WEBVTT

00:00:24.000 --> 00:00:28.000
היום אשוחח איתכם
על הטיפול בפסיכוזה בעזרת פסיכואנליזה.

00:00:28.000 --> 00:00:37.000
ב-1982 ייסדנו את "המרכז לטיפול פסיכואנליטי
במתבגרים פסיכוטיים" בקוויבק,

00:00:37.000 --> 00:00:45.000
שאותו מזכירים לפי מס' הבית, 388,
כדי לשמור על אלמוניותו של המרכז.

00:00:45.000 --> 00:00:50.000
מהי פסיכוזה?

00:00:50.000 --> 00:00:55.000
הפסיכוזה, המוכרת גם כסכיזופרניה,
היא מחלת-נפש חמורה

00:00:55.000 --> 00:00:58.000
שעלולות להיות לה השפעות הרסניות.

00:00:58.000 --> 00:01:05.000
התסמינים כוללים הזיות,
שמיעת קולות, ייסורים נוראים;

00:01:05.000 --> 00:01:11.000
ייתכן שהחולים יהיו חשדניים
או סגורים בעולם משלהם.

00:01:11.000 --> 00:01:16.000
הם יסבלו מדחק פסיכולוגי חמור
ולעתים קיצוני,

00:01:16.000 --> 00:01:24.000
ירחיקו עצמם מאנשים אחרים
ויחיו חיי בדידות.

00:01:24.000 --> 00:01:30.000
בתחילת שנות ה-80, מדע הפסיכיאטריה
היה נתון במבוי סתום מבחינת הטיפול בפסיכוטיים.

00:01:30.000 --> 00:01:36.000
הטיפול באותם ימים כלל תרופות ואשפוז.

00:01:36.000 --> 00:01:40.000
אך התרופות לא יכלו למנוע
את הישנות המחלה;

00:01:40.000 --> 00:01:49.000
לכן החולים אושפזו שוב ושוב בתדירות גבוהה יותר
ולמשך תקופות ממושכות יותר.

00:01:49.000 --> 00:01:53.000
כתוצאה מכך הפכו התסמינים לכרוניים.

00:01:53.000 --> 00:01:57.000
זה נודע כ"תסמונת הדלת המסתובבת":

00:01:57.000 --> 00:02:01.000
החולים שהו יותר ויותר זמן
בבית החולים,

00:02:01.000 --> 00:02:05.000
נדחקו יותר ויותר לשולי החברה,

00:02:05.000 --> 00:02:11.000
ושוכנו במוסדות בריאות-נפש,
לעתים למשך כל חייהם.

00:02:11.000 --> 00:02:18.000
טוקיו, 2012.
לא הרבה השתנה.

00:02:18.000 --> 00:02:20.000
ובכל זאת, היה הבדל חשוב אחד:

00:02:20.000 --> 00:02:24.000
ההיבט הכימי של הטיפול התחזק.

00:02:24.000 --> 00:02:32.000
לפי הביולוגיה הפסיכיאטרית,
הפסיכוזה היא מחלה של המוח

00:02:32.000 --> 00:02:38.000
ולכן הפסיכיאטר, שהוא גם רופא,

00:02:38.000 --> 00:02:46.000
יטפל במוח החולה
בטרם ידאג לאדם הנתון במצוקה.

00:02:46.000 --> 00:02:53.000
אף שכיום ידוע היטב שהתרופות
יכולות להקל על התסמינים,

00:02:53.000 --> 00:03:00.000
הן עדיין לא תמנענה
את הישנות המחלה.

00:03:00.000 --> 00:03:04.000
ב-1980, כש-388 נפתח לראשונה,

00:03:04.000 --> 00:03:11.000
גם החולים הפסיכוטיים נמצאו במבוי סתום
מבחינת הרפואה הפסיכיאטרית המסורתית.

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
הם חשו שמתעלמים מהם.

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
הם חששו להשמיע את קולם,

00:03:15.000 --> 00:03:20.000
חששו לדבר
על מה שעובר עליהם.

00:03:20.000 --> 00:03:25.000
וכשלבסוף דיברו, נאמר להם
שהם לא שפויים, שהם הוזים,

00:03:25.000 --> 00:03:30.000
שמה שהם אומרים אינו אמיתי
ושעליהם לשכוח את הקולות הדמיוניים.

00:03:30.000 --> 00:03:32.000
"התעלמו מן הקולות."

00:03:32.000 --> 00:03:36.000
ואז החולים קיבלו יותר תרופות
ואושפזו לתקופות יותר ממושכות

00:03:36.000 --> 00:03:43.000
עד שנעשו שקטים והתבודדו.

00:03:43.000 --> 00:03:46.000
אחד החולים מספר על אותו
מבוי סתום:

00:03:46.000 --> 00:03:52.000
"איבדתי את חברי...
לא הרגשתי טוב.

00:03:52.000 --> 00:03:56.000
השתגעתי, שמעתי קולות,

00:03:56.000 --> 00:04:01.000
ותמיד נשאתי עימי סכין.

00:04:01.000 --> 00:04:05.000
כבר לא יכולתי לשאת זאת...
רציתי לשים קץ לחיי.

00:04:05.000 --> 00:04:07.000
הלכתי לפסיכיאטר

00:04:07.000 --> 00:04:10.000
אבל הוא לא שאל אותי מה לא בסדר--
לא קיבלתי הזדמנות לדבר.

00:04:10.000 --> 00:04:14.000
ביקשתי טיפול פסיכיאטרי,
אך הוא אמר שזה בעצם לא מתאים לי.

00:04:14.000 --> 00:04:20.000
התחלתי לקחת כדורים, ואז התרופות
הפסיקו להשפיע עלי

00:04:20.000 --> 00:04:26.000
או על הקולות;
ונוסף לכל, עליתי במשקל.

00:04:26.000 --> 00:04:31.000
זה נמשך כך שנים,
עד שהרופאים מצאו תרופת-פלא.

00:04:31.000 --> 00:04:36.000
הרגשתי טוב יותר במשך 6 חודשים,
מצאתי אפילו עבודה...

00:04:36.000 --> 00:04:40.000
...ואז היה לי
התקף פסיכוטי חמור בעבודה

00:04:40.000 --> 00:04:44.000
--למרות שהקפדתי לקחת את התרופות שלי.

00:04:44.000 --> 00:04:47.000
טילפנתי לפסיכיאטר שלי ואמרתי לו
שהתרופות לא עובדות;

00:04:47.000 --> 00:04:50.000
הוא רק הגדיל את המינון.

00:04:50.000 --> 00:04:54.000
הרגשתי שהחיים שלי נגמרו.

00:04:54.000 --> 00:04:58.000
לא היתה לי מטרה בחיים,
נכנסתי לדכאון עמוק,

00:04:58.000 --> 00:05:02.000
כבר לא עשיתי כלום,
אפילו לא דיברתי."

00:05:02.000 --> 00:05:10.000
חולה אחר, מר פ',
מספר על הבידוד שלו:

00:05:10.000 --> 00:05:12.000
"אני חש עדינות,

00:05:12.000 --> 00:05:14.000
אני חש עצבות,

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
ואני לבד.

00:05:16.000 --> 00:05:21.000
החיים הם כמו גוש
שתקוע לי בגרון."

00:05:21.000 --> 00:05:27.000
כבר לפני 30 שנה,
הפסיכואנליטיקאים והפסיכיאטרים של "גיפריק"

00:05:27.000 --> 00:05:33.000
ניסו למצוא דרכים חלופיות
לטיפול בפסיכוטיים.

00:05:33.000 --> 00:05:39.000
הם רצו להעניק עתיד לאלה
שהפסיכיאטריה זנחה לגורלם,

00:05:39.000 --> 00:05:43.000
בכך שהציעו להם
טיפול אמיתי ודינמי

00:05:43.000 --> 00:05:46.000
שבו כבר לא יהיו צופים סבילים
בטיפול בהם,

00:05:46.000 --> 00:05:52.000
כפי שהיו בפסיכיאטריה המסורתית.

00:05:52.000 --> 00:06:00.000
הפסיכואנליטיקאים של "גיפריק"
רצו להציע חלופה לטיפול ולאשפוז,

00:06:00.000 --> 00:06:03.000
להציע ברירה טיפולית נוספת.

00:06:03.000 --> 00:06:06.000
החלופה נוסדה על שלושת ה-ש':

00:06:06.000 --> 00:06:09.000
מקום שונה, דרך שונה, שיתוף.

00:06:09.000 --> 00:06:11.000
אסביר:

00:06:11.000 --> 00:06:14.000
1. למצוא מקום שונה בעיר,
שאיננו בי"ח פסיכיאטרי,

00:06:14.000 --> 00:06:17.000
ולקרב שם בין הפסיכוטיים
במרחב משלהם

00:06:17.000 --> 00:06:21.000
כמענה לדחיקתם לשוליים בחברה.

00:06:21.000 --> 00:06:25.000
2. למצוא סוג שונה של טיפול
בעזרת פסיכואנליזה:

00:06:25.000 --> 00:06:30.000
לאפשר לנו לשמוע ולהבין
מה יש לחולים הפסיכוטיים לומר,

00:06:30.000 --> 00:06:35.000
ולעודד את החולים לדבר
על הגוש שתקוע בגרונם

00:06:35.000 --> 00:06:39.000
כדי שיוכלו לפרוק דברים
מעל ליבם.

00:06:39.000 --> 00:06:42.000
3. לטפל בשיתוף עם החולה הפסיכוטי,

00:06:42.000 --> 00:06:47.000
כשותף וכשחקן הראשי בטיפול בו,
וכחלק מהצוות המטפל;

00:06:47.000 --> 00:06:53.000
לעזור לחולים להגשים את חלומם
לרכוש שליטה על עתידם,

00:06:53.000 --> 00:06:55.000
לשנות את חייהם,

00:06:55.000 --> 00:07:01.000
ולתבוע לעצמם את המקום
שהם זכאים לו בחברה.

00:07:01.000 --> 00:07:10.000
היה מאתגר לעשות את כל זה ב-1982--
וזה עדיין אתגר בימינו.

00:07:10.000 --> 00:07:15.000
פתיחת המרכז של 388 היתה חידוש
בתחום הטיפול בפסיכוזה.

00:07:15.000 --> 00:07:22.000
הבה ואחזור אל מר ד', החולה הראשון,
שאמר, "אפילו לא דיברתי."

00:07:22.000 --> 00:07:28.000
"ראיתי מאמר אודות מרכז 388
וחשבתי לעצמי 'למה לא?'

00:07:28.000 --> 00:07:33.000
התחלתי באנליזה שלי.
זה לא היה קל ודרש הרבה עבודה קשה.

00:07:33.000 --> 00:07:40.000
אבל כעת חזרתי לביה"ס, אני מדבר,
וחתמתי על חוזה חדש עם החיים שלי."

00:07:40.000 --> 00:07:47.000
במרכז לטיפול הפסיכואנליטי,
הפסיכואנליזה מוגדרת כך:

00:07:47.000 --> 00:07:56.000
"מערך שיטות אתיות שיסייע
ביצירת מרחב ביחסים החברתיים

00:07:56.000 --> 00:07:59.000
עבור רצונות תת-הכרתיים."

00:07:59.000 --> 00:08:04.000
סוג זה של פסיכואנליזה
פתוח לבעיות שיש לפסיכוטיים,

00:08:04.000 --> 00:08:12.000
והתאפשר הודות לעבודתו
של הפסיכואנליטיקאי וילי אפולון.

00:08:12.000 --> 00:08:19.000
המרכז ממוקם בבניין יפהפה
בשכונה שוקקת-חיים

00:08:19.000 --> 00:08:25.000
בלב העיר קוויבק.

00:08:25.000 --> 00:08:32.000
המתקנים פתוחים 24 שעות ביממה,
במשך כל השנה,

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
אין תרופות בתחומי המרכז,

00:08:34.000 --> 00:08:38.000
אין חדרי בידוד או ריסון;

00:08:38.000 --> 00:08:44.000
המרכז פועל על יסוד
הסכמים בעל-פה.

00:08:44.000 --> 00:08:50.000
אליזה אומרת: "מה שאני אוהבת ב-388
הוא שהבית תורם לחיי חברה,

00:08:50.000 --> 00:08:53.000
ואינו דוחק אותנו לשוליים."

00:08:53.000 --> 00:09:00.000
המרכז נולד כתוצאה משותפות
בין מלכ"ר, ה"גיפריק",

00:09:00.000 --> 00:09:06.000
ומוסד לבריאות הציבור - לפי שעה זהו
מרכז "וייל קפיטל" לבריאות ושירותים חברתיים.

00:09:06.000 --> 00:09:11.000
תקציב המרכז מגיע

00:09:11.000 --> 00:09:15.000
מהמשרד לבריאות ושירותים חברתיים.

00:09:15.000 --> 00:09:20.000
טיפול פסיכיאטרי מלא
הוא ראשון הטיפולים שמציע המרכז,

00:09:20.000 --> 00:09:25.000
והוא מבוצע ע"י צוות בין-תחומי
שהוכשר בטיפול פסיכואנליטי.

00:09:25.000 --> 00:09:34.000
בראש צוות זה, שמוכן לכל,
עומד פסיכיאטר-פסיכואנליטיקאי.

00:09:34.000 --> 00:09:42.000
יש מיטות לטיפול במשברים
שפעם שלחו בגללם חולים לבי"ח.

00:09:42.000 --> 00:09:45.000
הימצאות המיטות האלה במרכז
מונעת את האשפוז.

00:09:45.000 --> 00:09:48.000
יש גם סדנאות אמנות--,
לא תרפיה באמנות,

00:09:48.000 --> 00:09:55.000
אלא סדנאות עם אמנים אמיתיים, מוסיקאים,
קרמיקאים, אמני-במה

00:09:55.000 --> 00:09:57.000
וציירים

00:09:57.000 --> 00:10:06.000
שמאפשרות לפסיכוטיים לפתח אמצעים הולמים
להביע את מה שנבצר מהמלים.

00:10:06.000 --> 00:10:10.000
תמיד יש דברים
שאי-אפשר להביע במלים.

00:10:10.000 --> 00:10:14.000
במרכז מתקיימות גם
פעילויות חברתיות-תרבויות:

00:10:14.000 --> 00:10:17.000
אלו הן פעילויות קבוצתיות
ששוברות את הבידוד

00:10:17.000 --> 00:10:24.000
לטובת יצירתן
של מערכות-יחסים עם אחרים

00:10:24.000 --> 00:10:27.000
דרך מיזמי עבודה ולימוד.

00:10:27.000 --> 00:10:35.000
בלב כל זה מתקיימים מפגשים אישיים
רגילים עם פסיכואנליטיקאים.

00:10:35.000 --> 00:10:41.000
בפסיכואנליזה עובדים החולים הפסיכוטיים
על "הדבר הזה שבתוכם"

00:10:41.000 --> 00:10:46.000
--או "המפלצת", בלשונם--
שהופך את חייהם לבלתי-נסבלים.

00:10:46.000 --> 00:10:50.000
החולים זוכים להדרכה בסבלם,

00:10:50.000 --> 00:10:57.000
והם עובדים על השאלה מדוע חייהם
אינם שפויים בעיניהם ובעיני אחרים.

00:10:57.000 --> 00:11:01.000
החולים מדברים עם הפסיכואנליטיקאי
על הכל,

00:11:01.000 --> 00:11:08.000
אבל במיוחד על המשברים שלהם:
הקולות, ההזיות, החלומות,

00:11:08.000 --> 00:11:11.000
השדים הפנימיים...

00:11:11.000 --> 00:11:14.000
הם מדברים על החוויות הטראומטיות
של חייהם

00:11:14.000 --> 00:11:17.000
ומנסים להבין אותן.

00:11:17.000 --> 00:11:24.000
בהמשך מנסים החולים למצוא דרך שונה
לחיות במחיצת אחרים

00:11:24.000 --> 00:11:28.000
כדי שיוכלו להעניק לחייהם
משמעות חדשה.

00:11:28.000 --> 00:11:35.000
המטרה היא להבין מה קרה להם,

00:11:35.000 --> 00:11:40.000
כדי לשנות את חייהם מן היסוד.

00:11:40.000 --> 00:11:42.000
מסביר חולה אחד:

00:11:42.000 --> 00:11:46.000
"הבנתי שהפסיכוזה היא שפה;

00:11:46.000 --> 00:11:51.000
שפה, שאני האיש שצריך לפענחה,

00:11:51.000 --> 00:11:59.000
כדי שבעתיד אוכל
לא להשתמש בה שוב."

00:11:59.000 --> 00:12:06.000
חולה אחר מספר
על התנסותו בפסיכואנליזה:

00:12:06.000 --> 00:12:11.000
"בטיפול שלי, התהליך הממושך
של הסרת העול היה קשה:

00:12:11.000 --> 00:12:17.000
ההשתחררות מהכלא הפסיכולוגי
שגזר עלי בידוד.

00:12:17.000 --> 00:12:25.000
היום אני כבר לא נושא
את נטל הקולות, כמו הדומים לי.

00:12:25.000 --> 00:12:32.000
כדי להגיע לכך, היה עלי למצוא
את תחילתו של סדק כלשהו בילדותי;

00:12:32.000 --> 00:12:40.000
וכשמצאתי את הסדק הזה,
לא יכולתי לסתום אותו, סתם כך.

00:12:40.000 --> 00:12:47.000
היום, עבודתי מחייבת אותי לעשות משהו
שמעולם לא היה לי מוכר;

00:12:47.000 --> 00:12:49.000
לשאת ולתת.

00:12:49.000 --> 00:12:56.000
אי-אפשר לתאר כמה עושר אנושי
מייצג המשא-ומתן."

00:12:56.000 --> 00:13:00.000
ב-388 אנו משיגים תוצאות.

00:13:00.000 --> 00:13:05.000
הנה כמה נתונים אובייקטיביים
מן התצפית הקלינית של "גיפריק":

00:13:05.000 --> 00:13:11.000
ראשית, יש לנו ירידה משמעותית
במספר האשפוזים

00:13:11.000 --> 00:13:17.000
ירידה של 90% בימי אשפוז
אצל קבוצת חולים

00:13:17.000 --> 00:13:21.000
שהיו בטיפול במשך 3 שנים לפחות,
בינואר 2012.

00:13:21.000 --> 00:13:26.000
זה מייצג חסכון כספי ניכר.

00:13:26.000 --> 00:13:29.000
גם כמות התרופות ירדה.

00:13:29.000 --> 00:13:32.000
ואיכות החיים השתפרה:

00:13:32.000 --> 00:13:36.000
החיים בדירת-חדר, עם לימודים,
עבודה, חברים,

00:13:36.000 --> 00:13:38.000
חיים עצמאיים...

00:13:38.000 --> 00:13:45.000
והיכולת לצחוק שוב.

00:13:45.000 --> 00:13:52.000
הפסיכוטיים הופכים מחריגים חברתיים
לאזרחים מלאים,

00:13:52.000 --> 00:13:56.000
וכמוכם וכמוני, אפילו משלמים מסים

00:13:56.000 --> 00:14:00.000
יש שני סוגים
של נתונים אובייקטיביים בתוצאות.

00:14:00.000 --> 00:14:07.000
1. אלו שלקוחים מהערכות שבוצעו ב-2002
ע"י מומחי משרד הבריאות;

00:14:07.000 --> 00:14:11.000
בדו"ח שלהם, הם התעניינו בהורים

00:14:11.000 --> 00:14:18.000
שראו כיצד ילדיהם נעשים פתוחים יותר
ונותנים ביטוי לאישיותם.

00:14:18.000 --> 00:14:25.000
הם עשו זאת ע"י התקדמות עקבית
דרך שלבי השתלבותם בחברה.

00:14:25.000 --> 00:14:29.000
מומחים אלה גם ציינו
שההורים העריכו במיוחד

00:14:29.000 --> 00:14:37.000
איך הטיפול ב-388 איפשר לחולים
למצות את יכולותיהם

00:14:37.000 --> 00:14:43.000
ולהגיע לרמת החלמה
שהמשפחות כבר חדלו מלקוות לה.

00:14:43.000 --> 00:14:50.000
סוג התוצאות השני
הוא החשוב יותר מבחינתנו.

00:14:50.000 --> 00:14:54.000
הנה תמונה של גרם-מדרגות ירוק.

00:14:54.000 --> 00:15:05.000
מה שהכי חשוב לנו הוא,
שכאשר הפסיכוטיים משתחררים,

00:15:05.000 --> 00:15:11.000
אז הכי איכפת לנו מהם--
הם אלה שחייהם ניצלו בידי הפסיכואנליזה.

00:15:11.000 --> 00:15:13.000
אחד החולים האלה אמר:

00:15:13.000 --> 00:15:17.000
"פעם, ההתמודדות שלי
עם הקשיים בהם נתקלתי,

00:15:17.000 --> 00:15:22.000
היתה לנעול את עצמי
בתוך הדמיון שלי.

00:15:22.000 --> 00:15:26.000
לפעמים זה היה קרוב לסיוט:

00:15:26.000 --> 00:15:29.000
איש לא רצה לשמוע אודות
מה שיש לי בתוך הנשמה.

00:15:29.000 --> 00:15:32.000
הטיפול האנליטי שלי הציל אותי.

00:15:32.000 --> 00:15:36.000
המטפל ליווה אותי, בלי לשפוט,

00:15:36.000 --> 00:15:38.000
דרך נפתולי מחשבותי.

00:15:38.000 --> 00:15:43.000
היום אני יכול לעמוד
בפני האתגרים שהחיים מציבים לי

00:15:43.000 --> 00:15:51.000
בעזרת הנסיון שצברתי במהלך הטיפול."

00:15:51.000 --> 00:15:53.000
וכעת אסכם.

00:15:53.000 --> 00:15:57.000
לפני כשנתיים, בתום ביקור ב-388,

00:15:57.000 --> 00:16:04.000
פסיכיאטר עמית-- לשעבר מנהל
ביה"ח הפסיכיאטרי במונטריאול

00:16:04.000 --> 00:16:10.000
שגם כיהן אז כנציג קנדה
בארגון הבריאות העולמי--

00:16:10.000 --> 00:16:13.000
כתב כך:

00:16:13.000 --> 00:16:17.000
"אילו 388 לא היה קיים,

00:16:17.000 --> 00:16:21.000
היה צורך להמציא אותו."

00:16:21.000 --> 00:16:25.000
תודה לכם על תשומת ליבכם.