אנו מאמנים חיילים למלחמה. בואו נאמן אותם גם לשוב הביתה.
-
0:01 - 0:02קרלוס.
-
0:02 - 0:07חייל משוחרר מחיל הנחתים בווייטנאם,
שהתנדב לשלוש תקופות שירות ונורה בכל פעם. -
0:08 - 0:15בשנת 1971 הוא פרש מסיבות רפואיות כי בגופו
היו רסיסים כה רבים, שהוא הפעיל גלאי מתכות. -
0:16 - 0:23במשך 42 השנים הבאות הוא סבל מסיוטים,
חרדה קיצונית בציבור, התבודדות, דיכאון. -
0:23 - 0:28הוא ניסה להתרפא בעזרת שתיית אלכוהול.
הוא התחתן והתגרש שלוש פעמים. -
0:28 - 0:31לקרלוס הייתה הפרעת דחק פוסט טראומטית.
-
0:32 - 0:35אני הפכתי לפסיכולוג כדי להקל על סבל אנושי,
-
0:36 - 0:40ובמשך 10 השנים האחרונות התמקדתי
בסבל שנגרם כתוצאה מפוסט טראומה, -
0:40 - 0:42כפי שחווים אותו חיילים משוחררים כמו קרלוס.
-
0:43 - 0:49עד לאחרונה לא נערך מחקר על פוסט טראומה.
-
0:49 - 0:51ולכן לא ידענו מה לעשות.
-
0:51 - 0:54חלק מהחיילים המשוחררים קיבל תרופות חזקות.
-
0:54 - 0:57אחרים אושפזו וקיבלו טיפול קבוצתי גנרי,
-
0:57 - 0:59ולאחרים פשוט אמרנו
-
0:59 - 1:02"תלכו הביתה ותנסו לשכוח את מה שחוויתם".
-
1:03 - 1:09לאחרונה ניסינו טיפול בכלבים, סדנאות במדבר,
דברים רבים שיכולים להקל זמנית את הלחץ, -
1:10 - 1:14אבל לא ממש מעלימים את התסמינים
של פוסט טראומה לטווח הארוך. -
1:14 - 1:16אבל חלו שינויים.
-
1:16 - 1:21ואני כאן כדי לומר לכם
שאנו יכולים לרפא פוסט טראומה, -
1:22 - 1:25לא רק לשלוט בתסמינים,
ובקרב חיילים משוחררים רבים מאוד. -
1:25 - 1:30כי מחקר מדעי חדש הצליח להראות,
באופן אובייקטיבי ושיטתי, -
1:30 - 1:33איזה טיפולים ממש מעלימים
את הסימפטומים ואיזה לא. -
1:34 - 1:36כפי שמסתבר כעת,
-
1:36 - 1:41הטיפולים הטובים ביותר
לפוסט טראומה משתמשים באותם עקרונות אימון -
1:41 - 1:44בהם משתמש הצבא באימון החיילים למלחמה.
-
1:46 - 1:48ובכן, להילחם...
-
1:48 - 1:51זה משהו שאנחנו טובים בו.
-
1:51 - 1:55אנו בני האדם נלחמים
עוד מלפני שהפכנו לבני אדם שלמים. -
1:56 - 1:59ומאז עברנו משימוש באבנים ובמיתרים
-
1:59 - 2:04לפיתוח מערכות הנשק
המתוחכמות וההרסניות ביותר שניתן לדמיין. -
2:04 - 2:08על מנת לאפשר ללוחמים שלנו להשתמש בנשק הזה,
אנחנו משתמשים בשיטות אימון מתקדמות ביותר. -
2:09 - 2:10אנחנו טובים בלחימה.
-
2:11 - 2:14ואנחנו טובים באימון הלוחמים שלנו ללחימה.
-
2:14 - 2:18אבל כשאנו בוחנים את החוויה
של הלוחם המשוחרר של ימינו, -
2:18 - 2:23אנחנו מתחילים לראות שלא היינו
כל כך טובים בהכנתם לשיבה הביתה. -
2:23 - 2:24מדוע?
-
2:26 - 2:29ובכן, אבותינו חיו כשהם שקועים בסכסוכים,
-
2:29 - 2:31והם נלחמו באותו מקום בו חיו.
-
2:32 - 2:35אז עד לפני זמן קצר
בהיסטוריה האבולוציונית שלנו, -
2:35 - 2:38לא היה כמעט צורך ללמוד
כיצד לחזור הביתה מהמלחמה, -
2:38 - 2:40כי למעשה מעולם לא חזרנו.
-
2:41 - 2:43אבל לשמחתנו, כיום
-
2:43 - 2:45רוב בני האדם חיים
בחברות הרבה יותר שוחרות שלום, -
2:46 - 2:49וכאשר יש סכסוך אנחנו, במיוחד בארצות-הברית,
-
2:49 - 2:53יש לנו עכשיו את הטכנולוגיה
לאמן את לוחמינו אימונים מתקדמים. -
2:53 - 2:56לשגר אותם ללחימה במקום כלשהו בעולם,
-
2:56 - 3:00ולאחר שהם יסיימו,
להחזיר אותם חזרה אל הפרוורים השקטים. -
3:00 - 3:04רק תדמיינו לרגע את ההרגשה.
-
3:05 - 3:06שוחחתי עם משוחררים, שאמרו לי,
-
3:07 - 3:13שיום אחד הם בקרב יריות אכזרי
באפגניסטן, בו הם ראו טבח ומוות, -
3:14 - 3:19ושלושה ימים בלבד לאחר מכן, הם מצאו את עצמם
גוררים ארגז קרח למשחק כדורגל של הילד שלהם. -
3:20 - 3:23"לדפוק את המוח" הוא הביטוי השגור ביותר.
-
3:24 - 3:29זה התיאור השכיח ביותר ששמעתי לחוויה הזו.
וזה בדיוק מה שזה. -
3:29 - 3:33כי בעוד שהלוחמים שלנו התאמנו
שעות על גבי שעות למלחמה, -
3:33 - 3:39רק לאחרונה הגענו להבנה, שרבים זקוקים
לאימונים גם בחזרה לחיים האזרחיים. -
3:40 - 3:43כמו כל אימון, הטיפול הטוב ביותר
בפוסט טראומה מצריך חזרה. -
3:44 - 3:45בצבא,
-
3:45 - 3:48אנחנו לא סתם נותנים לטירונים
מקלעי רימונים אוטומטיים מסוג מארק-19 -
3:48 - 3:51ואומרים להם,
"הנה ההדק, הנה קצת תחמושת ובהצלחה". -
3:51 - 3:56לא. אנחנו מאמנים אותם
במצבים שונים ובהקשרים מסוימים, -
3:56 - 3:58שוב ושוב ושוב
-
3:58 - 4:02עד שהרמת הנשק וההתרכזות במטרה שלהם
כה מוטבעות בזיכרון של שריריהם, -
4:02 - 4:07שהם יכולים לעשות זאת אפילו מבלי לחשוב,
אפילו בתנאים הקשים ביותר שניתן לדמיין. -
4:08 - 4:11אותו הדבר נכון גם
בטיפולים המבוססים על אימונים. -
4:12 - 4:15הראשון שבטיפולים הללו הוא טיפול קוגניטיבי,
-
4:15 - 4:19וזהו סוג של כיול נפשי חוזר.
-
4:19 - 4:22כאשר החיילים שבים הביתה מהמלחמה,
הדרך שלהם למסגר את העולם -
4:22 - 4:26מכוילת לסביבה מסוכנת הרבה יותר.
-
4:27 - 4:32ולכן כאשר אתה מנסה להתאים
הלך מחשבה כזה לסביבה של שלום, -
4:32 - 4:33מתחילות בעיות.
-
4:33 - 4:38אתם מתחילים לטבוע בתוך
דאגות על סכנות שאינן קיימות. -
4:38 - 4:41אתם מתחילים לא לבטוח במשפחה או בחברים.
-
4:42 - 4:46אין זה אומר שלא קיימות
סכנות בחיים האזרחיים. הן קיימות. -
4:46 - 4:53אבל הסיכוי לפגוש בהן,
יחסית לעת קרב, הוא הרבה יותר נמוך. -
4:54 - 4:57אז אנחנו לעולם לא אומרים
לחיילים המשוחררים להפסיק להיזהר לחלוטין. -
4:57 - 5:01אבל אנחנו כן מאמנים אותם
להתאים את הזהירות למקום בו הם נמצאים. -
5:01 - 5:04אם אתה מוצא את עצמך בשכונה לא טובה,
-
5:04 - 5:06אתה מגביר את הזהירות.
-
5:06 - 5:07יוצא לארוחת ערב עם המשפחה?
-
5:07 - 5:09אתה מחליש אותה עד מאוד.
-
5:10 - 5:13אנחנו מאמנים את החיילים
המשוחררים להיות מאוד רציונליים, -
5:13 - 5:17להעריך באופן שיטתי את ההסתברות הסטטיסטית
-
5:17 - 5:20להיתקל למשל במטען כאן
באמריקה בתקופה של שלום. -
5:21 - 5:26בעזרת תרגול מספיק, הכיול מחדש הזה נשאר.
-
5:27 - 5:29טיפול נוסף הוא טיפול בחשיפה,
-
5:29 - 5:32וזה סוג של אימון בשטח,
-
5:32 - 5:35והטיפול המהיר ביותר
מבין הטיפולים היעילים הקיימים. -
5:36 - 5:37אתם זוכרים את קרלוס?
-
5:37 - 5:39זה היה הטיפול שבו הוא בחר.
-
5:40 - 5:44וכך התחלנו על-ידי תרגילים,
תרגילים מאוד מאתגרים עבורו: -
5:44 - 5:51ללכת למכולת, ללכת למרכז קניות,
ללכת למסעדה, לשבת עם הגב לכיוון הדלת. -
5:51 - 5:52והכי חשוב --
-
5:53 - 5:54להישאר במקומות הללו.
-
5:56 - 5:57בהתחלה הוא היה מאוד לחוץ.
-
5:58 - 6:00הוא רצה לשבת במקום
שממנו יוכל לסרוק את החדר, -
6:00 - 6:05שממנו יוכל לתכנן דרכי מילוט,
שבו יוכל למצוא נשק מאולתר. -
6:05 - 6:08והוא רצה לעזוב, אבל הוא לא עזב.
-
6:08 - 6:13הוא זכר את האימונים שלו בחיל הנחתים,
והוא המשיך למרות חוסר הנוחות שלו. -
6:13 - 6:17ובכל פעם שהוא עשה את זה,
החרדה שלו פחתה במקצת, -
6:17 - 6:18ואז עוד קצת,
ואז עוד קצת, -
6:19 - 6:21עד אשר לבסוף
-
6:21 - 6:26הוא הצליח ללמוד מחדש איך לשבת במרחב ציבורי
-
6:27 - 6:28ופשוט להנות.
-
6:30 - 6:33הוא גם הקשיב להקלטות מחוויותיו הקרביות,
-
6:33 - 6:35שוב ושוב ושוב.
-
6:36 - 6:40הוא הקשיב עד אשר הזיכרונות הללו
הפסיקו לגרום לו לחרדה כלשהי. -
6:40 - 6:47הוא עיבד את זיכרונותיו כל כך הרבה עד שמוחו
כבר לא היה צריך לשוב לחוויות הללו בשנתו. -
6:48 - 6:53וכשאני דיברתי אתו שנה לאחר
שהטיפול הסתיים, הוא אמר לי, -
6:53 - 7:00"דוקטור, זו הפעם הראשונה
מזה 43 שנים שלא היו לי סיוטים". -
7:01 - 7:06כעת, זה שונה מלמחוק זיכרון.
-
7:06 - 7:09חיילים משוחררים תמיד יזכרו
את החוויות הטראומטיות שלהם, -
7:09 - 7:11אבל עם תרגול מספיק,
-
7:11 - 7:16הזיכרונות הללו כבר
לא קשים או כואבים כפי שהיו בעבר. -
7:16 - 7:24הם לא מרגישים כאילו זה קרה אתמול,
וזה מקום הרבה יותר טוב להיות בו. -
7:26 - 7:27אבל לעתים קרובות זה קשה.
-
7:28 - 7:31וכמו כל אימון זה עלול לא לעבוד עבור כולם.
-
7:32 - 7:33ויש גם את נושא האמון.
-
7:34 - 7:35לפעמים שואלים אותי,
-
7:35 - 7:37"אם לא היית שם, דוקטור,
איך אתה יכול לעזור לי?" -
7:38 - 7:39וזה מובן.
-
7:40 - 7:48אבל בעת החזרה לחיים האזרחיים,
אתה לא זקוק למישהו שהיה שם. -
7:48 - 7:51אתה לא זקוק לאימון בפעילות בשדה הקרב.
-
7:51 - 7:55אתה זקוק לאימון בשיבה הביתה.
-
7:58 - 8:01במשך 10 השנים האחרונות של עבודתי,
-
8:01 - 8:07נחשפתי לתיאורים מפורטים
של החוויות הנוראיות ביותר שניתן לדמיין, -
8:07 - 8:07יום יום.
-
8:08 - 8:10וזה לא תמיד היה קל.
-
8:10 - 8:15היו פעמים בהן הרגשתי
שליבי נשבר, או ששמעתי יותר מדי. -
8:16 - 8:19אך הטיפולים הללו המבוססים
על אימון עובדים כל כך טוב, -
8:19 - 8:22שכמה שהעבודה הזו
מוציאה ממני, אני מקבל הרבה יותר, -
8:22 - 8:26כי אני רואה אנשים מחלימים.
-
8:27 - 8:29אני רואים שהחיים של אנשים משתנים.
-
8:30 - 8:34קרלוס יכול כעת ליהנות
מטיולים עם הנכדים שלו, -
8:34 - 8:37משהו שהוא לא יכול היה לעשות עם ילדיו.
-
8:38 - 8:42ומה שמדהים אותי הוא שאחרי 43 שנות סבל,
-
8:42 - 8:45הוא היה זקוק רק ל-10 שבועות של
אימונים אינטנסיביים כדי לקבל את חייו חזרה. -
8:46 - 8:48וכאשר דיברתי אתו, הוא אמר לי,
-
8:48 - 8:52"אני יודע שאני לא יכול
לקבל את השנים הללו חזרה. -
8:53 - 9:00"אבל לפחות כעת, את הימים שנותרו לי
על פני כדור הארץ, אני יכול לחיות בשלווה". -
9:01 - 9:04והוא אמר גם, "אני מקווה, אני מקווה
שהחיילים המשוחררים הצעירים -
9:04 - 9:06"לא יחכו על מנת לקבל את הסיוע שהם צריכים".
-
9:06 - 9:08וזוהי גם תקוותי.
-
9:09 - 9:10כי...
-
9:11 - 9:12החיים האלה קצרים,
-
9:13 - 9:19ואם התמזל מזלך ושרדת מלחמה,
או חוויה טראומטית כלשהי, -
9:19 - 9:22אתה חייב לעצמך לחיות את חייך היטב.
-
9:22 - 9:26ואתה לא צריך לחכות כדי לקבל
את האימון שאתה צריך על מנת שזה יקרה. -
9:29 - 9:34כעת, הדרך הטובה ביותר לסיים
את הסבל האנושי שנגרם ממלחמה -
9:35 - 9:36היא לעולם לא לצאת למלחמה.
-
9:37 - 9:40אבל אנחנו לא הגענו לזה עדיין כמין.
-
9:40 - 9:48עד שנגיע, הסבל הנפשי שאנחנו יוצרים לבנינו
ולבנותינו כאשר אנחנו שולחים אותם להילחם -
9:49 - 9:51יכול להיות מוסר.
-
9:51 - 9:57אבל אנחנו חייבים לוודא
שהמדע, רמת האנרגיה, -
9:57 - 10:03הערך שאנו נותנים לשילוחם
למלחמה, לכל הפחות ישתקף -
10:04 - 10:07באופן שבו אנחנו מכינים
אותם לחזרתם אלינו הביתה. -
10:07 - 10:09אנחנו חייבים להם את זה.
-
10:10 - 10:11תודה.
- Title:
- אנו מאמנים חיילים למלחמה. בואו נאמן אותם גם לשוב הביתה.
- Speaker:
- הקטור גרסיה
- Description:
-
הפסיכולוג הקטור גרסיה טוען, כי לפני שחיילים נשלחים אל הקרב, הם מתאמנים בתפקוד בסביבה עוינת מאוד, אולם הם זקוקים גם לאימון בשיבה משדה הקרב אל החיים האזרחיים. תוך שהוא מיישם את אותם עקרונות בהם נעשה שימוש על מנת לאמן את החיילים למלחמה, גרסיה מסייע לחיילים משוחררים הסובלים מפוסט טראומה לקבל את חייהם חזרה.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 10:31
![]() |
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too | |
![]() |
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too | |
![]() |
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too | |
![]() |
Irena Cantorovich edited Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too | |
![]() |
Irena Cantorovich edited Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too | |
![]() |
Irena Cantorovich edited Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too | |
![]() |
Irena Cantorovich edited Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too | |
![]() |
Irena Cantorovich edited Hebrew subtitles for We train soldiers for war. Let's train them to come home, too |