WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:04.000
אני עוסקת בנושאים של עוני מעל 20 שנה,

00:00:04.000 --> 00:00:09.000
וזה כל-כך אירוני שהבעיה והשאלה שאני הכי נאבקת איתה

00:00:09.000 --> 00:00:12.000
היא איך בכלל מגדירים עוני. מה המשמעות שלו?

00:00:12.000 --> 00:00:14.000
לעתים קרובות, מסתכלים על מונחים דולריים-

00:00:14.000 --> 00:00:16.000
אנשים שמרוויחים פחות מדולר, שניים או שלושה ביום.

00:00:16.000 --> 00:00:21.000
אולם המורכבות של עוני דורשת הסתכלות

00:00:21.000 --> 00:00:23.000
על הכנסה רק כמשתנה אחד.

00:00:23.000 --> 00:00:25.000
בגלל שבעצם, זהו מצב שנוגע לבחירה,

00:00:25.000 --> 00:00:27.000
והיעדר חופש.

NOTE Paragraph

00:00:27.000 --> 00:00:30.000
הייתה לי חוויה שהעמיקה והסבירה לי

00:00:30.000 --> 00:00:32.000
את ההבנה שיש לי.

00:00:32.000 --> 00:00:34.000
זה היה בקניה, ואני רוצה לחלוק את זה אתכם.

00:00:34.000 --> 00:00:36.000
הייתי עם חברתי סוזן מייזלס, הצלמת,

00:00:36.000 --> 00:00:38.000
במשכנות העוני של עמק מת'ארי.

00:00:38.000 --> 00:00:41.000
עמק מת'ארי הוא אחד ממשכנות העוני הוותיקים ביותר באפריקה.

00:00:41.000 --> 00:00:43.000
הוא ממוקם פחות מחמישה ק"מ מחוץ לניירובי,

00:00:43.000 --> 00:00:46.000
אורכו קילומטר וחצי ורוחבו 300 מטר,

00:00:46.000 --> 00:00:48.000
וגרים בו מעל חצי מליון אנשים

00:00:48.000 --> 00:00:50.000
מצופפים בבתי הפח הקטנטנים האלו,

00:00:50.000 --> 00:00:53.000
דור אחרי דור, בשכירות,

00:00:53.000 --> 00:00:55.000
לעתים קרובות 8 או 10 אנשים בחדר.

00:00:55.000 --> 00:01:01.000
הוא מאופיין בזנות, אלימות וסמים.

00:01:01.000 --> 00:01:03.000
מקום קשה לגדול בו.

00:01:03.000 --> 00:01:05.000
וכשאנו הולכות בסמטאות הצרות,

00:01:05.000 --> 00:01:08.000
ממש בלתי אפשרי לא לדרוך בתוך

00:01:08.000 --> 00:01:12.000
הביוב הזורם והזבל לצד הבתים הקטנים.

00:01:12.000 --> 00:01:14.000
באותו הזמן היה גם

00:01:14.000 --> 00:01:17.000
בלתי אפשר לא לראות את החיוניות האנושית,

00:01:17.000 --> 00:01:20.000
השאיפות והאמביציות של האנשים שחיים שם.

00:01:20.000 --> 00:01:23.000
נשים רוחצות את התינוקות שלהם, מכבסות בגדים ותולות לייבוש.

00:01:23.000 --> 00:01:25.000
פגשתי את האישה הזו, מאמה רוז,

00:01:25.000 --> 00:01:28.000
ששוכרת את בית הפח הזה כבר 32 שנים,

00:01:28.000 --> 00:01:30.000
ובו היא גרה עם שבעת ילדיה.

00:01:30.000 --> 00:01:32.000
ארבעה ישנים על מיטה זוגית,

00:01:32.000 --> 00:01:35.000
שלושה ישנים על הרצפה העשויה לינולאום ובוץ.

00:01:35.000 --> 00:01:39.000
והיא שולחת את כולם לבית הספר על ידי מכירת מים מהדוכן הזה,

00:01:39.000 --> 00:01:43.000
וממכירת סבון ולחם מהחנות הקטנה בפנים.

NOTE Paragraph

00:01:43.000 --> 00:01:45.000
זה היה גם היום אחרי ההשבעה של אובמה לנשיאות,

00:01:45.000 --> 00:01:49.000
ונזכרתי איך מת'ארי מחוברת לעולם.

00:01:49.000 --> 00:01:51.000
וראיתי ילדים בקרונות רחוב,

00:01:51.000 --> 00:01:53.000
והם היה אומרים "אובמה, הוא אח שלנו!"

00:01:53.000 --> 00:01:56.000
ועניתי "טוב, אובמה אח שלי, אז זה עושה אותך אח שלי גם."

00:01:56.000 --> 00:02:00.000
הם היו מסתכלים במבט בוחן ואז עושים לי "תני כיף!"

NOTE Paragraph

00:02:00.000 --> 00:02:03.000
ושם פגשתי את ג'יין.

00:02:03.000 --> 00:02:06.000
מיד תפס אותי הרוך וטוב הלב שנשקף מפניה,

00:02:06.000 --> 00:02:09.000
וביקשתי ממנה לספר לי את סיפורה.

00:02:09.000 --> 00:02:12.000
היא התחילה בחלום שלה. היא אמרה "היו לי שניים.

00:02:12.000 --> 00:02:14.000
החלום הראשון שלי היה להיות רופאה,

00:02:14.000 --> 00:02:16.000
והשני היה להתחתן עם אדם טוב

00:02:16.000 --> 00:02:18.000
שיישאר איתי ועם המשפחה שלי.

00:02:18.000 --> 00:02:20.000
בגלל שאמי הייתה חד הורית,

00:02:20.000 --> 00:02:22.000
ולא יכלה להרשות לעצמה לשלם לבית הספר.

00:02:22.000 --> 00:02:26.000
אז הייתי צריכה לוותר על החלום הראשון ולהתמקד בשני".

00:02:26.000 --> 00:02:29.000
היא התחתנה כשהייתה בת 18 ומיד נולד לה תינוק.

00:02:29.000 --> 00:02:33.000
וכשהיא הייתה בת 20, היא מצאה את עצמה בהריון בשנית,

00:02:33.000 --> 00:02:37.000
אמה נפטרה ובעלה עזב אותה- התחתן עם אשה אחרת.

00:02:37.000 --> 00:02:41.000
אז שוב היא הייתה במת'ארי, בלי הכנסה או מיומנות, בלי כסף.

00:02:41.000 --> 00:02:44.000
בסופו של דבר היא פנתה לזנות.

00:02:44.000 --> 00:02:46.000
זו זנות שלא מאורגנת באופן שבו אנחנו חושבים עליה.

00:02:46.000 --> 00:02:49.000
היא הייתה הולכת לעיר בלילה עם בערך 20 בנות,

00:02:49.000 --> 00:02:52.000
מחפשת עבודה, ולפעמים חוזרת עם כמה שילינג,

00:02:52.000 --> 00:02:54.000
ולפעמים בלי כלום.

00:02:54.000 --> 00:02:57.000
היא אמרה "את יודעת, העוני לא היה נורא כל כך. זאת הייתה ההשפלה

00:02:57.000 --> 00:02:59.000
והבושה שבדבר".

NOTE Paragraph

00:02:59.000 --> 00:03:03.000
ב-2001 חייה השתנו.

00:03:03.000 --> 00:03:07.000
חברה שלה שמעה על ארגון- ג'אמי בורה,

00:03:07.000 --> 00:03:10.000
שהלווה כסף לאנשים, לא משנה כמה היית עני,

00:03:10.000 --> 00:03:14.000
כל עוד סיפקת סכום יחסי בחסכונות.

00:03:14.000 --> 00:03:17.000
אז במשך שנה היא חסכה 50 דולר,

00:03:17.000 --> 00:03:22.000
והתחילה ללוות, ובמשך הזמן היא הצליחה לקנות מכונת תפירה.

00:03:22.000 --> 00:03:23.000
היא התחילה לתפור.

00:03:23.000 --> 00:03:26.000
וזה הפך להיות מה שהיא עושה עכשיו,

00:03:26.000 --> 00:03:28.000
ללכת לשווקים של בגדים מיד שנייה,

00:03:28.000 --> 00:03:32.000
ובעבור בערך $3.25 היא קונה שמלת נשף ישנה.

00:03:32.000 --> 00:03:34.000
יכול להיות שאת חלקן אתן תרמתן.

00:03:34.000 --> 00:03:38.000
והיא משמישה אותן מחדש עם גדילים וסרטים,

00:03:38.000 --> 00:03:42.000
ויוצרת מרקחות מוקצפות כאלה שאותן היא מוכרת לנשים

00:03:42.000 --> 00:03:46.000
בשביל מסיבת גיל 16 או טקס אכילת לחם הקודש-

00:03:46.000 --> 00:03:49.000
אבני הדרך בחיים שאנשים רוצים לחגוג

00:03:49.000 --> 00:03:51.000
לרוחב כל הקשת הסוציו-אקונומית.

00:03:51.000 --> 00:03:54.000
והיא עושה עסקים ממש טובים. למעשה, ראיתי אותה

00:03:54.000 --> 00:03:56.000
הולכת ברחובות ורוכלת. ועד מהרה,

00:03:56.000 --> 00:04:00.000
הייתה התקהלות של נשים מסביבה, שקונות את השמלות האלו.

NOTE Paragraph

00:04:00.000 --> 00:04:03.000
וחשבתי, בעודי מסתכלת עליה מוכרת את השמלות,

00:04:03.000 --> 00:04:05.000
ואת התכשיטים שהיא מכינה.

00:04:05.000 --> 00:04:08.000
כעת ג'יין מרוויחה מעל ארבעה דולר ליום.

00:04:08.000 --> 00:04:11.000
על פי הגדרות רבות היא איננה ענייה עוד.

00:04:11.000 --> 00:04:13.000
אבל היא עדיין חייה בעמק מת'ארי.

00:04:13.000 --> 00:04:16.000
והיא לא יכולה לעבור משם.

00:04:16.000 --> 00:04:18.000
היא חייה עם כל חוסר הביטחון הזה,

00:04:18.000 --> 00:04:21.000
ולמעשה, בינואר, בזמן המהומות האתניות,

00:04:21.000 --> 00:04:23.000
היא גורשה מהבית שלה ונאלצה למצוא צריף חדש

00:04:23.000 --> 00:04:25.000
בו תוכל לחיות.

NOTE Paragraph

00:04:25.000 --> 00:04:27.000
ג'אמי בורה מבינים את זה. והם מבינים

00:04:27.000 --> 00:04:29.000
שכשמדברים על עוני,

00:04:29.000 --> 00:04:32.000
חייבים להסתכל על אנשים לאורך כל הקשת הכלכלית.

00:04:32.000 --> 00:04:35.000
אז עם מימון לטווח ארוך מ"אקיומן" וארגונים אחרים,

00:04:35.000 --> 00:04:38.000
הלוואות והשקעות שילכו אתם לטווח הארוך,

00:04:38.000 --> 00:04:42.000
הם בנו שיכון בעלות נמוכה,

00:04:42.000 --> 00:04:46.000
במרחק כשעה ממרכז ניירובי.

00:04:46.000 --> 00:04:48.000
והם עיצבו אותו מהפרספקטיבה של

00:04:48.000 --> 00:04:50.000
לקוחות כמו ג'יין,

00:04:50.000 --> 00:04:52.000
והתעקשו על אחריות אישית ואחריות דיווח.

00:04:52.000 --> 00:04:56.000
אז היא צריכה לתת 10 אחוז מהמשכנתא-

00:04:56.000 --> 00:05:00.000
מהערך הכולל, או בערך 400 דולר בחסכונות.

00:05:00.000 --> 00:05:05.000
ואז הם משווים את המשכנתא לשכר הדירה ששלמה עבור הבקתה שלה.

00:05:05.000 --> 00:05:07.000
ובשבועות הקרובים היא עומדת להיות

00:05:07.000 --> 00:05:10.000
אחת מ200 המשפחות הראשונות שיעברו לתוך השיכון הזה.

NOTE Paragraph

00:05:10.000 --> 00:05:14.000
כששאלתי אותה אם היא מפחדת ממשהו,

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
או אם יש משהו במת'ארי שאליו תתגעגע,

00:05:16.000 --> 00:05:18.000
היא אמרה, "מה יכול להיות יותר מפחיד

00:05:18.000 --> 00:05:20.000
מכל מה שכבר התמודדתי אתו?

00:05:20.000 --> 00:05:24.000
אני נשאית איידס. התמודדתי עם הכל כבר."

00:05:24.000 --> 00:05:27.000
והיא אמרה, "למה אוכל להתגעגע?

00:05:27.000 --> 00:05:30.000
את חושבת שאתגעגע לאלימות או לסמים? היעדר הפרטיות?

00:05:30.000 --> 00:05:32.000
את חושבת שאתגעגע ללא לדעת אם הילדים שלי ישובו הביתה

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
בסוף היום?" היא אמרה "אם היית נותנת לי 10 דקות

00:05:34.000 --> 00:05:36.000
התיקים שלי כבר היו ארוזים."

00:05:36.000 --> 00:05:39.000
אמרתי, "ומה עם החלומות שלך?"

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
והיא אמרה, "טוב, את יודעת,

00:05:41.000 --> 00:05:45.000
החלומות שלי הם כבר לא בדיוק מה שחשבתי כשהייתי ילדה.

00:05:45.000 --> 00:05:49.000
אבל אם אני חושבת על זה, חשבתי שאני רוצה בעל,

00:05:49.000 --> 00:05:52.000
אבל מה שבאמת רציתי זו משפחה אוהבת.

00:05:52.000 --> 00:05:56.000
ואני אוהבת את הילדים שלי אהבה עזה, והם אותי."

00:05:56.000 --> 00:05:59.000
היא אמרה, "חשבתי שרציתי להיות רופאה,

00:05:59.000 --> 00:06:01.000
אבל מה שבאמת רציתי זה להיות מישהי

00:06:01.000 --> 00:06:04.000
שמשרתת ונותנת מזור ומרפאה.

00:06:04.000 --> 00:06:07.000
ואני מרגישה כה ברת-מזל בכל מה שיש לי,

00:06:07.000 --> 00:06:11.000
שיומיים בשבוע אני הולכת לייעץ לחולי איידס.

00:06:11.000 --> 00:06:14.000
ואני אומרת "תסתכלי עלי. את לא מתה

00:06:14.000 --> 00:06:17.000
את עוד בחיים. אם את עוד חייה את צריכה לשרת.'"

00:06:17.000 --> 00:06:21.000
והיא אמרה "אני לא רופאה שמחלקת תרופות.

00:06:21.000 --> 00:06:23.000
אבל אולי אני, אני נותנת משהו טוב מזה

00:06:23.000 --> 00:06:25.000
כי אני נותנת להם תקווה".

NOTE Paragraph

00:06:25.000 --> 00:06:29.000
ובאמצע המשבר הכלכלי הזה,

00:06:29.000 --> 00:06:32.000
כשרבים מאיתו נוטים להתכנס

00:06:32.000 --> 00:06:36.000
בפחד, אני חושבת שראוי

00:06:36.000 --> 00:06:39.000
שניקח דוגמה מג'יין ונושיט יד,

00:06:39.000 --> 00:06:43.000
נכיר בכך שלהיות עני לא אומר להיות רגיל.

00:06:43.000 --> 00:06:45.000
בגלל שכשמערכות קורסות,

00:06:45.000 --> 00:06:47.000
כמו אלו שאנחנו עדים להן מסביב לעולם,

00:06:47.000 --> 00:06:50.000
זו הזדמנות להמצאה וחדשנות.

00:06:50.000 --> 00:06:53.000
זו הזדמנות לבנות באמת עולם

00:06:53.000 --> 00:06:56.000
שבו נוכל להרחיב שירותים ומוצרים

00:06:56.000 --> 00:06:59.000
לכל בני האדם, כדי שהם יוכלו

00:06:59.000 --> 00:07:01.000
להחליט החלטות ולבחור בעצמם.

00:07:01.000 --> 00:07:03.000
אני מאמינה בכל לבי ששם מתחיל הכבוד.

00:07:03.000 --> 00:07:06.000
אנחנו חייבים את זה לג'ייניות של העולם.

00:07:06.000 --> 00:07:09.000
ולא פחות חשוב, אנחנו חייבים את זה לעצמנו.

NOTE Paragraph

00:07:09.000 --> 00:07:11.000
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:07:11.000 --> 00:07:12.000
(מחיאות כפיים).