< Return to Video

שרווין ניולנד: על התקווה

  • 0:00 - 0:05
    אתם יודעים,
    אני כל-כך גרוע בטכנולוגיה,
  • 0:05 - 0:07
    עד שבתי
    - היום היא בת 41 -
  • 0:07 - 0:10
    כשהיתה בת חמש,
    שמעתי אותה פעם
  • 0:10 - 0:12
    אומרת לאחד מחבריה,
  • 0:12 - 0:14
    אם לא יורד לזה דם
    כשחותכים את זה,
  • 0:14 - 0:16
    אבא שלי לא מבין בזה.
  • 0:16 - 0:17
    [צחוק]
  • 0:17 - 0:19
    כך שהמשימה שהוטלה עלי
  • 0:19 - 0:21
    עלולה להיות עבורי מכשול
    שאין להתגבר עליו,
  • 0:21 - 0:24
    אך אין ספק שאעשה מאמץ.
  • 0:24 - 0:26
    מה שמעתי
  • 0:26 - 0:29
    במשך ארבעת הימים האחרונים?
  • 0:29 - 0:31
    זהו ביקורי השלישי ב-TED.
  • 0:31 - 0:33
    פעם אחת היתה ב-TEDMED,
    והשניה, כפי ששמעתם,
  • 0:33 - 0:35
    היתה ב-TED רגיל לפני שנתיים.
  • 0:35 - 0:38
    שמעתי משהו
    שלדעתי הוא יוצא-דופן,
  • 0:38 - 0:42
    ושבשני כינוסי TED הקודמים
    שמעתי ממנו רק מעט,
  • 0:42 - 0:45
    והוא רוח מסוימת
    ששורה על הכל,
  • 0:45 - 0:48
    שמשתלבת ונשזרת בכל,
  • 0:48 - 0:51
    רוח של אחריות חברתית
  • 0:51 - 0:54
    שמובעת בהרצאות כה רבות --
  • 0:54 - 0:57
    אחריות גלובלית, למען האמת,
  • 0:57 - 1:01
    הפונה אל האינטרס העצמי הנאור,
  • 1:01 - 1:05
    אולם מרחיקה
    מעבר לאינטרס העצמי הנאור.
  • 1:05 - 1:07
    אחד הדברים המרשימים ביותר
  • 1:07 - 1:10
    שאחדים - אולי עשרה -
  • 1:10 - 1:13
    מהנואמים דיברו עליו
  • 1:13 - 1:16
    הוא ההבנה, אם הקשבתם היטב,
    שהם לא אומרים:
  • 1:16 - 1:19
    "טוב, זה מה שעלינו לעשות,
    זה מה שאני רוצה שתעשו."
  • 1:19 - 1:21
    אלא: "זה מה שעשיתי,
  • 1:21 - 1:23
    כי זה מרגש אותי,
  • 1:23 - 1:26
    כי זה דבר נהדר
    וזה עשה לי משהו,
  • 1:26 - 1:29
    וכמובן, זה השיג הרבה מאד."
  • 1:29 - 1:32
    זוהי התפישה הישנה,
    התפישה היוונית הישנה,
  • 1:32 - 1:36
    של פילנתרופיה במובנה המקורי:
  • 1:36 - 1:39
    "פיל-אנתרופיה":
    האהבה למין האנושי.
  • 1:39 - 1:41
    וההסבר היחיד שיש לי
  • 1:41 - 1:44
    לחלק ממה ששמעתם
    בארבעת הימים האחרונים
  • 1:44 - 1:48
    הוא שזה בעצם נובע
    מתוך צורה מסוימת של אהבה.
  • 1:48 - 1:51
    וזה נוטע בי תקווה עצומה.
  • 1:51 - 1:53
    ותקווה, כמובן, היא הנושא
  • 1:53 - 1:55
    שאני אמור לדבר עליו,
  • 1:55 - 1:59
    ואני שכחתי מכך לגמרי,
    עד שהגעתי לכאן.
  • 1:59 - 2:01
    וכשנזכרתי, חשבתי לעצמי,
  • 2:01 - 2:04
    כדאי שאחפש את המילה במילון.
  • 2:04 - 2:07
    אז שרה - אשתי - ואני
    הלכנו לספריה הציבורית,
  • 2:07 - 2:11
    ארבעה רחובות מכאן, ברח' פסיפיק,
    פתחנו את מילון אוקספורד,
  • 2:11 - 2:15
    הסתכלנו בו,
    ויש שם 14 הגדרות למילה "תקווה",
  • 2:15 - 2:18
    שאף אחת מהן לא פוגעת
  • 2:18 - 2:21
    בול במטרה בתור הגדרה קולעת.
  • 2:21 - 2:23
    וזה, כמובן, הגיוני,
  • 2:23 - 2:26
    כי התקווה היא תופעה מופשטת;
    זהו רעיון מופשט,
  • 2:26 - 2:29
    ולא מילה מוחשית.
  • 2:29 - 2:32
    ובכן, זה קצת הזכיר לי ניתוח.
  • 2:32 - 2:36
    אם למחלה כלשהי יש ניתוח אחד,
    אתה יודע שהוא יצליח.
  • 2:36 - 2:38
    אם ישנם 15 ניתוחים,
    אתה יודע שאף לא אחד מהם יצליח.
  • 2:38 - 2:41
    וככה זה עם הגדרות של מלים.
  • 2:41 - 2:45
    אם יש לך תוספתן,
    מוציאים לך אותו, ואתה נרפא.
  • 2:45 - 2:48
    אם יש לך ריפלוקס בוושט,
    יש 15 נוהלי-טיפול,
  • 2:48 - 2:50
    ודני עושה זאת כך,
  • 2:50 - 2:52
    ומשה עושה זאת אחרת,
  • 2:52 - 2:55
    ואף נוהל לא מצליח.
    כך גם עם המילה הזו, "תקווה".
  • 2:55 - 2:58
    כל ההגדרות מתמצות ברעיון הציפייה
  • 2:58 - 3:01
    למשהו טוב שעתיד שיתרחש.
  • 3:01 - 3:03
    ואתם יודעים מה גיליתי?
  • 3:03 - 3:06
    השורש ההודי-אירופי
    של המילה "תקווה"
  • 3:06 - 3:08
    הוא קיי-אי-יו --
  • 3:08 - 3:13
    כותבים זאת "קיו" אך מבטאים "קוי" --
  • 3:13 - 3:17
    וזה אותו השורש
    ממנו באה המילה "עיקול".
  • 3:17 - 3:21
    אך משמעותו בהודית-אירופית
  • 3:21 - 3:25
    היא שינוי כיוון, פנייה לדרך שונה.
  • 3:25 - 3:28
    ואני מוצא שזה מאד מעניין
    ומעורר-מחשבה,
  • 3:28 - 3:31
    כי מה ששמעתם
    בארבעת הימים האחרונים
  • 3:31 - 3:35
    הוא רוח של פניה לכיוונים שונים:
  • 3:35 - 3:38
    כיוונים ספציפיים וייחודיים לבעיות.
  • 3:38 - 3:40
    יש פרדיגמות שונות.
  • 3:40 - 3:42
    שמעתם מילה זו כמה פעמים
    בארבעת הימים האחרונים,
  • 3:42 - 3:45
    וכולכם מכירים את
    "הפרדיגמות של קון" [תומס סמואל].
  • 3:45 - 3:47
    אז כשאנו חושבים כעת על תקווה,
  • 3:47 - 3:50
    עלינו לחשוב על חיפוש בכיוונים שונים
  • 3:50 - 3:53
    מאלה בהם חיפשנו.
  • 3:53 - 3:56
    יש עוד - לא הגדרה, אלא תיאור -
    של תקווה
  • 3:56 - 4:00
    שתמיד קסם לי,
    והוא של וצלאב האוול
  • 4:00 - 4:04
    בספרו הנפלא "בשורת השלום",
  • 4:04 - 4:06
    שבו הוא אומר כי התקווה
  • 4:06 - 4:09
    איננה הציפייה שהדברים
  • 4:09 - 4:11
    יסתדרו בצורה הכי טובה,
  • 4:11 - 4:14
    אלא הציפייה שיהיו הגיוניים,
  • 4:14 - 4:17
    ללא קשר לדרך בה יסתדרו.
  • 4:17 - 4:20
    איני יכול לומר לכם כמה נרגעתי
  • 4:20 - 4:23
    מן המשפט הממש-אחרון
  • 4:23 - 4:28
    במצגת הנהדרת של דין קיימן
    מלפני כמה ימים.
  • 4:28 - 4:30
    חשבתי שאוזני הטעו אותי,
  • 4:30 - 4:34
    אז תפסתי אותו
    באחד המפגשים הפנימיים.
  • 4:34 - 4:37
    הוא שוחח עם גבר מגודל מאד,
    אבל לא היה לי איכפת.
  • 4:37 - 4:39
    הפרעתי להם, ושאלתי,
    "באמת אמרת את זה?"
  • 4:39 - 4:41
    הוא ענה, "אני חושב שכן."
  • 4:41 - 4:43
    אז הנה מה שהוא אמר.
    אחזור על כך:
  • 4:43 - 4:47
    "העולם לא יינצל בידי האינטרנט."
  • 4:47 - 4:51
    זה נפלא.
    אתם יודעים בידי מה יינצל העולם?
  • 4:51 - 4:53
    אגיד לכם.
    הוא יינצל בידי הרוח האנושית.
  • 4:53 - 4:56
    ובאומרי "הרוח האנושית"
    אינני מתכוון למשהו מקודש.
  • 4:56 - 4:58
    אינני מתכוון למשהו על-טבעי --
  • 4:58 - 5:02
    את זה ודאי שלא תשמעו
    מפי הספקן הזה.
  • 5:02 - 5:04
    כוונתי ליכולת הזו
  • 5:04 - 5:06
    שיש לכל אחת ואחד מאיתנו
  • 5:06 - 5:12
    להיות מישהו גדול מעצמה או מעצמו.
  • 5:12 - 5:16
    להתעלות מעל עצמנו הרגילים
    ולהשיג משהו
  • 5:16 - 5:20
    שבתחילה חשבנו
    שלא נהיה מסוגלים להשיג.
  • 5:20 - 5:23
    ברמה הבסיסית, כולנו זכינו לחוש
  • 5:23 - 5:26
    את היבט הרוחני
    של רגע לידתו של ילד.
  • 5:26 - 5:28
    כמה מכם חשו זאת במעבדה;
  • 5:28 - 5:30
    כמה מכם חשו זאת
    ליד שולחן העבודה.
  • 5:30 - 5:32
    אנו חשים זאת בקונצרטים.
  • 5:32 - 5:35
    אני חשתי זאת בחדר הניתוח,
    ליד מיטת החולה.
  • 5:35 - 5:38
    זוהי התעלות אל מחוץ ומעבר לעצמנו
  • 5:38 - 5:42
    ואני חושב שאלה יהיו, עם הזמן,
  • 5:42 - 5:46
    איתני הרוח האנושית עליהם שמענו
  • 5:46 - 5:51
    מעט פה, מעט שם,
    מפי כה רבים מהדוברים בימים האחרונים.
  • 5:51 - 5:55
    ואם יש איזה דבר
    שחדר והתפשט בחלל האולם הזה,
  • 5:55 - 5:58
    הרי שזהו בדיוק הדבר.
  • 5:58 - 6:01
    מסקרנת אותי
  • 6:01 - 6:04
    תפישה שהוחזרה לחיים
  • 6:04 - 6:06
    בתחילת המאה ה-19 --
  • 6:06 - 6:10
    למעשה, בעשור השני
    של המאה ה-19 --
  • 6:10 - 6:13
    ע"י משורר בן 27
  • 6:13 - 6:15
    ששמו היה פרסי שלי.
  • 6:15 - 6:17
    כולנו רואים בשלי
  • 6:17 - 6:20
    את המשורר הרומנטי הדגול,
    והוא אכן היה כזה;
  • 6:20 - 6:25
    רבים מאיתנו נוטים לשכוח
    שהוא כתב
  • 6:25 - 6:28
    גם כמה חיבורים מושלמים ונפלאים,
  • 6:28 - 6:31
    והחיבור הזכור ביותר
  • 6:31 - 6:35
    קרוי "בזכות השירה."
  • 6:35 - 6:38
    אורכו הוא כחמישה, שישה,
    שבעה, שמונה עמודים,
  • 6:38 - 6:41
    והוא נעשה מעמיק וקשה
    אחרי העמוד השלישי בערך,
  • 6:41 - 6:45
    אך היכנשהו בעמוד השני,
  • 6:45 - 6:49
    הוא מתחיל לדבר על הרעיון
  • 6:49 - 6:54
    אותו הוא מכנה "דמיון מוסרי."
  • 6:54 - 6:59
    וזה מה שהוא אומר שם,
    בתרגום חופשי:
  • 6:59 - 7:03
    אדם -- אדם באופן כללי --
  • 7:03 - 7:06
    אדם, כדי שיהיה טוב לאין-שיעור,
  • 7:06 - 7:09
    חייב לדמיין בבהירות.
  • 7:09 - 7:14
    עליו לראות את עצמו ואת העולם
  • 7:14 - 7:17
    דרך עיניו של אחר,
  • 7:17 - 7:20
    ועיני רבים אחרים.
  • 7:22 - 7:28
    לראות עצמו ואת העולם -
    לא רק את העולם, אלא גם את עצמו.
  • 7:28 - 7:31
    מהו שמצופה מאיתנו
  • 7:31 - 7:34
    ע"י מיליארדי בני-אדם
  • 7:34 - 7:37
    שחיים במה שלורי גארט,
    לפני כמה ימים,
  • 7:37 - 7:39
    כינה באורח כה הולם
  • 7:39 - 7:41
    ייאוש ונבדלות?
  • 7:41 - 7:45
    מהו הדבר שזכותם המלאה
  • 7:45 - 7:47
    לדרוש מאיתנו?
  • 7:47 - 7:51
    מהו הדבר שזכותנו המלאה
    לדרוש מעצמנו,
  • 7:51 - 7:56
    מתוך אנושיותנו המשותפת
    ומתוך הרוח האנושית?
  • 7:56 - 7:59
    ובכן, אתם יודעים בדיוק מה זה.
  • 7:59 - 8:01
    יש המון ויכוחים
  • 8:01 - 8:05
    בשאלה האם אנו,
    בתור האומה הגדולה הזו,
  • 8:05 - 8:08
    צריכים להיות השוטר של העולם,
  • 8:08 - 8:11
    תחנת המשטרה של העולם,
  • 8:11 - 8:15
    אך לא צריך להיות בעצם שום ויכוח
  • 8:15 - 8:20
    בשאלה האם עלינו להיות
    מרפאי העולם.
  • 8:20 - 8:23
    אין ספק שהיתה על כך
    תמימות-דעים גמורה,
  • 8:23 - 8:27
    באולם זה,
    בארבעת הימים האחרונים.
  • 8:27 - 8:30
    כך שאם בדעתנו להיות
    מרפאי העולם,
  • 8:30 - 8:33
    הרי שכל אדם מקופח בעולם הזה --
  • 8:33 - 8:38
    כולל בארה"ב --
    הופך להיות פציינט שלנו.
  • 8:38 - 8:42
    כל אומה מקופחת,
    ואולי גם האומה שלנו,
  • 8:42 - 8:45
    הופכות להיות הפציינטיות שלנו.
  • 8:45 - 8:50
    ונחמד לבחון
    את שורשי המילה "פציינט".
  • 8:50 - 8:59
    מקורה במילה הלטינית "פטיור":
    לשאת או לסבול.
  • 8:59 - 9:02
    אז אם נחזור לשורש ההודי-אירופי,
  • 9:02 - 9:06
    נמצא שהשורש ההודי-אירופי
    מבוטא "פאיין" --
  • 9:06 - 9:11
    היינו מאייתים זאת פי-איי-אי-אן,
    והנה פלא דקדוקי,
  • 9:11 - 9:17
    זהו אותו שורש ממנו באה
    המילה חמלה.
  • 9:17 - 9:22
    כך שהלקח ברור מאד.
    הלקח הוא שהפציינט שלנו --
  • 9:22 - 9:26
    העולם ומקופחי העולם --
  • 9:26 - 9:31
    הפציינט הזה ראוי לחמלה שלנו.
  • 9:31 - 9:34
    אך מעבר לחמלה שלנו,
    וגדול בהרבה מן החמלה,
  • 9:34 - 9:36
    קיים דמיוננו המוסרי
  • 9:36 - 9:40
    וההזדהות שלנו עם כל אדם
  • 9:40 - 9:43
    שחי בעולם זה,
  • 9:43 - 9:47
    לא לחשוב עליהם כעל יער ענק,
  • 9:47 - 9:50
    אלא כעל עצים נפרדים.
  • 9:50 - 9:54
    בימינו, כמובן, החוכמה היא
    למנוע מכך שכל עץ ועץ
  • 9:54 - 9:58
    יוסתר ע"י השיח (בוש)
    שיושב בוושינגטון ועלול -
  • 9:58 - 10:00
    עלול להפריע.
  • 10:00 - 10:02
    [צחוק]
  • 10:02 - 10:04
    אז הרי לכם.
  • 10:04 - 10:07
    אנו הננו, וצריכים להיות,
  • 10:07 - 10:10
    מחוייבים מבחינה מוסרית
  • 10:10 - 10:14
    להיות מרפאי העולם.
  • 10:14 - 10:18
    וראינו עוד ועוד ועוד דוגמאות --
  • 10:18 - 10:22
    זה עתה שמעתם דוגמה כזו,
    ב-15 הדקות האחרונות --
  • 10:22 - 10:26
    על אנשים שלא רק נטלו
    על עצמם מחוייבות זו,
  • 10:26 - 10:28
    אלא היתה להם גם
    הכריזמה, הגאונות --
  • 10:28 - 10:32
    וחושבני שבאולם זה קל להשתמש
    במילה "גאונות", אלוהים אדירים --
  • 10:32 - 10:36
    הגאונות להצליח, לפחות בתחילתה
  • 10:36 - 10:38
    של שליחותם,
  • 10:38 - 10:41
    ואין ספק שימשיכו להצליח,
  • 10:41 - 10:45
    ככל שעוד ועוד מאיתנו
    יתגייסו למען מטרתם.
  • 10:46 - 10:49
    ואם אנו מדברים
  • 10:49 - 10:51
    על רפואה,
  • 10:51 - 10:54
    ועל ריפוי,
  • 10:54 - 10:58
    ברצוני לצטט מישהו
    שלא זכה שיצטטו אותו.
  • 10:58 - 11:00
    נראה לי שכל אחד בעולם
    זכה שיצטטו אותו כאן:
  • 11:00 - 11:02
    ציטטו את פוגו;
  • 11:02 - 11:06
    את שייקספיר ציטטו
    קדימה, אחורה ובכל הכיוונים.
  • 11:06 - 11:09
    הייתי רוצה לצטט
    אחד מן האלים האישיים שלי.
  • 11:09 - 11:12
    אני חושד שהוא מעולם
    לא אמר זאת,
  • 11:12 - 11:15
    מפני שאיננו יודעים מה באמת
    אמר היפוקרטס,
  • 11:15 - 11:18
    אך אנו יודעים לבטח
    שאחד הרופאים היווניים הדגולים
  • 11:18 - 11:21
    אמר כדלקמן,
  • 11:21 - 11:24
    וזה תועד באחד הספרים
    המיוחסים להיפוקרטס,
  • 11:24 - 11:26
    הספר קרוי "פתגמים."
  • 11:26 - 11:29
    אקריא לכם זאת.
  • 11:29 - 11:32
    זיכרו שדיברתי
  • 11:32 - 11:34
    על פילנתרופיה מהותית:
  • 11:34 - 11:39
    אהבת המין האנושי,
    המין האנושי כאינדיבידואלים,
  • 11:39 - 11:41
    המין האנושי כאינדיבידואלים
  • 11:41 - 11:43
    שמסוגלים לסוג זה של אהבה
  • 11:43 - 11:46
    כשהיא מיתרגמת לפעולה,
  • 11:46 - 11:49
    מיתרגמת, במקרים מסוימים,
    לאינטרס עצמי נאור.
  • 11:49 - 11:53
    והנה זה, מלפני 2,400 שנה:
  • 11:54 - 11:58
    "במקום בו קיימת אהבת המין האנושי,
  • 11:58 - 12:01
    קיימת האהבה המרפאת."
  • 12:01 - 12:04
    נוכחנו בכך כאן, היום
  • 12:04 - 12:06
    בהרגשה,
  • 12:06 - 12:09
    ברגישות -
  • 12:09 - 12:11
    ובשלושת הימים האחרונים,
  • 12:11 - 12:15
    גם בכוחה העשוי ללא-חת
    של הרוח האנושית.
  • 12:15 - 12:17
    תודה רבה לכם.
  • 12:17 - 12:19
    [מחיאות כפיים]
Title:
שרווין ניולנד: על התקווה
Speaker:
Sherwin Nuland
Description:

המנתח והסופר שרווין ניולנד הוגה ברעיון התקווה: השאיפה להיעשות טובים יותר וליצור עולם טוב יותר. אלו הן 12 דקות מלאות מחשבה שתסייענה לכם להתמקד בדרך שלפניכם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:19

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.