< Return to Video

קת'רין שולץ: אודות טעייה

  • 0:00 - 0:03
    ובכן השנה היא 1995,
  • 0:03 - 0:05
    אני בקולג',
  • 0:05 - 0:08
    חברה שלי ואני יוצאות למסע דרכים
  • 0:08 - 0:10
    מפרובידנס, רוד איילנד
  • 0:10 - 0:12
    לפורטלנד, אורגון.
  • 0:12 - 0:15
    ואתם יודעים, אנחנו צעירות וללא עבודה,
  • 0:15 - 0:17
    כך שאנו עושות את כל זה בדרכים צדדיות
  • 0:17 - 0:19
    דרך פארקים
  • 0:19 - 0:22
    ויערות לאומיים --
  • 0:22 - 0:25
    באופן בסיסי המסלול הארוך ביותר שניתן לעשות.
  • 0:26 - 0:29
    ובמקום כלשהו באמצע דרום דקוטה,
  • 0:29 - 0:32
    אני פונה לחברתי
  • 0:32 - 0:34
    ואני שואלת אותה שאלה
  • 0:34 - 0:36
    שהציקה לי
  • 0:36 - 0:39
    במשך 2,000 מיילים.
  • 0:40 - 0:44
    "מה הסיפור עם הסימן הסיני שאני רואה מופיע כל הזמן בצידי הדרך?"
  • 0:47 - 0:51
    חברתי מביטה עלי במבט סתום לחלוטין.
  • 0:51 - 0:53
    למעשה יש גבר בשורה הראשונה
  • 0:53 - 0:56
    שעושה חיקוי מושלם של המבט שלה.
  • 0:56 - 0:59
    (צחוק)
  • 0:59 - 1:01
    ואני אומרת, "את יודעת,
  • 1:01 - 1:03
    כל השלטים שאנו רואים כל הזמן
  • 1:03 - 1:06
    עם הסימן הסיני שמופיע עליהם."
  • 1:07 - 1:10
    היא נועצת בי מבט במשך זמן מה,
  • 1:10 - 1:13
    ואז היא פשוט מתפוצצת מצחוק,
  • 1:13 - 1:15
    כי היא מבינה על מה אני מדברת.
  • 1:15 - 1:18
    ומה שדיברתי עליו היה זה.
  • 1:18 - 1:24
    (צחוק)
  • 1:24 - 1:28
    כן, הסימן הסיני המפורסם עבור אזור לפיקניק.
  • 1:28 - 1:30
    (צחוק)
  • 1:30 - 1:34
    ביליתי את חמש השנים האחרונות בחיי
  • 1:34 - 1:36
    חושבת אודות מצבים
  • 1:36 - 1:39
    מסוג זה בדיוק --
  • 1:39 - 1:41
    מדוע לעיתים אנחנו לא מבינים
  • 1:41 - 1:43
    את הסימנים סביבנו,
  • 1:43 - 1:46
    וכיצד אנו מתנהגים כאשר זה קורה,
  • 1:46 - 1:50
    ומה כל זה יכול לאמר לנו אודות טבע האדם.
  • 1:50 - 1:52
    במילים אחרות, כפי ששמעתם את כריס אומר,
  • 1:52 - 1:54
    ביליתי את חמש השנים האחרונות
  • 1:54 - 1:57
    במחשבה על להיות מצויה בטעות.
  • 1:57 - 2:00
    זה עשוי להראות לכם כקריירה מוזרה לבחור בה,
  • 2:00 - 2:03
    אך למעשה טמון בה יתרון אחד גדול:
  • 2:03 - 2:05
    אין מתחרים בעבודה.
  • 2:05 - 2:07
    (צחוק)
  • 2:07 - 2:10
    למעשה, רובנו נעשה כל שנוכל
  • 2:10 - 2:13
    כדי להימנע מלחשוב אודות היותנו טועים,
  • 2:13 - 2:15
    או לפחות להימנע מלחשוב אודות האפשרות
  • 2:15 - 2:17
    שאנו עצמנו טועים.
  • 2:17 - 2:19
    אנו מבינים זאת באופן מופשט.
  • 2:19 - 2:21
    כולנו יודעים שכל אחד בחדר הזה עושה טעויות.
  • 2:22 - 2:25
    המין האנושי, באופן כללי, יכול לשגות -- אוקי, יופי.
  • 2:26 - 2:29
    אבל כשזה נוגע לי ברגע זה ממש,
  • 2:29 - 2:31
    לכל האמונות שאני מחזיקה בהם,
  • 2:31 - 2:34
    כאן בזמן הווה,
  • 2:34 - 2:38
    פתאום כל ההערכה המופשטת הזו של היכולת לשגות
  • 2:38 - 2:41
    יוצאת מהחלון --
  • 2:41 - 2:44
    ואני לא יכולה למעשה לחשוב אודות דבר אחד שאני שוגה לגביו.
  • 2:45 - 2:48
    והעניין הוא, שההווה הוא הזמן בו אנו חיים.
  • 2:48 - 2:51
    אנו הולכים לפגישות בזמן הווה,
  • 2:51 - 2:53
    אנו יוצאים לחופשות משפחתיות בזמן הווה.
  • 2:53 - 2:57
    אנו הולכים לקלפי ומצביעים בזמן הווה.
  • 2:57 - 3:00
    כך שלמעשה, באופן מסוים כולנו עוברים את חיינו,
  • 3:00 - 3:02
    כלואים בבועה קטנה
  • 3:02 - 3:05
    בה אנו מרגישים צודקים בנוגע לכל דבר.
  • 3:06 - 3:08
    אני חושבת שזו בעיה.
  • 3:08 - 3:11
    אני חושבת שזו בעיה עבור כל אחד מאיתנו כיחידים,
  • 3:11 - 3:14
    בחיינו הפרטיים והמקצועיים,
  • 3:14 - 3:17
    ואני חושבת שזו בעיה עבור כולנו יחד כתרבות.
  • 3:17 - 3:19
    כך שמה שאני רוצה לעשות היום
  • 3:19 - 3:22
    הוא, ראשית, לדבר על מדוע אנו תקועים
  • 3:22 - 3:24
    בתוך תחושה זאת של להיות צודקים.
  • 3:24 - 3:27
    שנית, מדוע זאת כזו בעיה.
  • 3:27 - 3:29
    ולבסוף, אני רוצה לשכנע אותכם
  • 3:29 - 3:31
    שזה אפשרי
  • 3:31 - 3:33
    לצאת מתוך התחושה הזו,
  • 3:33 - 3:35
    ושאם אתם יכולים לעשות זאת,
  • 3:35 - 3:37
    זו הקפיצה הגדולה ביותר
  • 3:37 - 3:40
    מבחינה מוסרית, אינטלקטואלית ויצירתית שתוכלו לעשות.
  • 3:42 - 3:44
    אם כך מדוע אנו נתקעים
  • 3:44 - 3:46
    בתחושה זו שאנו צודקים?
  • 3:46 - 3:49
    סיבה אחת קשורה להרגשה של להיות מצוי בטעות.
  • 3:49 - 3:51
    אז חברה תנו לי לשאול אתכם משהו --
  • 3:51 - 3:55
    או למעשה, תנו לי לשאול אתכם משהו, כי אתם נמצאים ממש כאן:
  • 3:55 - 3:58
    מה התחושה -- רגשית --
  • 3:58 - 4:01
    איך ההרגשה לטעות?
  • 4:01 - 4:04
    נורא. כישלון.
  • 4:04 - 4:06
    מביך. אוקי, נפלא, יופי.
  • 4:06 - 4:08
    נורא, כישלון, מביך --
  • 4:08 - 4:11
    תודה, אלו תשובות מצוינות,
  • 4:11 - 4:14
    אך אלו תשובות לשאלה אחרת
  • 4:14 - 4:16
    אתם חברה אתם עניתם לשאלה:
  • 4:16 - 4:19
    כיצד זה מרגיש כאשר אתם מבינים שאתם טועים?
  • 4:19 - 4:23
    (צחוק)
  • 4:23 - 4:26
    ההבנה שאנו טועים עשויה להרגיש כך ועוד דברים רבים אחרים, נכון?
  • 4:26 - 4:29
    אני מתכוונת זה עשוי להיות הרסני, זה עשוי להוות התגלות,
  • 4:29 - 4:31
    זה עשוי להיות מצחיק,
  • 4:31 - 4:34
    כמו טעות הסימן הסיני הטיפשי שלי.
  • 4:34 - 4:37
    אך פשוט לטעות
  • 4:37 - 4:39
    אינו גורם לשום הרגשה.
  • 4:39 - 4:42
    אני אציג לכם אנלוגיה.
  • 4:42 - 4:44
    האם אתם זוכרים את הדמות המצויירת
  • 4:44 - 4:46
    של הקויוט הפתטי
  • 4:46 - 4:48
    שתמיד רודף אך לעולם לא תופס את הציפור?
  • 4:48 - 4:51
    פחות או יותר בכל פרק של סרט מצויר זה,
  • 4:51 - 4:53
    יש רגע בו הקויוט רודף אחר הציפור
  • 4:53 - 4:55
    והציפור רצה מעבר לצוק,
  • 4:55 - 4:58
    וזה בסדר, היא ציפור, היא יכולה לעוף.
  • 4:58 - 5:02
    אך העניין הוא זה, הקויוט רץ מעבר לצוק מיד בעקבות הציפור.
  • 5:02 - 5:04
    ומה שמצחיק --
  • 5:04 - 5:06
    לפחות כשאתם בני שש --
  • 5:06 - 5:08
    זה שהקויוט גם הוא בסדר גמור.
  • 5:08 - 5:10
    הוא פשוט ממשיך לרוץ --
  • 5:10 - 5:12
    ממש עד לרגע שבו הוא מביט למטה
  • 5:12 - 5:15
    ומבין שהוא תלוי באויר.
  • 5:15 - 5:18
    אז הוא הוא נופל.
  • 5:19 - 5:21
    כאשר אנו טועים לגבי משהו --
  • 5:21 - 5:24
    לא כשאנו מבינים זאת, אלא לפני כן --
  • 5:24 - 5:27
    אנו כמו אותו קויוט
  • 5:27 - 5:30
    לאחר שעבר את קצה הצוק ולפני שהביט למטה.
  • 5:31 - 5:34
    אתם יודעים, אנו כבר טועים,
  • 5:34 - 5:36
    אנו כבר בצרות,
  • 5:36 - 5:39
    אבל אנחנו מרגישים כאילו אנחנו על קרקע מוצקה.
  • 5:40 - 5:43
    כך שעלי למעשה לתקן משהו שאמרתי לפני רגע.
  • 5:43 - 5:46
    יש לנו אכן תחושה כשאנו טועים:
  • 5:46 - 5:49
    התחושה היא שאנו צודקים.
  • 5:49 - 5:52
    (צחוק)
  • 5:52 - 5:55
    אם כך זוהי סיבה אחת, סיבה מבנית,
  • 5:55 - 5:57
    מדוע אנו תקועים בהרגשה שאנו צודקים.
  • 5:57 - 5:59
    אני קוראת לכך עיוורון טעות.
  • 5:59 - 6:01
    מרבית הזמן,
  • 6:01 - 6:04
    אין לנו שום סוג של סמן פנימי
  • 6:04 - 6:06
    על מנת לידע אותנו שאנו טועים אודות דבר מה,
  • 6:06 - 6:09
    עד אשר זה מאוחר מדי.
  • 6:09 - 6:12
    אך בנוסף ישנה סיבה שניה לכך שאנו נתקעים בתוך ההרגשה הזו --
  • 6:12 - 6:14
    והאחת הזו היא תרבותית.
  • 6:15 - 6:18
    חישבו לרגע על העבר בבית הספר היסודי.
  • 6:18 - 6:20
    אתם יושבים בכיתה,
  • 6:20 - 6:23
    והמורה שלכם מחזירה דפי מבדק,
  • 6:23 - 6:25
    ואחד מהם נראה כך.
  • 6:25 - 6:27
    זה לא שלי, דרך אגב.
  • 6:27 - 6:29
    (צחוק)
  • 6:29 - 6:32
    אז הנה אתם בבית ספר יסודי,
  • 6:32 - 6:34
    ואתם יודעים בדיוק מה לחשוב
  • 6:34 - 6:37
    על הילד שקיבל את הבחינה הזו.
  • 6:37 - 6:40
    זה הילד הטיפש, שמסתבך בצרות,
  • 6:40 - 6:43
    זה שלעולם אינו מכין את שיעורי הבית.
  • 6:43 - 6:46
    כך שעד שהגעתם לגיל 9,
  • 6:46 - 6:48
    כבר למדתם, קודם כל,
  • 6:48 - 6:50
    שאנשים שעושים שגיאות
  • 6:50 - 6:53
    הם עצלנים, רפי שכל חסרי אחריות --
  • 6:53 - 6:55
    ושנית,
  • 6:55 - 6:57
    שהדרך להצליח בחיים
  • 6:57 - 7:00
    היא לעולם לא לשגות.
  • 7:01 - 7:05
    אנו לומדים לקחים רעים אלו ממש טוב.
  • 7:06 - 7:08
    ורבים מאיתנו --
  • 7:08 - 7:12
    ויש לי חשד, שרבים במיוחד בחדר זה --
  • 7:12 - 7:14
    מתמודדים איתם פשוט על ידי הפיכה
  • 7:14 - 7:16
    לתלמידים מצטיינים,
  • 7:16 - 7:19
    פרפקטציוניסטים, הישגיים מדי,
  • 7:19 - 7:21
    נכון,
  • 7:21 - 7:25
    אדוני המנכ"ל, האסטרופיסיקאי, רץ האולטראמרתון?
  • 7:25 - 7:32
    (צחוק)
  • 7:32 - 7:36
    מסתבר שכולכם מנכ"לים,אסטרופיסיקאים, רצי אולטראמרתון.
  • 7:36 - 7:38
    טוב, אז בסדר.
  • 7:38 - 7:41
    מלבד זה שאנו יורדים מהפסים
  • 7:41 - 7:43
    מהאפשרות שטעינו בדבר מה.
  • 7:43 - 7:46
    כיוון שעל פי זה,
  • 7:46 - 7:48
    לטעות במשהו
  • 7:48 - 7:51
    פירושו שמשהו לא בסדר איתנו.
  • 7:51 - 7:53
    אז אנחנו פשוט עומדים על כך שאנו צודקים,
  • 7:53 - 7:55
    כיון שזה גורם לנו להרגיש נבונים, אחראיים
  • 7:55 - 7:58
    ישרים ובטוחים.
  • 7:59 - 8:01
    אם כך הרשו לי לספר לכם סיפור.
  • 8:01 - 8:03
    לפני מספר שנים,
  • 8:03 - 8:06
    נכנסה לניתוח אישה במרכז הרפואי האוניברסיטאי בית ישראל
  • 8:06 - 8:08
    בית ישראל בבוסטון.
  • 8:08 - 8:10
    זהו בית חולים לימודי של הרווארד --
  • 8:10 - 8:12
    אחד מבתי החולים הטובים ביותר בארץ.
  • 8:12 - 8:15
    אז האישה הזו נכנסת והיא נלקחת לחדר הניתוחים.
  • 8:15 - 8:17
    היא מורדמת, המנתח עושה את שלו --
  • 8:17 - 8:20
    תופר אותה בחזרה, שולח אותה לחדר ההתאוששות.
  • 8:20 - 8:23
    נראה שהכל עבר בסדר.
  • 8:23 - 8:26
    כאשר היא מתעוררת והיא מביטה למטה על עצמה,
  • 8:26 - 8:30
    והיא אומרת, "מדוע הצד הלא נכון של הגוף שלי חבוש?"
  • 8:30 - 8:33
    ובכן הצד הלא נכון של גופה חבוש
  • 8:33 - 8:35
    כיון שהמנתח ביצע ניתוח משמעותי
  • 8:35 - 8:38
    על רגלה השמאלית במקום על הימנית.
  • 8:39 - 8:42
    כאשר סגן הנשיא לאיכות הטיפול הרפואי בבית ישראל
  • 8:42 - 8:45
    דיבר אודות תקרית זו,
  • 8:45 - 8:48
    הוא אמר דבר מאוד מעניין.
  • 8:48 - 8:51
    הוא אמר, "מסיבה כלשהי,
  • 8:51 - 8:53
    המנתח פשוט חש
  • 8:53 - 8:55
    שהוא היה בצד הנכון של המטופלת."
  • 8:55 - 8:58
    (צחוק)
  • 9:00 - 9:02
    הנקודה בסיפור הזה
  • 9:02 - 9:05
    הינה שביטחון רב מדי בתחושה
  • 9:05 - 9:08
    שאנו בצד הנכון של דבר מה
  • 9:08 - 9:11
    עשויה להיות מסוכנת מאוד.
  • 9:11 - 9:14
    תחושת הצדק הפנימית
  • 9:14 - 9:16
    בה כולנו מתנסים פעמים כה רבות
  • 9:16 - 9:18
    אינה מורת דרך מהימנה
  • 9:18 - 9:21
    למה שמתרחש למעשה בעולם החיצוני.
  • 9:21 - 9:23
    וכאשר אנו נוהגים כאילו היא כן,
  • 9:23 - 9:27
    ואנו מפסיקים להשתעשע במחשבה שאנו עשויים לטעות,
  • 9:27 - 9:29
    ובכן אז אנו מוצאים עצמנו עושים דברים
  • 9:29 - 9:33
    כגון לשפוך 750 מיליון ליטר של נפט למפרץ מקסיקו,
  • 9:33 - 9:36
    או מטרפדים את הכלכלה העולמית.
  • 9:37 - 9:40
    מכאן שזו בעיה מעשית עצומה.
  • 9:40 - 9:43
    אבל זו גם בעיה חברתית עצומה.
  • 9:43 - 9:47
    חשבו רגע על מה המשמעות של להרגיש צודק.
  • 9:47 - 9:49
    זה אומר שאתה חושב שהאמונות שלך
  • 9:49 - 9:52
    פשוט משקפות באופן מושלם את המציאות.
  • 9:52 - 9:54
    וכאשר אתה חש כך,
  • 9:54 - 9:56
    יש לך בעיה לפתור,
  • 9:56 - 9:58
    והיא, כיצד תסביר
  • 9:58 - 10:01
    את כל אותם אנשים שאינם מסכימים איתך?
  • 10:01 - 10:04
    מסתבר, שרובנו מסבירים אנשים אלו בדרך דומה,
  • 10:04 - 10:07
    על ידי שימוש בסדרת הנחות אומללות.
  • 10:08 - 10:11
    הדבר הראשון שאנו בדרך כלל עושים כאשר מישהו לא מסכים איתנו
  • 10:11 - 10:14
    הוא פשוט להניח שהוא בור.
  • 10:14 - 10:16
    אין לו את הגישה לאותו מידע שיש לנו,
  • 10:16 - 10:19
    וכאשר נחלוק עימו בנדיבות את המידע הזה,
  • 10:19 - 10:22
    הוא יראה את האור ויעבור לצד שלנו.
  • 10:22 - 10:25
    כאשר זה לא עובד,
  • 10:25 - 10:27
    כאשר מסתבר שלאותם אנשים יש את כל אותם העובדות שיש לנו
  • 10:27 - 10:29
    והם עדיין לא מסכימים איתנו,
  • 10:29 - 10:31
    אנו עוברים להנחה שניה,
  • 10:31 - 10:33
    והיא שהם טיפשים.
  • 10:33 - 10:35
    (צחוק)
  • 10:35 - 10:37
    יש להם את כל החתיכות הנכונות בפאזל,
  • 10:37 - 10:40
    אבל הם מפגרים מדי כדי לצרף אותם נכון.
  • 10:40 - 10:42
    וכאשר זה לא עובד,
  • 10:42 - 10:45
    כאשר מסתבר שאנשים שאינם מסכימים איתנו
  • 10:45 - 10:47
    מחזיקים בכל העובדות
  • 10:47 - 10:50
    ולמעשה הינם נבונים למדי,
  • 10:50 - 10:53
    אנו עוברים להנחה שלישית:
  • 10:53 - 10:56
    הם יודעים את האמת,
  • 10:56 - 10:58
    ובכוונה הם מעוותים אותה
  • 10:58 - 11:01
    למטרות הזדוניות שלהם.
  • 11:02 - 11:04
    אז זה אסון.
  • 11:04 - 11:07
    ההיקשרות לצדקתנו
  • 11:07 - 11:09
    עוצרת בעדנו מלמנוע טעויות
  • 11:09 - 11:11
    כאשר אנו חייבים באופן מוחלט לעשות זאת
  • 11:11 - 11:14
    וגורמת לנו להתייחס האחד לשני באופן נוראי.
  • 11:15 - 11:17
    אבל עבורי מה שהכי מבלבל
  • 11:17 - 11:20
    והכי טראגי בזה
  • 11:20 - 11:24
    הוא שזה מפספס את הנקודה העיקרית של להיות אנושי.
  • 11:24 - 11:26
    זה כאילו שאנו רוצים לדמיין
  • 11:26 - 11:29
    שהתודעה שלנו היא פשוט חלון שקוף מושלם
  • 11:29 - 11:31
    ואנו רק מביטים דרכה
  • 11:31 - 11:34
    ומתארים את העולם כשהוא מתגלה.
  • 11:34 - 11:36
    ואנו רוצים שכל האחרים יביטו דרך אותו חלון
  • 11:36 - 11:38
    ויראו את אותו הדבר בדיוק.
  • 11:38 - 11:40
    זה לא אמיתי,
  • 11:40 - 11:43
    ואם זה היתה, החיים היו משעממים להחריד.
  • 11:43 - 11:46
    הנס של התודעה שלנו
  • 11:46 - 11:49
    אינו שאנו רואים את העולם כפי שהוא.
  • 11:50 - 11:53
    אלא שאנו רואים את העולם כפי שאיננו.
  • 11:54 - 11:56
    אנו זוכרים את העבר,
  • 11:56 - 11:59
    ואנו יכולים לחשוב על העתיד,
  • 11:59 - 12:01
    ואנו יכולים לדמיין כיצד זה
  • 12:01 - 12:04
    להיות אדם אחר במקום אחר.
  • 12:04 - 12:06
    וכולנו עושים זאת באופן מעט שונה,
  • 12:06 - 12:08
    וזו הסיבה מדוע אנו יכולים להביט מעלה לאותו רקיע לילי
  • 12:08 - 12:10
    ולראות את זה
  • 12:10 - 12:12
    וגם את זה
  • 12:12 - 12:15
    וגם את זה.
  • 12:15 - 12:18
    וכן, זה גם מדוע אנחנו טועים.
  • 12:19 - 12:21
    1,200 שנה לפני שדקארט אמר את אמרתו המפורסמת
  • 12:21 - 12:23
    אודות "אני חושב משמע אני קיים,"
  • 12:23 - 12:25
    הבחור הזה, הקדוש אוגוסטין, ישב
  • 12:25 - 12:28
    וכתב "פאלור ארגו סום" --
  • 12:28 - 12:32
    "אני טועה משמע אני קיים."
  • 12:32 - 12:34
    אוגוסטין הבין
  • 12:34 - 12:36
    שהיכולת שלנו לפשל,
  • 12:36 - 12:38
    אינה מין פגם מביך
  • 12:38 - 12:40
    בשיטה האנושית,
  • 12:40 - 12:43
    משהו שניתן לחסל או להתגבר עליו.
  • 12:43 - 12:46
    זה יסודי לחלוטין למי שאנו.
  • 12:46 - 12:48
    כי, שלא כמו אלוהים,
  • 12:48 - 12:51
    אנחנו לא באמת יודעים מה קורה שם בחוץ.
  • 12:51 - 12:54
    ולהבדיל מכל החיות אחרות,
  • 12:54 - 12:58
    אנחנו רדופים על ידי הניסיון לגלות זאת.
  • 12:58 - 13:00
    עבורי, הרדיפה הזו
  • 13:00 - 13:02
    היא המקור והשורש
  • 13:02 - 13:05
    של כל היצרנות והיצירתיות שלנו.
  • 13:05 - 13:08
    בשנה שעברה, ממספר סיבות,
  • 13:08 - 13:10
    מצאתי את עצמי מקשיבה לפרקים רבים
  • 13:10 - 13:12
    של תוכנית הרדיו הציבורי ה"חיים האמריקנים האלו".
  • 13:12 - 13:15
    וכך הקשבתי והקשבתי
  • 13:15 - 13:18
    ובשלב מסוים, התחלתי להרגיש
  • 13:18 - 13:21
    כאילו כל הסיפורים הם על הימצאות בטעות.
  • 13:22 - 13:24
    והמחשבה הראשונה שלי היתה,
  • 13:24 - 13:26
    "חסר לי בורג.
  • 13:26 - 13:28
    הפכתי לגברת הטעויות המשוגעת.
  • 13:28 - 13:30
    פשוט דמיינתי את זה בכל מקום"
  • 13:30 - 13:32
    מה שבאמת קרה.
  • 13:32 - 13:34
    אבל מספר חודשים לאחר מכן,
  • 13:34 - 13:36
    הזדמנה לידי האפשרות לראיין את איירה גלאס, מארח התוכנית.
  • 13:36 - 13:38
    וציינתי זאת בפניו,
  • 13:38 - 13:41
    והוא אמר, "לא בעצם, זאת האמת."
  • 13:41 - 13:43
    למעשה, הוא אומר,
  • 13:43 - 13:45
    "כצוות אנו מתבדחים
  • 13:45 - 13:47
    שלכל פרק של התוכנית שלנו
  • 13:47 - 13:50
    יש אותו נושא סמוי.
  • 13:50 - 13:52
    הנושא הסמוי הוא:
  • 13:52 - 13:55
    חשבתי שזה מה שעומד לקרות
  • 13:55 - 13:58
    ובמקום זה קרה דבר אחר.
  • 13:58 - 14:01
    והנקודה היא," אומר איירה גלאס, "אנו זקוקים לכך.
  • 14:01 - 14:03
    אנו זקוקים לרגעים האלו
  • 14:03 - 14:05
    של הפתעה והיפוך ושגיאה
  • 14:05 - 14:07
    על מנת שהסיפורים יעבדו."
  • 14:07 - 14:09
    ועבורנו, החברים בקהל,
  • 14:09 - 14:12
    כמאזינים, כקוראים,
  • 14:12 - 14:14
    אנחנו בולעים את החומר הזה.
  • 14:14 - 14:17
    אנו אוהבים דברים כמו סיבוכים בעלילה
  • 14:17 - 14:20
    הטעיות וסיומות מפתיעות.
  • 14:20 - 14:23
    כאשר זה מגיע לסיפורים שלנו,
  • 14:23 - 14:26
    אנחנו אוהבים לטעות.
  • 14:26 - 14:28
    אבל, אתם יודעים, הסיפורים שלנו הם כאלה
  • 14:28 - 14:31
    כיוון שהחיים שלנו הם כאלה.
  • 14:31 - 14:34
    אנחנו חושבים שדבר אחד עומד לקרות
  • 14:34 - 14:37
    ובמקום זה קורה דבר אחר.
  • 14:37 - 14:39
    ג'ורג' בוש חשב שהוא הולך לפלוש לעירק,
  • 14:39 - 14:41
    למצוא ערמת נשק להשמדה המונית,
  • 14:41 - 14:44
    לשחרר את העם ולהביא דמוקרטיה למזרח התיכון.
  • 14:45 - 14:47
    ומשהו אחר קרה במקום.
  • 14:48 - 14:50
    וחוסני מובארק
  • 14:50 - 14:52
    חשב שהוא יהיה שליט יחיד במצרים לשארית חייו,
  • 14:52 - 14:54
    עד שהוא יהפוך זקן מדי או חולה מדי
  • 14:54 - 14:57
    ויוכל להעביר את רסן השלטון לבנו.
  • 14:57 - 15:00
    ומשהו אחר קרה במקום.
  • 15:01 - 15:03
    ואולי אתם חשבתם
  • 15:03 - 15:05
    שתגדלו ותתחתנו עם אהובתכם מהתיכון
  • 15:05 - 15:08
    ותחזרו לעיר הולדתכם ותגדלו ילדים יחד.
  • 15:09 - 15:12
    ומשהו אחר קרה במקום.
  • 15:12 - 15:14
    ואני חייבת לומר לכם
  • 15:14 - 15:16
    שאני חשבתי שאני כותבת ספר חנוני בצורה שלא תיאמן
  • 15:16 - 15:18
    על נושא שכולם שונאים
  • 15:18 - 15:21
    עבור קהל שלעולם לא יתממש
  • 15:21 - 15:23
    ומשהו אחר קרה במקום.
  • 15:23 - 15:25
    (צחוק)
  • 15:25 - 15:27
    אני מתכוונת, אלו החיים.
  • 15:27 - 15:29
    לטוב ולרע,
  • 15:29 - 15:32
    אנו מייצרים את הסיפורים האלו שלא יאמנו
  • 15:32 - 15:34
    אודות העולם סביבנו,
  • 15:34 - 15:37
    ואז העולם מסתובב סביב ומדהים אותנו.
  • 15:40 - 15:43
    מבלי להעליב, כל הכנס הזה בשלמותו
  • 15:43 - 15:45
    הוא אנדרטה שלא תיאמן
  • 15:45 - 15:47
    ליכולת שלנו לעשות שגיאות.
  • 15:47 - 15:49
    רק סיימנו לבלות שבוע שלם
  • 15:49 - 15:51
    בדיבורים אודות חידושים, התפתחויות
  • 15:51 - 15:53
    ושיפורים,
  • 15:53 - 15:56
    אבל אתם יודעים למה אנחנו זקוקים לכל אותם חידושים
  • 15:56 - 15:58
    התפתחויות ושיפורים?
  • 15:58 - 16:00
    כיון שמחצית הדברים
  • 16:00 - 16:03
    מעוררי המחשבה ומשני העולם ביותר --
  • 16:03 - 16:05
    TED 1998 --
  • 16:05 - 16:07
    אה.
  • 16:07 - 16:11
    (צחוק)
  • 16:11 - 16:13
    לא עבדו כפי שצריך, נכון.
  • 16:13 - 16:15
    (צחוק)
  • 16:15 - 16:18
    איפה התרמיל הסילוני שלי כריס?
  • 16:18 - 16:22
    (צחוק)
  • 16:22 - 16:27
    (מחיאות כפיים)
  • 16:27 - 16:30
    אז הנה אנחנו שוב פה.
  • 16:30 - 16:32
    וכך זה קורה.
  • 16:32 - 16:34
    אנחנו באים עם רעיון נוסף.
  • 16:34 - 16:37
    אנחנו מספרים סיפור אחר.
  • 16:37 - 16:40
    אנחנו עורכים עוד כנס.
  • 16:40 - 16:42
    הנושא של זה,
  • 16:42 - 16:44
    כפי ששמעתם חברים שבע מיליון פעמים,
  • 16:44 - 16:46
    הוא הגילוי מחדש של הפליאה.
  • 16:46 - 16:48
    ועבורי,
  • 16:48 - 16:51
    אם באמת ברצונכם לגלות מחדש את הפליאה,
  • 16:51 - 16:53
    עליכם לצאת החוצה מתוך
  • 16:53 - 16:59
    המקום הקטנטן והמפוחד של להיות צודקים
  • 16:59 - 17:02
    ולהביט סביב אחד אל השני
  • 17:02 - 17:05
    ולהביט בגודל העצום
  • 17:05 - 17:08
    במורכבות ובמיסתורין
  • 17:08 - 17:11
    של היקום
  • 17:11 - 17:14
    ולהיות מסוגלים להגיד,
  • 17:14 - 17:18
    " וואו, אני לא יודע.
  • 17:18 - 17:20
    אולי אני טועה."
  • 17:20 - 17:22
    תודה רבה.
  • 17:22 - 17:25
    (מחיאות כפיים)
  • 17:25 - 17:27
    תודה לכם חברים.
  • 17:27 - 17:30
    (מחיאות כפיים)
Title:
קת'רין שולץ: אודות טעייה
Speaker:
Kathryn Schulz
Description:

רובנו נעשה הכל כדי להימנע מטעות. אך מה אם אנחנו טועים בכך? קת'רין שולץ "טעותלוגית" מציגה באופן משכנע את הצורך לא רק להודות אלא אף לחבק את יכולתנו לטעות.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:31
Rafi Taglicht added a translation

Hebrew subtitles

Revisions