9:06על זנבות המטוסים.
-
9:06 - 9:09חמש התרסקויות קטלניות ב-20 השנים האחרונות
-
9:09 - 9:13שבהן הזנב נשר או שמערכת ההיגוי שבפנים התקלקלה
-
9:13 - 9:15בצורה מסוימת.
-
9:15 - 9:17הזנבות שלהם. קל ופשוט.
-
9:17 - 9:19וכשהטייסים בודקים מסביב למטוס, אתם יודעים מה?
-
9:19 - 9:21הם לא רואים את מה שיש בתוך הזנב.
-
9:21 - 9:23עכשיו, כשאני חושבת על זה, אני בעצם מחלצת
-
9:23 - 9:26את כל המידע הספציפי הזה.
-
9:26 - 9:29הוא ספציפי. החשיבה שלי היא מלמטה כלפי מעלה.
-
9:29 - 9:33אני לוקחת ומצרפת את כל הפיסות הקטנות כמו בחידת תצרף.
-
9:33 - 9:35אז הנה הסוס שפחד פחד מוות
-
9:35 - 9:37מכובעי בוקרים שחורים.
-
9:37 - 9:39התעלל בו מישהו שחבש כובע בוקרים שחור.
-
9:39 - 9:42כובעי בוקרים לבנים - אלה בסדר גמור.
-
9:42 - 9:45העניין הוא שהעולם עתיד להזדקק
-
9:45 - 9:47לכל מיני מוחות
-
9:47 - 9:49שיפעלו בצוותא.
-
9:49 - 9:52עלינו להשקיע בפיתוח כל סוגי המוחות האלה.
-
9:52 - 9:55ומה שממש משגע אותי,
-
9:55 - 9:57כשאני נוסעת ועורכת מפגשי אוטיסטים,
-
9:57 - 10:00הוא שאני פוגשת המון ילדים חנוניים וחכמים.
-
10:00 - 10:03והם לא הכי חברותיים.
-
10:03 - 10:05ואיש איננו פועל כדי לפתח את העניין שלהם
-
10:05 - 10:07במשהו כמו מדע.
-
10:07 - 10:10וזה מביא אותי למורה שלי למדעים.
-
10:10 - 10:13המורה שלי למדעים מוצג נפלא בסרט הזה.
-
10:13 - 10:15הייתי תלמידה טיפשה כשהייתי בתיכון
-
10:15 - 10:18בכלל לא התייחסתי ללימודים,
-
10:18 - 10:21עד שיעור המדעים של מר קרלוק.
-
10:21 - 10:24זהו ד"ר קרלוק שבסרט.
-
10:24 - 10:27והוא הציב לי אתגר
-
10:27 - 10:30להתמצא בחדר מלא אשליות אופטיות.
-
10:30 - 10:32זה מעלה את הנושא שצריך להראות לילדים
-
10:32 - 10:34דברים מעניינים.
-
10:34 - 10:37חשבתי שאחד הדברים ש-TED אולי צריכה לעשות
-
10:37 - 10:40הוא לספר בכל בתי הספר על ההרצאות הנהדרות של TED,
-
10:40 - 10:42ויש גם המון דברים נהדרים באינטרנט,
-
10:42 - 10:44שיכולים להדליק את הילדים.
-
10:44 - 10:47כי אני רואה המון ילדים חנונים כאלה,
-
10:47 - 10:50והמורים במערב התיכון, ובחלקים אחרים של הארץ,
-
10:50 - 10:52כשמתרחקים מהאזורים עתירי הטכנולוגיה,
-
10:52 - 10:54הם לא יודעים מה לעשות עם הילדים האלה.
-
10:54 - 10:56והם לא פועלים בכיוון הנכון.
-
10:56 - 10:58העניין הוא שאפשר לעצב מוח
-
10:58 - 11:01כך שיהיה יותר חושב וקוגניטיבי.
-
11:01 - 11:04או שהמוח יהיה מחווט כמוח חברתי יותר.
-
11:04 - 11:06וחלק מהמחקרים היום מראים שבאוטיזם,
-
11:06 - 11:08יש אולי עודף חיווט כאן מאחור,
-
11:08 - 11:11במוח המבריק, ופה אנו מאבדים כמה מעגלים חברתיים.
-
11:11 - 11:15זה מעין סחר גומלין בין חשיבה לחברתיות.
-
11:15 - 11:17ואז אפשר להגיע לנקודה שבה זה כה חמור
-
11:17 - 11:20שאותו אדם עתיד להיות לא-מילולי.
-
11:20 - 11:22במוח האנושי הנורמלי
-
11:22 - 11:25השפה מכסה על החשיבה הויזואלית שמשותפת לנו ולחיות.
-
11:25 - 11:28זו עבודתו של ד"ר ברוס מילר.
-
11:28 - 11:31הוא חקר חולי אלצהיימר
-
11:31 - 11:33שסבלו מדמנציה של אונת הרקה הקדמית.
-
11:33 - 11:36והדמנציה איכלה את חלקי השפה של המוח.
-
11:36 - 11:41ואת זה צייר אדם שפעם הרכיב מערכות שמע במכוניות.
-
11:41 - 11:45נכון שואן גוך לא מבין כלום בפיזיקה,
-
11:45 - 11:47אבל נראה לי שזה מעניין מאד
-
11:47 - 11:49שנערך מעט מחקר שהוכיח
-
11:49 - 11:51שתבניות המערבולות בציור הזה
-
11:51 - 11:54מתנהגות לפי דגם סטטיסטי של מערבולת.
-
11:54 - 11:56מה שמעלה את כל הרעיון המעניין
-
11:56 - 11:58שאולי משהו מהתבניות המתמטיות האלה
-
11:58 - 12:00נמצא בתוך ראשנו.
-
12:00 - 12:02ובנושא "וולפראם", ניהלתי
-
12:02 - 12:04רשימות וכתבתי את כל
-
12:04 - 12:06מילות החיפוש שיכולתי להשתמש בהן
-
12:06 - 12:10כי נראה לי שזה יימשך בהרצאותי על האוטיזם.
-
12:10 - 12:12אנו חייבים להראות לילדים האלה דברים מעניינים.
-
12:12 - 12:14אבל מבטלים את שיעורי הכרת הרכב
-
12:14 - 12:16ואת שיעורי השרטוט, ואת שיעורי האמנות.
-
12:16 - 12:19ואמנות הרי היתה הנושא הכי טוב שלי בביה"ס.
-
12:19 - 12:21עלינו לחשוב על כל סוגי המוחות השונים הללו.
-
12:21 - 12:24ובהחלט לעבוד עם כל סוגי המוחות השונים הללו.
-
12:24 - 12:27כי אנו עתידים בהחלט להזדקק
-
12:27 - 12:30לסוגי אנשים כאלה בעתיד.
-
12:30 - 12:32בואו נדבר על מקומות עבודה.
-
12:32 - 12:34אז המורה שלי למדעים גרם לי ללמוד
-
12:34 - 12:37כי הייתי טיפשה שלא רוצה ללמוד.
-
12:37 - 12:39אבל אתם יודעים מה? רכשתי נסיון עבודה.
-
12:39 - 12:41אני רואה יותר מדי ילדים חכמים שלא למדו דברים בסיסיים,
-
12:41 - 12:43כמו איך להתייצב בזמן.
-
12:43 - 12:45את זה לימדו אותי כשהייתי בת שמונה.
-
12:45 - 12:48ונימוסי שולחן במסיבות יום ראשון אצל סבתא.
-
12:48 - 12:51את זה לימדו אותי כשהייתי מאד מאד צעירה.
-
12:51 - 12:54כשהייתי בת 13 היתה לי עבודה אצל תופרת שמלות
-
12:54 - 12:56ומכרתי בגדים.
-
12:56 - 12:59עשיתי התמחויות בקולג'.
-
12:59 - 13:02בניתי דברים.
-
13:02 - 13:05והיה עלי גם ללמוד לבצע מטלות.
-
13:05 - 13:09וכשהייתי קטנה, כל מה שרציתי היה לצייר סוסים.
-
13:09 - 13:11אימי אמרה," אז בואי נצייר תמונה של משהו אחר."
-
13:11 - 13:13הם חייבים ללמוד איך לעשות משהו אחר.
-
13:13 - 13:15נניח שהילד מקובע על לגו.
-
13:15 - 13:18הבה נגרום לו לעבוד על בניית דברים שונים.
-
13:18 - 13:20העניין עם המוח האוטיסטי
-
13:20 - 13:22הוא נטייתו להתקבע.
-
13:22 - 13:24נניח שהילד אוהב מכוניות מרוץ,
-
13:24 - 13:26אז בואו נשתמש בהן כדי ללמוד מתמטיקה.
-
13:26 - 13:29הבה נראה כמה זמן לוקח למכונית מרוץ לעבור מרחק מסוים.
-
13:29 - 13:33במלים אחרות, לנצל את הקיבעון
-
13:33 - 13:36כדי לתת לילד מוטיבציה. זה אחד הדברים שעלינו לעשות.
-
13:36 - 13:39ממש נמאס לי כשהמורים,
-
13:39 - 13:42במיוחד כשמתרחקים מחלק הארץ הזה,
-
13:42 - 13:44לא יודעים מה לעשות עם הילדים החכמים האלה.
-
13:44 - 13:46זה ממש מרתיח אותי.
-
13:46 - 13:48במה יוכלו לעסוק החושבים הויזואליים כשיגדלו?
-
13:48 - 13:51הם יוכלו לעסוק בעיצוב גרפי, כל מיני דברים עם מחשבים,
-
13:51 - 13:56צילום, עיצוב תעשייתי.
-
13:56 - 13:58החושבים התבניתיים, אלה עתידים להיות
-
13:58 - 14:01המתמטיקאים ומהנדסי התוכנה שלכם.
-
14:01 - 14:05מתכנתי המחשבים שלכם, כל התפקידים האלה.
-
14:05 - 14:08וישנם מוחות המלים. אלה יהיו עיתונאים נהדרים.
-
14:08 - 14:11וגם שחקני תיאטרון ממש טובים.
-
14:11 - 14:13כי העניין בהיותי אוטיסטית הוא שהיה עלי
-
14:13 - 14:16ללמוד את הכישורים החברתיים כמו תפקיד בהצגה.
-
14:16 - 14:19זה די דומה. צריך פשוט ללמוד את זה.
-
14:19 - 14:22ואנו חייבים לעבוד עם התלמידים האלה.
-
14:22 - 14:24וזה מעלה את נושא המורים הרוחניים.
-
14:24 - 14:27המורה שלי למדעים לא היה מורה מוסמך.
-
14:27 - 14:29הוא היה מדען חלל של "נאסא".
-
14:29 - 14:31כמה מדינות הגיעו כעת לשלב שבו
-
14:31 - 14:33אם יש לך תואר בביולוגיה או בכימיה,
-
14:33 - 14:36אתה רשאי לבוא לביה"ס וללמד ביולוגיה או כימיה.
-
14:36 - 14:38עלינו לעשות זאת.
-
14:38 - 14:40כי מה שאני מבחינה בו
-
14:40 - 14:42הוא שהמורים הטובים של רבים מהילדים האלה,
-
14:42 - 14:44נמצאים בקולג'ים הקהילתיים.
-
14:44 - 14:47עלינו להביא כמה מהמורים הטובים האלה לתיכון.
-
14:47 - 14:50ועוד דבר, שעשוי להיות מאד מאד מאד מוצלח
-
14:50 - 14:53הוא שיש רבים שאולי פרשו לגמלאות
-
14:53 - 14:56מתעשיית התוכנה, והם מסוגלים ללמד ילדים.
-
14:56 - 14:59ולא משנה אם ילמדו אותם דברים ישנים,
-
14:59 - 15:02כי מה שהם יעשו זה להדליק את הניצוץ.
-
15:02 - 15:05להדליק את הילד.
-
15:05 - 15:08ואחרי שנדלק, הוא כבר ילמד את כל הדברים החדשים.
-
15:08 - 15:10מורים רוחניים הם ממש צורך חיוני.
-
15:10 - 15:12אינני יכולה להדגיש מספיק
-
15:12 - 15:15מה שהמורה שלי למדעים עשה למעני.
-
15:15 - 15:18ועלינו להשתמש בהם, להעסיק אותם.
-
15:18 - 15:20ואם אתם מביאים אותם להתמחויות בחברות שלכם,
-
15:20 - 15:23העניין עם אוטיזם, עם מוח מסוג אספרגר, הוא שצריך
-
15:23 - 15:26לתת מטלה ספציפית. לא סתם לומר, "תעצב תוכנה חדשה".
-
15:26 - 15:28צריך לומר להם משהו הרבה יותר ספציפי.
-
15:28 - 15:31"אנו בונים תוכנה עבור טלפון
-
15:31 - 15:33והיא צריכה לעשות משהו מסוים.
-
15:33 - 15:35והיא יכולה להשתמש רק בכך-וכך זכרון."
-
15:35 - 15:37זה סוג הספציפיות הרצוי.
-
15:37 - 15:39טוב, זהו סוף ההרצאה שלי.
-
15:39 - 15:41ואני רק רוצה להודות לכולכם על כי באתם.
-
15:41 - 15:43נהדר להיות כאן.
-
15:43 - 15:55[מחיאות כפיים]
-
15:55 - 15:58יש לך שאלה אלי? בסדר.
-
15:58 - 15:59[מחיאות כפיים]
-
15:59 - 16:03כריס אנדרסון: תודה רבה לך על ההרצאה.
-
16:03 - 16:05כתבת פעם, ואני אוהב את הציטטה הזו,
-
16:05 - 16:07"אם ע"י קסם כלשהו, האוטיזם היה
-
16:07 - 16:10חולף מן העולם,
-
16:10 - 16:13בני האדם עדיין היו יושבים בצוותא סביב המדורה
-
16:13 - 16:15בפתח המערה."
-
16:15 - 16:17טמפל גרנדין: וכי מי יצר את כידון האבן הראשון?
-
16:17 - 16:20זה עם האספרגר. ואילו נפטרנו מכל הגנטיקה האוטיסטית
-
16:20 - 16:22לא יהיה יותר עמק הסיליקון.
-
16:22 - 16:24ומשבר האנרגיה לא ייפתר.
-
16:24 - 16:27[מחיאות כפיים]
-
16:27 - 16:29כ"א: אז יש לי עוד כמה שאלות.
-
16:29 - 16:31ואם אחת מהן לא תהיה הולמת,
-
16:31 - 16:33אימרי רק, "השאלה הבאה".
-
16:33 - 16:35אבל אם יש כאן מישהו
-
16:35 - 16:37שיש לו ילד אוטיסטי,
-
16:37 - 16:39או מכיר ילד אוטיסטי
-
16:39 - 16:42ומרגיש מנותק ממנו,
-
16:42 - 16:44איזו עצה תוכלי לתת לו?
-
16:44 - 16:46ט"ג: קודם כל, צריך לבדוק את עניין הגיל.
-
16:46 - 16:48אם הילד הוא בן שנתיים, שלוש או ארבע
-
16:48 - 16:50לא מדבר, ללא קשרים חברתיים,
-
16:50 - 16:52איני יכולה להדגיש יותר: אסור לחכות.
-
16:52 - 16:56דרושות לפחות 20 שעות שבועיות של לימוד אחד-על-אחד.
-
16:56 - 16:59העניין הוא שהאוטיזם בא בדרגות שונות.
-
16:59 - 17:01בערך חצי מהאנשים שבספקטרום
-
17:01 - 17:03לא ילמדו לדבר, והם אינם עתידים לעבוד
-
17:03 - 17:06בעמק הסיליקון. זה לא יתאים להם.
-
17:06 - 17:08אבל ישנם הילדים החנוניים החכמים
-
17:08 - 17:10עם מעט אוטיזם,
-
17:10 - 17:12ואת אלה צריך להדליק
-
17:12 - 17:14בעזרת עשיית דברים מעניינים.
-
17:14 - 17:17למדתי אינטראקציה חברתית דרך תחומי עניין משותף.
-
17:17 - 17:21רכבתי על סוסים עם ילדים אחרים ובניתי איתם דגמי טילים.
-
17:21 - 17:23עבדתי במעבדת האלקטרוניקה עם ילדים אחרים,
-
17:23 - 17:25ובשנות השישים זה היה הדבקת מראות
-
17:25 - 17:28על ממברנת גומי של רמקול כדי לקבל מופע אורות.
-
17:28 - 17:31וזה היה - חשבנו שזה הכי מעולה.
-
17:31 - 17:33כ"א: האם זה לא-מציאותי עבורם
-
17:33 - 17:35לקוות או לחשוב שאותו ילד
-
17:35 - 17:38יאהב אותם, כפי שאחדים, או רבים, היו רוצים?
-
17:38 - 17:40ט"ג: אומר לך כך. הילד הזה יהיה נאמן לך
-
17:40 - 17:42ואם ביתך יישרף הוא ייכנס כדי לחלץ אותך משם.
-
17:42 - 17:45כ"א: וואו. אז רוב האנשים, אם תשאלי אותם
-
17:45 - 17:47מה שלדבריהם הכי חשוב להם, הם דברים כמו
-
17:47 - 17:50"הילדים שלי" או "האהוב שלי"
-
17:50 - 17:53מה הכי חשוב לך?
-
17:53 - 17:55ט"ג: חשובים לי הדברים שאני עושה
-
17:55 - 17:57ושיהפכו את העולם למקום טוב יותר.
-
17:57 - 17:59כשאם לילד אוטיסטי אומרת,
-
17:59 - 18:01"ילדי הלך לקולג' הודות לספר שלך,
-
18:01 - 18:03או אחת מהרצאותיך", זה גורם לי אושר.
-
18:03 - 18:06ואתה יודע, בתי המטבחיים שאיתם עבדתי
-
18:06 - 18:08בשנות השמונים היו נוראים ואיומים.
-
18:08 - 18:12פיתחתי שיטת דירוג פשוטה למפעלי השחיטה
-
18:12 - 18:14שבה מודדים את התפוקה, כמה ראשי בקר נפלו,
-
18:14 - 18:16כמה ראשי בקר נדקרו במנקר,
-
18:16 - 18:18כמה ראשי בקר גועים כשראשם נכרת?
-
18:18 - 18:20וזה מאד מאד פשוט.
-
18:20 - 18:22רואים מיד כמה דברים פשוטים.
-
18:22 - 18:24זה עבד טוב מאד. הפקתי סיפוק
-
18:24 - 18:27מלראות דברים שגרמו לשינוי אמיתי
-
18:27 - 18:29בעולם האמיתי. אנו זקוקים לעוד מזה,
-
18:29 - 18:31והרבה פחות דברים מופשטים.
-
18:31 - 18:38[מחיאות כפיים]
-
18:38 - 18:40כ"א: כששוחחנו בטלפון, אחד הדברים שאמרת
-
18:40 - 18:42ושממש הפליא אותי, היה
-
18:42 - 18:46שאת רואה חשיבות רבה בחוות שרתים. ספרי לי על זה.
-
18:46 - 18:49ט"ג: הסיבה היא שהתרגשתי כשקראתי עליהן
-
18:49 - 18:52מפני שהן מכילות ידע.
-
18:52 - 18:54אלו הן ספריות.
-
18:54 - 18:56ועבורי ידע הוא משהו
-
18:56 - 18:58בעל ערך עצום. לפני אולי יותר מ-10 שנים
-
18:58 - 19:00הספריה שלנו הוצפה,
-
19:00 - 19:02וזה עוד לפני שהאינטרנט ממש גדל
-
19:02 - 19:04ואני הייתי מודאגת מכך שכל הספרים נהרסו,
-
19:04 - 19:06כי מדובר בידע שהושמד.
-
19:06 - 19:08וחוות שרתים, או מרכזי נתונים
-
19:08 - 19:11הם ספריות ענק של ידע.
-
19:11 - 19:14כ"א: טמפל, אוכל רק לומר איזה עונג הוא לארח אותך ב"TED".
-
19:14 - 19:17ט"ג: תודה רבה לך. תודה רבה.
-
19:17 - 19:23[מחיאות כפיים]
- Title:
- העולם זקוק לכל מיני מוחות
- Speaker:
- Temple Grandin
- Description:
-
more » « less
טמפל גרנדין, שאובחנה בילדותה כאוטיסטית, משוחחת על הדרך בה פועל מוחה, ומספרת על יכולתה "לחשוב בתמונות", שמסייעת לה לפתור בעיות שמוחות טיפוסיים מבחינה עצבית עלולים להחמיץ. טענתה היא שהעולם זקוק לבני האדם שנמצאים בקצה האוטיסטי של הספקטרום: החושבים הויזואליים, החושבים בתבניות, החושבים במלים, וגם כל מיני ילדים "חנוניים" וחכמים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:26
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The world needs all kinds of minds | |
|
|
Shlomo Adam added a translation |