קחו בעלות על הנתונים של גופכם
-
0:01 - 0:04כילדה תמיד אהבתי מידע
-
0:04 - 0:06שיכולתי להוציא מנתונים
-
0:06 - 0:09ואת הסיפורים שניתן לספר עם מספרים.
-
0:09 - 0:11אני זוכרת את התסכול שחשתי
-
0:11 - 0:16כשההורים שלי ניסו לשקר לי עם מספרים.
-
0:16 - 0:21"תליט'יה, אם אמרתי לך פעם אחת
אמרתי לך אלף פעמים." -
0:21 - 0:25לא אבא, אמרת לי רק 17 פעמים
-
0:25 - 0:28ופעמיים זה לא היה באשמתי.
(צחוק) -
0:28 - 0:32אני חושבת שזו אחת הסיבות
שעשיתי דוקטורט בסטטיסטיקה. -
0:32 - 0:33תמיד רציתי לדעת,
-
0:33 - 0:36מה מנסים האנשים להחביא עם מספרים?
-
0:36 - 0:37כסטטיסטיקאית,
-
0:37 - 0:41אני מצפה שאנשים יציגו לי נתונים
-
0:41 - 0:43שיאפשר לי להחליט לבד.
-
0:43 - 0:46דונלד ואני היינו בהריון עם ילדנו השלישי
-
0:46 - 0:49בשבוע 41 וחצי בערך,
-
0:49 - 0:52יש הקוראים לזה עיכוב בלידה.
-
0:52 - 0:54הסטטיסטיקאים קוראים לזה
-
0:54 - 0:57להיות בתוך רווח בר-סמך של 95%.
-
0:57 - 0:59(צחוק)
-
0:59 - 1:01ובשלב הזה של התהליך
-
1:01 - 1:03היינו צריכים להגיע לבית החולים כל יומיים
-
1:03 - 1:05לבדיקת מצוקה לתינוק,
-
1:05 - 1:06בדיקה שגרתית
-
1:06 - 1:11שבודקת אם התינוק נמצא
במצוקה כלשהי. -
1:11 - 1:14והרופא שלך לא רואה אותך כמעט אף פעם,
-
1:14 - 1:17בודק אותך רופא מקרי
שנמצא בבית החולים באותו היום. -
1:17 - 1:20אז נכנסנו לבדיקת המצוקה, ואחרי 20 דקות
-
1:20 - 1:24הרופא ניגש אלינו ואומר,
-
1:24 - 1:29"התינוק נמצא במצוקה, נצטרך לזרז לידה."
-
1:29 - 1:34בתור סטטיסטיקאית,
איך אתם חושבים שהגבתי? -
1:34 - 1:37תראה לי את הנתונים!
-
1:37 - 1:40אז הוא המשיך וסיפר לנו
-
1:40 - 1:42שבמשך 18 דקות קצב הלב של התינוק
-
1:42 - 1:44היה בטווח התקין
-
1:44 - 1:47ובמשך 2 דקות, הוא השתנה, ונראה כמו
-
1:47 - 1:51הדופק שלי, ואמרתי לרופא
-
1:51 - 1:53"האם יכול להיות שמדובר בדופק שלי?
-
1:53 - 1:55אני התהפכתי במיטה,
-
1:55 - 1:58קשה לי לשכב בלי תנועה על הגב,
-
1:58 - 2:00למשך 20 דקות, בשבוע ה-41 להריון.
-
2:00 - 2:02אולי הייתה טעות בבדיקה."
-
2:02 - 2:07הוא אמר "ובכן, אנו לא רוצים לקחת סיכונים."
-
2:07 - 2:09אמרתי, "אוקיי.
-
2:09 - 2:10"ומה אם הייתי בשבוע 36
-
2:10 - 2:12עם אותם נתונים?
-
2:12 - 2:16האם גם אז היית מזרז לידה?"
-
2:16 - 2:20-"כנראה שלא, הייתי מחכה לפחות עד
-
2:20 - 2:22השבוע ה-38, אבל את בשבוע 42,
-
2:22 - 2:24אין סיבה להשאיר את התינוק בבטן,
-
2:24 - 2:26בואי נזמין חדר לידה."
-
2:26 - 2:28אמרתי, "טוב...
-
2:30 - 2:32...ולמה שלא תבדוק אותי שוב?
-
2:32 - 2:34נאסוף עוד נתונים.
-
2:34 - 2:36אני אשתדל לא לזוז במשך 20 דקות.
-
2:36 - 2:39נעשה ממוצע של שתי הבדיקות ונראה
-
2:39 - 2:42מה התוצאה."
(צחוק) -
2:42 - 2:45והוא אמר,
-
2:47 - 2:52"גברתי, אני פשוט לא רוצה שתעברי הפלה."
-
2:54 - 2:56שלושתנו מסכימים.
-
2:56 - 2:57והוא אמר,
-
2:57 - 3:01"הסיכון להפלה מוכפל
-
3:01 - 3:05לאחר השבוע ה- 40.
בואו נזמין חדר לידה." -
3:05 - 3:11וואו.
אז מה תהיה התגובה שלי כסטטיסטיקאית? -
3:11 - 3:12תראה לי נתונים!
-
3:12 - 3:13גבר, אתה מדבר על סיכויים,
-
3:13 - 3:16אני מחשבת סיכויים כל היום,
ספר לי על הסיכויים. -
3:16 - 3:18בוא נדבר על סיכויים. (צחוק)
-
3:18 - 3:19בוא נדבר על סיכויים.
-
3:19 - 3:21ואמרתי, "בסדר, מצויין.
-
3:21 - 3:25האם הסיכון שלי עולה מ- 30 אחוז
ל- 60 אחוז? -
3:25 - 3:27מה הסיכון של ההפלה?"
-
3:27 - 3:30והוא עונה, "לא בדיוק, אבל הסיכון מוכפל,
-
3:30 - 3:34ואנחנו רוצים רק את טובת התינוק."
-
3:35 - 3:38לא התייאשתי, ניסיתי גישה שונה.
-
3:38 - 3:43"בסדר, מתוך 1,000 נשים בסוף ההיריון,
-
3:43 - 3:46כמה מהן יפילו
-
3:46 - 3:47ממש לפני תאריך הלידה המשוער?"
-
3:47 - 3:50והוא הביט בי ובדונלד,
-
3:50 - 3:55ואמר, "בערך 1 מתוך 1,000."
-
3:55 - 3:58אמרתי, "בסדר, מתוך אותן 1,000 נשים,
-
3:58 - 4:03כמה צפויות להפיל
מיד אחרי תאריך הלידה המשוער?" -
4:03 - 4:06"בערך 2."
(צחוק) -
4:06 - 4:08אמרתי, "בסדר, אתה מנסה להסביר שהסיכון עלה
-
4:08 - 4:13מ- 0.1 אחוז --
(צחוק) -
4:13 - 4:16ל- 0.2 אחוז."
-
4:16 - 4:19אז בשלב זה הנתונים לא שכנעו אותנו
-
4:19 - 4:20שיש צורך לזרז את הלידה,
-
4:20 - 4:22והמשכנו לנהל שיחה
-
4:22 - 4:25שדנה בסיכונים של זירוז לידה
-
4:25 - 4:29כולל צורך בניתוח קיסרי,
ממנו רצינו להימנע. -
4:29 - 4:30ואז אמרתי,
-
4:30 - 4:34"לדעתי תאריך הלידה המשוער לא מדויק."
-
4:34 - 4:36(צחוק)
-
4:36 - 4:38זה ממש הימם אותו
-
4:38 - 4:40הוא הביט בי מבולבל
-
4:40 - 4:42ואמרתי, "אולי אתה לא יודע,
-
4:42 - 4:44אבל חישוב תאריכי הלידה המשוערים
-
4:44 - 4:46מניחים שלאישה יש מחזור כל 28 יום,
-
4:46 - 4:48וטווח המחזור שלי -
-
4:48 - 4:51לפעמים הוא 27 יום, לפעמים אפילו 38 יום -
-
4:51 - 4:54ואספתי נתונים שמוכיחים זאת.
-
4:54 - 4:58(צחוק)
-
4:58 - 5:04כך שעזבנו את בית החולים באותו יום
בלי לעבור זירוז. -
5:04 - 5:10היינו צריכים לחתום על כתב ויתור
כדי לצאת מבית החולים. -
5:10 - 5:14אני לא מעודדת להתווכח עם הרופאים,
-
5:14 - 5:16כי אפילו עם הילד הראשון,
-
5:16 - 5:20עברנו זירוז בשבוע ה- 38, חוסר במי שפיר.
-
5:20 - 5:22אני לא מתנגדת להתערבויות רפואיות.
-
5:22 - 5:25אבל מדוע החלטנו לעזוב באותו יום?
-
5:25 - 5:28כי המידע סיפר לנו סיפור שונה.
-
5:28 - 5:33אנחנו אוספים נתונים כבר 6 שנים.
-
5:33 - 5:36היו לי נתונים על חום הגוף,
-
5:36 - 5:37והם סיפרו סיפור שונה.
-
5:37 - 5:44למעשה, יכולנו להעריך באופן מדויק
את תאריך ההתעברות. -
5:44 - 5:46כן, זה הסיפור שתספרו
-
5:46 - 5:50בחתונה של הילדים שלכם.
(צחוק) -
5:50 - 5:53'אני זוכרת כאילו זה היה אתמול.
-
5:53 - 5:56חום הגוף שלי עלה ל- 36.6 מעלות
-
5:56 - 6:00ואני הבטתי בעיניים של אבא שלכם.'
(צחוק) -
6:00 - 6:07בעוד 22 שנה, אנחנו נספר את הסיפור.
-
6:07 - 6:10אבל לא היססנו לעזוב את בית החולים
כי אספנו את כל המידע. -
6:10 - 6:12איך נראה המידע הזה?
-
6:12 - 6:14הנה טבלה סטנדרטית
-
6:14 - 6:18של חום גוף האישה בעת יקיצה
-
6:18 - 6:19במהלך המחזור החודשי.
-
6:19 - 6:21מתחילת המחזור החודשי
-
6:21 - 6:22עד תחילת המחזור הבא.
-
6:22 - 6:25ניתן לראות שהחום לא משתנה באופן אקראי.
-
6:25 - 6:27ניתן לראות תבנית נמוכה
-
6:27 - 6:29בתחילת המחזור
-
6:29 - 6:31ואז ניתן לראות קפיצה
-
6:31 - 6:34ועליה בחום הגוף בסוף המחזור.
-
6:34 - 6:35אז מה קורה כאן?
-
6:35 - 6:38מה מספרים לנו הנתונים?
-
6:38 - 6:40גבירותי, בתחילת המחזור שלנו,
-
6:40 - 6:44ההורמון אסטרוגן שולט והוא זה
-
6:44 - 6:48שמוריד את חום הגוף.
-
6:48 - 6:51ובעת הביוץ, הגוף משחרר ביצית
-
6:51 - 6:56וההורמון פרוגסטרון משתלט, מעודד הריון.
-
6:56 - 6:58וחום הגוף עולה בציפיה
-
6:58 - 7:02לאכסון הביצית המופרית החדשה.
-
7:02 - 7:05אז למה קופץ החום?
-
7:05 - 7:09תחשבו על ציפור שדוגרת על ביצים.
-
7:09 - 7:10למה היא דוגרת עליהם?
-
7:10 - 7:12היא רוצה לחמם אותן,
-
7:12 - 7:14לשמור עליהן ולחמם אותן.
-
7:14 - 7:16גבירותי, זה מה שהגוף שלנו עושה
בכל חודש, -
7:16 - 7:18הוא מתחמם בציפיה
-
7:18 - 7:21לחמם יצור חי חדש.
-
7:21 - 7:24ואם דבר לא קורה,
אם לא נכנסת להיריון, -
7:24 - 7:29האסטרוגן חוזר ומשתלט
והמחזור מתחיל שוב. -
7:29 - 7:31אבל אם את נכנסת להיריון,
לפעמים את -
7:31 - 7:33תחושי בעליה נוספת בחום הגוף
-
7:33 - 7:36והחום יישאר גבוה יותר במשך תשעה חודשים.
-
7:36 - 7:40זו הסיבה שתפגשו נשים הרות
מזיעות וחמות, -
7:40 - 7:43חום הגוף שלהן גבוה.
-
7:43 - 7:47הנה הטבלה שלנו מלפני 3 או 4 שנים.
-
7:47 - 7:49התרגשנו מאד לראות את הטבלה הזו.
-
7:49 - 7:52תראו את רמת החום הנמוכה
-
7:52 - 7:55ואז עליה למשך 5 ימים בערך,
-
7:55 - 7:57הזמן שלוקח לביצית לטייל
-
7:57 - 8:00במורד החצוצרה ולהישתל ברחם,
-
8:00 - 8:04ואז רואים את החום
עולה עוד מעט. -
8:04 - 8:07למעשה, ראינו עליית חום שנייה,
-
8:07 - 8:11שאושרה בעזרת ערכה לבדיקת היריון
והראתה שהיינו בהריון -
8:11 - 8:14עם ילדנו הראשון, מאד מרגש.
-
8:14 - 8:16אבל יומיים לאחר מכן
-
8:16 - 8:21ראיתי כתמים ושמתי לב לדימום כבד,
-
8:21 - 8:25זו היתה הפלה בתחילת ההיריון.
-
8:25 - 8:29אם לא הייתי עוקבת אחרי חום גופי
-
8:29 - 8:33הייתי בוודאי חושבת
שהמחזור החודשי שלי מאחר, -
8:33 - 8:35אבל היו לנו הנתונים שהראו
-
8:35 - 8:37שזו הייתה הפלה,
-
8:37 - 8:39ולמרות העובדה שהמידע גילה לנו
-
8:39 - 8:41אירוע מצער,
-
8:41 - 8:44היה זה מידע שיכולנו להציג לרופא.
-
8:44 - 8:46כך שאם הייתה בעיית פוריות,
-
8:46 - 8:47יכולתי להציג נתונים:
-
8:47 - 8:50נכנסנו להיריון, החום עלה,
-
8:50 - 8:51ואז ההיריון הסתיים.
-
8:51 - 8:55מה צריך לעשות כדי למנוע את הבעיה?
-
8:55 - 8:58ולא מדובר רק בחום הגוף
-
8:58 - 9:01ולא מדובר רק בפוריות;
-
9:01 - 9:05ניתן להשתמש בנתוני הגוף שלנו
על מנת ללמוד המון דברים. -
9:05 - 9:09לדוגמה, האם ידעתם שמדידת חום הגוף
יכולה ללמד אותכם -
9:09 - 9:11על מצב בלוטת התריס?
-
9:11 - 9:15בלוטת התריס מתפקדת כמו ווסת החום
של הבית שלכם. -
9:15 - 9:17יש מידת חום אופטימלית
בבית שלכם, -
9:17 - 9:19אתם מכוונים את הווסת.
-
9:19 - 9:21כאשר הבית מתקרר,
הווסת מתעורר -
9:21 - 9:24ואומר, "היי, צריך לחמם כאן."
-
9:24 - 9:26וכאשר נהיה חם מדי, הווסת
-
9:26 - 9:30אומר, "תדליק מזגן, תקרר אותנו."
-
9:30 - 9:33כך בדיוק עובדת בלוטת התריס בגוף.
-
9:33 - 9:36היא מנסה לשמור על חום אופטימלי
-
9:36 - 9:37של הגוף.
-
9:37 - 9:40כאשר הגוף קר, הבלוטה אומרת,
"היי, צריך להתחמם." -
9:40 - 9:43כאשר הגוף חם, הבלוטה מקררת.
-
9:43 - 9:47אבל מה קורה כשבלוטת התריס
לא מתפקדת היטב? -
9:47 - 9:50בעיות של בלוטת התריס מתבטאות
-
9:50 - 9:51בשינויים בחום הגוף,
-
9:51 - 9:53שנוטה להיות נמוך מהחום התקין
או מתבטא בשינויים בחום. -
9:53 - 9:55כך שאם נאסוף את נתוני החום
-
9:55 - 9:58נוכל ללמוד על בלוטת התריס.
-
9:58 - 10:01כיום, אם תלכו לרופא בחשד
לבעיות בבלוטת התריס, -
10:01 - 10:04הרופא שלכם יבדוק את הרמה
-
10:04 - 10:06של הורמון ה-TSH בדם.
-
10:07 - 10:08טוב ויפה.
-
10:09 - 10:11הבעיה היא
-
10:11 - 10:14שהבדיקה לא מראה את מידת הפעילות
של ההורמון. -
10:14 - 10:16כך שאולי הרמה שלו גבוהה,
-
10:16 - 10:17אבל ייתכן שהוא לא מספיק פעיל
-
10:17 - 10:19כדי לווסת את חום הגוף.
-
10:19 - 10:20ובדיקת חום יומיומית
-
10:20 - 10:24מספקת מידע מלא אודות בלוטת התריס.
-
10:24 - 10:26ומה אם לא בא לכם
למדוד חום כל יום? -
10:26 - 10:28אני ממליצה לעשות זאת,
-
10:28 - 10:30אבל יש דברים נוספים שתוכלו לעשות.
-
10:30 - 10:33תוכלו למדוד את לחץ הדם,
תוכלו להישקל - -
10:33 - 10:38מי רוצה להישקל כל יום?
(צחוק) -
10:38 - 10:43מיד אחרי שנישאנו,
דונלד סבל מגודש באף -
10:43 - 10:46הוא לקח המון תרופות
-
10:46 - 10:50בניסיון להקל על הגודש,
וזה לא עזר. -
10:50 - 10:54לילה אחד הוא העיר אותי ואמר,
-
10:54 - 10:58"מותק, אני לא יכול לנשום מהאף."
-
10:58 - 11:03הסתובבתי אליו ועניתי,
"למה שלא תנשום מהפה?" -
11:03 - 11:04(צחוק)
-
11:04 - 11:11הוא אמר, "כן, אבל אני לא יכול לנשום מהאף!"
-
11:11 - 11:14אז כמו כל אשה טובה, לקחתי אותו
-
11:14 - 11:16לחדר המיון
-
11:16 - 11:18בשעה 2 לפנות בוקר.
-
11:18 - 11:22ובדרך חשבתי לעצמי,
-
11:22 - 11:25"אתה לא הולך למות לי עכשיו.
-
11:25 - 11:27הרגע התחתנו,
-
11:27 - 11:31אנשים יחשבו שהרגתי אותך!"
(צחוק) -
11:31 - 11:35הגענו למיון, האחות בדקה אותנו,
-
11:35 - 11:38והוא לא נושם מהאף,
-
11:38 - 11:40והאחות מובילה אותנו לרופא ששואל,
-
11:40 - 11:43"מה הבעיה?"
ודונלד אומר "אני לא יכול לנשום מהאף." -
11:43 - 11:45והרופא אומר,
"אתה לא יכול לנשום מהאף?" -
11:45 - 11:51-"לא, אבל הוא יכול לנשום מהפה."
(צחוק) -
11:51 - 11:54הרופא הביט בשנינו
-
11:54 - 11:57ואמר, "אדוני, נראה לי
שאני יודע מה הבעיה: -
11:57 - 11:59אתה עובר התקף לב.
-
11:59 - 12:03אני מזמין לך מיד א.ק.ג. וסי-טי."
-
12:05 - 12:06וחשבנו,
-
12:06 - 12:09"לא, לא, לא, זה לא התקף לב.
הוא יכול לנשום -
12:09 - 12:14פשוט רק מהפה.
לא, לא, לא, לא." -
12:14 - 12:16וכך דיברנו מספר פעמים עם הרופא
-
12:16 - 12:19כי חשבנו שהאבחנה שלו שגויה,
-
12:19 - 12:22והוא אומר, "אל תדאגו, הכל יהיה בסדר, תרגעו."
-
12:22 - 12:26ואני חושבת, "איך להירגע?
אני לא חושבת שיש לו התקף לב." -
12:26 - 12:30למזלנו, המשמרת של הרופא בדיוק הסתיימה.
-
12:30 - 12:33ורופא חדש הגיע, וראה שאנחנו
-
12:33 - 12:34מבולבלים, עם בעל
-
12:34 - 12:39שלא מצליח לנשום מהאף.
(צחוק) -
12:39 - 12:41הוא התחיל לדבר אתנו.
-
12:41 - 12:46הוא שאל "האם אתם מתאמנים?"
-
12:46 - 12:51אנחנו רוכבים על אופניים
והולכים לחדר הכושר -
12:52 - 12:55מדי פעם.
(צחוק) -
12:55 - 12:58אנחנו זזים.
-
12:58 - 13:01הוא שאל, "מה עשיתם
ממש לפני שהגעתם לכאן?" -
13:01 - 13:03ואני חשבתי, נדמה לי שישנתי.
-
13:03 - 13:06ומה עשה דונלד לפני כן?
-
13:06 - 13:10דונלד פירט את רשימת
התרופות שהוא לוקח. -
13:10 - 13:13הוא פירט, "לקחתי תרופה לנזלת
ואז השתמשתי בספריי לאף," -
13:13 - 13:15ואז פתאום הרופא חווה הארה ואמר,
-
13:15 - 13:19"אסור לקחת תרופה לנזלת עם ספריי לאף.
-
13:19 - 13:21זה חוסם את האף.
תנסה את החומר הזה." -
13:21 - 13:23והוא נתן לנו מרשם.
-
13:23 - 13:25הבטנו זה בזה, ואז ברופא,
-
13:25 - 13:28ואני שאלתי, "איך קרה
-
13:28 - 13:30שאתה אבחנת את הבעיה בקלות,
-
13:30 - 13:32והרופא הקודם כמעט שלח אותנו
-
13:32 - 13:35לעשות א.ק.ג. וסי-טי?"
-
13:35 - 13:37הוא הביט בנו ואמר,
-
13:37 - 13:41"כשגבר במשקל 150 קילו נכנס
לחדר המיון ומתלונן על קשיי נשימה, -
13:41 - 13:43הנחת היסוד היא שיש לו התקף לב
-
13:43 - 13:47ואת שאר השאלות שואלים אחר כך."
-
13:47 - 13:53רופאי חדר מיון חונכו
לקבל החלטות מהר, -
13:53 - 13:55לעתים זה בא על חשבון הדיוק.
-
13:55 - 13:57וייתכן שאם היה לנו עוד מידע
-
13:57 - 13:59לגבי מצב הלב שלנו,
-
13:59 - 14:03הרופא היה מגיע לאבחנה הנכונה
כבר בשלב הראשון. -
14:03 - 14:05אני רוצה שתביטו בטבלה
-
14:05 - 14:07של מדדי לחץ דם סיסטולי
-
14:07 - 14:11בין אוקטובר 2010 ליולי 2012.
-
14:11 - 14:13תוכלו לראות שהמדידות מתחילות
-
14:13 - 14:16ברמה שקרובה מאד להגדרת
יתר לחץ דם, -
14:16 - 14:19אבל במהלך שנה וחצי
-
14:19 - 14:22הן יורדות לטווח התקין.
-
14:22 - 14:26זה בערך הטווח של נער בריא בן 16.
-
14:26 - 14:30איזה סיפור מספרים לנו הנתונים?
-
14:30 - 14:33ברור שמדובר בנתונים של מישהו
-
14:33 - 14:35שעשה שינוי משמעותי בחייו,
-
14:35 - 14:40ולמזלנו, אותו אדם
נמצא אתנו היום. -
14:40 - 14:45אותו בחור במשקל 150 קילו
שנכנס אתי לחדר המיון -
14:45 - 14:48הוא היום גבר בריא וסקסי יותר
-
14:48 - 14:54ששוקל 100 קילו, ואלו נתוני לחץ הדם שלו.
-
14:54 - 14:58במהלך אותן שנה וחצי
-
14:58 - 14:59דונלד שינה את הרגלי האכילה
-
14:59 - 15:01ומשטר האימונים שלו,
-
15:01 - 15:04והלב שלו הגיב,
-
15:04 - 15:06לחץ הדם שלו הגיב לשינוי
-
15:06 - 15:08שעשה בגופו.
-
15:08 - 15:10אז מה המסר
-
15:10 - 15:14שאני מנסה להעביר לכם היום?
-
15:14 - 15:18אם תתחילו לעקוב אחרי נתוני הגוף שלכם כמונו,
-
15:18 - 15:22פשוט על ידי מדידות עצמיות יומיות,
-
15:22 - 15:24תהפכו למומחים לגוף שלכם.
-
15:24 - 15:26תהפכו לברי הסמכא.
-
15:26 - 15:29זה לא קשה.
-
15:29 - 15:31לא חייבים דוקטורט בסטטיסטיקה
-
15:31 - 15:32על מנת להתמחות בגוף.
-
15:32 - 15:34לא חייבים תואר ברפואה
-
15:34 - 15:36על מנת להתמחות בגופכם.
-
15:36 - 15:39רופאים, הם מומחים לאוכלוסייה גדולה,
-
15:39 - 15:42אבל אתם המומחים של הגוף שלכם.
-
15:42 - 15:43וכשתיפגשו,
-
15:43 - 15:45כל אחד עם המומחיות שלו,
-
15:45 - 15:48תוכלו לקבל החלטות טובות יותר
-
15:48 - 15:50מאשר הרופא יוכל לקבל לבדו.
-
15:50 - 15:54עכשיו כשאתם מבינים את כוחו של המידע
-
15:54 - 15:56שניתן להשיג ע"י איסוף מידע אישי,
-
15:56 - 15:59אני מבקשת שתקומו ותרימו את יד ימין.
-
15:59 - 16:02(צחוק)
-
16:02 - 16:04קדימה, תרימו יד.
-
16:07 - 16:14אני קוראת לכם
לקחצ בעלות על נתוני הגוף שלכם. -
16:14 - 16:17והריני מעניקה לכם
-
16:17 - 16:22דרגה של עמית TEDx בסטטיסטיקה בסיסית
-
16:22 - 16:26עם התמחות בניתוח נתונים תלויי זמן
-
16:26 - 16:30עם כל הזכויות הכלולות בדרגה.
-
16:30 - 16:33ובפעם הבאה שתגיעו למרפאת הרופא,
-
16:33 - 16:36כסטטיסטיקאים חדשים,
-
16:36 - 16:39מה תהיה התגובה שלכם תמיד?
-
16:39 - 16:41קהל: "תראה לי את הנתונים!"
תאליט'יה ויליאמס: לא שמעתי! -
16:41 - 16:43קהל: "תראה לי את הנתונים!"
-
16:43 - 16:44ת"ו: עוד פעם!
-
16:44 - 16:45קהל: "תראה לי את הנתונים!"
-
16:45 - 16:47ת"ו: תראה לי את הנתונים!
-
16:47 - 16:49תודה לכם.
-
16:49 - 16:54(מחיאות כפיים)
- Title:
- קחו בעלות על הנתונים של גופכם
- Speaker:
- תליט'יה ויליאמס
- Description:
-
more » « less
מיכשור טכנולוגי חדיש לניטור עצמי של פעילות הגוף (דופק, לחץ דם, שינה, צעדים) נועד לכאורה בעיקר לאתלטים מקצועיים. אבל תליט'יה ויליאמס, סטטיסטיקאית, משכנעת אותנו שכולנו צריכים למדוד ולרשום מידע יומיומי בסיסי לגבי הגוף שלנו - משום שהנתונים שלנו יכולים לגלות לנו מידע שאפילו הרופאים לא יודעים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:07
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Own your body's data | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Own your body's data | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Own your body's data | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Own your body's data | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Own your body's data | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Own your body's data | |
|
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for Own your body's data | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Own your body's data |