1
00:00:00,000 --> 00:00:02,000
חושבני שקודם כל אספר מעט

2
00:00:02,000 --> 00:00:04,000
מהו בדיוק אוטיזם.

3
00:00:04,000 --> 00:00:07,000
האוטיזם הוא קשת רחבה מאד

4
00:00:07,000 --> 00:00:10,000
החל ממצב חמור ביותר, הילד שנותר לא-מילולי,

5
00:00:10,000 --> 00:00:13,000
ועד למדענים ולמהנדסים המבריקים.

6
00:00:13,000 --> 00:00:15,000
ואני למעשה מרגישה כאן בבית.

7
00:00:15,000 --> 00:00:17,000
כי יש כאן המון גנטיקה אוטיסטית.

8
00:00:17,000 --> 00:00:19,000
לא יהיו לכם...

9
00:00:19,000 --> 00:00:23,000
[מחיאות כפיים]

10
00:00:23,000 --> 00:00:25,000
מדובר בקשת של תכונות.

11
00:00:25,000 --> 00:00:28,000
מתי 'חנון' נחשב

12
00:00:28,000 --> 00:00:30,000
לבעל תסמונת אספרגר, שהיא אוטיזם קל ביותר?

13
00:00:30,000 --> 00:00:33,000
כלומר, איינשטיין ומוצרט

14
00:00:33,000 --> 00:00:35,000
וטסלה, כולם היו כנראה מאובחנים

15
00:00:35,000 --> 00:00:37,000
כיום על הספקטרום האוטיסטי.

16
00:00:37,000 --> 00:00:40,000
ואחד הדברים שבאמת יעסיקו אותי הוא

17
00:00:40,000 --> 00:00:43,000
להביא את הילדים האלה לכך שיהיו הממציאים

18
00:00:43,000 --> 00:00:45,000
של אמצעי האנרגיה הבאים,

19
00:00:45,000 --> 00:00:49,000
ביל גייטס דיבר על כך הבוקר.

20
00:00:49,000 --> 00:00:51,000
אוקיי. אם ברצונכם להבין

21
00:00:51,000 --> 00:00:53,000
אוטיזם, בעלי חיים.

22
00:00:53,000 --> 00:00:55,000
וכעת ברצוני לספר לכם על אופני חשיבה שונים.

23
00:00:55,000 --> 00:00:58,000
תצטרכו להתרחק מן השפה המילולית.

24
00:00:58,000 --> 00:01:00,000
אני חושבת בתמונות.

25
00:01:00,000 --> 00:01:03,000
אינני חושבת בעזרת השפה.

26
00:01:03,000 --> 00:01:05,000
העניין עם המוח האוטיסטי

27
00:01:05,000 --> 00:01:08,000
הוא התייחסותו לפרטים.

28
00:01:08,000 --> 00:01:10,000
זהו מבחן שבו עליכם לבחור

29
00:01:10,000 --> 00:01:12,000
או את האותיות הגדולות או את הקטנות.

30
00:01:12,000 --> 00:01:14,000
והמוח האוטיסטי בוחר

31
00:01:14,000 --> 00:01:16,000
את האותיות הקטנות מהר יותר.

32
00:01:16,000 --> 00:01:20,000
העניין הוא שהמוח הרגיל מתעלם מהפרטים.

33
00:01:20,000 --> 00:01:22,000
אך אם אתם בונים גשר, הפרטים חשובים מאד

34
00:01:22,000 --> 00:01:25,000
כי אם תתעלמו מהפרטים הוא יתמוטט.

35
00:01:25,000 --> 00:01:28,000
ואחת מדאגותי הגדולות כיום לגבי ענייני מדיניות רבים

36
00:01:28,000 --> 00:01:30,000
היא שהדברים נעשים מופשטים מדי.

37
00:01:30,000 --> 00:01:32,000
אנשים הולכים ומתרחקים

38
00:01:32,000 --> 00:01:34,000
מעשיית דברים במו-ידיהם.

39
00:01:34,000 --> 00:01:36,000
מדאיג אותי מאד שבתי ספר רבים ביטלו

40
00:01:36,000 --> 00:01:38,000
את השיעורים המעשיים,

41
00:01:38,000 --> 00:01:40,000
כי אמנות ושיעורים דומים,

42
00:01:40,000 --> 00:01:42,000
הם השיעורים בהם הצטיינתי.

43
00:01:42,000 --> 00:01:44,000
אז בעבודתי עם בקר,

44
00:01:44,000 --> 00:01:47,000
זיהיתי הרבה דברים קטנים שרוב האנשים לא רואים

45
00:01:47,000 --> 00:01:49,000
ואשר גורמים לבקר להירתע, לדוגמה,

46
00:01:49,000 --> 00:01:52,000
הדגל הזה, שמתנופף ממש בחזית המתקן הווטרינרי.

47
00:01:52,000 --> 00:01:55,000
חצר ההאכלה הזו כמעט הפילה את כל המתקן הוטרינרי,

48
00:01:55,000 --> 00:01:57,000
וכל שהיה עליהם לעשות הוא רק לסלק את הדגל.

49
00:01:57,000 --> 00:02:00,000
תנועה מהירה, ניגודיות.

50
00:02:00,000 --> 00:02:02,000
בתחילת שנות השבעים, כשהתחלתי, נכנסתי ממש

51
00:02:02,000 --> 00:02:04,000
לתוך המשפכים, כדי לראות מה רואה הבקר.

52
00:02:04,000 --> 00:02:07,000
חשבו שאני מטורפת. מעיל על הגדר גרם להן להירתע.

53
00:02:07,000 --> 00:02:10,000
צללים גרמו להן להירתע, צינור על הריצפה.

54
00:02:10,000 --> 00:02:12,000
אנשים לא שמו לב לדברים האלה,

55
00:02:12,000 --> 00:02:14,000
שרשרת תלויה,

56
00:02:14,000 --> 00:02:16,000
ובסרט רואים את זה טוב מאד.

57
00:02:16,000 --> 00:02:18,000
למעשה, אהבתי איך שבסרט

58
00:02:18,000 --> 00:02:20,000
שיחזרו את כל הפרוייקטים שלי. זה ההיבט החנוני.

59
00:02:20,000 --> 00:02:23,000
גם הציורים שלי זכו לככב בסרט.

60
00:02:23,000 --> 00:02:25,000
ושמו הוא באמת "טמפל גרנדין",

61
00:02:25,000 --> 00:02:27,000
ולא "חשיבה בתמונות".

62
00:02:27,000 --> 00:02:29,000
אז מהי חשיבה בתמונות? אלו ממש סרטים

63
00:02:29,000 --> 00:02:31,000
בתוך הראש.

64
00:02:31,000 --> 00:02:33,000
המוח שלי פועל כמו "גוגל תמונות".

65
00:02:33,000 --> 00:02:36,000
כשהייתי קטנה לא ידעתי שהחשיבה שלי שונה.

66
00:02:36,000 --> 00:02:38,000
חשבתי שכולם חושבים בתמונות.

67
00:02:38,000 --> 00:02:40,000
וכשכתבתי את ספרי, "חשיבה בתמונות",

68
00:02:40,000 --> 00:02:43,000
התחלתי לראיין אנשים בנוגע לדרך חשיבתם,

69
00:02:43,000 --> 00:02:45,000
ונדהמתי לגלות שאופן החשיבה שלי

70
00:02:45,000 --> 00:02:47,000
כל כך שונה. כלומר, אם אומר,

71
00:02:47,000 --> 00:02:49,000
"חישבו על צריח כנסיה"

72
00:02:49,000 --> 00:02:51,000
מרבית האנשים יראו מעין צריח כללי שכזה.

73
00:02:51,000 --> 00:02:53,000
אולי זה לא נכון ליושבים כאן

74
00:02:53,000 --> 00:02:57,000
אבל זה יקרה בהמון מקומות.

75
00:02:57,000 --> 00:02:59,000
אני רואה רק תמונות ספציפיות

76
00:02:59,000 --> 00:03:03,000
הם מבזיקות בזכרוני, ממש כמו ב"גוגל תמונות".

77
00:03:03,000 --> 00:03:05,000
ובסרט שלי יש סצינה נהדרת,

78
00:03:05,000 --> 00:03:09,000
שבה נאמרת המילה "נעל", והמון נעליים משנות ה-50 וה-60

79
00:03:09,000 --> 00:03:11,000
קופצות ומופיעות בדמיוני.

80
00:03:11,000 --> 00:03:13,000
אוקיי. זאת כנסיית ילדותי.

81
00:03:13,000 --> 00:03:16,000
בדיוק זו. ויש עוד. פורט קולינס.

82
00:03:16,000 --> 00:03:18,000
מה עם כנסיות מפורסמות?

83
00:03:18,000 --> 00:03:21,000
והן כאילו מופיעות, בערך ככה.

84
00:03:21,000 --> 00:03:24,000
מהר מאד. כמו ב"גוגל תמונות".

85
00:03:24,000 --> 00:03:26,000
והן מופיעות אחת אחת.

86
00:03:26,000 --> 00:03:28,000
ואני חושבת, אולי אעשה שיירד שלג,

87
00:03:28,000 --> 00:03:30,000
או שתהיה סופת רעמים,

88
00:03:30,000 --> 00:03:33,000
ואני יכולה לעצור ולהפוך אותן לסרטים.

89
00:03:33,000 --> 00:03:36,000
לחשיבה ויזואלית היה ערך עצום

90
00:03:36,000 --> 00:03:39,000
בעבודתי בתכנון מתקנים לטיפול בבקר.

91
00:03:39,000 --> 00:03:41,000
ועבדתי קשה מאד כדי לשפר

92
00:03:41,000 --> 00:03:43,000
את היחס לבקר במפעלי השחיטה.

93
00:03:43,000 --> 00:03:46,000
לא אציג את השיקופיות המבחילות של השחיטה.

94
00:03:46,000 --> 00:03:48,000
העליתי את זה ל"יו-טיוב", אם תרצו לראות.

95
00:03:48,000 --> 00:03:52,000
אך אחד הדברים שיכולתי לעשות בעבודת התכנון שלי

96
00:03:52,000 --> 00:03:54,000
הוא לבצע הרצת-מבחן

97
00:03:54,000 --> 00:03:56,000
לפריט-ציוד כלשהו במוחי,

98
00:03:56,000 --> 00:03:59,000
ממש כמו מערכת ממוחשבת של מציאות מדומה.

99
00:03:59,000 --> 00:04:01,000
וזהו מראה מהאוויר

100
00:04:01,000 --> 00:04:04,000
של שיחזור אחד הפרוייקטים שלי לצורך הסרט.

101
00:04:04,000 --> 00:04:06,000
זה היה כזה מעולה.

102
00:04:06,000 --> 00:04:08,000
והיו הרבה טיפוסי אספרגר

103
00:04:08,000 --> 00:04:11,000
ואוטיסטים שעבדו גם הם באתר ההסרטה.

104
00:04:11,000 --> 00:04:13,000
[צחוק]

105
00:04:13,000 --> 00:04:15,000
אך אחד הדברים שבאמת מדאיגים אותי הוא השאלה

106
00:04:15,000 --> 00:04:19,000
לאן פונות כיום הגרסאות הצעירות יותר של נערים אלה.

107
00:04:19,000 --> 00:04:22,000
הם לא מגיעים לעמק הסיליקון, ששם מקומם.

108
00:04:22,000 --> 00:04:25,000
[צחוק]

109
00:04:25,000 --> 00:04:30,000
[מחיאות כפיים]

110
00:04:30,000 --> 00:04:33,000
אחד הדברים שלמדתי מוקדם מאד, כי לא הייתי חברותית,

111
00:04:33,000 --> 00:04:37,000
הוא שעלי למכור את עבודתי, ולא את עצמי.

112
00:04:37,000 --> 00:04:39,000
והדרך בה אני מוכרת עבודות שקשורות בבעלי חיים

113
00:04:39,000 --> 00:04:42,000
היא שאני מציגה את שרטוטי, תמונות של דברים.

114
00:04:42,000 --> 00:04:44,000
מה שעוד עזר לי, כילדה קטנה,

115
00:04:44,000 --> 00:04:46,000
הוא שבשנות ה-50 לימדו אותנו נימוסים.

116
00:04:46,000 --> 00:04:48,000
לימדו אותנו שאסור לגנוב סחורה מהמדפים

117
00:04:48,000 --> 00:04:50,000
בחנות ולפזר אותה מסביב.

118
00:04:50,000 --> 00:04:53,000
כשילדים מגיעים לכיתה ד' או ה',

119
00:04:53,000 --> 00:04:56,000
אפשר לראות אם ילד זה עתיד לחשוב ויזואלית,

120
00:04:56,000 --> 00:04:58,000
הוא מצייר בפרספקטיבה. כעת, אני רוצה

121
00:04:58,000 --> 00:05:00,000
להדגיש שלא כל ילד אוטיסטי

122
00:05:00,000 --> 00:05:02,000
עתיד להיות חושב ויזואלי.

123
00:05:02,000 --> 00:05:06,000
את סריקת המוח הזו עשו לי לפני כמה שנים,

124
00:05:06,000 --> 00:05:08,000
ונהגתי להתלוצץ שיש לי

125
00:05:08,000 --> 00:05:10,000
שדירת אינטרנט ענקית

126
00:05:10,000 --> 00:05:12,000
שמגיעה עד למרכז הראייה בקליפת המוח שלי.

127
00:05:12,000 --> 00:05:14,000
זוהי הדמיה של מסילות העצבים במוח.

128
00:05:14,000 --> 00:05:16,000
וזו שדירת האינטרנט הרחבה שלי

129
00:05:16,000 --> 00:05:18,000
כפולה בגודלה יחסית לקבוצת הביקורת.

130
00:05:18,000 --> 00:05:20,000
הקווים האדומים מייצגים אותי,

131
00:05:20,000 --> 00:05:24,000
והכחולים - של קבוצת הביקורת המקבילה מבחינת מין וגיל.

132
00:05:24,000 --> 00:05:26,000
וכאן יש לי קו ענק.

133
00:05:26,000 --> 00:05:28,000
וקבוצת הביקורת כאן, הכחול הזה,

134
00:05:28,000 --> 00:05:32,000
הוא ממש קטן.

135
00:05:32,000 --> 00:05:34,000
וחלק מהמחקרים מוכיחים כעת

136
00:05:34,000 --> 00:05:38,000
שרוב החשיבה של מי שבספקטרום הזה נעשית במרכז הראיה הראשוני.

137
00:05:38,000 --> 00:05:41,000
העניין הוא שחשיבה ויזואלית היא רק סוג מוח אחד.

138
00:05:41,000 --> 00:05:44,000
עליכם להבין שהמוח האוטיסטי נוטה להיות מוח מומחה.

139
00:05:44,000 --> 00:05:48,000
טוב בדבר אחד, גרוע בדבר אחר.

140
00:05:48,000 --> 00:05:50,000
ואני הייתי גרועה באלגברה. לא הירשו לי ללמוד

141
00:05:50,000 --> 00:05:52,000
הנדסה או טריגונומטריה. טעות עצומה.

142
00:05:52,000 --> 00:05:55,000
אני מגלה ילדים רבים שצריכים לדלג על אלגברה.

143
00:05:55,000 --> 00:05:57,000
להמשיך ישר להנדסה וטריגונומטריה.

144
00:05:57,000 --> 00:06:00,000
סוג נוסף הוא המוח שחושב בתבניות.

145
00:06:00,000 --> 00:06:02,000
עוד יותר מופשט. אלה המהנדסים שלכם,

146
00:06:02,000 --> 00:06:04,000
מתכנתי המחשבים שלכם.

147
00:06:04,000 --> 00:06:06,000
הנה חשיבה תבניתית. גמל שלמה הזה

148
00:06:06,000 --> 00:06:08,000
עשוי מגליון נייר יחיד,

149
00:06:08,000 --> 00:06:10,000
ללא נייר דבק, ללא גזירות.

150
00:06:10,000 --> 00:06:13,000
וברקע רואים את תבנית הקיפול שלו.

151
00:06:13,000 --> 00:06:15,000
הנה סוגי החשיבה,

152
00:06:15,000 --> 00:06:18,000
חושבים ויזואליים בצילומים ריאליסטיים, כמוני.

153
00:06:18,000 --> 00:06:22,000
חושבים תבניתיים, מוחות מוזיקליים ומתמטיים.

154
00:06:22,000 --> 00:06:24,000
לחלקם יש לפעמים קשיי קריאה.

155
00:06:24,000 --> 00:06:26,000
תמצאו בעיות כאלה גם

156
00:06:26,000 --> 00:06:29,000
אצל ילדים דיסלקטיים.

157
00:06:29,000 --> 00:06:31,000
תגלו שיש סוגי מוחות שונים.

158
00:06:31,000 --> 00:06:34,000
וישנו גם המוח המילולי. אלה מכירים כל עובדה על כל דבר.

159
00:06:34,000 --> 00:06:36,000
כעת, דבר נוסף הוא הנושא התחושתי.

160
00:06:36,000 --> 00:06:40,000
הייתי מוטרדת מאד לגבי ענידת האביזר הזה על פני.

161
00:06:40,000 --> 00:06:43,000
ולכן הגעתי חצי שעה מוקדם יותר

162
00:06:43,000 --> 00:06:45,000
כדי שירכיבו לי אותו ושאוכל קצת להתרגל אליו.

163
00:06:45,000 --> 00:06:48,000
הם כופפו לי אותו כדי שזה לא יפגע לי בסנטר.

164
00:06:48,000 --> 00:06:51,000
אך תחושתיות זו בעיה. יש ילדים שרגישים לאור נאון.

165
00:06:51,000 --> 00:06:54,000
לאחרים יש בעיות של רגישות לצלילים.

166
00:06:54,000 --> 00:06:57,000
זה משתנה.

167
00:06:57,000 --> 00:07:01,000
החשיבה הויזואלית נתנה לי המון תובנה

168
00:07:01,000 --> 00:07:03,000
לגבי מוחו של בעל החיים.

169
00:07:03,000 --> 00:07:06,000
חישבו על כך: חיה חושבת בתחושות,

170
00:07:06,000 --> 00:07:10,000
לא בצורה מילולית. היא חושבת בתמונות.

171
00:07:10,000 --> 00:07:13,000
היא חושבת בצלילים, בריחות.

172
00:07:13,000 --> 00:07:16,000
חישבו כמה מידע מצוי על ברז כיבוי-האש ברחובכם.

173
00:07:16,000 --> 00:07:19,000
היא יודעת מי היה שם, ומתי,

174
00:07:19,000 --> 00:07:22,000
ואם זה ידיד או אויב, או מישהו שאפשר להזדווג איתו.

175
00:07:22,000 --> 00:07:25,000
יש טונות של מידע על ברז הכיבוי ההוא.

176
00:07:25,000 --> 00:07:29,000
וזהו מידע מפורט ביותר.

177
00:07:29,000 --> 00:07:31,000
ומתוך התבוננות בסוג זה של פרטים

178
00:07:31,000 --> 00:07:33,000
זכיתי בהבנה מעמיקה בבעלי חיים.

179
00:07:33,000 --> 00:07:37,000
מוח החיה, והמוח שלי

180
00:07:37,000 --> 00:07:39,000
מסדרים מידע מבוסס-תחושות

181
00:07:39,000 --> 00:07:41,000
לפי קטגוריות.

182
00:07:41,000 --> 00:07:43,000
אדם על סוס,

183
00:07:43,000 --> 00:07:45,000
ואדם על הקרקע,

184
00:07:45,000 --> 00:07:47,000
נתפסים כשני דברים שונים לחלוטין.

185
00:07:47,000 --> 00:07:50,000
יכול להיות לכם לכם סוס שרוכבו התעלל בו.

186
00:07:50,000 --> 00:07:52,000
הוטרינר יחשוב שהכל בסדר,

187
00:07:52,000 --> 00:07:55,000
וכך גם המפרזל. אבל אי אפשר לרכב עליו.

188
00:07:55,000 --> 00:07:58,000
ואילו סוס אחר, שהמפרזל אולי היכה אותו,

189
00:07:58,000 --> 00:08:00,000
והוא יתנהג איום ונורא לכל מה שנמצא על הקרקע,

190
00:08:00,000 --> 00:08:03,000
אל הוטרינר, אבל ניתן לרכב עליו.

191
00:08:03,000 --> 00:08:05,000
כך גם הבקר.

192
00:08:05,000 --> 00:08:07,000
גבר על סוס,

193
00:08:07,000 --> 00:08:09,000
גבר שהולך ברגל - שני דברים שונים.

194
00:08:09,000 --> 00:08:11,000
זו הרי כבר תמונה אחרת.

195
00:08:11,000 --> 00:08:14,000
אני רוצה שתחשבו כמה זה ספציפי.

196
00:08:14,000 --> 00:08:18,000
והיכולת הזו לסווג מידע לפי קטגוריות,

197
00:08:18,000 --> 00:08:21,000
מצאתי שהרבה אנשים לא טובים בזה.

198
00:08:21,000 --> 00:08:23,000
כשאני בשטח, מתקנת ציוד

199
00:08:23,000 --> 00:08:25,000
או בעיות שקשורות במשהו במפעל

200
00:08:25,000 --> 00:08:29,000
הם כנראה לא מסוגלים לסווג: "יש לי בעיה להכשיר אנשים

201
00:08:29,000 --> 00:08:31,000
או יש לי בעיה בציוד?"

202
00:08:31,000 --> 00:08:33,000
במלים אחרות, סיווג בעיית הציוד

203
00:08:33,000 --> 00:08:35,000
להבדיל מבעיית האנשים.

204
00:08:35,000 --> 00:08:38,000
אני מוצאת שלאנשים רבים קשה לעשות זאת.

205
00:08:38,000 --> 00:08:41,000
נניח שסיווגתי זאת כבעיית ציוד.

206
00:08:41,000 --> 00:08:43,000
האם זו בעיה קטנה, משהו פשוט שאני יכולה לתקן?

207
00:08:43,000 --> 00:08:46,000
או שכל תכנון המערכת שגוי?

208
00:08:46,000 --> 00:08:49,000
לאנשים קשה לעשות הבחנות כאלה.

209
00:08:49,000 --> 00:08:51,000
ניקח משהו כמו

210
00:08:51,000 --> 00:08:53,000
פתרון בעיות לצורך שיפור בטיחות התעבורה האווירית.

211
00:08:53,000 --> 00:08:55,000
כן, אני נוסעת מתמידה.

212
00:08:55,000 --> 00:08:57,000
אני טסה המון,

213
00:08:57,000 --> 00:09:00,000
ואם הייתי חברה באיגוד הטיסות הפדרלי,

214
00:09:00,000 --> 00:09:04,000
על מה הייתי עורכת תצפיות ישירות?

215
00:09:04,000 --> 00:09:06,000
על זנבות המטוסים.

216
00:09:06,000 --> 00:09:09,000
חמש התרסקויות קטלניות ב-20 השנים האחרונות

217
00:09:09,000 --> 00:09:13,000
שבהן הזנב נשר או שמערכת ההיגוי שבפנים התקלקלה

218
00:09:13,000 --> 00:09:15,000
בצורה מסוימת.

219
00:09:15,000 --> 00:09:17,000
הזנבות שלהם. קל ופשוט.

220
00:09:17,000 --> 00:09:19,000
וכשהטייסים בודקים מסביב למטוס, אתם יודעים מה?

221
00:09:19,000 --> 00:09:21,000
הם לא רואים את מה שיש בתוך הזנב.

222
00:09:21,000 --> 00:09:23,000
עכשיו, כשאני חושבת על זה, אני בעצם מחלצת

223
00:09:23,000 --> 00:09:26,000
את כל המידע הספציפי הזה.

224
00:09:26,000 --> 00:09:29,000
הוא ספציפי. החשיבה שלי היא מלמטה כלפי מעלה.

225
00:09:29,000 --> 00:09:33,000
אני לוקחת ומצרפת את כל הפיסות הקטנות כמו בחידת תצרף.

226
00:09:33,000 --> 00:09:35,000
אז הנה הסוס שפחד פחד מוות

227
00:09:35,000 --> 00:09:37,000
מכובעי בוקרים שחורים.

228
00:09:37,000 --> 00:09:39,000
התעלל בו מישהו שחבש כובע בוקרים שחור.

229
00:09:39,000 --> 00:09:42,000
כובעי בוקרים לבנים - אלה בסדר גמור.

230
00:09:42,000 --> 00:09:45,000
העניין הוא שהעולם עתיד להזדקק

231
00:09:45,000 --> 00:09:47,000
לכל מיני מוחות

232
00:09:47,000 --> 00:09:49,000
שיפעלו בצוותא.

233
00:09:49,000 --> 00:09:52,000
עלינו להשקיע בפיתוח כל סוגי המוחות האלה.

234
00:09:52,000 --> 00:09:55,000
ומה שממש משגע אותי,

235
00:09:55,000 --> 00:09:57,000
כשאני נוסעת ועורכת מפגשי אוטיסטים,

236
00:09:57,000 --> 00:10:00,000
הוא שאני פוגשת המון ילדים חנוניים וחכמים.

237
00:10:00,000 --> 00:10:03,000
והם לא הכי חברותיים.

238
00:10:03,000 --> 00:10:05,000
ואיש איננו פועל כדי לפתח את העניין שלהם

239
00:10:05,000 --> 00:10:07,000
במשהו כמו מדע.

240
00:10:07,000 --> 00:10:10,000
וזה מביא אותי למורה שלי למדעים.

241
00:10:10,000 --> 00:10:13,000
המורה שלי למדעים מוצג נפלא בסרט הזה.

242
00:10:13,000 --> 00:10:15,000
הייתי תלמידה טיפשה כשהייתי בתיכון

243
00:10:15,000 --> 00:10:18,000
בכלל לא התייחסתי ללימודים,

244
00:10:18,000 --> 00:10:21,000
עד שיעור המדעים של מר קרלוק.

245
00:10:21,000 --> 00:10:24,000
זהו ד"ר קרלוק שבסרט.

246
00:10:24,000 --> 00:10:27,000
והוא הציב לי אתגר

247
00:10:27,000 --> 00:10:30,000
להתמצא בחדר מלא אשליות אופטיות.

248
00:10:30,000 --> 00:10:32,000
זה מעלה את הנושא שצריך להראות לילדים

249
00:10:32,000 --> 00:10:34,000
דברים מעניינים.

250
00:10:34,000 --> 00:10:37,000
חשבתי שאחד הדברים ש-TED אולי צריכה לעשות

251
00:10:37,000 --> 00:10:40,000
הוא לספר בכל בתי הספר על ההרצאות הנהדרות של TED,

252
00:10:40,000 --> 00:10:42,000
ויש גם המון דברים נהדרים באינטרנט,

253
00:10:42,000 --> 00:10:44,000
שיכולים להדליק את הילדים.

254
00:10:44,000 --> 00:10:47,000
כי אני רואה המון ילדים חנונים כאלה,

255
00:10:47,000 --> 00:10:50,000
והמורים במערב התיכון, ובחלקים אחרים של הארץ,

256
00:10:50,000 --> 00:10:52,000
כשמתרחקים מהאזורים עתירי הטכנולוגיה,

257
00:10:52,000 --> 00:10:54,000
הם לא יודעים מה לעשות עם הילדים האלה.

258
00:10:54,000 --> 00:10:56,000
והם לא פועלים בכיוון הנכון.

259
00:10:56,000 --> 00:10:58,000
העניין הוא שאפשר לעצב מוח

260
00:10:58,000 --> 00:11:01,000
כך שיהיה יותר חושב וקוגניטיבי.

261
00:11:01,000 --> 00:11:04,000
או שהמוח יהיה מחווט כמוח חברתי יותר.

262
00:11:04,000 --> 00:11:06,000
וחלק מהמחקרים היום מראים שבאוטיזם,

263
00:11:06,000 --> 00:11:08,000
יש אולי עודף חיווט כאן מאחור,

264
00:11:08,000 --> 00:11:11,000
במוח המבריק, ופה אנו מאבדים כמה מעגלים חברתיים.

265
00:11:11,000 --> 00:11:15,000
זה מעין סחר גומלין בין חשיבה לחברתיות.

266
00:11:15,000 --> 00:11:17,000
ואז אפשר להגיע לנקודה שבה זה כה חמור

267
00:11:17,000 --> 00:11:20,000
שאותו אדם עתיד להיות לא-מילולי.

268
00:11:20,000 --> 00:11:22,000
במוח האנושי הנורמלי

269
00:11:22,000 --> 00:11:25,000
השפה מכסה על החשיבה הויזואלית שמשותפת לנו ולחיות.

270
00:11:25,000 --> 00:11:28,000
זו עבודתו של ד"ר ברוס מילר.

271
00:11:28,000 --> 00:11:31,000
הוא חקר חולי אלצהיימר

272
00:11:31,000 --> 00:11:33,000
שסבלו מדמנציה של אונת הרקה הקדמית.

273
00:11:33,000 --> 00:11:36,000
והדמנציה איכלה את חלקי השפה של המוח.

274
00:11:36,000 --> 00:11:41,000
ואת זה צייר אדם שפעם הרכיב מערכות שמע במכוניות.

275
00:11:41,000 --> 00:11:45,000
נכון שואן גוך לא מבין כלום בפיזיקה,

276
00:11:45,000 --> 00:11:47,000
אבל נראה לי שזה מעניין מאד

277
00:11:47,000 --> 00:11:49,000
שנערך מעט מחקר שהוכיח

278
00:11:49,000 --> 00:11:51,000
שתבניות המערבולות בציור הזה

279
00:11:51,000 --> 00:11:54,000
מתנהגות לפי דגם סטטיסטי של מערבולת.

280
00:11:54,000 --> 00:11:56,000
מה שמעלה את כל הרעיון המעניין

281
00:11:56,000 --> 00:11:58,000
שאולי משהו מהתבניות המתמטיות האלה

282
00:11:58,000 --> 00:12:00,000
נמצא בתוך ראשנו.

283
00:12:00,000 --> 00:12:02,000
ובנושא "וולפראם", ניהלתי

284
00:12:02,000 --> 00:12:04,000
רשימות וכתבתי את כל

285
00:12:04,000 --> 00:12:06,000
מילות החיפוש שיכולתי להשתמש בהן

286
00:12:06,000 --> 00:12:10,000
כי נראה לי שזה יימשך בהרצאותי על האוטיזם.

287
00:12:10,000 --> 00:12:12,000
אנו חייבים להראות לילדים האלה דברים מעניינים.

288
00:12:12,000 --> 00:12:14,000
אבל מבטלים את שיעורי הכרת הרכב

289
00:12:14,000 --> 00:12:16,000
ואת שיעורי השרטוט, ואת שיעורי האמנות.

290
00:12:16,000 --> 00:12:19,000
ואמנות הרי היתה הנושא הכי טוב שלי בביה"ס.

291
00:12:19,000 --> 00:12:21,000
עלינו לחשוב על כל סוגי המוחות השונים הללו.

292
00:12:21,000 --> 00:12:24,000
ובהחלט לעבוד עם כל סוגי המוחות השונים הללו.

293
00:12:24,000 --> 00:12:27,000
כי אנו עתידים בהחלט להזדקק

294
00:12:27,000 --> 00:12:30,000
לסוגי אנשים כאלה בעתיד.

295
00:12:30,000 --> 00:12:32,000
בואו נדבר על מקומות עבודה.

296
00:12:32,000 --> 00:12:34,000
אז המורה שלי למדעים גרם לי ללמוד

297
00:12:34,000 --> 00:12:37,000
כי הייתי טיפשה שלא רוצה ללמוד.

298
00:12:37,000 --> 00:12:39,000
אבל אתם יודעים מה? רכשתי נסיון עבודה.

299
00:12:39,000 --> 00:12:41,000
אני רואה יותר מדי ילדים חכמים שלא למדו דברים בסיסיים,

300
00:12:41,000 --> 00:12:43,000
כמו איך להתייצב בזמן.

301
00:12:43,000 --> 00:12:45,000
את זה לימדו אותי כשהייתי בת שמונה.

302
00:12:45,000 --> 00:12:48,000
ונימוסי שולחן במסיבות יום ראשון אצל סבתא.

303
00:12:48,000 --> 00:12:51,000
את זה לימדו אותי כשהייתי מאד מאד צעירה.

304
00:12:51,000 --> 00:12:54,000
כשהייתי בת 13 היתה לי עבודה אצל תופרת שמלות

305
00:12:54,000 --> 00:12:56,000
ומכרתי בגדים.

306
00:12:56,000 --> 00:12:59,000
עשיתי התמחויות בקולג'.

307
00:12:59,000 --> 00:13:02,000
בניתי דברים.

308
00:13:02,000 --> 00:13:05,000
והיה עלי גם ללמוד לבצע מטלות.

309
00:13:05,000 --> 00:13:09,000
וכשהייתי קטנה, כל מה שרציתי היה לצייר סוסים.

310
00:13:09,000 --> 00:13:11,000
אימי אמרה," אז בואי נצייר תמונה של משהו אחר."

311
00:13:11,000 --> 00:13:13,000
הם חייבים ללמוד איך לעשות משהו אחר.

312
00:13:13,000 --> 00:13:15,000
נניח שהילד מקובע על לגו.

313
00:13:15,000 --> 00:13:18,000
הבה נגרום לו לעבוד על בניית דברים שונים.

314
00:13:18,000 --> 00:13:20,000
העניין עם המוח האוטיסטי

315
00:13:20,000 --> 00:13:22,000
הוא נטייתו להתקבע.

316
00:13:22,000 --> 00:13:24,000
נניח שהילד אוהב מכוניות מרוץ,

317
00:13:24,000 --> 00:13:26,000
אז בואו נשתמש בהן כדי ללמוד מתמטיקה.

318
00:13:26,000 --> 00:13:29,000
הבה נראה כמה זמן לוקח למכונית מרוץ לעבור מרחק מסוים.

319
00:13:29,000 --> 00:13:33,000
במלים אחרות, לנצל את הקיבעון

320
00:13:33,000 --> 00:13:36,000
כדי לתת לילד מוטיבציה. זה אחד הדברים שעלינו לעשות.

321
00:13:36,000 --> 00:13:39,000
ממש נמאס לי כשהמורים,

322
00:13:39,000 --> 00:13:42,000
במיוחד כשמתרחקים מחלק הארץ הזה,

323
00:13:42,000 --> 00:13:44,000
לא יודעים מה לעשות עם הילדים החכמים האלה.

324
00:13:44,000 --> 00:13:46,000
זה ממש מרתיח אותי.

325
00:13:46,000 --> 00:13:48,000
במה יוכלו לעסוק החושבים הויזואליים כשיגדלו?

326
00:13:48,000 --> 00:13:51,000
הם יוכלו לעסוק בעיצוב גרפי, כל מיני דברים עם מחשבים,

327
00:13:51,000 --> 00:13:56,000
צילום, עיצוב תעשייתי.

328
00:13:56,000 --> 00:13:58,000
החושבים התבניתיים, אלה עתידים להיות

329
00:13:58,000 --> 00:14:01,000
המתמטיקאים ומהנדסי התוכנה שלכם.

330
00:14:01,000 --> 00:14:05,000
מתכנתי המחשבים שלכם, כל התפקידים האלה.

331
00:14:05,000 --> 00:14:08,000
וישנם מוחות המלים. אלה יהיו עיתונאים נהדרים.

332
00:14:08,000 --> 00:14:11,000
וגם שחקני תיאטרון ממש טובים.

333
00:14:11,000 --> 00:14:13,000
כי העניין בהיותי אוטיסטית הוא שהיה עלי

334
00:14:13,000 --> 00:14:16,000
ללמוד את הכישורים החברתיים כמו תפקיד בהצגה.

335
00:14:16,000 --> 00:14:19,000
זה די דומה. צריך פשוט ללמוד את זה.

336
00:14:19,000 --> 00:14:22,000
ואנו חייבים לעבוד עם התלמידים האלה.

337
00:14:22,000 --> 00:14:24,000
וזה מעלה את נושא המורים הרוחניים.

338
00:14:24,000 --> 00:14:27,000
המורה שלי למדעים לא היה מורה מוסמך.

339
00:14:27,000 --> 00:14:29,000
הוא היה מדען חלל של "נאסא".

340
00:14:29,000 --> 00:14:31,000
כמה מדינות הגיעו כעת לשלב שבו

341
00:14:31,000 --> 00:14:33,000
אם יש לך תואר בביולוגיה או בכימיה,

342
00:14:33,000 --> 00:14:36,000
אתה רשאי לבוא לביה"ס וללמד ביולוגיה או כימיה.

343
00:14:36,000 --> 00:14:38,000
עלינו לעשות זאת.

344
00:14:38,000 --> 00:14:40,000
כי מה שאני מבחינה בו

345
00:14:40,000 --> 00:14:42,000
הוא שהמורים הטובים של רבים מהילדים האלה,

346
00:14:42,000 --> 00:14:44,000
נמצאים בקולג'ים הקהילתיים.

347
00:14:44,000 --> 00:14:47,000
עלינו להביא כמה מהמורים הטובים האלה לתיכון.

348
00:14:47,000 --> 00:14:50,000
ועוד דבר, שעשוי להיות מאד מאד מאד מוצלח

349
00:14:50,000 --> 00:14:53,000
הוא שיש רבים שאולי פרשו לגמלאות

350
00:14:53,000 --> 00:14:56,000
מתעשיית התוכנה, והם מסוגלים ללמד ילדים.

351
00:14:56,000 --> 00:14:59,000
ולא משנה אם ילמדו אותם דברים ישנים,

352
00:14:59,000 --> 00:15:02,000
כי מה שהם יעשו זה להדליק את הניצוץ.

353
00:15:02,000 --> 00:15:05,000
להדליק את הילד.

354
00:15:05,000 --> 00:15:08,000
ואחרי שנדלק, הוא כבר ילמד את כל הדברים החדשים.

355
00:15:08,000 --> 00:15:10,000
מורים רוחניים הם ממש צורך חיוני.

356
00:15:10,000 --> 00:15:12,000
אינני יכולה להדגיש מספיק

357
00:15:12,000 --> 00:15:15,000
מה שהמורה שלי למדעים עשה למעני.

358
00:15:15,000 --> 00:15:18,000
ועלינו להשתמש בהם, להעסיק אותם.

359
00:15:18,000 --> 00:15:20,000
ואם אתם מביאים אותם להתמחויות בחברות שלכם,

360
00:15:20,000 --> 00:15:23,000
העניין עם אוטיזם, עם מוח מסוג אספרגר, הוא שצריך

361
00:15:23,000 --> 00:15:26,000
לתת מטלה ספציפית. לא סתם לומר, "תעצב תוכנה חדשה".

362
00:15:26,000 --> 00:15:28,000
צריך לומר להם משהו הרבה יותר ספציפי.

363
00:15:28,000 --> 00:15:31,000
"אנו בונים תוכנה עבור טלפון

364
00:15:31,000 --> 00:15:33,000
והיא צריכה לעשות משהו מסוים.

365
00:15:33,000 --> 00:15:35,000
והיא יכולה להשתמש רק בכך-וכך זכרון."

366
00:15:35,000 --> 00:15:37,000
זה סוג הספציפיות הרצוי.

367
00:15:37,000 --> 00:15:39,000
טוב, זהו סוף ההרצאה שלי.

368
00:15:39,000 --> 00:15:41,000
ואני רק רוצה להודות לכולכם על כי באתם.

369
00:15:41,000 --> 00:15:43,000
נהדר להיות כאן.

370
00:15:43,000 --> 00:15:55,000
[מחיאות כפיים]

371
00:15:55,000 --> 00:15:58,000
יש לך שאלה אלי? בסדר.

372
00:15:58,000 --> 00:15:59,000
[מחיאות כפיים]

373
00:15:59,000 --> 00:16:03,000
כריס אנדרסון: תודה רבה לך על ההרצאה.

374
00:16:03,000 --> 00:16:05,000
כתבת פעם, ואני אוהב את הציטטה הזו,

375
00:16:05,000 --> 00:16:07,000
"אם ע"י קסם כלשהו, האוטיזם היה

376
00:16:07,000 --> 00:16:10,000
חולף מן העולם,

377
00:16:10,000 --> 00:16:13,000
בני האדם עדיין היו יושבים בצוותא סביב המדורה

378
00:16:13,000 --> 00:16:15,000
בפתח המערה."

379
00:16:15,000 --> 00:16:17,000
טמפל גרנדין: וכי מי יצר את כידון האבן הראשון?

380
00:16:17,000 --> 00:16:20,000
זה עם האספרגר. ואילו נפטרנו מכל הגנטיקה האוטיסטית

381
00:16:20,000 --> 00:16:22,000
לא יהיה יותר עמק הסיליקון.

382
00:16:22,000 --> 00:16:24,000
ומשבר האנרגיה לא ייפתר.

383
00:16:24,000 --> 00:16:27,000
[מחיאות כפיים]

384
00:16:27,000 --> 00:16:29,000
כ"א: אז יש לי עוד כמה שאלות.

385
00:16:29,000 --> 00:16:31,000
ואם אחת מהן לא תהיה הולמת,

386
00:16:31,000 --> 00:16:33,000
אימרי רק, "השאלה הבאה".

387
00:16:33,000 --> 00:16:35,000
אבל אם יש כאן מישהו

388
00:16:35,000 --> 00:16:37,000
שיש לו ילד אוטיסטי,

389
00:16:37,000 --> 00:16:39,000
או מכיר ילד אוטיסטי

390
00:16:39,000 --> 00:16:42,000
ומרגיש מנותק ממנו,

391
00:16:42,000 --> 00:16:44,000
איזו עצה תוכלי לתת לו?

392
00:16:44,000 --> 00:16:46,000
ט"ג: קודם כל, צריך לבדוק את עניין הגיל.

393
00:16:46,000 --> 00:16:48,000
אם הילד הוא בן שנתיים, שלוש או ארבע

394
00:16:48,000 --> 00:16:50,000
לא מדבר, ללא קשרים חברתיים,

395
00:16:50,000 --> 00:16:52,000
איני יכולה להדגיש יותר: אסור לחכות.

396
00:16:52,000 --> 00:16:56,000
דרושות לפחות 20 שעות שבועיות של לימוד אחד-על-אחד.

397
00:16:56,000 --> 00:16:59,000
העניין הוא שהאוטיזם בא בדרגות שונות.

398
00:16:59,000 --> 00:17:01,000
בערך חצי מהאנשים שבספקטרום

399
00:17:01,000 --> 00:17:03,000
לא ילמדו לדבר, והם אינם עתידים לעבוד

400
00:17:03,000 --> 00:17:06,000
בעמק הסיליקון. זה לא יתאים להם.

401
00:17:06,000 --> 00:17:08,000
אבל ישנם הילדים החנוניים החכמים

402
00:17:08,000 --> 00:17:10,000
עם מעט אוטיזם,

403
00:17:10,000 --> 00:17:12,000
ואת אלה צריך להדליק

404
00:17:12,000 --> 00:17:14,000
בעזרת עשיית דברים מעניינים.

405
00:17:14,000 --> 00:17:17,000
למדתי אינטראקציה חברתית דרך תחומי עניין משותף.

406
00:17:17,000 --> 00:17:21,000
רכבתי על סוסים עם ילדים אחרים ובניתי איתם דגמי טילים.

407
00:17:21,000 --> 00:17:23,000
עבדתי במעבדת האלקטרוניקה עם ילדים אחרים,

408
00:17:23,000 --> 00:17:25,000
ובשנות השישים זה היה הדבקת מראות

409
00:17:25,000 --> 00:17:28,000
על ממברנת גומי של רמקול כדי לקבל מופע אורות.

410
00:17:28,000 --> 00:17:31,000
וזה היה - חשבנו שזה הכי מעולה.

411
00:17:31,000 --> 00:17:33,000
כ"א: האם זה לא-מציאותי עבורם

412
00:17:33,000 --> 00:17:35,000
לקוות או לחשוב שאותו ילד

413
00:17:35,000 --> 00:17:38,000
יאהב אותם, כפי שאחדים, או רבים, היו רוצים?

414
00:17:38,000 --> 00:17:40,000
ט"ג: אומר לך כך. הילד הזה יהיה נאמן לך

415
00:17:40,000 --> 00:17:42,000
ואם ביתך יישרף הוא ייכנס כדי לחלץ אותך משם.

416
00:17:42,000 --> 00:17:45,000
כ"א: וואו. אז רוב האנשים, אם תשאלי אותם

417
00:17:45,000 --> 00:17:47,000
מה שלדבריהם הכי חשוב להם, הם דברים כמו

418
00:17:47,000 --> 00:17:50,000
"הילדים שלי" או "האהוב שלי"

419
00:17:50,000 --> 00:17:53,000
מה הכי חשוב לך?

420
00:17:53,000 --> 00:17:55,000
ט"ג: חשובים לי הדברים שאני עושה

421
00:17:55,000 --> 00:17:57,000
ושיהפכו את העולם למקום טוב יותר.

422
00:17:57,000 --> 00:17:59,000
כשאם לילד אוטיסטי אומרת,

423
00:17:59,000 --> 00:18:01,000
"ילדי הלך לקולג' הודות לספר שלך,

424
00:18:01,000 --> 00:18:03,000
או אחת מהרצאותיך", זה גורם לי אושר.

425
00:18:03,000 --> 00:18:06,000
ואתה יודע, בתי המטבחיים שאיתם עבדתי

426
00:18:06,000 --> 00:18:08,000
בשנות השמונים היו נוראים ואיומים.

427
00:18:08,000 --> 00:18:12,000
פיתחתי שיטת דירוג פשוטה למפעלי השחיטה

428
00:18:12,000 --> 00:18:14,000
שבה מודדים את התפוקה, כמה ראשי בקר נפלו,

429
00:18:14,000 --> 00:18:16,000
כמה ראשי בקר נדקרו במנקר,

430
00:18:16,000 --> 00:18:18,000
כמה ראשי בקר גועים כשראשם נכרת?

431
00:18:18,000 --> 00:18:20,000
וזה מאד מאד פשוט.

432
00:18:20,000 --> 00:18:22,000
רואים מיד כמה דברים פשוטים.

433
00:18:22,000 --> 00:18:24,000
זה עבד טוב מאד. הפקתי סיפוק

434
00:18:24,000 --> 00:18:27,000
מלראות דברים שגרמו לשינוי אמיתי

435
00:18:27,000 --> 00:18:29,000
בעולם האמיתי. אנו זקוקים לעוד מזה,

436
00:18:29,000 --> 00:18:31,000
והרבה פחות דברים מופשטים.

437
00:18:31,000 --> 00:18:38,000
[מחיאות כפיים]

438
00:18:38,000 --> 00:18:40,000
כ"א: כששוחחנו בטלפון, אחד הדברים שאמרת

439
00:18:40,000 --> 00:18:42,000
ושממש הפליא אותי, היה

440
00:18:42,000 --> 00:18:46,000
שאת רואה חשיבות רבה בחוות שרתים. ספרי לי על זה.

441
00:18:46,000 --> 00:18:49,000
ט"ג: הסיבה היא שהתרגשתי כשקראתי עליהן

442
00:18:49,000 --> 00:18:52,000
מפני שהן מכילות ידע.

443
00:18:52,000 --> 00:18:54,000
אלו הן ספריות.

444
00:18:54,000 --> 00:18:56,000
ועבורי ידע הוא משהו

445
00:18:56,000 --> 00:18:58,000
בעל ערך עצום. לפני אולי יותר מ-10 שנים

446
00:18:58,000 --> 00:19:00,000
הספריה שלנו הוצפה,

447
00:19:00,000 --> 00:19:02,000
וזה עוד לפני שהאינטרנט ממש גדל

448
00:19:02,000 --> 00:19:04,000
ואני הייתי מודאגת מכך שכל הספרים נהרסו,

449
00:19:04,000 --> 00:19:06,000
כי מדובר בידע שהושמד.

450
00:19:06,000 --> 00:19:08,000
וחוות שרתים, או מרכזי נתונים

451
00:19:08,000 --> 00:19:11,000
הם ספריות ענק של ידע.

452
00:19:11,000 --> 00:19:14,000
כ"א: טמפל, אוכל רק לומר איזה עונג הוא לארח אותך ב"TED".

453
00:19:14,000 --> 00:19:17,000
ט"ג: תודה רבה לך. תודה רבה.

454
00:19:17,000 --> 00:19:23,000
[מחיאות כפיים]