< Return to Video

השקפה חדשה על הטיפול בפסיכוזה: דניאל ברז'רון ב-TEDxUdeM

  • 0:24 - 0:28
    היום אשוחח איתכם
    על הטיפול בפסיכוזה בעזרת פסיכואנליזה.
  • 0:28 - 0:37
    ב-1982 ייסדנו את "המרכז לטיפול פסיכואנליטי
    במתבגרים פסיכוטיים" בקוויבק,
  • 0:37 - 0:45
    שאותו מזכירים לפי מס' הבית, 388,
    כדי לשמור על אלמוניותו של המרכז.
  • 0:45 - 0:50
    מהי פסיכוזה?
  • 0:50 - 0:55
    הפסיכוזה, המוכרת גם כסכיזופרניה,
    היא מחלת-נפש חמורה
  • 0:55 - 0:58
    שעלולות להיות לה השפעות הרסניות.
  • 0:58 - 1:05
    התסמינים כוללים הזיות,
    שמיעת קולות, ייסורים נוראים;
  • 1:05 - 1:11
    ייתכן שהחולים יהיו חשדניים
    או סגורים בעולם משלהם.
  • 1:11 - 1:16
    הם יסבלו מדחק פסיכולוגי חמור
    ולעתים קיצוני,
  • 1:16 - 1:24
    ירחיקו עצמם מאנשים אחרים
    ויחיו חיי בדידות.
  • 1:24 - 1:30
    בתחילת שנות ה-80, מדע הפסיכיאטריה
    היה נתון במבוי סתום מבחינת הטיפול בפסיכוטיים.
  • 1:30 - 1:36
    הטיפול באותם ימים כלל תרופות ואשפוז.
  • 1:36 - 1:40
    אך התרופות לא יכלו למנוע
    את הישנות המחלה;
  • 1:40 - 1:49
    לכן החולים אושפזו שוב ושוב בתדירות גבוהה יותר
    ולמשך תקופות ממושכות יותר.
  • 1:49 - 1:53
    כתוצאה מכך הפכו התסמינים לכרוניים.
  • 1:53 - 1:57
    זה נודע כ"תסמונת הדלת המסתובבת":
  • 1:57 - 2:01
    החולים שהו יותר ויותר זמן
    בבית החולים,
  • 2:01 - 2:05
    נדחקו יותר ויותר לשולי החברה,
  • 2:05 - 2:11
    ושוכנו במוסדות בריאות-נפש,
    לעתים למשך כל חייהם.
  • 2:11 - 2:18
    טוקיו, 2012.
    לא הרבה השתנה.
  • 2:18 - 2:20
    ובכל זאת, היה הבדל חשוב אחד:
  • 2:20 - 2:24
    ההיבט הכימי של הטיפול התחזק.
  • 2:24 - 2:32
    לפי הביולוגיה הפסיכיאטרית,
    הפסיכוזה היא מחלה של המוח
  • 2:32 - 2:38
    ולכן הפסיכיאטר, שהוא גם רופא,
  • 2:38 - 2:46
    יטפל במוח החולה
    בטרם ידאג לאדם הנתון במצוקה.
  • 2:46 - 2:53
    אף שכיום ידוע היטב שהתרופות
    יכולות להקל על התסמינים,
  • 2:53 - 3:00
    הן עדיין לא תמנענה
    את הישנות המחלה.
  • 3:00 - 3:04
    ב-1980, כש-388 נפתח לראשונה,
  • 3:04 - 3:11
    גם החולים הפסיכוטיים נמצאו במבוי סתום
    מבחינת הרפואה הפסיכיאטרית המסורתית.
  • 3:11 - 3:13
    הם חשו שמתעלמים מהם.
  • 3:13 - 3:15
    הם חששו להשמיע את קולם,
  • 3:15 - 3:20
    חששו לדבר
    על מה שעובר עליהם.
  • 3:20 - 3:25
    וכשלבסוף דיברו, נאמר להם
    שהם לא שפויים, שהם הוזים,
  • 3:25 - 3:30
    שמה שהם אומרים אינו אמיתי
    ושעליהם לשכוח את הקולות הדמיוניים.
  • 3:30 - 3:32
    "התעלמו מן הקולות."
  • 3:32 - 3:36
    ואז החולים קיבלו יותר תרופות
    ואושפזו לתקופות יותר ממושכות
  • 3:36 - 3:43
    עד שנעשו שקטים והתבודדו.
  • 3:43 - 3:46
    אחד החולים מספר על אותו
    מבוי סתום:
  • 3:46 - 3:52
    "איבדתי את חברי...
    לא הרגשתי טוב.
  • 3:52 - 3:56
    השתגעתי, שמעתי קולות,
  • 3:56 - 4:01
    ותמיד נשאתי עימי סכין.
  • 4:01 - 4:05
    כבר לא יכולתי לשאת זאת...
    רציתי לשים קץ לחיי.
  • 4:05 - 4:07
    הלכתי לפסיכיאטר
  • 4:07 - 4:10
    אבל הוא לא שאל אותי מה לא בסדר--
    לא קיבלתי הזדמנות לדבר.
  • 4:10 - 4:14
    ביקשתי טיפול פסיכיאטרי,
    אך הוא אמר שזה בעצם לא מתאים לי.
  • 4:14 - 4:20
    התחלתי לקחת כדורים, ואז התרופות
    הפסיקו להשפיע עלי
  • 4:20 - 4:26
    או על הקולות;
    ונוסף לכל, עליתי במשקל.
  • 4:26 - 4:31
    זה נמשך כך שנים,
    עד שהרופאים מצאו תרופת-פלא.
  • 4:31 - 4:36
    הרגשתי טוב יותר במשך 6 חודשים,
    מצאתי אפילו עבודה...
  • 4:36 - 4:40
    ...ואז היה לי
    התקף פסיכוטי חמור בעבודה
  • 4:40 - 4:44
    --למרות שהקפדתי לקחת את התרופות שלי.
  • 4:44 - 4:47
    טילפנתי לפסיכיאטר שלי ואמרתי לו
    שהתרופות לא עובדות;
  • 4:47 - 4:50
    הוא רק הגדיל את המינון.
  • 4:50 - 4:54
    הרגשתי שהחיים שלי נגמרו.
  • 4:54 - 4:58
    לא היתה לי מטרה בחיים,
    נכנסתי לדכאון עמוק,
  • 4:58 - 5:02
    כבר לא עשיתי כלום,
    אפילו לא דיברתי."
  • 5:02 - 5:10
    חולה אחר, מר פ',
    מספר על הבידוד שלו:
  • 5:10 - 5:12
    "אני חש עדינות,
  • 5:12 - 5:14
    אני חש עצבות,
  • 5:14 - 5:16
    ואני לבד.
  • 5:16 - 5:21
    החיים הם כמו גוש
    שתקוע לי בגרון."
  • 5:21 - 5:27
    כבר לפני 30 שנה,
    הפסיכואנליטיקאים והפסיכיאטרים של "גיפריק"
  • 5:27 - 5:33
    ניסו למצוא דרכים חלופיות
    לטיפול בפסיכוטיים.
  • 5:33 - 5:39
    הם רצו להעניק עתיד לאלה
    שהפסיכיאטריה זנחה לגורלם,
  • 5:39 - 5:43
    בכך שהציעו להם
    טיפול אמיתי ודינמי
  • 5:43 - 5:46
    שבו כבר לא יהיו צופים סבילים
    בטיפול בהם,
  • 5:46 - 5:52
    כפי שהיו בפסיכיאטריה המסורתית.
  • 5:52 - 6:00
    הפסיכואנליטיקאים של "גיפריק"
    רצו להציע חלופה לטיפול ולאשפוז,
  • 6:00 - 6:03
    להציע ברירה טיפולית נוספת.
  • 6:03 - 6:06
    החלופה נוסדה על שלושת ה-ש':
  • 6:06 - 6:09
    מקום שונה, דרך שונה, שיתוף.
  • 6:09 - 6:11
    אסביר:
  • 6:11 - 6:14
    1. למצוא מקום שונה בעיר,
    שאיננו בי"ח פסיכיאטרי,
  • 6:14 - 6:17
    ולקרב שם בין הפסיכוטיים
    במרחב משלהם
  • 6:17 - 6:21
    כמענה לדחיקתם לשוליים בחברה.
  • 6:21 - 6:25
    2. למצוא סוג שונה של טיפול
    בעזרת פסיכואנליזה:
  • 6:25 - 6:30
    לאפשר לנו לשמוע ולהבין
    מה יש לחולים הפסיכוטיים לומר,
  • 6:30 - 6:35
    ולעודד את החולים לדבר
    על הגוש שתקוע בגרונם
  • 6:35 - 6:39
    כדי שיוכלו לפרוק דברים
    מעל ליבם.
  • 6:39 - 6:42
    3. לטפל בשיתוף עם החולה הפסיכוטי,
  • 6:42 - 6:47
    כשותף וכשחקן הראשי בטיפול בו,
    וכחלק מהצוות המטפל;
  • 6:47 - 6:53
    לעזור לחולים להגשים את חלומם
    לרכוש שליטה על עתידם,
  • 6:53 - 6:55
    לשנות את חייהם,
  • 6:55 - 7:01
    ולתבוע לעצמם את המקום
    שהם זכאים לו בחברה.
  • 7:01 - 7:10
    היה מאתגר לעשות את כל זה ב-1982--
    וזה עדיין אתגר בימינו.
  • 7:10 - 7:15
    פתיחת המרכז של 388 היתה חידוש
    בתחום הטיפול בפסיכוזה.
  • 7:15 - 7:22
    הבה ואחזור אל מר ד', החולה הראשון,
    שאמר, "אפילו לא דיברתי."
  • 7:22 - 7:28
    "ראיתי מאמר אודות מרכז 388
    וחשבתי לעצמי 'למה לא?'
  • 7:28 - 7:33
    התחלתי באנליזה שלי.
    זה לא היה קל ודרש הרבה עבודה קשה.
  • 7:33 - 7:40
    אבל כעת חזרתי לביה"ס, אני מדבר,
    וחתמתי על חוזה חדש עם החיים שלי."
  • 7:40 - 7:47
    במרכז לטיפול הפסיכואנליטי,
    הפסיכואנליזה מוגדרת כך:
  • 7:47 - 7:56
    "מערך שיטות אתיות שיסייע
    ביצירת מרחב ביחסים החברתיים
  • 7:56 - 7:59
    עבור רצונות תת-הכרתיים."
  • 7:59 - 8:04
    סוג זה של פסיכואנליזה
    פתוח לבעיות שיש לפסיכוטיים,
  • 8:04 - 8:12
    והתאפשר הודות לעבודתו
    של הפסיכואנליטיקאי וילי אפולון.
  • 8:12 - 8:19
    המרכז ממוקם בבניין יפהפה
    בשכונה שוקקת-חיים
  • 8:19 - 8:25
    בלב העיר קוויבק.
  • 8:25 - 8:32
    המתקנים פתוחים 24 שעות ביממה,
    במשך כל השנה,
  • 8:32 - 8:34
    אין תרופות בתחומי המרכז,
  • 8:34 - 8:38
    אין חדרי בידוד או ריסון;
  • 8:38 - 8:44
    המרכז פועל על יסוד
    הסכמים בעל-פה.
  • 8:44 - 8:50
    אליזה אומרת: "מה שאני אוהבת ב-388
    הוא שהבית תורם לחיי חברה,
  • 8:50 - 8:53
    ואינו דוחק אותנו לשוליים."
  • 8:53 - 9:00
    המרכז נולד כתוצאה משותפות
    בין מלכ"ר, ה"גיפריק",
  • 9:00 - 9:06
    ומוסד לבריאות הציבור - לפי שעה זהו
    מרכז "וייל קפיטל" לבריאות ושירותים חברתיים.
  • 9:06 - 9:11
    תקציב המרכז מגיע
  • 9:11 - 9:15
    מהמשרד לבריאות ושירותים חברתיים.
  • 9:15 - 9:20
    טיפול פסיכיאטרי מלא
    הוא ראשון הטיפולים שמציע המרכז,
  • 9:20 - 9:25
    והוא מבוצע ע"י צוות בין-תחומי
    שהוכשר בטיפול פסיכואנליטי.
  • 9:25 - 9:34
    בראש צוות זה, שמוכן לכל,
    עומד פסיכיאטר-פסיכואנליטיקאי.
  • 9:34 - 9:42
    יש מיטות לטיפול במשברים
    שפעם שלחו בגללם חולים לבי"ח.
  • 9:42 - 9:45
    הימצאות המיטות האלה במרכז
    מונעת את האשפוז.
  • 9:45 - 9:48
    יש גם סדנאות אמנות--,
    לא תרפיה באמנות,
  • 9:48 - 9:55
    אלא סדנאות עם אמנים אמיתיים, מוסיקאים,
    קרמיקאים, אמני-במה
  • 9:55 - 9:57
    וציירים
  • 9:57 - 10:06
    שמאפשרות לפסיכוטיים לפתח אמצעים הולמים
    להביע את מה שנבצר מהמלים.
  • 10:06 - 10:10
    תמיד יש דברים
    שאי-אפשר להביע במלים.
  • 10:10 - 10:14
    במרכז מתקיימות גם
    פעילויות חברתיות-תרבויות:
  • 10:14 - 10:17
    אלו הן פעילויות קבוצתיות
    ששוברות את הבידוד
  • 10:17 - 10:24
    לטובת יצירתן
    של מערכות-יחסים עם אחרים
  • 10:24 - 10:27
    דרך מיזמי עבודה ולימוד.
  • 10:27 - 10:35
    בלב כל זה מתקיימים מפגשים אישיים
    רגילים עם פסיכואנליטיקאים.
  • 10:35 - 10:41
    בפסיכואנליזה עובדים החולים הפסיכוטיים
    על "הדבר הזה שבתוכם"
  • 10:41 - 10:46
    --או "המפלצת", בלשונם--
    שהופך את חייהם לבלתי-נסבלים.
  • 10:46 - 10:50
    החולים זוכים להדרכה בסבלם,
  • 10:50 - 10:57
    והם עובדים על השאלה מדוע חייהם
    אינם שפויים בעיניהם ובעיני אחרים.
  • 10:57 - 11:01
    החולים מדברים עם הפסיכואנליטיקאי
    על הכל,
  • 11:01 - 11:08
    אבל במיוחד על המשברים שלהם:
    הקולות, ההזיות, החלומות,
  • 11:08 - 11:11
    השדים הפנימיים...
  • 11:11 - 11:14
    הם מדברים על החוויות הטראומטיות
    של חייהם
  • 11:14 - 11:17
    ומנסים להבין אותן.
  • 11:17 - 11:24
    בהמשך מנסים החולים למצוא דרך שונה
    לחיות במחיצת אחרים
  • 11:24 - 11:28
    כדי שיוכלו להעניק לחייהם
    משמעות חדשה.
  • 11:28 - 11:35
    המטרה היא להבין מה קרה להם,
  • 11:35 - 11:40
    כדי לשנות את חייהם מן היסוד.
  • 11:40 - 11:42
    מסביר חולה אחד:
  • 11:42 - 11:46
    "הבנתי שהפסיכוזה היא שפה;
  • 11:46 - 11:51
    שפה, שאני האיש שצריך לפענחה,
  • 11:51 - 11:59
    כדי שבעתיד אוכל
    לא להשתמש בה שוב."
  • 11:59 - 12:06
    חולה אחר מספר
    על התנסותו בפסיכואנליזה:
  • 12:06 - 12:11
    "בטיפול שלי, התהליך הממושך
    של הסרת העול היה קשה:
  • 12:11 - 12:17
    ההשתחררות מהכלא הפסיכולוגי
    שגזר עלי בידוד.
  • 12:17 - 12:25
    היום אני כבר לא נושא
    את נטל הקולות, כמו הדומים לי.
  • 12:25 - 12:32
    כדי להגיע לכך, היה עלי למצוא
    את תחילתו של סדק כלשהו בילדותי;
  • 12:32 - 12:40
    וכשמצאתי את הסדק הזה,
    לא יכולתי לסתום אותו, סתם כך.
  • 12:40 - 12:47
    היום, עבודתי מחייבת אותי לעשות משהו
    שמעולם לא היה לי מוכר;
  • 12:47 - 12:49
    לשאת ולתת.
  • 12:49 - 12:56
    אי-אפשר לתאר כמה עושר אנושי
    מייצג המשא-ומתן."
  • 12:56 - 13:00
    ב-388 אנו משיגים תוצאות.
  • 13:00 - 13:05
    הנה כמה נתונים אובייקטיביים
    מן התצפית הקלינית של "גיפריק":
  • 13:05 - 13:11
    ראשית, יש לנו ירידה משמעותית
    במספר האשפוזים
  • 13:11 - 13:17
    ירידה של 90% בימי אשפוז
    אצל קבוצת חולים
  • 13:17 - 13:21
    שהיו בטיפול במשך 3 שנים לפחות,
    בינואר 2012.
  • 13:21 - 13:26
    זה מייצג חסכון כספי ניכר.
  • 13:26 - 13:29
    גם כמות התרופות ירדה.
  • 13:29 - 13:32
    ואיכות החיים השתפרה:
  • 13:32 - 13:36
    החיים בדירת-חדר, עם לימודים,
    עבודה, חברים,
  • 13:36 - 13:38
    חיים עצמאיים...
  • 13:38 - 13:45
    והיכולת לצחוק שוב.
  • 13:45 - 13:52
    הפסיכוטיים הופכים מחריגים חברתיים
    לאזרחים מלאים,
  • 13:52 - 13:56
    וכמוכם וכמוני, אפילו משלמים מסים
  • 13:56 - 14:00
    יש שני סוגים
    של נתונים אובייקטיביים בתוצאות.
  • 14:00 - 14:07
    1. אלו שלקוחים מהערכות שבוצעו ב-2002
    ע"י מומחי משרד הבריאות;
  • 14:07 - 14:11
    בדו"ח שלהם, הם התעניינו בהורים
  • 14:11 - 14:18
    שראו כיצד ילדיהם נעשים פתוחים יותר
    ונותנים ביטוי לאישיותם.
  • 14:18 - 14:25
    הם עשו זאת ע"י התקדמות עקבית
    דרך שלבי השתלבותם בחברה.
  • 14:25 - 14:29
    מומחים אלה גם ציינו
    שההורים העריכו במיוחד
  • 14:29 - 14:37
    איך הטיפול ב-388 איפשר לחולים
    למצות את יכולותיהם
  • 14:37 - 14:43
    ולהגיע לרמת החלמה
    שהמשפחות כבר חדלו מלקוות לה.
  • 14:43 - 14:50
    סוג התוצאות השני
    הוא החשוב יותר מבחינתנו.
  • 14:50 - 14:54
    הנה תמונה של גרם-מדרגות ירוק.
  • 14:54 - 15:05
    מה שהכי חשוב לנו הוא,
    שכאשר הפסיכוטיים משתחררים,
  • 15:05 - 15:11
    אז הכי איכפת לנו מהם--
    הם אלה שחייהם ניצלו בידי הפסיכואנליזה.
  • 15:11 - 15:13
    אחד החולים האלה אמר:
  • 15:13 - 15:17
    "פעם, ההתמודדות שלי
    עם הקשיים בהם נתקלתי,
  • 15:17 - 15:22
    היתה לנעול את עצמי
    בתוך הדמיון שלי.
  • 15:22 - 15:26
    לפעמים זה היה קרוב לסיוט:
  • 15:26 - 15:29
    איש לא רצה לשמוע אודות
    מה שיש לי בתוך הנשמה.
  • 15:29 - 15:32
    הטיפול האנליטי שלי הציל אותי.
  • 15:32 - 15:36
    המטפל ליווה אותי, בלי לשפוט,
  • 15:36 - 15:38
    דרך נפתולי מחשבותי.
  • 15:38 - 15:43
    היום אני יכול לעמוד
    בפני האתגרים שהחיים מציבים לי
  • 15:43 - 15:51
    בעזרת הנסיון שצברתי במהלך הטיפול."
  • 15:51 - 15:53
    וכעת אסכם.
  • 15:53 - 15:57
    לפני כשנתיים, בתום ביקור ב-388,
  • 15:57 - 16:04
    פסיכיאטר עמית-- לשעבר מנהל
    ביה"ח הפסיכיאטרי במונטריאול
  • 16:04 - 16:10
    שגם כיהן אז כנציג קנדה
    בארגון הבריאות העולמי--
  • 16:10 - 16:13
    כתב כך:
  • 16:13 - 16:17
    "אילו 388 לא היה קיים,
  • 16:17 - 16:21
    היה צורך להמציא אותו."
  • 16:21 - 16:25
    תודה לכם על תשומת ליבכם.
Title:
השקפה חדשה על הטיפול בפסיכוזה: דניאל ברז'רון ב-TEDxUdeM
Description:

כאשה שהיא גם פסיכו-אנליטיקאית וגם פסיכיאטרית, דניאל ברז'רון היא המנהלת של 388, המרכז לטיפול פסיכואנליטי בצעירים בעלי פסיכוזות. יחד עם הקולגות שלה מ- GIFRIC (הקבוצה הפרוידיאנית הבינתחומית למחקר והתערבות קלינית), ד"ר ברז'רון פיתחה תהליך קליני חדש המאפשר למטופלים להמשיך בחייהם המקצועיים והאקדמיים ולתפקד באופן מלא כאזרחים. גישה זו מייצגת התקדמות רדיקלית בתחום, מכיוון שהמטופלים יכולים בהדרגה לזכות באוטונומיה שלהם, במקום שמוסדות ידאגו להם כל חייהם.

למידע נוסף:
http://tedxudem.com
סרטון מבוא:
http://www.tommycaron.com
סרטון האירוע:
http://www.interfacemedia.net
more » « less
Video Language:
French (Canada)
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
16:42

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.