0:00:00.000,0:00:03.000
ובכן השנה היא 1995,

0:00:03.000,0:00:05.000
אני בקולג',

0:00:05.000,0:00:08.000
חברה שלי ואני יוצאות למסע דרכים

0:00:08.000,0:00:10.000
מפרובידנס, רוד איילנד

0:00:10.000,0:00:12.000
לפורטלנד, אורגון.

0:00:12.000,0:00:15.000
ואתם יודעים, אנחנו צעירות וללא עבודה,

0:00:15.000,0:00:17.000
כך שאנו עושות את כל זה בדרכים צדדיות

0:00:17.000,0:00:19.000
דרך פארקים

0:00:19.000,0:00:22.000
ויערות לאומיים --

0:00:22.000,0:00:25.000
באופן בסיסי המסלול הארוך ביותר שניתן לעשות.

0:00:26.000,0:00:29.000
ובמקום כלשהו באמצע דרום דקוטה,

0:00:29.000,0:00:32.000
אני פונה לחברתי

0:00:32.000,0:00:34.000
ואני שואלת אותה שאלה

0:00:34.000,0:00:36.000
שהציקה לי

0:00:36.000,0:00:39.000
במשך 2,000 מיילים.

0:00:40.000,0:00:44.000
"מה הסיפור עם הסימן הסיני שאני רואה מופיע כל הזמן בצידי הדרך?"

0:00:47.000,0:00:51.000
חברתי מביטה עלי במבט סתום לחלוטין.

0:00:51.000,0:00:53.000
למעשה יש גבר בשורה הראשונה

0:00:53.000,0:00:56.000
שעושה חיקוי מושלם של המבט שלה.

0:00:56.000,0:00:59.000
(צחוק)

0:00:59.000,0:01:01.000
ואני אומרת, "את יודעת,

0:01:01.000,0:01:03.000
כל השלטים שאנו רואים כל הזמן

0:01:03.000,0:01:06.000
עם הסימן הסיני שמופיע עליהם."

0:01:07.000,0:01:10.000
היא נועצת בי מבט במשך זמן מה,

0:01:10.000,0:01:13.000
ואז היא פשוט מתפוצצת מצחוק,

0:01:13.000,0:01:15.000
כי היא מבינה על מה אני מדברת.

0:01:15.000,0:01:18.000
ומה שדיברתי עליו היה זה.

0:01:18.000,0:01:24.000
(צחוק)

0:01:24.000,0:01:28.000
כן, הסימן הסיני המפורסם עבור אזור לפיקניק.

0:01:28.000,0:01:30.000
(צחוק)

0:01:30.000,0:01:34.000
ביליתי את חמש השנים האחרונות בחיי

0:01:34.000,0:01:36.000
חושבת אודות מצבים

0:01:36.000,0:01:39.000
מסוג זה בדיוק --

0:01:39.000,0:01:41.000
מדוע לעיתים אנחנו לא מבינים

0:01:41.000,0:01:43.000
את הסימנים סביבנו,

0:01:43.000,0:01:46.000
וכיצד אנו מתנהגים כאשר זה קורה,

0:01:46.000,0:01:50.000
ומה כל זה יכול לאמר לנו אודות טבע האדם.

0:01:50.000,0:01:52.000
במילים אחרות, כפי ששמעתם את כריס אומר,

0:01:52.000,0:01:54.000
ביליתי את חמש השנים האחרונות

0:01:54.000,0:01:57.000
במחשבה על להיות מצויה בטעות.

0:01:57.000,0:02:00.000
זה עשוי להראות לכם כקריירה מוזרה לבחור בה,

0:02:00.000,0:02:03.000
אך למעשה טמון בה יתרון אחד גדול:

0:02:03.000,0:02:05.000
אין מתחרים בעבודה.

0:02:05.000,0:02:07.000
(צחוק)

0:02:07.000,0:02:10.000
למעשה, רובנו נעשה כל שנוכל

0:02:10.000,0:02:13.000
כדי להימנע מלחשוב אודות היותנו טועים,

0:02:13.000,0:02:15.000
או לפחות להימנע מלחשוב אודות האפשרות

0:02:15.000,0:02:17.000
שאנו עצמנו טועים.

0:02:17.000,0:02:19.000
אנו מבינים זאת באופן מופשט.

0:02:19.000,0:02:21.000
כולנו יודעים שכל אחד בחדר הזה עושה טעויות.

0:02:22.000,0:02:25.000
המין האנושי, באופן כללי, יכול לשגות -- אוקי, יופי.

0:02:26.000,0:02:29.000
אבל כשזה נוגע לי ברגע זה ממש,

0:02:29.000,0:02:31.000
לכל האמונות שאני מחזיקה בהם,

0:02:31.000,0:02:34.000
כאן בזמן הווה,

0:02:34.000,0:02:38.000
פתאום כל ההערכה המופשטת הזו של היכולת לשגות

0:02:38.000,0:02:41.000
יוצאת מהחלון --

0:02:41.000,0:02:44.000
ואני לא יכולה למעשה לחשוב אודות דבר אחד שאני שוגה לגביו.

0:02:45.000,0:02:48.000
והעניין הוא, שההווה הוא הזמן בו אנו חיים.

0:02:48.000,0:02:51.000
אנו הולכים לפגישות בזמן הווה,

0:02:51.000,0:02:53.000
אנו יוצאים לחופשות משפחתיות בזמן הווה.

0:02:53.000,0:02:57.000
אנו הולכים לקלפי ומצביעים בזמן הווה.

0:02:57.000,0:03:00.000
כך שלמעשה, באופן מסוים כולנו עוברים את חיינו,

0:03:00.000,0:03:02.000
כלואים בבועה קטנה

0:03:02.000,0:03:05.000
בה אנו מרגישים צודקים בנוגע לכל דבר.

0:03:06.000,0:03:08.000
אני חושבת שזו בעיה.

0:03:08.000,0:03:11.000
אני חושבת שזו בעיה עבור כל אחד מאיתנו כיחידים,

0:03:11.000,0:03:14.000
בחיינו הפרטיים והמקצועיים,

0:03:14.000,0:03:17.000
ואני חושבת שזו בעיה עבור כולנו יחד כתרבות.

0:03:17.000,0:03:19.000
כך שמה שאני רוצה לעשות היום

0:03:19.000,0:03:22.000
הוא, ראשית, לדבר על מדוע אנו תקועים

0:03:22.000,0:03:24.000
בתוך תחושה זאת של להיות צודקים.

0:03:24.000,0:03:27.000
שנית, מדוע זאת כזו בעיה.

0:03:27.000,0:03:29.000
ולבסוף, אני רוצה לשכנע אותכם

0:03:29.000,0:03:31.000
שזה אפשרי

0:03:31.000,0:03:33.000
לצאת מתוך התחושה הזו,

0:03:33.000,0:03:35.000
ושאם אתם יכולים לעשות זאת,

0:03:35.000,0:03:37.000
זו הקפיצה הגדולה ביותר

0:03:37.000,0:03:40.000
מבחינה מוסרית, אינטלקטואלית ויצירתית שתוכלו לעשות.

0:03:42.000,0:03:44.000
אם כך מדוע אנו נתקעים

0:03:44.000,0:03:46.000
בתחושה זו שאנו צודקים?

0:03:46.000,0:03:49.000
סיבה אחת קשורה להרגשה של להיות מצוי בטעות.

0:03:49.000,0:03:51.000
אז חברה תנו לי לשאול אתכם משהו --

0:03:51.000,0:03:55.000
או למעשה, תנו לי לשאול אתכם משהו, כי אתם נמצאים ממש כאן:

0:03:55.000,0:03:58.000
מה התחושה -- רגשית --

0:03:58.000,0:04:01.000
איך ההרגשה לטעות?

0:04:01.000,0:04:04.000
נורא. כישלון.

0:04:04.000,0:04:06.000
מביך. אוקי, נפלא, יופי.

0:04:06.000,0:04:08.000
נורא, כישלון, מביך --

0:04:08.000,0:04:11.000
תודה, אלו תשובות מצוינות,

0:04:11.000,0:04:14.000
אך אלו תשובות לשאלה אחרת

0:04:14.000,0:04:16.000
אתם חברה אתם עניתם לשאלה:

0:04:16.000,0:04:19.000
כיצד זה מרגיש כאשר אתם מבינים שאתם טועים?

0:04:19.000,0:04:23.000
(צחוק)

0:04:23.000,0:04:26.000
ההבנה שאנו טועים עשויה להרגיש כך ועוד דברים רבים אחרים, נכון?

0:04:26.000,0:04:29.000
אני מתכוונת זה עשוי להיות הרסני, זה עשוי להוות התגלות,

0:04:29.000,0:04:31.000
זה עשוי להיות מצחיק,

0:04:31.000,0:04:34.000
כמו טעות הסימן הסיני הטיפשי שלי.

0:04:34.000,0:04:37.000
אך פשוט לטעות

0:04:37.000,0:04:39.000
אינו גורם לשום הרגשה.

0:04:39.000,0:04:42.000
אני אציג לכם אנלוגיה.

0:04:42.000,0:04:44.000
האם אתם זוכרים את הדמות המצויירת

0:04:44.000,0:04:46.000
של הקויוט הפתטי

0:04:46.000,0:04:48.000
שתמיד רודף אך לעולם לא תופס את הציפור?

0:04:48.000,0:04:51.000
פחות או יותר בכל פרק של סרט מצויר זה,

0:04:51.000,0:04:53.000
יש רגע בו הקויוט רודף אחר הציפור

0:04:53.000,0:04:55.000
והציפור רצה מעבר לצוק,

0:04:55.000,0:04:58.000
וזה בסדר, היא ציפור, היא יכולה לעוף.

0:04:58.000,0:05:02.000
אך העניין הוא זה, הקויוט רץ מעבר לצוק מיד בעקבות הציפור.

0:05:02.000,0:05:04.000
ומה שמצחיק --

0:05:04.000,0:05:06.000
לפחות כשאתם בני שש --

0:05:06.000,0:05:08.000
זה שהקויוט גם הוא בסדר גמור.

0:05:08.000,0:05:10.000
הוא פשוט ממשיך לרוץ --

0:05:10.000,0:05:12.000
ממש עד לרגע שבו הוא מביט למטה

0:05:12.000,0:05:15.000
ומבין שהוא תלוי באויר.

0:05:15.000,0:05:18.000
אז הוא הוא נופל.

0:05:19.000,0:05:21.000
כאשר אנו טועים לגבי משהו --

0:05:21.000,0:05:24.000
לא כשאנו מבינים זאת, אלא לפני כן --

0:05:24.000,0:05:27.000
אנו כמו אותו קויוט

0:05:27.000,0:05:30.000
לאחר שעבר את קצה הצוק ולפני שהביט למטה.

0:05:31.000,0:05:34.000
אתם יודעים, אנו כבר טועים,

0:05:34.000,0:05:36.000
אנו כבר בצרות,

0:05:36.000,0:05:39.000
אבל אנחנו מרגישים כאילו אנחנו על קרקע מוצקה.

0:05:40.000,0:05:43.000
כך שעלי למעשה לתקן משהו שאמרתי לפני רגע.

0:05:43.000,0:05:46.000
יש לנו אכן תחושה כשאנו טועים:

0:05:46.000,0:05:49.000
התחושה היא שאנו צודקים.

0:05:49.000,0:05:52.000
(צחוק)

0:05:52.000,0:05:55.000
אם כך זוהי סיבה אחת, סיבה מבנית,

0:05:55.000,0:05:57.000
מדוע אנו תקועים בהרגשה שאנו צודקים.

0:05:57.000,0:05:59.000
אני קוראת לכך עיוורון טעות.

0:05:59.000,0:06:01.000
מרבית הזמן,

0:06:01.000,0:06:04.000
אין לנו שום סוג של סמן פנימי

0:06:04.000,0:06:06.000
על מנת לידע אותנו שאנו טועים אודות דבר מה,

0:06:06.000,0:06:09.000
עד אשר זה מאוחר מדי.

0:06:09.000,0:06:12.000
אך בנוסף ישנה סיבה שניה לכך שאנו נתקעים בתוך ההרגשה הזו --

0:06:12.000,0:06:14.000
והאחת הזו היא תרבותית.

0:06:15.000,0:06:18.000
חישבו לרגע על העבר בבית הספר היסודי.

0:06:18.000,0:06:20.000
אתם יושבים בכיתה,

0:06:20.000,0:06:23.000
והמורה שלכם מחזירה דפי מבדק,

0:06:23.000,0:06:25.000
ואחד מהם נראה כך.

0:06:25.000,0:06:27.000
זה לא שלי, דרך אגב.

0:06:27.000,0:06:29.000
(צחוק)

0:06:29.000,0:06:32.000
אז הנה אתם בבית ספר יסודי,

0:06:32.000,0:06:34.000
ואתם יודעים בדיוק מה לחשוב

0:06:34.000,0:06:37.000
על הילד שקיבל את הבחינה הזו.

0:06:37.000,0:06:40.000
זה הילד הטיפש, שמסתבך בצרות,

0:06:40.000,0:06:43.000
זה שלעולם אינו מכין את שיעורי הבית.

0:06:43.000,0:06:46.000
כך שעד שהגעתם לגיל 9,

0:06:46.000,0:06:48.000
כבר למדתם, קודם כל,

0:06:48.000,0:06:50.000
שאנשים שעושים שגיאות

0:06:50.000,0:06:53.000
הם עצלנים, רפי שכל חסרי אחריות --

0:06:53.000,0:06:55.000
ושנית,

0:06:55.000,0:06:57.000
שהדרך להצליח בחיים

0:06:57.000,0:07:00.000
היא לעולם לא לשגות.

0:07:01.000,0:07:05.000
אנו לומדים לקחים רעים אלו ממש טוב.

0:07:06.000,0:07:08.000
ורבים מאיתנו --

0:07:08.000,0:07:12.000
ויש לי חשד, שרבים במיוחד בחדר זה --

0:07:12.000,0:07:14.000
מתמודדים איתם פשוט על ידי הפיכה

0:07:14.000,0:07:16.000
לתלמידים מצטיינים,

0:07:16.000,0:07:19.000
פרפקטציוניסטים, הישגיים מדי,

0:07:19.000,0:07:21.000
נכון,

0:07:21.000,0:07:25.000
אדוני המנכ"ל, האסטרופיסיקאי, רץ האולטראמרתון?

0:07:25.000,0:07:32.000
(צחוק)

0:07:32.000,0:07:36.000
מסתבר שכולכם מנכ"לים,אסטרופיסיקאים, רצי אולטראמרתון.

0:07:36.000,0:07:38.000
טוב, אז בסדר.

0:07:38.000,0:07:41.000
מלבד זה שאנו יורדים מהפסים

0:07:41.000,0:07:43.000
מהאפשרות שטעינו בדבר מה.

0:07:43.000,0:07:46.000
כיוון שעל פי זה,

0:07:46.000,0:07:48.000
לטעות במשהו

0:07:48.000,0:07:51.000
פירושו שמשהו לא בסדר איתנו.

0:07:51.000,0:07:53.000
אז אנחנו פשוט עומדים על כך שאנו צודקים,

0:07:53.000,0:07:55.000
כיון שזה גורם לנו להרגיש נבונים, אחראיים

0:07:55.000,0:07:58.000
ישרים ובטוחים.

0:07:59.000,0:08:01.000
אם כך הרשו לי לספר לכם סיפור.

0:08:01.000,0:08:03.000
לפני מספר שנים,

0:08:03.000,0:08:06.000
נכנסה לניתוח אישה במרכז הרפואי האוניברסיטאי בית ישראל

0:08:06.000,0:08:08.000
בית ישראל בבוסטון.

0:08:08.000,0:08:10.000
זהו בית חולים לימודי של הרווארד --

0:08:10.000,0:08:12.000
אחד מבתי החולים הטובים ביותר בארץ.

0:08:12.000,0:08:15.000
אז האישה הזו נכנסת והיא נלקחת לחדר הניתוחים.

0:08:15.000,0:08:17.000
היא מורדמת, המנתח עושה את שלו --

0:08:17.000,0:08:20.000
תופר אותה בחזרה, שולח אותה לחדר ההתאוששות.

0:08:20.000,0:08:23.000
נראה שהכל עבר בסדר.

0:08:23.000,0:08:26.000
כאשר היא מתעוררת והיא מביטה למטה על עצמה,

0:08:26.000,0:08:30.000
והיא אומרת, "מדוע הצד הלא נכון של הגוף שלי חבוש?"

0:08:30.000,0:08:33.000
ובכן הצד הלא נכון של גופה חבוש

0:08:33.000,0:08:35.000
כיון שהמנתח ביצע ניתוח משמעותי

0:08:35.000,0:08:38.000
על רגלה השמאלית במקום על הימנית.

0:08:39.000,0:08:42.000
כאשר סגן הנשיא לאיכות הטיפול הרפואי בבית ישראל

0:08:42.000,0:08:45.000
דיבר אודות תקרית זו,

0:08:45.000,0:08:48.000
הוא אמר דבר מאוד מעניין.

0:08:48.000,0:08:51.000
הוא אמר, "מסיבה כלשהי,

0:08:51.000,0:08:53.000
המנתח פשוט חש

0:08:53.000,0:08:55.000
שהוא היה בצד הנכון של המטופלת."

0:08:55.000,0:08:58.000
(צחוק)

0:09:00.000,0:09:02.000
הנקודה בסיפור הזה

0:09:02.000,0:09:05.000
הינה שביטחון רב מדי בתחושה

0:09:05.000,0:09:08.000
שאנו בצד הנכון של דבר מה

0:09:08.000,0:09:11.000
עשויה להיות מסוכנת מאוד.

0:09:11.000,0:09:14.000
תחושת הצדק הפנימית

0:09:14.000,0:09:16.000
בה כולנו מתנסים פעמים כה רבות

0:09:16.000,0:09:18.000
אינה מורת דרך מהימנה

0:09:18.000,0:09:21.000
למה שמתרחש למעשה בעולם החיצוני.

0:09:21.000,0:09:23.000
וכאשר אנו נוהגים כאילו היא כן,

0:09:23.000,0:09:27.000
ואנו מפסיקים להשתעשע במחשבה שאנו עשויים לטעות,

0:09:27.000,0:09:29.000
ובכן אז אנו מוצאים עצמנו עושים דברים

0:09:29.000,0:09:33.000
כגון לשפוך 750 מיליון ליטר של נפט למפרץ מקסיקו,

0:09:33.000,0:09:36.000
או מטרפדים את הכלכלה העולמית.

0:09:37.000,0:09:40.000
מכאן שזו בעיה מעשית עצומה.

0:09:40.000,0:09:43.000
אבל זו גם בעיה חברתית עצומה.

0:09:43.000,0:09:47.000
חשבו רגע על מה המשמעות של להרגיש צודק.

0:09:47.000,0:09:49.000
זה אומר שאתה חושב שהאמונות שלך

0:09:49.000,0:09:52.000
פשוט משקפות באופן מושלם את המציאות.

0:09:52.000,0:09:54.000
וכאשר אתה חש כך,

0:09:54.000,0:09:56.000
יש לך בעיה לפתור,

0:09:56.000,0:09:58.000
והיא, כיצד תסביר

0:09:58.000,0:10:01.000
את כל אותם אנשים שאינם מסכימים איתך?

0:10:01.000,0:10:04.000
מסתבר, שרובנו מסבירים אנשים אלו בדרך דומה,

0:10:04.000,0:10:07.000
על ידי שימוש בסדרת הנחות אומללות.

0:10:08.000,0:10:11.000
הדבר הראשון שאנו בדרך כלל עושים כאשר מישהו לא מסכים איתנו

0:10:11.000,0:10:14.000
הוא פשוט להניח שהוא בור.

0:10:14.000,0:10:16.000
אין לו את הגישה לאותו מידע שיש לנו,

0:10:16.000,0:10:19.000
וכאשר נחלוק עימו בנדיבות את המידע הזה,

0:10:19.000,0:10:22.000
הוא יראה את האור ויעבור לצד שלנו.

0:10:22.000,0:10:25.000
כאשר זה לא עובד,

0:10:25.000,0:10:27.000
כאשר מסתבר שלאותם אנשים יש את כל אותם העובדות שיש לנו

0:10:27.000,0:10:29.000
והם עדיין לא מסכימים איתנו,

0:10:29.000,0:10:31.000
אנו עוברים להנחה שניה,

0:10:31.000,0:10:33.000
והיא שהם טיפשים.

0:10:33.000,0:10:35.000
(צחוק)

0:10:35.000,0:10:37.000
יש להם את כל החתיכות הנכונות בפאזל,

0:10:37.000,0:10:40.000
אבל הם מפגרים מדי כדי לצרף אותם נכון.

0:10:40.000,0:10:42.000
וכאשר זה לא עובד,

0:10:42.000,0:10:45.000
כאשר מסתבר שאנשים שאינם מסכימים איתנו

0:10:45.000,0:10:47.000
מחזיקים בכל העובדות

0:10:47.000,0:10:50.000
ולמעשה הינם נבונים למדי,

0:10:50.000,0:10:53.000
אנו עוברים להנחה שלישית:

0:10:53.000,0:10:56.000
הם יודעים את האמת,

0:10:56.000,0:10:58.000
ובכוונה הם מעוותים אותה

0:10:58.000,0:11:01.000
למטרות הזדוניות שלהם.

0:11:02.000,0:11:04.000
אז זה אסון.

0:11:04.000,0:11:07.000
ההיקשרות לצדקתנו

0:11:07.000,0:11:09.000
עוצרת בעדנו מלמנוע טעויות

0:11:09.000,0:11:11.000
כאשר אנו חייבים באופן מוחלט לעשות זאת

0:11:11.000,0:11:14.000
וגורמת לנו להתייחס האחד לשני באופן נוראי.

0:11:15.000,0:11:17.000
אבל עבורי מה שהכי מבלבל

0:11:17.000,0:11:20.000
והכי טראגי בזה

0:11:20.000,0:11:24.000
הוא שזה מפספס את הנקודה העיקרית של להיות אנושי.

0:11:24.000,0:11:26.000
זה כאילו שאנו רוצים לדמיין

0:11:26.000,0:11:29.000
שהתודעה שלנו היא פשוט חלון שקוף מושלם

0:11:29.000,0:11:31.000
ואנו רק מביטים דרכה

0:11:31.000,0:11:34.000
ומתארים את העולם כשהוא מתגלה.

0:11:34.000,0:11:36.000
ואנו רוצים שכל האחרים יביטו דרך אותו חלון

0:11:36.000,0:11:38.000
ויראו את אותו הדבר בדיוק.

0:11:38.000,0:11:40.000
זה לא אמיתי,

0:11:40.000,0:11:43.000
ואם זה היתה, החיים היו משעממים להחריד.

0:11:43.000,0:11:46.000
הנס של התודעה שלנו

0:11:46.000,0:11:49.000
אינו שאנו רואים את העולם כפי שהוא.

0:11:50.000,0:11:53.000
אלא שאנו רואים את העולם כפי שאיננו.

0:11:54.000,0:11:56.000
אנו זוכרים את העבר,

0:11:56.000,0:11:59.000
ואנו יכולים לחשוב על העתיד,

0:11:59.000,0:12:01.000
ואנו יכולים לדמיין כיצד זה

0:12:01.000,0:12:04.000
להיות אדם אחר במקום אחר.

0:12:04.000,0:12:06.000
וכולנו עושים זאת באופן מעט שונה,

0:12:06.000,0:12:08.000
וזו הסיבה מדוע אנו יכולים להביט מעלה לאותו רקיע לילי

0:12:08.000,0:12:10.000
ולראות את זה

0:12:10.000,0:12:12.000
וגם את זה

0:12:12.000,0:12:15.000
וגם את זה.

0:12:15.000,0:12:18.000
וכן, זה גם מדוע אנחנו טועים.

0:12:19.000,0:12:21.000
1,200 שנה לפני שדקארט אמר את אמרתו המפורסמת

0:12:21.000,0:12:23.000
אודות "אני חושב משמע אני קיים,"

0:12:23.000,0:12:25.000
הבחור הזה, הקדוש אוגוסטין, ישב

0:12:25.000,0:12:28.000
וכתב "פאלור ארגו סום" --

0:12:28.000,0:12:32.000
"אני טועה משמע אני קיים."

0:12:32.000,0:12:34.000
אוגוסטין הבין

0:12:34.000,0:12:36.000
שהיכולת שלנו לפשל,

0:12:36.000,0:12:38.000
אינה מין פגם מביך

0:12:38.000,0:12:40.000
בשיטה האנושית,

0:12:40.000,0:12:43.000
משהו שניתן לחסל או להתגבר עליו.

0:12:43.000,0:12:46.000
זה יסודי לחלוטין למי שאנו.

0:12:46.000,0:12:48.000
כי, שלא כמו אלוהים,

0:12:48.000,0:12:51.000
אנחנו לא באמת יודעים מה קורה שם בחוץ.

0:12:51.000,0:12:54.000
ולהבדיל מכל החיות אחרות,

0:12:54.000,0:12:58.000
אנחנו רדופים על ידי הניסיון לגלות זאת.

0:12:58.000,0:13:00.000
עבורי, הרדיפה הזו

0:13:00.000,0:13:02.000
היא המקור והשורש

0:13:02.000,0:13:05.000
של כל היצרנות והיצירתיות שלנו.

0:13:05.000,0:13:08.000
בשנה שעברה, ממספר סיבות,

0:13:08.000,0:13:10.000
מצאתי את עצמי מקשיבה לפרקים רבים

0:13:10.000,0:13:12.000
של תוכנית הרדיו הציבורי ה"חיים האמריקנים האלו".

0:13:12.000,0:13:15.000
וכך הקשבתי והקשבתי

0:13:15.000,0:13:18.000
ובשלב מסוים, התחלתי להרגיש

0:13:18.000,0:13:21.000
כאילו כל הסיפורים הם על הימצאות בטעות.

0:13:22.000,0:13:24.000
והמחשבה הראשונה שלי היתה,

0:13:24.000,0:13:26.000
"חסר לי בורג.

0:13:26.000,0:13:28.000
הפכתי לגברת הטעויות המשוגעת.

0:13:28.000,0:13:30.000
פשוט דמיינתי את זה בכל מקום"

0:13:30.000,0:13:32.000
מה שבאמת קרה.

0:13:32.000,0:13:34.000
אבל מספר חודשים לאחר מכן,

0:13:34.000,0:13:36.000
הזדמנה לידי האפשרות לראיין את איירה גלאס, מארח התוכנית.

0:13:36.000,0:13:38.000
וציינתי זאת בפניו,

0:13:38.000,0:13:41.000
והוא אמר, "לא בעצם, זאת האמת."

0:13:41.000,0:13:43.000
למעשה, הוא אומר,

0:13:43.000,0:13:45.000
"כצוות אנו מתבדחים

0:13:45.000,0:13:47.000
שלכל פרק של התוכנית שלנו

0:13:47.000,0:13:50.000
יש אותו נושא סמוי.

0:13:50.000,0:13:52.000
הנושא הסמוי הוא:

0:13:52.000,0:13:55.000
חשבתי שזה מה שעומד לקרות

0:13:55.000,0:13:58.000
ובמקום זה קרה דבר אחר.

0:13:58.000,0:14:01.000
והנקודה היא," אומר איירה גלאס, "אנו זקוקים לכך.

0:14:01.000,0:14:03.000
אנו זקוקים לרגעים האלו

0:14:03.000,0:14:05.000
של הפתעה והיפוך ושגיאה

0:14:05.000,0:14:07.000
על מנת שהסיפורים יעבדו."

0:14:07.000,0:14:09.000
ועבורנו, החברים בקהל,

0:14:09.000,0:14:12.000
כמאזינים, כקוראים,

0:14:12.000,0:14:14.000
אנחנו בולעים את החומר הזה.

0:14:14.000,0:14:17.000
אנו אוהבים דברים כמו סיבוכים בעלילה

0:14:17.000,0:14:20.000
הטעיות וסיומות מפתיעות.

0:14:20.000,0:14:23.000
כאשר זה מגיע לסיפורים שלנו,

0:14:23.000,0:14:26.000
אנחנו אוהבים לטעות.

0:14:26.000,0:14:28.000
אבל, אתם יודעים, הסיפורים שלנו הם כאלה

0:14:28.000,0:14:31.000
כיוון שהחיים שלנו הם כאלה.

0:14:31.000,0:14:34.000
אנחנו חושבים שדבר אחד עומד לקרות

0:14:34.000,0:14:37.000
ובמקום זה קורה דבר אחר.

0:14:37.000,0:14:39.000
ג'ורג' בוש חשב שהוא הולך לפלוש לעירק,

0:14:39.000,0:14:41.000
למצוא ערמת נשק להשמדה המונית,

0:14:41.000,0:14:44.000
לשחרר את העם ולהביא דמוקרטיה למזרח התיכון.

0:14:45.000,0:14:47.000
ומשהו אחר קרה במקום.

0:14:48.000,0:14:50.000
וחוסני מובארק

0:14:50.000,0:14:52.000
חשב שהוא יהיה שליט יחיד במצרים לשארית חייו,

0:14:52.000,0:14:54.000
עד שהוא יהפוך זקן מדי או חולה מדי

0:14:54.000,0:14:57.000
ויוכל להעביר את רסן השלטון לבנו.

0:14:57.000,0:15:00.000
ומשהו אחר קרה במקום.

0:15:01.000,0:15:03.000
ואולי אתם חשבתם

0:15:03.000,0:15:05.000
שתגדלו ותתחתנו עם אהובתכם מהתיכון

0:15:05.000,0:15:08.000
ותחזרו לעיר הולדתכם ותגדלו ילדים יחד.

0:15:09.000,0:15:12.000
ומשהו אחר קרה במקום.

0:15:12.000,0:15:14.000
ואני חייבת לומר לכם

0:15:14.000,0:15:16.000
שאני חשבתי שאני כותבת ספר חנוני בצורה שלא תיאמן

0:15:16.000,0:15:18.000
על נושא שכולם שונאים

0:15:18.000,0:15:21.000
עבור קהל שלעולם לא יתממש

0:15:21.000,0:15:23.000
ומשהו אחר קרה במקום.

0:15:23.000,0:15:25.000
(צחוק)

0:15:25.000,0:15:27.000
אני מתכוונת, אלו החיים.

0:15:27.000,0:15:29.000
לטוב ולרע,

0:15:29.000,0:15:32.000
אנו מייצרים את הסיפורים האלו שלא יאמנו

0:15:32.000,0:15:34.000
אודות העולם סביבנו,

0:15:34.000,0:15:37.000
ואז העולם מסתובב סביב ומדהים אותנו.

0:15:40.000,0:15:43.000
מבלי להעליב, כל הכנס הזה בשלמותו

0:15:43.000,0:15:45.000
הוא אנדרטה שלא תיאמן

0:15:45.000,0:15:47.000
ליכולת שלנו לעשות שגיאות.

0:15:47.000,0:15:49.000
רק סיימנו לבלות שבוע שלם

0:15:49.000,0:15:51.000
בדיבורים אודות חידושים, התפתחויות

0:15:51.000,0:15:53.000
ושיפורים,

0:15:53.000,0:15:56.000
אבל אתם יודעים למה אנחנו זקוקים לכל אותם חידושים

0:15:56.000,0:15:58.000
התפתחויות ושיפורים?

0:15:58.000,0:16:00.000
כיון שמחצית הדברים

0:16:00.000,0:16:03.000
מעוררי המחשבה ומשני העולם ביותר --

0:16:03.000,0:16:05.000
TED 1998 --

0:16:05.000,0:16:07.000
אה.

0:16:07.000,0:16:11.000
(צחוק)

0:16:11.000,0:16:13.000
לא עבדו כפי שצריך, נכון.

0:16:13.000,0:16:15.000
(צחוק)

0:16:15.000,0:16:18.000
איפה התרמיל הסילוני שלי כריס?

0:16:18.000,0:16:22.000
(צחוק)

0:16:22.000,0:16:27.000
(מחיאות כפיים)

0:16:27.000,0:16:30.000
אז הנה אנחנו שוב פה.

0:16:30.000,0:16:32.000
וכך זה קורה.

0:16:32.000,0:16:34.000
אנחנו באים עם רעיון נוסף.

0:16:34.000,0:16:37.000
אנחנו מספרים סיפור אחר.

0:16:37.000,0:16:40.000
אנחנו עורכים עוד כנס.

0:16:40.000,0:16:42.000
הנושא של זה,

0:16:42.000,0:16:44.000
כפי ששמעתם חברים שבע מיליון פעמים,

0:16:44.000,0:16:46.000
הוא הגילוי מחדש של הפליאה.

0:16:46.000,0:16:48.000
ועבורי,

0:16:48.000,0:16:51.000
אם באמת ברצונכם לגלות מחדש את הפליאה,

0:16:51.000,0:16:53.000
עליכם לצאת החוצה מתוך

0:16:53.000,0:16:59.000
המקום הקטנטן והמפוחד של להיות צודקים

0:16:59.000,0:17:02.000
ולהביט סביב אחד אל השני

0:17:02.000,0:17:05.000
ולהביט בגודל העצום

0:17:05.000,0:17:08.000
במורכבות ובמיסתורין

0:17:08.000,0:17:11.000
של היקום

0:17:11.000,0:17:14.000
ולהיות מסוגלים להגיד,

0:17:14.000,0:17:18.000
" וואו, אני לא יודע.

0:17:18.000,0:17:20.000
אולי אני טועה."

0:17:20.000,0:17:22.000
תודה רבה.

0:17:22.000,0:17:25.000
(מחיאות כפיים)

0:17:25.000,0:17:27.000
תודה לכם חברים.

0:17:27.000,0:17:30.000
(מחיאות כפיים)