החיים בהווה הדיגיטלי
-
0:01 - 0:03הייתי בניו-יורק
בזמן ההוריקן "סנדי" -
0:03 - 0:05וכלב קטן בשם מאווי
-
0:05 - 0:07גר איתי.
-
0:07 - 0:09מחצית מהעיר היתה חשוכה
עקב הפסקת חשמל, -
0:09 - 0:12ואני גרתי בצד החשוך.
-
0:12 - 0:14מאווי היה מבוהל מהחושך,
-
0:14 - 0:16אז היה עלי לשאת אותו
במעלה המדרגות, -
0:16 - 0:19בעצם, קודם במורד המדרגות,
לטיול שלו, -
0:19 - 0:21ואח"כ להחזיר אותו למעלה.
-
0:21 - 0:24בנוסף, העליתי המון בקבוקי מים
-
0:24 - 0:26לקומה השביעית מידי יום.
-
0:26 - 0:27ותוך כדי כל זה,
-
0:27 - 0:30היה עלי להחזיק פנס בין שיני.
-
0:30 - 0:32בחנויות הסמוכות נגמרו הפנסים,
-
0:32 - 0:35הסוללות והלחם.
-
0:35 - 0:38כדי להתקלח, עברתי מרחק
של 40 רחובות -
0:38 - 0:40עד לסניף של מכון הכושר שלי.
-
0:40 - 0:43אך לא אלה היו עיסוקי היומיום
העיקריים שלי. -
0:43 - 0:46היה לי בה-במידה חשוב
להיות האדם הראשון -
0:46 - 0:50שיגיע לבית-קפה סמוך
עם כבלים מאריכים ומטענים -
0:50 - 0:51כדי להטעין את
כל המכשירים שלי. -
0:51 - 0:54התחלתי לחפש מתחת לדוכני מאפיות
-
0:54 - 0:58ובכניסות לקונדיטוריות
כדי למצוא נקודות חשמל. -
0:58 - 0:59לא הייתי היחידה.
-
0:59 - 1:03אפילו בגשם, אנשים עמדו
בין "מדיסון" לשדרה החמישית -
1:03 - 1:06מתחת למטריותיהם,
טוענים את הטלפונים הסלולריים -
1:06 - 1:08מתוך תקעים ברחוב
-
1:08 - 1:10הטבע זה עתה הזכיר לנו
-
1:10 - 1:12שהוא חזק יותר
מכל הטכנולוגיה שלנו -
1:12 - 1:16אך אנו המשכנו להיות אחוזי-כפיה
להיות מחוברים. -
1:16 - 1:17לדעתי, אין כמו משבר
-
1:17 - 1:21לגרום לך להבין
מה באמת חשוב ומה לא, -
1:21 - 1:24ו"סנדי" גרמה לי להבין
שהמכשירים שלנו -
1:24 - 1:26והקישוריות שלנו חשובים לנו
-
1:26 - 1:31ממש כמו אוכל ומחסה.
-
1:31 - 1:34העצמי שהכרנו פעם
כבר לא קיים, -
1:34 - 1:37ולדעתי יקום מופשט, דיגיטלי,
-
1:37 - 1:39הפך להיות חלק מהזהות שלנו,
-
1:39 - 1:44ואני רוצה לדבר איתכם
של המשמעות של זה, לדעתי. -
1:44 - 1:46אני סופרת,
ואני מתעניינת ב"עצמי" -
1:46 - 1:49כי לעצמי ולבדיון
יש הרבה במשותף. -
1:49 - 1:52שניהם סיפורים, פרשנויות.
-
1:52 - 1:55אתם ואני יכולים לחוות דברים
ללא סיפור. -
1:55 - 1:57כולנו עלולים לעלות במדרגות
מהר מדי -
1:57 - 1:58ולחטוף קוצר-נשימה.
-
1:58 - 2:01אבל המובן הרחב שיש לנו
לגבי חיינו, -
2:01 - 2:04המובן המעט מופשט יותר,
הוא עקיף. -
2:04 - 2:07סיפור חיינו מבוסס על התנסות ישירה,
-
2:07 - 2:09אבל הוא זוכה לקישוטים.
-
2:09 - 2:12סופרת צריכה לבנות
סצנה אחרי סצנה, -
2:12 - 2:15וסיפור חיינו זקוק גם לקשת.
-
2:15 - 2:18הוא זקוק לחודשים ולשנים
-
2:18 - 2:21הרגעים הבודדים בחיינו
הם הפרקים שלו. -
2:21 - 2:24אבל הסיפור אינו עוסק
בפרקים האלה. -
2:24 - 2:26הסיפור הוא הספר השלם.
-
2:26 - 2:29הוא לא עוסק רק
בשברון-לב ובאושר, -
2:29 - 2:31ובנצחונות ובאכזבות,
-
2:31 - 2:33אלא גם בכך
שבגלל הדברים האלה, -
2:33 - 2:36ולעתים, מה שיותר חשוב,
למרות הדברים האלה, -
2:36 - 2:38אנו מוצאים את מקומנו בעולם
-
2:38 - 2:42ומשנים אותו ואת עצמנו.
-
2:42 - 2:45סיפורנו, אם כן,
זקוק לשני מימדי זמן: -
2:45 - 2:48קשת ארוכה של זמן
שהיא כל חיינו, -
2:48 - 2:50ומסגרת זמן של התנסות ישירה
-
2:50 - 2:52שהיא הרגע.
-
2:52 - 2:54העצמי שמתנסה ישירות
-
2:54 - 2:56יכול להתקיים רק ברגע הזה,
-
2:56 - 2:59אך העצמי שמספר,
זקוק למספר רגעים, -
2:59 - 3:01לרצף שלם שלהם,
-
3:01 - 3:03ולכן תחושת העצמי השלמה
-
3:03 - 3:06זקוקה גם להתנסות כובשת
-
3:06 - 3:08וגם לזרם הזמן.
-
3:08 - 3:12זרם הזמן טבוע בכל דבר,
-
3:12 - 3:14בשחיקתו של גרגר חול,
-
3:14 - 3:18בהנצה של ניצן קטן
והפיכתו לוורד. -
3:18 - 3:21בלעדיו לא היתה לנו מוסיקה.
-
3:21 - 3:23עצם רגשותינו והלך רוחנו
-
3:23 - 3:25הם לעתים קרובות
הצופן של הזמן, -
3:25 - 3:27של החרטה או הנוסטלגיה
לגבי העבר, -
3:27 - 3:31של התקווה או החשש
ביחס לעתיד. -
3:31 - 3:35לדעתי, הטכנולוגיה שינתה
את זרם הזמן הזה. -
3:35 - 3:37סך-כל הזמן שעומד לרשותנו
לצורך סיפורנו -- -
3:37 - 3:39כל חיינו-- גדל,
-
3:39 - 3:42אך המידה הקטנה ביותר,
הרגע, התכווצה. -
3:42 - 3:45היא התכווצה כי המכשירים שלנו
מאפשרים לנו -
3:45 - 3:48חלקית, למדוד יחידות זמן
קטנות יותר ויותר, -
3:48 - 3:51וזה בתורו מעניק לנו
הבנה גרעינית יותר -
3:51 - 3:53של העולם החומרי,
-
3:53 - 3:55והבנה גרעינית זו
-
3:55 - 3:57הפיקה עולמות של נתונים
-
3:57 - 3:59שמוחותינו כבר לא יכולים להבין
-
3:59 - 4:03ושעבורם אנו זקוקים
למחשבים משוכללים יותר ויותר. -
4:03 - 4:05כל זה בא לומר שהפער
-
4:05 - 4:08בין מה שבכוחנו לתפוש
לבין מה שבכוחנו למדוד -
4:08 - 4:10עתיד רק לגדול.
-
4:10 - 4:13המדע יודע לעשות דברים
בעזרת ובתוך פיקו-שניה, -
4:13 - 4:15אבל לכם ולי לעולם לא תהיה
החוויה הפנימית -
4:15 - 4:18של מיליונית המיליונית של השניה.
-
4:18 - 4:22אתם ואני נענים רק
לקצב ולזרימה של הטבע, -
4:22 - 4:25לשמש, לירח ולעונות,
-
4:25 - 4:28וזו הסיבה מדוע אנו זקוקים
לקשת הזמן הארוכה -
4:28 - 4:30המקיפה את העבר,
ההווה והעתיד, -
4:30 - 4:32כדי לראות את הדברים
כפי שהם, -
4:32 - 4:34להפריד את האות מן הרעש
-
4:34 - 4:37ואת העצמי מן התחושות.
-
4:37 - 4:40נחוץ לנו חץ הזמן
כדי להבין סיבה ומסובב, -
4:40 - 4:42לא רק בעולם החומרי,
-
4:42 - 4:45אלא גם בכוונותינו ובהנעותינו.
-
4:45 - 4:49מה קורה
כשהחץ סוטה מדרכו? -
4:49 - 4:53מה קורה כשהזמן מתפתל?
-
4:53 - 4:55ורבים כל-כך מאיתנו כאן
יש תחושה -
4:55 - 4:57שחץ הזמן מצביע לכל מקום
-
4:57 - 4:59ולשום מקום בבת-אחת.
-
4:59 - 5:02זה מכיוון שהזמן אינו זורם
בעולם הדיגיטלי -
5:02 - 5:06כמו שהוא זורם בעולם הטבעי.
-
5:06 - 5:09כולנו יודעים שהאינטרנט
כיווץ את המרחב -
5:09 - 5:10וגם את הזמן.
-
5:10 - 5:12"הרחק אי-שם"
הוא כעת "כאן". -
5:12 - 5:15החדשות מהודו הן מידע זורם
ביישומון של הנייד שלי -
5:15 - 5:18בין אם אני בניו-יורק
או בניו-דלהי. -
5:18 - 5:19וזה לא הכל.
-
5:19 - 5:22מקום העבודה האחרון שלכם,
הזמנות המסעדה שלכם משנה שעברה, -
5:22 - 5:25חבריכם לשעבר, כולם נחים
על מישור שטוח עם החברים של היום -
5:25 - 5:27כי האינטרנט גם פועל כארכיון,
-
5:27 - 5:29והוא מפתל את העבר.
-
5:29 - 5:31כשלא נותרה אבחנה בין העבר,
-
5:31 - 5:34ההווה והעתיד,
ובין ה"כאן" וה"שם", -
5:34 - 5:38אנו נותרים כשה"רגע הנוכחי"
הוא בכל מקום, -
5:38 - 5:40הרגע הזה, שאותו אכנה
"העכשיו הדיגיטלי". -
5:40 - 5:43איך בדיוק אנו אמורים
לתעדף דברים -
5:43 - 5:45בנוף של העכשיו הדיגיטלי?
-
5:45 - 5:47העכשיו הדיגיטלי איננו ההווה,
-
5:47 - 5:49כי הוא תמיד נמצא
מהלך כמה שניות קדימה, -
5:49 - 5:51כששטף המידע של "טוויטר"
שוטף ללא הרף -
5:51 - 5:53לצד חדשות מאזורי זמן אחרים.
-
5:53 - 5:55זה אינו הרגע
של דקירת כאב ברגל -
5:55 - 5:58או השניה בה נוגסים
בדבר-מאפה -
5:58 - 6:01או שלוש השעות בהן
הולכים לאיבוד בספר מעולה. -
6:01 - 6:03ל"עכשיו" הזה, מבחינה פיזית
-
6:03 - 6:06ופסיכולוגית, יש רק יחס קלוש
לעצם מצבנו. -
6:06 - 6:08ומטרתו היא בעצם
להסיח את דעתנו -
6:08 - 6:10בכל פניה בדרך.
-
6:10 - 6:12כל תוואי-נוף דיגיטלי
הינו הזמנה -
6:12 - 6:15לנטוש את מה עושים כעת
כדי ללכת למקום אחר -
6:15 - 6:16ולעשות משהו אחר.
-
6:16 - 6:18קוראים ראיון עם איזה סופר?
-
6:18 - 6:21למה שלא תקנו את הספר?
צייצו אותו. שתפו אותו. -
6:21 - 6:24עשו לו "לייק". מיצאו עוד ספרים
בדיוק כמוהו. -
6:24 - 6:27מיצאו עוד אנשים
שקוראים ספרים אלה. -
6:27 - 6:29טיולים יכולים לתת הרגשת שחרור,
-
6:29 - 6:31אבל כשהם בלתי-פוסקים
אנו הופכים -
6:31 - 6:33לגולים לנצח, חסרי-מנוחה.
-
6:33 - 6:35יש חופש ביכולת לבחור,
אך לא כשבוחרים ללא הרף -
6:35 - 6:38לשם הבחירה עצמה.
-
6:38 - 6:40ולא רק שהעכשיו הדיגיטלי
רחוק מן ההווה, -
6:40 - 6:43אלא הוא גם
מתחרה בו ישירות, -
6:43 - 6:45וזה משום שלא רק אני
נעדרת ממנו, -
6:45 - 6:46אלא גם אתם.
-
6:46 - 6:49לא רק אנחנו נעדרים ממנו,
אלא גם כל יתר האנשים. -
6:49 - 6:53וכאן טמונים גם הנוחות
וגם האימה שבו. -
6:53 - 6:56אני יכולה להזמין ספרים
בשפה זרה באמצע הלילה, -
6:56 - 6:57לקנות עוגיות פריזאיות,
-
6:57 - 7:00ולהשאיר מסרי וידאו
שייאספו מאוחר יותר. -
7:00 - 7:02בכל שעה ושעה
אני יכולה לפעול -
7:02 - 7:04בקצב שונה מכם,
-
7:04 - 7:06תוך קיום האשליה
-
7:06 - 7:09שאני מחוברת אליכם בזמן אמת.
-
7:09 - 7:11"סנדי" היוותה תזכורת
-
7:11 - 7:13לקלות שבה יכולה להתנפץ
אשליה כזו. -
7:13 - 7:15היו אלה שהיו להם חשמל ומים,
-
7:15 - 7:17והיו אלה שלא.
-
7:17 - 7:19ישנם אלה שחזרו לשגרת חייהם,
-
7:19 - 7:21וישנן אלה שעדיין מנושלים ממקומם
-
7:21 - 7:23אחרי חודשים כה רבים.
-
7:23 - 7:26משום מה,
נראה שהטכנולוגיה מנציחה -
7:26 - 7:29את האשליה של מי שיש להם,
שלכולם יש, -
7:29 - 7:32ואז, כמו סטירה אירונית בפרצוף,
-
7:32 - 7:34היא הופכת זאת למציאות.
-
7:34 - 7:36לדוגמה, אומרים שיש בהודו
יותר אנשים -
7:36 - 7:39עם גישה לטלפונים סלולריים
מאשר לשירותים. -
7:39 - 7:41אז אם הנתק הזה,
שהוא ממילא כה גדול -
7:41 - 7:43באזורים רבים בעולם,
-
7:43 - 7:46בין העדר תשתית
לבין תפוצת הטכנולוגיה, -
7:46 - 7:48לא יזכה לכך שיגשרו עליו,
-
7:48 - 7:50יתגלעו קרעים בין הדיגיטלי
-
7:50 - 7:52למציאותי.
-
7:52 - 7:56עבורנו, כפרטים שחיים בעכשיו הדיגיטלי
-
7:56 - 7:58ומבלים בו את רוב
שעות הערות שלנו, -
7:58 - 8:00האתגר הוא לחיות
בשני זרמי זמן -
8:00 - 8:03מקבילים וכמעט בו-זמניים.
-
8:03 - 8:07איך חיים בתוך הסחת-דעת?
-
8:07 - 8:09אולי נראה לנו שהצעירים מאיתנו,
-
8:09 - 8:13אלא שנולדים לתוך זה,
יסתגלו ביתר טבעיות. -
8:13 - 8:16אולי. אבל אני זוכרת
את ילדותי. -
8:16 - 8:18אני זוכרת כיצד סבי עבר
-
8:18 - 8:20יחד איתי על בירות העולם.
-
8:20 - 8:23בודה ופשט היו מופרדות
ע"י הדנובה, -
8:23 - 8:26בווינה היה בי"ס לרכיבה
בסגנון ספרדי. -
8:26 - 8:28אילו הייתי ילדה היום,
יכולתי ללמוד בקלות את המידע הזה -
8:28 - 8:31בעזרת יישומונים וקישורי-על,
-
8:31 - 8:33אבל זה לא באמת היה
אותו הדבר. -
8:33 - 8:35כי זמן רב אח"כ
נסעתי לווינה, -
8:35 - 8:37והלכתי לביה"ס לרכיבה
בסגנון ספרדי, -
8:37 - 8:40ויכולתי ממש להרגיש
את סבי לצידי. -
8:40 - 8:43לילה אחרי לילה
הוא לקח אותי למרפסת, -
8:43 - 8:46על כתפיו,
והראה לי את צדק -
8:46 - 8:49ואת שבתאי ואת הדובה הגדולה.
-
8:49 - 8:51ואפילו כאן,
כשאני מביטה לעבר הדובה הגדולה, -
8:51 - 8:54אני חשה שוב כמו שהרגשתי
כשהייתי ילדה, -
8:54 - 8:57שנאחזת בראש שלו
ומנסה לשמור על שיווי משקל -
8:57 - 8:59על כתפו,
-
8:59 - 9:02ואני יכולה לחוות שוב
את ההרגשה להיות ילדה. -
9:02 - 9:04מה שהיה לי עם סבי
היה עטוף -
9:04 - 9:08לעתים כה קרובות במידע,
בידע ובעובדות, -
9:08 - 9:10אבל העניין היה הרבה יותר
-
9:10 - 9:14מאשר מידע, ידע או עובדות.
-
9:14 - 9:16טכנולוגיית פיתול הזמן קוראת תיגר
-
9:16 - 9:18על מעמקי הליבה שלנו,
-
9:18 - 9:21משום שאנו יכולים לארכב את העבר
-
9:21 - 9:25ואת חלקו קשה לפעמים לשכוח,
-
9:25 - 9:27אפילו כשהרגע הנוכחי
-
9:27 - 9:30הוא יותר ויותר זניח.
-
9:30 - 9:33אנו רוצים להיצמד אליו,
אך במקום זה אנו נותרים -
9:33 - 9:35צמודים לסדרה של רגעים סטטיים.
-
9:35 - 9:38הם כמו בועות סבון
שנעלמות כשאנו נוגעים בהן. -
9:38 - 9:41כשאנו מארכבים הכל,
אנו חושבים שביכולתנו לאחסן זאת, -
9:41 - 9:42אבל הזמן איננו נתונים.
-
9:42 - 9:45אי-אפשר לאחסן אותו.
-
9:45 - 9:47אתם ואני יודעים בדיוק
מה זה אומר -
9:47 - 9:49להיות באמת נוכחים ברגע.
-
9:49 - 9:50אולי זה קרה
-
9:50 - 9:52כשניגנו בכלי-נגינה,
-
9:52 - 9:53או הבטנו בעיני מישהו מוכר
-
9:53 - 9:56מזה זמן רב.
-
9:56 - 9:59ברגעים כאלה, עצמיותנו שלמה.
-
9:59 - 10:01העצמי שחי בקשת הסיפורית הארוכה
-
10:01 - 10:03והעצמי שחווה את הרגע
-
10:03 - 10:04הופכים לאחד.
-
10:04 - 10:06ההווה מקפל בתוכו את העבר
-
10:06 - 10:08והבטחה מסוימת לעתיד.
-
10:08 - 10:10ההווה מצטרף לזרם של זמן
-
10:10 - 10:13מאז ולהבא.
-
10:13 - 10:16חוויתי לראשונה תחושות אלה
עם סבתי. -
10:16 - 10:19רציתי ללמוד לקפוץ בחבל,
והיא מצאה חבל ישן -
10:19 - 10:20הכניסה את שולי הסארי שלה
-
10:20 - 10:22וקפצה בו.
-
10:22 - 10:24רציתי ללמוד לבשל,
והיא לקחה אותי למטבח, -
10:24 - 10:28ושם פרסתי, חתכתי לקוביות וקצצתי
במשך חודש שלם. -
10:28 - 10:31סבתי לימדה אותי שדברים קורים
-
10:31 - 10:35בזמן שלהם,
שאי-אפשר להילחם בזמן, -
10:35 - 10:36ושבגלל שהוא עובר
ותמיד ימשיך לנוע, -
10:36 - 10:40אנו חייבים לרגע הנוכחי
את מלוא תשומת ליבנו. -
10:40 - 10:42תשומת-לב היא זמן.
-
10:42 - 10:44אחד ממורי היוגה שלי אמר פעם
-
10:44 - 10:47שאהבה היא תשומת-לב,
-
10:47 - 10:48ואין ספק שמסבתא שלי,
-
10:48 - 10:53אהבה ותשומת-לב היו אחד
ואותו דבר. -
10:53 - 10:55העולם הדיגיטלי נוהג בקניבליות
ביחס לזמן, -
10:55 - 10:59ובעשותו כן, אני טוענת
-
10:59 - 11:00שהדבר עליו הוא מאיים
-
11:00 - 11:03הוא השלמות של עצמיותנו.
-
11:03 - 11:05הוא מאיים על זרם האהבה.
-
11:05 - 11:07אבל אסור לנו
להניח לו לעשות זאת. -
11:07 - 11:09אנו יכולים לבחור אחרת.
-
11:09 - 11:11ראינו שוב ושוב
-
11:11 - 11:13עד כמה הטכנולוגיה
יכולה להיות יצירתית, -
11:13 - 11:15ובחיינו ובמעשינו,
-
11:15 - 11:19אנו יכולים לבחור באותם
הפתרונות והחידושים, -
11:19 - 11:22באותם הרגעים שמשקמים
את זרימת הזמן -
11:22 - 11:26במקום לקטוע אותה.
-
11:26 - 11:28אנו יכולים להאט ולהתכוונן
-
11:28 - 11:31לגאות ולשפל של הזמן.
-
11:31 - 11:35אנו יכולים לבחור
להחזיר לעצמנו את הזמן. -
11:35 - 11:37תודה לכם.
-
11:37 - 11:41[מחיאות כפיים]
- Title:
- החיים בהווה הדיגיטלי
- Speaker:
- אבהא דווסאר
- Description:
-
more » « less
לפני שנה, אבהא דווסאר התגוררה במנהטן המואפלת של אחרי ההוריקן סנדי, כשהיא "משנוררת" חשמל כדי שתוכל להיות מחוברת. כסופרת, הרשים אותה הדימוי הזה: האם חיינו בהווה נעשו כה מקובעים בדחף להיות מחוברים דיגיטלית, עד כי אנו מחמיצים את מה שאמיתי?
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:01
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Life in the "digital now" | |
|
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Life in the "digital now" | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Life in the "digital now" | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Life in the "digital now" | |
|
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Life in the "digital now" | |
|
|
Zeeva Livshitz accepted Hebrew subtitles for Life in the "digital now" | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Life in the "digital now" | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Life in the "digital now" |