קת'רין שולץ: אודות טעייה
-
0:00 - 0:03ובכן השנה היא 1995,
-
0:03 - 0:05אני בקולג',
-
0:05 - 0:08חברה שלי ואני יוצאות למסע דרכים
-
0:08 - 0:10מפרובידנס, רוד איילנד
-
0:10 - 0:12לפורטלנד, אורגון.
-
0:12 - 0:15ואתם יודעים, אנחנו צעירות וללא עבודה,
-
0:15 - 0:17כך שאנו עושות את כל זה בדרכים צדדיות
-
0:17 - 0:19דרך פארקים
-
0:19 - 0:22ויערות לאומיים --
-
0:22 - 0:25באופן בסיסי המסלול הארוך ביותר שניתן לעשות.
-
0:26 - 0:29ובמקום כלשהו באמצע דרום דקוטה,
-
0:29 - 0:32אני פונה לחברתי
-
0:32 - 0:34ואני שואלת אותה שאלה
-
0:34 - 0:36שהציקה לי
-
0:36 - 0:39במשך 2,000 מיילים.
-
0:40 - 0:44"מה הסיפור עם הסימן הסיני שאני רואה מופיע כל הזמן בצידי הדרך?"
-
0:47 - 0:51חברתי מביטה עלי במבט סתום לחלוטין.
-
0:51 - 0:53למעשה יש גבר בשורה הראשונה
-
0:53 - 0:56שעושה חיקוי מושלם של המבט שלה.
-
0:56 - 0:59(צחוק)
-
0:59 - 1:01ואני אומרת, "את יודעת,
-
1:01 - 1:03כל השלטים שאנו רואים כל הזמן
-
1:03 - 1:06עם הסימן הסיני שמופיע עליהם."
-
1:07 - 1:10היא נועצת בי מבט במשך זמן מה,
-
1:10 - 1:13ואז היא פשוט מתפוצצת מצחוק,
-
1:13 - 1:15כי היא מבינה על מה אני מדברת.
-
1:15 - 1:18ומה שדיברתי עליו היה זה.
-
1:18 - 1:24(צחוק)
-
1:24 - 1:28כן, הסימן הסיני המפורסם עבור אזור לפיקניק.
-
1:28 - 1:30(צחוק)
-
1:30 - 1:34ביליתי את חמש השנים האחרונות בחיי
-
1:34 - 1:36חושבת אודות מצבים
-
1:36 - 1:39מסוג זה בדיוק --
-
1:39 - 1:41מדוע לעיתים אנחנו לא מבינים
-
1:41 - 1:43את הסימנים סביבנו,
-
1:43 - 1:46וכיצד אנו מתנהגים כאשר זה קורה,
-
1:46 - 1:50ומה כל זה יכול לאמר לנו אודות טבע האדם.
-
1:50 - 1:52במילים אחרות, כפי ששמעתם את כריס אומר,
-
1:52 - 1:54ביליתי את חמש השנים האחרונות
-
1:54 - 1:57במחשבה על להיות מצויה בטעות.
-
1:57 - 2:00זה עשוי להראות לכם כקריירה מוזרה לבחור בה,
-
2:00 - 2:03אך למעשה טמון בה יתרון אחד גדול:
-
2:03 - 2:05אין מתחרים בעבודה.
-
2:05 - 2:07(צחוק)
-
2:07 - 2:10למעשה, רובנו נעשה כל שנוכל
-
2:10 - 2:13כדי להימנע מלחשוב אודות היותנו טועים,
-
2:13 - 2:15או לפחות להימנע מלחשוב אודות האפשרות
-
2:15 - 2:17שאנו עצמנו טועים.
-
2:17 - 2:19אנו מבינים זאת באופן מופשט.
-
2:19 - 2:21כולנו יודעים שכל אחד בחדר הזה עושה טעויות.
-
2:22 - 2:25המין האנושי, באופן כללי, יכול לשגות -- אוקי, יופי.
-
2:26 - 2:29אבל כשזה נוגע לי ברגע זה ממש,
-
2:29 - 2:31לכל האמונות שאני מחזיקה בהם,
-
2:31 - 2:34כאן בזמן הווה,
-
2:34 - 2:38פתאום כל ההערכה המופשטת הזו של היכולת לשגות
-
2:38 - 2:41יוצאת מהחלון --
-
2:41 - 2:44ואני לא יכולה למעשה לחשוב אודות דבר אחד שאני שוגה לגביו.
-
2:45 - 2:48והעניין הוא, שההווה הוא הזמן בו אנו חיים.
-
2:48 - 2:51אנו הולכים לפגישות בזמן הווה,
-
2:51 - 2:53אנו יוצאים לחופשות משפחתיות בזמן הווה.
-
2:53 - 2:57אנו הולכים לקלפי ומצביעים בזמן הווה.
-
2:57 - 3:00כך שלמעשה, באופן מסוים כולנו עוברים את חיינו,
-
3:00 - 3:02כלואים בבועה קטנה
-
3:02 - 3:05בה אנו מרגישים צודקים בנוגע לכל דבר.
-
3:06 - 3:08אני חושבת שזו בעיה.
-
3:08 - 3:11אני חושבת שזו בעיה עבור כל אחד מאיתנו כיחידים,
-
3:11 - 3:14בחיינו הפרטיים והמקצועיים,
-
3:14 - 3:17ואני חושבת שזו בעיה עבור כולנו יחד כתרבות.
-
3:17 - 3:19כך שמה שאני רוצה לעשות היום
-
3:19 - 3:22הוא, ראשית, לדבר על מדוע אנו תקועים
-
3:22 - 3:24בתוך תחושה זאת של להיות צודקים.
-
3:24 - 3:27שנית, מדוע זאת כזו בעיה.
-
3:27 - 3:29ולבסוף, אני רוצה לשכנע אותכם
-
3:29 - 3:31שזה אפשרי
-
3:31 - 3:33לצאת מתוך התחושה הזו,
-
3:33 - 3:35ושאם אתם יכולים לעשות זאת,
-
3:35 - 3:37זו הקפיצה הגדולה ביותר
-
3:37 - 3:40מבחינה מוסרית, אינטלקטואלית ויצירתית שתוכלו לעשות.
-
3:42 - 3:44אם כך מדוע אנו נתקעים
-
3:44 - 3:46בתחושה זו שאנו צודקים?
-
3:46 - 3:49סיבה אחת קשורה להרגשה של להיות מצוי בטעות.
-
3:49 - 3:51אז חברה תנו לי לשאול אתכם משהו --
-
3:51 - 3:55או למעשה, תנו לי לשאול אתכם משהו, כי אתם נמצאים ממש כאן:
-
3:55 - 3:58מה התחושה -- רגשית --
-
3:58 - 4:01איך ההרגשה לטעות?
-
4:01 - 4:04נורא. כישלון.
-
4:04 - 4:06מביך. אוקי, נפלא, יופי.
-
4:06 - 4:08נורא, כישלון, מביך --
-
4:08 - 4:11תודה, אלו תשובות מצוינות,
-
4:11 - 4:14אך אלו תשובות לשאלה אחרת
-
4:14 - 4:16אתם חברה אתם עניתם לשאלה:
-
4:16 - 4:19כיצד זה מרגיש כאשר אתם מבינים שאתם טועים?
-
4:19 - 4:23(צחוק)
-
4:23 - 4:26ההבנה שאנו טועים עשויה להרגיש כך ועוד דברים רבים אחרים, נכון?
-
4:26 - 4:29אני מתכוונת זה עשוי להיות הרסני, זה עשוי להוות התגלות,
-
4:29 - 4:31זה עשוי להיות מצחיק,
-
4:31 - 4:34כמו טעות הסימן הסיני הטיפשי שלי.
-
4:34 - 4:37אך פשוט לטעות
-
4:37 - 4:39אינו גורם לשום הרגשה.
-
4:39 - 4:42אני אציג לכם אנלוגיה.
-
4:42 - 4:44האם אתם זוכרים את הדמות המצויירת
-
4:44 - 4:46של הקויוט הפתטי
-
4:46 - 4:48שתמיד רודף אך לעולם לא תופס את הציפור?
-
4:48 - 4:51פחות או יותר בכל פרק של סרט מצויר זה,
-
4:51 - 4:53יש רגע בו הקויוט רודף אחר הציפור
-
4:53 - 4:55והציפור רצה מעבר לצוק,
-
4:55 - 4:58וזה בסדר, היא ציפור, היא יכולה לעוף.
-
4:58 - 5:02אך העניין הוא זה, הקויוט רץ מעבר לצוק מיד בעקבות הציפור.
-
5:02 - 5:04ומה שמצחיק --
-
5:04 - 5:06לפחות כשאתם בני שש --
-
5:06 - 5:08זה שהקויוט גם הוא בסדר גמור.
-
5:08 - 5:10הוא פשוט ממשיך לרוץ --
-
5:10 - 5:12ממש עד לרגע שבו הוא מביט למטה
-
5:12 - 5:15ומבין שהוא תלוי באויר.
-
5:15 - 5:18אז הוא הוא נופל.
-
5:19 - 5:21כאשר אנו טועים לגבי משהו --
-
5:21 - 5:24לא כשאנו מבינים זאת, אלא לפני כן --
-
5:24 - 5:27אנו כמו אותו קויוט
-
5:27 - 5:30לאחר שעבר את קצה הצוק ולפני שהביט למטה.
-
5:31 - 5:34אתם יודעים, אנו כבר טועים,
-
5:34 - 5:36אנו כבר בצרות,
-
5:36 - 5:39אבל אנחנו מרגישים כאילו אנחנו על קרקע מוצקה.
-
5:40 - 5:43כך שעלי למעשה לתקן משהו שאמרתי לפני רגע.
-
5:43 - 5:46יש לנו אכן תחושה כשאנו טועים:
-
5:46 - 5:49התחושה היא שאנו צודקים.
-
5:49 - 5:52(צחוק)
-
5:52 - 5:55אם כך זוהי סיבה אחת, סיבה מבנית,
-
5:55 - 5:57מדוע אנו תקועים בהרגשה שאנו צודקים.
-
5:57 - 5:59אני קוראת לכך עיוורון טעות.
-
5:59 - 6:01מרבית הזמן,
-
6:01 - 6:04אין לנו שום סוג של סמן פנימי
-
6:04 - 6:06על מנת לידע אותנו שאנו טועים אודות דבר מה,
-
6:06 - 6:09עד אשר זה מאוחר מדי.
-
6:09 - 6:12אך בנוסף ישנה סיבה שניה לכך שאנו נתקעים בתוך ההרגשה הזו --
-
6:12 - 6:14והאחת הזו היא תרבותית.
-
6:15 - 6:18חישבו לרגע על העבר בבית הספר היסודי.
-
6:18 - 6:20אתם יושבים בכיתה,
-
6:20 - 6:23והמורה שלכם מחזירה דפי מבדק,
-
6:23 - 6:25ואחד מהם נראה כך.
-
6:25 - 6:27זה לא שלי, דרך אגב.
-
6:27 - 6:29(צחוק)
-
6:29 - 6:32אז הנה אתם בבית ספר יסודי,
-
6:32 - 6:34ואתם יודעים בדיוק מה לחשוב
-
6:34 - 6:37על הילד שקיבל את הבחינה הזו.
-
6:37 - 6:40זה הילד הטיפש, שמסתבך בצרות,
-
6:40 - 6:43זה שלעולם אינו מכין את שיעורי הבית.
-
6:43 - 6:46כך שעד שהגעתם לגיל 9,
-
6:46 - 6:48כבר למדתם, קודם כל,
-
6:48 - 6:50שאנשים שעושים שגיאות
-
6:50 - 6:53הם עצלנים, רפי שכל חסרי אחריות --
-
6:53 - 6:55ושנית,
-
6:55 - 6:57שהדרך להצליח בחיים
-
6:57 - 7:00היא לעולם לא לשגות.
-
7:01 - 7:05אנו לומדים לקחים רעים אלו ממש טוב.
-
7:06 - 7:08ורבים מאיתנו --
-
7:08 - 7:12ויש לי חשד, שרבים במיוחד בחדר זה --
-
7:12 - 7:14מתמודדים איתם פשוט על ידי הפיכה
-
7:14 - 7:16לתלמידים מצטיינים,
-
7:16 - 7:19פרפקטציוניסטים, הישגיים מדי,
-
7:19 - 7:21נכון,
-
7:21 - 7:25אדוני המנכ"ל, האסטרופיסיקאי, רץ האולטראמרתון?
-
7:25 - 7:32(צחוק)
-
7:32 - 7:36מסתבר שכולכם מנכ"לים,אסטרופיסיקאים, רצי אולטראמרתון.
-
7:36 - 7:38טוב, אז בסדר.
-
7:38 - 7:41מלבד זה שאנו יורדים מהפסים
-
7:41 - 7:43מהאפשרות שטעינו בדבר מה.
-
7:43 - 7:46כיוון שעל פי זה,
-
7:46 - 7:48לטעות במשהו
-
7:48 - 7:51פירושו שמשהו לא בסדר איתנו.
-
7:51 - 7:53אז אנחנו פשוט עומדים על כך שאנו צודקים,
-
7:53 - 7:55כיון שזה גורם לנו להרגיש נבונים, אחראיים
-
7:55 - 7:58ישרים ובטוחים.
-
7:59 - 8:01אם כך הרשו לי לספר לכם סיפור.
-
8:01 - 8:03לפני מספר שנים,
-
8:03 - 8:06נכנסה לניתוח אישה במרכז הרפואי האוניברסיטאי בית ישראל
-
8:06 - 8:08בית ישראל בבוסטון.
-
8:08 - 8:10זהו בית חולים לימודי של הרווארד --
-
8:10 - 8:12אחד מבתי החולים הטובים ביותר בארץ.
-
8:12 - 8:15אז האישה הזו נכנסת והיא נלקחת לחדר הניתוחים.
-
8:15 - 8:17היא מורדמת, המנתח עושה את שלו --
-
8:17 - 8:20תופר אותה בחזרה, שולח אותה לחדר ההתאוששות.
-
8:20 - 8:23נראה שהכל עבר בסדר.
-
8:23 - 8:26כאשר היא מתעוררת והיא מביטה למטה על עצמה,
-
8:26 - 8:30והיא אומרת, "מדוע הצד הלא נכון של הגוף שלי חבוש?"
-
8:30 - 8:33ובכן הצד הלא נכון של גופה חבוש
-
8:33 - 8:35כיון שהמנתח ביצע ניתוח משמעותי
-
8:35 - 8:38על רגלה השמאלית במקום על הימנית.
-
8:39 - 8:42כאשר סגן הנשיא לאיכות הטיפול הרפואי בבית ישראל
-
8:42 - 8:45דיבר אודות תקרית זו,
-
8:45 - 8:48הוא אמר דבר מאוד מעניין.
-
8:48 - 8:51הוא אמר, "מסיבה כלשהי,
-
8:51 - 8:53המנתח פשוט חש
-
8:53 - 8:55שהוא היה בצד הנכון של המטופלת."
-
8:55 - 8:58(צחוק)
-
9:00 - 9:02הנקודה בסיפור הזה
-
9:02 - 9:05הינה שביטחון רב מדי בתחושה
-
9:05 - 9:08שאנו בצד הנכון של דבר מה
-
9:08 - 9:11עשויה להיות מסוכנת מאוד.
-
9:11 - 9:14תחושת הצדק הפנימית
-
9:14 - 9:16בה כולנו מתנסים פעמים כה רבות
-
9:16 - 9:18אינה מורת דרך מהימנה
-
9:18 - 9:21למה שמתרחש למעשה בעולם החיצוני.
-
9:21 - 9:23וכאשר אנו נוהגים כאילו היא כן,
-
9:23 - 9:27ואנו מפסיקים להשתעשע במחשבה שאנו עשויים לטעות,
-
9:27 - 9:29ובכן אז אנו מוצאים עצמנו עושים דברים
-
9:29 - 9:33כגון לשפוך 750 מיליון ליטר של נפט למפרץ מקסיקו,
-
9:33 - 9:36או מטרפדים את הכלכלה העולמית.
-
9:37 - 9:40מכאן שזו בעיה מעשית עצומה.
-
9:40 - 9:43אבל זו גם בעיה חברתית עצומה.
-
9:43 - 9:47חשבו רגע על מה המשמעות של להרגיש צודק.
-
9:47 - 9:49זה אומר שאתה חושב שהאמונות שלך
-
9:49 - 9:52פשוט משקפות באופן מושלם את המציאות.
-
9:52 - 9:54וכאשר אתה חש כך,
-
9:54 - 9:56יש לך בעיה לפתור,
-
9:56 - 9:58והיא, כיצד תסביר
-
9:58 - 10:01את כל אותם אנשים שאינם מסכימים איתך?
-
10:01 - 10:04מסתבר, שרובנו מסבירים אנשים אלו בדרך דומה,
-
10:04 - 10:07על ידי שימוש בסדרת הנחות אומללות.
-
10:08 - 10:11הדבר הראשון שאנו בדרך כלל עושים כאשר מישהו לא מסכים איתנו
-
10:11 - 10:14הוא פשוט להניח שהוא בור.
-
10:14 - 10:16אין לו את הגישה לאותו מידע שיש לנו,
-
10:16 - 10:19וכאשר נחלוק עימו בנדיבות את המידע הזה,
-
10:19 - 10:22הוא יראה את האור ויעבור לצד שלנו.
-
10:22 - 10:25כאשר זה לא עובד,
-
10:25 - 10:27כאשר מסתבר שלאותם אנשים יש את כל אותם העובדות שיש לנו
-
10:27 - 10:29והם עדיין לא מסכימים איתנו,
-
10:29 - 10:31אנו עוברים להנחה שניה,
-
10:31 - 10:33והיא שהם טיפשים.
-
10:33 - 10:35(צחוק)
-
10:35 - 10:37יש להם את כל החתיכות הנכונות בפאזל,
-
10:37 - 10:40אבל הם מפגרים מדי כדי לצרף אותם נכון.
-
10:40 - 10:42וכאשר זה לא עובד,
-
10:42 - 10:45כאשר מסתבר שאנשים שאינם מסכימים איתנו
-
10:45 - 10:47מחזיקים בכל העובדות
-
10:47 - 10:50ולמעשה הינם נבונים למדי,
-
10:50 - 10:53אנו עוברים להנחה שלישית:
-
10:53 - 10:56הם יודעים את האמת,
-
10:56 - 10:58ובכוונה הם מעוותים אותה
-
10:58 - 11:01למטרות הזדוניות שלהם.
-
11:02 - 11:04אז זה אסון.
-
11:04 - 11:07ההיקשרות לצדקתנו
-
11:07 - 11:09עוצרת בעדנו מלמנוע טעויות
-
11:09 - 11:11כאשר אנו חייבים באופן מוחלט לעשות זאת
-
11:11 - 11:14וגורמת לנו להתייחס האחד לשני באופן נוראי.
-
11:15 - 11:17אבל עבורי מה שהכי מבלבל
-
11:17 - 11:20והכי טראגי בזה
-
11:20 - 11:24הוא שזה מפספס את הנקודה העיקרית של להיות אנושי.
-
11:24 - 11:26זה כאילו שאנו רוצים לדמיין
-
11:26 - 11:29שהתודעה שלנו היא פשוט חלון שקוף מושלם
-
11:29 - 11:31ואנו רק מביטים דרכה
-
11:31 - 11:34ומתארים את העולם כשהוא מתגלה.
-
11:34 - 11:36ואנו רוצים שכל האחרים יביטו דרך אותו חלון
-
11:36 - 11:38ויראו את אותו הדבר בדיוק.
-
11:38 - 11:40זה לא אמיתי,
-
11:40 - 11:43ואם זה היתה, החיים היו משעממים להחריד.
-
11:43 - 11:46הנס של התודעה שלנו
-
11:46 - 11:49אינו שאנו רואים את העולם כפי שהוא.
-
11:50 - 11:53אלא שאנו רואים את העולם כפי שאיננו.
-
11:54 - 11:56אנו זוכרים את העבר,
-
11:56 - 11:59ואנו יכולים לחשוב על העתיד,
-
11:59 - 12:01ואנו יכולים לדמיין כיצד זה
-
12:01 - 12:04להיות אדם אחר במקום אחר.
-
12:04 - 12:06וכולנו עושים זאת באופן מעט שונה,
-
12:06 - 12:08וזו הסיבה מדוע אנו יכולים להביט מעלה לאותו רקיע לילי
-
12:08 - 12:10ולראות את זה
-
12:10 - 12:12וגם את זה
-
12:12 - 12:15וגם את זה.
-
12:15 - 12:18וכן, זה גם מדוע אנחנו טועים.
-
12:19 - 12:211,200 שנה לפני שדקארט אמר את אמרתו המפורסמת
-
12:21 - 12:23אודות "אני חושב משמע אני קיים,"
-
12:23 - 12:25הבחור הזה, הקדוש אוגוסטין, ישב
-
12:25 - 12:28וכתב "פאלור ארגו סום" --
-
12:28 - 12:32"אני טועה משמע אני קיים."
-
12:32 - 12:34אוגוסטין הבין
-
12:34 - 12:36שהיכולת שלנו לפשל,
-
12:36 - 12:38אינה מין פגם מביך
-
12:38 - 12:40בשיטה האנושית,
-
12:40 - 12:43משהו שניתן לחסל או להתגבר עליו.
-
12:43 - 12:46זה יסודי לחלוטין למי שאנו.
-
12:46 - 12:48כי, שלא כמו אלוהים,
-
12:48 - 12:51אנחנו לא באמת יודעים מה קורה שם בחוץ.
-
12:51 - 12:54ולהבדיל מכל החיות אחרות,
-
12:54 - 12:58אנחנו רדופים על ידי הניסיון לגלות זאת.
-
12:58 - 13:00עבורי, הרדיפה הזו
-
13:00 - 13:02היא המקור והשורש
-
13:02 - 13:05של כל היצרנות והיצירתיות שלנו.
-
13:05 - 13:08בשנה שעברה, ממספר סיבות,
-
13:08 - 13:10מצאתי את עצמי מקשיבה לפרקים רבים
-
13:10 - 13:12של תוכנית הרדיו הציבורי ה"חיים האמריקנים האלו".
-
13:12 - 13:15וכך הקשבתי והקשבתי
-
13:15 - 13:18ובשלב מסוים, התחלתי להרגיש
-
13:18 - 13:21כאילו כל הסיפורים הם על הימצאות בטעות.
-
13:22 - 13:24והמחשבה הראשונה שלי היתה,
-
13:24 - 13:26"חסר לי בורג.
-
13:26 - 13:28הפכתי לגברת הטעויות המשוגעת.
-
13:28 - 13:30פשוט דמיינתי את זה בכל מקום"
-
13:30 - 13:32מה שבאמת קרה.
-
13:32 - 13:34אבל מספר חודשים לאחר מכן,
-
13:34 - 13:36הזדמנה לידי האפשרות לראיין את איירה גלאס, מארח התוכנית.
-
13:36 - 13:38וציינתי זאת בפניו,
-
13:38 - 13:41והוא אמר, "לא בעצם, זאת האמת."
-
13:41 - 13:43למעשה, הוא אומר,
-
13:43 - 13:45"כצוות אנו מתבדחים
-
13:45 - 13:47שלכל פרק של התוכנית שלנו
-
13:47 - 13:50יש אותו נושא סמוי.
-
13:50 - 13:52הנושא הסמוי הוא:
-
13:52 - 13:55חשבתי שזה מה שעומד לקרות
-
13:55 - 13:58ובמקום זה קרה דבר אחר.
-
13:58 - 14:01והנקודה היא," אומר איירה גלאס, "אנו זקוקים לכך.
-
14:01 - 14:03אנו זקוקים לרגעים האלו
-
14:03 - 14:05של הפתעה והיפוך ושגיאה
-
14:05 - 14:07על מנת שהסיפורים יעבדו."
-
14:07 - 14:09ועבורנו, החברים בקהל,
-
14:09 - 14:12כמאזינים, כקוראים,
-
14:12 - 14:14אנחנו בולעים את החומר הזה.
-
14:14 - 14:17אנו אוהבים דברים כמו סיבוכים בעלילה
-
14:17 - 14:20הטעיות וסיומות מפתיעות.
-
14:20 - 14:23כאשר זה מגיע לסיפורים שלנו,
-
14:23 - 14:26אנחנו אוהבים לטעות.
-
14:26 - 14:28אבל, אתם יודעים, הסיפורים שלנו הם כאלה
-
14:28 - 14:31כיוון שהחיים שלנו הם כאלה.
-
14:31 - 14:34אנחנו חושבים שדבר אחד עומד לקרות
-
14:34 - 14:37ובמקום זה קורה דבר אחר.
-
14:37 - 14:39ג'ורג' בוש חשב שהוא הולך לפלוש לעירק,
-
14:39 - 14:41למצוא ערמת נשק להשמדה המונית,
-
14:41 - 14:44לשחרר את העם ולהביא דמוקרטיה למזרח התיכון.
-
14:45 - 14:47ומשהו אחר קרה במקום.
-
14:48 - 14:50וחוסני מובארק
-
14:50 - 14:52חשב שהוא יהיה שליט יחיד במצרים לשארית חייו,
-
14:52 - 14:54עד שהוא יהפוך זקן מדי או חולה מדי
-
14:54 - 14:57ויוכל להעביר את רסן השלטון לבנו.
-
14:57 - 15:00ומשהו אחר קרה במקום.
-
15:01 - 15:03ואולי אתם חשבתם
-
15:03 - 15:05שתגדלו ותתחתנו עם אהובתכם מהתיכון
-
15:05 - 15:08ותחזרו לעיר הולדתכם ותגדלו ילדים יחד.
-
15:09 - 15:12ומשהו אחר קרה במקום.
-
15:12 - 15:14ואני חייבת לומר לכם
-
15:14 - 15:16שאני חשבתי שאני כותבת ספר חנוני בצורה שלא תיאמן
-
15:16 - 15:18על נושא שכולם שונאים
-
15:18 - 15:21עבור קהל שלעולם לא יתממש
-
15:21 - 15:23ומשהו אחר קרה במקום.
-
15:23 - 15:25(צחוק)
-
15:25 - 15:27אני מתכוונת, אלו החיים.
-
15:27 - 15:29לטוב ולרע,
-
15:29 - 15:32אנו מייצרים את הסיפורים האלו שלא יאמנו
-
15:32 - 15:34אודות העולם סביבנו,
-
15:34 - 15:37ואז העולם מסתובב סביב ומדהים אותנו.
-
15:40 - 15:43מבלי להעליב, כל הכנס הזה בשלמותו
-
15:43 - 15:45הוא אנדרטה שלא תיאמן
-
15:45 - 15:47ליכולת שלנו לעשות שגיאות.
-
15:47 - 15:49רק סיימנו לבלות שבוע שלם
-
15:49 - 15:51בדיבורים אודות חידושים, התפתחויות
-
15:51 - 15:53ושיפורים,
-
15:53 - 15:56אבל אתם יודעים למה אנחנו זקוקים לכל אותם חידושים
-
15:56 - 15:58התפתחויות ושיפורים?
-
15:58 - 16:00כיון שמחצית הדברים
-
16:00 - 16:03מעוררי המחשבה ומשני העולם ביותר --
-
16:03 - 16:05TED 1998 --
-
16:05 - 16:07אה.
-
16:07 - 16:11(צחוק)
-
16:11 - 16:13לא עבדו כפי שצריך, נכון.
-
16:13 - 16:15(צחוק)
-
16:15 - 16:18איפה התרמיל הסילוני שלי כריס?
-
16:18 - 16:22(צחוק)
-
16:22 - 16:27(מחיאות כפיים)
-
16:27 - 16:30אז הנה אנחנו שוב פה.
-
16:30 - 16:32וכך זה קורה.
-
16:32 - 16:34אנחנו באים עם רעיון נוסף.
-
16:34 - 16:37אנחנו מספרים סיפור אחר.
-
16:37 - 16:40אנחנו עורכים עוד כנס.
-
16:40 - 16:42הנושא של זה,
-
16:42 - 16:44כפי ששמעתם חברים שבע מיליון פעמים,
-
16:44 - 16:46הוא הגילוי מחדש של הפליאה.
-
16:46 - 16:48ועבורי,
-
16:48 - 16:51אם באמת ברצונכם לגלות מחדש את הפליאה,
-
16:51 - 16:53עליכם לצאת החוצה מתוך
-
16:53 - 16:59המקום הקטנטן והמפוחד של להיות צודקים
-
16:59 - 17:02ולהביט סביב אחד אל השני
-
17:02 - 17:05ולהביט בגודל העצום
-
17:05 - 17:08במורכבות ובמיסתורין
-
17:08 - 17:11של היקום
-
17:11 - 17:14ולהיות מסוגלים להגיד,
-
17:14 - 17:18" וואו, אני לא יודע.
-
17:18 - 17:20אולי אני טועה."
-
17:20 - 17:22תודה רבה.
-
17:22 - 17:25(מחיאות כפיים)
-
17:25 - 17:27תודה לכם חברים.
-
17:27 - 17:30(מחיאות כפיים)
- Title:
- קת'רין שולץ: אודות טעייה
- Speaker:
- Kathryn Schulz
- Description:
-
more » « less
רובנו נעשה הכל כדי להימנע מטעות. אך מה אם אנחנו טועים בכך? קת'רין שולץ "טעותלוגית" מציגה באופן משכנע את הצורך לא רק להודות אלא אף לחבק את יכולתנו לטעות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:31
|
Rafi Taglicht added a translation |