< Return to Video

ג'קלין נובוגרץ על בריחה מעוני

  • 0:00 - 0:04
    אני עוסקת בנושאים של עוני מעל 20 שנה,
  • 0:04 - 0:09
    וזה כל-כך אירוני שהבעיה והשאלה שאני הכי נאבקת איתה
  • 0:09 - 0:12
    היא איך בכלל מגדירים עוני. מה המשמעות שלו?
  • 0:12 - 0:14
    לעתים קרובות, מסתכלים על מונחים דולריים-
  • 0:14 - 0:16
    אנשים שמרוויחים פחות מדולר, שניים או שלושה ביום.
  • 0:16 - 0:21
    אולם המורכבות של עוני דורשת הסתכלות
  • 0:21 - 0:23
    על הכנסה רק כמשתנה אחד.
  • 0:23 - 0:25
    בגלל שבעצם, זהו מצב שנוגע לבחירה,
  • 0:25 - 0:27
    והיעדר חופש.
  • 0:27 - 0:30
    הייתה לי חוויה שהעמיקה והסבירה לי
  • 0:30 - 0:32
    את ההבנה שיש לי.
  • 0:32 - 0:34
    זה היה בקניה, ואני רוצה לחלוק את זה אתכם.
  • 0:34 - 0:36
    הייתי עם חברתי סוזן מייזלס, הצלמת,
  • 0:36 - 0:38
    במשכנות העוני של עמק מת'ארי.
  • 0:38 - 0:41
    עמק מת'ארי הוא אחד ממשכנות העוני הוותיקים ביותר באפריקה.
  • 0:41 - 0:43
    הוא ממוקם פחות מחמישה ק"מ מחוץ לניירובי,
  • 0:43 - 0:46
    אורכו קילומטר וחצי ורוחבו 300 מטר,
  • 0:46 - 0:48
    וגרים בו מעל חצי מליון אנשים
  • 0:48 - 0:50
    מצופפים בבתי הפח הקטנטנים האלו,
  • 0:50 - 0:53
    דור אחרי דור, בשכירות,
  • 0:53 - 0:55
    לעתים קרובות 8 או 10 אנשים בחדר.
  • 0:55 - 1:01
    הוא מאופיין בזנות, אלימות וסמים.
  • 1:01 - 1:03
    מקום קשה לגדול בו.
  • 1:03 - 1:05
    וכשאנו הולכות בסמטאות הצרות,
  • 1:05 - 1:08
    ממש בלתי אפשרי לא לדרוך בתוך
  • 1:08 - 1:12
    הביוב הזורם והזבל לצד הבתים הקטנים.
  • 1:12 - 1:14
    באותו הזמן היה גם
  • 1:14 - 1:17
    בלתי אפשר לא לראות את החיוניות האנושית,
  • 1:17 - 1:20
    השאיפות והאמביציות של האנשים שחיים שם.
  • 1:20 - 1:23
    נשים רוחצות את התינוקות שלהם, מכבסות בגדים ותולות לייבוש.
  • 1:23 - 1:25
    פגשתי את האישה הזו, מאמה רוז,
  • 1:25 - 1:28
    ששוכרת את בית הפח הזה כבר 32 שנים,
  • 1:28 - 1:30
    ובו היא גרה עם שבעת ילדיה.
  • 1:30 - 1:32
    ארבעה ישנים על מיטה זוגית,
  • 1:32 - 1:35
    שלושה ישנים על הרצפה העשויה לינולאום ובוץ.
  • 1:35 - 1:39
    והיא שולחת את כולם לבית הספר על ידי מכירת מים מהדוכן הזה,
  • 1:39 - 1:43
    וממכירת סבון ולחם מהחנות הקטנה בפנים.
  • 1:43 - 1:45
    זה היה גם היום אחרי ההשבעה של אובמה לנשיאות,
  • 1:45 - 1:49
    ונזכרתי איך מת'ארי מחוברת לעולם.
  • 1:49 - 1:51
    וראיתי ילדים בקרונות רחוב,
  • 1:51 - 1:53
    והם היה אומרים "אובמה, הוא אח שלנו!"
  • 1:53 - 1:56
    ועניתי "טוב, אובמה אח שלי, אז זה עושה אותך אח שלי גם."
  • 1:56 - 2:00
    הם היו מסתכלים במבט בוחן ואז עושים לי "תני כיף!"
  • 2:00 - 2:03
    ושם פגשתי את ג'יין.
  • 2:03 - 2:06
    מיד תפס אותי הרוך וטוב הלב שנשקף מפניה,
  • 2:06 - 2:09
    וביקשתי ממנה לספר לי את סיפורה.
  • 2:09 - 2:12
    היא התחילה בחלום שלה. היא אמרה "היו לי שניים.
  • 2:12 - 2:14
    החלום הראשון שלי היה להיות רופאה,
  • 2:14 - 2:16
    והשני היה להתחתן עם אדם טוב
  • 2:16 - 2:18
    שיישאר איתי ועם המשפחה שלי.
  • 2:18 - 2:20
    בגלל שאמי הייתה חד הורית,
  • 2:20 - 2:22
    ולא יכלה להרשות לעצמה לשלם לבית הספר.
  • 2:22 - 2:26
    אז הייתי צריכה לוותר על החלום הראשון ולהתמקד בשני".
  • 2:26 - 2:29
    היא התחתנה כשהייתה בת 18 ומיד נולד לה תינוק.
  • 2:29 - 2:33
    וכשהיא הייתה בת 20, היא מצאה את עצמה בהריון בשנית,
  • 2:33 - 2:37
    אמה נפטרה ובעלה עזב אותה- התחתן עם אשה אחרת.
  • 2:37 - 2:41
    אז שוב היא הייתה במת'ארי, בלי הכנסה או מיומנות, בלי כסף.
  • 2:41 - 2:44
    בסופו של דבר היא פנתה לזנות.
  • 2:44 - 2:46
    זו זנות שלא מאורגנת באופן שבו אנחנו חושבים עליה.
  • 2:46 - 2:49
    היא הייתה הולכת לעיר בלילה עם בערך 20 בנות,
  • 2:49 - 2:52
    מחפשת עבודה, ולפעמים חוזרת עם כמה שילינג,
  • 2:52 - 2:54
    ולפעמים בלי כלום.
  • 2:54 - 2:57
    היא אמרה "את יודעת, העוני לא היה נורא כל כך. זאת הייתה ההשפלה
  • 2:57 - 2:59
    והבושה שבדבר".
  • 2:59 - 3:03
    ב-2001 חייה השתנו.
  • 3:03 - 3:07
    חברה שלה שמעה על ארגון- ג'אמי בורה,
  • 3:07 - 3:10
    שהלווה כסף לאנשים, לא משנה כמה היית עני,
  • 3:10 - 3:14
    כל עוד סיפקת סכום יחסי בחסכונות.
  • 3:14 - 3:17
    אז במשך שנה היא חסכה 50 דולר,
  • 3:17 - 3:22
    והתחילה ללוות, ובמשך הזמן היא הצליחה לקנות מכונת תפירה.
  • 3:22 - 3:23
    היא התחילה לתפור.
  • 3:23 - 3:26
    וזה הפך להיות מה שהיא עושה עכשיו,
  • 3:26 - 3:28
    ללכת לשווקים של בגדים מיד שנייה,
  • 3:28 - 3:32
    ובעבור בערך $3.25 היא קונה שמלת נשף ישנה.
  • 3:32 - 3:34
    יכול להיות שאת חלקן אתן תרמתן.
  • 3:34 - 3:38
    והיא משמישה אותן מחדש עם גדילים וסרטים,
  • 3:38 - 3:42
    ויוצרת מרקחות מוקצפות כאלה שאותן היא מוכרת לנשים
  • 3:42 - 3:46
    בשביל מסיבת גיל 16 או טקס אכילת לחם הקודש-
  • 3:46 - 3:49
    אבני הדרך בחיים שאנשים רוצים לחגוג
  • 3:49 - 3:51
    לרוחב כל הקשת הסוציו-אקונומית.
  • 3:51 - 3:54
    והיא עושה עסקים ממש טובים. למעשה, ראיתי אותה
  • 3:54 - 3:56
    הולכת ברחובות ורוכלת. ועד מהרה,
  • 3:56 - 4:00
    הייתה התקהלות של נשים מסביבה, שקונות את השמלות האלו.
  • 4:00 - 4:03
    וחשבתי, בעודי מסתכלת עליה מוכרת את השמלות,
  • 4:03 - 4:05
    ואת התכשיטים שהיא מכינה.
  • 4:05 - 4:08
    כעת ג'יין מרוויחה מעל ארבעה דולר ליום.
  • 4:08 - 4:11
    על פי הגדרות רבות היא איננה ענייה עוד.
  • 4:11 - 4:13
    אבל היא עדיין חייה בעמק מת'ארי.
  • 4:13 - 4:16
    והיא לא יכולה לעבור משם.
  • 4:16 - 4:18
    היא חייה עם כל חוסר הביטחון הזה,
  • 4:18 - 4:21
    ולמעשה, בינואר, בזמן המהומות האתניות,
  • 4:21 - 4:23
    היא גורשה מהבית שלה ונאלצה למצוא צריף חדש
  • 4:23 - 4:25
    בו תוכל לחיות.
  • 4:25 - 4:27
    ג'אמי בורה מבינים את זה. והם מבינים
  • 4:27 - 4:29
    שכשמדברים על עוני,
  • 4:29 - 4:32
    חייבים להסתכל על אנשים לאורך כל הקשת הכלכלית.
  • 4:32 - 4:35
    אז עם מימון לטווח ארוך מ"אקיומן" וארגונים אחרים,
  • 4:35 - 4:38
    הלוואות והשקעות שילכו אתם לטווח הארוך,
  • 4:38 - 4:42
    הם בנו שיכון בעלות נמוכה,
  • 4:42 - 4:46
    במרחק כשעה ממרכז ניירובי.
  • 4:46 - 4:48
    והם עיצבו אותו מהפרספקטיבה של
  • 4:48 - 4:50
    לקוחות כמו ג'יין,
  • 4:50 - 4:52
    והתעקשו על אחריות אישית ואחריות דיווח.
  • 4:52 - 4:56
    אז היא צריכה לתת 10 אחוז מהמשכנתא-
  • 4:56 - 5:00
    מהערך הכולל, או בערך 400 דולר בחסכונות.
  • 5:00 - 5:05
    ואז הם משווים את המשכנתא לשכר הדירה ששלמה עבור הבקתה שלה.
  • 5:05 - 5:07
    ובשבועות הקרובים היא עומדת להיות
  • 5:07 - 5:10
    אחת מ200 המשפחות הראשונות שיעברו לתוך השיכון הזה.
  • 5:10 - 5:14
    כששאלתי אותה אם היא מפחדת ממשהו,
  • 5:14 - 5:16
    או אם יש משהו במת'ארי שאליו תתגעגע,
  • 5:16 - 5:18
    היא אמרה, "מה יכול להיות יותר מפחיד
  • 5:18 - 5:20
    מכל מה שכבר התמודדתי אתו?
  • 5:20 - 5:24
    אני נשאית איידס. התמודדתי עם הכל כבר."
  • 5:24 - 5:27
    והיא אמרה, "למה אוכל להתגעגע?
  • 5:27 - 5:30
    את חושבת שאתגעגע לאלימות או לסמים? היעדר הפרטיות?
  • 5:30 - 5:32
    את חושבת שאתגעגע ללא לדעת אם הילדים שלי ישובו הביתה
  • 5:32 - 5:34
    בסוף היום?" היא אמרה "אם היית נותנת לי 10 דקות
  • 5:34 - 5:36
    התיקים שלי כבר היו ארוזים."
  • 5:36 - 5:39
    אמרתי, "ומה עם החלומות שלך?"
  • 5:39 - 5:41
    והיא אמרה, "טוב, את יודעת,
  • 5:41 - 5:45
    החלומות שלי הם כבר לא בדיוק מה שחשבתי כשהייתי ילדה.
  • 5:45 - 5:49
    אבל אם אני חושבת על זה, חשבתי שאני רוצה בעל,
  • 5:49 - 5:52
    אבל מה שבאמת רציתי זו משפחה אוהבת.
  • 5:52 - 5:56
    ואני אוהבת את הילדים שלי אהבה עזה, והם אותי."
  • 5:56 - 5:59
    היא אמרה, "חשבתי שרציתי להיות רופאה,
  • 5:59 - 6:01
    אבל מה שבאמת רציתי זה להיות מישהי
  • 6:01 - 6:04
    שמשרתת ונותנת מזור ומרפאה.
  • 6:04 - 6:07
    ואני מרגישה כה ברת-מזל בכל מה שיש לי,
  • 6:07 - 6:11
    שיומיים בשבוע אני הולכת לייעץ לחולי איידס.
  • 6:11 - 6:14
    ואני אומרת "תסתכלי עלי. את לא מתה
  • 6:14 - 6:17
    את עוד בחיים. אם את עוד חייה את צריכה לשרת.'"
  • 6:17 - 6:21
    והיא אמרה "אני לא רופאה שמחלקת תרופות.
  • 6:21 - 6:23
    אבל אולי אני, אני נותנת משהו טוב מזה
  • 6:23 - 6:25
    כי אני נותנת להם תקווה".
  • 6:25 - 6:29
    ובאמצע המשבר הכלכלי הזה,
  • 6:29 - 6:32
    כשרבים מאיתו נוטים להתכנס
  • 6:32 - 6:36
    בפחד, אני חושבת שראוי
  • 6:36 - 6:39
    שניקח דוגמה מג'יין ונושיט יד,
  • 6:39 - 6:43
    נכיר בכך שלהיות עני לא אומר להיות רגיל.
  • 6:43 - 6:45
    בגלל שכשמערכות קורסות,
  • 6:45 - 6:47
    כמו אלו שאנחנו עדים להן מסביב לעולם,
  • 6:47 - 6:50
    זו הזדמנות להמצאה וחדשנות.
  • 6:50 - 6:53
    זו הזדמנות לבנות באמת עולם
  • 6:53 - 6:56
    שבו נוכל להרחיב שירותים ומוצרים
  • 6:56 - 6:59
    לכל בני האדם, כדי שהם יוכלו
  • 6:59 - 7:01
    להחליט החלטות ולבחור בעצמם.
  • 7:01 - 7:03
    אני מאמינה בכל לבי ששם מתחיל הכבוד.
  • 7:03 - 7:06
    אנחנו חייבים את זה לג'ייניות של העולם.
  • 7:06 - 7:09
    ולא פחות חשוב, אנחנו חייבים את זה לעצמנו.
  • 7:09 - 7:11
    תודה לכם.
  • 7:11 - 7:12
    (מחיאות כפיים).
Title:
ג'קלין נובוגרץ על בריחה מעוני
Speaker:
Jacqueline Novogratz
Description:

ג'קלין נובוגרץ מספרת סיפור נוגע ללב על פגישה בשכונת עוני בניירובי עם ג'יין, זונה לשעבר, אשר חלומותיה להימלט מהעוני, להפוך לרופאה ולהתחתן התגשמו באופן לא צפוי.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
07:18
Ariella Cwikel added a translation

Hebrew subtitles

Revisions