כוחה של המוסיקה הקלאסית לחולל שינוי
-
0:01 - 0:03רבים ודאי מכירים את הסיפור
על שני אנשי המכירות -
0:03 - 0:06שיצאו לאפריקה בתחילת המאה ה-20.
-
0:07 - 0:10הם נשלחו לשם כדי למצוא שווקים
למכירת נעליים. -
0:10 - 0:13ושניהם שלחו מברקים בחזרה למנצ'סטר.
-
0:13 - 0:15האחד כתב:
-
0:15 - 0:18"אין סיכוי. נקודה.
לא נועלים כאן נעליים." -
0:18 - 0:20והשני כתב:
-
0:20 - 0:23"הזדמנות פז!
עדיין לא נועלים כאן נעליים." -
0:23 - 0:24(צחוק)
-
0:24 - 0:28כיום שורר מצב דומה
בעולם המוזיקה הקלאסית, -
0:28 - 0:32כי יש אנשים שחושבים
שהמוסיקה הקלאסית גוועת. -
0:32 - 0:36אך כמה מאיתנו חושבים
שעוד לא ראיתם כלום. -
0:37 - 0:40ובמקום להתחיל עם סטטיסטיקות ומגמות
-
0:40 - 0:43ולספר לכם על כל התזמורות שנסגרות,
-
0:43 - 0:45וחברות ההקלטה שמתפרקות,
-
0:45 - 0:48חשבתי לערוך הערב ניסוי,
-
0:49 - 0:51זה לא באמת ניסוי,
כי אני יודע את התוצאה. -
0:51 - 0:54(צחוק)
-
0:54 - 0:57אך זה כאילו ניסוי.
כעת, לפני ש-- -
0:57 - 1:00(צחוק)
-
1:00 - 1:02-- לפני שנתחיל עלי לעשות 2 דברים.
-
1:02 - 1:06האחד, אני רוצה להזכיר לכם איך ילד בן 7
-
1:07 - 1:08נשמע כשהוא מנגן בפסתנר.
-
1:08 - 1:10אולי יש לכם ילד כזה בבית.
-
1:11 - 1:12הוא נשמע בערך ככה.
-
1:12 - 1:32♫♫♫
-
1:32 - 1:34אני רואה שכמה מכם מכירים את הילד הזה.
-
1:34 - 1:39אם יתאמן וייקח שיעורים במשך שנה, יהיה בן 8,
-
1:39 - 1:40והוא יישמע כך:
-
1:40 - 1:47♫♫♫
-
1:47 - 1:50הוא מתאמן ולומד עוד שנה, וכעת הוא בן 9:
-
1:50 - 1:56♫♫♫
-
1:56 - 1:59הוא מתאמן ולומד עוד שנה, והוא בן 10:
-
1:59 - 2:06♫♫♫
-
2:06 - 2:07בשלב הזה הם בדרך כלל מפסיקים ללמוד.
-
2:07 - 2:09[צחוק]
-
2:09 - 2:11[מחיאות כפיים]
-
2:11 - 2:13אם הייתם מחכים עוד שנה אחת,
-
2:14 - 2:15הייתם שומעים את זה:
-
2:15 - 2:24♫♫♫
-
2:24 - 2:27מה שקרה איננו מה שאתם אולי חושבים,
-
2:27 - 2:30שהוא נעשה לפתע מלא להט, מתעניין, מעורב,
-
2:30 - 2:33זכה למורה חדש, הגיע לבגרות מינית, מה שלא יהיה.
-
2:33 - 2:37מה שבעצם קרה הוא שההדגשות פחתו.
-
2:38 - 2:39אתם מבינים, בפעם הראשונה שהוא ניגן,
-
2:39 - 2:41הוא הדגיש כל תו.
-
2:42 - 2:44♫♫♫
-
2:44 - 2:46ובפעם השניה, כל תו שני:
-
2:47 - 2:49♫♫♫
-
2:49 - 2:50אתם רואים את זה לפי תנועות הראש שלי.
-
2:51 - 2:52[צחוק]
-
2:52 - 2:54בן התשע, בן התשע
-
2:54 - 2:55שם דגש כל ארבעה תווים.
-
2:55 - 2:57♫♫♫
-
2:58 - 2:59ובן העשר - כל שמונה תווים.
-
2:59 - 3:02♫♫♫
-
3:02 - 3:04ובן ה-11 - דגש אחד על כל המשפט כולו.
-
3:04 - 3:07♫♫♫
-
3:08 - 3:10אינני יודע איך הגעתי לתנוחה הזו.
-
3:10 - 3:12[צחוק]
-
3:13 - 3:15לא אמרתי, "עכשיו אזיז את כתפי ואת גופי."
-
3:15 - 3:17לא, המוסיקה היא שדחפה אותי,
-
3:17 - 3:19ולכן אני קורא לזה "נגינה של ישבן אחד."
-
3:19 - 3:21♫♫♫
-
3:21 - 3:22זה יכול להיות גם הישבן השני.
-
3:22 - 3:26♫♫♫
-
3:26 - 3:29אדון אחד ראה פעם מצגת שלי
-
3:29 - 3:30על עבודתי עם פסנתרן צעיר.
-
3:31 - 3:33הוא היה נשיא תאגיד באוהיו.
-
3:33 - 3:35ואני עבדתי אז עם פסנתרן צעיר אחד
-
3:36 - 3:38ואמרתי, "הבעיה איתך שאתה פסנתרן של 2 ישבנים.
-
3:38 - 3:40עליך להיות פסנתרן של ישבן אחד."
-
3:40 - 3:42והזזתי את גופו כך, בזמן שניגן.
-
3:42 - 3:44ולפתע המוסיקה המריאה והתחילה לעוף.
-
3:45 - 3:47הקהל נאנח כששמע את ההבדל.
-
3:47 - 3:49ואז קיבלתי מכתב מהאדון ההוא.
-
3:49 - 3:50הוא אמר, "כל כך התרגשתי,
-
3:50 - 3:52שחזרתי והפכתי את כל החברה שלי
-
3:53 - 3:54לחברה של ישבן אחד."
-
3:54 - 3:57[צחוק]
-
3:58 - 4:00מה שעוד רציתי לעשות הוא לספר לכם על עצמכם.
-
4:00 - 4:03יש כאן, לדעתי, 1,600 אנשים.
-
4:03 - 4:06להערכתי, 45 מכם
-
4:06 - 4:08שרופים על מוסיקה קלאסית.
-
4:09 - 4:14מתים עליה. הרדיו שלכם תמיד על מוסיקה קלאסית.
-
4:14 - 4:17יש לכם תקליטורים באוטו ואתם הולכים לקונצרטים.
-
4:17 - 4:18וילדיכם מנגנים בכלים שונים.
-
4:18 - 4:20אינכם יכולים לדמיין חיים ללא מוסיקה קלאסית.
-
4:21 - 4:23זו הקבוצה הראשונה, והיא די קטנה.
-
4:23 - 4:25אחר כך יש קבוצה נוספת, גדולה יותר:
-
4:25 - 4:27אלה שמוסיקה קלאסית לא מפריעה להם.
-
4:27 - 4:28[צחוק]
-
4:28 - 4:30אתם יודעים, חוזרים הביתה מיום ארוך,
-
4:30 - 4:32מוזגים כוס יין ומרימים רגליים.
-
4:33 - 4:35קצת ויואלדי ברקע לא יזיק.
-
4:35 - 4:36[צחוק]
-
4:36 - 4:37זו הקבוצה השניה.
-
4:37 - 4:38וישנה הקבוצה השלישית:
-
4:38 - 4:40אלה שאף פעם לא מאזינים למוסיקה קלאסית.
-
4:40 - 4:42זה פשוט לא חלק מחייכם.
-
4:43 - 4:45אולי תשמעו אותה בשדה התעופה, כמו עישון פאסיבי -
-
4:45 - 4:47[צחוק]
-
4:47 - 4:48ואולי איזה מארש קטן מ"אאידה"
-
4:48 - 4:51בכניסה לאולם. ופרט לכך אינכם שומעים אותה.
-
4:52 - 4:53זו ודאי הקבוצה הגדולה ביותר.
-
4:53 - 4:55ויש עוד קבוצה, קטנה מאד:
-
4:55 - 4:58אלה שחושבים שהם חירשי-צלילים.
-
4:58 - 5:00מספר מדהים של אנשים סבורים שהם חירשים לצלילים.
-
5:01 - 5:03למעשה, אומרים לי הרבה, "בעלי חירש לצלילים."
-
5:03 - 5:04[צחוק]
-
5:04 - 5:07למעשה אי-אפשר להיות חירש לצלילים. איש איננו כזה.
-
5:07 - 5:10אם הייתם כאלה, לא הייתם יכולים להעביר הילוכים
-
5:10 - 5:12במכונית עם מוט-הילוכים.
-
5:12 - 5:14לא הייתם מבדילים בין
-
5:14 - 5:16מישהו מטקסס ומישהו מרומא.
-
5:16 - 5:20והטלפון... אמא שלכם מתקשרת
-
5:21 - 5:23בטלפון המסכן הזה, והיא אומרת "הלו,"
-
5:23 - 5:26ואתם יודעים לא רק מי זאת, אלא גם מהו מצב רוחה.
-
5:27 - 5:30יש לכם אוזן מעולה. לכולם יש אוזן מעולה.
-
5:30 - 5:32כך שאיש איננו חירש לצלילים.
-
5:32 - 5:36אך אומר לכם משהו. לא מתאים לי ככה
-
5:36 - 5:39עם פער כה גדול בין אלה שמבינים,
-
5:40 - 5:42אוהבים ומתים על מוסיקה קלאסית,
-
5:42 - 5:45ובין אלו שאין להם כל קשר אליה.
-
5:45 - 5:47חירשי-הצלילים כבר אינם כאן.
-
5:47 - 5:51אך גם בין שלוש קטגוריות אלה, הפער גדול מדי.
-
5:51 - 5:55לכן לא אמשיך עד שכל אחד ואחד באולם,
-
5:55 - 6:00בקומה למטה ובאספן, וכל מי שצופה,
-
6:01 - 6:04ילמד לאהוב ולהבין מוסיקה קלאסית.
-
6:04 - 6:06אז זה מה שנעשה.
-
6:07 - 6:12ודאי שמתם לב שאינכם רואים צל של ספק
-
6:12 - 6:15שזה יצליח, על פני, נכון?
-
6:15 - 6:19זה אחד המאפיינים של מנהיג, שאין הוא מטיל ספק
-
6:19 - 6:22ולו לרגע ביכולתם של האנשים אותם הוא מנהיג
-
6:23 - 6:25להגשים את חלומו.
-
6:25 - 6:28תארו לעצמכם את מרטין לותר קינג אומר "יש לי חלום,
-
6:28 - 6:30אבל הם בטח לא יעמדו בזה."
-
6:30 - 6:33[צחוק]
-
6:34 - 6:36בסדר. אקח קטע של שופן.
-
6:36 - 6:41זהו פרלוד יפהפה של שופן שכמה מכם מכירים.
-
6:42 - 7:10♫♫♫
-
7:10 - 7:12אתם יודעים מה אני חושב שקרה באולם?
-
7:13 - 7:15כשהתחלתי, חשבתם, "כמה יפה זה נשמע."
-
7:15 - 7:28♫♫♫
-
7:29 - 7:30"לדעתי לא כדאי שניסע לאותו המקום
-
7:30 - 7:32בחופשת הקיץ של השנה הבאה."
-
7:32 - 7:35[צחוק]
-
7:35 - 7:38מוזר, לא? מוזר איך המחשבות האלה
-
7:38 - 7:41כאילו מרחפות אל תוך הראש.
-
7:41 - 7:42וכמובן -
-
7:42 - 7:45[מחיאות כפיים]
-
7:45 - 7:47-- וכמובן, אם הקטע ממושך והיה לכם יום ארוך,
-
7:48 - 7:49אתם עשויים ממש להיסחף לתנומה.
-
7:49 - 7:51ובני הזוג ינעצו מרפק בצלעותיכם ויגידו,
-
7:51 - 7:55"תתעורר! זה לא תרבותי!" ואז תרגישו עוד יותר גרוע.
-
7:55 - 7:58אך האם עלה בדעתכם שהסיבה שאתם חשים רדומים
-
7:59 - 8:01לשמע מוסיקה קלאסית אינה בגללכם, אלא בגללנו?
-
8:01 - 8:03כשניגנתי, האם מישהו חשב
-
8:03 - 8:05"מדוע הוא משתמש בדגשים כה רבים?"
-
8:05 - 8:08לו הייתי עושה כך בראשי הייתם ודאי חושבים זאת.
-
8:09 - 8:14♫♫♫
-
8:14 - 8:18ובשארית חייכם, בכל פעם שתשמעו מוסיקה קלאסית
-
8:18 - 8:22תוכלו לדעת אם אתם שומעים את הדגשים ההם.
-
8:22 - 8:24אז הבה נראה מה באמת קורה כאן.
-
8:24 - 8:29יש לנו סי. זהו סי. התו הבא הוא דו.
-
8:29 - 8:32והתפקיד של דו הוא לגרום ל-סי להישמע עצוב, נכון?
-
8:32 - 8:35[צחוק]
-
8:35 - 8:37המלחינים יודעים זאת. אם הם רוצים מוסיקה עצובה
-
8:37 - 8:38הם פשוט מנגנים שני תווים אלה.
-
8:38 - 8:43♫♫♫
-
8:43 - 8:45אך זה בעצם רק סי, עם ארבעה עצובים.
-
8:45 - 8:47[צחוק]
-
8:48 - 8:53כעת זה ממשיך ויורד ל-לה. כעת ל-סול, ואחר ל-פה.
-
8:53 - 8:57אז יש לנו סי-לה-סול-פה. ואם יש לנו סי-לה-סול-פה,
-
8:58 - 9:04מה הבא שצפוי?.... אולי זה היה מקרי.
-
9:04 - 9:10הבה ננסה שוב.
-
9:10 - 9:13אה, המקהלה של TED. [צחוק]
-
9:13 - 9:17שמתם לב שאיש איננו חירש-צלילים? אף לא אחד.
-
9:17 - 9:19אתם יודעים, בכל כפר בבנגלדש
-
9:19 - 9:24ובכל עיירה בסין. כולם יודעים:
-
9:25 - 9:28דה-דה-דה--דה. כולם יודעים מה מצפה ל-מי.
-
9:28 - 9:31שופן לא רצה להגיע כאן ל-מי,
-
9:32 - 9:34כי מה היה קורה אז? זה היה נגמר. כמו ב"המלט".
-
9:34 - 9:36זוכרים ב'המלט'? מערכה 1, תמונה 3:
-
9:37 - 9:38הוא מגלה שדודו הרג את אביו.
-
9:38 - 9:40אתם זוכרים שהוא הולך אל דודו
-
9:40 - 9:41וכמעט הורג אותו. ואז הוא נסוג,
-
9:41 - 9:44והולך אליו שוב וכמעט הורג אותו.
-
9:44 - 9:46והמבקרים יושבים בשורה האחורית, והם הרי מוכרחים
-
9:46 - 9:49שתהיה להם דעה. אז הם אומרים, "המלט הססן."
-
9:49 - 9:50[צחוק]
-
9:50 - 9:52או, "להמלט יש תסביך אדיפוס."
-
9:53 - 9:56לא, אחרת המחזה היה נגמר, טמבל.
-
9:56 - 9:58זו הסיבה ששייקספיר הכניס את כל זה להמלט.
-
9:59 - 10:01אתם יודעים, אופליה שמשתגעת והמחזה בתוך מחזה,
-
10:01 - 10:02וגולגלתו של יוריק, וחופרי הקברים.
-
10:03 - 10:06הכל כדי למשוך עד מערכה 5, ואז הוא יכול להרוג אותו.
-
10:06 - 10:11אותו הדבר אצל שופן. הוא כמעט מגיע ל-מי,
-
10:11 - 10:13ואומר, "אופּס! מוטב שאחזור ואעשה זאת שוב."
-
10:13 - 10:16אז הוא עושה זאת שוב.
-
10:17 - 10:20עכשיו הוא מתרגש -- זו התרגשות:
-
10:20 - 10:21אינכם צריכים לדאוג בקשר לכך.
-
10:22 - 10:24עכשיו הוא מגיע ל-פה דיאז וסוף סוף יורד ל-מי,
-
10:24 - 10:27אך זהו האקורד הלא-נכון, כי האקורד שהוא מחפש
-
10:28 - 10:31הוא זה, ובמקום זה הוא עושה...
-
10:31 - 10:35אנו קוראים לזה קדנצה מטעה, כי היא מטעה אותנו.
-
10:36 - 10:38אני תמיד אומר לתלמידי, "אם שמעתם קדנצה מטעה,
-
10:38 - 10:40זיכרו להרים את את הגבות כדי שכולם ידעו."
-
10:40 - 10:43[צחוק]
-
10:43 - 10:46[מחיאות כפיים]
-
10:47 - 10:49בסדר. אז הוא מגיע ל-מי, אך זה האקורד הלא-נכון.
-
10:49 - 10:52הוא מנסה שוב את מי. האקורד הזה לא עובד.
-
10:52 - 10:55הוא מנסה שוב את ה-מי. האקורד הזה לא עובד.
-
10:55 - 10:57הוא מנסה שוב את מי. האקורד הזה לא עובד.
-
10:58 - 11:01ולבסוף...
-
11:01 - 11:05אדון אחד בשורה הראשונה עשה, "מממ."
-
11:06 - 11:08זו אותה המחווה שהוא עושה כשהוא מגיע הביתה
-
11:08 - 11:11אחרי יום ארוך, מדומם את המכונית ואומר,
-
11:12 - 11:15"אה, אני בבית." כי כולנו יודעים איפה הבית.
-
11:15 - 11:18אז זהו קטע שמגיע מרחוק ובא הביתה.
-
11:18 - 11:20ואני אנגן שוב את כולו
-
11:20 - 11:23וכולכם תעקבו אחרי. סי-דו-סי-דו-סי-דו-סי --
-
11:23 - 11:25יורדים ל-לה, יורדים ל-סול, יורדים ל-פה.
-
11:25 - 11:27כמעט עד מי, אבל אז המחזה ייגמר.
-
11:28 - 11:30חוזר ל-סי. מתרגש מאד. עובר ל-פה דיאז, ל-מי.
-
11:30 - 11:32זה האקורד הלא-נכון. הלא-נכון. הלא-נכון.
-
11:33 - 11:35ולבסוף מגיע ל-מי, וזה הבית.
-
11:35 - 11:38ומה שתראו זו נגינה של ישבן אחד.
-
11:38 - 11:41[צחוק]
-
11:41 - 11:43כי מבחינתי, כדי לחבר את ה-סי אל ה-מי,
-
11:44 - 11:49עלי להפסיק לחשוב על כל תו ותו בדרך,
-
11:49 - 11:54ולהתחיל לחשוב על הקו הארוך-ארוך מ-סי ועד מי.
-
11:55 - 11:59היינו עכשיו בדרום אפריקה, ואי-אפשר לנסוע לדרא"פ
-
11:59 - 12:02מבלי לחשוב על מנדלה, שהיה בכלא במשך 27 שנה.
-
12:03 - 12:05על מה הוא חשב? על הארוחה הבאה?
-
12:05 - 12:08לא. הוא חשב על חזונו עבור דרום אפריקה
-
12:09 - 12:10ובני האדם. זה מה שהחזיק --
-
12:10 - 12:13מדובר כאן בחזון; מדובר בקו הארוך.
-
12:13 - 12:15כמו ציפור שעפה מעל לשדה
-
12:15 - 12:19ואינה מוטרדת מהגדרות שלמטה, בסדר?
-
12:19 - 12:22אז כעת תעקבו אחרי הקו כל הדרך מ-סי ל-מי.
-
12:22 - 12:26ויש לי בקשה אחרונה, לפני שאנגן את כל הקטע.
-
12:26 - 12:31חישבו בבקשה על מישהו שאתם אוהבים, ושאיננו עוד?
-
12:31 - 12:34סבתא יקרה, אהוב או אהובה,
-
12:35 - 12:38דמות מתוך חייכם, שאתם אוהבים בכל ליבכם,
-
12:38 - 12:41אך היא אינה עוד עימכם.
-
12:42 - 12:45היזכרו באדם זה, ובו-בזמן
-
12:45 - 12:49עיקבו אחרי הקו כל הדרך מ-סי אל מי,
-
12:49 - 12:57ותשמעו את כל מה שהיה לשופן לומר.
-
12:57 - 14:48♫♫♫
-
14:48 - 14:55[מחיאות כפיים]
-
14:55 - 15:00אתם אולי תוהים--
-
15:00 - 15:06אולי אתם תוהים מדוע אני מוחא כפיים.
-
15:06 - 15:08עשיתי זאת בבית-ספר בבוסטון
-
15:08 - 15:12עם כ-70 תלמידי כיתה ז'-- בני 12.
-
15:12 - 15:14עשיתי בדיוק מה שעשיתי איתכם, וסיפרתי להם,
-
15:14 - 15:15והסברתי להם והכל.
-
15:15 - 15:17ובסוף הם מחאו כפיים בטירוף. הם מחאו כפיים.
-
15:18 - 15:19אני מחאתי כפיים. הם מחאו כפיים.
-
15:19 - 15:21לבסוף, שאלתי, "מדוע אני מוחא כפיים?"
-
15:21 - 15:22ואחד הילדים אמר, "כי הקשבנו."
-
15:22 - 15:27[צחוק]
-
15:28 - 15:30חישבו על זה. 1,600 אנשים, אנשים עסוקים,
-
15:30 - 15:32מעורבים בכל מיני דברים שונים ומשונים.
-
15:33 - 15:39מקשיבים, מבינים ומתרגשים מקטע של שופן.
-
15:39 - 15:40זה בהחלט משהו.
-
15:40 - 15:43ואני בטוח שכל אחד ואחד מכם עקב אחרי זה,
-
15:43 - 15:45הבין זאת והתרגש מזה. מובן שאיני יכול להיות בטוח.
-
15:46 - 15:47אך אספר לכם מה קרה לי.
-
15:47 - 15:50הייתי באירלנד בזמן המאורעות שם לפני עשר שנים.
-
15:50 - 15:53עבדתי עם מספר ילדים קתוליים ופרוטסטנטים
-
15:53 - 15:57על פתרון סכסוכים. ועשיתי איתם את זה.
-
15:58 - 16:00דבר מסוכן לעשותו, כי הם היו ילדי רחוב.
-
16:00 - 16:03ואחד מהם ניגש אלי למחרת בבוקר ואמר,
-
16:04 - 16:07"אתה יודע, אף פעם לא הקשבתי למוסיקה קלאסית,
-
16:07 - 16:08אבל כשניגנת את קטע השופינג..."
-
16:08 - 16:11[צחוק]
-
16:11 - 16:15אמר, "אחי נורה לפני שנה ומעולם לא בכיתי עליו.
-
16:16 - 16:17אבל אמש, כשניגנת את הקטע,
-
16:17 - 16:20הוא היה האדם עליו חשבתי.
-
16:20 - 16:22והרגשתי את הדמעות זולגות על פני.
-
16:22 - 16:25וזו היתה הרגשה ממש טובה לבכות על אחי."
-
16:25 - 16:27כך שבאותו רגע החלטתי
-
16:27 - 16:34שהמוסיקה הקלאסית מתאימה לכל אחד. כל אחד.
-
16:35 - 16:37איך אתה... כי אתם יודעים,
-
16:37 - 16:41המקצוע שלי, מקצוע המוסיקה לא רואה זאת כך.
-
16:41 - 16:44לדעתם, 3% מהאוכלוסיה אוהבים מוסיקה קלאסית.
-
16:44 - 16:48לו יכולנו להגיע ל-4%, בעיותינו היו נפתרות.
-
16:49 - 16:52אני אומר, "איך הייתם מתנהגים? מה הייתם עושים?
-
16:52 - 16:55אתם חושבים, 'רק 3% אוהבים מוסיקה קלאסית,
-
16:56 - 16:58אנו רוצים להגיע ל-4%'. כיצד הייתם מתנהגים?
-
16:58 - 17:00מה הייתם עושים? איך הייתם מתנהלים
-
17:00 - 17:02לו חשבתם שכולם אוהבים מוסיקה קלאסית --
-
17:02 - 17:04הם פשוט עדיין לא יודעים זאת."
-
17:04 - 17:05[צחוק]
-
17:05 - 17:07מבינים? אלה שני עולמות שונים לגמרי.
-
17:08 - 17:11היתה לי חוויה מדהימה. הייתי בן 45,
-
17:11 - 17:16ניצחתי כבר 20 שנה, ופתאום היתה לי תובנה.
-
17:17 - 17:20מנצח התזמורת אינו משמיע שום צליל.
-
17:20 - 17:22התמונה שלי מופיעה בחזית התקליטור --
-
17:22 - 17:25[צחוק]
-
17:25 - 17:27-- אבל מנצח התזמורת איננו משמיע שום צליל.
-
17:28 - 17:32עוצמתו תלויה ביכולתו לעשות אחרים לרבי-עוצמה.
-
17:32 - 17:36וזה שינה עבורי הכל. זה שינה את כל חיי.
-
17:37 - 17:38אנשים בתזמורת שלי באו אלי ואמרו,
-
17:38 - 17:40"בן, מה קרה?" -זה מה שקרה.
-
17:40 - 17:45הבנתי שמשימתי היא לעורר אפשרויות אצל אחרים.
-
17:45 - 17:48ומובן שרציתי לדעת אם אני אכן עושה זאת.
-
17:48 - 17:51ואיך יודעים זאת? מביטים בעיניים.
-
17:51 - 17:55אם העיניים נוצצות, אתה יודע שהצלחת.
-
17:56 - 17:57אפשר להאיר כפר שלם
-
17:57 - 17:59עם העיניים של הבחור הזה. [צחוק]
-
17:59 - 18:01בסדר. אז אם העיניים נוצצות, אתה יודע שהצלחת.
-
18:01 - 18:04אך אם העיניים לא נוצצות, עולה שאלה.
-
18:04 - 18:05וזו השאלה:
-
18:05 - 18:11מה ערכי, אם עיני הנגנים שלי אינן נוצצות?
-
18:12 - 18:13אנו יכולים לעשות זאת גם עם ילדינו.
-
18:13 - 18:18מה ערכי, אם עיני ילדי לא נוצצות?
-
18:19 - 18:21זהו עולם אחר לגמרי.
-
18:21 - 18:26כולנו עומדים לסיים את השבוע-על-ההר הקסום הזה,
-
18:27 - 18:28ולחזור אל העולם.
-
18:28 - 18:32ואני אומר שראוי שנשאל את השאלה:
-
18:32 - 18:37מה ערכנו, בחוזרנו אל העולם?
-
18:37 - 18:39ואתם יודעים, יש לי הגדרה להצלחה.
-
18:40 - 18:42בעיני זה פשוט מאד. זה לא קשור בעושר, תהילה וכוח.
-
18:42 - 18:45אלא כמה עיניים נוצצות יש לי מסביבי.
-
18:46 - 18:49וכעת יש לי מחשבה אחרונה, והיא,
-
18:49 - 18:52מה שאנו אומרים באמת קובע--
-
18:52 - 18:54מה המלים שיוצאות מפינו.
-
18:54 - 18:58למדתי זאת מאישה ששרדה את אושוויץ,
-
18:58 - 18:59אחת ממתי-מעט השורדות.
-
18:59 - 19:03היא הלכה לאושוויץ כשהיתה בת 15,
-
19:04 - 19:11ואחיה היה בן 8, והוריה אבדו.
-
19:11 - 19:16והיא סיפרה לי זאת, היא אמרה,
-
19:16 - 19:19"היינו ברכבת לאושוויץ ואני הבטתי למטה,
-
19:19 - 19:21וראיתי שנעליו של אחי נעלמו.
-
19:22 - 19:25ואמרתי, 'איזה טיפש, למה אינך שומר על הדברים שלך,
-
19:25 - 19:26אלוהים אדירים!"
-
19:26 - 19:30כמו שאחות גדולה מדברת אל אחיה הקטן.
-
19:30 - 19:33למרבה הצער, זה היה הדבר האחרון שאמרה לו,
-
19:33 - 19:37כי לא ראתה אותו שוב. הוא לא שרד.
-
19:37 - 19:39אז כשהיא ניצלה מאושוויץ, היא נדרה נדר.
-
19:40 - 19:44כך סיפרה לי. היא אמרה, "יצאתי מאושוויץ אל החיים
-
19:44 - 19:49ונדרתי נדר. והנדר היה שלעולם לא אומר משהו
-
19:50 - 19:53שלא יוכל להיות הדבר האחרון והמכובד שאמרתי."
-
19:53 - 19:57האם אנו יכולים לעשות זאת? לא. ועוד נפגע בעצמנו
-
19:58 - 20:05ובאחרים. אך זו אפשרות לחיות למענה. תודה רבה.
-
20:05 - 20:10[מחיאות כפיים]
-
20:11 - 20:22עיניים נוצצות. עיניים נוצצות.
-
20:22 - 20:25תודה לכם. תודה לכם.
-
20:26 - 20:31♫♫♫
- Title:
- כוחה של המוסיקה הקלאסית לחולל שינוי
- Speaker:
- Benjamin Zander
- Description:
-
more » « less
לבנג'מין זאנדר שתי תשוקות מידבקות: המוסיקה הקלאסית, והרצון לעזור לכולנו לממש את אהבתנו הבלתי-ממומשת אליה - ובהרחבה, את אהבתנו הבלתי-ממומשת לכל האפשרויות החדשות, החוויות החדשות והמפגשים החדשים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:26
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The transformative power of classical music |