< Return to Video

כל מה שאתם שומעים בסרטים הוא שקר

  • 0:01 - 0:03
    אני רוצה להתחיל בניסוי.
  • 0:05 - 0:08
    אני עומד להציג שלושה סרטונים
    של יום גשום.
  • 0:09 - 0:13
    אבל החלפתי את הקול
    באחד הסרטונים,
  • 0:13 - 0:15
    כך שבמקום קול של גשם,
  • 0:15 - 0:18
    שמתי קול של בייקון שעובר טיגון.
  • 0:19 - 0:23
    אני רוצה שתחשבו טוב על איזה
    מבין הסרטונים הוא זה עם הבייקון.
  • 0:24 - 0:26
    (גשם יורד)
  • 0:27 - 0:29
    (גשם יורד)
  • 0:32 - 0:34
    (גשם יורד)
  • 0:41 - 0:42
    טוב.
  • 0:43 - 0:46
    בעצם, שיקרתי.
  • 0:46 - 0:47
    כל הסרטונים הם של בייקון.
  • 0:47 - 0:49
    (בייקון עובר טיגון)
  • 0:52 - 0:54
    (מחיאות כפיים)
  • 0:57 - 1:00
    המטרה שלי אינה
    לעשות אתכם רעבים
  • 1:00 - 1:02
    בכל פעם שאתם רואים
    סצנה של יום גשום,
  • 1:02 - 1:08
    אלא להראות שהמוח שלנו
    הורגל לקבל את השקרים.
  • 1:09 - 1:11
    אנו לא מחפשים דיוק.
  • 1:12 - 1:15
    בנוגע להונאה,
  • 1:15 - 1:18
    אני רוצה לצטט את אחד
    הסופרים האהובים עלי.
  • 1:18 - 1:25
    בדיאלוג "שקיעת השקר,"
    אוסקר ויילד עומד על הרעיון,
  • 1:25 - 1:31
    שכל אמנות גרועה נובעת
    מהעתקה של הטבע וניסיון להיות מציאותי;
  • 1:31 - 1:36
    ושכל אמנות טובה
    נובעת משקרים, הטעיות,
  • 1:37 - 1:40
    ותיאור של דברים
    יפיפיים ולא אמיתיים.
  • 1:40 - 1:44
    כשאתם צופים בסרט
  • 1:45 - 1:46
    ושומעים טלפון מצלצל,
  • 1:46 - 1:48
    הוא לא באמת מצלצל.
  • 1:49 - 1:53
    צליל הטלפון נוסף לאחר מכן
    בשלב הגמר-הפקה באולפן.
  • 1:53 - 1:56
    כל מה שאתם שומעים מזויף.
  • 1:56 - 1:58
    הכול, מלבד הדיאלוג,
  • 1:58 - 1:59
    מזויף.
  • 1:59 - 2:03
    כשאתם צופים בסרט ורואים
    ציפור מנפנפת בכנפיה --
  • 2:03 - 2:05
    (כנפיים מתנפנפות)
  • 2:06 - 2:08
    הם לא באמת הקליטו את הציפור.
  • 2:08 - 2:13
    זה נשמע הרבה יותר מציאותי
    אם מקליטים סדין
  • 2:13 - 2:15
    או מנענעים כפפות מטבח.
  • 2:15 - 2:17
    (נפנוף)
  • 2:19 - 2:22
    הדלקת סיגריה מקרוב --
  • 2:22 - 2:24
    (סיגריה נשרפת)
  • 2:25 - 2:28
    נשמעת הרבה יותר מציאותית
  • 2:28 - 2:31
    אם עושים כדור מניילון נצמד
  • 2:31 - 2:32
    ואז משחררים אותו.
  • 2:32 - 2:35
    (קול של כדור מניילון נצמד ששוחרר)
  • 2:36 - 2:37
    אגרופים?
  • 2:37 - 2:39
    (מכת אגרוף)
  • 2:39 - 2:41
    אופס, אשמיע את זה שוב.
  • 2:41 - 2:42
    (מכת אגרוף)
  • 2:43 - 2:46
    זה נעשה לרוב על ידי
    תקיעת סכין בירקות,
  • 2:46 - 2:48
    בדרך כלל בכרוב.
  • 2:49 - 2:50
    (סכין ננעצת בכרוב)
  • 2:51 - 2:54
    הקול הבא -- שבירת עצמות.
  • 2:54 - 2:56
    (עצמות נשברות)
  • 2:57 - 2:59
    טוב, אז אף אחד לא באמת נפגע.
  • 2:59 - 3:00
    זה למעשה...
  • 3:01 - 3:04
    שבירת סלרי או חסה שהוקפאה.
  • 3:04 - 3:06
    (שבירה של סלרי או חסה קפואה)
  • 3:07 - 3:08
    (צחוק)
  • 3:09 - 3:14
    ליצור את השמע המתאים לא מסתכם
  • 3:14 - 3:16
    בטיול לסופרמרקט
  • 3:16 - 3:19
    והליכה למחלקת הירקות.
  • 3:19 - 3:21
    לעיתים קרובות זה הרבה יותר מסובך.
  • 3:21 - 3:24
    בואו נעשה יחד הנדסה לאחור
  • 3:24 - 3:26
    ליצירת אפקט קול.
  • 3:26 - 3:30
    אחד הסיפורים האהובים עלי
    הוא מאת פרנק סראפיני.
  • 3:30 - 3:32
    הוא אחד התורמים לספרייה שלנו,
  • 3:32 - 3:35
    ומעצב קול מעולה שעבד על הסרטים
    "טרון," "מסע בין כוכבים" ואחרים.
  • 3:36 - 3:42
    הוא היה חלק מהצוות של אולפן פארמאונט,
    שזכה באוסקר על עיצוב קול
  • 3:42 - 3:44
    של הסרט
    "המרדף אחר אוקטובר האדום."
  • 3:44 - 3:47
    בסרט הקלאסי שעסק במלחמה הקרה
    ונעשה בשנות ה-90
  • 3:47 - 3:52
    התבקשו היוצרים ליצור קול
    של מדחף הצוללת.
  • 3:52 - 3:53
    הייתה להם בעיה קטנה:
  • 3:53 - 3:57
    הם לא ממש הצליחו למצוא צוללת
    במערב הוליווד.
  • 3:57 - 4:00
    אז מה שהם עשו,
  • 4:00 - 4:04
    זה ללכת לבריכה של חבר,
  • 4:04 - 4:08
    ופרנק עשה קפיצת בומבה.
  • 4:09 - 4:11
    הם התקינו מיקרופון בתוך הבריכה
  • 4:11 - 4:14
    ומיקרופון מעל הבריכה.
  • 4:14 - 4:17
    כך נשמע השמע מהמיקרופון שהיה בתוך הבריכה.
  • 4:17 - 4:19
    (צלילה לבריכה)
  • 4:20 - 4:21
    בתוספת הקול מהמיקרופון שמעל הבריכה
  • 4:21 - 4:23
    זה נשמע כך:
  • 4:23 - 4:25
    (מים ניתזים)
  • 4:26 - 4:30
    הם לקחו את שתי ההקלטות
    והורידו את גובה הצליל שלהן באוקטבה אחת,
  • 4:30 - 4:32
    בערך כמו להאט סיבוב של תקליט.
  • 4:33 - 4:35
    (מים ניתזים באוקטבה נמוכה יותר)
  • 4:36 - 4:39
    ואז הם הסירו חלק ניכר מהתדרים הגבוהים.
  • 4:39 - 4:41
    (מים ניתזים)
  • 4:41 - 4:43
    והפחיתו אוקטבה פעם נוספת.
  • 4:44 - 4:47
    (מים ניתזים באוקטבה נמוכה יותר)
  • 4:47 - 4:49
    ואז הוסיפו מעט מהנתז,
  • 4:49 - 4:51
    שהקליט המיקרופון שמעל הבריכה.
  • 4:51 - 4:55
    (מים ניתזים)
  • 4:55 - 4:57
    ועל ידי השמעה חוזרת של ההקלטה
  • 4:57 - 4:58
    הם קיבלו את זה:
  • 4:58 - 5:01
    (מדחף)
  • 5:04 - 5:11
    יצירתיות וטכנולוגיה חוברות יחד
    ליצירת האשליה,
  • 5:11 - 5:14
    שאנו נמצאים בתוך הצוללת.
  • 5:15 - 5:18
    אבל ברגע שיצרתם את הצלילים שרציתם
  • 5:18 - 5:21
    וסנכרנתם ביניהם לתמונה,
  • 5:21 - 5:25
    אתם רוצים שהצלילים הללו
    יתקיימו בעולם של הסיפור.
  • 5:25 - 5:29
    ואחת הדרכים הטובות ביותר לכך,
    היא להשתמש בהדהוד
  • 5:30 - 5:33
    זה הכלי הראשון שאני רוצה לדבר עליו.
  • 5:33 - 5:38
    Reverberation או בקיצור Reverb,
    הוא המשכו של קול
  • 5:38 - 5:40
    לאחר שהקול המקורי הסתיים.
  • 5:40 - 5:43
    זה משהו כמו --
  • 5:43 - 5:46
    כל ההחזרים מהחומרים,
  • 5:46 - 5:49
    מהעצמים והקירות סביב הקול.
  • 5:49 - 5:51
    ניקח לדוגמה שמע של ירי.
  • 5:51 - 5:54
    הקול המקורי קצר מחצי שנייה.
  • 5:56 - 5:57
    (קול של ירי)
  • 5:58 - 5:59
    על ידי הוספת הדהוד,
  • 5:59 - 6:03
    אנו יכולים לגרום לירי להשמע
    כאילו הוקלט בחדר אמבטיה.
  • 6:03 - 6:05
    (שמע של ירי בחדר אמבטיה לאחר הוספת הדהוד)
  • 6:05 - 6:09
    או כאילו הוקלט בקפלה או בכנסייה.
  • 6:09 - 6:11
    (שמע של ירי בכנסייה לאחר הוספת הדהוד)
  • 6:11 - 6:13
    או בקניון.
  • 6:14 - 6:16
    (קול של ירי בקניון לאחר הוספת הדהוד)
  • 6:16 - 6:19
    הדהוד מספק לנו הרבה מידע
  • 6:19 - 6:24
    לגבי המרחב שבין המאזין למקור הקול.
  • 6:24 - 6:26
    אם הקול הוא טעם,
  • 6:26 - 6:30
    אז הדהוד הוא כמו הריח של הקול.
  • 6:30 - 6:32
    אבל הדהוד יכול לעשות הרבה יותר.
  • 6:32 - 6:36
    האזנה לקול עם מעט מאוד הדהוד
  • 6:36 - 6:39
    ביחס לפעולה שעל המסך,
  • 6:39 - 6:42
    תסמן לנו מיד,
  • 6:42 - 6:44
    שאנו מאזינים לפרשן,
  • 6:44 - 6:49
    למספר אובייקטיבי שלא לוקח חלק
    בפעולה שמופיעה על המסך.
  • 6:50 - 6:55
    בנוסף, רגעים אינטימיים בסרטי קולנוע
  • 6:55 - 6:57
    נשמעים לעיתים קרובות ללא הדהוד,
  • 6:57 - 7:01
    מפני שכך זה היה נשמע לו מישהו
    היה מדבר לתוך האוזן שלנו.
  • 7:01 - 7:03
    מצד השני,
  • 7:03 - 7:06
    הוספת הדהוד רב לקול של אדם
  • 7:06 - 7:09
    יגרום לנו לחשוב שאנו מאזינים לפלשבק,
  • 7:10 - 7:13
    או שאנו בתוך ראשה של דמות
  • 7:14 - 7:16
    או שאנו מאזינים לקולו של אלוהים.
  • 7:16 - 7:19
    או לקול אף יותר עוצמתי,
  • 7:19 - 7:20
    של מורגן פרימן.
  • 7:20 - 7:22
    (צחוק)
  • 7:22 - 7:23
    אז --
  • 7:23 - 7:25
    (מחיאות כפיים)
  • 7:26 - 7:29
    מה לגבי כלים וטריקים אחרים,
  • 7:29 - 7:31
    שמעצבי קול עושים בהם שימוש?
  • 7:32 - 7:34
    הנה אחד גדול.
  • 7:40 - 7:41
    שקט.
  • 7:42 - 7:45
    כמה רגעים של שקט יגרמו לנו לשים לב.
  • 7:46 - 7:48
    בעולם המערבי,
  • 7:48 - 7:50
    אנו לא רגילים כל כך לשתיקות.
  • 7:50 - 7:54
    הן נחשבות למביכות או לא מנומסות.
  • 7:55 - 7:58
    שקט שמקדים תקשורת מילולית
  • 7:59 - 8:01
    יכול ליצור מתח רב.
  • 8:01 - 8:05
    דמיינו לעצמכם סרט הוליוודי גדול,
  • 8:05 - 8:09
    שמלא בפיצוצים ורובים אוטומטיים.
  • 8:10 - 8:14
    רעש מפסיק להיות רועש לאחר זמן מה.
  • 8:14 - 8:16
    אז באופן יין יאנג כזה,
  • 8:16 - 8:19
    שקט זקוק לרעש ורעש זקוק לשקט
  • 8:19 - 8:22
    כדי שלכל אחד מהם תוכל להיות השפעה.
  • 8:22 - 8:24
    אך למה הכוונה בשקט?
  • 8:24 - 8:27
    תלוי באיזה אופן נעשה בו שימוש בכל סרט.
  • 8:27 - 8:31
    שקט יכול להציב אותנו בתוך ראשה של דמות
  • 8:31 - 8:32
    או לגרות מחשבה מסוימת.
  • 8:32 - 8:35
    אנו נוטים לקשור בין שקט לבין...
  • 8:37 - 8:38
    הרהור,
  • 8:39 - 8:40
    מדיטציה,
  • 8:41 - 8:43
    שקיעה עמוקה במחשבות.
  • 8:45 - 8:48
    אבל לשקט יש יותר ממשמעות אחת,
  • 8:48 - 8:50
    שקט הופך ללוח חלק
  • 8:50 - 8:54
    שעליו מוזמן הצופה לצייר את מחשבותיו.
  • 8:55 - 8:59
    אבל אני רוצה להיות ברור:
    אין דבר כזה "שקט".
  • 8:59 - 9:04
    אני יודע שזאת נשמעת כמו האמירה הכי יומרנית
    שנאמרה במסגרת הרצאת TED אי פעם.
  • 9:05 - 9:10
    אבל גם אם הייתם נכנסים לחדר שאין בו הדהוד,
  • 9:10 - 9:12
    ושאין בו קולות חיצוניים,
  • 9:12 - 9:15
    עדיין הייתם מסוגלים לשמוע את
    את הלב שלכם פועם.
  • 9:16 - 9:20
    ובדרך כלל בקולנוע
    לא היו באמת רגעים שקטים
  • 9:20 - 9:22
    בגלל רעשי המקרן.
  • 9:23 - 9:25
    ואפילו בעולם ה-Dolby הנוכחי,
  • 9:26 - 9:29
    אין באמת רגע אחד של שקט,
    אם רק תאזינו סביבכם.
  • 9:30 - 9:33
    תמיד ישנו קול מסוים.
  • 9:33 - 9:36
    עכשיו, מאחר שאין דבר כזה שקט,
  • 9:36 - 9:39
    במה משתמשים יוצרי סרטים ומעצבי קול?
  • 9:39 - 9:44
    בתור תחליף מקביל,
    הם משתמשים לעיתים קרובות באמביינטים.
  • 9:44 - 9:48
    אמביינטים הם קולות הרקע הייחודיים,
  • 9:48 - 9:51
    הספציפיים למקום מסוים.
  • 9:51 - 9:53
    לכל מקום יש קול ייחודי
  • 9:53 - 9:55
    ולכל חדר יש קול ייחודי,
  • 9:55 - 9:57
    שמכונה צליל חדר.
  • 9:57 - 9:59
    הנה הקלטה של שוק במרוקו.
  • 9:59 - 10:02
    (קולות, מוזיקה)
  • 10:05 - 10:08
    והנה הקלטה של כיכר טיימס בניו יורק.
  • 10:09 - 10:13
    (כלי תחבורה, צופרי רכב, קולות)
  • 10:15 - 10:19
    צליל החדר הוא סך כל הרעשים שבחדר:
  • 10:19 - 10:21
    המיזוג, החימום, המקרר.
  • 10:22 - 10:24
    הנה הקלטה של הדירה שלי בברוקלין.
  • 10:24 - 10:29
    (ניתן לשמוע את המיזוג, הבוילר,
    המקרר והתנועה ברחוב)
  • 10:35 - 10:40
    אמביינטים עובדים בצורה קדומה מאוד.
  • 10:41 - 10:44
    הם מדברים ישירות אל תת המודע במוחנו.
  • 10:45 - 10:50
    אז ציפורים מזמרות מחוץ לחלון שלכם
    עשויות לשדר נורמליות,
  • 10:51 - 10:54
    אולי משום שכמין,
  • 10:54 - 10:58
    התרגלנו לצלילים הללו
    בכל בוקר במשך מיליוני שנים.
  • 10:58 - 11:02
    (ציפורים שרות)
  • 11:06 - 11:09
    מצד שני, יצא לנו להכיר קולות של תעשייה
  • 11:10 - 11:11
    רק לאחרונה.
  • 11:12 - 11:14
    למרות שאני אוהב את הקולות
    הללו באופן אישי --
  • 11:14 - 11:16
    נעשה בהם שימוש על ידי
    אחד מגיבוריי דיוויד לינץ',
  • 11:16 - 11:18
    ומעצב הקול שלו, אלאן ספלט --
  • 11:18 - 11:21
    קולות תעשייתיים נושאים
    בדרך כלל קונוטציות שליליות.
  • 11:21 - 11:24
    [קול של מכונות)
  • 11:28 - 11:33
    אפקטים קוליים יכולים לגעת
    בזכרונות הרגשיים שלנו.
  • 11:35 - 11:37
    לעיתים הם יכולים
    להיות כה משמעותיים,
  • 11:37 - 11:40
    שהם הופכים לדמות בסרט.
  • 11:41 - 11:45
    קולו של רעם עשוי לסמל
    התערבות אלוהית או זעם.
  • 11:46 - 11:49
    (רעם)
  • 11:52 - 11:56
    פעמוני כנסייה יכולים לסמל את חלוף הזמן,
  • 11:56 - 11:58
    או את היותנו בני תמותה.
  • 12:00 - 12:03
    (פעמונים מצלצלים)
  • 12:08 - 12:12
    זכוכית נשברת יכולה לסמל
    את סופה של מערכת יחסים,
  • 12:12 - 12:14
    או חברות.
  • 12:14 - 12:16
    (זכוכית נשברת)
  • 12:17 - 12:20
    מדענים מאמינים שצלילים צורמים,
  • 12:20 - 12:25
    לדוגמה, כלי נשיפה
    שמנגנים בהם בקול רם מאוד,
  • 12:26 - 12:31
    עשויים להזכיר לנו יללות של בעלי חיים בטבע
  • 12:31 - 12:34
    ולכן לגרום לנו לחוש אי נעימות או פחד.
  • 12:35 - 12:37
    (צלילי נגינה בכלי נשיפה)
  • 12:41 - 12:44
    עד כה דיברנו על קולות
    של דברים שמופיעים על המסך.
  • 12:44 - 12:49
    אבל לעיתים, מקור הקול לא נראה.
  • 12:49 - 12:51
    לכך אנו קוראים קולות חוץ-מסך,
  • 12:52 - 12:53
    או קולות "אקוסמטיים".
  • 12:54 - 12:55
    קולות אקוסמטיים --
  • 12:56 - 13:01
    מקור המושג "אקוסמטי"
    בפיתוגרס שחי ביוון העתיקה,
  • 13:01 - 13:05
    שהיה מלמד תחת מעטה
    או מאחורי וילון במשך שנים,
  • 13:05 - 13:08
    בלי להחשף בפני תלמידיו.
  • 13:08 - 13:11
    אני מעריך שהמתמטיקאי והפילוסוף חשב,
  • 13:12 - 13:13
    שבאופן הזה,
  • 13:14 - 13:18
    תלמידיו יהיו ממוקדים יותר בקול,
  • 13:18 - 13:20
    במילים שאמר ובמשמעותן,
  • 13:20 - 13:23
    ולא בויזואליות שלו כשהוא מדבר.
  • 13:23 - 13:26
    אז בדומה לקוסם מארץ עוץ,
  • 13:26 - 13:30
    או האח הגדול בספר "1984",
  • 13:30 - 13:34
    הפרדה של הקול מהמקור שלו,
  • 13:34 - 13:36
    הפרדה של סיבה מתוצאה,
  • 13:36 - 13:40
    יוצרת תחושת המצאות
    על-מרחבית או פנאופטיציזם,
  • 13:40 - 13:42
    וכתוצאה מכך, תחושה של סמכות.
  • 13:43 - 13:46
    ישנה מסורת ארוכה לקולות אקוסמטיים.
  • 13:47 - 13:54
    נזירות במנזרים ברומא וונציה
    נהגו לשיר בחדרים,
  • 13:54 - 13:58
    שהיו קרובים לתקרה בגלריות,
  • 13:58 - 14:02
    בכך יצרו את האשליה
    שאנו מאזינים למלאכים שבשמיים.
  • 14:02 - 14:06
    ריכרד וגנר מפורסם בכך
    שיצר את התזמורת הנסתרת,
  • 14:06 - 14:10
    שממוקמת בבור המצוי בין הבמה לקהל.
  • 14:10 - 14:15
    ואחד מגיבורי, אפקס טווין,
    מפורסם בכך שהתחבא בפינות חשוכות במועדונים.
  • 14:15 - 14:20
    אני חושב שמה שכל המומחים האלה ידעו
    הוא שעל ידי הסתרת המקור,
  • 14:20 - 14:22
    יוצרים תחושת מיסתורין.
  • 14:22 - 14:24
    רואים זאת בקולנוע פעם אחר פעם,
  • 14:24 - 14:27
    אצל היצ'קוק,
    וב"נוסע השמיני" של רידלי סקוט.
  • 14:27 - 14:29
    שמיעה של קול בלי לדעת מה המקור שלו
  • 14:29 - 14:33
    יוצרת סוג מסוים של מתח.
  • 14:35 - 14:40
    בנוסף, ניתן כך לצמצם
    הגבלות ויזואליות שיש על במאים,
  • 14:40 - 14:44
    וניתן להראות משהו
    שלא היה שם בזמן הצילום.
  • 14:44 - 14:46
    ואם כל זה נשמע תאורטי מידי,
  • 14:46 - 14:48
    אני רוצה להראות לכם סרטון קצר.
  • 14:49 - 14:52
    (צעצוע מצייץ)
  • 14:52 - 14:55
    (מכונת כתיבה)
  • 14:56 - 14:58
    (תופים)
  • 14:59 - 15:01
    (פינג פונג)
  • 15:02 - 15:05
    (השחזת סכינים)
  • 15:06 - 15:09
    (תקליט נשרט)
  • 15:09 - 15:11
    (מסור חותך)
  • 15:11 - 15:12
    (אישה צורחת)
  • 15:13 - 15:16
    מה שאני מנסה להדגים באמצעים האלה
  • 15:18 - 15:20
    הוא שקול הוא שפה.
  • 15:21 - 15:24
    קול יכול להערים עלינו על ידי
    העברה שלנו למקום אחר גיאוגרפית;
  • 15:25 - 15:26
    הוא יכול לשנות את האווירה;
  • 15:27 - 15:28
    הוא יכול לקבוע את הקצב;
  • 15:29 - 15:33
    הוא יכול לגרום לנו לצחוק
    או יכול לגרום לנו לפחד.
  • 15:35 - 15:38
    בנימה אישית, אני התאהבתי בשפה הזאת
  • 15:38 - 15:39
    לפני כמה שנים,
  • 15:39 - 15:44
    ואיכשהו הצלחתי לעשות ממנה קריירה.
  • 15:45 - 15:48
    ואני חושב שעם העבודה שלנו בספריית השמע,
  • 15:49 - 15:54
    אנו מנסים להרחיב את
    אוצר המילים של השפה הזאת.
  • 15:56 - 15:59
    ובאופן הזה אנו רוצים להציע
    את הכלים המתאימים
  • 15:59 - 16:01
    למעצבי קול,
  • 16:01 - 16:02
    ליוצרי סרטים,
  • 16:02 - 16:04
    למפתחי משחקי וידאו ולמפתחי יישומים,
  • 16:05 - 16:08
    כדי שיוכלו לספר סיפורים טובים עוד יותר
  • 16:08 - 16:11
    וליצור שקרים יפים עוד יותר.
  • 16:11 - 16:12
    תודה על ההקשבה.
  • 16:12 - 16:16
    (מחיאות כפיים)
Title:
כל מה שאתם שומעים בסרטים הוא שקר
Speaker:
טאסוס פרנטזולס
Description:

עיצוב קול מבוסס על הטעיה -- כשאתם צופים בסרט או תוכנית טלוויזיה, כמעט כל הקולות שאתם שומעים מזויפים. בהרצאה עתירת שמע זו, טאסוס פרנטזולס בוחן את תפקידו של הקול בסיפור סיפורים ומדגים באיזו קלות המוח שלנו מולך שולל אחר מה שאנו שומעים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
16:35

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.