< Return to Video

האם תחביר משנה? - אנדראה קלוד

  • 0:07 - 0:09
    אתם מספרים לחבר סיפור מדהים,
  • 0:09 - 0:14
    ואתם מגיעים לחלק הכי טוב
    כשפתאום הוא מפריע,
  • 0:14 - 0:18
    "החייזר ואני," לא "אני והחייזר."
  • 0:18 - 0:20
    רובנו כנראה היו מתעצבנים,
  • 0:20 - 0:22
    אבל חוץ מההפרעה החצופה,
  • 0:22 - 0:24
    האם לחבר שלכם יש טענה נכונה?
  • 0:24 - 0:27
    האם המשפט שלכם היה למעשה לא נכון תחבירית?
  • 0:27 - 0:31
    ואם הוא עדיין היה מבין את זה, למה זה משנה?
  • 0:31 - 0:33
    מנקודת מבט של בלשנות,
  • 0:33 - 0:37
    תחביר הוא סט של תבניות
    לאיך שהמילים שלנו מתחברות
  • 0:37 - 0:39
    כדי ליצור משפטים ופסקאות,
  • 0:39 - 0:42
    בין אם מדוברות או בכתב.
  • 0:42 - 0:44
    לשפות שונות יש תבניות שונות.
  • 0:44 - 0:47
    באנגלית, הנושא בדרך כלל מגיע ראשון,
  • 0:47 - 0:49
    שאחריו בא הפעל,
  • 0:49 - 0:50
    ואז הנשוא,
  • 0:50 - 0:53
    בעוד ביפנית ושפות רבות אחרות,
  • 0:53 - 0:56
    הסדר הוא הנושא, הנשוא והפועל.
  • 0:56 - 1:00
    כמה מלומדים ניסו לזהות
    תבניות משותפות לכל השפות,
  • 1:00 - 1:02
    אבל חוץ מכמה תכונות בסיסיות,
  • 1:02 - 1:05
    כמו שיש להן שמות עצם ופעלים,
  • 1:05 - 1:09
    מעטים מהכללים האוניברסליים האלו נמצאו.
  • 1:09 - 1:12
    ובעוד כל שפה צריכה תבניות עקביות
    כדי לתפקד,
  • 1:12 - 1:17
    המחקר של התבניות האלו
    פותח טיעון מתמשך בין שתי הגישות
  • 1:17 - 1:21
    שידועות כפרספקטביזם ודסקריפטיביזם.
  • 1:21 - 1:22
    בהפשטה מוגזמת,
  • 1:22 - 1:26
    פרספקטיביסטים חושבים ששפה נתונה
    צריכה לעקוב אחרי חוקים עקביים,
  • 1:26 - 1:31
    בעוד דסקטיביסטים רואים
    שינויים והתאמות כדבר טבעי
  • 1:31 - 1:34
    וחלק הכרחי של השפה.
  • 1:34 - 1:38
    במשך זמן רב מההסטוריה,
    רובה המוחלט של השפה היתה מדוברת.
  • 1:38 - 1:42
    אבל כשאנשים הופכים ליותר מחוברים
    וכתבים עלו בחשיבות,
  • 1:42 - 1:46
    השפה הכתובה הפכה לסטנדרטית
    כדי לאפשר תקשורת רחבה יותר
  • 1:46 - 1:51
    ולהבטיח שאנשים בחלקים שונים
    של ממלכה יוכלו להבין אחד את השני.
  • 1:51 - 1:57
    בהרבה שפות, הצורה הסטנדרטית
    נחשבה היחידה המתאימה,
  • 1:57 - 2:01
    למרות שהגיעו מרק אחת ממגוון שפות מדוברות,
  • 2:01 - 2:03
    בדרך כלל זו של אנשים עם כוח.
  • 2:03 - 2:07
    טהרני שפה עבדו כדי למסד ולחלחל את הסטנדרט
  • 2:07 - 2:13
    על ידי פרוט סט של כללים שמשקפים
    את התחביר המוסכם של זמנם.
  • 2:13 - 2:17
    וכללים לתחביר כתוב
    הוחלו גם על השפה המדוברת.
  • 2:17 - 2:22
    תבניות דיבור שסטו מהכללים הכתובים
    נחשבו להשחתה,
  • 2:22 - 2:24
    או סימנים של מעמד חברתי נמוך,
  • 2:24 - 2:27
    והרבה אנשים שגדלו מדברים בדרכים אלה
  • 2:27 - 2:31
    הוכרחו לאמץ את הצורות הסטנדרטיות.
  • 2:31 - 2:32
    יותר לאחרונה, עם זאת,
  • 2:32 - 2:36
    בלשנים הבינו שדיבור הוא תופעה נפרדת מכתיבה
  • 2:36 - 2:38
    עם תבניות וסדרים משלו.
  • 2:38 - 2:43
    רובנו לומדים לדבר בגיל כזה מוקדם
    שאנחנו אפילו לא זוכרים את זה.
  • 2:43 - 2:46
    אנחנו יוצרים את הרפרטואר המדובר שלנו
    דרך הרגלים לא הכרתיים,
  • 2:46 - 2:49
    לא חוקים זכורים.
  • 2:49 - 2:53
    ובגלל שדיבור משתמש גם במצב הרוח
    והאינטונציה למשמעות,
  • 2:53 - 2:55
    המבנה שלה הוא הרבה פעמים גמיש יותר,
  • 2:55 - 2:59
    מותאם לצרכים של הדוברים והמאזינים.
  • 2:59 - 3:03
    המשמעות של זה יכולה להיות המנעות
    מפסקאות מורכבות שקשה לנסח בזמן אמת,
  • 3:03 - 3:06
    לעשות שינויים כדי להמנע מהגיות מוזרות,
  • 3:06 - 3:09
    או להסיר קולות כדי להפוך
    את הדיבור למהיר יותר.
  • 3:09 - 3:14
    הגישה המילולית שמנסה להבין ולמפות
    כאלה הבדלים
  • 3:14 - 3:18
    בלי להכתיב נכונים ידועה כדסקריפטיזם.
  • 3:18 - 3:20
    במקום להחליט איך שפות צריכות
    להיות בשימוש,
  • 3:20 - 3:23
    היא מתארת איך אנשים למעשה משתמשים בה,
  • 3:23 - 3:27
    ועוקבת אחרי החידושים
    שהם מעלים תוך כדי התהליך.
  • 3:27 - 3:29
    אבל בעוד הויכוח בין
  • 3:29 - 3:31
    פרסקריפטיזם ודסקריפטיזם ממשיך,
  • 3:31 - 3:34
    השתיים לא אקסקלוסיביות הדדית.
  • 3:34 - 3:37
    במקרה הטוב,
    פרסקריפטיזם שימושי לידע אנשים
  • 3:37 - 3:42
    בנוגע לתבניות המבוססות
    הכי נפוצות בנקודה מסויימת בזמן.
  • 3:42 - 3:44
    זה חשוב, לא רק להקשר הפורמלי,
  • 3:44 - 3:48
    אלא גם עושה את התקשורת
    קלה יותר בין דוברים לא טבעיים
  • 3:48 - 3:51
    מרקעים שונים.
  • 3:51 - 3:52
    דסקריפטיזם, מצד שני,
  • 3:52 - 3:54
    נותן לנו תובנה לאיך המוחות שלנו עובדים
  • 3:54 - 3:59
    והדרכים האינסטינקטיביות בהן אנחנו בונים
    את הראיה שלנו על העולם.
  • 3:59 - 4:03
    לבסוף, אפשר לחשוב הכי טוב
    על תחביר כסט של הרגלים לשוניים
  • 4:03 - 4:07
    שכל הזמן משתנים ומומצאים מחדש
  • 4:07 - 4:10
    על ידי קבוצות שלמות של משתמשי שפה.
  • 4:10 - 4:11
    כמו השפה עצמה,
  • 4:11 - 4:13
    זה מארג נפלא ומורכב
  • 4:13 - 4:17
    שנארג דרך התרומות של דוברים ומקשיבים,
  • 4:17 - 4:19
    כותבים וקוראים,
  • 4:19 - 4:21
    פרסקריפטיביים ודסקריפטיביים,
  • 4:21 - 4:23
    גם מקרוב וגם מרחוק.
Title:
האם תחביר משנה? - אנדראה קלוד
Speaker:
Andreea S. Calude
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/does-grammar-matter-andreea-s-calude

זה יכול להיות קשה לפעמים, כשמדברים, לזכור את כל החוקים התחביריים שמנחים אותנו כשאנחנו כותבים, מתי זה נכון להגיד "הכלב ואני" ומתי זה נכון להגיד הכלב ואנוכי"? האם זה אפילו משנה? אנדריאה קלוד צוללת לטיעון רב השנים בין נקודות מבט לשוניות ומתארות -- שיש להן שתי דעות שונות על הנושא.

שיעור מאת אנדראה קלוד, אנימציה של מייק של.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:39
Tal Dekkers approved Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Tal Dekkers accepted Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Does grammar matter?
Show all

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.