< Return to Video

ליז דילר: בועה ענקית לדיון

  • 0:00 - 0:04
    אנחנו בדרך כלל מחלקים חללים
  • 0:04 - 0:05
    לאזורים פרטיים וציבוריים,
  • 0:05 - 0:08
    ואנחנו יודעים את ההבדלים המשפטיים היטב
  • 0:08 - 0:10
    מפני שהפכנו למומחים
  • 0:10 - 0:14
    בהגנה על הרכוש והמרחב הפרטי שלנו.
  • 0:14 - 0:16
    אבל אנחנו פחות מחוברים
  • 0:16 - 0:20
    לדקויות של הציבור.
  • 0:20 - 0:24
    מה הופך מרחב ציבורי רגיל חמרחב איכותי?
  • 0:24 - 0:25
    אני מתכוונת, זה משהו
  • 0:25 - 0:27
    שהסטודיו שלנו עבד עליו
  • 0:27 - 0:28
    בעשור האחרון.
  • 0:28 - 0:30
    ואנחנו עושים את זה דרך מקרי מחקר.
  • 0:30 - 0:32
    חלק גדול של העבודה שלנו
  • 0:32 - 0:34
    נכנס להפיכת
  • 0:34 - 0:36
    החורבה התעשייתית הזו
  • 0:36 - 0:39
    למרחב פוסט תעשיתי נגיש
  • 0:39 - 0:41
    שמביט קדימה ואחורה
  • 0:41 - 0:42
    באותו הזמן.
  • 0:42 - 0:45
    וחלק גדול אחר של העבודה שלנו
  • 0:45 - 0:47
    הלך להפיכת אתר לרלוונטי
  • 0:47 - 0:49
    שאיבד את הקשר שלו לזמן.
  • 0:49 - 0:53
    עבדנו על להפוך את כיכר לינקולן לדמוקרטית
  • 0:53 - 0:56
    לציבור שבדרך כלל אין לו 300$
  • 0:56 - 1:00
    להוציא על כרטיס לאופרה.
  • 1:00 - 1:02
    אז אכלנו, שתינו,
  • 1:02 - 1:04
    חשבנו, חיינו מרחב ציבורי
  • 1:04 - 1:06
    כבר די הרבה זמן.
  • 1:06 - 1:08
    וזה לימד אותנו באמת רק דבר אחד,
  • 1:08 - 1:12
    וזה באמת ליצור מרחבים ציבוריים טובים,
  • 1:12 - 1:15
    חייבים למחוק את ההבחנות
  • 1:15 - 1:18
    בין ארכיטקטורה, אורבניות,
  • 1:18 - 1:20
    נוף, עיצוב מדיה
  • 1:20 - 1:22
    ועוד.
  • 1:22 - 1:24
    זה באמת הולך מעבר להבחנות.
  • 1:24 - 1:27
    עכשיו אנחנו עוברים לתוך וושינגטון,
  • 1:27 - 1:29
    ואנחנו עובדים על מהפך אחר,
  • 1:29 - 1:32
    וזה למוזאון הירשהורן הקיים
  • 1:32 - 1:33
    שממוקם
  • 1:33 - 1:36
    במרחב הציבורי הכי מוערך באמריקה,
  • 1:36 - 1:38
    נשיונל מול.
  • 1:38 - 1:40
    המול הוא סימן
  • 1:40 - 1:43
    של הדמוקרטיה האמריקאית.
  • 1:43 - 1:46
    ומה שפנטסטי הוא שהסמל הזה
  • 1:46 - 1:48
    הוא לא דבר, הוא לא תמונה,
  • 1:48 - 1:50
    זה לא פריט,
  • 1:50 - 1:51
    למעשה זה חלל,
  • 1:51 - 1:54
    והוא מוגדר על ידי שורת בניינים
  • 1:54 - 1:56
    בכל צד.
  • 1:56 - 2:00
    זה מרחב בו אזרחים יכולים להביע את חוסר שביעות רצונם
  • 2:00 - 2:01
    ולהראות את כוחם.
  • 2:01 - 2:04
    זה מקום בו רגעים מכריעים בהסטוריה האמריקאית
  • 2:04 - 2:06
    קרו.
  • 2:06 - 2:09
    והם חרוטים שם לעולם --
  • 2:09 - 2:11
    כמו המצעד על וושינגטון למשרות וחופש
  • 2:11 - 2:14
    והנאום הגדול שמרטין לותר קינג נשא שם.
  • 2:14 - 2:19
    מחאת ויאטנאם, הזיכרון של כל אלה שמתו
  • 2:19 - 2:21
    ממגפת האיידס,
  • 2:21 - 2:23
    המצעד לזכויות ההתרבות של נשים,
  • 2:23 - 2:27
    עד כמעט להווה,
  • 2:27 - 2:30
    המול הוא הבמה האזרחית הגדולה ביותר
  • 2:30 - 2:34
    בארץ הזו למחלוקות.
  • 2:34 - 2:37
    והוא מילה נרדפת לחופש הדיבור,
  • 2:37 - 2:40
    אפילו אם אתם לא יודעים מה יש לכם להגיד.
  • 2:40 - 2:45
    אולי זה רק מקום לניחומים ציבוריים.
  • 2:45 - 2:49
    יש נתק גדול, אנחנו מאמינים,
  • 2:49 - 2:53
    בין החלל המתקשר שקופץ מנושא לנושא של המול
  • 2:53 - 2:57
    והמוזאונים שנמצאים משני צדדיו.
  • 2:57 - 3:01
    וזה נובע מהעובדה שהמוזאונים האלה בדרך כלל פסיביים,
  • 3:01 - 3:04
    יש להם יחסים פסיביים בין המוזאונים
  • 3:04 - 3:06
    כמציג והקהל,
  • 3:06 - 3:08
    כמקבל המידע.
  • 3:08 - 3:10
    אז אתם יכולים לראות דינוזאורים
  • 3:10 - 3:14
    וחרקים ואוספים של קטרים
  • 3:14 - 3:15
    וכל זה,
  • 3:15 - 3:17
    אבל אתם לא באמת מעורבים;
  • 3:17 - 3:18
    מדברים אליכם.
  • 3:18 - 3:23
    כשריצ'רד קושלק לקח על עצמו את ניהול ההירשהורן
  • 3:23 - 3:25
    ב 2009,
  • 3:25 - 3:27
    הוא היה נחוש לנצל
  • 3:27 - 3:30
    את העובדה שהמוזאון הזה היה ממוקם
  • 3:30 - 3:32
    במקום הכי יחודי:
  • 3:32 - 3:34
    מושב הכוח של ארה"ב
  • 3:34 - 3:36
    ובעוד שאומנות ופוליטיקה
  • 3:36 - 3:42
    מיסודם ולחלוטין יחד תמיד וכל הזמן,
  • 3:42 - 3:46
    יכולים להיות יחסים מיוחדים
  • 3:46 - 3:50
    שיכולים להתחשל פה ביחוד הזה.
  • 3:50 - 3:52
    השאלה היא, האם זה אפשרי בסופו של דבר
  • 3:52 - 3:54
    לאומנות להחדיר את עצמה
  • 3:54 - 3:57
    לתוך הדיאלוג של יחסים לאומיים ועולמיים?
  • 3:57 - 4:01
    והאם המוזאונים יכולים להיות סוכנים של דיפלומטיה תרבותית?
  • 4:01 - 4:06
    יש יותר מ 180 שגרירויות בוושינגטון.
  • 4:06 - 4:09
    יש יותר מ 500 חבורות חשיבה.
  • 4:09 - 4:11
    צריכה להיות דרך
  • 4:11 - 4:14
    לנצל את כל האינטלקט ואנרגיה גלובלית
  • 4:14 - 4:16
    לתוך, ואיך שהו דרך, המוזאון.
  • 4:16 - 4:19
    צריך להיות איזה שהוא מאגר מוחות.
  • 4:19 - 4:22
    אז ההירשהורן, כשהתחלנו לחשוב על זה,
  • 4:22 - 4:25
    ושפיתחנו את המשימה,
  • 4:25 - 4:27
    עם ריצ'ארד והצוות שלו --
  • 4:27 - 4:29
    זה באמת החיים שלו.
  • 4:29 - 4:33
    אבל מעבר להצגת אומנות מודרנית,
  • 4:33 - 4:36
    ההירשהורן יהפוך לפורום ציבורי,
  • 4:36 - 4:38
    מקום לוויכוח
  • 4:38 - 4:40
    לנושאים שקשורים לאמנות,
  • 4:40 - 4:45
    תרבות, פוליטיקה ומדיניות.
  • 4:45 - 4:49
    יהיה לו את ההשפעה הגלובלית של הפורום האקונומי העולמי.
  • 4:49 - 4:52
    יהיה לו את ריבוי התחומים של TED.
  • 4:52 - 4:56
    יהיה לו את חוסר הרשמיות של כיכר העיר.
  • 4:56 - 4:58
    ובשביל היוזמה החדשה הזו,
  • 4:58 - 5:00
    ההירשהורן יצטרך להתרחב
  • 5:00 - 5:01
    או להשיג אתר
  • 5:01 - 5:04
    לבניין בן זמנו, שיכול להיערך לכך.
  • 5:04 - 5:06
    זה הוא. זה ההירשהורן --
  • 5:06 - 5:09
    בניין בצורת דונאט בקוטר 80 מטר מבטון
  • 5:09 - 5:11
    שעוצב בתחילת שנות ה 70
  • 5:11 - 5:13
    על ידי גורדון בונשפט.
  • 5:13 - 5:14
    הוא מגושם, הוא דומם,
  • 5:14 - 5:16
    הוא מסוגר, הוא מתנשא,
  • 5:16 - 5:18
    הוא אתגר עיצובי.
  • 5:18 - 5:20
    אדריכלים אוהבים לשנוא אותו.
  • 5:20 - 5:22
    תכונה מזכה אחת
  • 5:22 - 5:24
    היא שהוא מורם מהקרקע
  • 5:24 - 5:26
    ויש לו את החלל הזה,
  • 5:26 - 5:27
    ויש לו ליבה ריקה
  • 5:27 - 5:30
    מעין ברוח הזו והחזות
  • 5:30 - 5:34
    המאוד פדרלית ותאגידית.
  • 5:34 - 5:36
    ומסביב למרחב הזה,
  • 5:36 - 5:37
    הטבעת היא למעשה גלריות.
  • 5:37 - 5:40
    מאוד מאוד קשה להקים הופעות שם.
  • 5:40 - 5:42
    כשההירשהורן נפתח,
  • 5:42 - 5:44
    לאדה לואיס הקסטבל, מבקרת הניו יורק טיימס,
  • 5:44 - 5:46
    היו כמה בחירות מילים:
  • 5:46 - 5:47
    "בית סוהר ניאו מודרני."
  • 5:47 - 5:50
    "מצבת זיכרון פגועה ומול פגוע
  • 5:50 - 5:52
    לאוסף פגוע."
  • 5:52 - 5:54
    כמעט ארבעה עשורים לאחר מכן,
  • 5:54 - 5:55
    איך הבניין הזה יתרחב
  • 5:55 - 5:57
    לתוכנית חדשה פרוגרסיבית?
  • 5:57 - 5:59
    לאן הוא ילך?
  • 5:59 - 6:00
    הוא לא יכול להכנס לתוך המול.
  • 6:00 - 6:01
    אין שם מקום.
  • 6:01 - 6:03
    הוא לא יכול ללכת לחצר.
  • 6:03 - 6:08
    היא כבר תפוסה על ידי הפיתוח הסביבתי ופסלים.
  • 6:08 - 6:09
    ובכן תמיד יש את החור.
  • 6:09 - 6:14
    אבל איך נוכל לקחת את החלל של החור
  • 6:14 - 6:16
    ולא להיות קבורים בו בלתי נראים?
  • 6:16 - 6:18
    איך הוא יכול להפוך לאיקוני?
  • 6:18 - 6:21
    ובאיזה שפה הוא ידבר?
  • 6:21 - 6:24
    ההירשהורן יושב בין המוסדות הכבירים של המול.
  • 6:24 - 6:27
    רובם נאוקלסיים, כבדים ואטומים,
  • 6:27 - 6:30
    עשויים מאבן או בטון.
  • 6:30 - 6:32
    והשאלה היא,
  • 6:32 - 6:33
    אם משהו נמצא בחלל ההוא,
  • 6:33 - 6:37
    מה החומר ממנו עשוי המול?
  • 6:37 - 6:39
    הוא חייב להיות שונה מהבניינים שם.
  • 6:39 - 6:41
    הוא חייב להיות משהו שונה לחלוטין.
  • 6:41 - 6:43
    הוא חייב להיות אויר.
  • 6:43 - 6:46
    בדמיון שלנו, הוא חייב להיות קל,
  • 6:46 - 6:48
    הוא חייב להיות בר חלוף. הוא חייב להיות חסר צורה.
  • 6:48 - 6:50
    והוא חייב להיות חופשי.
  • 6:50 - 6:54
    (וידאו)
  • 7:01 - 7:05
    אז זה הרעיון הגדול.
  • 7:05 - 7:07
    זו כרית אויר גדולה.
  • 7:07 - 7:11
    ההרחבה מקבלת את הצורה של המיכל שלה
  • 7:11 - 7:12
    והיא נוזלת החוצה היכן שהיא יכולה --
  • 7:12 - 7:14
    למעלה ובצדדים.
  • 7:14 - 7:16
    אבל יותר פואטית,
  • 7:16 - 7:18
    אנחנו רוצים לחשוב על המבנה
  • 7:18 - 7:20
    כשואף את האויר הדמוקרטי של המול,
  • 7:20 - 7:24
    ומביא אותו לעצמו.
  • 7:24 - 7:28
    לפני ואחרי.
  • 7:28 - 7:31
    העיתונות קראה לו "הבועה".
  • 7:31 - 7:34
    זה היה חדר הכניסה.
  • 7:34 - 7:37
    זה בעיקרון נפח אחד גדול של אויר
  • 7:37 - 7:39
    שפשוט נוזל מכל כיוון.
  • 7:39 - 7:41
    הממברנה שקופה.
  • 7:41 - 7:45
    זה עשוי מסיבי זכוכית מצופי סיליקון.
  • 7:45 - 7:49
    ומנפחים את זה פעמיים בשנה לחודש אחד כל פעם.
  • 7:49 - 7:52
    כך זה נראה מבפנים.
  • 7:52 - 7:54
    אז אולי תהיתם
  • 7:54 - 7:56
    איך
  • 7:56 - 7:58
    הצלחנו לאשר את זה על ידי הממשל הפדרלי.
  • 7:58 - 8:02
    זה היה צריך להיות מאושר למעשה על ידי שתי סוכנויות.
  • 8:02 - 8:06
    ואחת קיימת כדי לשמר
  • 8:06 - 8:08
    את הכבוד והקדושה של המול.
  • 8:08 - 8:11
    אני מסמיקה כל פעם שאני מראה את זה.
  • 8:11 - 8:15
    אתם תפרשו את זה.
  • 8:15 - 8:17
    אבל דבר אחד שאני יכולה להגיד
  • 8:17 - 8:20
    הוא שזה שילוב
  • 8:20 - 8:22
    של התנגדות לאמונות המקובלות
  • 8:22 - 8:25
    והערצה.
  • 8:25 - 8:28
    היה גם קצת פרוש יצירתי מעורב.
  • 8:28 - 8:31
    חוק הבניינים של הקונגרס מ 1910
  • 8:31 - 8:33
    מגביל את גובה הבניינים בוושינגטון
  • 8:33 - 8:35
    ל 42 מטר,
  • 8:35 - 8:38
    חוץ ממגדלי כנסיות, מגדלים, כיפות וצריחי מסגד.
  • 8:38 - 8:43
    זה בעיקרון מוציא מהחוק כנסיות ומבנים של המדינה.
  • 8:43 - 8:46
    וגובה הבועה 51 מטר.
  • 8:46 - 8:49
    זה הפנטאון לידה.
  • 8:49 - 8:52
    זה בערך 34,000 מטרים מעוקבים של אויר דחוס.
  • 8:52 - 8:54
    אז טענו שזה
  • 8:54 - 8:56
    צריך להחשב ככיפה.
  • 8:56 - 8:58
    אז הנה זה,
  • 8:58 - 8:59
    מאוד מכובד,
  • 8:59 - 9:03
    בין כל בנייני הממשל במול.
  • 9:03 - 9:06
    ובעוד שההירשהורן הוא לא נקודת ציון,
  • 9:06 - 9:08
    הוא מאוד מאוד רגיש הסטורית.
  • 9:08 - 9:10
    כך שלא ממש יכולנו לגעת בשטח פניו.
  • 9:10 - 9:12
    לא יכולנו להשאיר סימנים אחרינו.
  • 9:12 - 9:14
    אז מתחנו אותו מהקצוות,
  • 9:14 - 9:16
    והחזקנו אותו עם כבלים,
  • 9:16 - 9:20
    זה מחקר על טכניקות הקשירה,
  • 9:20 - 9:21
    שהן למעשה מאוד מאוד חשובות
  • 9:21 - 9:23
    מפני שפוגעת בו רוח כל הזמן.
  • 9:23 - 9:25
    יש טבעת פלדה קבועה אחת למעלה,
  • 9:25 - 9:28
    אבל אי אפשר לראות אותה מאף נקודה במול.
  • 9:28 - 9:30
    יש גם כמה הגבלות
  • 9:30 - 9:32
    על כמה אפשר להאיר אותה.
  • 9:32 - 9:34
    היא זוהרת מבפנים, היא שקופה.
  • 9:34 - 9:37
    אבל היא לא יכולה להיות מוארת יותר מהקפיטול
  • 9:37 - 9:38
    או כמה מהאנדרטאות.
  • 9:38 - 9:39
    אזה היא למטה בהיררכית ההארה.
  • 9:39 - 9:43
    אז היא מגיעה לאתר פעמיים בשנה.
  • 9:43 - 9:46
    היא מורדת מהמשאית.
  • 9:46 - 9:47
    היא מורמת.
  • 9:47 - 9:50
    ואז היא מנופחת
  • 9:50 - 9:52
    עם אויר בלחץ נמוך.
  • 9:52 - 9:53
    ואז היא מרוסנת עם הכבלים.
  • 9:53 - 9:57
    ואז היא מעוגנת עם מים בתחתית.
  • 9:57 - 10:01
    זה רגע ממש מוזר
  • 10:01 - 10:03
    כשנשאלנו על ידי הבירוקרטיה במול
  • 10:03 - 10:06
    כמה זמן יקח להתקין אותה.
  • 10:06 - 10:09
    ואמרנו, ובכן ההרמה הראשונוה תיקח שבוע.
  • 10:09 - 10:12
    והם ממש התחברו לרעיון הזה.
  • 10:12 - 10:16
    ואז זה היה ממש קל לאורך כל הדרך.
  • 10:16 - 10:21
    אז לא היו לנו ממש הרבה מכשולים, אני חייבת לומר,
  • 10:21 - 10:23
    עם הממשל והרשויות.
  • 10:23 - 10:24
    אבל כמה מהמכשולים הכי קשים
  • 10:24 - 10:26
    היו טכניים.
  • 10:26 - 10:27
    אלה השתי והערב.
  • 10:27 - 10:29
    זה ענן נקודות.
  • 10:29 - 10:31
    יש לחצים אדירים.
  • 10:31 - 10:33
    זה בניין מאוד מאוד לא רגיל
  • 10:33 - 10:35
    בזה שאין לו לחץ כלפי הקרקע,
  • 10:35 - 10:37
    אבל יש לחץ לכל כיוון.
  • 10:37 - 10:41
    ואני ארוץ על השקופיות האלו.
  • 10:41 - 10:44
    זה החלל בפעולה.
  • 10:44 - 10:47
    אז פנים גמיש לדיונים,
  • 10:47 - 10:49
    בדיוק כמו זה, אבל בעיגול --
  • 10:49 - 10:51
    מואר וניתן לארגון מחדש.
  • 10:51 - 10:53
    יכול לשמש לכל דבר,
  • 10:53 - 10:55
    להפעות, סרטים,
  • 10:55 - 10:58
    להתקנות.
  • 10:58 - 11:00
    והתוכנית הראשונה
  • 11:00 - 11:02
    תהיה של דיאלוג תרבותי ודיפלומטי
  • 11:02 - 11:04
    מאורגן השיתוף
  • 11:04 - 11:06
    עם המועצה ליחסי חוץ.
  • 11:06 - 11:08
    צורה ותוכן ביחד כאן.
  • 11:08 - 11:11
    הבועה היא אנטי אנדרטה.
  • 11:11 - 11:13
    הרעיונות של של דמוקרטיה השתתפותית
  • 11:13 - 11:15
    מוצגים דרך גמישות
  • 11:15 - 11:17
    במקום קשיחות.
  • 11:17 - 11:18
    אומנות ופוליטיקה
  • 11:18 - 11:22
    תופסים אתר דו משמעי מחוץ לקירות המוזאון,
  • 11:22 - 11:25
    אבל בתוך ליבת המוזאון,
  • 11:25 - 11:27
    מערבבים את האויר שלו
  • 11:27 - 11:30
    עם האויר הדמוקרטי של המול.
  • 11:30 - 11:35
    והבועה תנופח
  • 11:35 - 11:37
    בתקוה בפעם הראשונה
  • 11:37 - 11:39
    בסוף 2013.
  • 11:39 - 11:41
    תודה לכם.
  • 11:41 -
    (מחיאות כפיים)
Title:
ליז דילר: בועה ענקית לדיון
Speaker:
Liz Diller
Description:

איך יוצרים חלל ציבורי גדול בתוך בניין לא כל כך גדול? ליז דילר חולקת את הסיפור של יצירת תוספת עליזה (ואפילו, נעיז להגיד סקסית) למוזיאון ההירשהורן בוושינגטון הבירה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:06

Hebrew subtitles

Revisions